פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 569)

זה אולי אפילו עדיף

הקראתי לחברה שלי הודעה ששלחתי למישהו על מה שאני 'מחפשת', והיא אמרה שאני מחפשת את עצמי רק בבן😅
הבנתי שזה הכי נכון לי, מישהו עם אותו אופי, אותן שאיפות אידיאולוגיות...

עוזר לכוון.

אנחנו מקבלות את עצמינו ורוצות לקבל גם את האחר..אם הוא יהיה אני 

יהיה קל יותר, לא?

בעיקר למי שטוב לו עם עצמו..

בחורה כמוני😁

זה מאוד משנה אם הכונה היא לאידיאלים או לתכונות אופי.
באידיאלים , טוב מאוד שכל זוג יתאים ויסכים על ערכים משותפים וזה מאוד יכול לעזור לבנות בית על אדנים משותפים לכל החיים בע"ה.
בתכונות אופי זה משהו אחר.
יש כאלה שמתאים להם דומה ויש כאלה שדווקא הפכים מאתגרים אותם ומושכים אותם.
כמובן שזה הרבה יותר מורכב.
אשתי ואני לדוגמה כמעט זהים באופן מוחלט מבחינת הערכים, רוחניות, עבודת ה', אך בתכונות אנחנו מתחלקים. חלק דומות וחלק משלימות ואפילו הופכיות.
צריך להתפלל אל ה' שכשם שברא אותך ומכיר אותך, כך הוא יודע מה בדיוק את צריכה עד קצה התכונה האחרונה, ולבקש שישלח לך את זיווגך.
במקביל, לנסות להבין מה ולמה חשוב לך ברוחניות והאידיאלים ומה ולמה חשוב לך בתכונות האופי .
מה מושך, מה דוחה, מה הכרחי וחיוני, ועם מה לא תוכלי לחיות אפילו דקה(לדוגמה אדם אדיש או מתלהב וכדומה).
את תעשי את ההשתדלות האפשרית, וה' יגמור בעדך אם תשליכי עליו יהבך ..
חשוב מאוד גם להשאיר מקום להפתעות מאת ה' ולא לנעול אף דלת כי רק הוא יודע מה מתאים לך באמת!
בהצלחה!

גם אני הלכתי לשיחת ייעוץ בנושא (עם מאמנת אישית וזוגית) והיא אמרה לי דווקא... בדיוק ההיפך!
כלומר, כמו שחילק פה עובד מעליי - באידאלים ובערכים רצוי שיהיה כמה שיותר דומה, אבל באופי - היא טענה (ונימקה וזה היה נשמע לי הגיוני ומניח את הדעת) שהכי טוב זה בדיוק הפוך. ככה משלימים, לומדים אחד מהשני ולילדים יש את כל המנעד בבית. זו התיאוריה שלה על רגל אחת.

ממקום של 'תחפשי דומה לך, זה הכי טוב'
אלא מתוך כל מיני דברים שהעליתי וסיפרתי ממה שחוויתי דלינו בעצם את מה שאני מרגישה שנכון לי בבן הזוג. ואז כשסימנו על זה והתבוננתי על זה, זה היה ממש ממש דומה לעצמי. מוזר

אחרי בירור של מי אני באמת - ואז לפי זה, בוחרים את התכונות הדומיננטיות ההפוכות והמשלימות.


מעניין.
ואת אומרת שזה מרגיש לך נכון?

היו תכונות משלימות, אבל בעיקר דומות

אלה גישות שונות.
זה משתנה מאחד לשני.
יש אנשים יותר גמישים ופתוחים לשינויים שמחפשים אתגרים, להרחיב את המנעד והמגוון של חייהם ולנסות וללמוד דברים חדשים.
להם יתאים מישהו דומה להם שיוכל ללמד אותם דברים שחסרים להם..
לעומתם יש כאלה שמעדיפים חיים יותר יציבים גם במחיר של קיבעון מסויים ושמירה על הקיים(טיפוסים שמרניים שלא אוהבים שינויים ולא בהכרח בנויים לזה).
להם יתאים בן זוג דומה ויציב שלא יאתגר אותם יותר מידי גם במחיר של הישארות ביחד איתו באזור הנוחות..
לכל אופי יש יתרונות וחסרונות משלו..
פתיחות יתר יכולה לגרום לפיזור וחוסר יציבות בחיים ושמרנות יתר יכולה לגרום לשיעמום ולדריכה במקום ללא התפתחות.
כנראה שהאמת היא אי שם באיזון..

