פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 546)

שמעבר לאם יש בעיה תורנית או לא
הניתוח האסטרולוגי לא מדויק ולכן אין ממש טעם.

למרות שפעם אחת נסעתי עם חבר ברכבת ואז אמרתי לו 'שי, אולי אני אבוא אליך מחר לארוחת בוקר' והוא אמר 'ואלה זורם, למה לא'
שניה אחרי זה, לקחתי את העיתון שהיה שם לקראתי את המזל שלו והיה כתוב שם משהו כמו 'בקרוב תקבל פניית חברים לאירוח שלא תרצה בו'.. לא הפסקנו לצחוק

זו תורה שלמה ויש הרבה מאוד מה להעמיק בה

זה ההבדל בין זה לבין נבואה..
החוזים בכוכבים לא תמיד יצדקו, ואם יצדקו לא לאורך זמן..

עד כדי דיוק מפתיע

כנראה אנחנו דוברים עברית אחרת, אם לא הבנת אותי..

כן הסכמתי שיהיו לפעמים דיוקים פשוט זה לא תמיד ככה ולכן אין לנו על מה לסמוך.

חוץ מיזה שזה הרבה פעמים פסיכולוגי.. אנחנו משכנעים את עצמנו, כי יש לזה קצת בסיס. כמו שיש אמירות כלליות סגורות לכולנו 'השבוע תחוש קושי חברתי'
נו באמת, למי איזה משהו כזה במהלך שבוע שלם .. לרוב האנשים יש ולכן זה פוגע..

אני מדברת על ניתוח מפה, שזה יותר עמוק ונכנס לפרטים עמוקים מיני ים

למיטב ידיעתי, אין בנמצא, ולא סתם.

בשביל לבחון אותו

ולא מצא הוכחות

עם הגישה הזו! חבל!

ללכת עם ההגיון?

ללכת לחפש הוכחות, לא למצא, לא להכנס לחומר.

בוא אל התיבה! כנס אל התוכן עצמו

הסטטיסטיקה לא משקרת (כלומר היא כן, אבל לא כאשר הדיון הוא על סיכויי הצלחה או דיוק יחסי)

התחום שלי הוא להאמין בזה ולהתמסטל מזה. לא יכולה לחלוש על יותר מידי תחומים מתנצלת

ותהיה תמים עם ה' אלוקייך.
זה מעניין לחקור ולדעת במפות אוסטרלוגיה לדעתי זה רק מזל וישראל גם מעל המזל. כך שהכל יכול להשתנות.
הבעיה השלישית שאם אמרת לאדם משהו ולא צדקת את בבעיה . לכן לדעתי עדיף כמה שפחות.
לא אומרת לא ללכת לרבנים / רבניות .
הנושא הזה פחות. תזכרי את סיפור בתו של רבי עקיבא עם החוזים בכוכבים שאמרו לרבי עקיבא ביום שהיא תינשא יכיש אותה נחש והיא ניצלה.

תעזרי לי להתנתק מכל זה

זה מרתק אותי אני הולכת סהרורית מרחפת מהמחשבה על זה

אבל אסור להתעסק בזה . אני מבינה שזה קשה לך
אין בעיה שתלכי לרב / רבנית.

בסוף תצטרכי לגמול אותי גם מרבנים....

וממליצה. רבנים או רבניות כן הייתי הולכת.
כן אצלך בלי עין הרע אין רב שאת לא מכירה ואין עיר שלא תסעי לרב

במחשבה הזו שמשהו במציאות שהרבה פעמים היא לא וודאית עבורנו, מקבל איזה מפנה מרענן ומעניין. במיוחד בנושאים ובתחומים הכי קרובים לליבנו והמטרידים את מנוחתנו אנחנו נרצה לדעת.
לא יודעת מה קורה אצל אחרים, אבל ממה שקורה אצלי ואצל כאלו שיצא לי לדבר איתן על הנושא, זה לא רק העניין של האסטרולוגיה. זה בכלל כל עניין מיסטי שנתפס בדמיונותינו כרמז מַטְרִים הוא 'בוודאי סימן למשהו'.
והרבה דברים לא טובים יכולים לקרות בעקבות האמונות והתפיסות הפנימיות האלו, שמבוססות על דברים מיסטיים כאלו שמעבר להבנה.
להפסיק להיות מרותקים? זה קשה כשהמבנה הפנימי חי ומחובר כל כך לעושר הפנימי שנבנה מיצירה, וזו קשורה קשר הדוק לדמיון שלנו. מה כן שמעתי שנכון לעשות ומשתדלת לפעול על פי זה, לשחרר את המחשבות האלו. אם יש משהו מאוד יוצא דופן, או כזה שתופס את העין ממש, בין אם זה איזה משהו שקראת או צירופי מקרים מעניינים ומקוריים שלא קרו בעבר, להיות בבחינת 'ואביו שמר את הדבר'. לפעול על פי הכלים המחוברים יותר למציאות, לראות מה ילד יום, ולא להתבונן על המציאות ולהכריע בתוכה על סמך אותם דברים.
בספרות מי יכול לדעת שעניין מסויים שהוזכר הוא 'רמז מטרים'? מי שקרא והגיע למקום שבו חלה ההתרחשות שאותה הטרים הרמז. עד אז אין אפשרות לדעת שהוא כזה...הוא פשוט חלק מרצף המילים...

