מבאס מאוד לשבת וב"ה לעסוק בתורה הקדושה להתחזק ולחזק גם אחרים בדרך בצורה גבוהה אם זה להעביר ולהרצות בפני אנשים ולקדש שם שמיים ברבים , כל אחד שמדבר איתי שואל את אותה שאלה ידועה שפשוט "מרסקת" את עצמותי !!! , מבאס ללכת להרבה שדכנים וכמעט החזקים ביותר שיש בתחום , מבאס שפוסלים אותך על מקום הלימודים ואיפה שאני לומד זה נחשב ברמה גבוהה, והכי מתסכל שאני פשוט לא מאמין שזה קורה לי !, אני ב"ה בלי גאווה חלילה מצליח בכל מה שאני עושה בדם וביגיעה עצומה בין אם זה מראה חיצוני ובין אם זה עבודת המידות לא מבין כמה עוד אוכל לסבול את זה ?, כמה עוד אצטרך לבייש את עצמי ולהשפיל את עצמי בפני קרובים או אחרים ? למה מביאים לי הצעות לא רלוונטיות? ,וסליחה על הביטוי למה מביאים לי את "השאריות " , אם הייתי מכוער , או טיפש או לא יוצלח הייתי מבין ... עשיתי כבר את כל מה שאפשר מעל ומעבר עד שכבר הכי קרובים לי לא יודעים מה לעשות , וכבר קוראים לי בררן ואני ממש לא !! , מה בסה"כ ביקשתי אישה צדיקה ? , אישה עם יראת שמיים ? ,שחיי התורה נמצאים בה ! , אישה צנועה זו דרישה כל כך גבוהה ? , שגם המראה החיצוני בסדר ולא ארתע ממנו , אני כבר אני חושב לעצמי שאת התפילה הזאת לאישה צדקת לא אזכה , לא אזכה למה שחברי זכו לעולם .. , לומר :"ד שפתי תפתח " ,כבר כוח אין לי , כמה יגון צער וכאב שלא יאומן ... השאלה שאני רוצה לשאול היא למה ? אך נסתרות הן דרכי האל , בבכי ודמעות שליש צועק :"אנא ד הושיעה נא "