בנאדם אוהב את עצמו (בקטע חיובי, זה נפלא),
והוא עבד על האישיות שלו להתקדם במידות ואופי עד שהגיע למי שהוא כרגע, ובעיניו זה מה שהוא דורש מעצמו ובאופן טבעי זה מה שהוא ידרוש ממי שהוא רוצה בתור בן-זוג.
הבעיה פה היא שזה לא תמיד נכון, (מעבר לדבר הנכון שאמרו פה על אידאלים משותפים) בתכונות ואופי יש דברים שבהם אנחנו צריכים אדם כמונו ויש דברים שבהם אנחנו צריכים אדם מאזן ומשלים, ולדברים האלה אין כללים במה צריך מתאים ובמה משלים.
ולכן אם עשיתי לעצמי רשימה ויצא שאני מחפש את עצמי זה אומר שבאופן טבעי נפלתי בטעות הנ"ל ולכן צריך לשנות את החשיבה ולנסות להבין בתכונות השונות למה אני נמשך ומה מעורר בי עניין, בכל תכונה לגופה, האם מתאים או משלים.
הדרך הכי טובה בעיניי לעשות את זה היא לעבור על החברים המרכזיים שלי בחיים ולאפיין את המשותף שלהם, וככה לבדוק איזה אישיות מושכת אותי. דרך נוספת היא לראות תוך-כדי הדייטים באופן ספציפי מה הפריע לי אצל כל אחד...

נכתבו פה דברים חשובים.
תודה.

כל מה שכתבת נע'ה, דרך בחינה של חברים, אנשים מוערכים וסיטואציות בדייטים. מתוך זה עלתה האישיות שמושכת אותי.. זה בכלל לא התחיל מרשימה

נשמע שהאופי שלך הוא כזה שנמשך יותר לדומה מאשר לשונה,

טבעי לחלוטין והגיוני מאד. בהצלחה

לכל אדם צרכים שונים ,אין כללים בזה

חוץ מזה שרק מעצם היותינו ממינים שונים יהיו מיליון נקודות "חיכוך", השלמה, ניגוד וכל מה שבא לך.

כתבתי "בתכונות ואופי יש דברים שבהם אנחנו צריכים אדם כמונו ויש דברים שבהם אנחנו צריכים אדם מאזן ומשלים, ולדברים האלה אין כללים במה צריך מתאים ובמה משלים"

אבל כן כדאי שתגלי גמישות במקרים שלא לגמרי יתאימו לשבלונה הזאת. אולי תופתעי לטובה.

בהצלחה!

זה מדויק
אני דיברתי על זה עם רבנית מופלאה והיא אמרה שזה מקסים..
אבל במידה כן ? וגם זה צריך להיות המידות הטובות בך

בהשקפה בעיקר ובדרך חיים. אבל כשזה מגיע לתכונות אופי, הייתי מעדיפה שיהיה ניגוד בחלק מהתכונות, כדי שנאזן אחד את השניה ונשלים / נמלא את החסר אצל כל אחד 

כל הכיף בחבר/ה או בבן/בת זוג שהוא לא כמוני, שהוא שונה ממני. זה כיף בטירוף. זה יוצר דינמיקה מאוד טובה אשר שני הומוגנים שנמצאים ביחד.

אבל כדי שהשוני באמת יפרה את הקשר ונוכל ליצור דברים יפים. זה מכנה משותף מאוד עמוק. אחרי שיש אותו יש על מה לדבר. תחפשי עוד דברים קצת צדדים יחסית שאת מרגישה שאת רוצה בהם השלמה.

אחד הדברים שאני הכי כייף לי מול בחור זה שהוא מפתיע אותי או גורם לי לחשוב על דברים אחרת.
ומעניין, איך לחפש את הדברים שאני רוצה בהם השלמה? לחשוב על מה קשה לי בי או שהייתי רוצה שיהיה בי?

אבל לי לפחות אני שם לב שיש דברים שאני מחפש בבחורה שהייתי רוצה שיהיו בי..(כל מיני נקודות בעבודת השם,מידות, וכו')

אבל רוב הדברים שאני מחפש נראה לי באמת נכון שזה דברים שיש בי

 

וזה בסדר. את לא מחפשת להתחתן עם עצמך אלא עם גבר שיש בו דברים שאת מכירה ואוהבת בעצמך. אני מאמין שכאשר הבחור הנכון יגיע, גם אם לא בדיוק יהיה אחד לאחד כמו שאת רוצה וכמו שאת, זה בכל זאת יסתדר לך במחשבה וברגש וברצון...

 

ב"הצלחה!!!

כן, בהחלט יש מצב שמשהו בנקודת המבט שלך ישתנה. 

אם להעיר לו, ולבקש ממנו שינוי- חושבת שעדיף שלא. זה עלול לפגוע [גם בו, כמובן. ובקשר] לחכות אולי לשלב מתקדם יותר 

אבל אני חושב שזה תלוי באיזה שלב אתם.. אם אתם עדיין בהתחלה (בחודש הראשון נניח) אז זה עוד יכול להשתנות (למרות שממש לא בטוח..)..
ואם כבר עברתם את השלב הראשוני, וזה לא השתנה לטובה, הייתי ממליץ לחתוך.. כי באמת עניין המראה תופס חלק גדול בהמשך החיים ומשפיע על הזוגיות...

ואם אתם מגיעים לשלב שנראה לך שאת יכולה להעיר לו על זה בעדינות וככה זה ישתנה - תפדאל...

אני לא מסכימה. עניין המראה לא תופס חלק גדול בהמשך החיים ולא משפיע על שמחה בקשר הזוגי היום יומי או האינטימי.

