פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 551)

רשימה של שדכנים - לקראת נישואין וזוגיות.
דבר שני ישנם כאלה שכמעט אין להם זמן , אך רובם כן ..ממליץ מאוד על יצחק חיים - אישתו לנשים , רחל ערמני,  רובין יהודית , לאה חן  ובהצלחה !! 
 

אני חושב שאולי להיות ה'גבר' כמו שכולם רוצים זה לא אתה, אבל תצטרך לעבוד על זה, זה צריך להיות בטבע (גם אם זה לא אשתך) אם מישהו נלחץ מדבר שאותך הוא לא מלחיץ אז כמובן שלהרגיע, להסביר, וכדו'..

 

אולי תגיד לה את זה? תגיד לה שאתה תעבוד על המידה/תכונה הזאת.
מה תעשה אם אשתך ח"ו תהיה בדכאון אחרי לידה. מה, תברח כי זה לא האופי שלך להרגיע?

כמובן שלא! אז תתחיל מעכשיו. אני חושב שאתה תצליח להתגבר על זה ואתם נשמעים מתאימים, אז עוף על זה!

 

בהצלחה!!

אתה יכול להתנחם בזה שיש תופעה שדווקא כשהאישה ליד האיש היא מתנהגת ככה. כשהיא לבד היא מתנהגת בצורה יותר אחראית ושקולה.
כנראה מתוך ציפייה שהגבר יגונן עליה דווקא ולא כי היא לא מסוגלת להתמודד.

אצלה התופעה קיימת גם כשאני לא לידה.
בכללי היא מספרת לי שכשהיא נלחצת היא לא מסוגלת להיות שם בסיטואציה, אז היא פשוט הולכת..

לא הייתי מצפה שהסיטואציה תשתנה כל כך, מניסיון.

ובכלל, גם כשמדברים על ראיון עבודה או להציג משהו בפני קהל, לא לכולם יש את הביטחון העצמי הנדרש,

אבל זה משהו שאפשר לעבוד עליו ולשפר, ואם בסופו של דבר מתמודדים אז ב"ה המצב טוב.

צריך יותר פרטים בשביל להבין האם זה משהו מהותי או לא, אם זה לא אז גם מצידך לא הייתי מודאג.

קודם כל התלבטות זה נורא, זה קשה ומעיק..

בעז"ה שה' יכוון אותך למה שנכון לך ביותר בעז"ה!

אבל באמת שאני חושבת שאת לא מתבוננת מספיק פנימה.. ומקשיבה ללב.

יש לך לדעתי יותר מדיי קולות מבחוץ.. אולי קצת דברים ששמעת מאחרים ומשפיעים עלייך.. 

אין עניין להתפשר, יש עניין להיות סגורה על עצמך מה באמת חשוב לך, גם מבחינת אופי ורגש ולא רק רוחניות או תורניות.

ונשמע שאת קצת בלחץ ומסיקה מסקנות קצת מרחיקות לכת. (הקטע שביקשו ממנו לנהוג, הקטע עם השיער הארוך)

יכול להיות שאת צודקת במסקנות שלך, אבל מכל ההודעה נשמע איזה אווירה לחוצה.

את בטוחה שנכון לך בכלל להיפגש כרגע?

את בטוחה שאת שקטה מבפנים? והולכת לשידוכים בלב שלם?

נראה שיש לך מלא לספר ולשתף. אולי כדאי ללכת למישהי שתעזור?

 

בהצלחה ממש. 

לכמה דברים.
א. האם החיצוניות שלו באמת מתאימה לך,
לי זה נשמע בעייתי שאת סולדת מזה.
ב. האם השאיפות הרוחניות שלו עולות בקנה אחד עם השאיפות שלך באמת.
גם פה נשמע לי שיש פער בין ההצהרות לבין מה שקורה בפועל.
לדעתי האישית וממהתרשמות של מה שכתבת זה לא יתאים.

זה נראה שאת קצת ממהרת, נכון שאחרי 3 פגישות מקבלים יותר כיוון אבל אף אחד לא עומד עלייך עם סטופר.
לא מתחתנים עם מישהו רק כי כבר רוצים להתחתן.

