פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 552)

5 דייטים זה לא הרבה, אבל גם לא מעט... יכול להיות שהקרח עדיין לא נשבר

ניסיתם משחקים? לפעמים זה עוזר לשבור את הקרח, ויש משחקים שעוזרים גם להגיע לנושאים עמוקים..

חשבתי שאולי זה יגרום יותר למבוכה קצת ואז השיח יהיה יותר מאולץ... אין קרח כל כך, פשוט היא נראית לי פחות דברנית..
משחקים מביאים אמנם רעיונות על מה לדבר, רק הסגנון של "משחקים" נותן לי תחושה כאילו חזרנו לגן. ונראה לי שהיא די בראש שלי בקטעים האלה.. (אני יודע שיש כאלה שזה לא בעיה מבחינתם)

תנסה להחזיק את המחשבה שכל הדיבור ביניכם וכל מה שיעבור ביניכם במילים יהיה לשם חיבור בפנימיות.
דיבור לשם חיבור. ברגע שהמחשבה הזו תתפוס מקום אמיתי אצלך, גם דברים שאולי בוחרים להימנע מהם מהחשש מה הצד השני יחשוב עליי, איך אני אתפס בעיניו ושאר בני המשפחה הזו יקחו את הרגליים, וישאירו לכם אפשרות אמיתית להכיר לעומק. לדוגמא לאור זה המחשבה על להביא משחק תראה אחרת, וכשאתה תהיה במקום אחר ביחס לזה, היא תרגיש ויש סיכוי טוב שהיא תפתיע אותך ותזרום יותר.
זה לגבי רובד המחשבה.
למעשה-
מחילה מראש אם אכתוב מכאן דברים שידועים ונעשו, זה רק מחוסר ידיעתי.
אין לי מושג מה טיב השיח ביניכם, ומספר פגישות הוא לא תמיד מדד להתקדמות בתוך מהלך תקין של קשר. אסביר, יכול להיות שאתם עדיין בשלב של ההכרות הראשונים, וב"ה נעים לכם היחד הזה ויש התאמה בסיסית כדי לרצות להמשיך. ועכשיו זה שלב שצריך לעבור שער נוסף (@לעבדך באמת!השיר הזה באמת נגע במקום אמיתי ומתחבר גם לכאן), אחד מהדברים שיכולים להפגיש מאוד הוא דיבור על מחשבות פנימיות, גישות עמוקות לדברים סביבנו, פשוט להכנס פנימה, להעמיק את השיח.
העלו פה בעבר הרבה רעיונות לאיך אפשר לעשות את זה, ואפילו היו קבצים לרעיונות לשאלות כאלו שאפשר להעלות (יש לי אצלי אחד שאוכל לשלוח אם תרצה), אולי יהיו מי שירצו וידעו להביא קישורים אליהם.

אני די כנה בד"כ (יש דברים שאולי לא אספר מיד כדי שהדברים יתקבלו בפרופורציות) ככה שאני באמת לא חושש מלספר דברים בגלל מה שיחשבו עלי. מה שכן אני לא עושה את זה עם הכונה שלך "דיבור לשם חיבור", אלא פשוט זורם יותר... אני יכול לנסות, נראה איך זה ילך..

אבל גם לשיטתך, דיבור לשם חיבור זה צריך להיות רק בהתחלה בתור טריגר שייצור ערוץ פתוח, אבל אח"כ זה צריך לזרום בלי כוונות.. לא?

הכוונה שלי הייתה ברובד אחר.
אדם יכול להיות מאוד כן ומשתף ופתוח כמו שכתבת, וזה מעולה. זה לא סותר שיהיו דברים שיראו בעיניו לא שייכים, מעוררי פאדיחה או כל הרגשה דומה שמשמעה 'אני חושף את עצמי במקום רגיש ופגיע, וזה דורש אומץ'. משחק לפעמים נכנס לקטגוריה הזו כי זה נתפס כילדותי, ומוריד לרוב מגננות שפיתחנו עם הזמן מפני פגיעות. ולא לכולם קל לשחרר ולהרשות לעצמם להיות אמיצים, כלומר, פגיעים.

ודיבור לשם חיבור הוא דרך חיים. גם כשיש רגשות שליליים ולא נעימים שבאים לשתף בהם ולדבר אותם, הגישה הפנימית צריכה להיות שאני בעמדה של לדבר את המקום שלי כדי לחבר. מאליו, כשזו העמדה הנפשית, הדיבור יהיה אחר, כיוון שלא דומה דיבור מאשים דיבור משתף.
ברגע שנמצאים במקום הזה הערוץ מאליו נפתח, כי האדם שמולך ירגיש שיש לו מקום להביא את עצמו כמו שהוא בדיוק, כי אתה תקבל אותו כמו שהוא. זה מחולל פלאים בקשרים עם אנשים.
מקווה שיותר ברורה לך עכשיו.

וחתכתי.

פשוט מפגישה 1 עד שביעית דיברנו על כלום...

ודיברתי איתו על זה.

לא עזר

לא הצלחנו להתקדם

היה עוד משו שעזר לי להכריע לכיוון השלילי.

והורדתי בסוף,

למרות שהיו לו הרבה דברים טובים.

נשמע שאתה דווקא מוצא חן בעיניה, אבל היא קצת מתקשה להיפתח. יש אנשים - בעיקר בנות, לענ״ד - שלוקח להן זמן.


ויותר מזה -
יש בנות שצריכות שישאלו אותן, שיתעניינו בהן, כדי שירגישו בנוח לדבר על עצמן, או להביע דעה.
אולי היא אחת כזאת.

אז אם בא לך לתת לכם עוד הזדמנות, אולי תנסה לתת לה תחושה שאתה שם בנחת, ושבאמת מעניינת אותך דעתה / מה היא מרגישה/חושבת. זה דורש קצת סבלנות אבל שווה את זה (מניסיון הפוך 🙃).


בהצלחה ובנעימות ~



נ.ב -
אולי אתה מדבר על נושאים מהעולם שלך שיש לה פחות מה לומר עליהם? אולי זה עניין של לדבר על נושאים משותפים ופשוטים כדי שתרגיש בנוח. משהו שיטשטש קצת את ההבדלים ביניכם; יכול להיות שהמבוכה שלה מולך היא כי אתה גבר והיא לא רגילה לשיחה מהסוג הזה.
זרקתי עוד כיוון למחשבה.

וזה באמת מעניין אותי כי היא בחורה חכמה כמו שאמרתי.
את אומרת שצריך לתת לה להיפתח.. אבל כמה זמן צריך לחכות שזה יקרה? כמה שבועות? כמה חודשים?
אני אחד שנותן מקום למי שמולי, לא אוהב ללחוץ וכו, אבל פשוט לדעת למה לצפות פחות או יותר..

ושאלה כללית - אומרים שבנות מדברות יותר.. יש בנות שהן שתקניות יותר (נגיד שהן לא מופנמות, וזה לא הסיבה לשתקנות שלהן)? זה נדיר?

אולי באמת כדאי שתדבר איתה על זה בעדינות.
זה לא אמור לקחת שבועות..

כיף לראות כזאת רגישות מהצד הגברי..



וכן, יש בנות יותר שתקניות בלי קשר. אני חושבת שבעניין הזה אנחנו די דומים, הנשים והגברים (כלומר, נכון שלנשים יצא שם של דברניות, אבל תכלס יש המון גברים שמדברים המון..)
לגבי הנדירות.. אולי קצת יותר נדיר, אבל לא יודעת.

זה לא קשור למופנמות...זה להרגיש בנח עם מי שלידך

טובה.

זה לא בתשרי?

עוד רגע אני טופחת כאן לעצמי על השכם

רציתי את הקשר אבל לא הצלחתי לזרום בפגישות וזה לא התקדם לשום מקום. בסוף סיימנו על הרקע הזה והיה לי קצת חבל כי אני מרגישה שאם זה לא היה במסגרת של "דייט" היה יכול להיות חיבור.
חושבת שאולי תנסה לעשות דברים שהם מעבר לישיבה על ספסל- בית קפה- דיבורים. כתבת שהיא חכמה, אולי תנסו ללמוד משהו שדורש העמקה ביחד?
גם משחקים, זה מרגיש מאולץ ואפילו מפדח אבל זה באמת יכול לשחרר ולהביא לידי ביטוי צדדים שלא שלא רואים בשיחה סתם.
לחשוב על דברים שמוציאים מהפורמט הקבוע ואולי דווקא שם יהיה לה קל יותר לזרום ולהרגיש בנוח.
ואפשר גם לדבר על זה, בצורה שלא תלחיץ, לשאול אותה מה היא חושבת על הקשר ועל השיחות שלכם, לברר בעדינות אם בכללי היא שתקנית או שפשוט בצורה הזאת יותר קשה לה (אני מנחשת שעם החברות שלה היא כן זורמת בדיונים..).

