פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 552)

אם אני מזדהה איתך?

 וחושבת שזה לגמרי סימן טוב

למרות שאם אנחנו מתפשרים על  קשר שלא טוב לנו , רוצה לקוות, שנקבל בסוף איכשהו רגליים קרות גם אם הצד השני מסכים להמשיך.

כלומר מקווה שהשכל יחזור  לתפקד ולא נסתמך רק על ניסים.

לפעמים לא ברור אם עדיף רווק לנצח או זוגיות לא משהו.

מצד אחד "טובים השניים מהאחד" מצד שני ו"מוצא אני מר ממוות את האשה" (עם הפירוש מצא מול מוצא).

ייתכן שפשוט מספיק שיהיה בסיס טוב (מה שמצאו בבירור) ובן זוג מיואש בשביל ליצור בית נוסף בישראל

למה לערוך את התגובה? זה דופק את השרשור

מתחבטת בעצמי בהן.

מצד אחד, מכירה באופן אישי מקרים כאלה של רק בסיס טוב, שבינתיים מתגלים כמוצלחים. 

מצד שני, כשניסיתי בפועל לקחת לשלב הבא קשר שהיה רק בסיס טוב, אבל בלי רצון וחיבור אמיתי מצדי, באיזשהו שלב הרגשתי שאני נחנקת, והייתי חייבת להפסיק את הקשר. 

אני תוהה אם זו שאלה של נפשות שונות עם צרכים שונים. 

או של עבודה נפשית שאפשר לעשות ואז להצליח להתחתן גם בלי כל זה. 

אולי הרעיון שחייבים להרגיש חיבור הוא קצת מושפע מסרטים/ספרים שראינו וקראנו.

הרי בדורות קודמים המושג הזה לא היה קיים, בחסידויות מסויימות המושג הזה לא קיים, ובסך הכל נראה שהם חיו וחיים טוב סה"כ (חלק מאושרים חלק לא מאושרים , פחות או יותר (אין לי מספרים מדוייקים אלא זאת תחושה) נראה שמדובר בחלוקת אחוזים זהה למה שמתרחש אחרי שבחרנו בפינצטה את הבן.ת זוג שגם הרגשנו חיבור אליהם)

סביר להניח שזה חלק מהעניין. 

השאלה היא, אם אפשר וצריך להביא את הנפש למצב שבו היא מסוגלת להתחתן רק עם "בסיס טוב"? אני מרגישה שבמקום שאני מונחת בו היום, בין אם זה בגלל השפעות חיצוניות, ובין אם יש פה רצון אמיתי וטוב לקשר (אין לי הכרעה), זה פשוט לא מעשי עבורי, ועלול לגרום לשבירה. 

רציתי לפתוח שרשור על זה.חחח.

הבחור שאני יוצאת איתו מחמיא לי הרבה על הקול..הוא אומר איזה קול נעים יש לך, בא לי לשמוע את קולך בכל מיני וראציות

ואני לפעמים מרגישה סבבה נעים ולפעמים שזה כבר לא צנוע ושאולי עדיף לי לשמור על שקט "קול באישה ערווה"?...

מה דעתך על זה?

או נגיד אמירות כמו " את מאירה"....

אנלא מסוגלת להגיד דברים כאלה..

מה זה, הבדל בין בנים לבנות או בין ביישנים לפחות ביישנים?

התחלתי לחשוב שאולי אני מדי  רגישה או משו...

מה הייתן עושות במקומי? להעיר לו? איך?

מצד שני, לא הייתי רוצה לעשות מזה "אישיו"..

מעניין מה הבנים חושבים על זה...@בנים!

כנ"ל אם לא מתאפשר במצב כמו הליכה אז זה בסדר

כך הכי טוב ונראה לי גם יותר צנוע...

אין כללים, כל אחד ומה שמתאים לו.

לפעמים אין לי שום בעיה בקשר עין רציף ולפעמים פחות..

תלוי באדם שמולי ותלוי איזה שדר אני קולטת ממנו או אפילו באיזה מצב רגשי אני.

ככלל: קשר עין כן. רק רציף? פחות..מותר להסיט מבט, לבהות קצת באוויר ועוד.  איך שמרגישים.

אפשר לדבר על אמהות באופן כללי? 

מרגש אותי לכתוב על זה.

שורש האהבה, שורש האמון בעצמך- זה האמהות.

רחם, רחמים. כל המהות מרוכזת בתוך דבר אחד כזה טוב וחיבוקי ואמיתי

כל הקיימות שלך כאדם על פני האדמה....

אמהות זה משהו רך ונעים, אם זה צורה אז עיגול, רך ובלי פינות, גמיש בטירוף....

ידעתם שאם לעובר בבטן חסר סידן אז הוא לוקח מהשיניים של אמא שלו? פעם הריונית אמרה לי. והתרגשתי.

