(המנקד תבוא עליו ברכה
)(לבדיחה אין קשר למציאות, עודני רווק ✌️)
)

כי בשמחה תצאו.גם לא אם יהיה לי קר,
או אם צריך להתפנות
(נראה לי הכי נפוץ
)
[היום לא צריך לנקד, פשוט מעתיקים מספאריא
]
אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ
סמטאות


בן-ציון
).
סביון

).
בן-ציון
סמטאות
n.l

:השתדלות !
השתדלות !

השתדלות !אז יש מישהי שחשבתי להכיר.
אנחנו לא מכירים בכלל, אני רק רואה אותה בעבודה, ואין לנו שום חפיפה מקצועית שיכולה הייתה להיות הפתח לאיזה תקשורת.
נראה לי שיש סיכוי שזה יכול להתאים.
הקטע הוא האפשרות שזה לא ילך ואז תהיה תחושה לא נעימה כשניתקל.
מישהו פתר פעם את האבסורד הזה?
אז כדאי לנסות. גם אם יסתיים, אתם שני אנשים בוגרים ואפשר להתגבר על אי נעימות קלה.. אחרי פעם או פעמיים שתיתקלו אחד בשניה זה יעבור. אין לך מה להפסיד
אורות הכתובהאחרונה
כי בשמחה תצאו.אז כל ההתחברויות "כן" או "לא" או "שמא" יעברו לך חת שתיים מהראש.
כולי האי ואולי.
ישועות!כי בשמחה תצאו.תהיה אתה, בלי משחקים..
אל תעוף על עצמך שכל בחורה שיוצא לך לדבר איתה בונה עליך לזוגיות...
ואם זה נוטה להתפתח, אז אפשר להראות קרירות..
קשה לי כשאני מדברת עם בחורים בני גילי באמיתי, לשים את הגבול הזה..
אני רוצה להיות נחמדה אבל יוצא שאני זורמת יותר מידי אז אני פשוט משתדלת לבוא ממוקדת מטרה בשיחה ולא מחייכת כ"כ.
כי הגבול הזה הוא דק אז זה ממש קשה..
סביר להניח שלא.
אז ככה זה גם בצד השני.
אין שום בעיה להיות נחמד.
אפילו רצוי.
ואם אתה מרגיש במקרים מסוימים שהבחורה
מעוניינת ביותר מזה אפשר להגיד בצורה מכבדת
שאתה לא מעוניין.
וזהו.
אין צורך בקרירות.
אתה מפספס שהיא תחשוב שאתה חמוד ומגניב ולא תציע לך את אחותה או חברה שלה...
זה הרבה יותר נחמד וביותר חמימות מסתם בחורה, אז את צודקת, אבל אם את קלאסית בצורה שבה נשים מדברות, אז אין לזה באמת סיבה, בנים יודעים איך בחורה נורמאלית מדברת, אין סיבה שיחשבו בכיוון אם את בגדר הרגיל.
האם היה משהו בחייכם שלא עשיתם / ויתרתם עליו כי הרגשתם שזה לא בהכרח תואם את רוח ההלכה?
דבר שאין עליו איסור הלכתי ואפשר לעשות בתנאים מסוימים. אבל עדיין הרגשתם לא שלמים איתו. ידעתם שלא הייתם רוצים שבן זוגכם יעסוק בזה אז החלטתם גם למנוע את זה מעצמכם. לא רק בשבילו.. בשביל ה' ובשביל עצמכם. אבל גם הזוגיות שתהיה בעתיד הייתה שיקול בהחלטה "להרים ידיים".
איך התמודדתם עם הויתור על החלק הזה בכם? מה אמרתם לעצמכם?
מקווה שיצא מובן. אשמח לשמוע את דעתכם..
זה לא באמת ויתור, זה רווח של הרבה דברים אחרים טובים יותר. זה משהו שתמיד צריך לשנן..
12:33
כי בשמחה תצאו.ב"ה התפללתי הרבה לפני, אפילו פעמיים (ש"ץ)
והיי העיקר הגיבו לשירשור