חשוב מאוד שלא יהיה דחיה מהמראה של השני ושיהיה משיכה בסיסית, אך הרבה פעמים ככל שמכירים את הבן אדם יותר לעומק פתאום גם החיצוניות שלו נראה אחרת ויש יותר מציאת חן. תאמינו לי, במרוץ השנים וההתמודדויות שעוברים יחד כזוג/משפחה ויחידים(שאת רובם אי אפשר כלל  לדמיין כרווקים), המראה ממש לא תופס אלא החברות ושותפות העמוקה, האהבה והתמיכה ההדדית. בעלי יועץ נישואין , והוא אומר שאף זוג לא מתגרש בגלל היופי וכולם בגלל האופי...

אחרי 1-2 שנות נישואין הריגוש החזק שקיים בגלל החידוש של כל החיים השלמים ביחד, מתחיל  לפוג וכעת חומר הבערה של הקשר יהיה מבוסס על השקעה וטיפוח של הקשר הזוגי עצמו, וזה לא קשור למראה.  אני מסכימה שיש עניין להיראות טוב/מכובד עבור בן/בת הזוג , אך זה כדי לחזק את הנעימות של הקשר שלנו ואת המחויבות שלנו אחד לשני למצוא את כל האושר, שמחה וסיפוק מתוך הקשר ולא חלילה מחוצה לו.  לא לשכוח שהמראה הולך להשתנות עם השנים ואם עשינו עבודה נכונה בקשר הזוגי, זה לא יפחית כלום מהאהבה העמוקה..  

ותלוי מין..
לגברים יותר יפריע, ולנשים פחות..
אין בזה תשובה נחרצת

אבל אני הייתי הכי שמח והכי מעריך בחורה שהייתה הכי בפשיטות והכי בכנות אומרת לי בפנים: 'סבבה והכול, לא באה לשנות אותך או משו, אבל שתדע לך שבלי הזקן/השפם/הכרס/הפוני/וואט אבר שזה יהיה-הייתי עוד יותר סבבה'. אם בעיניו את שווה את זה-תאמיני לי, הוא יעשה מה שצריך לעשות.
כמובן חשוב טקט, כן? ולא להעיר על דברים שאינם ברי שינוי, זה חלק ממנו ואין מה לעשות עם זה.

חשוב לי לומר בהזדמנות הזאת, שלאישה אסור לומר שום דבר כזה בחיים. גם אם (ואתפלא לשמוע על כאלה) יש ממש חריגות שכן.

ובכללי נראה לי שלהעיר ישירות על מראה חיצוני זה פוגע.
עדיף להעביר לו את זה בדרך סמויה או פחות ישירה

ראשית, לומר רק אם ניתן לשנות זאת כמו לבוש וכו' אחרת תחליטי עם עצמך אם זה מתאים,
כמו כן, צריך לדעת איך לומר את זה - בהכי רגישות בעולם ולהדגיש שזה גם לא הוא אלא החולשה אצלך,
ובסייג, האם זה נושא שחשוב לו לדוג' אם הלבוש לא מתאים לך אבל הוא בוחר בלבוש הזה לא שלובש באופן סתמי ואת פחות מתחברת אז כנראה שזה הוא ותצטרכי להחליט עם עצמך
בהצלחה

ורק בשלב מתקדם מאוד.

כמו ששואלים "לאיזה בית ספר היית שולח את ילדיך, לממ"ד או לממ"ד תורני?" באותה מידה אפשר לבדוק אם הוא מוכן לעשות את השינוי במראה החיצוני.

אם זה משהו שאפשר לשנות תוך כדי תנועה...
אז זמן עושה את שלו וזה אפשרי לחלוטין מניסיון....

מאידך אם מפריע לך משהו שאינו בר שינוי, אל תגידי. את זה את צריכה להחליט בינך לבין עצמך.
החלטה שלך האם לחכות ולהמשיך, או להחליט שזה עניין שאת אינך יכולה להתגבר עליו.

שידברו איתו ויציעו לו להשקיע בעצמו עם עיצות מעשיות!
חבל להפסיד סתם-

בס"ד

שקר החן והבל היופי

האם המראה החיצוני של בן או בת הזוג חשוב בקשר הזוגי? בהחלט שכן! הרי חז"ל אמרו ש'אסור לאדם לשאת אישה עד שיראנה' (מסכת קידושין דף מ"א.). וחובה לוודא שישנה מציאת חן הדדית ואין שום דבר שיוכל להפריע לאהבה העמוקה שהולכת להבנות ביניהם.

מאידך, צריך מאד להיזהר שהמראה החיצוני לא יהיה הסיבה העיקרית לבניית הקשר הזוגי. או לחילופין, לא להגיע למצב של התמכרות כלפיו והתניה שרק בקיומו תשרור האהבה והחיבה.

וזאת מארבע סיבות:

ראשית, אף על פי שהרבה אנשים מחפשים להתחתן על בסיס היופי, אך כל המתגרשים התגרשו בגלל האופי!  עוד לא היה מקרה שזוג פתח תיק גירושין ברבנות בגלל הכרס של הבעל והקרחת שלראשו, או בגלל הקמטים בתווי הפנים של האישה. אלא רק בגלל חוסר התאמה של יכולתם לחיות יחד ולהתנהל כזוג זה עם זה. כנראה, שזה רכיב פחות משמעותי להצלחת הקשר בין בני הזוג.

