פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 551)

גם לי קשה להירדם
מקווה שאוכל לעזור

ישנתי בשבת ולא נרדמת.. מוזמן בכיף..

זה יפהפה.
לא ברור מאליו שאדם זוכר לראות את הניעור והטלטלה כחסד.. אפילו שזה כך ממש.
שנזכה תמיד להיות ערים וקשובים לפעימות הלב, ולא נצטרך ניעורים מבחוץ.

תודה רבה.

אנשים אתם פשוט יפים.
תודה
(עשה לי ניעור בעצמי)

בס"ד

 

התחילה הקייטנה, ואחרי שריעננו את הכללים בגן, היא המשיכה ממש בנחת ב"ה!

עבדתי רק שני ימים שבוע שעבר, ומחר גם לא עובדת, ויוצא שיש לי חופש יחסית ארוך..

 

הרבה הרבה לחץ ירד ממני, וזה פינה אצלי הרבה מקום בפנים להרגיש טוב!

וב"ה טוב לי ושמח לי!

הייתה שבת נחמדה מאוד ב''ה, הצלחתי לקום לותיקין, ללמוד קצת. ולהשלים שעות שינה..
ודיברתי עם הרב שלי משנה שעברה איזה שעה שלימה... מדהים. זכיתי פשוט לרבנים ת''ח מדהימים תומכים ואוהבים

😲

 

(אין לי מושג מה קורה פה 😅)

הניק שלך הוא "ואני הקטנה"
ואת בפורום שעוסק בשידוכים וזוגיות

רבקה אימנו התחתנה בגיל 3...

קפיש?

ברכותיי

@ימ''ל שעשעת ~

יש מפוסקי אשכנז שפסקו ככה לפי שזכור לי.
בכל מקרה זה נדחה ובטל לגמרי.. אסור בשום פנים ואופן ללחוץ יד. אפשר להסביר בנעימות ואדרבה הרבה פעמים זה עושה טוב שרואים אדם שעומד על עקרונותיו וכן מתעניינים וכו'.
קרה לי עם כל מיני משקיות בצבא , הכול בסדר .
כנ''ל אם המלכה לא נפגעה מהרב אליהו.. הכול בסדר..

אולי זו לא נגיעה של חיבה במובן ההלכתי, אבל ייתכן שיש בזה בעיה אחרת של קירבה ("ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות... הדברים האלו אסורין בחייבי לאוין").

 

בכל אופן, זה מסוג הדברים שגם אם הם מותרים מבחינה הלכתית יבשה נהגו בהם איסור בתור סייג וזה דבר חיובי ולכן לא ראוי לחרוג מהסטנדרט הנהוג.

 

מפגש פורום מעורב זה תכלס קרבה, לא?

לחיצת יד זה רשמי יותר (למרות שאני הולכת לפי רבנים שפוסקים שאסור). נתינת כיף זה משהו שיש בו חיבה.
חיבה זה לא להרגיש עכשיו שיש ביניכם איזה קליק. זה יותר בקטע חברי... זו הכוונה בחיבה לענ"ד.
קרה לי עם קרוב משפחה חילוני, כשהיינו קטנים שיחקנו ביחד ותמיד כשהיה מגיע אלינו נתנו כיף. יום אחד אמרתי לו שאסור לנו לגעת, אפילו לא לחיצת יד. בהתחלה הוא צחק על זה והניף ידיים באוויר בהגזמה כל פעם שנפגשנו. אבל אז פתאום קלטתי שמאותו רגע אנחנו מצליחים להיכנס לשיח יותר עמוק ורוחני, יותר מהותי, ולא סתמי (על השגחת ד' בעולם, על יהדות, על שבת, על צניעות). זה מדהים לגלות כמה למגע ולצניעות יש השפעה על הנשמה שלנו.

את בכלל...! כמה צדיקים יש פה בפורום, מדהים לקרוא כאן😍

לפעמים עם הרגשה מינית, ולפעמים בלי.
אבל זו ודאי חיבה.
שלא לדבר על קרבה.