שאין פה חלוקה של רוחניות וגשמיות. קשה לי לענות על השאלות כי בסך הכול בעיניי לפחות הדרך הכי נכונה היא לשלב בין שניהם ולחיות ע"פ זה. לשים דגש על רוחניות אבל לא לפחד גם מחומריות.
רצון לקשר עם ה' זה לא בהכרח בריחה מהעולם הזה. זה יותר ממקום של להכניס תוכן אמיתי ועמוק לחיים החומריים ולמלא אותם במשהו הרבה יותר אמיתי.
לנוע בין העולמות יכול להיות מתיש ומעייף ומבלבל. יותר חשוב להיות יציב מבחינה רוחנית, ולדעת שהצדדים החומריים שבי לא סותרים את הרוחניות שבי כל עוד זה מנותב למקום חיובי.
זאת התנתקות. כל אדם צריך את זה לפעמים. וזה לא חייב להיות רק כאשר קוראים כל מיני ספרי קבלה וכו.
זה יכול להיות בתפילה, בהתבודדות ובעוד הרבה דברים אחרים שמאפשרים "לשכוח" רגע מהעולם הזה ולהתחבר למקום פנימי מוחלט. עדיין אני חושבת שלא חייב להיות כל פעם בצד אחד ושאפשר לשלב. מן הסתם שתמיד יהיו רגעים שיהיו יותר רוחניים (או רוחניים לגמרי) ורגעים יותר חומריים. אדם הוא רוח וחומר אז "המלחמה" הזו ביניהם תמיד תהיה. החכמה זה למצוא את האיזון ולקדש גם את החומר. להכניס בדברים הקטנים את ה'. זה לא סותר שאם אני חיה ככה אז לא אוכל להתנתק לגמרי מדי פעם
בין שני הדברים שציינת. זה באמת דורש הרבה עבודה אבל זו הדרך הכי בריאה בעיניי
נראה ששלושת הדברים שציינת לא מתחלקים לרבדים שונים אלא לתחומים שונים באדם ולכולם יש חשיבות. (נפש / רוח / נשמה או גוף / רגש / פנימיות, אין הקבלה מדויקת אלא בכללי)
בשקיעה עמוקה בחומריות יש מן ההבל, אבל החומריות היא דבר טוב ונצרך כשלעצמו ומתוך מה שיוצא ממנו.
הטענה שיש לברוח מהעולם כדי לנגוע באותו עולם עליון נראית לי נוצרית ומנותקת מכל הרעיון של בריאת העולם הזה...
למידה שנעשית שלא בשלב המתאים לאדם והיא גבוהה מידי עשויה לדפוק לאנשים את המוח, איני מדבר על דברים פשוטים שרבותינו נוהגים ללמד אלא על קבלה להמונים, שזה בעייתי מאוד לדעת גדולים רבים כידוע לי...
ולסיכום, במצב בריא ככל שאדם מתקדש ועולה במדרגות רוחניים ככה כל תחומי חייו מקבלים משמעות וחשיבות רבה יותר. (ויש להאריך בין פרישות לקידוש החומר והנצרך אבל האריך בזה החסיד במסילת ישרים כידוע לי הקטן...)
אשמח לפירוט בבקשה.
ותקופות שפחות.
כי לעולם חסדו
אבל יותר יקל עלייך אם תבררי לעצמך במודע מה מתאים ומה לא.גם רוב הדייטים שהיו לי היו אחד או שתיים.
אני חושב שאפשר לדעת כבר אחרי דייט אחד אם כדאי להמשיך או לא ברוב המקרים.
זה גם תלוי בניסיון והדרכה שמקבלים ועד כמה אני יודע מה נכון ומה אני רוצה.
למה חתכת? מה הרגשת?
מה היית רוצה להרגיש?
[לא פרפרים וכו', שלווה, ביטחון, עניין בשיחה וכדו'].
עם איזה סוג של בחורים זה יכול לקרות?
איזה בחור ירצה אותך?
מה היה לך טוב?
מה היה לך פחות טוב?
היה אחד שכן רצית?
קיצור, לשאול שאלות שמכווינות להתכוונן לבן זוג מתאים לך.
את בטוח מקסימה וטובה,
ובע"ה תבשרי בשורות טובות במהרה!
וגם לא לבירורים לא מספיקים.
קורה. וטוב שהבחנתם מהר לפני שיותר מידי מסתבכים.
כנראה שפוט עוד לא הגיע האדם המתאים.
לפעמים - לא תמיד - אפשר לדייק מתוך הפגישות יותר מה בעצם רוצים, ולומר למי שמציע.
כדאי שתרגעי לגמרי..

