פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 553)

סתם הזכרת לי
בעבודה שלי עובדת עם ילדים חנ"מ ואחת האמהות אמרה על הבן שלה ; "הכי חשוב שיהיה בשמחה, שיהיה שמח" - לא משנה לה מה יגידו או מה הרמה שלו, או עד כמה נחשב המקום שישובץ בו שנה הבאה. העיקר שהוא יהיה שמח.
וזה עשה כל כך טוב לשמוע את זה.

תיישבי דעתך

מכנים זאת מדיטציה

מותר

חובה

מצוה

 

שבי ותנשמי ותחייכי

עד שתחוי שמחה ללא סיבה

 

"הרפו ודעו כי אנכי אלקים..."

אשריך! גם רציתי לכתוב משהו בסגנון אבל לא ידעתי איך
כתבת ממש טוב

מופיע כמה פעמים מרבי נחמן

את נשימות חדוה של הרב גיזנבורג

נשמע מעניין

את באמת מתלבטת על הראשון ברמה של לעשות הפסקה, או שאת מפסיקה בעיקר בגלל ההצעה? (תחשבי על זה עם עצמך...)
ותלוי כמה זמן את יוצאת עם הראשון- הפסקה זה משהו שבדרך כלל לוקחים כדי לחשוב על הקשר הקיים, ולא כדי לבדוק קשרים אחרים...
תנסי להיות כנה עם עצמך כמה שיותר- ההצעה של בת הדוד מניעה אותך בעיקר או ההתלבטות בהתאמת הקשר הקיים?
ואז תשקלי מול עצמך עד כמה זה שווה את זה. הגיוני שאם הבחור הנוכחי ישמע את מה שקרה הוא ייפגע, ואם את נפרדת ממנו בלב לא שלם, אולי את מפספסת אותו...
תחשבי על זה טוב טוב, ותחליטי דברים רק אחרי שאת יודעת שלא תתחרטי עליהם. הגיוני שאנשים ייפגעו, אבל את צריכה להיות שלימה עם ההחלטות שלך.

ויכול להיות שהייתי מפסיקה גם בלי קשר להצעה החדשה פשוט עוד לא החלטתי סופית

אני זקוקה לעוד זמן כדי להחליט ואין לי זמן כי ההצעה החדשה יכולה להתמסמס אם לא ינצל אותה עכשיו והיו לי תקופות יובש מתסכלות רציניות בחיים ואין לי כח לחוות שוב

אני מקווה שלא ישמע וועליה אם כן..

אפשר להגיד להצעה הראשונה שהחלטת שלא למרות שאת לא שלמה עם זה.

ולבדוק את ההצעה השניה

זה רעיון טוב

ואם לא יתאים אז לבקש ממנו לנסות שוב

כתבתי פעם תגובה שנזכרתי בה כשקראתי את ההודעה הפותחת שלך, והתלבטתי אם לחפש אותה, אולי בהמשך אם יהיה צורך.

הפחד שלך מובן ואנושי, הפחד להחליט משהו ולטעות, או להפסיד כי זה אומר שלא בטוח שיהיה מועד ב' או אפשרות לתיקונים. אז מנסים לתמרן בין שני הדברים ומה שעלול לקרות זה שיוצאים קירחים מכאן ומכאן. וחבל.
תדעי שלפעמים מגיעים אלייך דברים במקביל כדי לדייק אותך ברצון האמיתי שלך, ולא כדי לגרום לך להסתלט (מלשון סלט) בתוך עצמך.
כשמסתכלים על זה ככה מגיעים להתבוננות על הדברים מנקודת מבט הרבה יותר בהירה ולא מעורבבת ומטולטלת.

לענ"ד, אם את עכשיו בקשר, תהיי בו ותשקיעי את הכוחות שלך בו, עד שתגיעי להבנה אם מתאים או לא מתאים לך. במידה ולא יתאים תחזרי להצעה האחרת. המונח 'הפסד' כרגע לא קיים כי הבחור השני לא רלוונטי עבורך כרגע. מה גם שאין הבטחה שהוא מתאים יותר מהנוכחי. אולי יש כרגע משהו בהצעה ההיא (שלא בהישג ידך) שגורם לה לקרוץ לך יותר, אבל לא בטוח שהיא נכונה לך. נסי להבין מה בה גרם לך לרצות לנסות אותה, איפה הבחור שאת נפגשת איתו עומד ביחס לזה, ואיך את יכולה לברר אם זה קיים בבחור שאת נפגשת איתו עכשיו.

ותבטחי בבורא עולם שאם החלטת להגיד להצעה מסויימת לא, וזה ממקום שלם ואמיתי שבחנת בעיניי שכלך וליבך, ואת צריכה להפגש עם הבחור, הוא לא ימנע טוב להולכים בתמים, ואתם תפגשו.
ואם לא נפגשתם - חסד ה' שחסך ממך, כי כנראה הוא לא מתאים לך.
מקווה שדבריי יהיו לך לתועלת.

אני יודעת מה מפריע לי וכתבתי בקצרה בהודעה הפותחת ואני מבינה שגם אם הדברים שמפריעים לי בבחור של עכשיו לא יופיעו בשני יכולות להיות בעיות אחרות שאין בבחור של עכשיו אבל רוצה לקחת את הסיכון ובכל זאת לבדוק

ואני חושבת לעצמי שאנחנו רק בודקים אם מתאים או לא זה לא שאני יעשה איתם משו אני רק ידבר איתם ואני יעדיף את מי היו   שיותר מתאים מבין שניהם אז במחשבה נוספת אני לא חושבת שזה ממש בגידה 

היו לי כמעט שנתיים בלי הצעות בעצם כן היו אבל הצעות הכי לא קשורות בעולם הצעות מעליבות עברתי תקופה לא פשוטה ומציאותית זה יכול לקרות שוב ואין לי כח לנסיונות כאלו יותר

אני לא מצליחה להיות במקום בוטח 

כותבת לך משו בפרטי

דבר ראשון, תודה לך.
חזרתי לקרוא כדי להעמיק קצת בעניין, חיצוניות וסגנון דתי. אלו דברים שיש הרבה מה לומר עליהם, ויש לי כמה דוגמאות לכך שהם לא בהכרח יעידו על חוסר התאמה אמיתי לבניית בית.
אני לא רוצה להכנס לזה על גבי הפורום, אבל כן רוצה להגיד לך שמסיבה שלא מצליחה להבין, נכנס לפה מושג מאוד חריף שאין לו שייכות לכאן בכלל (בגידה). כמו שחיהל'ה כתבה לך לפני, אין פה בגידה, אבל יש פה גישה שהרווח ממנה אולי נראה משתלם וחוסך זמן/כוחות בטווח קצר, אך לא באמת בטווח הרחוק אם משקללים את מה שעלול להגרם אם דברים יסתבכו שם. וסיבוך זה דבר שאפשר לצפות שיקרה, אך לא דבר שאפשר לצפות איך יתגלגל. מניסיון, לא כדאי לך להכנס למקום שעלול להכניס למערבולת רגשית ותסכול. אנחנו הרבה יותר נפעלות נפשית מקשרים שנוגעים בנו, וזה לא שווה את הטלטלה שעתידה להיות לך מהניסיון הזה ללהטט בין שניהם.
לפעמים הפחד מנהל אותנו בחיים, וכמו שקשה לעמוד מולו, כן קשה לוותר ולתת לו להוביל אותנו. הפחד הזה להשאר בלי כלום, או לחזור למצב שאנחנו לא רוצים לחזור אליו, לפעמים יכול לגרום לנו להחליט החלטות שלא יהיו נכונות לנו בטווח ארוך.
כשאני יודעת שתחנת ביניים היא תחנת ביניים אני אתייחס אליה ככזו בידיעה שרכבת עבור תעבור בה. נחת לאורך הדרך והבטחון שלא משנה באיזו תחנה אני מחכה, תגיע רכבת, תאפשר לנו להנות גם מהדרך והמנוחה מטלטולי הדרך ולא להתיירא ממנה.

