פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 595)

לא צריך לקוות לעשות טוב, צריך לקוות כמה שפחות לפגוע..

הייתי רוצה שיצמח מזה ושיהיה מודע. לא?

הייתי הולך ופודה בתים מידי הערבים ומחזק את האחיזה שלנו בארץ

במסגרת הכלים שיש לי

בס"ד 

 

מקים חברה שתעזור לאנשים עם קשיים מכל הסוגים במציאת שידוך + חתונה+ בניית בית .  רוב 10 M ילך על פרסום ולוגיסטיקה , 

העניינים עצמם ימומנו על ידי משקיעים שיגיעו דרך פרסום מכל מיני סוגים כולל בחו"ל וכו'.

וכך ממנפים עשר מיליון לחברה של עשרות מיליונים.

זה בהנחה שדיברת על הנושא של הפורום

 

ואם דיברת על בניית בתים פשוטו כמשמעו , הייתי נותן את כל ה10 מיליון לקרן השקעות נדל"ן שאני סומך עליי וחסל .

אני שואל בנושא הפורום. (@קרן-הפוך גרמת לאחרים לא להבין..)
האם יש לכם רעיון למיזם שיעזור לזוגות נוספים להתחתן? איך אתם פותרים את "בעיית" הרווקות המאוחרת?

זו סיטואציה שעימה יש צורך להתמודד
הגישה שלך לא נכונה ולכן גם עשרים מיליון, או מאה מיליון, לא יסייעו בכיוון הזה

לכל בעיה אפשר להתייחס כאל "סיטואציה שיש צורך להתמודד איתה"
הכסף זאת לא הנקודה. הענין הוא במה להשקיע אותו.

וואי זה סכום גדול..
חושבת שקודם כל נותנת לכל אחד פגישה עם מאמן אישי כדי לחדד נקודות פנימיות, להאמין בעצמך(חשוב בתקופה הזאת) ואולי לסדר את המחשבה של מי אני ומה מתאים לי.
אחר כך שוכרת אנשים שיעבדו בלחתן אנשים ממש!לא רק שיחשבו מידי פעם על הרווק ההוא שמכירים אלא שישקיעו יותר (נגיד פרויקט של חודש שבו הם לא עובדים בעבודה הרגילה שלהם אלא באיך לשדך אנשים.עם כל מה שזה כולל-נפגשים,שואלים,מבררים וכו)
ואולי מארגנת ימי כיף כאלה אבל לא באוירת המפגשי פופ שמעלים לחלקנו אסוציאציה לא נעימה אלא משו מזמין עם ערך שיש בו עשיה במהלך היום..שמחבר

נסחפתי עם הדמיון אבל שאלת..

וממליצה בחום על חוברת חינמית של מנחם אמתי, שאולי לא מחליפה שיחה עם מאמן, אבל יכולה לתת כיוון טוב של חשיבה ועבודה עצמית בעזרת כלי האימון!
זו חוברת אימון לחתונה מומלצת וטובה מאוד
אגב, החוברת לא לשבת! כלומר- בשביל להצליח לעבוד איתה צריך לפנות זמן, למצוא מקום שקט, לקחת דף ועט (או לפטופ למתקדמים) ולהתחיל לעבוד..
בהצלחה🤗🤗
זה הקישור לקבלת החוברת:
https://amicoach8.ravpage.co.il/hatuna_ma

כדי שלא יגיעו לגילאים מאוחרים!!

ובמוסדות לימוד לבנות.
+פותחת מיזם ארצי כשר ומאובטח להיכרות ברשת (בליןוי צמוד של אחראים, בהמלצת רבנים וללא תמונות)
+נותנת ליווי אישי וקבוצתי למי שצריך
+נותנת תקציב התחלתי לזוג מדוייטים שדוחה חתונה בגלל הלימודים/ הצבא/ ... שלא על כסף יקום ויפול בית בישראל.
+משקיעה בחינוך (כי הכל מתחיל שם...)
+בונה שיעורי טד לנקודות חשובות כמו איך מבררים/ איך מרגישים שמוכנים/ מה עושים אחרי פגישה וכו

הייתי מביאה אותם לך

מגילאי הגן, יסודי, לאורך שנות ההתבגרות, בישיבות התיכוניות, אולפנות ותיכונים ובמסגרות העל תיכוניות.
מכינות, מדרשות וישיבות.
וגם יעוץ אישי במחיר שווה לכל כיס.

רק כדי לבדוק קודם שזה אכן עדיין רלוונטי, אנשים משתנים במשך השנים.

כלומר כוונתך לומר שבית יפה חיצונית נותן לך הרגשה שגם הזוגיות יפה?
אם כן- זה בונוס. אין אמור ולא אמור, גם זה טוב וגם בלי זה טוב

אם כי אני לא בטוח כמה זה רע לדמיין

יחסית חופשיים.. אבל ישיבה קטנה עם מגוון גדול

התלמידים(במלרע) של הרב דב ליאור. בכללי אחלה חבר'ה

כי הם מאמינים בתורה!
לא ככה?

אדם שחושב ששלום ומניעת שפיכות דמים וההתגרות באומות ( לא שזה נכון ואני מסכים, תיאורטית), עשויות לגבור על האחיזה בחלקים מהארץ, לצייר את האחיזה בארץ כערך היחיד והמוחלט מתקרב ל"לא תעשו לכם אלילים".
שוב, אני לא שמאלני בכלל.

ושמאלני זה לא קללה, גם אם הם טועים ומטעים, וימין זה ממש לא קודש קדשים, גם אם זה נראה כמו הדרך הנכונה, אל תמזערו את התורה לערך אחד ויחיד שעליו קם ונופל הכול.

לא התכוונתי להעלות נושאים פוליטיים לדיון וזה לא הפורום המתאים לכך...פשוט מי שאני מכיר משם תופס את התורה והתפיסה הפוליטית כאחת ואוחז שהתורה בעלת תפיסת עולם ימנית.אז משום מה זה עלה בדבריי
עכ"פ אחלה חבר'ה. יראי שמיים ותלמידי חכמים. סגנון פחות שכלתני.