אני חושבת שבאופן כללי כל התהליך הזה של דייטים בציבור שלנו דורש רוגע וסבלנות. דווקא בגלל שההכרות נעשית בצורה שהיא לא טבעית, צריך לתת יותר מקום ויותר זמן לאמת שבפנים להראות כלפי חוץ.

שהאופי שלה פשוט דחה פיתוח של שיחה... תשובות קצרות, או סוג של חוסר התעניינות...
לי זה לא התאים..
אני מניח שיש אנשים שזה מתאים להם. אבל אם גם לך זה מפריע, הייתי אומר לדבר איתה על זה בעדינות, לשאול אם היא שמה לב לזה, ואם אתה רואה שזה ממשיך ולא משתפר - יכול להיות שזה פשוט לא זה, ואשתך מחכה לך מעבר לפינה

לדבר על זה איתה , לשתף אותה מה אתה מרגיש. (לא להגיד לה שהיא לא זורמת אלא לדבר בכללי על כך שהשיחה לא זורמת מספיק)

ולשאול מה היא אומרת על זה \ האם היא מרגישה ככה גם?

לשאול אותה מה יכולה להיות הסיבה לתקיעות הזאת בעיניה ומה עושים כדי לפתור זאת?

 

וכך תדע אם זה עניין שלה עם עצמה, שהיא סגורה. או שזה משהו בקשר וכו'.. כשיודעים מה שורש הבעיה יודעים באיזה צורה להתמודד עם זה..

 

וואי מזה בהצלחה בע"ה..!!! בע"ה שהדברים יסתדרו ויתבהרו בקרוב ממש

 

 

חשבתי על אלו שפגשתי בעבר ואיתן כן היה לי דיבור מצויין (היו מעטות כאלה לצערי). המשותף לכולן - אנרגטיות, היה בהן יותר חיות (לא כבויות כאלו..), קצת יותר אסרטיביות/קשוחות..
נראה לי שזה גרם לשיחות יותר זורמות וקולחות, הנושאים המגוונים עלו באופן טבעי יותר (במקום שאני אדאג להעלות נושאים ושלא יהיה משעמם..), והייתי יכול לדבר איתן שעות בכיף...

אצל אותה אחת שאני מתלבט לגביה - לא יודע כמה הדברים האלה קיימים..

אבל תודה, אולי באמת ננסה לדבר על זה בצורה עקיפה קצת, לגשש באזור, ונראה..

א. יש בנות שהן פחות ורבליות..
ב. אם היא פשוט בלחץ מהסיטואציה או שלא נעים לה:
אני בעד שתצאו לדייט פחות שיגרתי ביחס לדייטים שיצאתם אליהם עד עכשיו.
תטיילו במקום מעניין, תתנדבו יחד איפשהו.. פעילות כלשהי שתוציא אותכם ממקום של "אם לא נדבר יהיה משעמם" (דייט סטנדרטי) מאמינה שאם היא תרגיש פחות לחוצה, היא תפתח ותדבר יותר

ההצעה שלי היא להתחיל לדבר על דברים מעשיים שנוגעים אליכם. אתם נפגשים כי שניכם רוצים להתחתן ורואים סיכוי סביר שזה יהיה אחד עם השני.
אז תתחיל לדבר על זה. לדוגמא, נגיד שאנחנו בע''ה מתחתנים, לפי מה נבחר מקום מגורים? חינוך ילדים? חברה? קרבה לישיבה מקום עבודה? מקום שבו אנחנו יכולים לתרום.. וכו' וכו'
כשהדיון הוא מעשי אז גם ההכרות הרבה יותר מעמיקה, וגם זה יוצר מצב שהיא חייבת להתייחס כי זה נוגע אליה.
סיכוי גדול שזה יעבוד, אם עדיין היא עונה בכן ולא, אז אני מציע לדבר ישירות, תגיד לה שהצורה בה היא עונה לך יוצרת אצלך הרגשה של חוסר עניין, ואתה רוצה להבין האם ההרגשה שלך נכונה והנושא לא חשוב לה, או שזה לא נכון ויש סיבה אחרת.
בכללי נשמע לי שהכל מתאים לך, אז גם אם אכן תגלה שצורת השיחה שלה לא זורמת לך זה משהו שניתן בקלות יחסית להתגבר עליו וללמוד להעריך את הטוב שבו וכך לבנות חיים מאושרים ביחד, אז בע''ה שיהיה במזל טוב! לשניכם ! ( ביחד או שלא)

כדי להתחתן צריך לקפוץ למים, ובאמת להתחתן זה מלחיץ אתה אף פעם לא יודע באמת לקראת מה אתה הולך,
כתבתי בשרשור אחר שההרגשה הנכונה כשהולכים לחופה צריכה להיות כמובן שמחה, ועם זאת גם הרגשה שאני עשיתי את ההשתדלות שלי לבחור אדם מתאים אבל אני לגמרי בידיים של ה' יתברך, וסומך עליו שמזמן לי את הטוב ביותר בשבילי.
אפשר אולי לוותר ממש על האמירה נניח שאנו מתחתנים, אבל לדבר על נושאים חשובים באמת בצורה שיהיה מובן שזה נוגע אליכם.
מקווה שבינתיים כבר עברתם שלב, ואם לא אז שיהיה בקרוב ובהצלחה

אתה נשמע בהחלט אדם רגיש ואין ספק שתעשה את זה ברגישות בע''ה.
אין לי אבל ספק שגם לך ברור שמתי שהוא אתם תצטרכו לדבר על זה , לי נשמע שחמש פגישות זה בהחלט כבר הזמן, אבל זה בהחלט אישי

אפשר לעלות את הנושאים העקרוניים בלי להלחיץ כך.

אם הקשר לא נפתח ואין עומק, אבל שניכם מרגישים שיש סיכוי שזה ילך, פשוט משהו תקוע - זה אומר שהגעתם לשלב שבו צריך לעבוד על הקשר. מזל טוב

אסביר- כדי שקשר יהיה חזק וטוב, רוב הפעמים צריך לעבוד עליו.
בעולם הדוסים לא קורה הרבה 'אהבה ממבט ראשון', וחיבור תוך שניה של שני הצדדים. וזה הגיוני..
לפי מה שהבנתי אתם בשלב שצריך להתחיל להשקיע בקשר.

אני הייתי ממליצה על שיחה אישית.
דבר ראשון- אתה מספר לה סיפורים אישיים?
אפילו סתם על האחים/אחיינים וכאלה?
זה עוזר להרגשת קירבה..

חוץ מזה דבר שיכול לעזור ממש ממש ולהקפיץ את הקשר בכמה דרגות זה סיפור הצלחה אישי באמת.
לדוגמא- סיפור התחזקות בנושא מסויים.
עוד דוגמא- הקשר עם ההורים/אחים שלך היה ...... והחלטת לשנות ולהפוך אותו לקשר יותר טוב וכו.
בכללי לפרט ולספר על המקום נמוך שהיית בו ואיך הצלחת לעלות. זה פותח ועוזר ממש!!
יש מצב שאחרי דבר כזה גם היא תספר סיפור דומה.

ואם אתה לא מאלה שזורם להם פתאום לספר סיפור כזה, אז ממליצה על משחקים- חלק מהתפקיד שלהם זה לגרום לכם להיפתח ולתת במה לשאלות וסיפורים אישיים ומקרבים.
(הבנתי שאתה לא בקטע של משחקים, אבל אולי כדאי לך לנסות)

שיהיה המון בהצלחה!!🌹

השורש הגדול להצלחה בדייטים, (גם כאשר זה לא מוביל לחתונה.) - הוא תקשורת.
אתה רוצה לדעת שניסית הכל? תדבר. תפתח.
יצאתי עם בחור לפני חצי שנה, ונפגשנו 7 דייטים, ובכל דייט - הרגיש לי שאני לא קולעת ״לרצונו״ ״לתשובות שהוא מצפה לשמוע״, והוא זרק לי הערות, ואני ניסיתי להתעלם מהן, כי אני מאמינה שאם יש משהו שמפריע- תדבר, תפתח, אל תיתן לי רמזים. חבל למשוך את הקשר עוד. תדבר, תשמע, תבחן, ואם לא משתנה משהו - להתקדם. בהצלחה רבה בע״ה!