פורום לנ"ו הוא לא אחד מהם. יש לי תחושה שרבנים לא משוטתתים פה. תשאל את הרב שלך ואם אין לך תשאל 'סתם' רב.

כנראה שאתה מרגיש שאולי זה לא לגמרי מה שהיה צריך להיות...
אני חושבת שרוב כמעט מוחלט של אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יכבדו את הענין לגמרי אם תסביר אותו בנעימות ובעדינות. מה גם שרובם מכירים את הענין בצורה זו או אחרת.

מותר ללחוץ את היד אם היא מושיטה?

הגרש"ז מן ההר פסק שחובה כדי שלא תעלב.

הרב שרקי סיפר פעם שהוא שמע ממקור ראשון שהרצי''ה חיבק את גאולה כהן. סליחה אם הרסתי פה תמימות של מישהו. הסתמך על תשובת ריטב"א על כך שהיא מבוגרת וכו'.

"הכל לפי דעת שמים. וכן הלכתא דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו, אם ראוי לו לעשות הרחקה ליצרו עושה ואפילו להסתכל בבגדי צבעונין של אשה אסור כדאיתא במסכת עבודה זרה (כ' ב'), ואם מכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו ואין מעלה טינא כלל מותר לו להסתכל ולדבר עם הערוה ולשאול בשלום אשת איש, והיינו ההיא דרבי יוחנן (ב"מ פ"ד א') דיתיב אשערי טבילה ולא חייש איצר הרע, ורבי אמי דנפקי ליה אמהתא דבי קיסר (כתובות י"ז א'), וכמה מרבנן דמשתעי בהדי הנהו מטרונייתא (לעיל מ' א'), ורב אדא בר אהבה שאמרו בכתובות (שם) דנקיט כלה אכתפיה ורקיד בה ולא חייש להרהורא מטעמא דאמרן, אלא שאין ראוי להקל בזה אלא לחסיד גדול שמכיר ביצרו, ולא כל תלמידי חכמים בוטחין ביצריהן כדחזינן בשמעתין בכל הני עובדין דמייתינן, ואשרי מי שגובר על יצרו ועמלו ואומנתו בתורה, שדברי תורה עומדים לו לאדם בילדותו ונותנין לו אחרית ותקוה לעת זקנתו, שנאמר עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו.'

אתה מכיר פוסק שמתיר לגעת הנשים ע"פ פירוש הריטב"א? או שאתה פוסק ישירות ע"פ שיקול דעתך ע"פ הריטב"א?
אתה מודע לכך שיש כללי פסיקה? מה היחס בין הראשונים לאחרונים לעניין הזה? האם אפשר לפסוק ע"פ הראשונים ישירות בימינו?
ץץץ
קיצר, אתה יכול לפעול על דעת עצמך אבל אז לא בטוח באיזה דת אתה או האם אורתודוקסי. מזכיר פסיקה קונסרבטיבית פסיקה ישירות ע"פ הריטבא כדי להתיר מגע עם נשים. כלל חשוב ביהדות- אל תהיה עוף בודד אחרת תמצא את עצמך כמו אנשים טובים כמו יובל דיין לדוגמא.
בהצלחה.

ממפרשי השו"ע מביא אותו.

גם שאתה קורא שו"ע עם מפרשים זה מאוד מוזר לפסוק ע"פ אחרון שמב0יא ראשון באופן מסויים ולהתעלם משאר הסקאלה ההלכתית.

זה אמיתי??? איפה??

אני ממש בעד! סופסוף אפסיק לרקוד תוך חשש למוות האגודל שלי

יש לך משלך?

ואז ראיתי את מדרכת העץ ואז הבנתי.

יהיו פחות מקרים שאשכח לאכול, כי אהיה חייבת לדאוג למישהו נוסף לארוחה וגם יהיה מי שיזכיר לי🙈

פתח לבנות דברים חדשים בחיים שלי ביחד עם עוד מישהו. 