חותכים

@חן,
@אורה2x (רק כי זה השם הפרטי שלך, נראלי, לכן היא קוראת לך כך)

ואני לא סופרת את כמות המאמי מהבוקר
@אורה2x..

חותכים.

בלעדיו היה קשה יותר לבסס את הקשר.
הרגעים המתוקים האלה בהתחלה, בהרבה מקרים נותנים חשק ורצון לעוד.

ובקשר לרצון שלך, הרבה פעמים כשמתחילים להתעסק באיך ממתנים את הרגש - פשוט מכבים אותו. וזה לא נכון לדעתי לכבות אותו. חבל לוותר על המתיקות הזאת.

לענד פשוט תבוא עם כל הרגש הזה, ותחווה אותו. תחווה את הדייט, תחווה את השיח, תחווה אותה... אחכ כשכבר תשכב במיטה, יהיה לך מספיק זמן לעשות 'חושבים' עם עצמך ולראות מה היה, והאם אתה רוצה להמשיך..

ואגב, במילא בדייטים ראשונים הרבה פעמים שני הצדדים מתרגשים, אז זה יהיה הדדי אני מקווה...

א. לבוא בשמחה ולא להוריד מהאנרגיות החיוביות אבל לחשוב בדייט שאתה לא מכיר אותה ולכן לא נורא אם היא תחתוך.
המחשבה הזאת עוזרת להיכנס לפרופורציות ולא לחשוב ישר:רק שהיא לא תחתוך,אני חייב שהיא תרצה.

ב.תקבל על עצמך שאחרי הפגישה תחשוב על הכל ותראה אם מתאים או לא

ג. יכול להיות שתיפגע, זה חלק ממשחק הדייטים,גם היא יכולה באותה מידה להיפגע אתה עןד לא יודע..

עד שלא פגשת אותה -
כל המחשבה הזאת סתם תגרום לך יותר לחשוב ''שזה זה'' -
למרות שזה גם עלול להתברר לגמרי כמגדל פורח באוויר...

תיפגש, ואז תחשוב על זה..

א) תבוא מנקודה של ביטחון בעצמך, תזכיר ותחדד לעצמך כמה אתה שווה. ככה לדעתי תגיע לדייט שלא מנקודת חולשה.
ב) צריך להשליט את השכל על הלב, לא לעצור את הלב והרגש, אבל לבקר אותו בעזרת השכל.
ב) (כתבת פעמיים ) תזכיר לעצמך לא לפתח יותר מידי ציפיות, כן לבוא מנקודה שיתכן וזה יצליח אבל לקחת בחשבון את כל האפשרויות ..

בהצלחה!! בשורות משמחות

אתה יכול להציב לך קווים אדומים איך לא להראות התלהבות מוקדם מידי וכשתחזור הבייתה אחרי הדייט יש לך מספיק זמן לחשוב עם עצמך בצורה אמיתית האם זה מתאים (ויש גם את הפורום)

הקשר צריך לעבור דרך שלוש תחנות:
1. שכל.
כל שלב הבירורים השכליים (האם הגובה שלה מתאים לנעלי הרים שלי, האם התואר שלה משתלב עם נושאי השיחה שאני מומחה בהם וכו') בעיקר שלך והייתי אומר גם של ההורים שלך (רלוונטי בעיקר לנשים, שמתחילות להיפגש בגיל צעיר וההורים מתערבים ומתחילים לברר כשהקשר נהיה רציני). צריך לשלול כל סיבה שכלית לניתוק הקשר. היא אישה? בת ישראל? פנויה? יש עוד הגדרות שמצמצמות את שדה הנבחרות? לבדוק הכל הכל הכל. ראית אותה 5 דקות בפגישה והכל עבר חלק? יאללה לשלב הבא.

2. רגש. תשתחרר! תנער ממעמקי נפשך את כל הצדדים הרומנטיים שלך. תביא גיטרה. תפנק בפק"ל קפה עם מקופלת ותפתיע בקצפת. סעו לים. תעשו טיול. הכל. עכשיו זה הזמן להתאהב ולהסתנוור.

3. שכל ורגש. אחרי מספיק זמן בשלב הקודם, מגיע הרגע - מחליטים להתחתן.



לפעמים השלב הראשון לוקח כמה פגישות. איך לא מתרגשים עד אז? תזכיר לעצמך ששום דבר כאן לא רציני. שניכם סתם מדברים באוויר, ללא כל הבעת נכונות להתחתן. הכל מוטל בספק. האישה שמדברת איתך היא לא יותר ממישהי זרה באוטובוס... ולכן השיחות גם לא יכולות לפתח עומק ולהביע רגש. בקיצור, מצב ביניים שכדאי לזרז אותו ולהסיר עיכובים שכליים כדי לתת לרגש לקשור ביניכם (אבל רק אחרי שהבעתם נכונות להיקשר)

מי שמנסה לשכנע את השכל מהשלב הראשון בעזרת הרגש מהשלב השני, ימצא את עצמו בבעיה בשלב השלישי, כששניהם צריכים להתאחד ולהחליט להקים בית בישראל.

בהצלחה אחי.

בע''ה שיהיה מהר ובקלות (על מה אומרים את זה?? )
שה' יברך אותכם!

'לסגור חתונה'

וסבלנות. הרצון להזדרז מובן, אבל עיכוב של כמה חודשים הוא לא נורא, לעומת הנזק שיכול להיגרם מפזיזות. אם הוא רוצה עוד זמן תשתדלי לקבל את זה, ולנצל את הזמן בינתיים לחיזוק הקשר.

 

המון הצלחה

אתה צודק אני צריכה סבלנות שזה החיסרון שלי ואני אתגבר ואצליח לתת את הזמן של כמה חודשים

יש קצת תחושת בדידות..
אבל עשיתי ריצה במוצ''ש (בקטנה.. עשרים דק') וזה עזר קצת למצברוח.
למרות שבכללי אני אופטימי בטבעי

גם "אפטר פארטי" כזה של אחרי פורים..

אל תדאגו כמו שאתם עצובים זה יחלוף לשמחה

אני במצב רוח מעולה היום!! 

קשה במוצ''ש.. הנשמה יתירה של שבת מסתלקת ומפנה את מקומה לימות החול

למה עזבת אותנו רבנוו

ואיננו

מבחינת הרב, ולכן כמובן מבחינת כולם....