#במקום לשאול שאלה שנותנת כן או לא, לשאול שאלות פתוחות כמו: איך, למה, מתי, מדוע. ולא- האם.
#לשאול בצורה רגשית: איך את מרגישה כש.. למה את אוהבת..
#להריץ בראש את השיחה, ולפתח אותה לכיוון שאתה רוצה *לפני* הפגישה.

1. ברור שאני לא שואל שאלות של כן ולא

2. זה יכול להיות רעיון טוב, בתור בן בקושי שאלתי שאלות כאלה בפגישות... תודה. ננסה לראות אם זה הולך.

3. לדעתי לא רעיון טוב להריץ את השיחה בראש לפני. זה מכניס אותך לשבלונה של דו שיח, ואתה לא בא פתוח מספיק להגיב לשאלות ודברים לא צפויים שהיא אמרה. מניסיון. כן צריך לפני לחשוב רק על איזה נושאים צריך לדבר

1. זה קורה לכולנו בלי לשים לב. מאד תלוי במילות השאלה שאתה משתמש. ברור שאתה לא מכוון לתשובות של כן ולא, אתה נשמע מספיק אינטליגנט בשביל זה...
*כמובן ששזה לא תלוי רק בזה
3. מבין שזה נשמע מלאכותי ולא אמיתי, אבל תנסה לעשות את זה פעם פעמיים, תראה אם זורם לך כך. לדעתי אתה תופתע..

יכול להיות שאתה כזה, ואולי יש עוד הרבה כמוך...

בכל אופן, הסטיגמה על גברים לא נוצרה סתם....

שיש חסימות שמונעות את הרומנטיקה של הגבר מלהתגלות (חסימות שאולי לא ישתחררו אף פעם).
ככה לדעתי זה אצל הרוב.

מאי נפק"מ? שאישה חכמה ורגישה תדע איך לגרום לבעלה להוציא את זה.

אני לא מבין לגמרי מה הכוונה במילה 'רומנטיקה'.
אם הכוונה לרגישות- תגידו רגישות. אם הכוונה לאינטליגנציה רגשית- תגידו ככה. אהבה- אהבה.

אבל מה כ''כ מגניב במילה הזאת?..
או בגלל שזה נשמע פחות מוגדר?

רומנטי זה אחד שיודע לבטא את רגשות האהבה העמוקים שלו במילים יפות, במחוות מרגשות, ב"הפתעות" ודברים לא שגרתיים, במעשים (בעבר זה היה מסומל בסרנדות תחת החלון..).
זה לא חייב להיות בדברים גדולים כמובן. אבל זה בדברים שמסמלים את אהבתו אליה ולא רק את הרגישות והאכפתיות כלפיה.

להבנתי תשומת לב מבטאת יותר דאגה ואכפתיות (שאמנם גם נובעות מאהבה) ופחות אהבה בצורה ישירה.
הבסיס צריך להיות תשומת לב ועל גביה מעשים רומנטיים (מדי פעם) שמראים בצורה ישירה- אני אוהב אותך ונמשך אלייך.

דווקא אני חושבת שלהיות גבר רומנטי זה יותר פשוט. המעשים המצפים מוגדרים ומסודרים יפה בכל סרט שתראה (גיטרה פרחים וכו') ,בסרטים האלו תמצא בדרך כלל בנות מחייכות ויפות שלא עושות כלום חוץ מלהיות יפות ולשתוק (ובטח לא מחוות רומנטיות כלשהן). לצערנו הרבה מתפיסת העולם שלנו לגביי דייטים וההתאהבות ניבנת מסרטים וספרים שכאלו כי אנחנו יותר מכירים את זה... אז כן בעיני דווקא להיות גבר רומנטי זה פשוט יותר

שבד"כ אצל נשים גלוי יותר (גם אם הן המקבלות). ועל זה כתבתי שזה קיים גם בגבר. כפוטנציאל גדול שצריך לפתח אותו.

הסרטים היום לא השתנו? אני כבר לא בעסק..
לא מוצג בהם יותר הצד השיוויוני-פמיניסטי (חוץ מהקטע שהמשיכה שם תופסת כבר הרבה יותר מקום מאשר אהבה)?
אגב. הרבה בנות טוענות שהפמיניזם (עם כל תועלותיו) גם די הרס את הרומנטיקה.

חחח גם אני לא ממש רואה סרטים, מדברת בעיקר על סרטי דיסני מגיל 4

סתם נקודה למחשבה..

הוא טוב

ועזוב אני לא יסביר כל אחד ימצא אהבה בדרכו שלו

אולי שתינו צודקים

"רומנטיקה אחרי החתונה".

(יש כאן גם לימוד מה כן וגם לימוד מה לא)

כי ראשי תיבות
נראה שנשים יותר מאוהבות.

גברים באמת רומנטיים יותר מנשים..

כי נשים זה
נאור שיקר יותר מאריה.

אבל במקום שיקר אפשר לומר שקול..

בנות חיות מרומנטיקה.

אצל גברים זה +

גדול. רק יש לו הרבה חסימות מלהתגלות.

על התיאוריה הזו שוב ושוב

יכול להיות שזה האישה שבך. יותר הגיוני

או שקצת מזלזלים ברומנטיקה מהסיבות שכתבתי למעלה.
במבט רגיל את צודקת. במבט עמוק גבר שמתגלה אצלו ההתאהבות וממילא הכח הרומנטי יחצה יבשות וימים בשביל אהבתו.

זה קשור גם לזה שאצל גברים המשיכה הגופנית מתעוררת בקלות יותר ולכן האהבה והרומנטיקה לפעמים נדחקות הצידה.
וגם לזה שהם קצת רואים ברומנטיקה משהו לא תכליתי וקצת מיותר.

אישית מעדיפה את הקר והמוכר

יש לך דרך להתחבר לחברה דוסים בערבים? סופשים?
יש איזה ישיבה באיזור שגר בו?
ואם לא אז שדכנים זאת גם אופציה!

אולי תבקש פה המלצות לשדכנים רציניים ורגישים ותפנה קודם כל אליהם.
ואם יש לך רב אז אולי תבקש ממנו לחשוב עליך.

זה ממש מבאס.

שולחת לך כוחות מכאן..

(לא מאמינה על עצמי שאני כותבת את זה, אבל אם לא כתבו אז אני יכתוב. אולי תנסה למצוא לך מישהי גם דרך כאן? נשמע שיצאו מכאן הרבה זוגות..)

הצלחות.

גם אני לא מכירה מכאן.. רק מספרת לך מה הולך.
וחוץ מזה תשגע את כל מי שיכול לעזור, כי לא תמיד זוכרים את החברים הרווקים..
ונראה לי שאם אתה ממש מיואש שדכנים זה לא כזה נורא.. אבל מבינה את הרתיעה. גם לי יש מהם.

וחוץ מזה אם אתה פוגש איפשהו איזו דתיה ונראה לך שזה יכול להתאים אל תתבייש לנסות

ישיבת מעלה אליהו. אם אתה זכאי לסיוע שכ"ד מהצבא, יש להם דירות באיזור הישיבה (רחוב דפנה, איזור ארלוזורוב).
מגיעים לשם חיילים, נגדים וקצינים זוטרים, מהשפיץ של המערך הטכנולוגי והמודיעיני של צה"ל, מכל רחבי היחידות המסווגות באיזור. חלקם מגיעים אחה"צ, חלקם בשעות לילה מאוחרות. חבר שלי למד שם עד לפני כמה חודשים והיה מרוצה.

מלבד המעטפת התורנית הרצינית והחברתית האיכותית, תוכל ליצור קשרים עם אברכים. ולכל אברך, יש בין 2 ל20 חברות רווקות של אשתו שהם חושבים על שידוכים בשבילן.
בהצלחה.