פתח ללפרוח מבחינות שונות זוגית, רגשית

שבד"כ זה גם משפיע על איך נתייחס לסביבה שלנו בצורה אוהבת יותר, מכילה יותר, רצון לתת יותר

כי כשטוב לנו בפנים ואנחנו מקבלים אהבה. יותר קל להקרין את זה לעולם.

ראיתי את זה אצל הרבה חברות שלי שאחרי שהתחתנו הן נהיו שמחות כזה יותר, עם יותר אהבה לתת...

כמובן שבראש ובראשונה זה לילדים בעז"ה שיהיו.

אבל השאיפה היא גם לעם ישראל. 

הלוואי.

מה שה' ירצה.

 

בשלא עשני אישה
סתם סתם...
איזון והשלמה בכללי בהמון תחומים שבין גברים לנשים
ושלא תכאב הצלע (מטאפורה כמובן)

חוץ משם המשפחה. ויש לי איך להסביר אבל מאוחר וה פילוסופי..

ולא בחוץ

ואיש לחלוק איתו את חיי

נראה לי שזה נותן יותר רוגע ויציבות בחיים, בעבודת ה'.
וגם פשוט חיבור מיוחד וחזק.

מצפה ומייחלת בע"ה להרגיש שלמות אמיתית בנשמה, ביצועים טובים יותר בעבודת ה'.. סוג של השלמה ושלמות שלא יכולים להיות לפני הנישואין במלואם.

כשמישהי כותבת משהו חשוף וכואב, ורוצה לשלוח לה חיזוק- אז שולחת לבבות.

 

אצלי זה מגיע כשמרגישה באמת רצון לחזק ושמחה שיש אפשרות לשלוח לב לפחות כאן.

 

אבל אני דיברתי על סתם סיטואציה שבאמת לא הבנתי מאיפה הגיעו הלבבות פתאום.

לדוגמא
ביקשתי טרמפ ממישהי בקבוצת טרמפים
היא שולחת לי הודעת תשובה בחזרה עם אימוג'י ולבבות.

מה???

ולא וירטואליים. פורום וירטואלי, לבבות וירטואליים

אבל בטח שהן חברות אמת, הן אחיות שלי!!

אני מעולם לא אהבתי אותו. אבל כברירת מחדל?  ממש לא.

 

לבבות באופן כללי בכלל לא.

החריג היחיד אצלי - לב כחול. בסיטואציות רגש מסויימות שאני מרגיש שהוא מתאים ????. הוא שונה מהאדום בעיניי.

 

אנשים שלא מכירים אותי וקוראים לי מותק / מתוקה.

 

ברור לי שיש כאלה שזו פשוט שפת הדיבור שלהם,

אבל זה כל כך נורא.

 

 

 

אותי זה משעשע. מוזר משהו.

חחח זה היה מתבקש...😁

זאת אהבה אחרת, אבל אהבה. ואפשר לסמן אותה באימוגי אוהב.
אני מקווה שאם אני אוהבת מישהי באמיתי אני אתן לה חיבוק/נשיקה/אגיד לה את זה.. ולא דרך מחשב.

אולי חיבה או הערכה

כמובן שלאהבה יש רבדים, וככל שמכירים יותר היא תעמיק יותר. אבל אני יכולה לאהוב מישהי גם אם אני לא מכירה אותה במציאות

ניסחתי הודעה מאוד דומה ומסובכת.
יש אהבות ויש אהבות

למי שאנחנו לא מכירים לא מגיע אהבה?

ואם את לא מרגישה, אז מה? יש בעיה בסתם לתת לשני הרגשה טובה??

זה סלנג ושפה

לשלוח אהבה לאדם שאנחנו לא מכירים
לא תמיד יגרום לו נוחות.
ההפך לפעמים זה מציק
כי לא תמיד הוא מרגיש גם ככה.

בעיניי אדם ששולח סתם לבבות או מכנה בכינויי חיבה אנשים שהוא לא מכיר יוצר אצלם אשליה של וואו הוא אוהב אותי.