@נפש חיה.!

כתבת מאוד יפה, במיוחד העצות שבסוף והסיום

קשה...

כתבת מדהים...! חתיכת התמודדות

בעז"ה שהקב"ה ישלח לך שמחה וכוחות!!

גם בלב. גם בכתיבה.

תודה על השיתוף.

ומדוייק!

בהצלחה!!

תודה אחי. פגעת בול

מעורר הרבה על התחושה שעם הזמן מאבדים את התמימות
ומצד שני מקבלים ומגלים את האופי האמיתי שטמון באישיות שלנו

פורים של זוג צעיר אחרי שהיה הרבה הפוך בדרך...
היינו עכשיו אצל השדכן המסור שלנו להביא משלוח מנות בדיליי.

אז הייתה שבת מהממת.
שבת מאמית!

עם משפחה מקסימה ובובי קטן.

@אמא לנסיך קטן

מתנצלת על כמות המאמי
מבטיחה להשתפר😏

לאחר הכנות רבות לפורים באה המנוחה הרבה. 11 שעות שינה במוצרי פורים למנוחה רבה בשבת. שבוע הבא בע''ה חוזרים הטיולים ב''ה.

אני מלמדת את עצמי בדרך הקשה להיות ישירה עם אנשים ועצמי.

עשיתי החלטה קשה מאד מאד מאד
ושלימה איתה כל כך ברוך השם

כלומר לא להתעסק בזה, תלמד גמרא, משנה וכ"ו - תעשה לעצמך שכל של קדושה. תאמן את עצמך לדמיון דמיונות של קודש לדוגמא: תפילת שבת, יום כיפור, שמחה של חתונה וכ"ו.

ללמוד על זה הרבה פעמים רק מגביר המחשבות. בעצם נזכרתי עכשיו יש את הספר של הרב יהושע שפירא - אשיב ממצולות - שהוא ממש אחלה

שאני אישית הייתי מעדיפה מישהו שחי ממש את הדרך בפועל ולא רק לקראת-
וגם מאמינה שהקב"ה שומר את שלי עד אליי ואם כרגע לא מוכנה אז הוא יגיע בזמנו. מתוך בטחון והשתדלות בה' באמת...
יש שיחלקו עליי ומאמינה שיש בנות שפחות יפריע להם
מה גם שיש מישהי בסביבה...

@שבותי תודה רבה על השיתוף.
אפשר לשאול מדוע את בוחרת להעדיף ככה?
פשוט אני מנסה להבין אם זה דבר מהותי ובסיסי בעינייך בהכנה של האדם לחיי נישואין או שמא זה עניין של 'בונוס'.
והאם במצב שאדם נמצא לקראת אבל ממש קרוב לדרך עצמה זה משנה ? 

יש לי קצת סלידה מדיבורים על "החיים.." ופעם גם חתכתי על זה.
זה חשוב שתהיה יציבות בדרך כדי לבנות בית שהולך לעמוד על זה.
בעיניי זה ממש מהותי אבל לדעתי באמת משתנה, יש אנשים שמתחתנים תוך כדי תהליך התחזקות ומתקדמים יפה בהמשך...

לא להתחיל במסלול הזה..
כאילו אם נגיד בצבא אתה מרגיש שתגיע לדרך שלך אבל הגיוס שלך הוא רק עוד כמה חודשים זה לא אמור להפריע למישהי.
אני אישית חושבת שאם יש לך סיבה שאתה יכול לנמק לי ולהסביר לי למה אתה עושה ככה אז אין שום סיבה שיפריע למשהו.. כמובן בתנאי שהיא תתקבל אצלי
אה, וכמובן שתראה רצינות ונכונות להגיע לחלק הזה בהקדם האפשרי ושיהיה ברור מה המניעים שלך אז למה לא?

בהצלחה בכל מה שתעשה

@איכה תודה רבה ,
אכן המצב הוא שיש לי נימוק והסבר למה אני עושה ומתכנן ואכן המצב הוא שאני מחכה לגיוס עוד כמה חודשים

לגבי מה שאמרת על  המניעים אז הבנתי אך במה נראית ההתבטאות  לרצינות ולנכונות להגיע לחלק הזה בהקדם האפשרי
,האם זה מעבר להכנה שאני עושה לשם כך בסדר היום שלי?

אני חושבת שאם אתה שלם עם עצמך, ומרגיש שאתה עושה כל מה שאתה יכול בשביל זה אז מי שהיא אשתך, במידה ואתה צריך לפגוש אותה עכשיו תדע להעריך ולקבל.

ויש לה כמה צדדים [מבחינתי]

א. אם אני באמצע תהליך, ובסופו אהיה [אולי] X, האם זה נכון לחפש מישהו שהיום הוא Y? ומי מבטיח לי שהוא לא ירצה להשאר Y לנצח?

 

ב. מטבע הדברים, ברווקות קל יותר לעבור תהליכים, להשתנות,לחפש- כשאתה נשוי אתה די מתקבע על מיקום, האם זה נכון להתקבע, ולהצר את אפשרויות המרווח והבחירה?

 

מצד שני:

א. לתהליכים אין תאריך יעד מסוים, אני יכולה למצוא את עצמי במקום שאותו אני מחפשת בעוד חודשיים, בעוד כמה שנים, או לעולם להשאר במקום התוהה הזה- ואז למה לחכות, עדיף לוותר מעכשיו.

 

ב. הרצון משחק תפקיד- קשה לדחות את הרצון להתחתן לעבר הלא נודע.

 

מה אולי כדאי לעשות:

א. לקבוע מה כן- מה בטוח עכשיו, וכנראה לא ישתנה, מהם קווי המיתאר של התוכנית שתקפים גם להיום.

ב. עד כמה זה קריטי לנישואים? [אם להתחזק מעט בלבוש, או לשנות סגנון חיים מקצה לקצה]

ג. להתחיל- יש דרך לסמן בה שלבים, משימות ומטרות לטווח הקצר והארוך [אני לא מאוד בעד, כי שינויים לפעמים צריכים לקרות וזירוז מאולץ שלהם יכול לא להועיל ועד להזיק]

ד. אם החלטת לצאת- לבדוק מגמה של המיועד/ת- שהמגמה תהיה משותפת, בין אם ע"י ניסיון להבין ולקלוט מבין השורות, וע"י שיחה מפורשת.