אמהות זה לתת הכל........... גוף ונפש כפשוטו.

מדהים.

(מדהים. שירת נשים.)

ואגב, מתרגשת בטירוף לחשוב על המושג "אמא" ומצד שני מתה מפחד בהגזמהההההההה

נשמע מלא ממש

אבל תכלס

יקרה!

מה זה 4 שנים אצל השם יתברך??

השם הוא כזה נצחי ומעניק שפע בלי קשר לזמן ומקום כל כולו שפע.

פשוט אנחנו תלויים בזמן ומקום והעניינים מתעכבים.

הקטע הוא שהשם מנהל אותנו וזה חזק ממנו....

באלי ללמוד פשוט לצוף על השם. לתת לו להוביל אותי לאן שצריך.

ארבע שנים? פייר. אז ארבע שנים.

קשיים בלי קשר? מצבים קשים? מצבים חברתיים? יאללה קח אותי.

מקום כזה שמבין שבסוף בסוף עם כל האחריות וההשתדלות 

אנחנו כל כך עבדים...... 

וזה משחרר העבדות הזאת.

ממש.

לפעמים יש לי רגעי חסד ומרגישה את זה.

עוד המלצה: תשקיעי מלאאא בדברים שאת אוהבת. כמה שיותר. דברים מחזקים שגורמים לך ליהנות ומחזקים את הבטחון.

טוב שבעולם! ברור לי שד' ישלח לך בעל טוב ומדהים כמוך!

אולי כדאי שתפני לכמה שדכנים ותדעי שאת עושה את מירב ההשתדלות, ובעז"ה ד' יעשה את שלו. מאחלת לך שבקרוב ממש תזכי לעמוד תחת החופה מתוך אושר ועושר! שולחת חיבוק גדול!

יש כאן אתגר כמעט מובנה: קהל היעד העיקרי שאליו את פונה הוא גברים גרושים באמצע שנות ה 30 שלהם.

חלק מהגברים בגיל הזה, אם יש להם 3 או 4 ילדים, אחרי זוגיות ארוכה ו(כנראה) לא טובה, מחפשים לפעמים משהו שאת לא מעוניינת לספק, בילויים, קשר זוגי לא רציני או שלא למטרת חתונה מיידית או שהם כן מחפשים חתונה אבל בלי ילדים נוספים (אל תשכחי, הוא בן 38 +4 והוא כבר עייף).

בין הגברים שכן מעוניינים במה שאת מעוניינת ישנם לא מתאימים מסיבות שונות, כך שההיצע יורד.

אני חושב שבמצב כזה כדאי ורצוי לחשוב מחוץ לקופסא. לבחון ברצינות הצעות שבמבט ראשון נראות "לא משהו", לתת צ'אנס לדברים שהם מחוץ לאזור הנוחות, למשל תת-מגזר, מוצא, מראה ואפילו אופי. צ'אנס אמיתי, של מספר רב של דייטים.

אני מכיר מעט את שוק הגרושים גרושות ואני חושב שראש פתוח בשלב הזה הוא הדבר שהכי מייצר הזדמנויות לפרק ב' מצוין.

והמון הצלחה! זכרי תמיד שהחלק הטוב והשמח של החיים עוד לפנייך

זה הדבר הכי טוב שיש לנו בקשר טרי.

כשאני דיברתי על מימוש הזדמנויות, התכוונתי למקרים בהם האינטואיציה הכללית סבבה, אבל המעטפת לא קורצת. למשל: הוא לא בעיר שלי ויהיה קשה עם המשמורת, הוא אשכנזי מדי/תימני נורא/רוסי, המשפחה שלו חרדית/חילונית/גרה בצרפת, יש לו נמשים, הוא לא משדר החלטיות... הבנת את העניין...

אני חושב שאלו המקרים שבהם כדאי להמשיך, בפרט בפרק ב' כשיודעים קצת יותר טוב מה חשוב ומה פחות.

אם הייתה פתיחת הלב אז אפשר להסביר במשפט אחד ולא מוגזם למה לא מתאים

אם לא היה קשר של ממש אז פשוט לסיים בנעימות וזהו.

לא ממליצה לנסות ליפות את הסוף.. אחרת זה סתם מעצבן את הצד השני.

אולי אתה לא חותך כי לא בא לך לבאס אותה,

אבל ההשלכות של המריחה הזו רק יגרמו לה להתבאס יותר.

ככל שאתה מעכב יותר את הפרידה אתה עושה לה יותר עוול

כי בזמן שעובר היא נהיית מושקעת יותר בקשר ומפתחת יותר 

רגשות ובכך אתה הופך את הפרידה העתידית ליותר ויותר קשה.

להיפרד עכשיו ולעשות את זה בכבוד וברגישות.

