פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 553)

להבין שהפחד להיפגע יכול בעצמו לפגוע. לתת לרגש לזרום, לנהל קצת.
אם יש דברים בשכל שמפריעים, לברר אותם.

מבין את החשש. בכ"ז מאמין שבסופו של דבר הוא בחור טוב ואת כן רוצה לאפשר לזה להצליח. תראי לאיפה הרגש מוביל אותך..

בהצלחה!! ⁦🤞🏻⁩

לנסות לבנות אמון,
להפנים שמהפתח בו הכנסנו אלינו מישהו יכול להיכנס המון טוב,
ולא רק פגיעות וצער.
אם הפתח סגור - ודאי א"א להתחתן,
אם הפתח פתוח - יש סיכוי.
משתלם, לא?

להתחיל לשתף בדברים קטנים: התלבטויות או דברים שהרגשת היום.. לראות איך הוא מגיב וככה גם להבין שזה בעצם נעים וממלא
נשמע בחור טוב ורגיש (אלייך)

בהצלחה!

ואפילו הרבה. הוא טוען שאני מנומסת מדי ושומרת על דיסטאנס (צודק לגבי הדיסטאנס).

יש כאלה שלוקח להם קצת יותר זמן לתת אמון..
תבדקי עם עצמך.
ואם את מגלה שאת כזאת, את יכולה לומר לו שאת צריכה קצת זמן. העיקר לא להילחץ, לא להרגיש שאני ״חייבת״ להיפתח, להיות בנחת..

בהצלחה ובנעימות ~

חושב שיש מצב שהעניין הוא פחות השיתוף שלך - כמות המלל שהוא שומע ממך (וגם אם אלו דברים שלא היית משתפת עם כל אחד). בסופו של דבר העניין הוא המקום הפנימי שלך - האם את מעוניינת לשתף אותו, להיות פתוחה איתו, להשתחרר יותר מהכבלים של השכל, או לא. זה עניין של גישה פחות של כמות. פחות לשאול "האם אני משתפת?" כי ברור שאת כן, יותר לשאול "האם אני לא משתפת?". ואת אותם דברים שלא, לנסות לפרק לאט לאט. ולדבר איתו על זה כי זה דורש סבלנות. המון.

יש כאלה שזה בא אצלם בקלות ויש כאלה שזה מצריך יותר עבודה. שווה לעבוד בשביל זה! לפחות לתת סיכויי.

רוצה לכתוב עוד אבל אסתפק בזה..

את לא משחררת,
הוא קלט שאת לא משחררת ומעדיף שתנהגי אחרת.

זה עדיין לא הכרח שלך להיפתח ריגשית כלפיו.
תראי אם מתאים לך ונוח.
אם לא, אולי לבדוק למה.

אם את מרגישה שמתאים לך להיפתח בשלבים מאוחרים יותר, תסבירי לו את זה.

שבשביל לקבל משהו שהוא אמיתי צריך לפתוח אחרת לא באמת מקבלים משהו אמיתי. ועם הפתיחה הזאת מגיע הסיכויים להיפגע. אבל זה שווה את זה בשביל שאולי באמת יש משהו אמיתי. בהצלחה

השכל הוא השער הראשון דרכו צריך לעבור. אל תתני לבחור הנחות וקיצורי דרך. שניכם צריכים לצעוד יד ביד באופן בוגר וגלוי דרך ההסכמה היבשה להתחתן.

כל זוג ינסח זאת אחרת, החל מהמשוררים "זאת לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי", ועד הישירים להקריפ "את מוצאת חן בעיניי ומבחינה שכלית אנחנו יכולים להתחתן". לכל זוג ייקח זמן כמה שייקח. למהירי החלטה ייתכן ויעברו 15 דקות, ולמי שלוקח את הזמן אפשר להימרח גם תקופה ארוכה.

השחרור הנפשי שהידיעה הברורה נותנת - שווה הכל. עכשיו אפשר להיקשר. עכשיו הזמן להתאהב.

לפני שהוא בטוח שמבחינתו הכל בסדר ולפני שאת בטוחה שמבחינתך הוא פוטנציאל לחבר אמיתי לכל החיים, אי אפשר באמת לשחרר ולקחת סיכון. הלב שלנו שביר מידיי.

מה זה הכותרת הזאת???

😆

הכותרת שהם עשו!

אבל לא מכירה את הישיבה

ומקשיבית לשיעורים של הרב ארוש והרב יורם אברג'יל על זווג.
עובד מנסיון. אבל צריל להגיד שהתפילות והתבודדויות על זה חייבים להמשיך כל הזמן

פשטות
תפילה
התבודדות
החלטה להתמסר ולעמוד מאחרי ההחלטה
ההבנה שאני נפגש עם נשמה קדושה,
בת של ה' יתברך.
הידיעה שאני בא למפגש בין נשמות..
בא להכיר נשמה חדשה.