הלוואי ויהיה לך מה לקחת מפה.

לדעתי אין בכל שום "בגידה".

 

לא לעשות משלב של בירור הצעות לצורך נישואין - כאילו זה נישואין. 

 

זה נושא רציני מידי, מכדי להחליט כך. כמובן, כשלא מדובר שכבר משדרים זה לזה שממש בכיוון - וסתם "עולה מישהו אחר"..

 

באופן מעשי - צריך לבדוק אם זה דבר כדאי. כתבתי בהמשך.

אז כנראה שהוא לא היה בשבילך וזה סתם יצר.
גם בכלל לקבל הצעות צוך כדי שנפגשים עם מישהו זה יצר אחד גדול שסתם רץ עם היד סגורה ואומר שיש לו משהו שאת הכי רוצה ואת רצה אחריו.. ובסוף תופסת אותו והוא פותח את היד ואין כלום.

כשאת באה להכיר בחור למטרת נישואין, את צריכה לא להשוות לאחרים,
ולדעת שאין שלימות בעולם - ובכלל לא בטוח שהצעה אחרת תהיה טובה יותר!!
צריכים להגיע בראש שזה מה שיש כרגע - ולבדוק ולהיות סגורה עם עצמך האם זה טוב לך. בלי השוואות ובלי פזילות לצדדים.
כשאת באה בגישה כזאת - שאולי ההצעה השניה טובה יותר , והשוואו , תוך כדי תהליך של בניית קשר -
את עושה לעצמך ולבחור כמה עוולות:
1 את חוסמת את עצמך מלהיפתח אליו!!
2. זה לעולם לא נגמר... גם אחרי החתונה את עלולה לחשוב שאולי בחור אחר יותר טוב בשבילך. ולא עוזבים פתאום אחרי חתונה בגלל מחשבה חסרת בסיס כזאת.
3. את לא הוגנת כלפיו. הבחור מגיע בגישה של בניית קשר איתך, ואת בכלל עסוקה בחישוב על בחור אחר - שאת בכלל לא מכירה!!

זה יכול לגרום לך צער בהמשך..

תחשבי על זה

לא משהו....

תשמעי את השיעורים של הרב אוהד תירוש "בחירת בת זוג"

זה חיים של בנאדם. תעשי חושבים. תתייעצי עם חברה/אחות גדולה על חסרונות ויותרונות, סיכוי מול סיכון. תחשבי הכל... ותקבלי החלטה. אל תשאירי אדם באוויר. או שתסיימי או שתדחי, ומהר.

"בוגדת וחוטאת"... 

 

את לא נשואה לו, לא התארסתם, לא החלטתם שזהו זה; אפילו אינך סגורה אם להמשיך.

 

אז מבחינה מוסרית אינני חושב שיש בעיה בשמיעת רעיון נוסף, במצב כזה.

 

השאלה היא מעשית - האם זה באמת נכון לך. האם לא תצאי "קרחת מכאן ומכאן"..

 

 

מה שברור, שבסופו של דבר אינך יכולה להחליט שאת מעוניינת להתחתן עם מי שכעת את מכירה, רק בתור "ברירת מחדל".

 

השאלה, נניח שהיית עושה כמו הרעיון שלך, ומתברר שהשני לא יותר טוב...  היית מסוגלת להגיע להחלטה חיובית ביחס לנוכחי?

 

ולמה לא להגיע להחלטה כעת, האם מתאים או לא?

קראתי רק את התגובה של דן ואולי עוד אחת שלך, ואני נוטה להסכים איתו.

העניין של הבגידה הוא סובייקטיבי,
זה תלוי בטיב הקשר בינכם, בהאם את יכולה להרשות את זה לעצמך ומאיזה מקום זה נובע ועוד.
נראה שבמצבך - עברת תקופה יבשה, ואת יוצאת עם מישהו שאת מתלבטת *קשות* אם להמשיך איתו... משמע, את לא באמת רואה כרגע כיוון, ומנגד את שומעת הצעה מפתה.

כמו שדן אמר, השאלה היא פחות אם זו בגידה, אלא יותר האם את לא פוגעת בעצמך.
אנחנו צריכים ללמד את עצמנו להתמקד. והמעשה הזה יכול להכניס אותנו למקום שבו אנחנו אף פעם לא נמצאים בקשר עד הסוף מתוך מחשבה שיכול להיות שיש משהו טוב יותר.

לכן, המלצתי היא שלא תתחילי את הקשר החדש לפני שאת נפרדת מהקודם.
תוכלי לומר לו שכרגע הקשר לא נראה לך מתאים, ושאם זה מתאים לו, במקרה שתגיעי למסקנה שונה, תחזרי לנסות שוב.
אבל לא נראה לי שזה נכון שתתחילי קשר חדש כשהישן לא נסגר לגמרי.
מרגיש לי לא בריא לך.

בהצלחה...!

אתה מנגן יפה מאד... עם ענוה ועדינות..

בהפוגה של ההכנות כדי לשמוע
תודה על זה.

תודה לכם שפיניתם זמן כדי להאזין.
תודה שאהבתם.

זה מהמם! ממתי את מנגנת?

עם @בעוז וענווה! ?

מחילה

בעז"ה לשיר או שניים או שלושה 

אני שומעת את המנגינות שלך
כשאני לומדת למבחנים
כשבספריה גם נהייה כבר רעש

אתה העלית בעבר גם את לכה דודי, אני צודקת?

אני מאוד נהנית להקשיב

שמח שאהבת.
לא זוכר שהעליתי. אולי זה @אש לבנה?

שמח שאהבתם

ממש מרגיע ויפה..
תודה רבה

תודה!

הכי בשלוף עכשיו - שהקב"ה נתן לי דעת להבין את החומר למבחן וב"ה נרגעתי מהלחץ שהיה לי למבחן הזה.

הצלחתי היום להשיג משהו שרציתי הרבה זמן!
תודה השם🙏🙏

הגוף שלי בריא
יש לי עבודה שאני מאוהבת בה (מרגישה לפעמים שאני צריכה לשלם להם כסף)
וחלום שחלמתי כבר כמה שנים עומד להתגשם לו בחודשים הקרובים בע"ה!
וואי כמה טוב ה'!!

תודה על השרשור..

