לאחרונה יצא לי להיחשף לחוברת שהוציאו מכון עומק הקשר.
מדריך לנפגשת המתחילה.
ושבע טעויות נפוצות בדייטים.
כיוון שמדובר בחוברת שהיא חינם ויש בנות או בנים שיכולים להיעזר בה.
חשבתי לפרסם כאן.
פשוט צריך להיכנס לאתר שלהם.
זה נמצא במקום של המתנות שהם נותנים.
חשוב לי לומר שאני לא מקבלת כלום מהמכון
והפרסום נעשה אך ורק לטובת אנשי הפורום 
גילה רינהאני מקבלת מהם את החוברת וממש נהנת.. ממליצה!!
לטובת שאר הבנות מצרפת קישור לאתר שלהם.. עמוד הבית | עומק הקשר
בינה.ניצניםזה באמת מצריך הרבה אמונה
אני הייתי עשר שנים ברווקות ושבע שנים כאן בערוץ
ותמיד האמנתי שאני אתחתן גם כשלא תמיד היה נראה וב"ה התחתנתי
ברוקולי
בקרוב ממש לכל המחפשים שתזכי במהרה לחיבור של יחד
שולח לך חיזוק.
שה' יזכה אותך במהרה...
"כזה יבוא זה יבוא זה יבוא בלי מקום לטעות"
)לגבי השאלה האחרונה,
אני מזמין אנשים כדי שישמחו איתי,
ואני לא חושב שמישהו אמור לשלם על ההחלטות שלי להתחתן ולהזמין אותם.
כך שאני לא מצפה מהם כלום חוץ מלאכול ולרקוד.. אם בכל זאת יחליטו לפנק אותי אהיה אסיר תודה
הפואנטה
מבקש אמונהואגב, כנ"ל להפך... לאף אחד אין זכות לצפות ממני. אם כי אני שם כסף...
אבל אם לא יהיה לי - אני לא אשים.
כל היחסי גומלין האלה והמוסכמות החברתיות הורגים ת'אנשים. 
)
)רק לגבי תזמורת.. יש קטע כזה היום לתזמורות חתונה שהם באים להרקיד אנשים במשך בין שלוש לחמש שעות ואז מקבלים תשלום והולכים לחתונה הבאה..
ואני ממש מרגיש את זה שאין לתזמורת ולסולן שום רגש.. וזה מחרפן! איך אפשר לרקוד ככה?!
אז נראה לי שאני אצתרך לעבוד קשה כדי למצוא איזה תזמורת שלא עשתה הרבה חתונות שיש לה עוד התלהבות מהחתונה! ושזה לא סתם עוד רחבת ריקודים שצריך לנגן ולראות מתי יום העבודה נגמר.
שתיהיה רחבה גדולה לנשים לרקוד ולא פיצפונת שסוגרים אותה בווילונות..
אממ באלי ממש לעשות קונספט שלא צריך לשלם למנות (המוזמנים). משהו פשוט וצנוע כזה מבחינת אוכל
אבל כנראה שזה הזוי מדיי.
להתמקד בריקודים ובשמחה ולעשות כיבוד קל... אבל זה לא מקובל ויגרום לריבים במשפחה אז כנראה אעשה חתונה כמו שהרוב עושים...
ומשלמים בהתאם חח
אף אחד לא יצפה להשקעה ולא יביא סכום גדול...
חבל שאנחנו לא שמים פס על כולם ועושים מה שטוב לנו.
פיתות עם נקניקיה וטרופית
סתם לדוג'..
הילדים יאהבו את זה
חשבתי על מנות שווארמה פלאפל וכו'... או חלבי פיצות בורקסים וכו'.. כמו שעושים בימי הולדת..
האמת אחלה רעיון וגם לא הרבה כסף..
מוקרמים, סלטים, פיצות, בורקסים,
הגשה עצמית
למרות שאפשר שהמלצרים יגישו
חשבתי על עוד רעיון , אבל זה כבר ממש מוגזם וגם בעיה מבחינת כשרות וטרחה, אבל בתאוריה הייתי מבקשת שכל אחד מהאורחים יביא משהו מהבית ( שתיה, פשטידה, סלט וכו'...)