שנית, פעם אמר מישהו - נכון שהמראה החיצוני תופס אולי חמישה אחוז בקשר הזוגי, אך אלו החמישה אחוז הראשונים!  גם אם נניח שהוא צודק, האם הגיוני שחמישה אחוז אלו יחסמו אותנו מלפגוש עוד תשעים וחמישה אחוז אחרים שבהם היופי בטל ברוב מוחלט...? ובכלל אם תשאלו כל זוג נשוי שיש להם קשר יציב ועמוק, הם יגלו לכם שהקשר הפנימי משפיע על החיצוני, ועם השנים הם נראים יותר יפים אחד בעיני השני!

שלישית, מי שפוסל הרבה פעמים בגלל המראה החיצוני, פעמים רבות זהו 'תירוץ' שבא לחפות על קושי פנימי שיש לו ביכולת ליצור קשר או להתקדם לקראת החתונה. התירוץ הזה שהוא גם אובייקטבי וגם סובייקטיבי, מתקבל על ידי כולם, ומוציא אותו בשלום (גם בעיני עצמו)...

רביעית והיא העיקרית- למה אנשים כל כך מחפשים את היופי? מה הוא נותן להם?      היופי נותן ריגוש חזק בלב! הצורך להיות תמיד עם היופי פירושו להרגיש תמיד את הריגוש החזק בלב, ואת הנעימות העוצמתית, בלי שעבדתי קשה כדי להשיגה... ויש בזה אשליה וסכנה גדולה! כי החיים הנורמליים הם מלאים בהתמודדות וקשיים, ואי אפשר לחוש בהם תמיד נעימות וריגושים. ולכן הסכנה הגדולה של מי שבונה את חייו על ריגושים מעיין אלו, שהוא יחווה אכזבה וכישלון במפגש האמיתי עם המציאות בהעלם הריגושים שהוא כל כך התמכר אליהם!

וכבר למדנו ר' נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תורה ס') – "שלשקר יש חן ולהבל יש יופי..." pnima1234@gmail.com

20190517130647.pdf

אסביר. המראה החיצוני והתחושות הפיזיות הרבה פעמים משקפים לנו דברים בתת מודע שלנו, יש איזה פחד או חסימה ממשהו, ובגלל שהוא קשה הקושי נתפס על עניין חיצוני.

פעם יצאתי עם מישהו ומשהו במראה שלו מאד הפריע לי, אחרי קצת זמן הבנתי שמה שהפריע לי היה זלזול שלו בדברים מאד חשובים עבורי.

כדאי לחשוב, ואולי גם להתייעץ עם מישהו מבחוץ שיכול לעזור להאיר את הדברים.

אם אתם במקום כזה בקשר שאת יכולה לומר לו משהו כמו "אתה הבחור הכי הכי טוב שהכרתי, ואני מעריכה אותך מאד וכו וכו", ואז להוסיף שאם תוכל לשנות משהו בהופעה (בהנחה שהיא ברת שינוי באמת), אז הוא כנראה יתחיל תהליך איטי של שינוי בעניין. בייחוד אם זה משהו שקשור לזקן/פאות/גבות וכל דבר כזה שבאמת אין בעיה לשנות. כדאי להוסיף "זאת בעיה אצלי שקשה לי זקן/וכדומה, זה לא שמשהו אצלך לא בסדר, אלא אצלי הבעיה". לא חושבת שהוא יפגע, מה גם שבשלב מסויים צריך להגיע למצב של פתיחות מכבדת בקשר ולדבר גם על מה שמפריע בכבוד.
בקיצור - תני לזה בהחלט צאנס - אם את רואה שהוא אכן משנה קצת לפי בקשתך וההופעה ה"חדשה" כבר בסדר, אפילו אם עדיין לא מושלם, חבל לחתוך אם שאר הדברים מתאימים (יראת שמים, אופי, זורם וכיף לכם ביחד). צריך מציאת חן.. ולא מלך היופי

אם את מגיע למסקנה שאת רוצה להעיר לו אני חושב שחשוב מאוד שתגידי לו את הדברים שאת אוהבת בו לפני, ככה שגם אם הוא יעלב ההחמאות ירככו את זה

 

בשלבים ראשונים לא טוב ולא כדאי, גם לא "בעדינות". אם את לא מצליחה לצלוח תחילת קשר ככה אז אולי עדיף כבר בצער לוותר על זה. 

אגב זה מזכיר לי סיפור על אחד שלפני שהתחתן עם מישהי סיכם איתה שהיא תנתח את האף שלה כי הפריע לו מראה האף שלה. אז אחרי החתונה הם לא הספיקו לנתח כי נסעו לירח דבש אז אמרו שלא נורא, בהמשך, ואז הם בדיוק עברו דירה, ובדיוק התחילו עבודה חדשה ולא הסתדר, ובדיוק האישה בהריון וזה מסכן אז נדחה את זה קצת, ועוד קצת... מפה לשם, אחרי הילד השני וכמה שנות נישואין, האישה פונה לבעל ואומרת לו שהגיע הזמן שהיא תקיים את הבטחתה אליו ותעשה את הניתוח שרצה שתעשה. הבעל אמר לה שאין סיכוי שהיא עושה את הניתוח הזה, שהאף שלה הוא הכי יפה כמו שהוא. 