יש זוגות כמו שאת מתארת,
שהאשה אסרטיבית נורא והבחור שקט.
יש לך ניסיון מסוים בפגישות,
ואת יכולה ללמוד ממנו איך את עם זה.
יש בנות שלא יכולות להסתדר עם זה,
ויש בנות שזה דווקא ממש מושך אותן,
או אפילו נותן להן את המקום וכו'.
אם אין לך מספיק ניסיון בזה - תיפגשי ותחווי.
בהצלחה לך
אני לא רוצה סגנון כזה של זוגיות...
אני רוצה שבעלי יהיה יותר ממני, שיהי "גבר".. גם אם עדין..
אני כן חושבת שכלית שכדאי להיפגש ולראות - אולי הוא כן יהיה מספיק אסרטיבי וגברי בקשר אתי, אבל מרגיש לי שלא.. וגם פתאום ראיתי את התמונה שלו והוא באמת נראה עדין נורא...
איך הוא ביחס לחברים וכו',
כי נשמע שאת מבינה מה את רוצה.
יש גם סוג זוגיות שהגבר השקט מנהל מאחורה את האשה הפעלתנית,
ומסתבר שזה טוב לשניהם.
לא מכיר אותך כי לדעת מה טוב לך,
ואולי כדאי להרגיש ולחוות את זה,
אבל אם את מרגישה שאלה דפוסים שלא מתאימים לך,
אל תבזבזי לשניכם את הזמן.
בהצלחה!
הוא יותר מדי קשור לאחותו. ['מי ראוי לאחותי המעולה']
שמעתי הדרכה כזו מרב.

בבירורים אפשר להקשיב לכל מי שמכיר את האדם ויכול לתת דבר משקף.. מצד אחד אני לא חושב שנכון לסמוך על אחיך בעיניים עצמות, כמו כל אחד שמאת שומעת ממנו בשלב הבירורים. תבקשי ממנו דוגמאות ואם הוא ישכנע אותך בסוף - אז לא. אם לא - אז אין סיבה לפסול. אל תסמכי על המסקנות של אחיך אלא תבקשי ממנו את ה'נתונים' תקבלי את המסקנות שלך.

ברגוע
כי לעולם חסדואחרונההיי,
בשכל הכל טוב והרבה מעבר, ברגש יש רצון ונעימות וזרימה, אבל שתינו לא מספיק מרגישים חיבור אחד כלפי השני, יש פתיחות ושיתוף וכנות ועדיין...
טיפים/ עיצות/ תובנות בנידון יתקבלו בברכה ויעזרו מאוד
תודה
טיפה של אור