ודווקא חלבי לא כזה יקר, אפשר בסכום מסויים לעשות מלאא דברים
אבל יש כאלה אולי שזה ייראה להם קמצנות שאין בשרי..
יוגש כיבוד קל חח
"מומלץ לבוא שבעים" בקיצור..
כלומר איזו משפחה?
הרבה פעמים ההורים משלמים על החתונה והמתנות לזוג.
אבל יש מקומות שבונים על המתנות לכיסוי ההוצאות.
לקחת אולם יקר כשאין כסף רק כי יש דוד עשיר שמביא מתנה גדולה אז צריך לכבד אותו כדי שירגיש
שיש תמורה למתנה שנתן. לפי דעתי אין לזה שום הצדקה.
אבל כן המשפחה מצפים לרמה גבוהה באוכל
וגם יודעים שכנראה לא שמים רק 100 שח..
פעם הייתה תקנה שמתחתנים רק ביום רביעי, כדי שיהיו שלושה ימים להכין את הסעודה.
לא צריך להגזים כמו שהרבה עושים היום אבל גם לא כיבוד קל..
קודם כל אפשר להתחיל לחסוך כבר מהיום.
כבר כשרווקים.
אם כל צד מביא לפחות 30,000 ש"ח אפשר להוציא חתונה מושקעת ומכובדת שכוללת הכל.
כמובן שאפשר גם בפחות או ביותר אבל זה עניין של סדר עדיפויות.
מתרגלים לחשיבה שאני זו שאמורה לדאוג לעצמי ולא לסמוך על אף אחד אחר כי אף אחד לא חייב לי
אני מכירה מישהי שידעה מגיל צעיר שההורים שלה חיים את היום יום ובקושי יש להם כסף לדברים נוספים.
ולכן מגיל ממש צעיר היא עבדה במלא עבודות וחסכה כסף לחתונה.
את מבינה את הבעיה? התרגלנו לעשות חתונות ב60,000 (וזה החתונות הזולות.)
למה?!..
למה שהכסף הזה לא יילך לשכירות או כל דבר אחר שהזוג צריך אותו
אפשר מלכתחילה ללכת על יותר זול
ואז גם מרוויחים שלא להוציא את כל הכסף על חתונה וגם את המתנות שמקבלים לחתונה.
אבל את דיברת על חתונה מושקעת שעיקר המימון מגיע מהאורחים.
ובקשר לזה שחתונה עולה הרבה. תחשבי על מכלול הפרמטרים שכוללים את הערב הזה:
אולם
קייטרינג
צלם
תזמורת
שמלת כלה
איפור
תסרוקת
חליפת חתן
כסא כלה
אנשים לא עובדים בחינם וזו הפרנסה שלהם.
והם נותנים שירות טוב כדי שבעלי השמחה יהיו רגועים.
לפי דעתי זה נורמלי ולא מוגזם.
30 אלף לכל צד כולל הכל זה נראה לי סכום מכובד שאפשר לעמוד בו אם מחשבים נכון את החיים.
אבל מבחינתי הייתי רוצה במחיר נמוך בהרבה..
אבל כן זה מלא הוצאות =/
מבחינתי לחסוך בהוצאות עד כמה שניתן אבל שעדיין יהיה מכובד.
בגלל שאני לא חושבת שאעשה מנות יקרות כן מצפה מרוב האנשים לכסות את המנה אלה אם כן מדובר במישהו שבאמת אין לו איך לשלם.
בע"ה שנזכה בקרוב
נשואות?
מפחדת כל כך כל כך כל כך מהגיל שבו צריך להתפשר בדרישות.
איך למען ה' זה קרה?
יחטפו אותך.. תמיד אמרו..
מחילה אם פגעתי באי אלו מדבריי ברווקים/ות מבוגרים יותר.. הגיל הוא פונקציה של הסביבה במקרה כזה, כל מקרה לגופו.
וההצעות שאני מקבלת רק הולכות ומשתפרות..
אבל זאת ממש לא המלצה לאחר את גיל הנישואין..