תודה לה' שהצלחתי היום גם להנות מהחופש וגם להספיק מה שרציתי

תודה לקב"ה על האומץ שהוא נטע בי כשבדיוק הייתי צריך אותו

על בריאת השמחה.
אי אפשר להתקיים בלי השמחה...!
אני לומדת להיאחז בה ולתת לה להחיות אותי, להכווין אותי, להתחבר אל עצמי.

תודה ששלחת דווקא עכשיו
(אז מה אם לא בשבילי ולא קשור אליי, פשוט איך הכל מדויק)

ואם לנו זה ככה אז לו בטח כואב פי מיליון כל הצרות של כל עמ"י... גיעואלד צער השכינה
"אבא טוב הגיע הזמן
שתאיר את האור על כל העולם
רחם על שכינתך ועל ילדיך
ושלח לנו משיח צדקך"

צער השכינה - פרוזה וכתיבה חופשית

שהיא מאזנת ועוזרת לך להכיר ולהתמודד בשמחה עם החיים ועם עצמך,

זה לוקח כמה שנים, זה לא קורה מיד

וזה מדהים וכייפי ומהנה, אבל מצריך הרבה הבנה , אהבה והתחשבות כדי שזה יקרה

איך זה כייפי ומהנה עד שאני יצליח להתמודד ולהכיל
אשמח להסבר
תודה על התגובה!

אבל אם כן הבנתי...

אנחנו ב''ה מתחתנים עם מישהו אחר, הרי לא עם עצמנו.
פתאום יש מישהו שרואה אותנו וחי אותנו ואיתנו לתקופה יומיומית, ארוכה וממושכת.

מן הסתם , הוא רואה את הדברים בצורה אחרת ממה שאנחנו.

הוא יכול לשים לב לדברים בנו , דברים שאף פעם לא חשבנו שאנחנו כאלה. הוא יכול לחזק אותנו איפה שקשה, ללמד אותנו על עצמנו ולתמוך בנו בנקודות שלא חשבנו שאנחנו ראויים.

לפעמים זה אפילו דרך הומור , או פשוט הערות קטנות ומצחיקות של 'נו, אבל אתה כזה, מה אתה מצפה... כמובן באקט ובאהבה.

עצם זה שמישהו מכיר ומקבל אותנו, זה מאפשר לנו להבין שאנחנו ראויים לקבלה ולאהבה.

אבל כפי שציינתי, זה לוקח כמה שנים עד שזה יקרה... הרבה השקעה בזוגיות, אהבה והתחשבות.

זה מהשני/ה כלפיי
אבל זה צריך להיות הדדי
וכמו שכתבת בסוף זה לוקח זמן
איך אני יצליח ומה גם שבתור גבר מצופה ממני להיות הצד היותר חזק/משפיע/או איך שלא יגדירו את זה

כל אחד דואג לתת את התמיכה לצד השני..

אמור להיות
אבל לא יודע איך אצליח
אם לתמוך בעצמי בקושי מסוגל

יש בך כוחות נפרדים בשבילך ובשביל הצד השני
זה כמו הקיבה של הקינוחים... כמה שאתה מלא תמיד יהיה בה מקום למשהו מתוק ;)

אהבתי את הדימוי... קיבה לדברים מתוקים ;)
יעני לי יש כוח לתת לה ולה לי
וככה כל אחד מסדר את השני?

תודה!

אז איך באמת אפשר לעבוד על לאהוב/להכיל/להעריך/להסתדר/לתמוך בעצמי?

אבל ברור שעדיף להגיע לדייטים ממקום שלם עם עצמך עד כמה שאפשר

ופחות להיות נתמך בחיזוקים ועידודים

ככה הקשר יהיה בריא יותר 

אבל בעיקרון כן, שאוהבים אז כיף לתת ולתמוך וכל זה

בטח.
לאט לאט.

אולי כדאי לחכות עם חתונה עד שתבוא מסודר יותר

אבל זה מלחיץ...
תודה!

על השיר, כן?

רק מה אתה בא לומר בזה?
באיזה הקשר כתבת?
תסביר טיפה

המשא לבד.
זה נכון גם בפיזיקה

בס"ד

בדיוק יצא לי לאחרונה לדבר עם משהיא והיא אמרה לי לשנות סטטוס. הבחור אמור לחפש ולמצוא אותך... את רק מאפשרת לו למצוא אותך.. אבל הוא אמור לקרוע את העולם כדי למצוא אותך....

יאללה שבעז"ה יהיה במהירות ובקלות....

"מסננת יותר מידי" אחרי שבגיל 20 לא הסכמת לשתי הצעות שלא מתאימות לך....

 

את בת 20. בנחת... כנראה גם היא צעירה, אם היא כבר "מצטטת" את המנטרה הזו של "מסננת יותר מידי"..

טעות נפוצה.
מבין אותה.. בתור אחד שהתחתן עם הראשונה שלו

אני לגמרי שמחה בשבילה שהיא התחתנה מהר.... שלא יצא ממני שאני לא שמחה בשבילה חס ושלום...

לכן אמרתי שלך אין בעיה, כי יש לך רגישות

התלבטתי אם לתייג אותך 😅

היא גם צעירה.... כאילו, מבחינתה עצם זה שהגעתי לגיל 20 ואני עדיין לא נשואה ה' ישמור אותי, זה נורא ואיום, ואני ממש רווקה זקנה ומתבגרת..

אני הגעתי למסקנה שזה תלוי אולפנות (יש כאלה שחצי שכבה כבר נשואה בגיל עשרים, ויש אחרות שזה עוד צעיר ומגניב)

ואי, האמת שאני במקרה הזה מאוד מסכימה שזה תלוי אולפנה..... אבל בחייאת תרדי ממני. יש כאלה שהם יותר בנחת ממך, או עם דברים שיותר חשובים להם ממה שהם חשובים לך (והיא בחיים לא הייתה יוצאת עם משהוא שמן, כמו שאני מכירה אותה ואני מכירה אותה טוב. ההורים שלה בחיים לא היו נותנים יד לדבר כזה והיו מתעצבנים מזה אפילו). אז יאללה. 

בו נדבר על זה שחצי מהשכבה שלי נשואה ויש 4 שהן כבר אימהות, אבל זה לא אומר שאני אתפשר על דברים שיפריעו לי או דברים שחשובים לי כי אני לא בת 30!!!!

 

אבל תגדירי לעצמך מה חשוב ומה פחות

שברור לי שיפריע לי משהוא שמן (במחילה...). הוא שמן, לא מלא.. עם מלאים אין לי כל כך בעיה. עם שמנים הרבה יותר יפריע לי...

אין צורך להתנצל ⁦⁩

חחח, סיפרתי את זה לחברה שלי (שנשואה..) בדיוק כשקפצתי לבקר אותה עם צלחת עוגות, אח"כ היא צחקה עלי שאיך אני מצפה שבעלי לא יהיה שמן עם עוגות טובות.. אמרתי לה שאם הוא ישמין בגללי אז לא אכפת לי

הייתי חושבת לעצמי שזאת לא חברה שהייתי רוצה שתהיה בקרבתי.. זה נראה אולי סיפור קטן וזניח אבל יש לזה משמעות. (אני לא מכירה את היחסים ביניכן אז קחי את זה בעירבון מאוד מוגבל..)