כי בשמחה תצאו.הוא התארח אצל אחד האברכים מהישיבה שלו בשבת,
והאשה באה לבעלה, מתפוצצת מצחוק, ואומרת לו:
'שמעת מה שרה'לה (הילדה) אמרה?
שדוד (הבחור) מתאים לדבורה (אחותו)!'.
האברך שמע, ואמר: 'זה לא כ"כ מצחיק', ניסה והתחתנו
תן לילדה קרדיט!!!
סביון
חיהל'ה
חוץ מהקטע של 'ה''ממורמרת''חיהל'האחרונה
הללי~
)
סמטאותשאחיינית שלי הייתה בגן היא ניסתה לשדך אותי לאבא שלה ![]()
לחשוב על השאלות והתשובות קודם
(מניח שיש מנעד על חלק מהדברים),
ולמצוא איפה להשחיל את זה בפגישות.
מקסימום זה לא מושחל באלגנטיות,
הכי לגיטימי לומר משהו כמו:
"וואי, יש עניין שממש חשוב לי לדבר עליו:
איך ייראה שולחן השבת שלך..? (בעע...)".
בהצלחה לך!
בשורות טובות בקרוב בע"ה!
איך יראה שולחן השבת
מתלבטת!
- שאיפות כלכליות
- מותרות שרוצים (סוגי בילויים, ריהוט)
- מקום מגורים
- חינוך ילדים
- ציפיות מבן הזוג כבעל / כאבא / כאדם
- איזה דבר טוב למדת מהזוגיות של ההורים שלך
- איך אתה רואה יום אידיאלי בחיים שלך
- על מה אתה לא מוכן לוותר / להתפשר
- מה נותן לך כוחות
- איזה ממשימות הבית היית לוקח / מעדיף שהשני יעשה
לא שכרווקים מבינים בזה משהו,
אבל רואים לפחות איפה האדם נמצא.
כמובן תמיד כדאי לפתח גם דיון על למה,
וללמוד מהשיח על האחר.
לא היה פעם שרשור שהביא מלא שאלות כאלה?
תודה!מתלבטת!
מתלבטת!
מתלבטת!
מתלבטת!אחרונההציעו לי גם בהתחלה בנות של רב, ומשפחות תורנית , ואת האמת הקב"ה הראה לי שהדגש על הצד המשפחתי הוא לא הדגש המרכזי אלה בסה"כ סממנים חיצונים- נכון חשובים מאוד ! אבל לא העיקר ... ולכן התחלתי כיום לראות את זה בתור בונוס ותו לא , העיקר בשבילי זה היראת שמיים , והמידות והכי חשוב ענווה גדולה .
לכן הייתי מציע לך להסתכל על מידות האדם עצמו {למרות שאני בטוח שאת מסתכלת על זה } ועל שאר הדברים בתור בונוס {וכמובן שאם המשפחה של הצד השני לא דתית כלל הייתי שוקל זאת בכובד ראש מכה סיבות שלא אפרט אך לא שולל לגמרי }
"ת''ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת''ח שאם מת או גולה מובטח לו שבניו ת''ח. ואל ישא בת עם הארץ שאם מת או גולה בניו עמי הארץ".
וזה כי אמא שלהם לא יודעת כתר התורה (רמב"ם) ולא תדע לחנכם.
אבל אנחנו מדברים על בחורה צדיקה שוודאי תחנך את הילדים לתורה, כך שטעם זה לא שייך. אז לא צריך למכור כל נכסינו.