אני אולי לא האדם שצריך לשמוע ממנו בעניין הזה אבל הנחת שתרגישי ותשדרי תגדיל את הסיכוי להתחתן מהר יותר..
בהצלחה ובע"ה בקרוב.
ואת צודקת, כל מקרה לגופו.
שהיא כתבה 22..או שהזיתי? 
אממ..הסימן שאלה כנראה בלבל אותי..
ניפגשת בלי סוף!! וזה פשוט לא מגיע.
גם עליי הימרו שאני אהיה מבין הראשונות.. ה' ירחם, תכף 24.
אין לי איך לנחם, רק להזדהות.
תבדקי מה מה"דרישות" אמיתית. לא צריך להתפשר בשביל זה, רק לבדוק מחדש.
מה הגיל שכתבת, 32? שזה באמת לא הכי צעיר - אבל שמענו גם על מבוגרות ממך שהתחתנו, והקימו בתים טובים.
או 22? שאז באמת זו דאגה מוגזמת...
תתענייני אקטיבית בהצעות, כמובן לא להתייאש.
בהצלחה בקרוב ממש.
כעת תפסתי - השאירה ריווח....
טוב. עשרים ומשהו זה לא כ"כ מבוגר..
יכול לגרום להרבה אנשים כאן לחוש מזולזלים,
שהכאב שלהם מזולזל.
ואולי גם לפותחת.
20 ומשהו יכול להיות 29.
וגם רווקים בני פחות מ29 יכולים להרגיש מספיק מבוגרים.
(חוץ מזה שגיל הוא לא המדד היחיד. בחורה שהתחילה לצאת בגיל 18, יכולה היות בגיל 21 אחרי 3 שנים מתישות וכואבות, כשסביבה חברות מאורסות, ונשואות. בשבילה זה שהיא רק בת 21 לא יהווה נחמה).
הלחץ הרבה פעמים הוא האוייב העיקרי..
בתחבולות תעשה מלחמה..
איך מה שכתבתי קשור ללחץ.
צרם לי שמישהי פורקת ומתיחסת בפריקה לגיל שלה, וכותבים לה 'זה לא כזה מבוגר....'
לה זה מרגיש כבר מתסכל וקשה - אז קשה לה.
מה זה משנה אם אוביקטיבית יש כאלו שחושבים שזה עוד צעיר?
ובטח כשאוביקטיבית להתיחס לטווח גילאים עד 29, לא נראה לי שיש הרבה שחושבים שזה גיל כ"כ צעיר....
שצריך להגיב אחרת- את מוזמנת להגיב כמו שנראה לך.
לאנשים יש נקודות מבט שונות, וכן, לפעמים כשמזכירים שאת עוד צעירה זה בהחלט יכול להכניס לפורו' ולהרגיע את הלחץ והקושי, אולי לא לכולם.
יש כאן עניין של פרשנות, אני לא ראיתי כאן שום זלזול, ההפך הגמור.
לחץ בד"כ לא ממש עוזר בשום דבר ובטח לא להתחתן מהר יותר, יותר טוב להשתדל מתוך נחת ואמונה .
אני כתבתי בדיוק להיפך -
"לנחם" אותה, שעשרים ומשהו זה לא כ"כ מבוגר.. כלומר, את עוד די צעירה, לא לדאוג..
וזה - על גבי מה שכתבתי קודם לכן, כשחשבתי שכתבה בת 32, שכבר שמענו גם על מבוגרות ממנה שהקימו בתים טובים.
ויותר מאשר "כאב" - נשמע מדבריה חשש.
מנסיוני, אחד הדברים שהכי מעודדים בחורות שחוששות שהגיל שלהן כבר "מתקדם", זה כשאומרים להם, בכנות, שהן עוד צעירות.. וזה בהחלט מהווה נחמה לבחורה צעירונת בת 21 אחרי שלש שנים של חיפושים, כפי הדוגמה שהזכרת, שמלבד שמבינים את הקושי וכמה שזה מתיש (שכאן זה לא היה רלונטי, כי לא הלינה על זה), אומרים לה את האמת, שהיא ממש צעירה..
