@שבותי תודה רבה על השיתוף.
אפשר לשאול מדוע את בוחרת להעדיף ככה?
פשוט אני מנסה להבין אם זה דבר מהותי ובסיסי בעינייך בהכנה של האדם לחיי נישואין או שמא זה עניין של 'בונוס'.
והאם במצב שאדם נמצא לקראת אבל ממש קרוב לדרך עצמה זה משנה ? 

@איכה תודה רבה ,
אכן המצב הוא שיש לי נימוק והסבר למה אני עושה ומתכנן ואכן המצב הוא שאני מחכה לגיוס עוד כמה חודשים

לגבי מה שאמרת על  המניעים אז הבנתי אך במה נראית ההתבטאות  לרצינות ולנכונות להגיע לחלק הזה בהקדם האפשרי
,האם זה מעבר להכנה שאני עושה לשם כך בסדר היום שלי?

ויש לה כמה צדדים [מבחינתי]

א. אם אני באמצע תהליך, ובסופו אהיה [אולי] X, האם זה נכון לחפש מישהו שהיום הוא Y? ומי מבטיח לי שהוא לא ירצה להשאר Y לנצח?

ב. מטבע הדברים, ברווקות קל יותר לעבור תהליכים, להשתנות,לחפש- כשאתה נשוי אתה די מתקבע על מיקום, האם זה נכון להתקבע, ולהצר את אפשרויות המרווח והבחירה?

מצד שני:

א. לתהליכים אין תאריך יעד מסוים, אני יכולה למצוא את עצמי במקום שאותו אני מחפשת בעוד חודשיים, בעוד כמה שנים, או לעולם להשאר במקום התוהה הזה- ואז למה לחכות, עדיף לוותר מעכשיו.

ב. הרצון משחק תפקיד- קשה לדחות את הרצון להתחתן לעבר הלא נודע.

מה אולי כדאי לעשות:

א. לקבוע מה כן- מה בטוח עכשיו, וכנראה לא ישתנה, מהם קווי המיתאר של התוכנית שתקפים גם להיום.

ב. עד כמה זה קריטי לנישואים? [אם להתחזק מעט בלבוש, או לשנות סגנון חיים מקצה לקצה]

ג. להתחיל- יש דרך לסמן בה שלבים, משימות ומטרות לטווח הקצר והארוך [אני לא מאוד בעד, כי שינויים לפעמים צריכים לקרות וזירוז מאולץ שלהם יכול לא להועיל ועד להזיק]

ד. אם החלטת לצאת- לבדוק מגמה של המיועד/ת- שהמגמה תהיה משותפת, בין אם ע"י ניסיון להבין ולקלוט מבין השורות, וע"י שיחה מפורשת.

ה. לקבוע תאריך יעד- שעד אליו מחליטים-  [מניסיון אישי, לא עוזר]

ו. לחיות לאור, להתחיל, לנסות, לפעול. לא לפחד

[עכשיו כשאני קוראת שוב את השאלה, אני מבינה שהתייחסתי די אל עצמי ופחות לשאלה שלך, אז תודה על השאלה, וסורי שניצלתי]

@מחפשת^
    ,האמת  היא שדווקא זה מאוד מבטא את המורכבות של המצב שבו אני נמצא בצורה מדהימה, אז תודה רבה על השיתוף !
,לגבי א- כרגע המצב אצלי הוא שאני שלם עם הדרך שכבר נראית לנגד עיניי,זה לא נראה לי תהליך ורצונות שמעורפלים ונראים אולי באופק הרחוק של עוד מספר שנים טובות,ובאופן כללי נראה לי שאף אחד לא יכול לדעת ולהבטיח מה יהיה עוד כמה שנים, העיקר שמוצאים כיוון משותף לצעוד בו  ובאמת כל אחד סגור על הדרך , ואוהבים ומתפללים לסיעתא דשמיא...
לגבי ב- ואכן כמו שכתבת יש להם גם מובן שמיצר את אפשרויות  המרווח והבחירה , אך אני רואה בזה בעיקר גם את הצד השני של המטבע - את מציאת המקום שאליו אצטמצם אך  אוכל להיפתח בו  לחיים איכותיים ואמיתיים ולהביא לידי ביטוי את האישיות - כולל כשרונות וכד' בצורה רצינית ומחוייבת יום יום, להשתמש בכוחות שקיימים בי ולחבר אותם לדברים שאני מאמין בהם ורוצה לחיות, בכל מיני תחומי עיסוק שונים, מכאן גם הבחירה להתגייס ,מה עוד שמצאתי לי מקום שבעז"ה על פניו גם יהיה פלטפורמה טובה מאוד לכך .
לגבי הצד השני- אהבתי את הניגודיות הזו, זה אכן דורש תשובה אמיתית.