תודה לכל המגיבות

הכי יפה שיש, וזול בהרבה
מזל טוב!!

ואם באלך מטפחות יותר יפות ופחות יקרות אפשר לקנות בדים ולעשות מכפלת. או לוותר על מכפלת, אבל זה תלוי בבד.
וכדאי להשקיע בזה קצת כי יותר קל לכסות את הראש כשאוהבים את המראה
וחוץ מזה, כדאי לשים לב שקונים סרט החלקה/בובי/בובו איכותיים. ככה שלא יחליק.
(סליחה על הפרסום, אבל ראיתי כ''כ הרבה שזה עזר להם - הבובי של הודלה הכי איכותי. כולם מרוצות ממנו ממש. ויצא לי להתעסק בזה.. אבל קצת יקר. 140. שווה את ההשקעה)

יותר מתאים לשם

ומזל טוב

בעיני יש יתרון בפאה, היא מורידה את הצורך בהתעסקויות עם התאמה לבגדים, וקניה חד פעמית יחסית.
בעייני זה גם יפה יותר, אבל סוביקטיבי לגמרי.

(ויש פאות זולות. שמעתי על יד שניה אבל אין לי מושג איפה)

כי פאה מבחינת רוב הציבור הדתי לאומי (כמו גם הציבור החרדי הספרדי) לא מתאימה ככיסוי ראש.
ובכל אופן מניח גם שבאמת מטפחות הן זולות יותר, אבל זה כבר עניין לבנות שיודעות. רק תזכרי שכשמשלמים על מצווה ומתאמצים בשבילה, זה הידור מצווהוזה נרשם לזכותך שם למעלה...

הבעיה יכולה להיות יותר מה המחלה שבגללה הוא לא עשה צבא. לא השירות לאומי, נראלי

שבנות יורידו על זה, 

כלומר, בנות שחשוב להם משו מעבר למה-יגידו-איך-יסתכלו-על-זה-מה-אני-אומרת-להם

 

בהצלחה!

נרשמתי לקבוצת היכרויות בפייסבוק ואפילו פרסמתי את עצמי. 
ראיתי שם כמה בנות שהתעלמו ממני. 
עזבי שלא קיבלתי שום פניה.

אני חושבת שבנות איכותיות לא ייחסו לזה חשיבות, זה לא שלא רצית לעשות צבא, לא יכולת.

 

 

המציאות מוכיחה אחרת. 
בנוגע לשרשור השני שהגבת (על הבדל ברמה דתית), היא היחידה שקיבלה אותי למרות המחלה והמשיכה מעבר לפגישה ראשונה.

יכול להיות שיש בנות שזה לא מפריע להן, לי אישית זה היה מפריע

למה זה מפריע לך? אשמח לשמוע את הסבר שלך.

הרי מתוך 300 שפונים אליהן, לפחות כמה ירצו להיפגש. לא ?

יכול להיות שהדרך בה אתה מציג את העובדה

שעשית ש"ל יכולה להיות טובה יותר?

 

יש בנות שאין להן מספיק מודעות לעובדה

שגם גברים עושים ש"ל ואם לא מציגים את זה

בצורה נכונה הן יכולות להבין לא נכון ולפרש

את זה באופן בעייתי.

שיכול לחלץ אותי מהמצב הלא טוב?

אם זה באמת בקטנה, ממליצה לך לא להזכיר את הנושא של צבא/ש"ל בכלל עד לפגישה. אם היא שואלת, אז לנסות להסביר שזה באמת לא דבר חשוב.
מוזמן לפרטי אם צריך

הסברתי לה על זה.

ולדעתי הוא כתב את זה פה מתוך יאוש ועזר לי מראש לדעת ולבחור
ב"ה ,באמת תודה לה'

ואפילו אין להן אתר מיוחד או אגודה סודית שהן מתאספות אחת לחודש במרתפי האגודה להתנדבות ושורפות סמלים שלה צבא. 

 

 

זה לא יקרה. הן בכל מקום. אתה רק פשוט צריך להציב את זה כידיעה לפני שאתה יוצא עם מישהי - ואם היא תסנן אותך בגלל זה, אז הרווחת, לא יצאת עם מישהי שלא הייתה רוצה אותך. 
 

ב"הצלחה אח! 

אתה אומר שמתאהבים ב"קושי"?

אם כן אז זה מתוך אמונה שיש מקום לשינוי;)

הכוונה היא שלמרות שהקשר דורש, והוא לא פשוט, עדיין הרצון להחזיק בקשר מראה על כך שמדובר בקשר טוב.