אתה מכיר ישיבות?
מכיר סגנונות?
תמקד. נעזור לך.

קשה לך להגדיר את עצמך, אבל הייתי אומר דתי לאומי תורני.. ולצערי בגלל הצבא אין כ"כ זמן לישיבה אלא רק ללימוד בערב

איזה סגנון תורני?
אתה מכיר ישיבות?
זרוק שמות

בשינוי מקום או חברה בשביל למצוא זיווג. בכלל, אני מאמין שעושים את רצון ה', את הדבר הנכון, משיקולים אמיתיים. אין לי פתרון ספציפי, אבל היה חשוב לי לומר. ואם אני כבר כאן, אולי בפרטי אוכל לעזור קצת יותר.

-אולי דרך הפורומים פה?
-להתפלל על זה
-סגולה ללכת לקבר הרבי מזוויעל בימים שני-חמישי-שני רצוף ולבקש בקשה ובעז"ה היא תתקיים אי"ה.

ראשית המקום שבו אתה נמצא ממש לא בהכרח מונע את הזיווג שלך , אני לדוגמא : נמצא בישיבה גבוהה ולמרות שאני שם ...זה לא אומר שיש לי הרבה הצעות בקושי יש , ואם יש חלקן לא רלוונטיות ,  ותמיד הייתי שואל למה ? ואיך ? עד שהבנתי שפשוט צריך לשחרר... לכן אני מייעץ לך שפשוט תשחרר תן לקב"ה לעשות את העבודה (עם השתדלות שלך כמובן ) והקב"ה יסייע בידך אל יאוש !!

בסיעתא דשמיא

 

 

בעיניי,

מנסים בנחת לא להגות יותר מדי מתוך הניסיון שזה תמיד מתברר כאחר

אפשר גם לרתום את הפחד מאכזבה ואת התחושות שאמרת לטובת זה.

 

בנוסף,

- לעתים זו אחת התועלות של לראות תמונה לפני. (ואז אולי כבר כדאי לראות לפני שמסכימים..וכל אחד וחשבונותיו בעניין)

- לפעמים כשמשהו רץ בראש, עדיף לא לנסות לכבות אותו בכוחנות, לפעמים כדאי להשלים איתו, ולעבור הלאה. לעתים המלחמה עד לניצחון מושלם מחזקת את הדבר הרבה יותר, והיא זאת שמדרבנת את הנוכחות שלו.

נראה לי שפשוט הפסקתי לנסות להיפתר מהדמיון הזה ולזרום איתו ואז הוא גם קצת מצחיק לפעמים (ווודאי להגיד לעצמי תמיד שזה דמיון ולא מציאות ושיש פה עוד צד שלא בטוח מדמיין את זה גם)

האדם..

חסרה היכרות עם המציאות. כך המוח פועל בטבעו.
המסקנה-את לא מכירה אותו מספיק. באיזה סיטואציות את מדמיינת? שם את לא מכירה אותו. באיזה הקשרים? שם חסר לך חלק בפאזל. דמיון זה כלי נפלא כשמשתמשים בו נכון.

קיים בנו רצון כללי לזוגיות משפחה חתונה וכו'.
עקב כך, איך שאנו מזהים את האפשרות הראשונה שיכולים 'להלביש' עליה את אותו רצון, אנחנו עושים את זה.

לא נראה שיהיה נכון להלחם נגד עצמך. הדמיון משתולל והוא חלק מאיתנו. במקום להלחם - להבין את מקומו.
לדוגמה:
קיבלתי הצעה כתובה וישר אני חושב על הגימטריה של השם שלי והשם של המוצעת בשביל וורט לאירוסין. דמיון מופרע למדי. מה עושים? מבינים בשכל שהוא שטויות במיץ עגבניות. וזוכרים שלא ע"פ הדמיון הזה אני עכשיו יקבל החלטות אלא ע"פ האינטואציות הפשוטות שאני יחוש במפגש והשכל שהקב"ה נתן. כל עוד אני יודע שברמת קבלת ההחלטות הדמיון לא משחק אצלי תפקיד- אני רגוע. כי לא משנה כמה דמיונות פרועים יהיו לי בראש, הם לא יזיקו בקבלת החלטות, שזה הדבר הכי חשוב.
לא צריך ומזיק לדעתי לנסות להדחיק את הדמיונות. כי זה חלק מאיתנו. אפשר גם לצחוק עליהם. קצת ציוניות לא תזיק.
כמו כן ב"ה יש לנו מספיק שכל שלא כל דבר שאנו מדמיינים אנו אומרים.

רק אני קורא את זה ויש לי דמעות בעיניים?

על כך שיש אנשים מדהימים עם כוחות נפש עצומים!
על כך שיש אנשים מיוחדים שמוכנים לתת ולסייע בשמחה גדולה!

המקרה אמנם עצוב, אבל תראה כמה שמחה טמונה בו!

גם הזוג וגם המארגנים..

מסוג הסיפורים שבא פשוט לחבק את הזוג...

כדאי לוודא שמדובר בסיפור אמיתי, זו ניקית שאינה מוכרת..
והאתר גם לא מוכר...

אני מכירה את 'כשושנה'. זה סלון כלות חברתי שפשוט עושה חסד עם כלות בכלל ועם כלות נזקקות בפרט. אשריהם.

וטוב שציינת את העניין..

נאמר לי שהחתונה בתאריך 10.7

@הפואנטה?
בואו נלך לשמח חתן וכלה על הדרך

איך אפשר ליצור קשר עם טלי/מארגנים? יכולה להגיע ללווינשטיין

אני צריכה כוח הרבה הרבה שיגיע כבר היום המיוחל ונתחיל את החיים ביחד

שאלה יהיו הצרות
ב''ה ממש צרות של עשירים...
אבל מבינה אותך,
זה באמת קשה לחכות

שהחתונה תגיע מהר מהר,

אולי כדאי לעשות דברים כיפיים עד אז

[יציאה עם חברות וכאלה]

 

וזה ממש ממש מרגש,

אפילו שאני מכירה אותך רק מכאן ומאיחולי היום הנפלא שלך

אני אשמח לענות תשובה מפורטת
אבל צריך דיוק כדי להבין איפה את נמצאת

לכן טוב יהיה שתגדרי לנו איפה העבודה שלך:
ברמת קיום ההלכה שהשו''ע הגדיר לעצמו ולכל בן אדם או שאת דנה את היותך פחות דתיה על רמת חומרות/חיות פנימית שאבדה?

אם העבודה שלך היא ברמת הקיום ההלכה - האם זה רק בצניעות ותפילה או שזה גם בשמירת שבת, כשרות וכולי?

כמובן ששומרת שבת וכשרות.
אבל הנקודה היא האמונה, שלא הכי נשאר ממנה הרבה בגלל כל מני דברים שעברתי שהורידו ממנה.

אני חושב שלפעמים מרוב שאנחנו מדוייקים בעבודת ה' יותר מידי אנחנו נוטים להקצין ברמת הירידה בעבודת ה'. לכן כדי לעגן את הדברים בדבר היציב לעניין הזה והוא רמת קיום ההלכה.
יכול להיות שפעם היית במדרשה או שהיית עם חיות פנימית יותר גבוהה מה שגרם רצון להיות מהדרין לשיטתך. עכשיו בעקבות כל מיני גורמים אחרים הרצון הזה ירד אבל עדיין נשאר הרצון לקיום דתי. לכן טוב להגדיר לעצמי את רמת קיום ההלכה כמו שהיא נדרשת מכל אדם ואז לבדוק איפה אני ביחס אליה.
לדוג'
שבת
כשרות
צניעות
חומרות

איפה אני מהבחינה הזו? הגיוני שבדרך כלל עיקר העבודה נמצאת אצלנו בתחום הצניעות, יופי וכו' וכן עם כל מיני חומרות למיניהן (מוציא ר''ת, שומר מהדרין, בלי סמארטפון וכו') - דברים שהם טובים לצורך שעתם.

אם הבעיה היא כמו שציינתי זה מראה שאת נמצאת במצב טוב, אם האתגרים שמציםים כל אחד מאיתנו.

--
את זה כתבתי לפני שראיתי את התגובה שלך. התגובה שלך פשוט שימחה אותי כי זה מראה שאת כן יציבה וזה הקושי שיש לכולנו.