צריך (ואפשר) לתכנן דברים כאלה, שנקוה שלא יקרו.

 

אתה עוד לא אבא. יש דברים שלומדים עם נסיון החיים, או מתייעצים במקרה שצריך.

 

קודם, להתמודד עם הדייטים. אח"כ, עם הנישואין, אח"כ גידול ילדים.. שלב אחרי שלב. 

 

אפשר כמובן לדבר על שאיפות בחנוך ילדים, אבל "לתכנן" מה אם ח"ו קורה כך וכך, נראה לי מוגזם - וגם לא עם היכולת לתפוס מספיק מה זה ילדים, בשלב כזה.

יצא לי לדבר על הנושא אבל בכללי יותר: חינוך ילדים.
אני חושב שצריך להיות מודע לאחריות אבל לא באמת תוכל לדעת מה זה עד שזה יקרה. ואז ה' יתן לך את הכוחות כדי שתוכל לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

אם זה מעניין אותך פשוט תעלה את זה. אין כ"כ מה "לברר" כאן, זו מציאות שמעולם לא התמודדתם בה.
בהצלחה!

אבל כן תמיד בדקתי מה יחס המדוייט לדתלשים וכמה הוא שופט/מקבל אותם למרות וכמו שהם.
אבל זה כי אחים שלי כאלה וחשוב לי הקשר איתם, ולא כי הוטרדתי ממה יקרה אם הילד שלי יהיה כזה.

חושבת שלדבר על מה יקרה אם הילד יהיה דתלש זה מוגזם מידי.
וגם, למה לחשוב כזה שלילי? אם כבר תדברו על איך תקבלו את הילד אם יהפוך לחרדי. זה מורכב לא פחות לפעמים ;)

כי גם אם תסכימו על "דרך פעולה" שמקובלת על שניכם

הרבה דברים ישתנו עד אז.

 

תחשוב שעכשיו אתה חושב על הנושא מנקודת מבט מאד

תיאורטית ושכלית. אבל ברגע שזה הילד שלך, שגידלת אותו

ודאגת לו כל כך הרבה שנים ויש כל כך הרבה רגש ואהבה

מעורבים בסיטואציה צורת החשיבה שלך משתנה ואתה לא מסתכל

על זה באותה צורה כמו בתור רווק צעיר.

 

מה גם שבעיני אין דרך פעולה אחת שאפשר לסכם עליה.

זה תלוי מאד בילד ובאופי שלו ובמה בדיוק המעשה המדובר

ומה גרם לילד לעשות אותו. אי אפשר לתכנן משהו שיתאים 

קולקטיבית להכל.

 

אפשר לדבר באופן כללי על חינוך ילדים ועל יחס לדתל"שים 

אבל לא צריך להיכנס למקרים כל כך ספציפיים.

בציבור שלנו אין כ"כ הבדל בין משפחות ביחס לילדים שחזרו בשאלה

אני עבדתי בבקרים ובערבים באופן קבוע ובלי יכולת לא לעבוד.(ואני מאזור השפלה-דרום)
והיא הייתה מהצפון -והתחילה מכינה 5 ימים בשבוע..
שככה לא הייתה אפשרות בכלל להיפגש כמעט..
אז וויתרנו על זה

זה מסוג הדברים שאם היה ברור לך שזה הבחור שלך, נגיד שזה משהו שהיה צץ אחרי האירוסין (הצעת לימודים/עבודה וכדו'), אז ברור שבכלל לא הייתה בגלל זה שאלה של אם אלא השאלה הייתה איך חושבים על זה ביחד ומסתדרים.

 

העניין הוא שעכשיו הבחור הוא בגדר ספק, אולי יתאים ואולי לא, אז למה להתחיל 'להיכנס לבעיות' עוד לפני שבכלל ברור מי ומה הבחור?

 

אז מצד אחד יש תחושה שפוסלים על שטויות, כי זה באמת לא משהו שהיית פוסלת עליו כשלעצמו.

אבל מצד שני יש תחושה שהולכים על משהו בעייתי ו'משתגעים מדי' כי מוכנים מראש לוותר בשביל משהו שעדיין לא ברור מה הוא שזה קצת לחיות בסרט או חוסר אחריות.

 

לדעתי זה נובע מזה שמתייחסים לקושי הטכני כממשי, כאילו הוויתור כבר נעשה מראש, לעומת הקשר שהוא מטבע הדברים מוטל בספק.

אבל האמת היא שהוויתור ייעשה רק אם הקשר אכן יהיה קשר של קיימא, כך שאם הוא מסוג הקשרים שבפסקה הראשונה - ברור שהוא שווה את הקושי הטכני.

 

זה פשוט עניין של שינוי גישה.

לדוג' פער הגילאים. לפעמים מגיעים כבר לדייט ושניהם טובים אבל יש מרחק כזה. לי זה יצא שהיה לי קשה להתגבר על זה. כאילו אנחנו בעולמות אחרים.
אז לא מתווכחים עם הרגש יותר מידי

אני לומד בדרום, היא לומדת בת"א ובדרך לתואר שני באזור הצפון...
החלטתי שאני לא מוכן לוותר על שיעור ז' בשביל בחורה. התורה שלי חשובה יותר.

לא יודע אם זה קשור אבל פעם פסלתי מישהו כי הרגשתי שהיא צריכה מישהו יותר מוצלח ממני.

סליחה על הניצלוש

אבל אני חושב שמה שהיא צריכה זה אחריות שלה
כדאי להגיד את זה ולהסביר למה אתה חושב שאתה לא מספיק
והיא תחשוב אם מתאים לה, לא?

אין מצב למשל, שאת התואר שהיא עדיין לא התחילה, היא תעשה במקום אחר?
אגב, גם לעבור ישיבה או כולל, לא אומר לוותר על שיעור ז'. נכון שאדם למד במקום שליבו חפץ, אבל לפעמים אפשר לחפוץ גם במקום אחר.

ועוד הערה קטנה. בסגנון המקובל היום 'בשביל בחורה' נשמע זול. להקים בית בישראל זה דבר גדול מאוד (לא אומר לוותר על לימוד, אבל השפה משמעותית).

רצון להיטיב, בלי יכולת מעשית להוציא את זה לפועל
(לא תמיד יש למי/ אדם שמוכן לקבל/ וכו')

אז אכתוב 2 דברים, האחד חיובי והשני ככה-ככה:

#לחץ סביבתי  (אין ב"ה ישיר ומעיק אבל מרגישים בהחלט..)

#זמן לעצמי,חופש מוחלט לעשות מה ואיך שאני רוצה

ויותר תוכלי לעשות מה שאת רוצה?

קשה לי שמנגנון החיים שלי לא ברור מידי.
אולי זה לא ישתנה אז, וככה אני.
אבל קשה לי להיות נעה ונדה. (וזה לא ייפתר, אולי. אבל מקווה שיהיה עוגן)

- פרטיות, לא במובן של פרטיות ברמות על. אלא חיים שמתאימים לי, עם פינה שקטה. ולא חיים מסודרים בקצב של הבית (המקסים) שלי.