אבל הסיבה של דבקות בת"ח (שכתבתי למטה) נשארת, גם אם האשה צדיקה. אלא אם כן היא בעצמה תלמידה חכמה וזה באמת זכות עצומה לבעל. הלוואי עלי.
אגב מעניין שפעם אם האמא היא בת ת''ח ממש "מובטח" לו (לשון הגמ') שבניו יהיו ת''ח. בדורינו כמדומני שזה לא מובטח...
כתב הט"ז:
"פירש"י שדומות לבהמה שאין להם לב להבין כי חייך ואורך ימיך עכ"ל נראה פי' לדבריו דטבע הנשים שיבטלו בעליהם מתורה בשביל שהם סוברים שמכח זה יתעסקו בסחורות ויהיה להם טובות עוה"ז משא"כ אם יעסקו בתורה לא יהיו להם רק עוה"ב לחוד ובאמת אינו כן אלא היא חייך בעוה"ז ואורך ימיך בעולם שכולו ארוך שהוא עוה"ב ולמדנו מדברי רש"י אלו שאם נמצא בת לע"ה (עם הארץ) שהיא חכמה ומבינה ענין שזכרנו דאין בזה איסור מצד שאביה ע"ה כן נראה לענ"ד:"
קצת נחמה לבנות הפורום שאין בנות הרב,
אך משתוקקות להיות אשת הרב
אני מקבלת הצעות על אנשים ולא על משפחות.
המשפחה לא תמיד מעידה על הבן אדם...
(הכותבת הינה בת לחוזרים בתשובה. ואבא שלי רחוק מלהיות רב...).
בחור אחד בירר עליי אצל קרובת משפחה והוא אמר לה "שמעתי שההורים שלה לא רב ורבנית, היא 'דוסה'...". קצת הציק לי, הרגיש לי שיש לו תחושה של 'מורם מעם'. ובפגישה תחושותיי קיבלו אישור.
מה אעשה, ונשמתי בחרה במשפחה המדהימה שלי.
השאלה היא האם ככה הקב"ה מזווג זיווגים, לפי כבודה של משפחה...
כתוב בגמרא : אין מזווגים לאדם זיווג אלא עפ"י מעשיו , והמהרש"א מאריך על כך שאם את רואה מישהו לא כזה תורני עם משיהי תורנית , יש גם בה פגם כלשהוא [אמנם יש כאלה שיש להם אישה רעה ע"מ שיהיה להם מירוק עוונותיהם וישרים דרכי הקב"ה {כמו רבי יוסי הגלילי וכו , או שהוא מתחתן עם אישה צדיקה ע"מ שתחזירו למוטב ] .
והאר"י כתב שהכל תלוי לפי מעשי האדם ולא לפי מעשי המשפחה ואלו עניינים עמוקים מאוד, ונסתרים מאיתנו דרכי הקב"ה .. ויש כמובן עוד מה להאריך אך אקצר
בקיצור מה שאני בא להגיד שלא קשור מהיכן באת וכו , זה דברים עמוקים מאוד ואין לנו איך להבין אותם , מי שלא רוצה להיפגש איתך רק בגלל משפחתך ובלי לדעת מי את וכו , תגידי תודה לקב"ה שזה לא זה! והוא חסך ממך טירחה בנידון , לא סתם הגמרא אמרה שהקב"ה יושב כעת ומזווג זיווגים והמהר"ל בבאר הגולה מסביר על זה דברים עמוקים מאוד , לכן הכי חשוב זה להתפלל ולבקש מהקב"ה שישלח לך בחור ירא שמיים שרואה מעבר למה שאחרים לא רואים וזה את הפנימיות ... ובהצלחה !!