לפי מה שכתבת זה נראה שהשאיפות הרוחניות לכם לא תואמות שנה שנתיים זה לא 6-7, מה הוא אומר על זה?
אני אישית לא מאמינה בשינויים גדולים שעושים בשביל מישהו שרק הכרנו.
השינוי אמור לבוא מבפנים עם תהליך ואמונה שזה מה שאני רוצה וזה מה שטוב בשבילי ומתוך בחירה נטו שלי ולא ממניעים אחרים של לחץ ואנשים אחרים.

אחותי פעם יצאה עם מישהו פעמיים והחליטה שבשבילו היא זורקת את הסמארטפון שלה.
אמא שלי אמרה יופי היא מוכנה לעשות שינוי בשביל בשביל השידוך, אני אמרתי שזה שטויות, כשתהיה תקופה של פחות לבבות ובלונים(כי מה לעשות זה יהיה וזה בסדר גמור) זה פתאום לא יראה לה הגיוני שהיא זרקה אותו בשבילו. (הם לא התחתנו)

גם אם מתפשרים על משהו זה לא צריך להיות עם הרגשה של פספוס או החמצה אלא מתוך מקום של ויתור שבא מפתיחות והכלה.

אם את מוצאת את עצמך הרבה מתחבטת עם עצמך אז אולי כדאי להתייעץ עם מישהו מקצועי, הם לא יגידו לך מה לעשות הם פשוט יודעים לשאול את השאלות הנכונות שיבהירו לך את הנושא.
זה באסה להיות טרודה ואגב זה גם מתיש..
הרבה פעמים נמנעים מלעשות דברים רק כי "אין לי כוח לכאב ראש הזה"
כשלומדים איך להתמודד עם דברים בצורה יותר רגועה ומושכלת (כמובן שזה תהליך ) יותר קל לגשת לדברים.

וטיפ קטן לגבי החלטות באופן כללי:
תאמני את עצמך להחליט בדברים קטנים
לי זה קצת עוזר
להחליט מהר מה לקנות
לענות תשובות יותר קונקרטיות
להיות יותר אסרטיבית
את תראי זה עוזר לפתח יותר ביטחון
מחליטים ומתמודדים עם התוצאות

חלק מהפחד להחליט זה הפחד של מה יקרה אם ההחלטה לא תהיה טובה...
אז תדעי שאת תוכלי להתמודד עם התוצאה כי את מספיק חכמה ומספיק מכירה את עצמך.

שיהיה לך המון בהצלחה!!!
ותעדכני אותנו אם בא לך

זו גם ההשקפה שלי בנושא

בשום מקום בין השורות לא מצאתי את מה שצריך כדי שקשר יצליח. רצון, התלהבות, חיבור פנימי מסוים.
יש בתיאור שלך המון דברים חיצוניים לקשר. כמה זמן את רוצה שהוא ילמד וכמה זמן הוא רוצה.
שיער ארוך שהיה פעם, שיניים צהובות מעישון.
לא יודעת..לא שומעת פה התחלה של קשר...

אני בטוח בוודאות גמורה שהבחור שאת מחפשת נמצא. את לא צריכה להתפשר על דברים ברמה הרוחנית

אני חושב שבחור כזה חוץ מהרמה ההגיינית שלו (וואי וממש סליחה מאותו בחור...) אבל הוא לא מתאים לך כי את לא מחפשת בחור שלומד בנחת. על פי מה שהבנתי ממך את מחפשת מגדלור שילמד מתוך רצון, חשק, מסירות, אלא - שיצא לעבוד מוקדם. וכזה תוכלי למצוא המון בחורים בשבי חברון (מקוה מאוד שמה ששמעתי נכון...) [טוב זהו, האמת שאני לא כ"כ יודע מה הסגנון... אני סתם יכול לכתוב פה רשימה, אבל שבי חברון זה די לא סגנון אחיד אז יכול להתאים באופן כללי..] של בחורים מאוד רציניים שיצאו לעבוד מוקדם

 

מי אני שיבין בזה, אבל הייתי ממליץ לך, שלא בגלל זה שאת מרגישה לבד את תתפשרי על הבחור שאת מחפשת. את לא מבקשת שיהיה חתיך, את לא מבקשת שיהיה טחון, בסה"כ רצית בחור יר"ש, עובד ה' באמת. בעז"ה מקווה בשבילך להחליט מה שנכון לך בסופו של דבר. תצליחי בכל!!!