-בתור רווקה אני מרגישה שהחיים שלי מפוצלים בין כמה אנשים (כל אחד מכיר ממני פאזל) אני מחכה ואשמח למישהו שמכיר את התמונה השלמה. שלא אצטרך לסנן לו.

סופ_רחשי_ליבי

הנקודה האחרונה ממש.

התחברתי ממש למה ש@מחפשת^ כתבה!!!!

 

יציבות ברוחניות ומבחינה רגשית ומבחינת סדר יום- שאני יודעת שיש לי את הבית שלי, ואת הדרך שאני רוצה ללכת בה, ויש לי שותף לדרך הזאת. וביחד נחשוב איך להשיג את המטרות שלנו ואיך הבית יתנהל על פי זה. וגם אילו חלומות חדשים נבנה ביחד. וכמובן בלי כל הדייטים, בירורים, הצעות, שיחות, מחשבות על מי אני באמת, ואיזו דרך מתאימה לי שיכולים מאוד לגרום לחוסר יציבות. באסה, שמחה, ואז רגע בעצם אכזבה. זה המון רגשות של ירידה ועליה במצבי רוח, ואתה לא באמת יודע לאן זה מוביל. אז בעז"ה שאמצא את מה שחיפשתי אני אהיה שלווה יותר ואוכל להתפנות לדברים גדולים ומשמעותיים יותר בחיים שלי בראש שקט יותר.

אני חושבת שהרבה שאלות או תהיות שיש לי לגבי החיים שלי ייפתרו פחות או יותר. שאני אדע איפה אני אגור, ואיזה סגנון בעלי יהיה, וכו'.. עכשיו זה מעין מצב ביניים כזה.. כמו תחנת מעבר...

 

 

 

 

 

 

לא בצליל ולא במשמעות..

"משדכין- מלשון שקט ומנוחה שהאשה מוצאת בבית בעלה כדכתיב ומצאן מנוחה אשה בית אישה ומתרגמינן ותשקוט ארעא ושדוכת ארעא".

בספר הגימטריאות לרבי יהודה החסיד, מובא אותו פירוש רק שהגבר מוצא מנוחה.

ברמ"א בהלכות נדרים הוא מביא את זה על שניהם.

התוצאה מרגיעה
הדרך פחות..

ועל בסיס זה יכולת לפתח את החלומות שלי בצורה שלמה יותר...
מרגיש לי שכל שנה אני צריך לחפש את עצמי מחדש...

בנוסף אני חושב שהשבת שלי תהיה שלמה יותר אחרי שאתחתן... לא יודע להסביר למה...

היתה שבת נהדרת (כפי ששמתם לב, אני כבר יותר אופטימי משבת שעברה.... )

הספקתי ללמוד המון

ו.... הצלחתי לקום לותיקין!! בלי שעון מעורר!!

(בשבת שעברה תכננתי, והיה שעון מעורר עוצמתי במיוחד אבל לא הצלחתי לקום בכלל..)

 

ונקווה שהשבוע הקרוב יעבור כמו שצריך ((בחום המטורף של הדרום הרחוק... ))

השבוע עבר בניינים.
מדוייט לשעבר הציע הצעה שלא התאימה אבל ישר כוח לו בכל זאת.
אחותי עוברת השבוע לגור לידינו. יהיה שמח

סעודה שלישית בישיבה! היתה שירה ממש עד לב השמים!

סגרנו עם הדיג'י לחתונה
נשאר לי עיצוב חופה להוציא הזמנות בדפוס לאנשים שאין להם וואטספ

שבת של הספק בלימוד, מלאה בשחנשים מועילים ומקדמים בעבודת ה' עד השעות הקטנות של הלילה עם חברים יקרים ורמים אהובים!

 

טיפ קטן: בשבת עמוסה כמו זאת חשוב גם למצוא זמן לישון,שינה בשבת תענוג... זה גם יכול למנוע לך שינה בשיעור השבועי של הרשל''צ , לפחות שכר פסיעות בידי

בס"ד

 

גם אני עברתי את מסיבת הסיום ב"ה!!!

היה מהמם ומושקע בטירוף וממש נהינתי ב"ה!

גם קיבלתי פידבק ממש טוב מההורים ומהצוות שלי וזה ממש כייף, ואני מרגישה תותחית שעם כל הצעירות שלי בתחום הרמתי כזאת מסיבה.... ושוב ב"ה!

 

השבת הייתה שבת ממש שקטה ונחתי מלאאאאאאא! וב"ה השבתי לעצמי את כל הכוחות הגוף והנפש! ההאא מה ששבת עושה לאדם!! ישתבח שמו

 

היה לי השבוע שיחת סיכום עם המדריכה שלי, והיא נתנה לי משוב ממש חיובי על כל התקופה שלי בגן, ועל כך שהצלחתי לנהל ולהרים את הגן אפילו שהייתה שנה די קשה.. (וזה כייף לשמוע שמישהו מבחוץ מאשר את זה וזו לא רק תחושה שלי...)

וב"ה יש עלי ביקורת ממש חיובית במתי"א שלנו, וזה ממש לא מובן מאליו! ותודה לה'!!!

 

מחר אני בחופש
ואז מתחילה הקייטנה, ויוצא שאני עובדת השבוע רק 2 ימים, אז יהיה לי עוד חופש!

 

 

ממש פחדתי מהשבת הזאת כי פתחתי כל מיני דברים בסוף השבוע שהציפו בי המון רגשות ומחשבות קשים ומורכבים (אבל חשובים) והייתי אמורה לעבור שבת בעבודה..אבא'לה. אבל ב"ה, היה מושלם! כמה אהבה יש לאנשים שאני עובדת איתם ואיך עושה טוב לא להתעסק בעצמך קצת, מנוחה אמתית! מדהים.
וגם היה טרמפ מושלם הביתה.. חסד.
שבוע מאיר:-* חולה על השרשור הזה! תודה!

ב"ה הקב"ה עזר לי להתגבר על משהו שאיתגר ודרש כוחות וב"ה הצלחתי ללמוד קצת על פרשת השבוע

שבוע עמוס לפניי ב"ה

בע"ה בסופ"ש מסיבת סיום בגן ואיזה כיף שאני ממשיכה עם הילדים בגן עוד חודש

שיהיה שבוע טוב ושמח עם בשורות טובות לכל עם ישראל!

הייתי בשבת עם חברה והיה כיף מאוד ב"ה

טוב. טוב לראות שטוב
ומאתגר , לא תמיד קל
ושמח
ונעים
ברוך ה' .

תנסח הודעה ותכתוב כאן, ומקסימום נתקן טיפונת

רעיון הוא להתבסס על דוגמא כלשהי ולהתאים אותה לעצמי, בזה אני יותר טוב.
אני אשמח לקבל ביקורת על בונה גם על התאמות

ואני עושה את מה שהצעת, זה לא עלול לגרום לה למרחב בחירה יותר מצומצם? אני לא רוצה להכריח אותה לסיבוב נוסף, אם היא לא רוצה... במיוחד שכמו שהתנהלה השיחה של הפרידה, היא לא האריכה בדברים יותר מידי, זה ממש לא היה נשמע שהיה לה קל (אפילו נראה לי שהיא כמעט בכתה, למרות שמפגשנו רק פעמיים), אז אני לא ממש חושב שבשיחה יהיה לה קל להגיד "לא" אם היא לא תרצה.