 

 

בכל אופן, ב"הצלחה!!!

0. מזל טוב!!!

1. לא יודע..

2. כנ"ל

3. כנ"ל...

 

זה היה בשביל המזל טוב!

 

😁

יש את הקהילה ליד ישיבת ההסדר, ברמת עמידר.

יש שם המון קהילות באזור...
יש את רמת עמידר כמו שאמרו, גבש הישנה, כפר גנימים למיניהם וכו'...

או כמאמר מדריכי הטיולים-"מקצר דרכים מקצר חיים"...

למה תפילות בכותל ולא בהר הבית/בית המקדש??
תשאף רחוק!

רציתי לומר שאני רוצה היום חתונה.

עוד אין כלה

לפחות לא משהו שאני מודעת ומתכננת אותו..

זה לא מכביד עליך?

 

זה לא דברים רציניים סתם דברים קטנים

ולומד אם הזמן לשחרר..

נשמע מגביל וחוסם.

 

דברים מאוד בקטנה אני לא משנה את כל האישיות שלי בגלל זה אולי לא הובנתי נכון אני אומר סתם דברים כמו למשל פעם לא הייתי מתייחס לזה שיש לי קרעים על הבגדים והיום כן

אבל זה לא כי אני לא חוששת שאם אעשה אז.. אלא כי אמא שלי חוששת - אומנם לא מסכימה אתה אבל מכבדת ולא עושה.

אני מדבר על כל מיני דברים קטנים שלא הייתי רוצה שיהיו בי ובתכלס לא הייתי רוצה שאנשים יראו אותם בי

התנהגות אנושית נורמלית

יכול להיות שאני עושה את זה בתת מודע...

שירצה אותי גם עם כל הדברים הקטנים האלו
לא אומרת שצריך להראות הכל בהתחלה
אבל זה לא אמור לשבש לך את היום או לגרום לך להתנהג שלא בטבעיות

לכולנו יש את הדברים הקטנים האלו
בלי לחץ

למרות שבתקופה האחרונה ממש הגזמתי עם ה"לשחרר". אני פחות חוששת מה יחשבו, יותר אני.

אולי זה בעצם דברים שבכללי לא נהוג, לאו דווקא כי לא ירצו אותי

משתדלת להיות אמיתית כלפי חוץ ופנים.

אבל יכול להיות שלא מספיק.. 

זרקו עלינו אבנים ברחוב עבד-אל-חמיד-שומאן בירושלים.

רוב העולם לא יודע איפה זה, וגם לא יודע איפה זה רחוב סיירת דוכיפת בירושלים גם אם הוא נוסע שם כל יום (שסופו הוא מחסום חיזמה).

שמקורב משפחתית לרב צבי נריה

חלק מזה לפעמים כי אוהבים לפתור בעיות לבד, ולפעמים כי כמו שאת מציגה את זה - הורגלת כי אין ברירה.

זה תכונת נפש שיש לה יתרונות וחסרונות.

 

 

למה בעצם את לא מצליחה במעגל החברתי? תנסי אולי לבודד מה קשה לך שם ולראות איך תוקפים את זה הלאה.

מדיה וירטואלית הרבה יותר מתאימה לאנשים מסויימים מאשר פנים מול פנים. לפעמים בגלל קשיי תקשורת ולפעמים בגלל שיותר קל לאנשים מסויימים (אני...) להתבטא בכתב.

יש אנשים שזה באמת לא טוב להם, כי הם צריכים מישהו שיהיה איתם, ואין להם את זה מכל מיני סיבות... והם מצפים שבן הזוג יפצה על הצורך הזה, אבל אם אין אצלך את הצורך הזה, את גם לא מצפה מבין הזוג שיפצה עליו.

אני גם אדם שמאוד אוהב את השקט שלי ולהיות לבד, אז ברור שברגעים שלבד, אני ארגיש טוב גם אם אהיה בזוגיות.

באופן כללי את לא צריכה להשתנות בשביל מישהו שאת עדיין לא מכירה, תהיי את. זה הכי נכון וטוב.


ב"הצלחה!!

את זה כנראה אדע לכשיגיע..

 

זה לא להשתנות בשביל מישהו שאני לא מכירה,

זה להשתנות כדי לבוא לחיי הנישואין עם יותר בטחון עם מה שאני מביאה לעומת הציפיה אובר ואז האכזבה - אם זה הגיוני מה שאמרתי עכשיו...

למה שיחסר לך אחרי הנישואים?

למה שיחסר לך אחרי הנישואים?

ויש בי הזדהות רבה.

אבל אני חושב שמספיק אחד או שניים נוספים. לא צריך להגדיל את המעגל, צריך רק לחזק קשר אחד שניים מספיק חזק.