ה. לקבוע תאריך יעד- שעד אליו מחליטים-  [מניסיון אישי, לא עוזר]

ו. לחיות לאור, להתחיל, לנסות, לפעול. לא לפחד

 

[עכשיו כשאני קוראת שוב את השאלה, אני מבינה שהתייחסתי די אל עצמי ופחות לשאלה שלך, אז תודה על השאלה, וסורי שניצלתי]

@מחפשת^
    ,האמת  היא שדווקא זה מאוד מבטא את המורכבות של המצב שבו אני נמצא בצורה מדהימה, אז תודה רבה על השיתוף !
,לגבי א- כרגע המצב אצלי הוא שאני שלם עם הדרך שכבר נראית לנגד עיניי,זה לא נראה לי תהליך ורצונות שמעורפלים ונראים אולי באופק הרחוק של עוד מספר שנים טובות,ובאופן כללי נראה לי שאף אחד לא יכול לדעת ולהבטיח מה יהיה עוד כמה שנים, העיקר שמוצאים כיוון משותף לצעוד בו  ובאמת כל אחד סגור על הדרך , ואוהבים ומתפללים לסיעתא דשמיא...
לגבי ב- ואכן כמו שכתבת יש להם גם מובן שמיצר את אפשרויות  המרווח והבחירה , אך אני רואה בזה בעיקר גם את הצד השני של המטבע - את מציאת המקום שאליו אצטמצם אך  אוכל להיפתח בו  לחיים איכותיים ואמיתיים ולהביא לידי ביטוי את האישיות - כולל כשרונות וכד' בצורה רצינית ומחוייבת יום יום, להשתמש בכוחות שקיימים בי ולחבר אותם לדברים שאני מאמין בהם ורוצה לחיות, בכל מיני תחומי עיסוק שונים, מכאן גם הבחירה להתגייס ,מה עוד שמצאתי לי מקום שבעז"ה על פניו גם יהיה פלטפורמה טובה מאוד לכך .
לגבי הצד השני- אהבתי את הניגודיות הזו, זה אכן דורש תשובה אמיתית.

אכרגע  יש לי תוכנית עבודה שמטרתה לצעוד לדרך הזו , להכין את עצמי לשם, ואני עדיין מנסה לשדרג אותה ולדייק,אך למשל בלימוד שלי ישנה ב"ה כבר תוכנית רצינית שמדוייקת ומכוונת לדרך הזו ,שהסתייעתי בה מרבותיי,על מנת שאלך בדרך הזו ממקום מוכן וטוב.
 אני רואה כיוון ,אמנם אני על ראשית הדרך ,אך אני רואה מסלול ברור שיורד לרמה של הפרטים,של מה אני לומד ומה אני מתעסק ובודק.
לגבי ב אכן בלשון המעטה  לא תמיד פשוט לדחות את הרצון להתחתן אל הלא נודע, אלא שמה שלי כן עוזר זה רק ההבנה שהדחייה  מהותית לנישואין, וכשאני אומר הבנה אין הכוונה רק בתקווה שכזו, אלא להזדהות  שזה כך, וכרגע לזה אני מנסה להגיע, להיות שלם עם הדרך, בין אם זה להתחיל ובין אם לא. כרגע אני לא סגור על זה .
'לגבי מה אולי כדאי לעשות'-
יישר כח,
אשב בצורה מסודרת על סעיף א' ואפרט לעצמי את הדברים, את ב' וג' מחילה אך אני לא בטוח שהבנתי לאיזה כיוון לקחת ולהבין את הדברים, ואשמח להבינם..
תודה !

שאגב, מעידה על מקום מאוד נכון ואמיתי בנפש... כל הכבוד.

באופן כללי התשובה שלי היא- כן. תתחיל ואל תחכה לסוף הדרך.

אבל בשביל לענות באמת אני צריך

א. להבין יותר את המקום שלך ואת המניע להתחיל לחשוב על חתונה...

ב. לשבת בפניות ולכתוב תשובה באריכות...

 

לכן מקווה לעשות את זה בצורה טובה בצהריים.

 

בהצלחה נשמה!!

@בחור שמח  אני מבין מבין השורות(או חצי בפירוש) שאתה שואל  מהו המניע שלי לחשוב על חתונה(?), 
ראשית אשמח להבין מדוע זה קריטריון לשאלה שלי ,כלומר אני מנסה להסיק ממה שאתה שואל ותקן אותי אם אני טועה   שאם המניע הוא "טוב" ו"בוגר(איך שלא תקרא לזה) אז כן להתחיל לצאת?
כי יש לי שאלה, מה עם המקום הרוחני והגשמי כהכנה לנישואין שיהיו 'שלמים' מצד החצי שלי, או שאפשר ל'הסתפק' במה שיש ולראות שאכן יש התקדמות ותוכנית מסודרת איך להגיע למקום הזה אליו אני שואף ורואה את חיי, וזה מספיק.
,ואם אכן הבנתי נכון ששאלת אז אזרום ,לגבי  המניע  שלי לחשוב על חתונה..? 
באופן פשוט- זה רצון וצורך חזקים כאחד, כבר זמן לא קצר..
רצונות ושאיפות לבית,
לחיים של הוספת חיים, של עבודה ושל שמחה אמיתית ואהבה ועבודה מידותית תמידית בשביל לזכות ל'שכינה' בינהם, ובכלל למחוייבות לעבוד ולהיות באקטיביות בחיים,
 להיות בשביל מישהי פשוט בשבילה ובעז"ה בשביל עוד נשמות ,
רצון וצורך לקרקע יציבה,לקירות, לבית שמסודר בצורה הרמונית עם הגבולות ששומרים על השאיפות והרצונות מכל מיני רוחות זרות ושטף העשייה.. לקחת אחריות על המציאות ולסדר אותה בהתאם לעולם שלי ולערכים שאני מאמין בהם בצורה חיה , מה שנקרא ומצטמצם גם  לסיסמה גדולה מאוד - להקים בית של תורה.
 מה אם לא המסגרת של להתחתן ולבנות בית יותר מתאים לכך בצורה קבועה ורצינית ומחייבת?
, לתת, לקבל ,בקיצור נראה לי זה נושא שאפשר לכתוב עליו ולדבר עליו לא מעט, בקיצור ובסיסמה שאני מזדהה איתה כ"כ-  רצון להיות  אדם(:
אלא שפה השאלה- עם כל הכבוד לרצונות שלי, יש את הצד השני שבעניין, וכמובן שזו שאלה  האם במבחן המציאות שלי כרגע זה נותן ביטחון ומשענת ומקור רוח לצד השני אע"פ שאני עודני בדרך לצעוד במסלול שבו  באמת אני רואה את חיי ,לחיות את הרצונות והשאיפות  בעולם המעשה,  באתגרים הכרוכים בכך, ואני עדיין לא שם, יש עוד זמן, המים נראים כבר קרוב  במעיין אבל  אני עדיין לא בתוכו ..,עודני מכניס את  רגליי..
אשמח לשמוע עוד אם יש  עוד מה לפרט ולומר ובכל אופן תודה .