חיבור לסביבה תורנית (שיעורים וכו') משפיעים על רמה שלנו בעבודת ה' ולכן הגיוני שהתפילה תקבל עליות ומורדות (במיוחד לאור העובדה שאנחנו עוברים המון בחיים ומשהו בקשר שלנו עם ה' מקבל קצת שחיקה. הקשיים מסביב, תחושת הלבד וכל מה שהצטבר מקשים עלינו לדבר עם ה'. שאלות שונות מציפות אותנו בתת מודע - מה ישתנה מהתפילה? למה אם ה' טוב עדיין לא טובים לי?

זה הגיוני, זה טבעי וזה חיים. אצלי זה קיבל שינוי רק אחרי שהייתי מיואש וקיבלתי מחבר את ההודעה הבאה:

"שבוע טוב אחי היקר. ראיתי את ההודעה בווטסאפ רק בשישי. יאוש, היאוש הזה שמנסה לכרסם את הנשמה. הרבה פעמים תירוצים באמונה לא עוזרים. גם ניחומים של חברים או רבנים.. אז מה עושים? מביטים מה אבותינו עשו, איך דוד המלך יצא ממשבר. איך אברהם אבינו, יצחק. יעקב. כולם- התפללו. תשובה ככ פשוטה. לבכות לו, לצעוק לו. שישמע. שאני במיצר שאני חייב אותו יותר מתמיד. שאני בסהכ רוצה להקים בית שיהיה לשמו, שאני חייב אותו עכשיו
יותר מתמיד. למסור את הנפש על התפילה. ומשם להקשיב מה קורה בתוכי. חוץ מיזה. אין לי ככ מה לומר".

ועוד משהו, לפעמים ההיגיון הורג אותנו. אנחנו מתחברים יותר מידי לאיך העולם פועל ולכן ה' יוצא מהתמונה.
אתמול לא קיבלתי הצעה, היום לא קיבלתי הצעה - מה הסיכוי שאקבל מחר? מה הסיכוי שמשהו ישתנה?
הרי כל הסיכויים נגד. המצב דפוק. זה לא יכול להישתנה. כשאני מגיע עם ההבנה הזו לתפילה - אני לא יכול להתפלל, אני לא מאמין שמשהו יכול להשתנות.

אנחנו שוכחים שבתכלס - ה' מעל הכול. יש את הסיפור על ביתו של ר' חנינא שהיתה מדליקה נר שמן כל שבת. פעם אחת לא היה לה שמן והיא בכתה על כך. ר חנינא אמר לה - שמי שאמר לשמן שידלוק הוא שיגיד לחומץ שידלוק.

צריך לזכור - השמן לא נדלק כי הוא דליק, השמן נדלק כי הקב''ה אמר לו שהוא ידלק. ככה כל המציאות שלנו פועלת על פי דבר ה'. לכן ברגעים שקשה לנו - דווקא שם נתחבר לה', נתפלל אליו שאנחנו זקוקים לו יותר מכל.

ה' יברך אותך, בע''ה תמצאי בקרוב את הזיווג שלך. העיקר לא לפחד כלל ותאמיני. עוד מעט זה יגיע, אנחנו רק צריכים להחזיק חזק ותכף תבנית את הבית שלך, עם כל החיות הפנימית שיש.. עם כל הטוב.

בהצלחה!!

רגשת

את לא משלה אף אחד כל עוד את אומרת איפה את עומדת. לדוג' 'מאוד טוב לי שיש לנו שיח תורני. תדע שבנקודות מסוימות כדוגמת 'א, ב, ג' אני בטוחה שאני שם ויש נקודות מסוימות כדוגמת 'ד,ה, ו' שיש לי עבודה.

כנות ופתיחות עושות את זה

תשתפי אותם במקום שאת נמצאת בו.

או להמתין עד בירור הדברים. בהצלחה

יהיה על בסיס שאיפות עקרוניות שאת מאינה בהם ואתם את רוצה שהבית שלך יממש - אין סיבה לצאת, אם את לא סגורה על עצמך.

היא בחורה תורנית עם נסיונות כמו כולנו.
לעיתים הלבד רק הורס וגורע.. לכן עדיף שהיא גם תצא רק תגיד מה האידיאל ותכוון לשם.

חושב שצריך קודם לברר את דרך בחיים.

גם חושב שהפרקטיקה פחות קריטית כרגע, צניעות ותפילה למשל, וצריך קודם לבדוק מהי המטרה ומהי הדרך, מהי האמונה.

מקווה שתצליחי למצוא את הדרך שלך.

הוא נתן לנו את השבת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בנסתר ובנגלה

צריך לעבוד על רפרט קשה. נקווה שאצליח בו.

אני כותב את זה רק בשביל שלא יצא שרק כשטוב לי אני מודה לה'.

מבאס

מה הקשר?

מרגיש הסתר פנים גדול עכשיו

משפחה טובה דתומכת בך. תהיה מסוט על זה (קל להגיד, קשה לבצע). תודה על זה (יותר קל לבצע)

כרגע אין

(אם גם השאר אין ממש מתנצל)

אבל הכל בסדר.. אין צורך להתנצל

עדיף לדלג עליהם...
מזדהה איתך אחי..
ומקנא בך שאתה יודע להודות לקבה גם כשרע.. אשריך!

יש לך מקורות?

נא להתחיל לקרא לי רב

פנחס זה אליהו?
או דבורה הנביאה זאת שרח בת אשר? (אני לא בטוח במשפט האחרון חח)

אני לא צדיק גדול.
לפחות אני מאמין בו

להודות לה' ולהאמין בטובו כשזה לא נראה שזה טוב. מבינה ממש...
לפחות אנחנו שואפים לשם.
ולהתפלל שנזכה לראות כמה זה באמת טוב בשבילנו.

אלו לא המושגים שצריך לדבר בהם על בן אדם או התמודדות שלו.

 

אבל כן, כנראה שיש סיבה וצריך לברר מה היא.

השאלה איך מבררים..

שאלתי אותו והוא לא ממש עזר לי, אמר שלא היו לו וזהו, לא הבין מה הבעיה או שאני מפרשת את התגובה שלו ככזאת.

רוצה להניח כמה מילים כאן.

ניכר שאכפת לך מהאדם הזה, אחרת לא היית שואלת לגביו ואיך אפשר להועיל לו, וזה ממש מוערך ולא מובן מאליו בעיניי.
אני חושבת שיש כמה דברים שכן כדאי לתת עליהם את הדעת:
מה מידת הקרבה שלך לבחור?
מה טיב הקשר ביניכם? האם הגישה של מי שרוצה להועיל היא קשובה ומכילה או לעיתים מתובלת מעט בקורטוב של ניחוח ביקורתי?
האם הוא מודע למצב שלו וחושב שהוא רצוף אתגרים אישיים? אם כן, האם יש לו רצון מוטיבציה לשנות את המצב ולעזור לעצמו?

חשוב לדעת שיש אנשים שתגובות מסוימות יהיו הרבה יותר מדויקות ונכונות להם מאחרות, ולכל אחד מתאימה התייחסות שונה. יש מי שיצליח לקבל יותר מקרובים אליו כיוון שמכירים אותו הכי טוב בלי צורך להתבחבש בהסברים/רחוקים ממנו שלא יפגוש אחרי התייעצות ושיתוף בגלל הבושה.
יש מי שצריך הקשבה והכלה והבנה, ואחר יכול להיות שצריך דווקא את הדחיפה הממריצה לעשייה.
ויש מי שצריך את שניהם, כשהבנה, הקשבה והכלה קודמות לדחיפה. לענ"ד, בין כה ובין כה לביקורת אישית אין מקום בשיח כזה.
שווה לנסות לברר בעדינות מה הוא חושב באמת על המצב, באווירה נינוחה מול אדם שסומך עליו שלא ישתמש בפתיחות ובשיתוף שלו נגדו באופן כלשהו. זה כלל שחשוב להקפיד עליו, לא לתקוף אותו באמצעות הדברים שמשתף, ולא להעביר למישהו אחר, הכל צריך להעשות בהסכמה וברצון שלו. יכול להיות שיתברר שהוא לא חושב שהמצב בעייתי בכלל, יכול להיות שהוא מאוד מודע למקום שלו ולתהליכים שעובר, והוא מודה לה' שחסך ממנו כאבי לב של קשרים ארוכים ומסובכים מדי.
ויכול להיות שיבין שמשהו שם דורש בירור עמוק עם בעל מקצוע. במצב כזה חשוב לתת הרגשה טובה שזה טבעי שיש דברים שקשה לנו לברר ולהגיע אליהם לבד, ודיבור עם מישהו יכול להאיר נקודות שלא שמנו אליהם לבד. זה לא אומר שיש בנו בעיה העובדה שאנחנו צריכים עצה טובה ממישהו בעל ניסיון.
(מחשבה שעלתה לי, אולי זה נוגע בפחדים...ולא חסרים פחדים שקשורים לזוגיות...אבל לא מכירה את הבחור המדובר, כך שזה רק משהו שצף ושיתפתי. לא אומרת לגביו ספציפית)

מקווה שיועיל במשהו.