מצווה גדולה
וגם דוד המע''ה יצא ממואב, אז מי יודע?..

אם כי יתכן שהם ישובו רק אחרי שישובו כל עשרת השבטים.
(על סמך האמור בירמיהו פרק מט פסוק ו ובדרשת רבי יהושע במסכת ידיים פרק ד משנה ד והובאה גם במסכת ברכות דף כח עמוד א)
"וְאַחֲרֵי-כֵן, אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּת בְּנֵי-עַמּוֹן--נְאֻם-יְהוָה. " (הפסוק)

"בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש.

אמר להם, מה אני לבוא בקהל.

אמר לו רבן גמליאל, אסור אתה.

אמר לו רבי יהושע, מותר אתה.

אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (דברים כג) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי" וגו'.

אמר לו רבי יהושע, וכי עמונים ומואבים במקומן הן, כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, שנאמר (ישעיה י) "ואסיר גבולות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים".

אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (ירמיה מט) "ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון", וכבר חזרו.

אמר לו רבי יהושע, הכתוב אומר (עמוס ט) "ושבתי את שבות עמי ישראל [ ויהודה" ], ועדיין לא שבו.

התירוהו לבוא בקהל." (הדרשה במשנה)

הייתן יוצאותעם משיהו בן 60 וכמה?

[תקנו אותי אם אני טועה, עבר הרבה זמן מאז שלמדתי אתזה,אבל זכור לי שהוא היה מבוגר ממש]

יש משהו ממש מושך בגבר כמוהו... הוא הרב הכי חשוב באותה תקופה.
עזבו את זה שתלמיד חכם זה להיט, הוא ה- "תלמיד חכם". הוא עשיר... וג'נטלמן בטירוף... ואנושי מאוד, לא שיפוטי, חם ומתייחס בכבוד גם למי שלא מקבלים אותה במגזר.

חלק מזה זה להעז לרדת אליו לבד לגורן... מה שהופך את זה לעוד יותר אטרקטיבי.

בנאדם קיבל הצעה.. בא להתייעץ פה. למה לצחוק עליו

נתפטשתי!! 😎

אם תשאל את משה הוא יאמר לך ש -

לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה:  גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד-עוֹלָם.  עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ.  וְלֹא-אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה:  כִּי אֲהֵבְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, וְטֹבָתָם, כָּל-יָמֶיךָ, לְעוֹלָם

 

אם תשאל את עזרא הוא יאמר לך כמו ההבנה הפשוטה שגם נשים - אסור להתחתן.

 וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר--לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת:  כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי.   כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה--רִאשׁוֹנָה. (פ'ח)

 

אבל עזרא יאמר עוד משהו - הוא יאמר שהפסוק שמדבר על עמוני ומואבי הוא לא מדבר רק על עמוני ומואבי, אלא על כולם! כל הגויים, עמוני ומואבי זה פרט שמלמד על הכלל. -  כִּי עָזַבְנוּ, מִצְוֺתֶיךָ.  אֲשֶׁר צִוִּיתָ, בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר--הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ, אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת:  בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל-פֶּה--בְּטֻמְאָתָם.  וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל-תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם, וּבְנֹתֵיהֶם אַל-תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם, וְלֹא-תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם, עַד-עוֹלָם-

 

 

אם תשאל את בועז הוא יאמר לך שזה בסדר להתחתן עם רות המואביה (לא ברורה הסיבה במקרא). 

אם תשאל את חז"ל על זה הם יגידו לך שזה בסדר להתחתן עם מואביה בכללי - כי עמוני ומואבי זה לא פרט שמלמד על הכלל כמו שהבין עזרא, אלא פרט בלבד. עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית וכ'ו. 

 

סוף ניצלו"ש

ניצלו"ט אולי

גם אם אתה רוצה לטעון שעזרא לא דרש עמוני ולא עמונית, האיסור להתחתן עם עמי הארץ לא נלמד מאיסור עמוני ומואבי, הוא מפורש בתורה.

משום מה זה הזכיר לי את זה

תשמע, לא יודע למה זה הזכיר לך את זה..
בכל מקרה - לא חשבתי שאפגוש את השיר הזה אחרי עשרים שנה..

נראה לי שלסתום יהיה הכי מועיל מבחינתי.

😥

אפשר אולי להבין את המשבר שאתה חווה אבל אתה צריך להתרומם מעל הקושי ולהאמין שיש מישהי שמחכה רק לך ואם היא תצלול לקושי אחרי פגישה, איך תיפגשו?
אתם חייבים לקום ולהמשיך הלאה (ולהיבנות ממה שקרה ולחשב מסלול מחדש)
בהצלחה

שה' יתן לך כוח!
למה המשפחה קשורה?

צריך הרבה הרבה כוחות.. קשה.
אם מרגיש צורך לפרוק מוזמן בשמחה לפרטי!