ורואים שאין ספק שמהכיוון הזה עשית שיעורי בית.

אני יענה למה התחלתי משאלת המניע ואחרי זה אני יפרט למה אני חושב שאת כן צריך להתחיל.

אם היית אומר לי אחד מהסיבות הנ"ל- אני מרגיש בדידות. כל החברים שלי מתחתנים. יש לי נפילות ואני חושב שאחרי שאני יתחתן זה יירגע. לוחצים עליי לעשות את הצעד הזה מכיוונים שונים וכו'(יש עוד מליון ואחת סיבות כאלה...) או כל סבה חיצונית אחרת הייתי עונה לך- נשמה. חכה. תבנה את עצמך יותר. תבנה בסיס חזק יותר של לימוד תורה ויראת שמיים. של מידות וכו' ואחרי זז תבדוק את זה שוב.

אבל אתה אומר לי שזה מתחיל מרצון והרגשת צורך. זה המבחן הכי חזק לגבי הנכונות. הרגשת חוסר מעידה על כך שאתה באמת חסר. מי שלא במקום הזה יענה לך כל סיבה אחרת אבל לא ייגע במקום של הצורך הנפשי. עכשיו- הרגשת הרצון והצורך היא התחלה אבל היא לא הכול. בן אדם צריך לדעת שזוגיות זה עבודה. שהוא בא בשביל לתת לא בשביל לקבל. וכו' וכו' יש פה אנשים שיכולים להסביר את זה הרבה יותר טוב ממני. אז אם גם בנקודה הזאת אתה לא משלה את עצמך מה זה זוגיות. ואתה מגיע לזה מהמקום הנכון. כבר עברת הרבה יותר מחצי דרך.

לכן אני (הקטן) סובר ששאלת המניע היא השאלה הכמעט הכי חשובה שיש בגישה לשאלה האם אני רוצה להתחיל לצאת. אחרי זה בוא נדבר על המקום שאתה נמצא בוא.

אתה מעיד על עצמך שאתה יודע לאן אתה שואף. אתה יודע מה אתה רוצה. אבל אתה עוד לא שם. אתה חושב שיש איזה שהוא מקום שבוא כלשונך- "תגיע את המנוחה ואל הנחלה." צר לי לאכזב אותך אחי אהובי, אין מקום כזה. באנו לעולם כדי לעבוד. ואתה תהיה בדרך כל חייך.

יש אמירה במגרא שאתה בטח מכיר "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" כלומר ככל שיש לך יותר אתה רוצה יותר. זה נכון גם בבניין רוחני, ככל שתתקדם הן בלימוד הן במידות הן בעבודת ה' אתה תרצה יותר. אתה תשים לב לנקודות שלא שמת לב עליהם קודם ותרצה לעבוד גם עליהם. שזה טוב! אבל אל תצפה להגיע לנקודת סיום...

עכשיו נכון שצריך לבנות בסיס. ונכון שכדי לבנות בית של תורה אתה צריך להתחיל עם משהו. אבל את זה אתה מתאר שיש לך כבר. אתה יודע לאן אתה שואף. אתה יודע מה אתה רוצה. ואתה יודע גם איך להגיע לשם. אישתך לא תפריע לך לעשות את זה אלא רק תחזק אותך. ויותר מזה, אתה תתחדד יותר על מה שאתה רוצה ותשאפו לשם יחד.

והמקום הזה של בניין רוחני משותף- מרגיע, נותן כוחות, מחזק, מקרב. מה לא...

אל תחשוב שאשתך כבר שלימה לגמרי עם המקום שלה, גם לה יש על מה לעבוד וגם לה יש לאן לשאוף. ומי שתרצה את הבחור המושלם... כנראה תצטרך להמשיך לחפש. הרצון של הבן אדם הוא זה שקובע איפה הוא באמת נמצא. ואחת שתצא איתך ותשמע על גודל הרצונות שלך רק תעריך את זה...

כתבתי באריכות, אבל אין באמת ברירה. זה נקודה שנוגעת בהמון דברים ולא רציתי לכתוב משהו חסר. וגם עכשיו אני מרגיש שלא לגמרי הבהרתי את כוונתי.

אם תרצה יותר פירוט אשמח לענות באישי...

בהצלחה אח שלי!!

אם אתה בישיבה משמע יש לך רב, ושאלות כאלה מפנים לרב.
אם אתה בישיבה ואין לך רב, יש לך תהליך בסיסי בהרבה לעבור לפני מחשבות כאלה.
בהצלחה רבה.

(ואם אין רב?!)

עניתי גם על זה..