אכרגע  יש לי תוכנית עבודה שמטרתה לצעוד לדרך הזו , להכין את עצמי לשם, ואני עדיין מנסה לשדרג אותה ולדייק,אך למשל בלימוד שלי ישנה ב"ה כבר תוכנית רצינית שמדוייקת ומכוונת לדרך הזו ,שהסתייעתי בה מרבותיי,על מנת שאלך בדרך הזו ממקום מוכן וטוב.
 אני רואה כיוון ,אמנם אני על ראשית הדרך ,אך אני רואה מסלול ברור שיורד לרמה של הפרטים,של מה אני לומד ומה אני מתעסק ובודק.
לגבי ב אכן בלשון המעטה  לא תמיד פשוט לדחות את הרצון להתחתן אל הלא נודע, אלא שמה שלי כן עוזר זה רק ההבנה שהדחייה  מהותית לנישואין, וכשאני אומר הבנה אין הכוונה רק בתקווה שכזו, אלא להזדהות  שזה כך, וכרגע לזה אני מנסה להגיע, להיות שלם עם הדרך, בין אם זה להתחיל ובין אם לא. כרגע אני לא סגור על זה .
'לגבי מה אולי כדאי לעשות'-
יישר כח,
אשב בצורה מסודרת על סעיף א' ואפרט לעצמי את הדברים, את ב' וג' מחילה אך אני לא בטוח שהבנתי לאיזה כיוון לקחת ולהבין את הדברים, ואשמח להבינם..
תודה !

שאגב, מעידה על מקום מאוד נכון ואמיתי בנפש... כל הכבוד.

באופן כללי התשובה שלי היא- כן. תתחיל ואל תחכה לסוף הדרך.

אבל בשביל לענות באמת אני צריך

א. להבין יותר את המקום שלך ואת המניע להתחיל לחשוב על חתונה...

ב. לשבת בפניות ולכתוב תשובה באריכות...

לכן מקווה לעשות את זה בצורה טובה בצהריים.

בהצלחה נשמה!!

@בחור שמח  אני מבין מבין השורות(או חצי בפירוש) שאתה שואל  מהו המניע שלי לחשוב על חתונה(?), 
ראשית אשמח להבין מדוע זה קריטריון לשאלה שלי ,כלומר אני מנסה להסיק ממה שאתה שואל ותקן אותי אם אני טועה   שאם המניע הוא "טוב" ו"בוגר(איך שלא תקרא לזה) אז כן להתחיל לצאת?
כי יש לי שאלה, מה עם המקום הרוחני והגשמי כהכנה לנישואין שיהיו 'שלמים' מצד החצי שלי, או שאפשר ל'הסתפק' במה שיש ולראות שאכן יש התקדמות ותוכנית מסודרת איך להגיע למקום הזה אליו אני שואף ורואה את חיי, וזה מספיק.
,ואם אכן הבנתי נכון ששאלת אז אזרום ,לגבי  המניע  שלי לחשוב על חתונה..? 
באופן פשוט- זה רצון וצורך חזקים כאחד, כבר זמן לא קצר..
רצונות ושאיפות לבית,
לחיים של הוספת חיים, של עבודה ושל שמחה אמיתית ואהבה ועבודה מידותית תמידית בשביל לזכות ל'שכינה' בינהם, ובכלל למחוייבות לעבוד ולהיות באקטיביות בחיים,
 להיות בשביל מישהי פשוט בשבילה ובעז"ה בשביל עוד נשמות ,
רצון וצורך לקרקע יציבה,לקירות, לבית שמסודר בצורה הרמונית עם הגבולות ששומרים על השאיפות והרצונות מכל מיני רוחות זרות ושטף העשייה.. לקחת אחריות על המציאות ולסדר אותה בהתאם לעולם שלי ולערכים שאני מאמין בהם בצורה חיה , מה שנקרא ומצטמצם גם  לסיסמה גדולה מאוד - להקים בית של תורה.
 מה אם לא המסגרת של להתחתן ולבנות בית יותר מתאים לכך בצורה קבועה ורצינית ומחייבת?
, לתת, לקבל ,בקיצור נראה לי זה נושא שאפשר לכתוב עליו ולדבר עליו לא מעט, בקיצור ובסיסמה שאני מזדהה איתה כ"כ-  רצון להיות  אדם(:
אלא שפה השאלה- עם כל הכבוד לרצונות שלי, יש את הצד השני שבעניין, וכמובן שזו שאלה  האם במבחן המציאות שלי כרגע זה נותן ביטחון ומשענת ומקור רוח לצד השני אע"פ שאני עודני בדרך לצעוד במסלול שבו  באמת אני רואה את חיי ,לחיות את הרצונות והשאיפות  בעולם המעשה,  באתגרים הכרוכים בכך, ואני עדיין לא שם, יש עוד זמן, המים נראים כבר קרוב  במעיין אבל  אני עדיין לא בתוכו ..,עודני מכניס את  רגליי..
אשמח לשמוע עוד אם יש  עוד מה לפרט ולומר ובכל אופן תודה .