מה זה להועיל?

אנחנו יוצאים עם מטרה מסויימת ואני מנסה לברר אם יכולה להיות התאמה בינינו,

אני לא ניגשת לפגישה ממקום של מטפלת או ווטאבר וגם לא חושבת שכך צריך להיות כי אנחנו שני אנשים שווים, אין כאן יחסי מטפל-מטופל או משו בסגנון. אני באה ממקום מאוד פתוח שרוצה להכיר, להבין, מבינה שכל אדם הוא עולם ,לא ממקום ביקורתי. עדיין לא הגענו לשלב שאפשר להיות בו ביקורתיים,כך לענ"ד...מכירים רק מס' שבועות בודדים.

אני מאוד פתוחה איתו באופן יחסי, רוצה לקוות שגם הוא, בפגישה האחרונה אמר לי שאני משרה ומשדרת המון שלווה פנימית מקווה שזה מרמז שאני לא מאיימת עליו..

נתת לי הרבה כיווני מחשבה ,אני צריכה לחשוב במה ואיך לאחוז. תודה!

שמה לב שכנראה לא הבחנתי בין השורות שמדובר בבחור שאת נפגשת איתו, ולכן התגובה שלי היתה כזו ומנקודת המבט שהצגתי.

להועיל במובן של יהיה לך מה לקחת מהמילים שלי ובכל זאת נראה שכן יש לך מה לקחת.
לגבי מה שאמרת, קשה להגיד דברים בלי להכיר את האדם עצמו.
בגדול, מסכימה עם דעות שאמרו שלא בהכרח מעיד על 'בעיה', אבל כן חשוב למצוא דרך להבין קצת יותר לעומק, איך? שאלה בפני עצמה...

ובנימה אישית, מכירה כמה וכמה אנשים מדהימים שמסלול חייהם היה כזה שהתחתנו בגיל מבוגר, וחסדי הבורא שלא היו צריכים לעבור משוכות נוספות (דוגמת 'כמעט חתונה') על הגיל.
יש לכל אחד נתיב אחר, והוא לא בהכרח זהה למה שלמדנו להכיר על פי ההיגיון שלנו ומה שפגשנו בסביבתנו. וזה בסדר

מתי התחיל להיפגש?

עם כמה בנות הוא כבר נפגש?

אחרי כמה פגישות בד''כ נגמר הקשר?

 

אחר כך אפשר לנסות להבין למה נגמרו (או לא התחילו) הקשרים ומה מאחורי זה.

 

אבל לא בטוח שיש צורך להיכנס לזה כי אם אכן יש לו בעיה ביצירת קשרים זה יעלה ממילא, אלא אם את חושדת שזה מצביע על משהו בעייתי שלא יתגלה מעצמו.

התחיל בגיל צעיר, חושבת שבתחילת שנות ה20, אמר לי אפילו שמות של חלק מהבנות, (בחיים לא הייתי עושה את זה אבל זה כבר עניין אחר..) הכיר בנות איכותיות וטובות.

שאלתי אותו איך זה והאווירה הייתה ממש טובה ואמר פעם אני לא רציתי אותן ופעם הן ובזה זה נגמר.

כנראה שיש סיבה, השאלה אם הוא מסתיר אותה ממך (מבושה וכדו') או שהוא לא ער אליה בעצמו (אולי בהכחשה).

 

מההיכרות איתו, מה נראית לך הסיבה?

יש לו מודעות מאוד גדולה לכל הנושא של התפתחות אישית,התנסה בהרבה דברים שקשורים לזה.

פחד ממחוייבות? פחד מקשר קרוב?

חושבת שהוא כנראה שמע הרבה "לא" מבנות..

בנוסף חושבת שיש עוד משו שאני לא מצליחה לחשוב עליו, יש בו משו שלא זורם לי ולא מצליחה להגדיר.

במקרה כזה הייתי ממשיך בקשר כרגיל ושם את זה כהערה בצד - אם יתגלה בהמשך שיש משהו בעייתי הוא יכול להסביר גם את זה (נגיד שתגלי משהו שבגללו האחרות פסלו אותו בעבר), ואם לא אז כנראה שלא הייתה לזה סיבה מסוימת.

 

אני לא רואה את זה כמשהו שמצריך בדיקה מעמיקה כשלעצמו, אלא אם את חשה שכן יש כאן משהו נוסף מתחת לפני השטח.

בסיעתא דשמיא

 

 

לא מכיר אותו

ומבין את שאלתך

רק אומר שבעיניי

זה לא חייב להיות מוזר חריף, כזה שמרמז על בעיות קשות וכו'.

זה יכול להיות לא שגרתי.

 

ובלבד שמקפידים להרגיש ולחשוב.

ומוצאים בו שותף לדרך עתידית ולא רק מגניב של עכשיו.

 

"יצא חודשיים", זה לא מעט..

 

מה הענין ב"קשרים רציניים"? מחפשים מישהו להתחתן - או מחפשים מישהו שכבר היו לו "קשרים עם כל מיני בחורות?

 

ההיפך - אם הוא בחור רציני, ערכי, אז הוא מחפש מישהי מתאימה. לא צריך כ"כ הרבה זמן כדי לראות שלא. ואם לא - ממשיך הלאה. טוב מאד. 

אפילו פעם אחת נראלי לא כ"כ שגרתי. אני לא עושה אידיאליזציה לקשרים ארוכים ובטח מיותרים אבל גיל 33 הוא באמת גיל גדול.

בנים ובנות. גם מאד טובים.

 

אז זו פשוט שאלה של הבחנה.

 

"קרוב לחתונה", זה אומר שאדם חשב שממש מתאים - וברגע האחרון משהו לא הלך... יותר בריא לא להגיע לכך.

 

אני מכיר אנשים - גם מ"כאן" - שעברו הרבה מאד הצעות, וזיהו תוך זמן מה, או הם או הצד השני, שזה "לא זה"...

 

מצער, אבל עדיף לכתחילה על פני "כמעט", והאכזבה כשלא....

ואני עדיין חושבת שזה נדיר שיש אנשים בלי  קשר משמעותי עד הגיל הזה.

איך כנראה מתוך עשרות רבות משודכות ,אם לא יותר, לא הייתה מישי שכן התקרב  איתה לפחות?

אם מדובר באדם רציני, שיש לו גישה ערכית, תורנית,

 

אז יכול לגמרי להיות כך.

 

מנסים להכיר, אחרי כמה פגישות רואים שלא - ואז לא מעונין, או הבחורה לא מעוניינת, להסתבך רגשית...

 

מכל מקום - בלי להכיר את האדם הספציפי, יש כאלה.. הכירו הרבה, לא מצאו. ולא צריכים הרבה זמן לראות שלא.

 

השאלה האמיתית היא אולי, איך באמת מתוך המון בחורות שמכירים - אף אחת לא מתאימה...

 

אבל זו שאלה שניתנת להישאל על לא מעט. אני לא בטוח שזו "בעיה". יש כאלה.

אני הכרתי את ארוסתי בגיל 31 ועד אז לא היה לי שום קשר רציני.

 

אבל כדאי אולי שילך לייעוץ-זוגי, ולבדוק האם באמת קיימת מניעה שמפריעה לו למצוא או לפתח קשר.

כן 99.9% שהוא חייב ייעוץ משמעותי.

אתה נמנה על האנשים מהסוג הראשון? ומתבאס מזה שיש בנות שמושכים אותם בחורים מגניבים?