חבל לקחת לכיוונים של "להיפגע" חלילה.
יש גם בנות 18-19 בל"חיות ובל"יחים בטירוף, רואים את זה בפורום יפה, ומנגד בנות ובנים בגילאי 28 שיש להן עדיין את כל הזמן שבעולם....
הרבה פעמים זאת הרגשה תלויית חברה.
תנסי קצת להתעלם מהלחץ הסביבתי, שזה כנראה הגורם העיקרי לתחושה.
את בחורה צעירה - זה בכלל לא בפאזה של "להתפשר".
תחפשי אצל שדכנים מתאימים. תנסי לייצר הצעות.
תחשבי לעצמך מה את מחפשת. תנסי להכווין לשם את מי שמציע.
בעז"ה בקרוב ובנחת.
יש פה כמה אנשים שעשו את הצעד הזה ואחר כך התחרטו עליו.
בינה.נפש חיה.והוא ישמיענואורות הכתובה
. נהה. שנצ זה לחלשים. או לאנשים שבחורה עזבה אותםאורות הכתובהחידושיהודי אמיתי!ב"ה, ובעז"ה לכולם פה!
אגב, ממש אהבתי את זה:
"החיים בוחרים אותנו"
פשוט לגזור ולשמור (אולי היתי מוסיף אחרי זה, תלמד לבחור בתוכם)
אורות הכתובהאורות הכתובהאור אשאחרונה |לב זהב|
מה איתך?
געגועי
מחפשת^מחכה שיהיה לי וואצאפ כדי לשלוח לך
וצריך ים!
יםםם
חייב.
עם גלגל של הלו קיטי
חן,אילת השחריש לי נטייה כזו להפוך לזאת שמייעצת, מעודדת ומניעה אנשים לפעולה..
בדייטים לפעמים זה יצא לי.. וזה מקום שממש צריך להיזהר ממנו, כי אחרת באמת הקשר הופך להיות למטפל- מטופל, וזה לא מה אני מחפשת..
לדעתי הדבר שדרכו אפשר לבחון אם הקשר הוא כזה - זה אם השיתוף והייעוץ הוא הדדי- פעם מהצד שלך , פעם מהצד שלה. ואז אני חושבת שזה תקין.
זמרת מיוחדתאחרי כמה הצעות לא קשורות
הפעם פיתחת ציפיות,
היא ממש חמודה וזה נראה ממש מתאים
וגם היא נראית קצת בעננים...
הכל ממש זורם חלק ונראה ממש מבטיח.
עוד שבועיים-שלושה היית פורש לה שטיח!
ופתאום סמס! אחד כזה מפחיד מאיים! והלב נכנס לקצב מהיר ואתה יודע מה תביא השיחה שבעקבותיו...
אתה חוטף קצת שוק ועונה לפלפון ושומע את מה שכבר ידעת שהולך לבוא... אתה בשוק ולא יודע כ"כ מה לעשות, פתאום הרגליים קצת רועדות... הפה יבש וקצת קשה לך לדבר, אתה ממלמל 'כן, הכל בסדר שיהיה גם לך בהצלחה' ושומע עוד משפט על כמה שאתה נחמד והיה לה כיף איתך, אבל...
בערב אחרי שהתאפסת ניסית לבדוק אם כלתה הגזירה מאת המלך או שיש על מה לדבר,
ונראה שלה זה כבר פחות מתאים. כי אורח החיים שלך הוא קצת אחר.
ואתה נשאר רק עם אבא שבשמים ויודע שאת שלך עשית.
מצוה על האיש לחזר אחרי אבדתו בהידור קיימת
ו
בלי כוחות אומר לטאטע אני מרפה, תיקח אתה פיקוד!
כי אני כבר די מרגיש אבוד...
סליחה על השעה. הייתי חייב לפרוק...
בסדר גמור קשה ממש.איכהיש לי יומולדת ודייט היום ואני יודעת שאין מצב לומר לו אחרת ה' ישמור מה הוא עלול לעשות אולי..שלא יארגן לי הצעת נישואין בטעות..חחח
והוא ישמיענוימ''ל"מזל טוב יקירתי!" /שולף טבעת/ 
ומזל טוב לך!