ורואים שאין ספק שמהכיוון הזה עשית שיעורי בית.

אני יענה למה התחלתי משאלת המניע ואחרי זה אני יפרט למה אני חושב שאת כן צריך להתחיל.

אם היית אומר לי אחד מהסיבות הנ"ל- אני מרגיש בדידות. כל החברים שלי מתחתנים. יש לי נפילות ואני חושב שאחרי שאני יתחתן זה יירגע. לוחצים עליי לעשות את הצעד הזה מכיוונים שונים וכו'(יש עוד מליון ואחת סיבות כאלה...) או כל סבה חיצונית אחרת הייתי עונה לך- נשמה. חכה. תבנה את עצמך יותר. תבנה בסיס חזק יותר של לימוד תורה ויראת שמיים. של מידות וכו' ואחרי זז תבדוק את זה שוב.

אבל אתה אומר לי שזה מתחיל מרצון והרגשת צורך. זה המבחן הכי חזק לגבי הנכונות. הרגשת חוסר מעידה על כך שאתה באמת חסר. מי שלא במקום הזה יענה לך כל סיבה אחרת אבל לא ייגע במקום של הצורך הנפשי. עכשיו- הרגשת הרצון והצורך היא התחלה אבל היא לא הכול. בן אדם צריך לדעת שזוגיות זה עבודה. שהוא בא בשביל לתת לא בשביל לקבל. וכו' וכו' יש פה אנשים שיכולים להסביר את זה הרבה יותר טוב ממני. אז אם גם בנקודה הזאת אתה לא משלה את עצמך מה זה זוגיות. ואתה מגיע לזה מהמקום הנכון. כבר עברת הרבה יותר מחצי דרך.

לכן אני (הקטן) סובר ששאלת המניע היא השאלה הכמעט הכי חשובה שיש בגישה לשאלה האם אני רוצה להתחיל לצאת. אחרי זה בוא נדבר על המקום שאתה נמצא בוא.

אתה מעיד על עצמך שאתה יודע לאן אתה שואף. אתה יודע מה אתה רוצה. אבל אתה עוד לא שם. אתה חושב שיש איזה שהוא מקום שבוא כלשונך- "תגיע את המנוחה ואל הנחלה." צר לי לאכזב אותך אחי אהובי, אין מקום כזה. באנו לעולם כדי לעבוד. ואתה תהיה בדרך כל חייך.

יש אמירה במגרא שאתה בטח מכיר "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" כלומר ככל שיש לך יותר אתה רוצה יותר. זה נכון גם בבניין רוחני, ככל שתתקדם הן בלימוד הן במידות הן בעבודת ה' אתה תרצה יותר. אתה תשים לב לנקודות שלא שמת לב עליהם קודם ותרצה לעבוד גם עליהם. שזה טוב! אבל אל תצפה להגיע לנקודת סיום...