הקושי לא מגיע ממקום ש"כולן צריכות לאהוב אותי". או שזה פוגע לי באגו.
הקושי מגיע שכשאר מרגישים מהמקום הכי אמיתי, שהקשר הוא טוב. טוב באמת. ומרגישים שלבחורה גם טוב. ואז זה לא מתאים כי היא מחפשת מישהו יותר שווה ממך.. מן חסם כזה להתאהב בדמות שהיא לא דמיינה שהיא תתאהב.
תתארי לך, וזה דבר שקורה, שמישהי נפגשת עם בחור ולשניהם ממש טוב. ויש משיכה והכול. אבל הוא רוצה מישהי שתהייה יותר יפה (למרות שהיא יפה בעיניו), או בעלת מקצוע יותר נחשב (למרות שהוא מעריך אותה על המקצוע שלה). הקושי גם כאן הוא לא מהאגו שנפגע, אלא למה הבחור חותך למרות שהקשר ממש טוב.

אויש זה טיפשי כל כך.
אז קודם כל באמת הגיוני שיש את זה וזה קיים (למרות שאני לא נתקלתי בזה.. אבל אין לי כזה הרבה פז''מ). וזה גם הגיוני שתהיה קנאה, כי זה ממש מתסכל לקלוט שפשוט הלכו בגלל דבר כל כך מטופש.
ומה שאתה יכול לעשות, זה פשוט להאמין שאם מישהי מסוגלת לחתוך על כזה דבר שטחי היא פשוט לא בשבילך. עד כמה שזה קשה, במיוחד אם היה טוב גם לך וגם לה, פשוט להאמין שמגיעה לך מישהי איכותית יותר

מקווה שהועלתי במשהו..

שונות, ודרכים שונות ליצור כימיה ומשיכה.
הדברים קשורים לרקע תרבותי, אורח חיים, חינוך, סביבה חברתית.

בא לי לחקור אותה יום אחד...

כמו שאצל בחורים יש גיוון באופי, גם אצל בנות יש גיוון.
יש בנות שירצו כך ויש שירצו כך.
תהיה אתה, אשתך תרצה אותך כמו שאתה

זה אנושי, אבל אם בחורה מודעת לעצמה היא תדע לעבוד על זה. (אבל חייבת להגיד שנשים גם נמשכות לבחורים רגישים, שאכפת להם מהן. זה ברור.)

באופן כללי, אנשים נמשכים אל "הזר המוכר". זה מושג שלמדתי בכתיבה אבל מתאים לכל עניין. מה שמסקרן אותנו הוא המסתורי אבל זה שיש לנו גורם הזדהות איתו. בכל אחד מאיתנו יש מקום זר יותר ומקום מוכר והאמנות היא לשחק בין השניים.

המצב שאתה מתאר מרגיש לי כמו איזה סרט הוליוודי, בחורה מחפשת את ה - bad boy.. זו לא המציאות שאני מכירה.

במציאות שאני חייה בה בחורות מחפשות אדם שיהיה טוב עבורן ומידות טובות זה חובה וזה מה שמושך אותן - - האישיות שלו..
אז
לגבי א) אכן מקווה שאתה טועה. אם זה המצב אנשים עוד חיים בסרט.
לגבי ב) תמשיך להיות אכפתי, דואג ונעים. מידות טובות זה המפתח לזוגיות טובה.

(יש תכונות מסוימות שהם פחות במובן של Bad boy, אבל זה לא משנה דבר.)

אאל"ט קוראים לזה 'תסמונת הילד הרע' או משהו בסגנון.
בפועל לא יצא לי להתקל בזה, אולי בחורות ילדותיות יותר..
אבל אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש מן רצון להשיג את הבלתי מושג כמו שכתבו לפניי. צריך פשוט לדעת מה באמת מתאים לנו ולאא להיגרר אחרי זה

פנימיות (מידות טובות רגישות וכו') וחיצוניות (לאו דווקא במובן של מראה אלא במובן של רצון לבחורים מגניבים זורמים וכו'). וצריך איזון ביניהן וכל אחת עם האיזון שמתאים לה.
בד"כ בחורות כאלה שיפסלו אותך בכל מקרה לא יהיו כ"כ בראש שלך אני מניח.
ב. יש לך מידות טובות וזה הכי חשוב.
מעבר לזה אתה לא צריך לעשות משהו אא"כ אתה רואה שיש לך בעיה בכללי ביחס לבן ממוצע. כמו חוסר בטחון עצמי, מנהיגות וכו'.

להרבה בנות יש שריטה כזאת למצוא בחור כריזמטי ומנהיג ועוד כל מיני תכונות שאנחנו חושבות ל''גבריות'' יותר, לעומת גבר עדין ואכפתי...
ובטוחות שימצאו את השילוב של גבר שהוא גם וגם..

אבל בסוף,
בחורה עם ראש על הכתפיים תדע להעריך את ההבדל בין גבר שכייף להיות חברה שלו,
לבין גבר שכייף ונעים להיות אישתו...

אם אתה עדין ואכפתי ורגיש -
אתה לא צריך את האישור של אף אחד.. את בעצמך יודע שלאשתך יהיה טוב איתך.
ואם תחשוב ככה ותהיה בטוח בעצמך -
זה יקרין...

טמבל שאני עדיין לא שוכחת ממנו

היא אמרה שלפעמים דווקא מי שעשה לנו חיים הכי קשים גם הכי משמעותי לנו...

 

אבל תשאף תמיד להיות כמה שיותר טוב, אני בסוף רוצה להתחתן עם זה שיהיה הכי טוב אליי

בסוף נראלי שכן אפשר להכליל ולומר שדווקא להיפך, בנות מחפשות את הרגישות והנועם... ולראיה כמות התלונות ששמעתי על בנים שלא מספיק שולחים הודעות ולא מספיק מתקשרים (בלי להלחיץ זה כמובן תלוי ברמה של הקשר).
בנים פחות אכפתיים ודואגים זה מאכזב ודי בטוחה שרוב הבנות (אם לא כולן) ממש לא יתחברו

לבני אדם יש קצת נטיה להימשך ל"רע" (גברים עם פחות מידות אבל חזקים ומגניבים ובעלי בטחון) כי הוא מסמל עוצמה שתהיה לצידם בשעת הצורך.

כמובן שיש פה טעות כי הרבה פעמים הם אגואיסטים ולא יעזרו באמת.
אבל יש פה גם גרעין של אמת (זה כמו שיש לך איזה חבר חזק וגבוה שכיף ללכת לידו ברחוב..).
רק שבמשוואה ברור שטוב עדיף מחזק או מגניב. ומי שטועה יכולה לשלם על זה בסוף.

זה לא שהן נמשכות לרע, אלא למישהו ששלם עם עצמו ומוביל. צריך לדייק את זה, אבל הכיוון הוא שם.

א) אתה מקנא.

 

ב) תהיה מגניב. אף אחד לא נולד ככה.

אם נתייחס לשאלה בכותרת
1. לבת יותר משמעותי הבחור שהיא תאהב מאשר הבחור ש'מתאים' לה בהגדרות(בגרשיים כי אפשר להסתכל על זה אחרת: האהבה היא פונקציה מרכזית בהתאמה)

2. יש משהו בטבע האנושי, ששוב נמצא אצל בנות בצורה יותר חזקה, הרצון ל'משא ומתן', 'רצוא ושוב' כלומר מין חיבור דווקא למשהו מעניין יותר, משיכה לאדם שיש בו מין מסתוריות, ואפילו גוון' מעניין' יותר בחייו(למרות שזה לא ייתרון אמיתי)

גם לנו כבנים יש את זה, בהקשרים אחרים.

3. המגניבות נטו היא דבר מעניין. כאמור, הטוויסט, הלא ידוע, ההתנהלות יוצאת הדופן, גורם לבת להתלהב ולהתאהב. (דרך אגב, מכיר את הקטע של 'לא לרדוף אחרי הבחורה יותר מדי'? זה על אותו מקום)
מה אפשר לעשות?
הכי פשוט שיש. לחשוב איפה אתה יכול להיות כזה. מעניין, לא צפוי, משונה מעט אפילו, זה גורם לה להתעניין בך יותר.

נ.ב אהבתי את צורת השאלה. מלא ענווה ומשאיר אופציה לכך שאתה מוטה מנקודת מבט. מראה על איכות גבוהה שלך.