ממש מזדהה זה כזה תחושה רעה של נגמר העולם

אין לי איך לעזור.. מכירה את המקום הזה טוב. תרשה לעצמך לבכות. זה עושה טוב לנשמה. ותנסה לעשות דברים שאתה יודע שמשמחים אותך (אוכל טוב או סרט טוב או חברים) ותנסה להתעודד. יש משהי הרבה יותר שווה שמחכה לך!!

יש שיר נחמד של טונה "גם זה יעבור". עושה טוב על הלב הקלילות שלו. 

 

וחוצמיזה זה באמת קשה. אבל רק תדע לך שאם ה' שם ללך כזה ניסיון אתה בטוח יכול לעמוד בו. תאמין בעצמך כי בשבילך נברא כל העולם!!!

 

כי אתה לא!!!!

זה הדבר הכי מסוכן לשכנע את עצמך שאם עכשו קשה לי, אז אני לא שווה.

אתה הכי שווה בעולם. ולכולם יש זמנים פחות טובים.

כשמגיעים למקום הכי נמוך- משם אפשר רק לעלות!!

@טובים מאורות מרגיש אותו דבר... שברגע שחברה שלו עזבה אותו, היא נשארה בחיים, וגרמה לו למות מבפנים...

בכל אופן, אני חושבת שגם מטאפורית, לא נכון לומר על מישהי דבר כזה...

למרות שזה נראה ככה, כי כשמשהו אחד שחור פתאום אנחנו נזכרים בכל הדברים הלא טובים שקרו.
תנסה להזכר ברגע טוב שהיה לך, וחווית בו הרבה טוב.
לא הכל שחור, אני מבטיח לך יש הרבה טוב. הטוב הוא אינסופי, תתעודד אחי.
יבוא יום וגם תבין למה קשר אחר שיהיה לך הוא הרבה יותר טוב ואמיתי, רק תאמין!!

בבקשה תתעודד, כתוב על מחברת את כל מה שאתה עובר עם הגזמות ואחר כך תנסה לכתוב נוסח מרוכך יותר. לדעתי זה יתן לך פרופורציה

בהצלחה!

אף פעם לא חשבתי על זה

יש תקופות ויש תקופות
זה אולי לא גן עדן אבל זה בטח לא גיהינום אי חיים בזבל

לגבי הראשונה אני תוהה- גם בה אהבתי דברים מסויימים, אבל כיצד אפשר להתפלסף כך מתוך ראיה כה בינארית של 'כן' או 'לא'. באמת תוהה. עצם המורכבות שבדברים מאפשרת את הדיבור העמוק עליהם

ב. העבודה שאני לא מכירה מציאות טובה משלי לא עושה אותי אומללה

 

ג. אם הייתי חושבת לרגע שהמחשבה על כל שכולם חיים בזבל הייתה מקדמת אותי איכשהוא בחיים אז אולי הייתי שוקלת לחשוב את זה

 

ד. לא נראה לי שאת יכולה לקבוע שרוב האנשים חיים בזבל, את רוב האנשים בעולם את פשוט לא מכירה

מקווה מאוד אם זה לא גן עדן זה לא בהכרח גהנום.. יש בין לבין ב"ה. "מי אמר שלחיות בזבל זה גיהנום?" הינה "חיים בזבל" הוא בין לבין ;)

הכל מאת ה' הוא טוב. "הטוב הוא טוב כולו" גם הרע (שבעינינו רע) הוא טוב כולו. טוב זה לא לפי מה שנתפס בעיני האדם כטוב. אם נחשוב כך ורק מה שבעיני הוא טוב ורע הוא אכן טוב או רע אז באמת הראייה תהייה קודרת ומצומצת ולא נצליח לפקוח את העיניים ולשפר את המצב...

הפסקה האחרונה שלך נחמדה ממש אבל הסוד הוא לא להשוות. לא לטובה ולא לרעה. מה שיש לי זה מה שאני צריך - מפה אני מתקדם וחושב איפה אני יכול לשפר אצלי מול עצמי ולא אצלי לעומת אחרים. - צרת רבים נחמת טיפשים .
 

ד''ר קסם, זה השם שלך?

השאיפה היא שנראה מעבר לנקודת מבט שלנו. כי אם אכן נראה מנקודת מבט שלנו בלבד אז רע זה רע וחבל.

לשמחתי לא רואה את זה בתור התפלספות אלא חיזוק, שיש טוב מעבר לרע שאני רואה, מקור לשמחה ותקווה.
ואם העקתי מתנצלת באמת.

ובעזרתו יתברך @טובים מאורות עוד תמצא את האחת שלך בשמחה ובבריאות

אבל זה לא אומר שלא מורגש רע. והאדם כאדם חווה כרגע משהו לא נעים, לא טוב.
יש מקום וצריך להתחזק באמונה שיש בזה טוב בסופו של דבר אבל להתעלם מזה שזה מרגיש לא נעים/טוב רק מעיק. (בסופו של דבר ה' ברא אותנו כבני אדם שנחווה את זה ככה..)

מורגש רע זה ודאי.
ולהתעלם זו ודאי לא התשובה.
מנקודת מבט שלי להרגיש רע ולהמשיך להסתכל על זה כרע. אז מן הסתם זה יישאר כרע. ואז חבל.
פשוט לא לתת לרע לעטוף אותנו...