תודה.
וגם לך @והוא ישמיענו.
חדשכאןשאם בעז"ה באמת זה יהיה הוא בסוף והוא יגלה שלא גילית לו כשהיה לך יומולדת (ועוד שזה יצא על פגישה..)......
ולמה כן?
לא רואה סיבה לא לזה ולא לזה, אם עולה אז סבבה.
מה פדיחה בזה?
ימ''לרציני הקטע עם המזל? 🙄
חדשכאןלא התייחסתי לזה כי לא הגבתי לה, ולא הגבתי לה כדי לא להתייחס לזה.
גלויהנניח ונפגשתם עם בן.ת זוג, הכל על הנייר מתאים, יש להם על הנייר תכונות טובות, המראה החיצוני לא דוחה אותכם, אבל מה בפגישה זה מרגיש לכם כאילו אין לכם על מה לדבר כל כך..
זה לא חוסר כימיה מוחלט, אלא פשוט תחושה שלמרות ששני הצדדים מתאמצים אין לכם על מה לדבר יותר מידי אתם "לא קשורים" האחד לשני.
הייתם מתחתנים המצב הזה?
בכל אופן אם ממש לא זורם למרות שמנסים. אז כנראה שלא?
למה שתשמע תשובה אחרת?
ואגב הניק שלך מזכיר לי סרט..
לא זוכרת איזה..
וגם נראה שיש את המרכיבים המינימליים הדרושים לחיים (מידות)
זה חשוב רק אחרי שיש את ה"מינימלי" לחיים
שזה תקשורת, כימיה, זרימה, מציאת חן וכו'...
אל תתפשר!!!!
כל אחד ומה שמתאים לו.
פעם אחד הרבנים במדרשה סיפר לנו שכהוא התחתן עם אישתו בשבועות הראשוניים בקושי היה לו על מה לדבר איתה.וואי זה נשמע לי חמוד לאללה..החיים הרבה פעמים עושים את שלהם,לפעמים יש מחסומים של ביישנות וכו' שמתפוגגים אחרי ואז הכל נראה אחרת..
הבאתי כמה פרמטרים שבעצם הם לפעמים משהו אחד.. אבל זה בעיקר מציאת חן.
זה משהו בעיניי בסיסי.
כמובן שיש כאלה שלא צריכים בכלל אהבה, ומבחינתם קשר זה משהו טכני. נדיר ביותר אבל קיים
לא מאמינה שרוב בני האדם הם כאלה..
מוכיחה שלא חייבים מראש את כל הדברים האלה, חלק מהדברים מתהווים בהמשך.
לפי שיעורי הפרידות כיום רואים שכל הדיוק שמחפשים בדור הזה לא בהכרח גורם לנישאוין להחזיק מעמד. צריך לחזור לתמימות של פעם.להבין שבאנו לעבוד אבל באמת לעבוד על עצמינו ולא לחשוב שהכל צריך להיות מוכן וערוך לסעודה..
ולא מאמינה ב"זה יבוא אח"כ" מסוכן מאוד אפילו הייתי אומרת לבוא בגישה כזאת לנישואים..
ואני מקצינה כרגע:
גם לחברות שלי יש מידות מאוד טובות והן תורניות וצדיקות..
אבל זה לא יעבוד בלשון המעטה..
אז בקיצר.. אל תלך על סיסמאות. תלך על משהו בטוח.
כמובן אחרי שבאמת בדקת את מה שמפריע..
מעבר ללנסות ולהפגש עוד מספר פעמים (יש גבול גם למספר הפעמים האפשרי)
יש לך חבר טוב? בן משפחה קרוב?
שהשיחה איתו זורמת ונעימה? שאתם יכולים לפתוח דברים משמעותיים ביחד?
שזה לא מרגיש תקוע ומעיק?
שאתם יכולים לנוע בשיחה בין קלילות לכבדות? לרצינות?
שאתם מבינים אחד את השני?
שאתם מתעניינים אחד בשני וזה מניע אתכם לשאול שאלות יותר לעומק?