ולא כל אדם עושה עם עצמו עבודה של, הוא אוהב אותי כי הוא פשוט אדם שמפזר אהבה בחינם
ואותו אחד יכול לחשוב שהוא אוהב אותו באמת.

בא לך לעשות טוב, לתת הרגשה טובה.
אפשר להוסיף חיוך או מקסימום פרח. לא לבבות!

יכול להיות שלך זה לא נוח, אבל יש כאלה שיהיו מבסוטים מזה... משתנה.  אז אני מבין אותך..

 

אבל כבר שלחו לך..אז שאלת אם זה בסדר לייבש, ואמרת שאת שולחת רק לחברי אמת...

ואני שאלתי: וכי יש בעיה לתת הרגשה טובה או אהבה למישהו אחר למרות שלא מכירים?

אם אותו אחד שלח לבבות, יש סיכוי הוא מקווה לקבל חזרה, ואולי זה באמת ייבש אותו שלא תשלחי..

אז למה לא??  סך הכל סיכוי טוב שאת משמחת מישהו בצד השני. 

ואנימחושבת שזה לא קשור

חכמינו לומדים שהנותן צדקה לעני מתברך ב6
והמפייסו מתברך ב11...
על הנותן צדקה כתוב "ופרוס לרעב לחמך" ועל המפייס כתוב "ותפק לרעב נפשך" לתת אהבה זה להוציא חלק מהנפש שלנו ולתת למישהו אחר ולכן זה יותר קשה לנו סתם להחמיא. אנשים יכולים לקנות ולתרום אבל מחמאה קשה להם להוציא סתם ככה. לכן על זה מקבלים יותר שכר..

לאנשים שבמציאות לא היו מקבלות ממני לבבות/ ק''ו שלא נשיקות [שמור לאמא בלבד]

לשפה הכתובה יש תכונות אחרות,

כשחברה מספרת משהו במציאות

אני יכולה להנהן בהשתתפות, להגיד אה, או לשתוק.

והיא תבין ותדע שאני לגמרי שם.

כשחברה כותבת, האופציות האלו לא זמינות [נסו לדמיין איך זה לשלוח אה על פריקה או להנהן]

אז  עושה את העבודה.

 

[כמובן שרק כאלה שאני מכירה גם במציאות,

לא בלי קשר לכלום,

אבל העיקרון זה כשיש לנו פחות אמצעים, אנחנו משתמשים באלה שכן בצורה מוגזמת יותר]

 

|לבזהב|

אבל כשאני מתכתבת עם אנשים בעניני עבודה והם שולחים לי לבבות ונשיקות זה מפגר לדעתי
ואני לא מחזירה לא לבבות ולא נשיקות

יהיה טוב בעז"ה

לצערי אני נתקל בתופעה שבנות כיום
מאוד מאוד מאוד בררניות.

פוסלות אותי ללא סוף בגלל שאין לי תואר
או בגלל שאני לא דוגמן צמרת
מבלי בכלל לתת צ'אנס למי שנמצא מאחורי השם

עצוב אבל זאת המציאות...

אם אני לא טועה רבי לוי יצחק מברדיצב או רב זושא אמר שאנחנו צריכים ךהגיד לה' יתברך " אני הבן/ת שלך!! מגיע לי!!! לא בגלל משהו שעשיתי אלא פשוט היותי הבן/ת שלך!!"

חשבת פעם שאת בודדה כי את פשוט לא בקשר איתי?

ניראה לך לא בגלל זה בגלל כל מה שעברתי ועוברת.