יהודי אמיתי הגדיר את זה "לומד בנחת"
מהסיפור שלך נראה שהבחור לא הכי רציני.
מגדיר את עצמו כ- "בן תורה" אבל לא לומד ברצינות.
מספר סיפורי השגחה על אברכים ומשליך זאת על עצמו אבל לא מתמיד בלימודו ובעצם לא ראוי ל"השגחה" הזאת.
זה יותר צרם לי מהעישון והמראה שקצת הפריעו לך.

זה לא כל כך נשלט

ובכללי גם בנים וגם בנות, לא צריך להתרגש אפילו מחודש של קשר. הכול יכול להשתנות לצערנו. אז תעשו את הדברים בהדרגה, גם עולם הרגש צריך להיות הדרגתי ..

שים תפלאפון בצד, זה יעזור לך להתנתק ממנו לפחות עד סוף הסדר..
ובהצלחה!!! 🙂

שנזכה לשחרר ולשמוח במה שה' נותן

מקווה שזאת האחת שלך... אבל אחרי נסיון בתחום פחות מתרגשים. פחות מייחסים לזה חשיבות.
בהצלחה!!

אין לי שום אינטרס לדייט עם הרבה אנשים.
זה הרבה יותר מתיש מאשר יובש.

רק עונה על השאלה, סטטיסטית זו כבר שאלה אחרת

כי זה פחות או יותר מה שהוביל אותי לשאול את השאלה הזאת.
אם אופציה ב' היא העדיפה אבל סטטיסיטת זה לא קורה מה גורם לזה?
כי באמת שהרבה פעמים אנחנו יוצאים גם כשזה לא באמת קשור.. וכי יש הצעה ואז מה זה שווה?!
לא מופנה אישית אלא תהייה..

יש פעמים שאנחנו לא יודעים מראש שזה לא קשור, יוצאים ומגלים...
מבאס, אבל זאת הדרך שהקדוש ברוך הוא נתן לחלק מאיתנו כדי להגיע בסופה לזוגיות...
(הלוואי הייתי מאלה שהתחתנו עם הראשון/שני😅, אבל כל אחד והניסיון שניתן לו..)

@מיצ'ל (למה זה לא מתייג לי??!)

כי זה לימוד יותר מועיל לחיים.

בין קל לקשה, למה לבחור בקשה באופן מודע? הגיוני שיש דרכים אחרות ללמוד על החיים, לא?

לא בחרתי בקשה אלא במה שחשבתי שיותר יועיל

הבנתי תודה!

לצאת למלא דייטים ברצף ולא למצוא את האחת, או לא לצאת בכלל ולא למצוא את האחת?

 

 

לא רוצה להסתובב ברחובות קרית משה/גבעת שמואל/פתח תקווה/וכו' ולחשוש לראות מדוייטות לשעבר...
מבחינתי אפילו לחכות כמה שנים בלי דייטים (בתנאי שאני אדע שבשנה הזאת והזאת ובתאריך הזה והזה - אני אמצא את האחת...)

רק אם אגיע למצב ח"ו שמפסיקים לאט לאט להיות הצעות אוריד מהסינון...

אפשר?
אצלי כבר לא

שהכוונה שבשניהם בסוף אתה מוצא או שלא ( אני לא נביא אולי יש פה כאלה)
השאלה איך מעדיפים להעביר את הזמן? שיש הרבה הצעות ויש תחושה של התקדמות? או שאתם בהפסקה ולא מתאמצים רגשית ולוקחים סיכון להתאכזב

לגביי (אם הבנתי את השאלה נכון) אז זה ישתנה לפעמים יעדיף את תחושת ההתקדמות ולפעמים רוגע ולנוח

זה הרגשה שלא זז כלום

מצד שני דייטים מיותרים גם לא מוסיפים הרבה למצב רוח

 

עברתי את שתי האפשרויות -
שנה של דייטים, ושנה של יובש.
היובש היה הרבה יותר קשה לי נפשית. אבל ידעתי שלפחות אני חוסכת לעצמי פגישות מיותרות ורגשות והתלבטויות עד לאחד שלי.. והידיעה הזאת קצת עזרה לי.
בתקופה של הדייטים - ידעתי שכל אחד שעובר מלמד אותי משהו. וגם כל אחד הדליק לי את הציפיות. שאולי הפעם זה זה, ונתן לי תחושה של התקדמות, והרגשה שאני עושה משהו בדרך הנכונה לחתונה.

לשבת ולא לעשות כלום - זה מתיש.
זה לגמרי מבחן באמונה... לדעת שאני תלויה רק בקב''ה ולא משנה מה אעשה - שום דבר לא יקרה שניה לפני הזמן שהוא תכנן...