כלומר לעם ישראל המעשים קובעים (מעשים טובים וקיום המצוות) ולכן ליהודי שומר תורה ומצוות אין עסק עם אסטרולוגיה.
ולעצם העניין, בימינו אין אפילו צרכנים די הצורך לפסוודו-מדע הזה, כי כבר הוכח שגלגל המזלות האסטרונומיים מימי היוונים ההלניים איננו עוד בתוקף עקב פרזציית כדור הארץ, ולמעשה יש בכלל כיום שלושה עשר "מזלות" כדי לכסות את הזודיאק האסטרונומי השנתי, כשקבוצת הכוכבים "החדשה" בו היא "מזל נחש" (אופיוכוס), מה שרק מדגים כמה זה נטול בסיס ואבסורדי לחלוטין.

"פרצזיית" כמובן (precession)

בלילה אחד שטימון ופומבה חשבו מה זה הנקודות האלה שתקועות למעלה......

ועכשיו ברצינות... מה הקשר בין הכוכבים והגלקסיות הענקיות שמסתובבות בחלל בלי קשר לכדור הארץ (גם אם נושמד הם עדיין ימשיכו להסתובב כרגיל), מה הקשר בין זה לביננו? למה ואיך זה אמור להשפיע עלינו?

לא תמיד יש חוקים.

אם יש חוקים:
תלוי במצב הקשר
בתחילתו כשהדברים עוד קרירים מבדילים בין הזמן הדייט לטלפון ולמחשבות שאחרי שאז עוצרים לחשוב ואולי לדון גם עם הצד השני.

כשהקשר מתבגר, כמו בקשר, כשמרגישים צורך להעלות את זה, מעלים את זה פשוט, זו אחלה דרך להעמיק את הנוכחות שלנו בקשר.

לזכור שה' מכוון וגם אם הוא חתך זה לטובתי בלבד.

להתפלל לה' שיכוון אותי, ואם זה לא הזיווג שלי- אז שיחתוך.

 

ביום שהתפללתי בכוונה על כך- הבחור חתך וזה היה לי קשה. לקח קצת זמן ועכשיו אני מבינה כמה זה לא היה מדוייק לי..

תמיד התפילה שלי שאם זה לא זה שזה יגמר כמה שיותר מהר... ומבינה אחרי זה שזה היה נכון

אם את מרגישה שאת רוצה לשאול.
לא לחשוש.
כמובן לפני זה להשליך על ה את כל התנועות והתנהגות שלך . ואז מה שיהיה יהיה כרצונו. ולא תצטרכי לחשוב או לחשוש כלל אם התנהגת כראוי או אם לאו מאחר שסומכת עליו יתברך

כדאי לך לשאול איך הוא מרגיש לבנתיים אם זה מעסיק אותך. סביר להניח שיהיה יותר קל לו להפתח אם את תפתחי קודם. בכל אופן תפעלי ע"פ אינטואיציה אם את מרגישה שאפשר לפתוח וקחי בחשבון שאת יכולה לתפוס אותו שהוא מתלבט. אבל זה לא כזה נושא.
חשוב מאוד לא להתנהג באופן שילחיץ אותו שהוא יראה שאת 'בונה עליו'. זה באופן כללי. בהצלחה רבה!

בהתחלה גם ככה כל טלפון בין הדייטים הוא מן בירור קטן אם רוצים להמשיך.

השאיפה בהמשך היא להגיע למצב שכבר לא חוששים שבפגישה הבאה הקשר יחתך. הרגשה כזו שכל רגע זה יכול להיגמר, לא מאפשרת להיפתח (במינון הנכון לשלב הזה) כמו שצריך. כמובן כמובן שבשלב הזה עדיין לא נמצאים במצב כזה שחושבים ממש ברצינות על הקשר או אפילו על חתונה, אלא מצב כזה שכבר מעניין ונראה שיש סיכוי טוב. ממילא, במצב כזה, אין חשש שהקשר יחתך בלי שלפחות ידברו על זה בפגישה, יעלו את הקשיים או הפערים.

החשש התמידי, מכניס אותנו למצב של מגננה ולא מאפשר לנו להתנהג פתוח וטבעי. על כל אחד מבני הזוג (לפי ראות עיניו) מוטל לאפשר לצד השני ביטחון בקשר, דבר שיאפשר לקדם את הקשר בקצב המתאים.

מקווה שעזרתי..

בהצלחה!!

כל שלשה דייטים לעשות סיכום בסוף הפגישה אחרי שמתקדמים יותר אז בדרכ אנחנו מדברים בסוף כל פגישה לאן התקדמנו ומה הנקודות להמשך..
לאו דווקא על הקשר אלא איך אני רואה את הקשר..

לדעתי אפשר לשאול בצורה קלילה איך היה .. ולהגיד- היה לי טוב.. היה לי קצת מבלבל ואני חושבת.. וכ'ו.

אם הוא פוסל זה לא הזיווג שלך.

לא מתאים לכם תבואו תגידו ואל תתנו לנו לחכות.