אחותי אומרת שזה מרובין הוד של דיסני.. לא זכור לי אבל
תעשו דברים כיפים ביחד כמו טיולים, פקלים, תיפגשו במקומות לא רגילים...
לא יודעת מה אתם אוהבים לעשות
גם להיפגש עם עוד אנשים עוזר להתחבר כי רואים צדדים אחרים
השאלה כמה זמן מכירים. פגישה או שניים לא מספיקים כדי לקבוע מסמרות בעניין הזה.
אצלי הדברים האלה התהפכו לא פעם ולא פעמיים..
זה פשוט היה עניין של זמן? מספר פגישות נוספות יכולות לסדר כאלו בעיות?
אתה מוכן שהאדם הכי קרוב אליך מעכשיו ועד שארית חייך תהיה מישהי
שאין לך על מה לדבר איתה ואתה לא מרגיש קשור אליה?
לא מתחתנים עם מישהי כי זה טוב על הנייר ומקווים שיהיה טוב בהמשך.
מתחתנים כי עכשיו טוב לכם ואתם רוצים שהטוב הזה ימשיך.
אני יודעת שזה לטובתי אבל עדיין זה כל כך מתיש.
אני מסוגלת להתמודד עם הכול. באמת. רק לא עם עניינים שבלב.
אני כאילו הופכת לאדם אחר. הופכת לכל הדברים שביום יום אני פשוט לא.
אין כוח להתמודד.. וכל פעם מחדש אני מגלה כמה חלש הלב שלי.. וכ"כ כועסת על עצמי שזה ככה
מול שקיעהיהודי אמיתי!אוף, עצוב לשמוע. ממש בעז"ה תמצאי אותו בפינת הרחוב, שם הוא חיכה המון זמן...
בהצלחה אחות!
יש יותר זמן להשקיע בעצמך מבחינה רוחנית.
ודווקא בתקופה הזו הייתי מציע ללמוד יותר, לשמוע שיעורים יותר, להתחזק כמה שיותר.
אח"כ כשיש כבר נטל קשה יותר מהבחינה הזו.
זה לא סותר את זה שיש קשיים - בוודאי שיש, אבל צריך להשתדל למנף את עצמנו באמצעות לימוד כמה שיותר.
"והכינו את אשר יביאו" מי שמכין בערב שבת יאכל בשבת,
גם לנישואין צריך להגיע כמה שיותר מוכן כי גם אז יש התמודדויות שונות, ואני לא צריך לספר לך על פוסטים בפורום השכן.
לכן הייתי מציע כפי שאמרתי לעיל
להשתדל להיבנות כמה שיותר בשביל לעבור את התקופה הזו (ואחריה) כמה שיותר בנחת, מתוך מקום שלם ורגוע, בצלילות הדעת.
וצריך להפנים שאם הקב"ה מביא לי קושי, הקושי הזה הוא טוב לי.
בפשטות אני מבין שרק כך זוכים לראות אור, אעפ"י שלכאורה יש חושך.
זוהר חדש מדרש רות, (מתורגם):
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שְׁלֹשָׁה מִינֵי תְשׁוּבָה כָּאן בַּפָּסוּק הַזֶּה: תְּפִלָּה, שַׁוְעָה, דִּמְעָה. וְכֻלָּם כְּתוּבִים בַּפָּסוּק הַזֶּה, (תהלים לט) שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ.
כָּל הַשְּׁלֹשָׁה חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם אֵין חֲשׁוּבָה מֵהֶם, רַק הַדִּמְעָה. שֶׁהֲרֵי בַּדְּמָעוֹת הוֹלֵךְ הַלֵּב וּרְצוֹן כָּל הַגּוּף. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים נִכְנָסִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
מַה בֵּין זֶה לָזֶה? הָרַבָּנִים שֶׁל קֵיסָרִי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵף אָמַר, תְּפִלָּה - לִפְעָמִים שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ, אֲבָל לֹא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּקָּשָׁתוֹ, וְשׁוֹתֵק מִמֶּנּוּ וְלֹא מַשְׁגִּיחַ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּתוּב אֶלָּא שְׁמִיעָה.