אני גדולה ממך בשנתיים, ואם היו שואלים אותי פעם הייתי בטוחה שבזמן הזה אני אהיה נשואה עם 3 לפחות.
אבל לה' יש תוכניות אחריות, והשבוע ממש הבנתי עם שני דברים גדולים ומשמעותיים בחיים שלי, כמה חשיבות יש לתזמון. אנחנו יכולים להתהלך בביטחון שאנחנו מוכנים, כי הנה אנחנו באמת באמת רוצים! אבל רק בדיעבד (וגם זה לא תמיד. גם שם צריך חסדי שמיים) מבינים כמה אהבה והשגחה מטורפת יש עלינו בכל רגע.
בעיניי זה לקחת צעד אחורה ורגע לנסות להתבונן על תמונה כוללת הרבה יותר.
ובלי שום קשר מאחלת לך שיבוא היום!

אני גם חיכיתי הרבה זמן לזיווג ב"ה הוא הגיע וחודש הבא אנחנו מתחתנים וגם לך זה יגיע הרבה תפילות ואמונה

שולחת לך 

רק תפילה ואמונה חזקה אסור ליפול לייאוש

דברים טובים בפועל לא ניסיתי.

יש שם דברים ממש נחמדים, אבל מתאים בעיקר למי שממש בהתחלה של עולם הלנ״ו, דייטים וכו׳ לפי מה שאני ראיתי..

אני לא פמיניסטית או משו, אבל משו בטקסט הזה צרם לי!
הוא תולה את כל הקשיים בזוגיות שלו באשתו, מתנהל כקורבן, בן ערובה.
אם לא נאה לך קום ותלך, אל תאשים.

יחסית למישהו שמתבדח הרבה- ציפיתי ממך להבין...

ואני סתם רגישה לנושא כי אני אישה ואתה מתאר את זה כאילו האישה מכשפה

פעם מישהו אמר לי שאני הרמיוני גריינג'ר
והוא טעה
כי אני לא חכמה כמוה ולא יפה כמוה והשיער שלי פחות מבולגן
ואני לא יודעת אם זו מחמאה או לא כי בימינו אולי זה כבר מקובל ומגניב להיות מכשפה
אבל מהעידן ממנו אני מגיעה, עושים ציד מכשפות
ושורפים אותן
מכשפה לא תחיון

תמיד אהבתי את הרמיוני.. 

 

פעם שאלתי עץ -
"עץ, איך זה להיות עץ?"
"אתה וודאי מתלוצץ"- אמר העץ.
"לא ולא", אמרתי - "ברצינות גמורה,
זה טוב או רע?"
"רע?" תמה העץ. "מדוע?"
"ולא אכפת לך שאתה תקוע כל השבוע?"
"אינני תקוע, אני הרי נטוע"
"ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים
או לראות מה נשמע במקומות אחרים?"
"אין לי כל צורך לנוד ולנוע.
ציפורים מזמרות לי באופן קבוע
פרפרים לי נושקים, מלטפת הרוח
ולנגד עיני כל האופק פתוח."
"ובלילה כשכולם ישנים - אז מה?"
"בלילה אני מאזין לדממה
ושומע
איך נושמת האדמה
איך פירות מבשילים
איך יורדים הטללים
ובתוך ענפי ישנים גוזלים ואני שומר על שנתם."
"אני אוהב אותך עץ" - אמרתי
והלכתי אל גני
ונטעתי לי עץ מול חלוני.

כשלא מכירים, פחות

שמבוססת על "פעם שאלתי עץ".

והפארודיה קצת עצובה

לצערי הרב נראה שאיש כאן לא השקיל להבין אותה...😔

ניסיתי לקרוא שוב
היא שנונה והומוריסטית, כן
אבל קצת צוחקת על החבר הנשוי לא?
כנראה אנחנו סתם כבדים😜

פארודיה מטבעה מקצינה דברים למקסימום.

א. אם לא היה לו אכפת, כל השיכנועים לא היו עובדים.
ב. בעקבות א., אני מעריץ אדם כזה, שמוכן לתת בלי חשבונות קטנים, גם אם זה מערים קשיים, בשביל לשמור על הלכידות במשפחה. אין לי מושג אם זאת הדרך הנכונה, הגיוני שלא, אבל לא סותר.
ג. דווקא פארודיה מוצלחת;)

אנשים בלי טיפת חוש הומור...😕

אבל זה לא פועל ככה.