הכי טוב עם ראש הישיבה שלך. זה מה שאני עשיתי כשהייתי במצב דומה למה שתיארת

תודה רבה @אורות מאופל
@והוא ישמיענו  !
לעניין ששניכם כיוונתם- האמת היא שאכן התייעצתי עם הרב, גם קיבלתי  עזרה בהכנה לדרך וייעוץ באיזה תחומים אני יכול להתמקד כרגע ועוד עצות חשובות, ועוד אמשיך להיות בקשר עם הרב שלי .
 אלא שאני לא רואה סתירה כ"כ בין התייעצות עם הרב לבין לשמוע את דעת האנשים פה בפורום(מניח שגם אתם לא, אולי כן?) אותה אני מעוניין לקחת בשיקול הדעת,
ואף לראות דעות מנוגדות לזו של הרב אם ישנן כאלו,על מנת שאוכל להגיע אליו ו'להקשות' ולהבין יותר אם אראה בדעות האלו דבר של ממש, ומתוך כך להגיע להחלטה מבוררת שאיתה אהיה שלם .
מה עוד שזה פותח לי תשומת לב לעוד צדדים ופרטים ורגישות יותר לעניין, כך שגם בזכות זה אפשר להזדהות עם הדרך שאלך בה ולהיות מרוכז בה. כך שבמידה ואבין שכעת זה לא מתאים להתחתן אז זה לא ירגיש שזה סותר את הרצון להתחתן ,מה שנקרא-'פיצול אישיות',משום שבאתי מהבנה ולא סתם מחוסר בירור...או להפך, יתכן וכן אראה שעכשיו זה מתאים ואני חש אחריות לברר את זה כמה שאני יכול.
 מה עוד  שקיימת אופציה  שמבחינתי קיימת רק בפורום ,דבר שאין לי יכולת אחרת לברר כ"כ במקום אחר,וזו דעתן  של הבנות,להבין מהצד השני עד כמה מהותי זה שהבעל יהיה ממש בתוך הדרך שהוא רוצה לחיות וכו'..
יישר כח .

זה כיף להתפתח יחד מלמטה.

משהו מעצים שהכרת את אהבתך חייך לפני שהפכת להיות "משהו", לפני השאיפות, הרצון והמרדף.

אתם חולקים קשים ונמצאים שם אחד עם השני. זה הכי חשוב בחיים.

זה לא משנה מה אתה רוצה. היכן אתה נמצא. כל הזמן משתנים.

תמיד יהיו לך שאיפות. אם לא מקצוע אז רכב. אם לא רכב אז דירה...

אם יש בניכם התאמה אז למה אתה ממתין? ה' זמן לך הזדמנות ואתה מפספס אותה. רוצה לעבוד באמת את ה'?למה אתה ממתין?

 

מצד שני אני לא מכירה אותך. יכול להיות שאתה לא בשל ובלי להעליב כנראה שאותה בחורה ראויה לגבר טוב יותר. 

 

אענה גם פה, שמירת נגיעה זה בהחלט קו אדום הגיוני, גם אני לא הייתי מתחיל קשר שאני יודע שמדובר במישהי שאינה שומרת נגיעה...
וזה שהוא החזיר אותך הבייתה, לא סיבה שלא לחתוך אם זה לא נעים.

אבל אם היה יותר מנחמד, יכול להיות ששווה לנסות להבין מאיפה זה נובע ואם הפער הזה משמעותי או לא. כמובן שזה לא אומר להיכנס לקשר עמוק ורציני, אלא רק להמשיך לדייט שני/ שלישי בשביל לבדוק את העניין.

זה תמיד לא נעים לחתוך,
אבל אי אפשר שהאי נעימות תנהל אותך
קל וחומר במקרה הנ״ל

אם זה חשוב לך שמירת נגיעה תוותרי עכשיו שלא תקשרי אליו ותכשלי באיסור נגיעה שאת שומרת
בהצלחה

נפרדים לשלום.

פערים באמונה דתית, באורח חיים, בשמירה על ההלכה - על זה יפול ויקום הקשר הזוגי.

אם את דוסית יותר ממנו, והוא מצידו לא מקבל את מסגרת החיים שאת מעוניינת לקיים - לא נראה שאתם יכולים להתאים זו לזה ....

לא אומר שהוא מצידו לא מקבל את מסגרת החיים שהיא מעוניינת לקיים.

יש הרבה זוגות שחיים בכבוד הדדי ובזוגיות מעולה, עם פערים באמונה ובשמירת המצוות.

לא קראתי טוב על ההודעה שלך...

לא שייך לומר שבחורה שרוצה בית של תורה תתחתן עם פער דתי כזה, הילדים כמובן יצאו בהתאם.
בנוסף לפני החתונה רוב בני האדם ירצו לרצות את הצד שני, אבל אחרי החתונה סביר להניח שזה יעבור, ושלא נדבר על אתגרים בנישואין שיש גם לזוגות מתאימים אז להוסיף עוד פער כזה זו ממש טעות פתאלית.
מסוג הטעויות שמצטערים עליהם אחרי החתונה.

אצל זוג נשוי שיש פערים, בין אם אחד מהם עבר שינוי ובין אם מתבררים דברים שלא היו במודעות קודם - סביר לעשות מאמץ מקסימלי, ע"מ לא לפרק כולל ויתורים מסויימים כל עוד שהאדם לא נכשל בעצמו בעבירות.

יכול להיות שגם בין שניים שעדיין לא נשואים, אבל נוצר כבר קשר שלא פשוט להתיר אותו - יש מקום לבדוק את העניין.

אבל כשזה סה"כ פגישה ראשונה, למה להיכנס לקונפליקטים לא נגמרים? מסתבר שהפער לא רק בזה.

בנוסף למה לה להכניס את עצמה לנסיון? שמירת נגיעה, (כפי שהיו כאן לא מעט שרשורים) לא קלה גם כשזה חשוב לשנייהם, כל שכן כשאחד מזלזל בזה.

התאהבו, החליטו להתחתן למרות הפערים - מתוך זוגיות שהתפתחה במסגרת שהות ביחד.
או שהבעל, בד״כ הבעל, יורד ברמה הדתית אחרי הנישואים.

אחת מהן מאוד מפורסמת ציבורית - ח״כ שולי מועלם רפאלי.

בעלה הראשון נפל באסון המסוקים. היה חילוני עוד מלפני הנישואים.

אחרי מותו היא קיימה מלא הרצאות עליו, על החיים שלהם. התארחה שבת בקהילה שלנו.

מי שלא שומר נגיעה זה לא שומר 3 שעות בשר חלב או אפילו ציצית .
זה אמירה תרבותית מוסרית מהותית .
נהוג לשאול לפני כדי לא להגיע למצבים כאלו... הרבה אנשים נחמדים זה לא קשה למצוא
בהצלחה!