עכשיו נכון שצריך לבנות בסיס. ונכון שכדי לבנות בית של תורה אתה צריך להתחיל עם משהו. אבל את זה אתה מתאר שיש לך כבר. אתה יודע לאן אתה שואף. אתה יודע מה אתה רוצה. ואתה יודע גם איך להגיע לשם. אישתך לא תפריע לך לעשות את זה אלא רק תחזק אותך. ויותר מזה, אתה תתחדד יותר על מה שאתה רוצה ותשאפו לשם יחד.

והמקום הזה של בניין רוחני משותף- מרגיע, נותן כוחות, מחזק, מקרב. מה לא...

אל תחשוב שאשתך כבר שלימה לגמרי עם המקום שלה, גם לה יש על מה לעבוד וגם לה יש לאן לשאוף. ומי שתרצה את הבחור המושלם... כנראה תצטרך להמשיך לחפש. הרצון של הבן אדם הוא זה שקובע איפה הוא באמת נמצא. ואחת שתצא איתך ותשמע על גודל הרצונות שלך רק תעריך את זה...

כתבתי באריכות, אבל אין באמת ברירה. זה נקודה שנוגעת בהמון דברים ולא רציתי לכתוב משהו חסר. וגם עכשיו אני מרגיש שלא לגמרי הבהרתי את כוונתי.

אם תרצה יותר פירוט אשמח לענות באישי...

בהצלחה אח שלי!!

תודה רבה @אורות מאופל
@והוא ישמיענו  !
לעניין ששניכם כיוונתם- האמת היא שאכן התייעצתי עם הרב, גם קיבלתי  עזרה בהכנה לדרך וייעוץ באיזה תחומים אני יכול להתמקד כרגע ועוד עצות חשובות, ועוד אמשיך להיות בקשר עם הרב שלי .
 אלא שאני לא רואה סתירה כ"כ בין התייעצות עם הרב לבין לשמוע את דעת האנשים פה בפורום(מניח שגם אתם לא, אולי כן?) אותה אני מעוניין לקחת בשיקול הדעת,
ואף לראות דעות מנוגדות לזו של הרב אם ישנן כאלו,על מנת שאוכל להגיע אליו ו'להקשות' ולהבין יותר אם אראה בדעות האלו דבר של ממש, ומתוך כך להגיע להחלטה מבוררת שאיתה אהיה שלם .
מה עוד שזה פותח לי תשומת לב לעוד צדדים ופרטים ורגישות יותר לעניין, כך שגם בזכות זה אפשר להזדהות עם הדרך שאלך בה ולהיות מרוכז בה. כך שבמידה ואבין שכעת זה לא מתאים להתחתן אז זה לא ירגיש שזה סותר את הרצון להתחתן ,מה שנקרא-'פיצול אישיות',משום שבאתי מהבנה ולא סתם מחוסר בירור...או להפך, יתכן וכן אראה שעכשיו זה מתאים ואני חש אחריות לברר את זה כמה שאני יכול.
 מה עוד  שקיימת אופציה  שמבחינתי קיימת רק בפורום ,דבר שאין לי יכולת אחרת לברר כ"כ במקום אחר,וזו דעתן  של הבנות,להבין מהצד השני עד כמה מהותי זה שהבעל יהיה ממש בתוך הדרך שהוא רוצה לחיות וכו'..
יישר כח .

זה כיף להתפתח יחד מלמטה.

משהו מעצים שהכרת את אהבתך חייך לפני שהפכת להיות "משהו", לפני השאיפות, הרצון והמרדף.

אתם חולקים קשים ונמצאים שם אחד עם השני. זה הכי חשוב בחיים.

זה לא משנה מה אתה רוצה. היכן אתה נמצא. כל הזמן משתנים.

תמיד יהיו לך שאיפות. אם לא מקצוע אז רכב. אם לא רכב אז דירה...

אם יש בניכם התאמה אז למה אתה ממתין? ה' זמן לך הזדמנות ואתה מפספס אותה. רוצה לעבוד באמת את ה'?למה אתה ממתין?

מצד שני אני לא מכירה אותך. יכול להיות שאתה לא בשל ובלי להעליב כנראה שאותה בחורה ראויה לגבר טוב יותר. 

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.