ואי קראתי את זה בטון של הסיפור.. 

 

 

לא אהבתי
ולא חושבת שזה מצחיק...

זה היה קצת אחרת אם היית כותב בסוגריים ( יש לקרא בקלילות;)).

נא לקרוא זאת כהומור משעשע בלבד

שבת שלום!

 

מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא

סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב

אילון", והאבנים שירדו מהשמיים.

שבת שלום.

לא זוכרת מדויק אבל קטע קטן-
פעם שאל מישהו את הרבי: ביהדות ימין הוא הצד החשוב, מדוע הלב נמצא בצד שמאל?
ענה הרבי: צד שמאל שלך, הוא ימין של האחר. הלב שלך - בשביל האחר.

דווקא עם אנשים קרובים יכולות להיות הצעות טובות יותר כי הם מכירים אותך

לעולם לא ניתן לדעת מאיפה הזיווג יבוא .
זה יכול לבוא מהמקום הכי לא צפוי .

אני מבינה אותך שבהתחלה זה נשמע קצת מוזר ואולי גם מיותר אבל עם הזמן לומדים שזה ממש מפתיע ויכול להגיע מכיוונים שלא דמיינת
זה לא נואש, הציעו לך ואם תרצה 'תשתמש' בזה
מקווה שהדרך שלך לחופה תהיה קצרה..

מאוד.
אופטימיות,שמחה ותקוה זה דברים שמושכים יותר מכל

גם אני חיכיתי ועברתי הרבה דייטים ובסוף זה הגיע בקרוב החתונה

אתה נמצא במצב שלא מאפשר לפתח קשר.
כשאדם בא, כבר לפגישה ראשונה, בראש כזה שאומר לא משנה מה אני מתחתן עם הבחורה הזו, הוא מונע ממנה וממנו להכיר באמת אחד את השני. במצב זה הצד שהחליט מראש יוצר באופן לא מודע אווירה לחוצה/תקועה/של אין על מה לדבר אנחנו סתם(!!!!) משקיעים זמן אחד בשני עכשיו. אווירה כזו, בהחלט שהצד השני יכול לקלוט, כי היא יושבת על משבצת הקשר שלכם בזמן נתון בו אתם בקשר.

מניסיון שאני עשיתי את הטעות הזו פעם אחת (בסגנון טיפה אחר, אבל את הטעות הזו), אתה עלול להצטער על הגישה הזו אח"כ.

תבוא לכל פגישה במטרה לעבור את הפגישה הזו עצמה, ככה פגישה פגישה עד שתמצא את עצמך נפגש עם אישתך בעז"ה.

אם אני מזדהה איתך?

 וחושבת שזה לגמרי סימן טוב

למרות שאם אנחנו מתפשרים על  קשר שלא טוב לנו , רוצה לקוות, שנקבל בסוף איכשהו רגליים קרות גם אם הצד השני מסכים להמשיך.

כלומר מקווה שהשכל יחזור  לתפקד ולא נסתמך רק על ניסים.

לפעמים לא ברור אם עדיף רווק לנצח או זוגיות לא משהו.

 

מצד אחד "טובים השניים מהאחד" מצד שני ו"מוצא אני מר ממוות את האשה" (עם הפירוש מצא מול מוצא).

 

ייתכן שפשוט מספיק שיהיה בסיס טוב (מה שמצאו בבירור) ובן זוג מיואש בשביל ליצור בית נוסף בישראל

למה לערוך את התגובה? זה דופק את השרשור

מתחבטת בעצמי בהן.

 

מצד אחד, מכירה באופן אישי מקרים כאלה של רק בסיס טוב, שבינתיים מתגלים כמוצלחים. 

 

מצד שני, כשניסיתי בפועל לקחת לשלב הבא קשר שהיה רק בסיס טוב, אבל בלי רצון וחיבור אמיתי מצדי, באיזשהו שלב הרגשתי שאני נחנקת, והייתי חייבת להפסיק את הקשר. 