יש לך אפשרות לשאול דרך גורם אחר חוץ מלשאול ישירות? בעיניי האפשרות הזו עדיפה אם אתה רוצה לתת מרחב בחירה אישי לבחורה.
ממה שכתבת נשמע שפנייה ישירה אליה עלולה לגרום טלטלה מסויימת עבורה, אז בעיניי כדאי לנסות להשתדל למצוא גורם שלישי שיברר עבורך.

היי , מה שלומך?

מאז הפעם האחרונה שהתראינו עברתי שינויים עם עצמי, וחשבתי אולי כדאי שננסה שוב. מה דעתך/ מה את אומרת? 

לשלוח הקלטה בוואטסאפ.
מעביר את המסר בדיבור ומאפשר נחת לתשובה.

אני חושבת שעדיף שמישהו אחר ישאל אותה . כדי שהיא לא תרגיש לא נעים אם היא לא תרצה..
ושיספר לה שעברת שינוי ותהליך עם עצמך ועכשיו אתה במקום שאתה חושב שזה יכול להתאים.

אם תחליט שאתה שולח בהודעה ..אז ככה-
"ערב טוב, זה ***. מה נשמע?
רציתי לספר לך שמאז שיצאנו עברתי תהליך ואני במקום אחר. (אפשר לכתוב בקצרה מה השתנה). אני מרגיש שכעת זה יכול להתאים ואני אשמח אם ננסה שוב. מה דעתך?"

הסביבה בחוץ חושבת אותו דבר.

בתקופה שאני חושבת שאני מהממת ושווה פשוט אנשים מתמגנטים... אותו דבר לגבי ביטחון עצמי, או ביטחון עצמי לגבי עניין מסויים.

אחד לאחד!

זה לימד אותי שכשאני מאוכזבת מיחס מסויים, אני צריכה לפנות אל תוך עצמי "להזריק" לעצמי את מה שחסר לי, ואז העניין מסתדר ביחס מבחוץ.

כל כך נכון.


ובהמשך לאותו עניין, להגיע פשוט עם רצון להיות אני כמו שאני בדיוק.
ההבנה שאם אני רוצה משהו בחיי (וזה נוגע לכל דבר, גם למידה מסוימת בנפש ולא רק להישגים חיצוניים) אני אפעל עבורו ולא אהיה עם ציפיה שמישהו אחר ימלא אותה עבורי, הוא יכול לעזור/לדרבן אבל לא נכון לצפות ממנו לעשות בשבילי. אגב, זה מדייק הרבה בדרך מה באמת הכרחי ומה זה פשוט רצונות שיהיה לי טוב ונעים איתם ותו לא.

ועוד דבר חשוב, כשאנחנו בהקשבה אמיתית פנימה למי ומה שאנחנו ולמקום שלנו, יהיה הרבה יותר קל להצליח להקשיב למי שמולי בלי מסיחים פנימיים ודמיונות. ובלי להתערבב יותר מדי לפני הזמן.

הגדרה אישית שלי למעורבות יתר אחד בחיי השני, טכנית, מנטלית או רגשית, בלי היכולת להבחין מה שלי ומה של הבחור.
כלומר, מה הם הדברים שהם ביני לביני ומה שייך למקום ולהתנהלות שלו ואין לי שייכות לזה, ואני לא אמורה לקחת על זה אחריות או להפגע מזה.

דבר שני ה2 משפטים האחרונים ממש מחדשים. תודה!

שומר למעקב

חסרת סבלנות. הייתי בקשר שזה דרש ממני המון סבלנות. ועכשיו אחרי שהוא הסתיים שוב סבלנות עד שבעזרתו יתברך יגיע המיועד

ענווה ענווה ענווה.
כלפי המקום של הצד השני, כלפי עבודת השם שלו, התורה שהוא מביא, החסד שלו, מה שהוא מביא לקשר
בעיקר כלפי זה שעומד מולי אדם שהוא עולם עמוק, מלא ופנימי, שבראיה חיצונית לא מתגלה.

זו תמיד תכונה שליוותה אותי ובדייטים זה מאד עזר לבניית תקשורת נכונה כנה ופתוחה.

הבנתי מה הבעיה שלי, ועוד יותר- הבנתי מה יכול להיות הפתרון שלה.
הבעיה- אני לא מצליחה לפתוח את עצמי בגלל הפחד מאכזבה (וזה עוד יותר בעייתי שבגלל חוסר השחרור הזה הקשר לא מתקדם מצידי- כלומר מתקדם לאט יחסית אליו...)
הפתרון- לספר לו שככה אני מרגישה (כי הוא ממילא קלט את זה), להסביר לו למה. להרגיל את עצמי לשתף במחשבות ותובנות שעולות לי.

זה תהליך שלוקח זמן, ומאמץ. וממש מדהים לראות איך לכל אחד יש משהו אחר שהוא מרגיש שהוא צריך להתגבר עליו בדייטים (לא מזמן דיברתי על זה עם חברה;)

זו תקופה כזו שתופסים בה יותר אומץ, יותר ביטחון. אני צריכה להיות יותר החלטית במי שאני, במה שחשוב לי ובמה שאני יכולה ומסוגלת להתפשר.
תקופה שמתמקדים ביופי הפנימי של האנשים, פתאום להיחשף לחיים של אדם שלא הכרתי עד לפני כמה רגעים. ויש כל כך הרבה יופי בעולם הזה...!

המון אמונה בקדוש ברוך הוא, המון

תתכחש אליו ותקנה קפה וניל

תחבק אותו חזק וסחוט אותו לתה ( עם סוכר!!!)

הייתי רוצה לכתוב משהו חכם אבל אני עדיין לא נפגש |בוכה|

עדיף שוקו

בפעם התייחסתי באופן ציני ומזלזל בדייט למספר אנשים. והמדווייטת נגעלה ממני. ואני לא זמן מה מעצמי ומאז למדתי (על בשרי) שברגע שאני רואה אדם שאומר לשון הרע, אפשר לזהות באופן ברור שזה נובע מתכונה רעה בנפש ממש ברגע שאומר את האמירה. שלילת האחר (במקרה שאין תועלת) היא מגיעה ממקומות רעים. ב"ה מאז הטראומה הזאת אני ממש נחרד שאומרים לידי לשון הרע. כי אני מזהה מאיפה זה בא.

.לצאת עם אנשים שמהדקה הראשונה אומרת לעצמי: הצילו! עם זה אני יוצאת עכשיו? בעעעע

עין טובה אמיתית..

למדתי ממשש על עצמי. מה שפעם הייתי בטוחה שאינמצב!! מתחתנת רק עם מישהו כזה וכזה- אחרי 2 דק בפגישות הבנתי שאני בסיפור אחר לגמרי.

שאלה טובה. 