זה היה קצת שונה.. עד שקבענו זמן לקח זמן ואז הזמן היחיד גם היה מוגבל וזה הפריע
אם אתה בתקופה עמוסה אז תחכה

אוהבת שיש הגבלת זמן בדייטים ראשונים. זה נראה לי תוחם ומרגיע. עוזר לא להמרח סתם ולתת טעם של עוד.
לגבי המריחה בבוקר יום למחרת - מסכימה שזה ממש לא נעים

זה היה זמן ממש ממש קצר

שעתיים ככה זה אחלה

זה היה אמור להיות שעתיים בערך אבל בסוף רק שעה בגלל איחורים

לדעתי ולפי ההדרכות שקיבלתי מהרב שלי, לבוא מראש עם תכנון לכמה זמן, בד"כ קצר(עד שעה וחצי לראשון, ולשאר קצת יותר. תלוי בנסיבות..) ואם צריך לשחק את החצי שעה לפה או לפה..
לשיטתו ככה הפגישה מנוצלת ולא מרוחה. יעילה ואפקטיבית

שבוע טוב! אהן רגישות זה דבר חשוב ונצרך בדייטים. אמנם לפעמים דווקא ההגבלה בזמן חוסכת את האי נעימות שלא לפגוע שאתה אומר לצד השני יאללה זזים באופן שהוא ירגיש שאתה לא מעוניין עוד פעם.
אני ממש מזדהה עם התחושה שאת מעלה. אין לי בעיה שידחו הצעה שלי או ש'יחתכו' אותי אבל דבר שבאמת גורם לי (לצערי) לכעוס זה שמורחים. זה ממש לא מתחשב. חתיחת עבודת המידות..

אם לא באים אם מגבלת זמן אפשר להמרח ולהמרח ולהמרח ולהמרח...

אם לא מתאים לכן. אתן מוזמנות גם להגיד. לא חייבות לחכות לטלפון שלי.
כמו שאתן לא אוהבות לחכות לשיחה שלו ואז פתאום לקבל לא, כך הגבר מחכה את "הזמן" שצריך כדי להתקשר והוא מעוניין ופתאום מקבל לא. זה גם לא נחמד.

אני אפילו בעד שאם אחד הצדדים מרגישים שזה לא כבר בדייט אז להגיד ולא למרוח את השני/ה למחרת עד שיחת הטלפון. (אבל זה רק אני)

לפי איך שאני מרגיש כדאי יום למחורת. וזה מאוד פשוט.. כי מה כל העניין? לחסוך חוסר נעימות מהצד השני. אם צד אחד רוצה והשני לא רוצה אז ישר אוטומטי לא נעים במידה מסויימת לשני הצדדים. נכנס לראש למי שיצא מבסוט מהדייט - אם יגידו לו מיד בסוף - 'זה לא זה' - החוסר נעימות יגדל. חוסר הרווח בזמן בין 'וואלה ממש בא לי' לבין ה'לא' יוצר מצד לא נעים. מצד שני אתה צודק שהזמן שמחכים (בין אם זה שלילי או חיובי) הוא בכלל לא נעים. אך אחרי הבנה בוגרת מספיק אפשר להבין שהסבלנות שווה מאשר שצד אחד יפגע.

אני פשוט מדבר מנסיון של הרגשה של עצמי. ושדיברתי עם המדוייטות על זה לאחרונה גם.

הרבה יותר נחמד לקבל תשובה שלילית(במקרה שיודעים שלא.. לא שמתלבטים) מיד מאשר לחכות יום שלם (במיוחד אם אחד הצדדים מצפים לכן).

צריך לראות מה מעדיפים רוב האנשים. אני עדיין בשלב של להגיד יום אחרי. כמה שיותר מוקדם כמובן.

דיברתי על החלק השני כאילו... 

 

אבל החלק השני, פחות נפוץ בדייטים ואני כן חושבת שלפעמים כדאי להשתמש בזה..

יצא לי לשים לב שבחור רוצה להגיד לא. אבל מחכה ליום למחרת. וכאילו.. חבל. למה לחכות?

 

וגם רוצה לחזק את העניין של לטפל דווקא אצל מישהי שמתעסקת בתחום

בשורות טובות והצלחה רבה!

העיקר מישהי מומלצת..

לא בטוחה אם היא מתעסקת בזה, חושבת שכן.. כדאי לברר. לא מכירה אותה אישית אבל שומעת הרבה שיחות שלה והיא מדהימה! שמעתי גם הרבה המלצות עליה בכל מיני תחומים במיוחד לקראת נישואין

אתן יכולות להתקשר ל1202 -מרכז לנפגעות תקיפה מינית
יש שם נשים שבשביל זה הן שם, לעזור בכל מה שצריך
הן יכולות להפנות למטפלת טובה באיזור שמתאים לכן ושמתאימה לכן בהתאם לפרטים שתבחרו לחשוף
אפשר להתקשר ממספר חסוי ולא להזדהות וזה בסדר גמור מבחינתן.

בהצלחה

שאפשר לפנות גם למרכז תהל- 02-673-0002

 

 

קו-חם 24 שעות ביממה | תהל

ולכן לא מעוניינת  בכל המרכזים שמטפלים בזה..