כאילו לא השנייה, אבל יש בזה משהו ממש.. 

 

מעניין להכיר

הסתכלתי בכ.א שלך

מצד שני, זה גורם לצד השני להרגיש שלא מקבלים אותו כמו שהוא... למרות שההיפך הוא הנכון..

או שהשאלה היא באיזון.

הכוונה כאן כאשר הבחור יודע שזה רצון הבחורה, למשל. לא בהכרח תנאי או דרישה.

אני מדבר על התחושה של הצד השני. בדוגמה שלך הבחור שקשה לו עם תפילות ירגיש שהיא לא מקבלת אותו כמו שהוא.

יש מצב

יש בזה משהו מאוד נכון.

וכן, ככל שערימת החוצצים בן בני הזוג יותר גדולה -ואעפ"כ הם רוצים להמשיך ומחליטים להתגבר על הקשיים, כך מראה שהחיבור שלהם יותר עמוק..

 

[אגב, ספציפית על המקרה. זה גם מראה על עוד משהו. על כך שהרצון של הבחור זה באמת לקום..]

זה עדיין מקום הנוחות.. מבין תנק' שלך בהקשר של הבחורה: אפילו שזה חשוב לה, היא רוצה להמשיך כי טוב לה/לכם.

יש בזה אמת, אבל לא להגזים,
כי בסוף זה יכול להתפוצץ וחבל.

אתפס קצת לדוגמא, שלא כהרגלי:
תשאל פעם נשים איך הן מרגישות כשהבעל שלהם קם מאוחר.
לא חושב שהן דמיינו לפני החתונה כמה זה יפריע להן,
ושמעתי על התחושות האלה מנשים לא פעם.

האמת, שקראתי ומתחשק לי להגיד שנכון.
כי יש בזה משהו שנשמע קסום ונכון ואמיתי. כאילו יש פה משהו שיותר חזק מ'פרטים טכניים'.

אבל נראה לי שאבחר דווקא לסייג את מה שאמרת. כי תלוי מהו הדבר שאיתו קשה לנו, ותלוי איפה זה פוגש אותנו, ותלוי מה זה אומר בפועל על האדם שמולנו, ותלוי מה המחיר של וויתור על הדבר.
כלומר- צריך להיזהר ממצב שבו "על רוב פשעים תכסה אהבה", כי יש בנו צד שמסתנוור מהקשר ומתוך כך מעלים עין מדברים שיכול להיות שבהמשך, כשנסתנוור קצת פחות (לא שתהיה פחות אהבה חו"ח, פשוט יש איזושהי נקודה שבה הקשר מתקדם לשלב אחר), הדברים שהתעלמנו מהם עד עכשיו יצוצו.

מסכימה מצד אחד, שעל הצד שלא רוצה זה יכול להעיק בטירוף

מצד שני, אולי יש את האלו שכן היו שמחים לרמז. אולי לא על גבי פורום. לא יודעת

יש''כ

אין לי שום עצה ליהודי שמרים פה את הדור כמה מדרגות קדימה...

השלב הבא אולי יהיה להתחזק קצת יותר בתורה (לא יודע מי אתה....)

תורה תבלין, זה אומר שעכשיו הכוחות שיש לך לפרוק יתעדנו ויקבלו משמעות אמיתית בצורה הטובה ביותר!

 

שתזכה אחי!! וואו!

גְּדוֹלָה מִכָּל זֹאת אָמְרוּ יַפְנֶה עַצְמוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בַּחָכְמָה שֶׁאֵין מַחְשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה. וּבַחָכְמָה הוּא אוֹמֵר (משלי ה יט) "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֵּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד":
רמב"ם סוף הלכות אסו"ב

הדרך להלחם בטומאה היא הוספת קדושה - עוד התחזקות בתפילה, עוד לימוד תורה וכו'.

בהצלחה!

נ''ב
אני לא חושב שפורום מעורב הוא מקום מתאים לנושאים כאלו. אם תרצה יש פורום נפרד לבנים.

שה' יתברך ייתן לך כוחות רבים ושמחה גדולה.

השלב הבא הוא כמובן לימוד תורה.
כלומר אחרי הסור מרע, מגיע השלב של עשה טוב. דהיינו, לחנך את עצמך לקדושה וטהרה, שאתה חפץ רק בקדושה ובטהרה, ולא בדברים שהיצר הרע מושך אליהם. זה מגיע מתוך חינוך של תורה. ככל שיותר תחיה תורה, תהיה יותר דבק בה' ותדע לנווט את היצר למקומות הנכונים. ותתענג מדברים יותר אמיתיים

בהצלחה רבה!