במידה ותרצי להבין זאת יותר , אשלח לפה את המקורות אבל זה הרבה חחח אבל מוסיף המון אמונה
1. הגמ' בסוטה ב,א כותבת בפירוש שמה שאין מזווגים לו לאדם אלא ע"פ מעשיו, זה רק בזיווג שני.
זיווג ראשון נקבע ע"פ בת קול שיוצאת 40 יום לפני יצירת הוולד.
2. יש בה פגם? קצת קשה, אביגיל הצדיקה המושלמת התחתנה עם נבל, אין בה פגם כזה הרי כשהגמ' רוצה לתת דוג' למישהי צדיקה היא אומרת 'כאביגיל'.
3. וכמובן יש לזכור שיש מצוה מדאורייתא לישא בת תלמיד חכם דווקא, רמב"ם דעות ו,ב:
מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם כְּדֵי לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם.
ישר כח
או אחת שרוצה להיות.
ובאמת אני בן...
אם ככה עכשיו ברור שאת תלמידה חכמה, מעניין מי יזכה בך.
אש לבנה
אש לבנהאחרונהאשריך איש!
1) אתה צודק זה באמת נאמר בגמרא בזיווג השני אבל , האר"י מסביר שהדברים הם לא כפשט הדברים ובשביל לראות זאת ממש בהרחבה עיינו בחופת ציון של הרב מוצפי עמוד לט - מא , וזה דברים ממש נעלמים מאיתנו ..
2)תסתכל מה שכתבתי בהמשך וקושייתך אינה קושיא כלל ! , כתבתי שיש כאלה שיש להם אישה רעה והם צדיקים וזה בשביל לזכך מהיסורים שלהם וכן להפך ונכון אביגיל לא היה בה פגם אלה הם נסתרות דרכי הא-ל { לדוגמא רבי יוסי הגלילי במסכת יבמות דף סג: , מהרש"א על מסכת סוטה דף ב , }.
3) נכון כתוב בגמרא בדף מט : שיש לישא בת של ת"ח וזה הדבר המובחר אך יש כאלה שלא זוכים לכך , ולכן צריך לחפש אישה עם יראת שמיים
, ויש עוד חומרא יתירה לא לישא בת של עם הארץ , וכל האיסור של חז"ל זה גם כאשר הבת היא מתנהגת בחוסר יראת שמיים ... בקיצור משפחה זה דבר חשוב אך לא העיקר
זה תמיד מצחיק אותי כשבן עונה לבן וחושב בטעות שהוא בת..
אם היית יודע שהוא בן התשובה הייתה נשארת בדיוק כזאת?..משעמם לי..חח
רק שיניתי ללשון של זכר
הייתה תקופה לא קצרה שגם חשבתי ככה (הצעה טובה אצלי לא נמדדת ביחוס ודברים כאלה אלא בדברים אחרים) כיום אני משוכנעת סופית שזה פשוט לא נכון. אפשר שיהיו הצעות מעולות ממש בשלבים מאוחרים יותר כולל הצעות מעולות גם במדדים שאת מחשיבה אותם כמעולים..
אנשים יכולים להיות מוצלחים, מעולים, יראי ה, חכמים וכו' ועדיין רווקים, ורווקים מאוחרים בלי איזה "דפקט"..
ולגבי משפחות מעולות-
מוסיפה שמשפחות של רבנים הן לאו דווקא מעולות יותר ממשפחות אחרות במובן של שלום והרמוניה..מכירה כמה משפחות כאלה וגם גרתי בצמוד לבית של רב (מוכר מעט) והבית היה בית רגיל כזה שרבים ומתווכחים בו אפילו יותר ממשפחה ממוצעת..וזה בעיני לא חילול ה' או משהו כי כולם בנ"א וכל אחד והעבודה שלו.
לא צריך להיתפס על זה ולחשוש שההצעות הבעות לא היו משהו.
באופן כללי אצלי זה ממש הפוך, ואני רואה את זה נטו בגלל שאני לומד מניסיונות עבר וכול פעם יותר ממוקד מטרה.
מבקש אמונהבס"ד
איכשהו פרצה בבית הכנסת שמועה שאני שומע הצעות (למרות שלא אמרתי להם , מוזר) וניגש אליי מישהו והציע מישהי שמסתבר גדולה ממני בכמה שנים טובות , הרבה שנים טובות. להגנתו הוא כנראה חשב שאני יותר מבוגר ממה שאני. בקיצור , זה סיפורה של הצעת השידוכין הראשונה שלי.
אני היחיד שמרגיש לא נעים לצאת לדייטים בתקופה הזו בגלל הזקן?
ממש מרגיש "אבל" חחח
וכאילו ברור לי שהצד השני חייב להבין את הסיטואציה אחרי הכל
לחכות לסימן מצדה (לטענתו).
לדעתי, לפעמים כדאי גם ליזום,
אם כי לא ממש מההתחלה,
כי אתה בסוף הגבר, לא?
כנראה חווה כאב לב מזה שעל ההתחלה הוא התמסר.
אני יכול להבין אותו..
נפתחים לאט-לאט, בהדרגה, לא עם כל אחת,
ככל שהוודאות והרצון בקשר מתגברים.
להיפתח מההתחלה לכל קשר, בלי קשר אם יש קשר,
מרגיש לי סוחט כוחות, כואב, מתסכל כ"כ...
הקפצה + סקר
ספירתהעומר
כרגע שליחת ההודעה מתבצעת כמה דקות לאחר צאת הכוכבים
1. האם זה זמן טוב? (אם לא מתי עדיף?)
2. האם להקפיץ את השרשור גם באמצע היום?
הארות הערות מוזמנים לרשום
מוזמנים להקפיץ!