אליהם כבר פנינו והיה פחות רלוונטי..

חושבת שיש לי מישהי מתאימה עבורה.
תדברי איתי בפרטי?

חיבוק וכח 💙

לא יודע מה שמה.

 

אם את מכירה, אולי כדאי שתעבירי לה.

 

הצלחה רבה. מאד כואב שבכלל צריכים דברים כאלה. וכל הכבוד למי שעוזרת.

הרב שלי אומר שחתונה זה לא בית חולים. היינו, אל תחשוב שהיא תרפא לך דברים. אתה צריך להגיע מוכן, ולא לחשוב שאחרי החתונה זה יעבור. בד"כ זה לא. ולפעמים אפילו יותר קשה מהרווקות

עם צניעות, וביחד תתחזקו.

אמנם אנחנו חבר'ה רציניים רצח

אבל בכל זאת נראלי עדיף להתיעץ עם רבנים/אנשי מקצוע תורניים
קצת (הרבה) יותר מבינים בתחום

שאני ממש מסכים איתה

דייטים ושמירת העניים | שאל את הרב

של נפילה שהיא מפריעה לבניית קשר. אם אדם עדיין מסתכל ונהנה מיופי של בחורות זרות ברחוב או בפלאפון שלו, ולא בדיוק מוכן נפשית עדיין ש'כל מעייני בך', אז זאת בעיה שצריך לטפל בה.
במקרה ששניהם יש להם נפילות, הוא בשמירת העיניים והיא בצניעות, והם מוכנים לעבוד ביחד, אז זה בסדר. העיקר שהוא לגמרי יחשוף את ההתמודדות שלו לפניה, ואז אם היא מוכנה לקבל את זה, אז זה בסדר.

הבחור כתב שמתי שהוא בקשר יש לו מספיק מוטיבציה לשמור על העיניים.

אחיינית שלי זה החיים

גושים של מתיקות

*גדלה*

תתגדל ותתקדש ⁦⁩

חח.. כביכול

⁦⁩

אז הפתרון לכך הוא לא להיות אילמת
זה יחזיק תקופה קצרה ויתפוגג

לכל תכונה יש את המעלות והחסרונות שבה
בחורה "קולנית" זו בחורה שמחה

את יכולה לבחור באילו מקומות להיות יותר עם רעש ואילו מקומות פחות
לא צריך להקצין

ובהחלט יש אנשים שרוצים בחורה עם מרץ...

אולי זה היה משהו כללי ולא פרטי

וואי צחוקים..

זה באמת היה לילה קשה!!

מצחיק שמלא מרגישים את זה..

 

מעניין מה קורה שם למעלה...

 

משהו שקשור לצער השכינה...

יש לזה הרבה יתרונות!
וכמו לכל תכונה, גם חסרונות
אבל זה טוב מאוד

זה לא צריך להיות חלום אם את מרגישה שאת צריכה להיות בשקט פשוט תהיי בשקט

לצחוק בשקט לדבר בשקט ללחוש בשקט.

נראה לי היא דיברה על אופי, להיות אדם שקט ההתנהלות..

וממש כואב לי שככה את מרגישה.

בחורה רועשת זה הדבר הכי אנרגטי ומקסים שאני מכירה..

יש לי כמה חברות כאלה

 

הייתי מספרת לך סיפור על קרובת משפחה שלי שנהייתה אילמת. לא מאחלת לאף אדם בעולם.

ואם את כל כך במצוקה, אז אפשר לבקש עזרה.

אבל לבקש מהקב"ה שייקח ממך את יכולת הדיבור?

מה

מה 

מה

 מההההההההה?!

הקב"ה נתן לך מתנה שלצערנו יש אנשים שלא זוכים לה. את יכולה לעבוד על עצמך אם זה משהו שמפריע לך. תיהי יותר מודעת לעצמך לסביבה ותנסי לשפר את זה אם את באמת חושבת שאת צריכה..

ומי אמר לך שלהיות רועשת זה רע? מה רע בלשמוע מישהו צוחק ברחוב?

בעקבות מה שכתבת.
נזכרתי בנפלאות הבורא ובחסד האלוקי שעשה עם גורים קטנים, שאת שומעת את היללה שלהם למרחקים וליבך נקרע ואת תוהה איך ליצור כזה פצפון יש יכולות ווקליות כל כך גדולות? פלא ממש.
וגם אומרים חז"ל שהיינו לומדים צניעות מאותו חתול מצווח.

האם קולניות עומדת בסתירה לצניעות?
האם קולניות היא דבר רע?
חושבת שלא.
הקול הוא ביטוי לנפש שלנו ולמקום שלנו, וכל אחד משתמש בו אחרת בהתאם להרבה גורמים פנימיים וחיצוניים.
כתבה לך מישהי לפניי, יש לכל תכונה שבנו איכויות ומעלות, ולפעמים לא קל לנו לראות אותן, מכל מיני סיבות. כמו לכל דבר בחיים שצריך שיהיה בזמן, במקום ובאיזון הנכון, כן לגבי התכונה הזו. אך היא כשלעצמה, אין בה לא טוב. אם את מרגישה צורך נסי לברר עם עצמך או עם אדם קרוב מה הטוב שזה מביא לחייך ולמה את מחזיקה אמונה שזה לא טוב, זה יכול לשנות את נקודת ההתייחסות שלך לעצמך ולהיטיב לך בינך לבינך, עוד לפני שהבחור שלך מגיע.