אבל, אני חושב שהעבודה שלנו היא הפוכה. 'לפום צערא אגרא', זה לא שאני לא אוכל 'דבר אחר' כי הוא לא טעים אלא כי רצון ה' הוא שלא אוכל, כלומר, הוא טעים מאוד אבל אני לא מעוניין.

ככה גם בכל עבודת ה', וגם פה. אני יודע שזה מאוד מאוד 'מהנה' ואף על פי כן אני לא רוצה!

 

אשמח לשמוע עוד דעות, זו דעתי עד עכשיו בכל אופן... 😬

מ'אל תאמר אי אפשי, תאמר אפשי ואפשי' משהו כזה...

רש"י: שלא יהיה לבך חלק על המקום.
יש איתכפיא ויש אתהפכא (תניא).
יש את קונטרס הבחירה לרב דסלר (מכתב מאליהו ח"א),
ממנו יוצא שמדרגת האדם לפי נקודת הבחירה שלו.
למשל, אדם שהנסיון שלו הוא נסיעה בשבת או לא,
במשרגה פחות גבוהה מהמתלבט כמה לדבר בסדר צהרים.
ועוד ועוד...

ממש אתחלתא דגאולה.
אולי איזה סיום נחמד? משהו שיתן לך רצון ותחושה טובה עוד יותר להמשיך.. או אולי לכתוב כמה מילים שתקריא לאשתך בבוא הזמן אי"ה. אולי איזה פינוק קטן או גדול, משהו שרצית ולא הייתה סיבה מספיק טובה.
מפה רק עולים! בהצלחה רבה צדיק.

תגובה מדהימה!!

נסה לפתח חוסן פנימי ליום שבו במקרה תגיע למקום בלי חסימה או שהחסימה בפלא' תרד.. זה מסוכן לתלות את שמירת העיניים שלך במשהו חיצוני.
כל הכבוד אחי! בהצלחה!

הייתי ממליץ לנסות להרגיל את עצמך לדחיית סיפוקים בדברים אחרים, וזה יגיע אוטומטית גם לעניין הזה.
לדוגמא לשים הרבה אוכל בצלחת, ולאכול עם מזלג קטן, ולאט.
או לצאת לריצה, וברגע שאתה מתעייף - להכריח את עצמך לרוץ עוד 200 מטר.
אפשר להוסיף עוד מלא דוגמאות, אבל הרעיון זה באמת לעבוד על התאוות האלה, ולהצליח לדחות אותן מספיק.. קשה באימונים, קל בקרב

כן ירבו גיבורים כמותך בישראל.

תחפש מה קשה לך ותעשה אותו - זו תהיה התקדמות.

בעיקר תחושת האפס שמלווה בזה - למה אני נכשלת? מה לא "עובד" פה ?

 

יש לך ידידים? בנים אחרים שאת בקשר איתם?

ויש ידידים..הרבה פעמים הם משדכים לי (או כאלה שיצאתי איתם) ב״ה הם אני חושבת שמבחינתם אני אחלה בחורה (אבל מסתבר שלא 😶. ובכללי ב״ה לא חסר הצעות בכלל.

רק שאת עושה משהו לא נכון בקשר זוגי.  ברגע שהוא לא זוגי (ידידים) הולך לך יותר טוב.

 

 

אין לי תשובות חכמות בשבילך. מקווה שתצליחי

פגישה שלישית (רק פעמיים-שלוש) ונראה לי נפגשתי עם 70 אבל מי סופר

את בסדר גמור.
הייתי שש שנים בעולם הזה ואם הגעתי לפגישה שלישית זה היה וואו. אולי עם שניים עבר את החמש -שש פגישות...
גם אני הרגשתי בדיוק מה שאת מרגישה!
עד שמורה אחת שלי, חכמה ומתוקה, אמרה לי שאני צריכה להגיד תודה רבה לה' שמעיף לי מהר את מי שלא שייך...וכשיגיע הבחור השייך אז יתפתח קשר טוב בריא ונעים.
וזה בדיוק מה שקרה.
אז תפסיקי בבקשה לחשוב על עצמך כל מיני מחשבות משונות ולא נכונות.
את בסדר, את טובה ונהדרת, בדיוק כמו כל בחורה נחמדה אחרת.

אבל כמו שכתבו כאן לפניי, אני מאמין שזה חסד שנעשה איתנו, שאם זה לא זה - זה פשוט לא נמרח. וכשזה יהיה זה - השינוי יהיה כל כך ניכר, שיהיה יותר קל לזרום עם זה..

לפעמים יש בנו איזושהי תכונה במודע או בלא מודע, שגורמת לנו לא להצליח בדבר מסויים בחיים.
פעם ניסית לדבר על זה עם גורם מייעץ? אולי זה שווה בדיקה..