 

אני תוהה אם זו שאלה של נפשות שונות עם צרכים שונים. 

או של עבודה נפשית שאפשר לעשות ואז להצליח להתחתן גם בלי כל זה. 

 

 

אולי הרעיון שחייבים להרגיש חיבור הוא קצת מושפע מסרטים/ספרים שראינו וקראנו.

 

הרי בדורות קודמים המושג הזה לא היה קיים, בחסידויות מסויימות המושג הזה לא קיים, ובסך הכל נראה שהם חיו וחיים טוב סה"כ (חלק מאושרים חלק לא מאושרים , פחות או יותר (אין לי מספרים מדוייקים אלא זאת תחושה) נראה שמדובר בחלוקת אחוזים זהה למה שמתרחש אחרי שבחרנו בפינצטה את הבן.ת זוג שגם הרגשנו חיבור אליהם)

סביר להניח שזה חלק מהעניין. 

 

השאלה היא, אם אפשר וצריך להביא את הנפש למצב שבו היא מסוגלת להתחתן רק עם "בסיס טוב"? אני מרגישה שבמקום שאני מונחת בו היום, בין אם זה בגלל השפעות חיצוניות, ובין אם יש פה רצון אמיתי וטוב לקשר (אין לי הכרעה), זה פשוט לא מעשי עבורי, ועלול לגרום לשבירה. 

 

אבל אם אתה רוצה להתפלסף-אז בהנחה שאני ימות לפני אישתי זה יהיה(לפחות🙈) 3

הם לא יגיעו, רק יצקצקו בלשון
ויחשבו שאיזה נס שנפרדתם

(הייתי חייבת להיות צינית,
אבל את התחלת)

מנהג ירושלים שבניו ובנותיו של הנפטר לא הולכים אחרי מיטתו בהלוויה, קשורה לזה.

אומרים שאם פגם האיש ועבר על שמירת הברית - אם יבואו בניו ללוותו, עמהם יבואו גם המשחיתים שברא ויזיקו לו.

(אבריל לאוין, שם, שם)

רציתי לפתוח שרשור על זה.חחח.

הבחור שאני יוצאת איתו מחמיא לי הרבה על הקול..הוא אומר איזה קול נעים יש לך, בא לי לשמוע את קולך בכל מיני וראציות

ואני לפעמים מרגישה סבבה נעים ולפעמים שזה כבר לא צנוע ושאולי עדיף לי לשמור על שקט "קול באישה ערווה"?...

 

מה דעתך על זה?

 

או נגיד אמירות כמו " את מאירה"....

אנלא מסוגלת להגיד דברים כאלה..

מה זה, הבדל בין בנים לבנות או בין ביישנים לפחות ביישנים?

באמת מורכב עם הקול.
ואני בטח חריגה אבל אני מתה על זה כשאומרים 'את מאירה'. זה מהמם בעיניי

מאירה זה יפיפה
והקול באמת נשמע בעייתי משו.

התחלתי לחשוב שאולי אני מדי  רגישה או משו...

מה הייתן עושות במקומי? להעיר לו? איך?

מצד שני, לא הייתי רוצה לעשות מזה "אישיו"..

 

מעניין מה הבנים חושבים על זה...@בנים!

פעם לא חשבתי שאומר לפני חתונה, גג אירוסין.
היום אני חושב שזה יהיה חשוב ומשמעותי לשנינו שאומר לה זאת עוד בפגישות.
אותו כנל לגבי מחמאה על פריט לבוש או משהו.
שוב, ב'קשר', לא ב'דייט'. וגם תלוי מה ואיך נאמר. קצת צרם לי 'יפה החולצה הזאת כניסוח', אבל אולי זה כבר עניין של התבטאות.
אם מעבר למחמאה כזו או אחרת הבחור מהופנט או מסנוור, זה כבר עניין בפני עצמו. לטובתכם האישית שהקשר לא יהיה בגילופין. כל זאת לעניות דעתי.
ב''הצלוחה