לגבי מה שכתבת בסוף, תדעי לך שיש כאלו, את צריכה רק אחד, אבל יש הרבה יותר מהאחד הזה, שמי ומה שאת תתאימי לו ותשלימי אותו ותהיי האיזון עבורו באיך שאת בדיוק.

מקווה שאת הרבה יותר בטוב היום מאתמול בלילה. הרבה אור וטוב גלוי!

אני בעד מישהי שצוחק בקול. ומישהי שהיא לא שקטה.
בוודאי ישנו שם!

אם זה דבר קיצוני שאת צוחקת ברחוב בקולי קולות שאנשים ברדיוס של ק"מ שומעים אותך אז בהחלט כדאי לעבוד על זה. ד"א זה גם לגברים. (הכוונה שלי היא כמו צעירים בגיל תיכון שצורחים ברחוב או צוחקים בקולי קולות) 

 

אין בך דופי.

עד שהבנתי שלא. כל כך לאאא
השם אוהב בחורה שמחה עם צחוק מתפרץ ומתגלגל
הוא אוהב שאת עושה פדיחות, שבטעות שומעים מה שהתכוונת להסתיר. הכל!
ככה הוא ברא אותך וככה הוא הכי אוהב אותך! כשתאהבי את זה גם פתאום תראי שאת מצליחה לרסן ולהחזיק דברים שלא אהבת. כי כשיש קבלה אפשר להשתנות......
כותבת לך מה שאומרת לעצמי

אני יכולה להבין ולהזדהות עם כיוון החשיבה אבל לדעתי במציאות זה לא מחזיק הרבה זמן. רוצה לעבוד על ההתנהגות והמידות שלך? לאט ובחיוך, לאן את ממהרת?

למה לא?

המשפט האחרון קצת עוזר להבין
ואולי את קצת כזאת ומחפשת את ההפך שיאזן?

לא כל האשכנזים כאלה יש כאלה שממש זורמים..

 

כמוני לדוגמא 

ויש סגנונות שונים אצל אשכנזים

ואני הוספתי שם שזה התקבע בגלל אנשים שאני יצאתי איתם...גם הם בנייהם היו מגוונים האמת.. אחד מלא פוזה ואחד כולו פשטות והשלישי סתם פסיכופת...אבל המכנה המשותף היה באמת ההרגשה הטכנית החסרת "רגש" הזו מכל התהליך..


(לא שהרזומה כזה עשיר כן....)

שאת כאילו באה כבויה לדייטים...

אם זה הראשון אז- אין עניין שנרגיש לכל בחור שנפגש איתו. 

 

וגם אם כן - זה הכללה די מגעילה

ויש אנשים יותר זורמים שיכולים להתחרפן מזה. אבל אני יכולה לומר לך שאני ספרדייה עם אשכנזי שהוא יותר זורם ופתוח ממני בהרבה.. מכיר את כל הפיוטים שאני לא מכירה וזה מצחיק כי הוא אומר שאני האשכנזייה מבינינו. זה תלוי אישיות.. בדורנו זה כבר פחות תלוי מוצא.. אוליי בדורות הקודמים..

ב"ה מאז שחזרנו לארץ הקצוות הולכים ומתקרבים והגבולות מטשטשים.אך לענ"ד ברור לי שעדיין יש הבדל בין אשכנזים לספרדים באופי.כמובן לא כמו שהיה פעם.פער שהתקטן בהרבה ,אך עדיין יש.זה בגדול.ברור שכשמגיעים לפרטים צריכים לבדוק כל מקרה לגופו.

שמה שקורה עכשיו עם הפגנות של אחינו בני העדה האתיופית צורב לי בלב כמו לשמוע מסבא שלי על גזענות שחווה בשנות החמישים. כואב.. זה צו השעה.

נראה לי מדבקה הסטיגמה יותר מידי..

אבל עדיין מאמינה שצריך לתת צ׳אנס ~

רחמנות עליך.

גם לי קשה להירדם
מקווה שאוכל לעזור

ישנתי בשבת ולא נרדמת.. מוזמן בכיף..

זה יפהפה.
לא ברור מאליו שאדם זוכר לראות את הניעור והטלטלה כחסד.. אפילו שזה כך ממש.
שנזכה תמיד להיות ערים וקשובים לפעימות הלב, ולא נצטרך ניעורים מבחוץ.

תודה רבה.

אנשים אתם פשוט יפים.
תודה
(עשה לי ניעור בעצמי)

בס"ד

 

התחילה הקייטנה, ואחרי שריעננו את הכללים בגן, היא המשיכה ממש בנחת ב"ה!

עבדתי רק שני ימים שבוע שעבר, ומחר גם לא עובדת, ויוצא שיש לי חופש יחסית ארוך..

 

הרבה הרבה לחץ ירד ממני, וזה פינה אצלי הרבה מקום בפנים להרגיש טוב!

וב"ה טוב לי ושמח לי!

