אולי אני טועה, ויש כאלה שיגידו שבטוח, אבל אני לא מסכים עם השאלה שלך.
לפי ההבנה שלי, שלב החיפוש אחר בני זוג הוא לא תהליך של גילוי מי האחד או האחת שנועדו לנו. זה ממש לא מעניין. זה שלב של חיפוש אחרי אדם שנשמח להיות נשואים לו. ולכן זה הרבה יותר החלטה מאשר גילוי. ולכן השאלה היא לא אם "זה" "הוא", אלא אם בא לך להיות נשואה לבחור הזה. אם את רוצה להתעורר לידו אלפי בקרים. לגדל ביחד איתו את הילדים המשותפים שלכם. לשאת בדממה, או בתלונות, את השריטות שלו. ולאפשר לו להכיר ולסבול את השריטות שלך.
ולכן אותי לימדו שהשאלה היא אם כיף לכם ביחד ואם אתם חברים - כדי שתרצי אותו מסביבך. אם את מעריכה אותו מספיק, והוא מעריך אותך, כדי להבין שכל אחד מכם יצטרך לקבל את החסרונות של הצד השני כי בתוך המכלול הם לא משמעותיים - וכדי שכל אחד מהצדדים ירגיש שנותנים לו להיות מי שהוא בקשר. ואם יש לכם מטרות משותפות ויעדים דומים - כי אתם רוצים להקים בית משותף.
זה לא אומר שאת חייבת להתחתן עם כל אחד שעונה על התנאים האלה, אבל אם יש אחד כזה, ואת מרגישה שאת כן רוצה להיות בקשר איתו, אז התנאים האלה הם משהו שמבטיח מבחינה שכלית שזה בסדר.
נראה לי שהסיבה שאני לא מקבל את השאלה שלך היא בגלל הנחות יסוד שונות. לי היה ברור שאני צריך למצוא מישהי שארצה אותה והיא תרצה אות ולהתחתן. זה היה היעד מהרגע הראשון. השאלה היא אם אני אמור להתחתן איתה או להמשיך לחפש מישהי אחרת. אם השאלה היתה - "יש כאן מישהי. אין לך שום צורך להתחתן. בא לך להתחתן איתה?" התשובה ברוב, אם לא כל, המקרים, היתה "בשביל מה?" מנקודת המבט שלי, הכל מתחיל מצורך להתחתן (במקרה הקיצוני זה נקרא "לחץ לחתונה"). זה צורך בהמון מישורים - רגשי, נפשי, הלכתי, דתי, פסיכולוגי, חברתי.
אם חתונה לא משרתת שום רצון שלך - השאלה היא לא לגבי הבחור אלא לגבי עצמך, מה יביא אותך לרצות להתחתן. כי בחור, כמה טוב שיהיה, לא בהכרח יגרום לך להתחתן (הוא אולי יגרום לך לרצות קשר איתו, אבל חתונה היא משהו אחר - וזה מה שאת עושה בינתיים). ואם יש לך רצון להיות נשואה (לא משנה הסיבה. יכול להיות שאת אוהבת טבעות נישואין) - אז השאלה היא לא אם "זה הוא", אחרי ששה חודשים שטוב לכם (?) ביחד, אלא אם את מעוניינת שהוא ימלא את תפקיד החתן בחתונה שלך. אם כן, אז אני לא מבין את השאלה.
השאלה שכן קריטית בעיני היא מה שאת מציינת לגבי משיכה. אני לא יודע מה המצב שלך, ואני גם לא יודע קריטריונים למדוד אם את נמשכת אליו או לא. לדעתי אחרי ששה חודשים שאלת המשיכה היא חשובה מאד (הרבה אנשים, אחרי ששה חודשי היכרות כבר נשואים...), ואולי היא המפתח לשאלה הראשונה גם כן. כי בלי משיכה - או עם המחשבה "אולי מה שאני מרגישה כלפיו זה לא נקרא" - מאד הגיוני להמשיך לתהות אם את "אמורה" להתחתן עם הבחור, במקום לומר שאת מאד מקווה שכן.
אם את לא מצליחה לקבל מהחברים כאן תשובות שיעזרו לך בשאלה הזאת, הייתי ממליץ לך להתייעץ עם דמות שאת סומכת עליה ויש לה נסיון בתחום, ורצוי יותר מאחת. גם לגבי ההבנה של מה את מרגישה, וגם לגבי ההבנה עד כמה צריך להרגיש.
בהצלחה
מה יותר נראה נחמד וכייפי? דווקא בגלל שזה הודעה צריך יותר להשתמש בסמיילים