ולא חושב גם שזה טוב אם זה ימשיך גם אם הוא יאמוד את הפערים.

כיון שהוא לא חי את זה. הוא עושה את זה בשבילך ולא בשבילו.

 

היר"ש שהוא חי איתה היא רדודה לעומת מה שאת חיה. לא יודע למה זה בכלל שאלה אם להמשיך או לא.

 

אני תוך כדי הפגישה הייתי אומר לו  שאני שומר נגיעה...

 

 

 

בהצלחה!

ש@לביא כהן צודק, זה בהחלט תנאי סף ובגלל שזה רק פגישה ראשונה אז ביגדיל... לא חסרים אנשים נחמדים.. בלי לזלזל כמובן.

אני הייתי הכי שחור או לבן.. וכן מודה ומתוודה טעיתי
בהתחלה שהציעו לי אותו אמרתי מה?!!! למה שאני יצא עם בחור שלא שומר נגיעה מה קרה?? מי הוא בכלל?
ואז בדקתי מי הוא וגילתי בחור פשוט מלאך
אז
השאלה איפה הרצון שלו יצאתי עם מישהו כן הוא לא שמר נגיעה הבהרתי לו: אין מצב בעולם שאתה נוגע בי זה פשוט לא יקרה..
והוא אמר לי זה היה לי ברור מלכתחילה.
הוא ראה כמה זה חשוב לי והוא החליט לחקור קצת על זה. היום הוא שומר נגיעה מכל מה שזז ויש לו דופק (;
קיצר לפעמים הבנאדם מיוחד ממש לחבל לפספס והוא בידיוק בשלב של השינוי..
אז צריך לבחון זה כל מקרה לגופו

למרות שלרוב אני מסכימה שלא משנים בנאדם(;
אבל ויש אבל גדול אם הבנאדם כלכך גמיש לשינוי יאלה למדי אותו את החשיבות אולי את תארי לו את החשיבות.
לפעמים אנשים פשוט לא מודעים אליה
היום הבחור דתי לגמרי

למרות שבתכלס אם יציעו לי בחור שלא שומר נגיעה אני יגיד לאא...
אצלי פשוט לא ידעתי בהתחלה שהוא לא שומר ואחרי שאמרתי כןן אמרו לי שהוא לא שומר נגיעה (אחרי שהזכרתי לשאול כי לי זה היה ברור מאליו .. גם זה היה בהתחלה אבל אחרכ..)
אז לא רציתי לפגוע בו ואמרתי ננסה למרות שהייתי הכי סקפטית
אבל הוא בחור מיוחד רוב הבנים לא כאלה
וכן יש בזה משהו לא יוצאים אם בנאדם כדי לשנות אותו.

פשוט במציאות- יש לי קרוב משפחה תלמיד חכם ואדם נפלא, שמגיע מבית מסורתי ולא שמר נגיעה. והיא חיזקה אותו, וגם הוא התחזק במהלך השנים.

וכמו שאומר הרב אבינר שליט''א שעל ג' דברים הבית היהודי עומד: על מידות טובות, מידות טובות ושוב פעם.. מידות טובות....

את יכולה להתחתן איתו, אבל לדעת טוב טוב לאיזה מערבולת רגשות את הולכת להיכנס. לא הרגשות החמודים בהתחלה, הרגשות שלך עם עצמך אם הוא יוביל אותך לצורת החיים שלו, או הרגשות ביניכם אם יהיו תמיד פיצוצים בעניין.

תראי, ברור שאם תגידי לו שאת שומרת נגיעה ותתעקשי שמבחינתך אין מצב למגע- אז לא תפלו
אבל לי היה מפריע המקום הדתי שהוא נמצא בו וגם שהוא עושה את זה בשבילי והוא לא נמצא שם באמת

תשמעי באמת שאני לא בא לשפוט אותך ,אבל בחורה שהיא דוסית לא חוזרת עם מישהו ובפרט בפגישה ראשונה ,לכן אני באמת ממליץ לך לא לחזור עם אף אחד ... זה יותר צנוע וגם שומר עפ"י כללי יחוד .

דבר שני היית באמת ממליץ לך לחתוך מזה , שנית זה לא צנוע והקב"ה יעזור לך בעז"ה

אני החזרתי את אישתי בפגישה הראשונה שלנו אומנם זה היה באור יום-לא עשית חילוקי,
עשיתי את זה בטבעיות למרות שביקשה שלא,
לאחר שהתחתנו אמרה לי שזה אחת הסיבות שבחרה בי שהיא ראתה טוב לב יוצא דופן,
ואין הרבה דתיות מבחינה רוחנית והקפדה כמו אישתי,
(אגב, לא אוהב את המושג דוסית)

אין קשר לזה שאם היא דוסית אז שהוא לא יחזיר אותה לבית... איזה מין קביעה זאת?

יצאתי עם מישהו שהוא דוס וגם אני יחסית דוסית והוא החזיר אותי לבית.

אני לעומת זאת היו לי מקרים הפוכים{ולא מעט } , שלא לקחתי והתעקשתי על כך {כי ככה הרב אמר לי } והן רצו להמשיך איתי רק בגלל זה , והן ציינו זאת במפורש .

הרב אמר לך להתעקש להחזיר אותה למרות שזה לא צנוע?

או שהוא אמר לך להתעקש לא להחזיר אותה?

זה בעייתי עם איסור יחוד {ואני יודע שיש כאלה שמתרים ראיתי את כל הסברות אך זה ממש לא פשוט , וזה בשעות מסוימות }.

אם להכניס את עצמך לדבר הזה.

כשאני יצאתי עם מישהו שלא שומר נגיעה אמרתי לעצמי שזה נוגע רק לי, ופשוט אהיה חזקה ונשמור נגיעה עד החתונה.

אבל אז הבנתי שזה ממש לא קשור רק אלי, זו הדרך חיים שלו.

וראיתי אותו לוחץ יד\מחבק כל מיני בנות אחרות כמו את השכנה שלו כדי להגיד לה שלום.. וזה היה נראה לי אבסורד.

גם אחרי החתונה הוא ימשיך לגעת בכל מיני בנות? וגם כשנהיה אסורים??? הזוי!!!