ובקשר למה שכתבו כאן, זה יכול להיות סתם מקרה, ובאמת אין שום גורם מפריע, אלא סתם פשוט לא הלך לך עד היום, ומצד שני כן יכול להיות איזשהו גורם שמפריע לעניין, שבהחלט שווה ללכת ליעוץ לברר את זה...

או שבאמת זה רק כי לא הגיע הבחור הנכון,
או שמשהו בלתי מודע אצלך גורם לזה.
אולי את חוששת להיפתח? חהתקדם?
אולי עצם הידיעה שאת מתמסרת ולא מחליטה מה שבאמת נכון לך גורמת לבנים להרגיש את זה ולהתרחק?
אולי זאת ההרגשה שכבר פגשתי כך וכך בנים, אז במה אתה יותר טוב מכולם?

יכול להיות מליון סיבות.
ויש לך הרבה שאלות שאת יכולה לשאול את עצמך.

ואני ממליצה ללכת לאיש מקצוע שיעזור לך להתמקד ולהכיר אותך יותר,
לאמץ דרכי חשיבה והתנהגות שיעזרו לך לפתח קשרים.
ואולי תגלי שאת באמת מושלמת כמו שצריך ובסוף יגיע האדון הנכון..

וזה ממש לא מוזר שלא התקדם כלום עם 30 בחור.. 

הבעיה זה לא שלא התקדם, הבעיה היא אם את עושה תהליך בדרך או שנשארת באותו מקום

פשוט צריך להכיר את עצמינו ואת היכולות שלנו ומה שטוב בנו

ולאט לאט להבין ולהרגיש מה נכון לנו, והקב"ה לבד כבר שולח הצעות מדוייקות יותר!

 

אז אני פשוט לא אצליח להיות אני ואני לא אהיה כייפי וזורם, אלא יבשן וכבוי כזה ואז לרוב היא תחתוך בגלל זה.. רק כשאני מעוניין אני- אני.

כשאין לי כוחות לצאת אני לא יוצאת..

סתם, כל אחד מיוחד.

השבח לאל!! זה נפלא שלא עברת קשרים שוחקים וקשים.
ויש עניין למצוא מה צריך דיוק.. זה כן
מנסיון שלי אישית אני חושבת שיש צורך להתמקד יותר. לא לצאת עם כל בחור שמוצע. לא ללכת לכל שדכן. לחשוב - מי מכיר בחורים שיכולים להתאים לי? מי באמת יכול להתאים לי?
וגם
לא לתת לדייטים לעבור לידי. לשאול את עצמי, מה למדתי מההכרות איתו? למה זה לא מתאים? איפה אני מדייקת יותר את עצמי/את השדכנים שלי/את החיים שלי? עבודה עבודה עבודה כל הזמן.
דיוק.
והמון תפילות.

בהצלחה ענקית!

אני לא יוצאת עם כל בחור שמציאים לי בכלל, אבל כן עם הצעות שלא מצאתי איך ממש לברר/ או שדברים הצטיירו אחרת רק אחרי הפגישה ומלכתחילה לא היה לי בדיוק איך לפסול.
ומסתבר- שהרבה פעמים גם חברות וחברים טובים שמכירים מפשלים עם הצעות לא ממש מתאימות
וכמובן, מכל הצעה לא מתאימה אני בהחלט משתדלת ללמוד..
לפעמים עובד, לפעמים לא..
תודה על התשובה!

ב5 שנים האחרונות
הייתי ב3 דייטים
2 עם אותה בחורה
ועוד דייט אחד.

וזהו

הבנות שפה כבר יתנו לך חיבוקים ותמיכות באישי או על גבי הפורומים. אני בן:

דבר ראשון, כמה שזה לא מנחם, תדעי שאת לא היחידה במצב הזה. יש עוד בנים ובנות שגם מרגישים ובפעול קרה להם כמוך.
 

עצם זה שאת חושבת על זה ו-מדבררת את זה זה כבר טוב - להכיר בבעיה זה השלב הראשון בדרך לפתרון! 

תנסי לשבת עם האנשים והאנשות שהכי מכירים אותך בעולם ולבקש מהם שיהיו פתוחים בפנייך בכנות הכי גדולה האם לדעתם יש איזה מעצור כלשהוא שרלוונטי. מקווה שהם והן יהיו מספיק כנים וכנות איתך שאם יש משהו כזה, ישתפו אותך, ואז תוכלי לנסות לבחון את הקשרים שהיו לך לאור זה ולראות אם זה באמת קשור. במקרה שכן - כבר יש לך קצה חוט ממנו תוכלי להתקדם.