שבת שלום

אבל יש גם בנות נורמליות שמחפשות באמת בחורים טובים, ולא מקובעות לסטיגמה של "גבר".

שאני מחפשת את הבחור הטוב. לא סתם טוב. מעולה. 

את הענווה, טוב לב, אכפתיות, דאגה.. 

ראיתי זוגיות עם מידות טובות 

אבל בעיקר ראיתי מה מידות גרועות עושות לאנשים. פשוט חורבן.

 

אבל וזה אבל גדול.

אין הרבה קשר בין התכונות שלך שיכולות להיות מקסימות וטובות ( או כמו שהבנות אוהבות להגיד "אתה באמת מקסים אבל..)

לבין משיכה ומציאת חן וחיבור...

 

לכן מצויין אם אתה חושב שאתה טוב, אבל אל תחשוב שזה מה שימשוך את הבחורה אליך. זה בהחלט מצוין וחובה שיהיה בזוגיות. אבל לא רק על פי זה בחורה מחליטה או מרגישה שיש חיבור..

 

ואין הרבה מה לעשות. רק להיות טוב יותר.. 

מעבר לזה. 

חכה שיגיע החיבור. אין מה לדאוג...

 

האמת יש מלאא אנשים מקצועיים שמייעצים ואפשר להיעזר בהם

ושמהמחשבות האלה לא ייצא שום דבר טוב

אני באמת מאמינה שלדיבורים ולמחשבות שלנו יש כח, צריך רק להתאמץ להצליח להחזיק בדיבורים ומחשבות חיוביים. וזה לא קל בכלל.

האמת, בהקשר של לנ"ו פחות יצא לי לנסות את זה.
אבל יש נושא אחד שאני רואה בו הבדל ברור וגלוי בין התקופות שבהם אני חושבת חיובי לשלילי, בין התקופות שאני מיואשת לתקופות שמאמינה בעצמי.
מאמינה שגם בלנ"ו זה עובד יופי.

בשורות טובות בקרוב!

האם תפסיק לעשות כל מה שביכולתך על מנת להתחתן?

בסיעתא דשמיא

 

 

יש צדק עם כך שכאב וכישלון באים ללמד,

לפעמים הם היחידים שעושים אותנו כל כך מקשיבים,

מוכנים לשינוי, ענוותנים בשאלה לאן עכשיו.

 

אני לא הייתי מסכים לתשובה הזאת,

אלא מכבד את השאלה למה זה כך,

ומנסה לפתור אחרת.

 

אם יש אלוקים בעולם,

הוא לא יתייחס לחצי כשלם.

והוא לא ייתן לשלם הרגשה שהוא חצי.

 

ויש.

בנוכחית אני די מרגישה קשיי נשימה [מטאפורים, כן?]

אז אם הוא רוצה עוד נושאי שיחה מלבד הרצאה בנושא המבחן הקרוב

הוא יאלץ לחכות.

 

[לא שזה בהכרח קשור, ולא שבטוח אצא לאחר ההפסקה,

אבל כן חושבת שכדאי להגיע מתוך פניות מסוימת]

 

 

אם את חושבת שאת מסוגלת לצאת ובמקביל ללמוד למבחנים תצאי.
אם את חושבת ששניהם יתנגשו תסיימי את תקופת המבחנים שהיא באמת גם כך תקופה מאוד לחוצה ועמוסה ולאחר מכן תוכלי להתפנות בראש שקט להצעות שידוכים ולהיות מרוכזת בזה.

דרש הרבה עבודה קשה במועדי ב כשהשאר חגגו- אבל בהחלט שווה אתזה

אם את לומדת הנדסה באוניברסיטה כניראה שאין לך דקה לנשום ובטח לא שעה לחשוב על משהו שהוא לא לימודים.
אם את לומדת חינוך במכללה הכול טוב... רק אל תשכחי להגיע למבחן.

רמת מבחנים
צפיפות מבחנים
ההתמודדות שלי עם למידה למבחנים (אני נגיד לא מסוגלת ללמוד את החומר יותר מפעם. מישהי אחרת תצטרך לקרוא אותו חמש םעמים כדי להרגיש מוכנה)
וכו'

עוקבת..
למרות שלצערי אני חושבת שאני יודעת שהתשובה היא לא
תכל'ס מעניין - אם יפריע לבחור להפגש עם בחורה בתקופת מבחנים ובגלל זה לעשות את זה בפרופיל נמוך?

אני באופן אישי כנראה לא הייתי מתחילה לצאת בתקופת מבחנים אבל מניחה שזה תלוי תואר ויותר החלטה אישית

יצאתי, לי ירדו הציונים, אבל חשבתי שזה שווה את זה וגם הייתי מודע לזה בזמן אמת.
אני חושב שגם עכשיו אם אקבל הצעה אצא, אי אפשר לדעת מה ה' מכין לנו

המשפט האחרון מרגיש לי יותר 'רק ששאר ההד בעולם ואדע, שהוא תכף מגיע לאסוף אותי, האבידה' או משהו בסגנון
את כותבת יפהפה. תודה רבה על השיתוף

וואו. וואו.
את כותבת כל כך מדהים וכל כך עמוק שפשוט אין מילים. ואת פשוט מדהימה אותי.
שומרת את זה לעצמי, ברשותך. (כמו את כל מה שכתבת..)

שה' יפנק וישמח אותך בקרוב.

מתוק ועצוב.

שומרת לעצמי. זה כל כך יפה. 🌸

ושתזכי לישועה, נחמה והרבה הרבה שמחה שלימה..

ושבעז''ה תמצאי את החצי שלך בקרוב

בהצלחה

"עָמַד הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מִצְטַעֵר מְאֹד, וּבִקֵּשׁ, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת, וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ מְאֹד זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד

עַד שֶׁמְּצָאָהּ. (עַתָּה מְסַפֵּר אֵיךְ בִּקְּשָׁה עַד שֶׁמְּצָאָהּ)"

צריך תמיד לזכור - גם כשזה נראה רחוק!
הוא מצא אותה בסוף!

ואיך שמצאה לא נודע
אבל בסוף מצאה.


(לא מילים מדוייקות, אבל זה החלק הכי חשוב בעיניי. שבתכלס בע"ה בסוף מוצאים. והדרך זה החשוב. לא התוצאה)

סגנון סיפורי מעשיות של רבינו

היה כל כך הרבה סימפטיה, ממש הצטערתי יחד איתה....

 

מזכיר לי מה שsoon כתבה על כך שאין אחד שיש לו רק אחת בדיוק.

אלא יש פוטנציאל ולאו דוקא אל מישהו מסוים

כתיבה מאוד יפה!
תודה על השיתוף..

שכוייח!

מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
קא - קיב
קיט - קכא
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר.

שבת שלום

באמת מטאטא יעיל..
זה כדי שתוכל להיות השכינה שורה כמו במשכן.
מעכשיו תפסלו על זה..

אבל זה כבר יצא מהאופנה לא?

אני משתדלת להתאים את האופנה להלכה ולא להיפך.
אי לכך ובהתאם לזאת החצאית שלי מתנשקת עם הרצפה באופן די תמידי... ⁦⁩

סתם התבלבלתי.. שינתי.

שמלות בעיקר. נמאס לי לתקן
מבחינת המשפחה שלי אני המטאטאת הלאומית

אצלנו זה משפחתי..

מופנה גם אלייך @לעבדך באמת!

אם כבר אמרנו שתפסלו על זה, אז עכשיו יהיה לכם יותר קל..
|זהירות - דוסיות לפניכם!!|

כמו הגיבן הקדוש

לקחת על עצמך את כל הלכלוך כדי שהארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה תהיה נקיה. מזכיר לי את רבי לוי יצחק מברדיטשב. זכותו יגן עלינו

כתוב בספרים הקדושים (חח זה תירוץ אם לא זוכרים באיזה ספר) שקיצוניות מכפרת על קיצוניות שניה..

ז"א, שאתם עם חצאיות ארוכות מטאטא (וואי.. מושג חדש) מתקנות מה שמקלקלות אחרות עם קצר יותר...

 

זה כתוב לעניין אחר, אבל מדבר גם על זה...

סבתא שלי הייתה מתחרפנת מהחצאיות שלי.
תמיד הייתה שואלת אותי אם העירייה משלמת לי על זה

הם לא שילמו אז הפסקתי