ואז החלטתי שאין מצב שאני מאפשרת לבעלי לא לשמור נגיעה. זו אמירה, זו דרך חיים שאני לא מוכנה לאפשר לו ללכת בה..

מתנה כן. (גם אם עצומה ומטורפת.. זה לא הערך הכספי שלה, אלא עצם זה שזה מתנה ולא כסף..)

לדעתי.

לא מתאים לתת את המעטפה דווקא באירוע האירוסין.

אם מקובל במגזר של ההורים שרוצים לתת מתנה כספית לשדכן, כלומר לשלם עבור העבודה שהוא עשה - צריכים לעשות זאת בהזדמנות נפרדת מאשר מסיבת האירוסין.

זה לא קרה לי..

ולא דיברתי על שדכן שזה המקצוע שלו. סתם שידוך של חבר.

מתי עוד פעם ההורים יפגשו אותו?

הרבה נותנים כסף לשדכן

והרבנים מאוד מעודדים את זה

השידוך לא יצליח לאורך זמן.והזוג עלולים להתגרש.

על המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל, חבר/ה לחיים.

אנחנו צירפנו לסכום מההורים עוד סכום מכפיל מצידינו, וכתבנו לו במכתב שלא יפסיק לשדך, כי הצלחה אחת שווה כל כך הרבה נסיונות. שידע ששכרו בצידו, שיתאמץ להמשיך.

החפץ חיים אמר שזה הכסף הכי כשר.

משום מה ברור לכולם שמשלמים לאולם, לצלם, לתזמורת, לסידור הפרחים וגם המאפרת לא תבוא בהתנדבות, שימלה זולה מגמ"ח היא מאות שקלים משמעותיים. ורק מי שהכל בזכותו ולא פעם גם השקיע זמן בבירורים, טלפונים, הלוך ושוב שכנועים - אמור להיות מתנדב.

ברור שזה כשר אבל מה שזכור לי מהספר אהבת חסד של החפץ חיים שהוא כותב שעל מעשה חסד שעושים בתשלום זה לא נחשב מצווה
תוכל ליישב לי זאת?

נראה לך שרופא לא עוסק בחסד, בגלל שתלוש המשכורת שמגיע לאשתו הוא גבוה במיוחד?

הרבי מליבאוויטש יעץ לזוג שהיו לו בעיות שיבדקו אם שילמו דמי שדכנות 

מי שזה הדרך שלו להתפרנס זה דבר אחד,
אבל לעשות רווח כלכלי בשביל מצווה שב"ה הקב"ה זיכה אותך בה, חבל!!!
כמובן שזה ניסיון לא פשוט,
לפום צערא אגרא

אני לא חושבת שמי שמשדך עושה את זה מתוך מחשבה על הכסף שיהיה בסוף.. (לא הכוונה לשדכן שזה עיסוקו)

 

בעיני זה יפה שמביאים תשלום על שידוך, ושמעתי גם שיש עניין להביא כסף כדי שאנשים ידרבנו לשדך כמה שיותר.

יש לזה כל כך הרבה סיבות בעיניי!!

א. לעודד אנשים לעשות שידוכים: זה שווה כסף. אצל חרדים זה פשוט רץ כי זה שווה כסף.
כמה שזה נשמע הזוי זה פשוט עובד

ב. בנית בית בישראל הוספת משפחה זה כזה מדהים לפחות קח כסף למרות שזה בחיים לא ישתווה....

ג. מי אומר לא לכסף בימינו? חח סתם

גם אני חשבתי שבחוגים שלנו הדבר לא מקובל, ואשרינו שאנו משדכים ללא שכר, אלא כמצוה.

אולם שמעתי מרבנים גדולים שיש בכך עניין וסגולה רציניים לתת שכר כהצלחת השידוך. ומעבר, ברור כהודאה גדולה ביותר!

בכללי שאדם מביא לך משהו כאות תודה ואתה דוחה אותו,
זה לא המעשה הכי מנומס ונעים שיש.

או למשהו עם ערך רוחני

אם לא, אז לא.
אני לא חאפר⁦🤷🏼‍♂️⁩

חאפר- אדם שמנסה לעשות כסף בכל מקרה אפשרי😅

חשוב לדעת גם לקבל. קשה.. כן. אין מה לעשות. הם רוצים לעשות הכרת הטוב ורק כך אתה מאפשר להם לעשות את זה בצורה הכי שלימה
כמובן, לא אקח סכום גדול אלא משהו סמלי, ואתן לצדקה

הוספת בית בעם ישראל, בנין חורבה מחורבות ירושלים, זוהי זכות שאין כמוה.
העסק צריך להיתפס כרציני. אנשים יבינו שאפשר להתקיים משידוך 12 זוגות בשנה. או לפחות, הכנסה צדדית משמעותית משידוך 6 זוגות בשנה.

אם כל אחד מאיתנו היה מצליח לשדך 2 זוגות, היינו סוגרים את הפורום הזה.

אפשר להאריך הרבה בנושא הכסף בעולם... על רגל אחת: הוא מקדם. כך הקב"ה טבע בעולמו. האדם מחדש חידושים גשמיים עצומים, ומתוגמל מיידית בהנאה גשמית. הרצון לקבל את כל ההנאות שמגיעות למפתחים, הולידה לנו את וייז.
העיסוק לשם העיסוק הוא רק בתורה.

כמעט

יש הבדל בין אדם שמעכל דברים לאט, ובין אדם שלהיפך.
ויש הבדל בין גברים לנשים.
ויש הבדל בין רגש של משיכה, ובין רגש של רצון להיות ביחד, ובין רגש של געגוע, ובין רגש של רצון להטיב, ובין רגש של אהבה.

עם כזאת הכללה.

זה מאוד אישי, גם הקצב - השלב בו מגיע הרגש, וגם ההגדרה של 'רגש'. 

ומימלא גם התשובה.

אדם ממוצע צריך לדעת האם הוא מתחבר למישהי עד הפגישה השלישית או לא.

מעבר לכך, היא לא שאלה מה ההגדרה של רגש וזה גם לא הדיון, מהסיבה הפשוטה שהיא התכוונה לרגש של חיבור בין בני אדם בכלליות.