הייתה שבת נחמדה מאוד ב''ה, הצלחתי לקום לותיקין, ללמוד קצת. ולהשלים שעות שינה..
ודיברתי עם הרב שלי משנה שעברה איזה שעה שלימה... מדהים. זכיתי פשוט לרבנים ת''ח מדהימים תומכים ואוהבים

😲

 

(אין לי מושג מה קורה פה 😅)

הניק שלך הוא "ואני הקטנה"
ואת בפורום שעוסק בשידוכים וזוגיות

רבקה אימנו התחתנה בגיל 3...

קפיש?

ברכותיי

@ימ''ל שעשעת ~

יש מפוסקי אשכנז שפסקו ככה לפי שזכור לי.
בכל מקרה זה נדחה ובטל לגמרי.. אסור בשום פנים ואופן ללחוץ יד. אפשר להסביר בנעימות ואדרבה הרבה פעמים זה עושה טוב שרואים אדם שעומד על עקרונותיו וכן מתעניינים וכו'.
קרה לי עם כל מיני משקיות בצבא , הכול בסדר .
כנ''ל אם המלכה לא נפגעה מהרב אליהו.. הכול בסדר..

אולי זו לא נגיעה של חיבה במובן ההלכתי, אבל ייתכן שיש בזה בעיה אחרת של קירבה ("ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות... הדברים האלו אסורין בחייבי לאוין").

 

בכל אופן, זה מסוג הדברים שגם אם הם מותרים מבחינה הלכתית יבשה נהגו בהם איסור בתור סייג וזה דבר חיובי ולכן לא ראוי לחרוג מהסטנדרט הנהוג.

 

מפגש פורום מעורב זה תכלס קרבה, לא?

לחיצת יד זה רשמי יותר (למרות שאני הולכת לפי רבנים שפוסקים שאסור). נתינת כיף זה משהו שיש בו חיבה.
חיבה זה לא להרגיש עכשיו שיש ביניכם איזה קליק. זה יותר בקטע חברי... זו הכוונה בחיבה לענ"ד.
קרה לי עם קרוב משפחה חילוני, כשהיינו קטנים שיחקנו ביחד ותמיד כשהיה מגיע אלינו נתנו כיף. יום אחד אמרתי לו שאסור לנו לגעת, אפילו לא לחיצת יד. בהתחלה הוא צחק על זה והניף ידיים באוויר בהגזמה כל פעם שנפגשנו. אבל אז פתאום קלטתי שמאותו רגע אנחנו מצליחים להיכנס לשיח יותר עמוק ורוחני, יותר מהותי, ולא סתמי (על השגחת ד' בעולם, על יהדות, על שבת, על צניעות). זה מדהים לגלות כמה למגע ולצניעות יש השפעה על הנשמה שלנו.

את בכלל...! כמה צדיקים יש פה בפורום, מדהים לקרוא כאן😍

לפעמים עם הרגשה מינית, ולפעמים בלי.
אבל זו ודאי חיבה.
שלא לדבר על קרבה.

פורום לנ"ו הוא לא אחד מהם. יש לי תחושה שרבנים לא משוטתתים פה. תשאל את הרב שלך ואם אין לך תשאל 'סתם' רב.

כנראה שאתה מרגיש שאולי זה לא לגמרי מה שהיה צריך להיות...
אני חושבת שרוב כמעט מוחלט של אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יכבדו את הענין לגמרי אם תסביר אותו בנעימות ובעדינות. מה גם שרובם מכירים את הענין בצורה זו או אחרת.

מותר ללחוץ את היד אם היא מושיטה?

הגרש"ז מן ההר פסק שחובה כדי שלא תעלב.

הרב שרקי סיפר פעם שהוא שמע ממקור ראשון שהרצי''ה חיבק את גאולה כהן. סליחה אם הרסתי פה תמימות של מישהו. הסתמך על תשובת ריטב"א על כך שהיא מבוגרת וכו'.

"הכל לפי דעת שמים. וכן הלכתא דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו, אם ראוי לו לעשות הרחקה ליצרו עושה ואפילו להסתכל בבגדי צבעונין של אשה אסור כדאיתא במסכת עבודה זרה (כ' ב'), ואם מכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו ואין מעלה טינא כלל מותר לו להסתכל ולדבר עם הערוה ולשאול בשלום אשת איש, והיינו ההיא דרבי יוחנן (ב"מ פ"ד א') דיתיב אשערי טבילה ולא חייש איצר הרע, ורבי אמי דנפקי ליה אמהתא דבי קיסר (כתובות י"ז א'), וכמה מרבנן דמשתעי בהדי הנהו מטרונייתא (לעיל מ' א'), ורב אדא בר אהבה שאמרו בכתובות (שם) דנקיט כלה אכתפיה ורקיד בה ולא חייש להרהורא מטעמא דאמרן, אלא שאין ראוי להקל בזה אלא לחסיד גדול שמכיר ביצרו, ולא כל תלמידי חכמים בוטחין ביצריהן כדחזינן בשמעתין בכל הני עובדין דמייתינן, ואשרי מי שגובר על יצרו ועמלו ואומנתו בתורה, שדברי תורה עומדים לו לאדם בילדותו ונותנין לו אחרית ותקוה לעת זקנתו, שנאמר עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו.'