בנוסף, ממש לא בושה ללכת ליעוץ/טיפול - בין אם פסיכולוג/ית, ובין אם ייעוץ בעניינים של זוגיות וכו', שאולי יעזרו לך לשחרר את הפחדים/המחסומים/המניעות שקיימות אצלך. 

הדבר הבא, הוא חיזוק הבטחון העצמי והכרת ערך העצמיות שלך - לכי לסדנאות שמתמחות בזה, ובנוסף תעשי דברים שאת הכי טובה בהם, תעשי דברים שיכריחו אחרים לתת לך קרדיט ו"מחיאות כפיים", תעשי לעצמך טוב על הלב - מה שאת אוהבת וזורם לך בקלות, תעשי. תכיני מחברת עם דברים טובים בך - כלליים, ודברים בכל יום - ממש לרשום כל יום לפחות 3 דברים שעשית טוב, וכן הלאה.

וב"הצלחה לך אחות! מחזיקים ומחזיקות לך פה אצבעות, אני בטוח, אני ויתר חברי וחברות הפורום!

הוא בדר"כ היה חוותך אחרי פעם אחת.
ואם הייתי ממשיכה זה מסיבה פשוטה שאני לא מפסיקה אחרי דייט אחד..
וכן, זה היה מתסכל ומכאיב אבל הנה, ב"ה נשואה עם בחור מקסים שהכרתי בדרך שרציתי כל כך.

השם שומע תפילות....

תמיד אפשר לתקן ולשפר.

בהצלחה!!

מוכנה לעזור באישי

דווקא לזה את מחכה?
כלומר ברור שזה יהיה, אבל זה יותר מחיר שצריך לשלם, מאשר צפייה לזה...

נשמע מוזר, אני יודעת... ועדיין יש בי משהו שרוצה להגיע לרגעים הללו.

הגישה שלך מיוחדת בעיניי ומעידה על מקום מאוד גבוה בנפש, ואני כל כך מתחברת אליה.
ההכרה וההבנה שבעומק זוגיות היא המכלול של כל מה שמביאה איתה, ובעיקר האתגרים שמגדלים אותנו יחד כי זה מה שנעשה שם בעצם, הן כלים עוצמתיים בחיים עצמם.
נכון, כולם מצפים לטוב, ליחד הזה, להבנה למגע ולאור המתוק שקיים שם לזה אנחנו מחכים מרגע שעמדנו על דעתנו כצלע המבקשת התאמה והשלמה.
השאלה הגדולה היא כמה אנחנו בוחרים להיות?
בוחרים לבחור למרות הכל? או שמא נאמר בגלל הכל?
כמה אנחנו מצליחים להתרומם מעל המציאות מלאת החיכוכים, אי ההבנות, הקשיים, והפנים בהם אנחנו דווקא משלימים ולאו דווקא מתאימים (וזה דורש לפעמים יציאה מאזור הנוחות שלנו), ובוחרים לזכור זה 'אנחנו', וזה ה'אנחנו' שלו ושלי?
זה ה'אנחנו' שכל כך ציפינו וייחלנו להיות.
והנה...זה קורה עכשיו.
זוכרת את אחת ההודעות שלך שהולכת איתי בלב, ומתפללת ומאחלת לך שתתייגי אותי בקרוב ותחזירי לי את המילים האלו:
"והנה...זה קורה עכשיו".
מתוך האמונה הגדולה בכם, ביכולת שלכם לעבור את הדרך הזו בצורה הכי הכי...(אין לי מילים לתאר את מה שרוצה להגיד, נניח שאמרתי והבנת, כי זה ממש עמוק לי לנסות לנסח), ומתוך שמחה אמיתית ושלימה על הצעד הראשון במסע משותף שלכם...אליכם.

תודה על השיתוף שלך.

שהתגובות שלך ממש מיוחדות.
אני אסתפק פה בלהגיד לך שאת יודעת לכתוב לעומק

תודה על המילים שלך.
באה להתעדכן בשלומך ובתוצר הסופי של המתנה

בעזרת ה' ובלי נדר אשתדל לזכור לעדכנך.

תהיתי לאחרונה איפה נעלמת

מיוחדת!!

 

ממש אהבתי!

האמת, גם ריגשת אותי...

האמת אני רוצה להגיב מאוחר יותר אז כתבתי לתזכורת.

כי בוואצאפ אני מעדיפה כמה שיותר מהר

 

אופס😅

כפיצוי אני אביא פרחים לשבת

כתוב יפה ומדויק.

כתבת מהמם.

יכול להיות שאת כזו שאוהבת להשיג דברים לבד, וממילא מצפה לעבודה קשה גם שם.  איזו מחשבה יפה.

 

 

ותודה על המחמאה, שלך ושל האחרים.

מבין אותך מאוד, גם כקטנה וגם כגדולה. 