"שניהם קשים" ,שלא יביאנו לידי נסיון

השאלה לא נשאלה סתם כעוד סקר אלא באמת לצורך בירור פנימי ואמיתי איך באמת לאזן בין השניים ולפעמים לסנן ולפעמים פשוט להיפגש.
אני חושבת שבאיזה שהוא מקום אנחנו עוברים את שניהם ותשובה לשאלה מה עדיף אין כי באמת ה' מגלגל אותנו למה שאנחנו צריכים להיות בו.
ועדיין נדרשת מאיתנו את ההשתדלות גם בלהיפגש וגם בלסנן, הלוואי שנדע לעשות את הדבר הנכון.

לא להעמיס אבל להיות תמיד עם יד על הדופק

מי שמחובר להלכה מחובר גם לרוח, אולי בסגנון אחר אבל מחובר.
בעירה בעבודת ה' לאו דווקא קשורה לסוג הלימוד בעיניי אלא לחיבור באופן כללי ללימוד
יוצא שישנם סגנונות שונים מי מחובר יותר ומי פחות.
בכלל, בעירה בעבודת ה' לא קל לשמר אחרי שעוברים את שלב האורות, והלוואי שנזכה.

אבל יש כאלו שגם לא.... שהם מאוד מחוברים לקרליבך וללב ואהבה ושמחה וכן גם הולכים אחרי ההלכה. מכיר כמה כאלו אפילו.
אשמח לעזור אם תרצי

כאלה שמעוניינים ללמוד כמה שיותר? 

(לא לומד שם)

תודה בכל אופן!

בישיבות החסידיות? 🤔

פשוט זה כמו תקליט כזה שחוזר על עצמו

"אני מחפשת בחור חסידי"

"אה תחפשי ברמת גן.. "

 

(לא משהו אישי @והוא ישמיענו)

 

 

לא לוקח אישי.. ⁦:- )⁩

בכל אופן..
אני חושב שתמיד יש אנשים שמחוברים למהות ויש אנשים שמחוברים 'מבחוץ'. במקרה של הרב קרליבך לדעתי יש יותר מדי שמחוברים 'מבחוץ' ואת אלה שמחוברים למהות קשה יחסית למצוא (אני יכול לנסות להסביר למה זה ככה לדעתי).
אני מכיר כמה כאלה.

ככלל, בכל מקום זה ככה, גם בברסלב יש כאלה שמחוברים יותר לר' נחמן מצד החיצוניות.. וכמובן יש את החסידים עובדי ה' שמחוברים מצד המהות.

בכל מקרה, אם עניתי לך על השאלה אני שמח.
בהצלחה רבה!

________________________





נ.ב. וכמו שהעירו כאן, זה לאו דווקא סגנון 'קרליבך', זה סגנון חסידי פשוט.. אנשים אוהבי ה' בעלי עין טובה שמחים. וכמובן בעלי יראת שמים שקובעים עיתים לתורה

(תמיד יש אנשים שלוקחים את ה'גישמאק' ומרוקנים את זה מהמהות.. אני רואה כאלה בכל ציבור של עובדי ה'. כמובן זו עבודה הרבה יותר קלה..)

שקשר חדש בא קצת על חשבון קשרים קודמים - "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו", אבל גם זה צריך להיות באיזון ותוך הקשבה לעצמך ולסביבה.

 

אני חושב ששיתוף בקשר ודיבור עליו (אם זה מתאים לך) יכולים לנטרל במידה רבה את ה'יריבות' והמתח בין שני הקשרים.

אחרי הכל - המשפחה יהיו איתך גם אם הקשר לא בדיוק יצליח (נקוה שיהיה לטובה).

 

אז ראוי לנהוג איתם כראוי - לא רק כש"צריכים אותם"... 

 

טבעי למדי, שכמשהו כזה מעסיק - אז שם נקודת הכובד. אז להפעיל קצת בחירה, גם לצד ה"משפחתי".

באמת לא הבנתי איך זה קורה.

הכוונה שבזמן שאתה עסוק בבניית הקשר עם המדוייטות אין לך פניות למשפחה מחוסר הזמן?

נפגשים בזמן הקצר שאני חוזר מהצבא לבית.

משפחה מעל הכל, עד החתונה.

 

 

 

משפחה זה דבר משמעותי
שחבל לנתק קשרים איתם....