הַשַּׁוְעָה הִיא יוֹתֵר מִתְּפִלָּה, שֶׁצּוֹוֵחַ בִּרְצוֹן הַלֵּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׂם רְצוֹנוֹ יוֹתֵר, כָּתוּב בּוֹ הַאֲזִינָה, כְּמִי שֶׁמַּרְכִּין אָזְנוֹ אֶל אוֹתוֹ הַדִּבּוּר, וְעִם כָּל זֶה שׁוֹתֵק, וְלֹא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. אֲבָל דִּמְעָה הִיא בַּלֵּב וּבָרָצוֹן שֶׁל כָּל הַגּוּף, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בּוֹ אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כָּל הַדְּמָעוֹת נִכְנָסוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. דְּמָעוֹת שֶׁל רֹגֶז, וּדְמָעוֹת שֶׁל מוֹסֵר דִּין לַחֲבֵרוֹ, לֹא נִכְנָסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶלָּא דְּמָעוֹת שֶׁל תְּפִלָּה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה, וְשֶׁמְּבַקְשִׁים בַּקָּשָׁה מִתּוֹךְ צָרָתָם, כֻּלָּם בּוֹקְעִים רְקִיעִים, וּפוֹתְחִים שְׁעָרִים, וְנִכְנָסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
עד כאן הזוהר.
רואים שבתפילה של מילים - ה' מקשיב, ולפעמים שותק.
בתפילה שאדם צועק מליבו, ה' כביכול מרכין ראשו כדי לשמוע, מרוב התעניינות, ועדיין אולי שותק.
אבל מי שמתפלל עם דמעה - ה' לא יכול להתעלם, וחיב לעשות משהו, הוא עונה בצורה כלשהי, אל דמעתי אל תחרש.
ופירוש דמעות של רוגז (שאינן מקובלות) - לא דווקא במשמעות של ימינו 'כעס'. אלא דמעות של טרוניא... של עצבות... של יאוש... זו תלונה ולא תפילה. אלא לפני התפילה צריך להרגיש הכרת הטוב במצב הקיים, גם כשאנחנו לא מבינים בשכלנו המצומצם. רק אחרי שאדם יכול להודות לה' מליבו על מצבו הנוכחי, אז התפילה נקיה!!
שנזכה.
היי לכולם,
אני בעלת עסק בתחום של עמדות שזירה ועיצוב אירועים.
אשמח לשמוע המלצות מי הם מפיקי האירועים במגזר הדתי שכדאי לפנות אליהם?
תודה רבה לכל המגיבים
אשריך!יהודי אמיתי!גם זה כבר לא מגיע בקלות 
או שתגידו את האמת, או שאל תגידו..
יותר קשה לגלות מהשדכן מה הסיבה האמיתית אחרי שאמרת סיבה אחרת לגמרי..
סוף פריקה
** באיזשהו מקום- אם אתה באמת לא אמרת את האמת (או לי או לשדכן), אתה ממש לא מתאים לי.. ושמחה שזה נגמר..
אבל אפשר להגיד את דעתי?
אני ג'ינג'ית, אוקי.
למה שמישהו יספר לי שזה הפריע לו?
הגיוני שהוא יגיד לשדכן,
כדי שיחפש לו ג'ינג'יות מתאימות
(אני לא ג'ינג'ית
)
אלא על זה שהוא אמר סיבה שקרית.
וזה לא בסדר בשום מקרה,
אבל כשמכריחים לספר, וזו הופכת להיות נורמה
זה עלול לגרום לשקרים.
(@גילה רינה לא מכוון אליך בדווקא)
אחרי החתונה
ג'ינג'יות
אני אחכה עם זה גלגול,
או בדור הבא
[דרוש נשא לגן ג'ינג'י ]
סביוןשלך הוא אמר חלק מהאמת ולשדכן חלק אחר מהאמת, לכל אחד מה שחשב שמתאים מטעמיו הוא..
אבל את צודקת, נעים זה לא.
סתם תחושה לא נעימה...
תודה על המקום...