(כל אחד לפי מצבו)

לגמרי צודקת, אי שם בכפר מנותק ובודד שאין את כל מקור עיניים ואין צרות עין אחד על השני זה הכי טוב. התחרות בכל התחומים חונקת אותנו מכל כיוון. מעטים האנשים שמבסוטים מחיים הפרטים שלהם. אני אישית ''סובל'' מזה שלא הספקתי לעשות את כל מה שחבריי הספיקו וכו'.
אני יודע שזה רע אבל קשה להתנתק מזה. תודה קסם שאת מאירה ומסבירה!

ב''ה

ממש משמח!

היה קשה הרבה דייטים שיצאתי ולא היה זה הרבה דמעות בדרך
ב"ה זה הגיע בקרוב נתחתן
גם לכם זה יגיע ב"ה הזיווג

אנחנו מחכים למשיח 2000 שנה, אף על פי שהוא מתמהמה..
לדעתי יש עניין מאוד יפה בציפייה, בלחכות למשהו או מישהו. זה מייצר אצלינו תמיד רצון לעוד, לקרבה, ולמשמעות..

אני אוהבת.
התבוננות פנימה למקום ששיר נפגש עם המקום שלי, עם הנפש שלי ומה שמתעורר בה. תמיד עולים משם דברים מעניינים ועמוקים.
כמה נתקענו בשלב הזה של הציפייה...כמה נעשה בשבילנו הלחכות שזה יגיע להרגל, הציפייה גורמת לכך שנגיע עד לחומה ונעצר שם...
וואו. מחשבות ושאלות גדולות.
אמיתיות.
לצפות זה מושג שמבטא שני דברים ומעניין לחשוב מה הקשר ביניהם. ציפייה וציפוי. האחד, עם עיניים נשואות קדימה אל האופק, השני...איך לומר מכסה מעינינו דבר. בין אם לא מעוניינים לראות את הדבר ובין אם מעוניינים לייפות את הקיים, שניהם עושים את אותה פעולה - לכסות, להעלים מהעין דבר.
הפעולה של ציפייה למשהו והפעולה של ציפוי משהו שתיהן מתייחסות לשני מימדי זמן שאין לנו דבר לעשות לגביהן. הציפייה מתייחסת לעתיד, הציפוי על העבר, הקיים. ואז עולה שאלה- ומה קורה ברגע הנוכחי?מה צף בו והאם נותנים לו מקום? ה'צף' הוא הנוכח בטהרתו, השורש הכי פנימי ועמוק ללא תוספות של הציפייה והציפוי.
אני חושבת קצת בעניין ועולה בי רעיון, שכאשר אדם נוכח ומציף את הדברים שרוצה לצפות (אותם ולהם), ונמצא בנוכחות צופה, הוא מגיע למקום מאוד משמעותי בתהליך הזה.
הוא יבין שבנוכחות הצופה שלו הוא פועל.
הוא יגיע למקום שהמחשבה על החומה תביא אותו לחפש בה שער ופתח. הוא יבחר ללכת לאורך החומה, וכשיגיע לשערי הפתח, הוא לא יעמוד מולו ויצפה.
הוא ידפוק על הדלת.
עד שהיא תפתח.
כי אולי דווקא ברגע הזה המסויים שהוא דופק, היא בדיוק עוברת לידה בצד השני...וזה לבדו יתן בו כח ורצון להמשיך את פעולת הצופה המצפה (לפתיחת הדלת וגאולתו) המצפה את הדלת בדמעותיו, תחינותיו תפילותיו ודפיקות 'קול דודי דופק'.
כי יגיע הרגע והיא תפתח.

(תודה לך שעוררת אותי למחשבה ולהתבוננות הזו, ורציתי בכלל לכתוב משהו אחר...כנראה זה מה שצריך להיות...)

זה בית שנמצא במשימה לאומית, וכשאחד מבני הזוג לא נמצא אז יש חוסר שצריך להתמודד איתו..

אם שני הצדדים אמיצים וחזקים בקטע הזה ולא פוחדים מקשיים זה אפשרי.

 

יש כאלה שיתאים להם/ן ויש כאלה שלא...
תחשוב אם מתאים לך להקים בית כשאתה במסגרת כזאת (אגב, בקצונה אמור להיות יותר נוח מהבחינה הזאת), וכשאתה מקבל הצעות תדגיש שאתה בצבא...

לפעמים זאת הנחמה

או שזה הכול בעצם..

גוועלד.
שנזכה להאמין תמיד שה' הכל והכל מדוייק וטוב

הכל מאיתו יתברך והכול לטובה

או ל:הכל בסדר או ל:הכל מאיתו והכל לטובה

מה קרה?

שלא קורה

😔

לא קורה זה קשה

גם אני בערך מהודעה 100 רוצה להחליף אבל אין לי כח להתחיל סבב הכרות מחדש....

 

הייתי רוצה משהו כמו: להיות יהודי אמיתי! או 'כל יהודי זהב!'

🙂

או יותר נכון, מה שכתבת דומה לפסקה של הרב קוק