אתה מכיר פוסק שמתיר לגעת הנשים ע"פ פירוש הריטב"א? או שאתה פוסק ישירות ע"פ שיקול דעתך ע"פ הריטב"א?
אתה מודע לכך שיש כללי פסיקה? מה היחס בין הראשונים לאחרונים לעניין הזה? האם אפשר לפסוק ע"פ הראשונים ישירות בימינו?
ץץץ
קיצר, אתה יכול לפעול על דעת עצמך אבל אז לא בטוח באיזה דת אתה או האם אורתודוקסי. מזכיר פסיקה קונסרבטיבית פסיקה ישירות ע"פ הריטבא כדי להתיר מגע עם נשים. כלל חשוב ביהדות- אל תהיה עוף בודד אחרת תמצא את עצמך כמו אנשים טובים כמו יובל דיין לדוגמא.
בהצלחה.

ממפרשי השו"ע מביא אותו.

גם שאתה קורא שו"ע עם מפרשים זה מאוד מוזר לפסוק ע"פ אחרון שמב0יא ראשון באופן מסויים ולהתעלם משאר הסקאלה ההלכתית.

זה אמיתי??? איפה??

אני ממש בעד! סופסוף אפסיק לרקוד תוך חשש למוות האגודל שלי

יש לך משלך?

ואז ראיתי את מדרכת העץ ואז הבנתי.

יהיו פחות מקרים שאשכח לאכול, כי אהיה חייבת לדאוג למישהו נוסף לארוחה וגם יהיה מי שיזכיר לי🙈

פתח לבנות דברים חדשים בחיים שלי ביחד עם עוד מישהו. 

פתח ללפרוח מבחינות שונות זוגית, רגשית

שבד"כ זה גם משפיע על איך נתייחס לסביבה שלנו בצורה אוהבת יותר, מכילה יותר, רצון לתת יותר

כי כשטוב לנו בפנים ואנחנו מקבלים אהבה. יותר קל להקרין את זה לעולם.

ראיתי את זה אצל הרבה חברות שלי שאחרי שהתחתנו הן נהיו שמחות כזה יותר, עם יותר אהבה לתת...

כמובן שבראש ובראשונה זה לילדים בעז"ה שיהיו.

אבל השאיפה היא גם לעם ישראל. 

הלוואי.

מה שה' ירצה.

 

בשלא עשני אישה
סתם סתם...
איזון והשלמה בכללי בהמון תחומים שבין גברים לנשים
ושלא תכאב הצלע (מטאפורה כמובן)

חוץ משם המשפחה. ויש לי איך להסביר אבל מאוחר וה פילוסופי..

ולא בחוץ

ואיש לחלוק איתו את חיי

נראה לי שזה נותן יותר רוגע ויציבות בחיים, בעבודת ה'.
וגם פשוט חיבור מיוחד וחזק.

מצפה ומייחלת בע"ה להרגיש שלמות אמיתית בנשמה, ביצועים טובים יותר בעבודת ה'.. סוג של השלמה ושלמות שלא יכולים להיות לפני הנישואין במלואם.

כשמישהי כותבת משהו חשוף וכואב, ורוצה לשלוח לה חיזוק- אז שולחת לבבות.

 

אצלי זה מגיע כשמרגישה באמת רצון לחזק ושמחה שיש אפשרות לשלוח לב לפחות כאן.

 

אבל אני דיברתי על סתם סיטואציה שבאמת לא הבנתי מאיפה הגיעו הלבבות פתאום.

לדוגמא
ביקשתי טרמפ ממישהי בקבוצת טרמפים
היא שולחת לי הודעת תשובה בחזרה עם אימוג'י ולבבות.

מה???

ולא וירטואליים. פורום וירטואלי, לבבות וירטואליים

אבל בטח שהן חברות אמת, הן אחיות שלי!!

אני מעולם לא אהבתי אותו. אבל כברירת מחדל?  ממש לא.

 

לבבות באופן כללי בכלל לא.

החריג היחיד אצלי - לב כחול. בסיטואציות רגש מסויימות שאני מרגיש שהוא מתאים ????. הוא שונה מהאדום בעיניי.

 

אנשים שלא מכירים אותי וקוראים לי מותק / מתוקה.

 

ברור לי שיש כאלה שזו פשוט שפת הדיבור שלהם,

אבל זה כל כך נורא.

 

 

 

אותי זה משעשע. מוזר משהו.

חחח זה היה מתבקש...😁

זאת אהבה אחרת, אבל אהבה. ואפשר לסמן אותה באימוגי אוהב.
אני מקווה שאם אני אוהבת מישהי באמיתי אני אתן לה חיבוק/נשיקה/אגיד לה את זה.. ולא דרך מחשב.

אולי חיבה או הערכה

כמובן שלאהבה יש רבדים, וככל שמכירים יותר היא תעמיק יותר. אבל אני יכולה לאהוב מישהי גם אם אני לא מכירה אותה במציאות

ניסחתי הודעה מאוד דומה ומסובכת.
יש אהבות ויש אהבות

למי שאנחנו לא מכירים לא מגיע אהבה?