 

למעשה כשמתבגרים ומגיעים לרצון האמתי לזוגיות, אז יודעים שזה באמת חסר לך. הרבה פעמים עלו כאן שאלות בפורום ובכלל שאלות שאני שומע בחיים "איך יודעים שאני באמת רוצה להתחתן ולא סתם הולך אחרי הזרם/אנעראף" - ומה שכתבת זאת התשובה. חלק מהתשובה - כמובן, יש עוד דברים, ואת הבאת את הנקודה האישית שלך. 

הוא נמצא אי שם, ואני מקווה שבנקודת הזמן הזאת גם הוא מרגיש את הדקירה הזאת ואת הרצון הזה (כי אם לא, כנראה תצטרכי בדרך אליו לעבור עוד כמה ניסיונות ועוד כמה בחורים שמכל אחד מהם תלמדי וודאי משהו חשוב, להמשך, אבל בסוף בסוף הם לא יהיו ה-בחור שלך). וכמו שני מצפנים שמצביעים תמיד שניהם לאותו צפון, שניכם תימשכו זה לכיוונה של זו, וזו לכיוונה של זה, אפילו אם אלפי קילומטרים מפרידים בינכם, ים שלם, של קשיים, של רצונות, כמיהות, מכשולים ועוגות גבינה שמחכות להיאכל - ובסוף תגיעי אליו והוא יגיע אליך, והמסע הארוך יסתיים. אולי לא בשלוש שעות, גם לא בשש - אבל מי יודע, אולי תגלי בסוף שהוא ממוצא הולנדי?

ב"הצלחה!!!

אמן. שנזכה כולנו בעזרת ה'.

בעז"ה עוד לא הרבה זמן אהיה אבא..

אני בנאדם הזוי.

 

עם בובות ומטבח משחק.

 

מה זה מטבח משחק? 🤔

שלא עושה כלום וכיריים מפלסטיק שבור..

 

אחיינית שלי עכשיו משחקת בזה עם בנדוד שלה.

 

בא לי גם.

הרגת אותי....

 

בטחבטח!! לאן לבוא? חחחח

ממ צריך להיות בגן בשביל לא להתפדח מזה....

 

אולי אשחק את זה עם אשתי אי פעם... אחלה רעיון..

ויאללה תפאדל שחק עימה אם היא תהיה זורמת זה יהיה אחלה כיף..

 

וקודם כל שתמצא אותה כן?..

מזה הסמיילי המוזר הזה ומהיכן הוקרץ?)

גם זה שבכותרת יש נקודה אחת...

הבאתי אותו מארצ'י...

ואת הנקודה מסביון...

 

אני יכול לעבוד בלהיות מעתיקן....

 

 

נ.ב תודה!

אומרים שזו תכונה של ישראליים.. 

 

וזה טוב)

כן? אני פשוט אוהבת רק ישראליים ואת האופי המתוק מעצבן הזה של לזרוק מסטיקים בכל פינה ולעזור לכל זקנה..

חחחחח

יש רק הורה1 של שבת והורה2 של שבת...

אל תכניס לי את תרבות המערב עד פתח החצר...

אם לא אכלתם בשרי ביחד עדיין זה הזמן...

(זה מה שהיה משמח אותי, כל אחד משמח משהו אחר כמובן)

אולי אני פחות עוזר במה לעשות...אבל עם מישהי שאני יוצא איתה הייתה מכינה איזה לי זה עוגה מושקעת ושווה ומכתב טוב אז הייתי מאוד מעריך את זה. כמובן כל זה בהנחה שאתם בשלב מספיק פתוח ומתקדם בקשר בשביל זה.

רק אם זה רציני ממש...

 

סתם רעיון, אבל צריך לחשוב גם על ההשלכות של זה אם לא תמשיכו בסוף ח"ו..

היית יכולה לקחת אותו לסטנדאפ (כשר כמובן...). או לאנדרדוס.

לא יודע אם זה יעבוד עם מישהו רציני . הוא תמיד רציני או שלפעמים לא?



סתם סתם, אני לא דביל. לפחות לא עד כדי כך

 

 

חדר בריחה? לונה פארק? השתתפות משותפת בקליפ של אנדרדוס? סדנת שוקולד / אפייה / קרמיקה / רובוטיקה / מה שבא לכם, משותפת? 

הם שדכנים בהגדרה?
1000 או 2000 כל צד זה הגיוני לגמרי,
אפילו בדולרים (אצל חרדים זה ככה)

2000 ₪ או דולר?
לא הבנתי את כוונתך שם

חרדים יכול להגיע לדולר,
ד"ל זה בשקלים.
אפשר לשאול אברכים באותה ישיבה מה המנהג

החלטות טובות

זה בסה"כ 3.67 שקלים (בערך, אל תתפסו אותי). זה הרבה פחות מ 2000 שקל!