אממ למדתי

* לתת מקום לאינטואציות, לא להתעלם ולחכות לרגע שזה כבר כואב מדיי להקשיב להם

* לבוא ממקום של להקים משפחה ואיזה אבא אני רוצה לילדים שלי

* לעבוד על ערך עצמי וביטחון עצמי כמו ש-השאלה כתבה. 

* לא סתם לזרום עם פגישות. לתת מטרה לפגישות ומה אני רוצה להשיג בפגישה או להתקדם שלא היה לפני

*לצפות שהצד השני לא רק יקשיב אלא גם ישתף מהמקום שלו ואיך אני יכולה להכיל את זה.

* לא להיסחף עם הרגש לפני שאני סגורה שזה מתאים 

*למדתי שאני צריכה מישהו להעריך אותו ולא רק בתחום התורני. גם בתחום של להוביל להקמת בית ולקיחת אחריות. (ושזה לא רק תהיה האחריות שלי..)

 

 

שהרב יהושע שפירא אמר על דייטים והולך איתי בטירוף:
באים ליצור קשר. לא לחפש איך הוא עומד בציפיותי, איך אני בציפיותיו, איך השם משפחה שלו זורם עם השם הפרטי שלי ועוד חרטות משונות:

באים ליצור קשר.
נקודה.

קיצר שיעור שלם אבל מלאא פעמים לפני דייטים מזכירה לעצמי:
באתי כדי
ליצור קשר ליצור קשר ליצור קשר

ויש שיר של רוחמה בן יוסף, שיש בו הרבה עומקים, ואחד מהם מתחבר לי גם בהקשר הזוגי, ומתאר בעיניי בדיוק את המקום שמתחבר לי למה שכתבת ודברים שעוד כתבו פה. אלו המילים שלו:
*רוקדת על חוט*
עמדתי, עמדתי על חוט
פחדתי, פחדתי למות
עמדתי, עמדתי לבד
לא הרגשתי איתי אף אחד
היה חושך
וכל התפאורה
של רגעים כאלה
של תוך נפילה
סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד ודי
האדמה הרחק מתחתיי
שכחתי איך קוראים לי ואיך קוראים לך
הריקוד הזה רק שלי ושלך

לרגע לא היה אתמול ולא יהיה מחר
הייתי הייתי הייתי
לא מבחוץ כמו תמיד
אלא מכזה עמוק בפנים , ותגיד
גם אתה הרגשת כלכך מיוחד
לרגע היינו ממש אחד
סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד ודי
רוקדת, רוקדת את חיי
פעמי צעדיך פועמים בי אהבה
המחול מחולל אותי, מחולל בי תנועה

עמדתי , עמדתי על חוט
כבר לא פחדתי למות
החוט הוא באמת לא
וגם החושך וכל התפאורה
השמים שבי מוארים מחכים לריקודים שלי איתך
סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד ודי
רוקדת , רוקדת את חיי
כל עוד חיים בי לא אמות
כי אחיה
ואספר מעשי י-ה


הייתי לא מבחוץ כמו תמיד אלא מכזה עמוק בפנים...
אתמול רציתי להעלות אותו

ממש שמחה שהתחבר לך. וממש מודה לך על השיתוף!! רואה בשיר הזה מאד להביא את עצמי כזה...
ממש תודה!

ככה,

 

עם כל השגיאות, הדברים הפחות חכמים.

המילים הפחות נכונות.

 

להבין,

שאני בסדר.

בסדר.

 

 

להאמין שחלק ממני זה גם המינוסים.

למדתי לדייק, גם במילים וגם לעצמי בלב. מה אני רוצה, מה אני מחפשת, מה אני חושבת לגבי נושאים מסויימים, מה חשוב לי, על מה אני לא מתפשרת ומה לא כלכך קריטי לי

למדתי להקשיב לעצמי ולא לקחת כל עצה שנותנים לי, כי זה לא תמיד מדוייק לי. קצת יותר ביטחון בעצמי ובאינטואיציות ובשכל הבריא שלי

למדתי לתפוס אומץ, ולהעיז (לפעמים לשחרר את השכל, לדלג מעל מוסכמות חברתיות שלא עושות לי טוב וגם בעניינים אחרים בעז"ה)

למדתי לסמוך על השי"ת, שהכל מדוייק ממנו וכל שיחה/ פגישה/ בירור בדרך יש לי מה לקבל ממנו וכל בנאדם בדרך הזו (ממש לאו דווקא מדוייט, אבל גם) כנראה שיש לי מה לקבל ממנו ואני צריכה כמה שיותר לפתוח את העיניים והלב כדי באמת ללמוד

אתם כותבים דברים נפלאים, תמשיכו!.. ⁦⁩

ומתוך כך התרחבות ,נתינת מקום לאחר והכלה.(לא הכל כמובן..)

התבוננות לעומקם של דברים, רגישות ,ענווה ואהבה

ובמקום הזה שוב לזכור לא לשכוח את עצמי.

 

וואו, נשמע מפוצץ מה שכתבתי, דמיין שזה לא.

 

דברים חשובים

פתאום שעולות שאלות על הקשר ואני מנסה לראות איך אני גדלתי אני נהיה מעריץ של אבא ואמא שלי.. פתאום כל מה שלא שמתי לב אליו כשאתה בוחן את הנקודות אתה מתפעל..

כבוחנים הצעה אז מסתכלים על פרטים טכניים ונעזרים בסטיגמות וכשמבררים בטלפון שואלים את השאלות ע"פ זה. אמנם כשנפגשים חשוב להיות ממש נקיים מלשייך את המדוייט/ת לתווית כולשהי. זה אחד הדברים הכי מעיקים שמכניסים אותך לתוך מגירה ומנסים להגדיר אותך. אין בזה שום צורך. כמו ששמעתי פעם ישנן שתי שאלות חשובות: 1. האם טוב לך לידה? 2. האם אתה רואה אותה אמא(/אבא) לילדים שלך? חוץ מזה שום דבר לא מעניין.
ברגע שאחד מזוג מתייחס לשני ביחס שיפוטי, הכוונה שהוא 'מחלק ציונים' ע"פ איזו מודל שיש לו בראש ומה החפיפה בינו למדוייט/ת - זה בדיוק הדרך לכשלון. גם אם המדוייט קיבל 'ציונים טובים' גישה כזאת מונעת פגישה אמיתית עם השני. היא בונה פגישה עם הדמיון של אותו 'שופט'.
ובאופן יותר חיובי - נראה שכדאי לבוא ללא ידוע, לבוא להקשיב בענווה למי שעומד מולי ורק לו. כשבאים ללא נודע מתבקשת התפילה מאליה.

תשלחי לי!

זאת התקופה הכי פיכס
מבחינת הכל!
רק ס"ד

ועדים.



עבודת מידות.
והלב הטוב שלו.
זהו. זה מאד יעזור לך לתקופה הבאה.

אנחנו עוד שבועיים בעז"ה...

מה שאמרתי המשפט מאוד כללי .
את תראי שאם תהיי באמונה הכל יסתדר לך
בהצלחה בשורות טובות

בנוסף היא צריכה גם להיות אובייקטיבית ולא מושפעת מהסביבה. וזה את זה כתב הרבי מילובביץ'.

נגעתם בנקודה.