ואם את לא מרגישה, אז מה? יש בעיה בסתם לתת לשני הרגשה טובה??

זה סלנג ושפה

לשלוח אהבה לאדם שאנחנו לא מכירים
לא תמיד יגרום לו נוחות.
ההפך לפעמים זה מציק
כי לא תמיד הוא מרגיש גם ככה.

בעיניי אדם ששולח סתם לבבות או מכנה בכינויי חיבה אנשים שהוא לא מכיר יוצר אצלם אשליה של וואו הוא אוהב אותי.

ולא כל אדם עושה עם עצמו עבודה של, הוא אוהב אותי כי הוא פשוט אדם שמפזר אהבה בחינם
ואותו אחד יכול לחשוב שהוא אוהב אותו באמת.

בא לך לעשות טוב, לתת הרגשה טובה.
אפשר להוסיף חיוך או מקסימום פרח. לא לבבות!

יכול להיות שלך זה לא נוח, אבל יש כאלה שיהיו מבסוטים מזה... משתנה.  אז אני מבין אותך..

 

אבל כבר שלחו לך..אז שאלת אם זה בסדר לייבש, ואמרת שאת שולחת רק לחברי אמת...

ואני שאלתי: וכי יש בעיה לתת הרגשה טובה או אהבה למישהו אחר למרות שלא מכירים?

אם אותו אחד שלח לבבות, יש סיכוי הוא מקווה לקבל חזרה, ואולי זה באמת ייבש אותו שלא תשלחי..

אז למה לא??  סך הכל סיכוי טוב שאת משמחת מישהו בצד השני. 

ואנימחושבת שזה לא קשור

חכמינו לומדים שהנותן צדקה לעני מתברך ב6
והמפייסו מתברך ב11...
על הנותן צדקה כתוב "ופרוס לרעב לחמך" ועל המפייס כתוב "ותפק לרעב נפשך" לתת אהבה זה להוציא חלק מהנפש שלנו ולתת למישהו אחר ולכן זה יותר קשה לנו סתם להחמיא. אנשים יכולים לקנות ולתרום אבל מחמאה קשה להם להוציא סתם ככה. לכן על זה מקבלים יותר שכר..

לאנשים שבמציאות לא היו מקבלות ממני לבבות/ ק''ו שלא נשיקות [שמור לאמא בלבד]

לשפה הכתובה יש תכונות אחרות,

כשחברה מספרת משהו במציאות

אני יכולה להנהן בהשתתפות, להגיד אה, או לשתוק.

והיא תבין ותדע שאני לגמרי שם.

כשחברה כותבת, האופציות האלו לא זמינות [נסו לדמיין איך זה לשלוח אה על פריקה או להנהן]

אז  עושה את העבודה.

 

[כמובן שרק כאלה שאני מכירה גם במציאות,

לא בלי קשר לכלום,

אבל העיקרון זה כשיש לנו פחות אמצעים, אנחנו משתמשים באלה שכן בצורה מוגזמת יותר]

 

|לבזהב|

אבל כשאני מתכתבת עם אנשים בעניני עבודה והם שולחים לי לבבות ונשיקות זה מפגר לדעתי
ואני לא מחזירה לא לבבות ולא נשיקות

יהיה טוב בעז"ה

לצערי אני נתקל בתופעה שבנות כיום
מאוד מאוד מאוד בררניות.

פוסלות אותי ללא סוף בגלל שאין לי תואר
או בגלל שאני לא דוגמן צמרת
מבלי בכלל לתת צ'אנס למי שנמצא מאחורי השם

עצוב אבל זאת המציאות...

אם אני לא טועה רבי לוי יצחק מברדיצב או רב זושא אמר שאנחנו צריכים ךהגיד לה' יתברך " אני הבן/ת שלך!! מגיע לי!!! לא בגלל משהו שעשיתי אלא פשוט היותי הבן/ת שלך!!"

חשבת פעם שאת בודדה כי את פשוט לא בקשר איתי?

ניראה לך לא בגלל זה בגלל כל מה שעברתי ועוברת.

אני גדולה ממך בשנתיים, ואם היו שואלים אותי פעם הייתי בטוחה שבזמן הזה אני אהיה נשואה עם 3 לפחות.
אבל לה' יש תוכניות אחריות, והשבוע ממש הבנתי עם שני דברים גדולים ומשמעותיים בחיים שלי, כמה חשיבות יש לתזמון. אנחנו יכולים להתהלך בביטחון שאנחנו מוכנים, כי הנה אנחנו באמת באמת רוצים! אבל רק בדיעבד (וגם זה לא תמיד. גם שם צריך חסדי שמיים) מבינים כמה אהבה והשגחה מטורפת יש עלינו בכל רגע.
בעיניי זה לקחת צעד אחורה ורגע לנסות להתבונן על תמונה כוללת הרבה יותר.
ובלי שום קשר מאחלת לך שיבוא היום!

אני גם חיכיתי הרבה זמן לזיווג ב"ה הוא הגיע וחודש הבא אנחנו מתחתנים וגם לך זה יגיע הרבה תפילות ואמונה

שולחת לך 

רק תפילה ואמונה חזקה אסור ליפול לייאוש