זה מאד תלוי אופי ואישיות.
אם זאת שאלה של זמן זה כבר משהו אחר..

מהוסטל שבו אני עובדת שואל אותי כל כמה ימים מתי יגיע המשיח ואז אני מחזירה לו את השאלה והוא אומר "אמממ סוף אוגוסט כזה?"
אז שתדעי

מכירה מישהי שהולכת לשם שנה הבאה ...



מעניין אותך?

איזו שדכנית של המדרשה, או איזו אשת צוות נשואה שתסכים לסייע?

אם אפשר מכבוד מנהלותם למחוק, תודה
@קוד אבל פתוח

אשתי למדה שם

אז אין כל כך למי לפנות

20170128232042.docx

 

המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך! - לקראת נישואין וזוגיות

אדם שלא מסוגל לנהל שיחה בצורה בוגרת, אחרי פרידה, אלא מסתדר וטורק טלפונים - יש בו משהו דפוק.

אם היא "עזבה" בצורה שיש בה פגיעה או השפלה - אז אכן יתכן שבגלל זה אינו רוצה לשמוע ממנה ישירות. פגוע.

 

ב. אם לא - יתכן שזה מורכב רגשית עבורו, ולכן אינו רוצה לשמוע אותה. זה מעלה לו דברים. לפעמים, יכול להיות דווקא אם הוא מישהו כזה שאינו סתם מדבר עם בחורות - אז בשבילו זה נגמר, ומה פתאום סתם לנהל איתה שיחה, שיכולה להעלות הרגשות כלשהן, כאשר מה שביניהם נגמר.

 

אם מדובר במקרה כזה - אז אכן, זו טעות נפוצה אצל בחורות, שחושבות שזה כמו בשבילן "לדבר עם חברה" שלהן..

היתה בלימודים לקראת מבחנים עבודות וכו

כאשר בחורה מפסיקה מהלך של היכרות, בלי להסביר, בלי לתאם - זו אכן בעיה.

 

הרי אלו דברים שקורים - תקופה של מבחנים וכד' - יכולים להחליט ביחד אם מסכימים על הפסקה כלשהי, כדי להיות מרוכזים יותר בַבירור אח"כ.

 

יתכן שהוא נפגע. יתכן שמבחינתו צורת ההתנהלות אומרת עליה משהו. אינני יודע מה בדיוק היה שם.

 

אבל העיקר - צריך לשאול את החבר שדיבר איתו:

 

אם החבר אמר לו שהבחורה מעוניינת לחזור, והתשובה שלו היתה שאינו מעונין ומבקש שלא תיצור יותר קשר - אז לכאורה אין ברירה.. היא צריכה לשחרר. בירור לנישואין צריך להיות על דעת שני הצדדים.

 

 

בגלל סיבות דתיות ככה לפגוע ביהודיה???

אפשר לחלוק..

 

ב. אני ציינתי מציאות.

 

ג. אני לא אומר שצריך לסגור את הטלפון... אבל בתור הסבר למה שקרא שם, זה בהחלט יכול להיות. הרי איננו יודעים מה הרקע. איך נגמר. אולי אמר לה שלא יסכים לשמוע עוד, או כד'. או דבר שהיה כבר מורכב רגשית. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אל תגיע..). זה לא נאמר בתור "הסבר דתי" שיש הלכה שכך צריך לנהוג... ויש להניח שהוא איננו סוגר את הטלפון לכל בחורה שמתקשרת..

אבל יכולה להיות מציאות, שכאשר הדבר נגמר מבחינתו, והיא מתקשרת וזה יכול לעורר אצלו דברים שאינו מעונין בהם, אינו רוצה "להסתבך" איתם. בעוד שבשבילה, אז מה קרה.. עוד שיחה...

אולי היא לא ישנה כל הלילה מהשיחה שאולי תהיה? מהמחשבות של איך יגיב..

זה לא כזה פשוט גם לצד השני. היא פשוט אולי אזרה אומץ ולדבר.. 

ואני מבינה כמובן את החשיבה מאחוריי העניין.. אבל יותר מתחברת למה שיהודי אמיתי כתב 

שצריך לשים את השיקולים העצמאיים בצד, ולחשוב רגע על השני ועל הפגיעות של השני

כמובן שלא מצד הדין.. כי אין כאן שום ענייה של חובה לא חובה. אלא יותר מצד מלפנים משורת הדין.. 