נכון, זה יבאס אותה. אבל זה מה שצריך לעשות. לטובת שניכם.

זה פשוט נורא, אבל לעשות את זה כמה שיותר מהר.

ובנועם, להקל על התחושה של הצד השני...

יכול להיות שהקושי שלך לחתוך - זה לא בגללה אלא בגללך? כי אתה לא שלם עם זה? כי בעצם אתה רוצה להפסיק ובו זמנית רוצה להמשיך?

תוכל לעשות לעצמך מבדק קצר, אם היא תודיע שהיא החליטה להפסיק,

האם תחוש תחושת הקלה או תחושת החמצה?

אולי זה עוד יותר קשה , אבל זה חייב להיות בהקדם , ופנים אל פנים ולא בטלפון .

ובהנחה שה"לא מתאים" זה אינדבדואלי לך , נסה לחשוב למי מחבריך היא יכולה להתאים . יש לך יתרון מובנה כמשדך במקרה הזה , אתה מכיר באופן הכי ישיר שיכול להיות גם את החברים שלך וגם אותה .

ואני לא מדבר על תסריט הזוי , בדידי הווה עובדא . וכיוון שאנחנו כבר קצת "זקנים" , אז אנחנו כבר באים לחתונות של הילדים אחד של השני .

היא היתה מתעצבנת אם הייתי קובע להיפגש ואז חותך חח

פשוט התלבטתי מה להגיד בשיחה. לצערי אני כבר אחרי הרבה ניסיונות כאלו ועדיין לא עליתי על מה הכי טוב להגיד בשיחה המבאסת הזו...

והדבר נעשה ב"ה והיה בסדר...

בס"ד

לא עברתי דבר כזה, אבל ממש מבינה אותך!!! זה ממש קשה.... 

דבר אחד אני יכולה להגיד לך... למרות שלא יודעת כמה זה ירגיע אותך.... 

ב"ה שזה קרה עכשיו ולא אחרי שהייתם מתחתנים, כי אז זה היה הרבה יותר קשה... במיוחד להתגרש אחרי זה..

יש לי גם חברה שהתארסה ואחרי תקופה כלשהיא הם ביטלו את הארוסין... היה לה ממש קשה. היא לקחה הפסקה של חצי שנה כדי להירגע...

כנראה זה לא זה... זאת הדרך של הקב"ה להגיד לך, מתוקה זה לא זה תמשיכי לחפש הלאה....

קחי לך את הזמן שלך לעכל ולהירגע...

כנראה, לא כנראה, בטוח שהוא לא ראוי לך.... הוא הפסיד ובגדול.... תפתחי את הבטחון העצמי שלך... תכניסי לעצמך לראש לגמרי שהוא הפסיד משהיא מטורפת, והוא לא ראוי לך ולכל מה שאת מביאה איתך (בכיוון החיובי אני מתכוונת...)

 וואי ממש בהצלחה!!!

אולי כדאי לי לברר פרטים

זה צריך לבוא מהם באופן טבעי..

הוא ישטוף את הבשרי ואת את החלבי חח 

(כי בד"כ אין הרבה חלבי.. )

אבא שלי שוטף קבוע כלים במוצש

וגם מנקה בשישי ומבשל קצת.

הוא גם לא מבין את המושג "לעזור בעבודות הבית", מה זה "לעזור"? אתם חלק מהבית.

שאת אוכלת מתוק לא כדי לברוח מהמרירות אלא כי באמת מתוק לך בלב. תודה לך ה'!!!

(ולא בגלל דייטים)

@תופסת אומץ

כ"כ מצטערת לקרוא את זה.. גם אני מרגישה ככה הרבה פעמים.. המון! 

יש תקופות כאלה של הסתר פנים.. ממש ממש קשה! של.. מאין יבוא עזרי.

בסוף יגיע האור. זה בטוח.. רק עניין של זמן. 

משהו שבאופן אישי טיפה מעודד אותי, שגם ככה אנחנו כבר סובלים. סובלים, כואבים. אז לפחות ננצל את המצב הזה לקבל זכויות ולהתקרב לה'. כי בסוף בסוף בסוף, אנחנו יודעים, למרות שקשה לנו להאמין ואנחנו כבר על סף יאוש באמת, שהכל לטובה. ברגע שנגיד את זה, ראיתי את זה בחוש, שברגע שאמרתי 'הכל לטובה' גם על דברים הזוייים ש.. למה, ריבונו של עולם, למה?! בסוף ראיתי איך הדבר הזה הצמיח טוב. רק לומר הכל לטובה, לפעמים אמרתי את זה גם מבלי להתכוון. פשוט לשנן. 

שה' יראה לך את האור במהרה ובקלות ובלב שמח. 

בבקשה לא להתייאש, זה הדבר האחרון שה' היה רוצה מאיתנו.. 

בהצלחה.