אפשר הפנייה למקורות רלוונטיים?

כל הרחבה כלשהי גם טוב.

@הילה 1234

עמוד 92

לגבי לא להיות מושפע מהסביבה - עין איה על ברכות ט שטו – ויקיטקסט

לגבי להאמין והכל יסתדר - אני חושב שזאת אמירה מסוכנת. אפשר ללמוד על מידת הבטחון, בספר חובות הלבבות של רבינו בחיי, או המספיק לעובדי ה' לר' אברהם בן הרמב"ם. לא מכיר מקור ספיצפי. אם יעלה לי אשלח

לגבי השאלה כשלעצמה -
הקב"ה ב"ה נתן לנו שכל ורגש ועוד דברים שמשמשים לנו ככלי ביקורת לדעת מה הוא רוצה. אין מאה אחוז בחיים ולכן צריך להשלים עם העובדה המבורכת (שהקב"ה קבע) שאנחנו אנושיים ולא מלאכיים. ככל שלאדם יש מידות טובות וערכים תורנים הוא יותר מתקרב לרצונו יתברך. יש פסקה בשמונה קבצים שהרב קוק מסביר שצריך לראות בשכל כ'מתנה א-להית' (ניסוח שלי) ועונ בצורה יותר מורכבת. אם אמצא אותה אכתוב את המקור.

ב. תלמדי הלכות. אולי קיצור שו"ע, אולי "פניני הלכה", מה שמתאים לך.

 

רצון ה' - נמצא במצוותיו. 

 

ג. כדאי גם ללמוד ספרים שעוסקים בענייני מידות. גם זה רצון ה'.

 

ד. בכללי - לגבי הדרך בחיים, מה נכון לבחור (מקצוע, מקום לימודים וכד'), יש שילוב של האישיות שלך עם מה שנכון בכללי - כדאי להתייעץ עם תלמידי חכמים, או "תלמידות חכמות", עם יראת שמיים, מידות טובות, נסיון חיים וחוכמת חיים.

 

ה. על הכל - תתפללי לה' שיעזור לך לכוון נכון. הבא ליטהר - מסייעין בידו.

להתקרב אליו
לכבד הורים
שיח מכובד ובלי לשון הרע.. לא חסר.

פעם הייתי בשיעור ושאלו את הרב: איך אדע מה השליחות שלי?
אז הוא ענה:
א. משהו שאת טובה בו. וטבעית..
ב. משהו שהולך יחד עם ההלכה
ועוד משו ששכחתי.

יש מצווה לתקן את המידות, "מה הוא רחום אף אתה..." יש מצווה להאמין בו ית', לצדק את הדין עלינו תמיד. וכו' וכו'.

אע"פ שאישה אינה מצווה בלימוד תורה ואדרבה כתוב "כל המלמד את בתו תורה כאי' נחמדה תיפלות" אבל מה שהיא מחוייבת בו היא צריכה ללמוד.

הצעות, אחת בסגנון שתיארת והשניה משו יותר מסור. רוב הסיכויים שאני אלך על השניה בתוא אופציה א'..

לשדך מכנסיים לחצאית.

יודעים שהוא רווק דתי
יודעים שהיא רווקה דתיה
יאלה..יכול להתאים.
כל השאר לא חשוב!
ממש חלם.

הוא לא ידע שהבחורה ראתה אותו וביקשה ממני לשדך ביניהם..
ולא יכולתי להגיד לו שהיא ביקשה כי היא לא הסכימה.
(שניהם אגב עדיין רווקים היום ככל הידוע לי)

@צד שלישי 

שומע על הבחורה, חושב אם זה מתאים, ואם כן אז למה לא לזרום?
אם משהו מרגיש לי לא תקין, אז מנסה להשיג טלפון של מישהו שמכיר אותה ולברר אם ההצעה תקינה ולא מסוכנת או שלא מסתירים ממני משהו חשוב...

מישהו הבטיח לי מאיפה הקב''ה יחליט להכיר בינינו?

לא אפסול ישר כי אין סיבה לפסול, אבל גם לא אאשר כל עוד אין מספיק פרטים.

כך שבמקרה שלא באמת מכירים אותה (אותי פחות חשוב לי שיכירו, אני כבר אבדוק בעצמי אם מתאים לי), או שיש להם אפשרות ונכונות לברר פרטים - זה פשוט לא יהיה רלוונטי.

אך הייתי מייחס לך חשיבות נמוכה ביותר מתוך ההבנה שיש מעט מאוד סיכוי שיש כאן התאמה.
ואין ספק שכך גם היה באופן גורף.

אפשר בפגישה ראשונה "וואי איך אתה מצליח לראות? זה נראה שהמשקפיים שלך מ-מ-ש מלוכלכות!"

אני מנקה את המשקפיים שלי לכבוד שבת קודש...
עד אז לפעמים אני פשוט לא שם לב שהם מלוכלוכות...

כנראה שהמצב חמור.
אבל כןןןןן משקפיים מלוכלכות זה מציק ממש....!!!!
אפילו איזו טביעת אצבע בצד, וואי וואי...
חחח לפחות אתה רואה לאן אתה מכוון את הנשק

אם זאת השאלה
אבל בכללי, עם משקפיים רואים פחות טוב את המטרה.. בד''כ בירי לילה (בגלל ההשתקפות)

|תוהה|
ציין, הסבר ונמק.
התחלתי לשים עדשות כי לא יכולתי עם זה שהעולם ממוסגר (וגם כשמסתכלים למטה מאיזה גשר, הפחד שהמשקפיים ייפלו )
חשבתי לעשות לייזר, אבל אז החלטתי שמשקפיים זה דווקא יפה, עדיין מתלבטת. זה הופך את החיים לנוחים יותר (בלי משקפיים) אבל יש בזה משהו תמים ומראה חושב כזה

(מתפלספת עם המחשבות שלי בעילגות)

אוח, אני לא יודעת להסביר את עצמי😔

בעית הבעיות

⁦⁩

אין לי משקפיים, אבל אני נוהג ואמא שלי רוצה שאני אנקה את השימשה כי היא לא רואה...

או שהמשקפיים (הגשמיות) שלו באמת מלוכלכות?

כל פעם שאני מסתכלת עליו יש לי את הדחף הזה. זה נורא!

קשה להקשיב בריכוז ככה,כדי להקשיב טוב אני מסיטה את המבט הצידה.

הוא רואה את העולם מלא אבק.

 

 

נו, מתי לומר לו? באמת מציק לי.

זה עלול לפגוע?

או לאבק רוחני.
נניח- יש לו עין טובה? או שהוא רואה שחורות? זה מה ששאלתי..


חחחח הדיון פה יצא ממש מצחיק ⁦⁩
לא התכוונתי

צריך שהגשמי לא יפריע.

עכשיו הבנתי...

 

אוקיי, אז באמת נשמע שתעירי לו. חשוב לנקות את המשקפיים

שתהיי בריאה!
זה פשוט דרך ללמוד להשלים את האדם שנמצא מולך. ולא לנסות לתקן אותו.

(אצלי בבית זה מעולה, אם מפריע למישהו הוא מוזמן לעשות ניקוי יסודי)