כתבתי עקרונית, שבשביל בת, שיחה עם בן שלא הלך איתו - מבחינת ה"בינו לבינה" אינה על אותו מישור שזה אצל בן, במקרה שאכן אצלו זה כמו שתיארתי. לא אצל כולם כך.

 

לא אמרתי שמבחינה רגשית לא יכול להיות קשה לה, גורם לחששות וכד'. ובוודאי שיתכן שהיא ממש אזרה אומץ. בכלל לא דיברתי על זה. וזה לא ענין של "לשים בצד ולחשוב על השני"... לא מדובר על רובוטים. הוא בן אדם. זה מורכב אצלו.

 

וממה שהיא כתבה בהמשך, אני רואה ששיערתי נכון לגבי המורכבות הרגשית אצלו. הבחור אמר לחבר, שהוא צריך לחשוב על זה. למה לא אמר את זה לבחורה?.. כנראה כל זמן שלא החליט שאשר לנסות - זה יותר מידי "עמוס" מבחינתו.

 

אלו דקויות של בני אדם. כבר הערתי בשרשור אחר, שטעות לחשוב, שאצל בחורים המודעות והרגישות הפנימית היא בהכרח פחותה..

למרות שזה עדיין נראה לי קצת קיצוני לנתק את הפלאפון בפרצוף.

אבל יפה שהוא באמת בחר בסוף להעביר מסר דרך החבר.. 

וזה בהחלט דקויות.. 

 

אבל נשמע שהוא חושב / יחשוב

את זה בדיוק רציתי להוסיף בתגובה הקודמת - 

 

שתגידי לה לחכות קצת, אולי ירצה בכ"ז, ואם לא שתמשיך הלאה...

 

אז אכן כנראה כך:

 

לבחור זה מורכב רגשית.

 

הוא לא יכול לשמוע אותה בענין. זה מפר לו את האיזון הפנימי.

 

מבחינתו, אם זה לא - אז לא לשמוע אותה. מערער לו מידי.

 

אם כן - אז רוצה לשקול את זה בעצמו.

 

כנראה שזה נגע בו רגשית מעבר למה שחשבה.

 

אז שתמתין עוד קצת, בסבלנות, בדיוק כפי שביקש.

 

היא הפסיקה אז - כעת שתיתן לו "להתבשל" עם זה בתוך עצמו.

 

למה היא המשיכה לנסות ליצור קשר אחרי שהוא גילגל אותה מכל המדרגות?

למה היא יוצרת קשר אחרי שהיא גילגלה אותו מכל המדרגות והמינימום היה שלא תראה את הפנים שלה בסביבה שלו?

נשמע רותח?
אז יכול להיות מאוד שזו החוויה של בחור רגיש ששומר את העיניים בשביל האחת שלו, שנקדש את עצמו ונלחם יום יום עם היצר, שלומד תורה ומקדיש זמן לפנימיות ומתקן את עצמו. שפשוט רוצה שהכול יהיה מושלם והיא החליטה לעזוב מסיבותיה והשאירה אותו עם לב שבור..

אז כן, לכל אחד מאיתנו יש סיבות וצדדים, הבחורה יודעת עד כמה פגעה בו (אם בכלל) וגם הבחור יודע אם פגע בה. בכל אופן אם הצד שלו הוא כפי שהצגתי.. די לנו שלא להלעיז עליו..

וזה לא מופנה כלפי 'מישהי 1' , זה מופנה כלפי השרשור הזה..

קודם כל אתה צודק, היא סיימה את הקשר והוא פגוע מזה או סתם לא מעוניין יותר.
אני לא מבינה למה היא מנסה שוב ושוב אחרי שהוא מבהיר לה שהוא לא רוצה
זה פשוט לא יפה