ובעיני צריך לתת תגמול כספי לכל מי ששידך ולאו דווקא שדכן, כל הנושא של השדכנות דורש הרבה מאמץ לכוחות נפש, וראוי לתת תגמול למי שמוכן להשקיע מזמנו עבור זה.

אלפיים זה עוד יותר יפה.
50 שקל מכל צד, כבר עדיף לא לתת כי זה מבייש.

ממקם אתכם בערך על הציר?

 

אומנם בציבור הדתי לאומי לא נהוג מראש לסכם על זה, כמו שלמשל בציבור החרדי ידוע מראש וזה התנאים, שבמידה והשידוך מצליח אז כל צד מביא כך וכך דולרים לשדכן/ית (או שקלים... חחחח). אבל כדי שתופעת השדכנות תיגבר ורק תוסיף טוב לדלדול ביצת הרווקים והרווקות בציבור, כדי לתגמל בצורה נאה גם אם לא סוכם כלום - ובכך תתרמו את חלקכם בעתיד הקרוב והרחוק, לבניית עוד חורבות מחורבות ירושלים.

ב"הצלחה!!!

שאלה קצת מצחיקה... נראלי כל מי שגורם לפורום לזוז... היינו מגיב וכותב...

זה אתה? #143 תעזרו לבחור למצוא כינוי! - לקראת נישואין וזוגיות

אנחנו מצפים לשרשור אחד לפחות כל יום, ומינימום 15 תגובות לשעה
ובאמת, זה כמו פחד במה. קופצים למים פעם אחת ולאט לאט מגלים שנחמד דווקא לשחות

כי זה הממוצע ⁦⁩

לא הבנתי

שכחתי את התיאוריות שלך
ולא לא, אנחנו רוצים שיכתוב הודעות תחת ניקו ולא כוידויים

שנפתח שירשור שבו כל אחד יתוודה מה הווידוי שלו? 

 

כשהקשר בשלב רציני מאוד... כמובן עם הקפדה על כל מה שצריך

היא בבית כלשהו (חברים/ות/ קרובי משפחה), והוא בבית אחר או באוהל בדשא או משהו

זה די מסובך אם כן..

שאי אפשר טיול שטח נטו, כי בשטח זה לא כ"כ פרקטי... שכל אחד ימצא לעצמו פינה או שני אוהלים..

שאי אפשר שטח... חחח, דפוק אני

הסינון חוסם לי

לוידוי של אחת הניקיות שהיא רוצה להתחתן איתך..

סתם הייתי תמים בהתחלה

עכשיו אני מבין למה לא יצא מזה כלום

 חייבים מישהו שלא שונא אף אחד מהצדדים

מה אכפת לי מה איזה ניק הוא משתמש כרגע...

כמו בכל הצעה

בדרך כלל בסיפור כזה יש יועץ/ פסיכולוג /רב שמעורב בפרטי הסיפור וכדאי לשאול אותו.

אפשר ורצוי להפעיל את חוק הדתיים השלובים.

אני למדתי מחמותי לשעבר לגגל את שם המועמד
וככה גיליתי על מישהו שהציעו לי באיזה ישיבה הוא למד
שלחתי את גיסי לברר שם
ואמרו לו שלא כדאי.

במקרה שלי היתה מעורבת פסיכולוגית וגם ראש המדרשה שלי.
בעלי דיבר עם שניהם במהלך הקשר.

קודם כל בשלב ההצעה באופן כללי, להבין את הרקע של הגירושין ולוודא שלא מדובר במישהו בעייתי (בעל מכה/מתעלל, אשה שתלטנית באופן מיוחד וכדו') - רצוי עם מכר טוב, והכי טוב אם אפשר לברר עם מי שטיפל בזוג לפני הגירושין.

 

בשלב השני, במשך הפגישות לבקש לשמוע יותר לעומק מה בדיוק היה הגורם לגירושין. לשים לב אם הגרוש/ה כנה עם עצמו/ה ואיתך ואם התשובה מספקת אותך.

 

 

[אני אישית אמליץ לפנות לרבנית שהיינו אצלה בטיפול ומכירה את שנינו היטב במשך שנים (ובקשר מתקדם גם לא אכפת לי לתת את ההקלטות של הטיפול שהקלטתי לעצמי, אם היא תרצה לשמוע). וגם לא אתנגד אם יבקשו לשמוע את גרושתי. זה אמנם לא נעים להיות 'תחת חקירה' אבל אין לי מה להסתיר וחשוב שהצד השני ירגיש בטחון ויהיה שלם עם ההחלטה אז לא נורא]