היא לא היתה שלמה שהיא נפרדה ממנו וממש היתה יושבת בטלפון ובוכה לי.
לא היה לה בכלל אומץ להרים שיחה
אחרי שהחבר שלו שהכיר ביניהם התקשר כדי לשאול למה היא עשתה וכו.
החבר צעק עליה בטלפון ואמר לה היה לך בחור טוב מה עשית קמת והלכת.
היא סיפרה לו שעברה קושי מסויים לא קשור לבחור.
היא תיכננה לסיים את החודש בלימודים בנחת ולטפל בזוגיות שלה עם הבחור .
היא רצתה להגיד לו לפני הפרידה אתה תהיה מוכן לחכות חודש. אבל פחדה שהוא יסרב .
היא אזרה אומץ התקשרה איך ששמע את הקול שלה ניתק. התקשרה פעם שניה לא ענה.
יום אחרי היא קיבלה שיחה מהחבר שלו
והוא אמר לה תני לי אני אדבר איתו. הוא ענה לו די מהר דיבר.
ואמר לו אני אחשוב על זה....
וביקש ממנה בפירוש שלא תיצור קשר עם הבחור כניראה הוא חושב או במחשבות על זה.
לכן מאותו רגע שהחבר שלו אמר לה לא להתקשר היא לא יצרה קשר עם הבחור.
היא כן לדעתי הבינה שהיא פגעה בו וכניראה באמת נכנסה לו ללב.
המשפט שאמרתי לה תני להקב"ה לנהל את הדברים לא את.

(אם זה ברצינות, כמה זה כבר יהיה רווחי...?)

לא מבין מה אנשים מוצאים בעמוקה..
המקדש הזה שיצרו מהקבר שלו מרגיש לי לא יהודי ולא תורני...

אמירתך קשה לי מאוד. מה הכוונה מקדש?
מהקבר ״שלו״? לא מדובר באדם פשוט.
ובהחלט מדובר במקום תורני.. ויהודי..
אם זה לא רלוונטי פה, אשמח לפתוח את זה בפרטי.

במילא לא נצליח לשכנע אחד את השנייה

אני דוקא מצאתי גשר ולא חושב שזה חייב להיות ויכוח צורמני...

 

אני מניח שהוא התכוון שזה נכון מאוד שיש שם צדיק, אבל בגלל שיהיה כתוב באיזה ספר בגניזה הקהירית שציון ר' יונתן בן עוזיאל מועיל לתפילות למציאת זיווג לא יעשו ממנו איזה אדמו"ר ויתחילו לפרסם ברדיו על מקובלים בעלי שם (נעע בעין) שיתפללו עבורך.

הרי רוב הרעש שגרם לפרסום המקום הזה הוא רק בגלל אותם קבלני"ם..

 

פשוט באותה מידה אולי כדאי להתפלל בכותל.. שם הקב"ה נמצא בעצמו... (מקוה שלא יצא איזה זלזול בתנא..)

אז כמובן שיש עניין בתפילה בקברות צדיקים, אבל בא ניקח פרופורציות ולא מכל אחד נעשה בבא...

 

עם זה אני מניח שאת מסכימה כמו"כ 'חסדי'...

יש מצב?

לגבי שאר דברייך.. אני לא באה להשוות בין קברי צדיקים לכותל.. נראה לי אחרת.
אם כוונתו הייתה לכוונתך אז אחלה. פחות או יותר מסכימה
למרות שנראה לי שכוונתו הייתה אחרת.. ולכן רציתי לשמוע כי אולי לא הבנתי נכון
תודה

שאפשר לדון על הכל בנחת ובשמחה *

אבל אני חושב שזה מה שהוא התכוון. שמה שנראה לו לא יהודי ולא תורני זה הקטע שהופכים מקום לפיתרון הלכתי

 

אם אתה רוצה לקבל משהו אז תדליק נר נשמה לפחות של 24.5 שעות, תתן 13 שח לצדקה (כמניין משיח גימטריא קטנ') בערך גם יגידו לך להשתחוות ואז תדע לך שתוך שנה מיום ליום תקבל את מבוקשך....

אז.. זה לא יהודי ולא תורני. כי יהדות זו עבודה ולא סגולות ותיקונים. אתה רוצה לקבל משהו, אז תתפלל הרבה לה' תבכה, תרצה, תעשה עבודת המידות ואני בטוח שזה יהיה מועיל פי כמה מללכת לקבר של תנא ולעשות סדרת פעולות 'שיביאו לך את הישועה הפרטית בצורה הכי נוחה על כפית של זהב....

 

מקוה שהובן..

אשרייך! ככה לקבל מהר, ב"ה

כיוונת לדעת גדולים

רק שתדע שהייתי עם כמה חברים בשבת שטח בעמוקה וזה פשוט מטורף!

היה ממש טווב... באלי לעשות שוב..

פעם אל תשאלו איך הגעתי לשם בטעות עם דייט
בית קפה באזור היה יכול להיות יעיל 😁

"טוב זה לא זה, בוא נלך להתפלל שהבא/ה כן יהיה".

לאלה שעדיין לא נושעו

למה למה למה??
למה הקבה שולח כאלה ניסיונות מייאשים לעולם

מזדהה עם הקושי

מאחל לך שה' יתן לך כוח.
(אולי כדאי לשקוע בפגישה החשובה. קצת היסח דעת)

גם לי בא לישון שבוע 😁

ותתפקד בין לבין כשחייב

זה איחול או קללה?!😅

אוף. עצוב וקשה כל כך.

תנוח, תישן הרבה הרבה.
תחזיר לך ולנפש שלך את כל הכוחות שנעלמו.
ושוב תנוח.

ואז אחר כך, תעשה עוד דברים. תתן לזמן את שלו.
ושתהיה מעודד לגמרי, יש אחת שרוצה אותך ממש
וכל הדרך הזאת, זה כדי שתהיה מדויק יותר, בוגר יותר ומתאים לה יותר. שולחת כוחות.

.. נשלח פעמיים בטעות

ואם כבר, אז מניחה לך שיר מעודד כשלי קשה הוא עוזר.
(לא בטוחה שתתחבר לסגנון אחרי ששמת עידן עמדי.. אבל אני מסתדרת עם שניהם)

ונשארו רק הפרטים הקטנים שהפגישות כבר לא יפריעו להם.
או אם את רואה שבכל מקרה המשך העבודה יקח זמן.

לתהליך ספציפי?
כלומר בוודאי שכל תהליך הוא חיים שלמים, אבל בשלב כלשהו הבסיס של התהליך כבר נרכש. כמו בתיקון מידות.

אולי אם תפרטי יותר על התהליך וכו' נוכל לתת עצות ממוקדות יותר.
בכל אופן, בהצלחה!

בעזרת ה' כל החיים אנחנו בתהליך.

לדעתי אם את מרגישה שאת מתקדמת והתהליך כבר אינו תופס את כל כוחותיך. זה זמן טוב.

אבל מניסיוני השלבים הראשונים של תהליך תמיד יקחו יותר כוחות.

אני רואה התקדמות וכבר היה שבוע שהחלטתי שזהו והגיע הזמן , אבל זה כמו ריקוד שניים קדימה אחד לאחור עוד אחד קדימה ושניים לאחור המון סיבובים

אפילו שהיא לא ספירה

להושיב את התהליך כמו סרגל או ציר כלשהו ולמצא את הנקודה שממנה אני יכולה לחזור להיפגש ...
אבל איכשהו נראלי שתהליך נראה יותר כמו רצועת הרים שהסתדרו בספירלה

אם רוצה לנסות למדוד את ההתקדמות.
תנסי לכתוב על דף ממש ציר שבקצה שלו זה היכן את רוצה להיות. ותכתבי לך בין לבין אילו אבני דרך הצלחת לאסוף עם כל הסיבובים.
כי ברור שהתקדמת גם אם זה הספירלה.

מעולם לא ניסיתי את זה אבל אולי זה יעזור לך לשקף את הדרך שכבר ב"ה עשית.

שאלה מעניינת.
מעט תובנות;
אולי הדגש זה מה אנחנו בונים, כמה הכרחי זה לחיי הנישואים (לבנות יסודות, או לשפץ את הגינה)

האם יש בנו פניות, לקשר, לנישואין, האם אנחנו לא נמצאים רק בתהליך ו'לא רואים ממטר'.

משו קטן, מין יתוש טיטוס שמנקר לי בראש, האם יכול להיות שעכשיו אנחנו במצב של לבחור נכון, או שדברים אחרים מסיטים את נקודת המבט שלנו.

תודה רבה

שאם בתהליך הזה תפשת איזשהו כיוון ויש לך כבר נתיב שאת יודעת איך להתקדם בוא אז את יכולה להתחיל לצאת כי גם אם זה לא יצליח וזה אולי יכאב לפעמים וישבור קצת זה, לא יזיז אותך מהתהליך שאת התחלת בתוכך, זה נראה לי כמו כביש שכשאת יוצאת (לדייטים) את נכנסת לאיזשהו כביש צדדי שיכול להוביל לכביש רחב וגדול יותר אבל אם זה לא מצליח אז תמיד תדעי לחזור לכביש הראשי שממנו באת..

בהצלחה!

ידעתי מה הנטיה שלי מראש אבל עדיין לא מרגיש לי שלם