פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 607)

וגם אם הוא לא הציע לך ספציפי ואת יודעת שהוא מציע- ממש לא מפדח.

בדברים האלה לא צריך להתבייש.

אשרייך!
ושתזכי לאור גדול

אני בטוח שהוא ישמח שתדברי איתו ואפילו תנסי למקד אותו יותר במה שמתאים לך, תאמיני לי הוא רוצה את השליש גן עדן

אתה מציג שונות.

חיים שהם לא שחור ולבן

ויש הרבה כאלה, זה מוזר אם אין.  [כי אנחנו חושבים אחרת, ולא הגיוני שהגענו בדיוק לאותן מסקנות]

 

 

לי אמרו לחפש בישבת הגוש, משהו כזה...😶

דווקא שם?

מההתרשמות שלי ממך, על גבי הפורום, אלו לא בחורים שמתאימים לך...

אמרו לי שהם צדיקים דווקא.

נראלי שלפתוח כאן את הנושאים האלה יגרום לנצלוש גדול..

מעדיפה לא לפתוח ביכלל.

בסוף אחרי שניסיתי
וראיתי שכבנאדם הוא נחמד
המשכתי
והתייעצתי הרבה. הרבה.
מלווים אותי אנשים עד היום

וזה אומר לי שטוב להתייעץ..
וטוב שלא שללתי מייד...

 

 

אתה מגדיר את עצמך אפור או שהשדכנים מגדירים אותך ככה?

כי ממה שכתבת אתה נשמע דת"ל לגמרי.

 

בהנחה שזה רק השדכנים,

אמרת להם את כל מה שכתבת כאן?

פעם באמת חשבתי שאני חרד"ל, היום אני חושב שאני אפור וזורם עם כולם.

 

פשוט כתבת חלום מתמשך שלי! שנהיה עובדי ה' אמיתיים ללא הגדרות ומגירות.

ובד בבד מכבדי כל אחד ואחד. אשריך ובטוחני שתמצא את בת זוגך התואמת לדעותיך. בהצלחה!

לא כל כך ברור ממך מה מכוון אותך.
על בסיס מה אתה קובע את העקרונות האלה?
אם יש לך מקור הלכתי/תורני/מחשבתי לכל נושא כזה- נפלא, ממילא קבעת השתייכותך לאוחזי דגלי אותם פוסקים/רבנים וכדו'.
אם אתה מחליט על פי מה שנראה לך נכון, אתה בעצם יוצר סלט בין-מגזרי שמנסה לרקוד על ארבע חתונות בלי להיות מחוייב לצדדים (אולי הפחות נעימים והיותר מחייבים) של מגזר מסוים, וממילא ברור שלא תמצא השתייכות ואולי לטובה, כדירבון לבירור עצמי.
בשורה התחתונה- אי אפשר לדגול בתורה שלא ע"י תורה, ואי אפשר להשתמש בתורה כדי לאחוז בחול לגווניו.

"אני מאמין בזכות הבחירה החופשית שהבורא העניק לנו גם בלחשוב בצורה חופשית ולא משוחדת ובלבד שלא יצא מגבולות ההלכה".

וזאת כמובן בניגוד לדעת תורה, לפיה יש אמת של תורה בכל נושא ותחום בחיים, בטח בעולם המחשבה והרוח, ואולי בתחומים האלה אף יותר מבתחום המעשי-פרקטי של ההלכה.
הקב"ה ברא בחירה בתחום המחשבה, וכן בתחום המעשה, ובשניהם יש את הטוב ואת הרע.

בכל מקרה, לא באתי להתווכח על דעתו. אם רצונו בכך הוא יעשה זאת בעצמו.

בתוך מסגרת הריבוע יש מרחב. יש דעות רבות להלכה וגם בתוך גבולות ההלכה ניתן לתת מקום לאישיות.
אממה, פותח השרשור התכוון למצבים בהם מגזרים שונים אוחזים בכל מיני דעות, נורמות, השקפות כאילו היו הלכה צרופה תורה למשה מסיני.

אין שום צורך הלכתי בפוסק במה שלא קשור להלכה.


אם יש עוד אנשים שחושבים אפשר ואפילו רצוי להתרשם מדעותיהם ולאמץ.


חוץ מזה שאפילו לענין הלכה אפשר לעשות פסק לכל נושא.

ברמה העקרונית מה שאתה אומר בודאי לא נכון, וסנהדרין היתה פוסקת גם בהלכות דעות.
ברמת המציאות העכשווית, כמו בכל תחום תורני יש מי ששואף לחיות חיים אידיאליים ולדייק לאמת הסנהדרינאית גם בלעדיה, ויש מי שמנצל את ה'חופש' כדי להצדיק את כל העולה על רוחו, ובשם התורה. הדבר דומה באופן מסוים למי שמנצל את אי נוכחות סנהדרין ודיני נפשות כדי לחלל שבת בלי חשש.
ככלל, מי שמבחינתו עולם הרוח הוא אוסף של השערות, ממילא יוכל להתייחס אליו כאל שוק חופשי, ומי שמבחינתו עולם הרוח הוא ממשי, מציאותי ומוחלט, ממילא לא יוכל שלא להתייחס אליו כאל מדע מדויק.
הפיסקה האחרונה שלך היא פשוט חוסר ידע הלכתי, כך שאינה דורשת תגובה.

אתה טוען בעצם שחיים אידיאלים זה למצוא אדמור להתבטל אליו ולהפסיק לחשוב?


ספר לי עוד על כך.

אגב, אני מאוד אוהב קופים.

אם ב'קווניק' כוונתך לבעל קו אדום תחתון של צורת שיח, שמתחתיו הוא מפסיק את ההשתתפות בדיון- כן, ב"ה.

אני אומר את מה שאני חושב. לא מסוגל להתמודד מוזמן לשתוק.

אבל גם לא מבין למה אתה חושב שאתה שונה.. חלק גדול מהציבור הדת"ל חושב בדיוק כמוך...

כי אתה יודע מי אתה ומה הם דעותיך.

מי שתתאים לך תתאים.

מי שמחפשת תבנית, בהצלחה.

אתה נגד לראות סרטים צנועים/להסית מבט כשיש בעיות?


אם אתה אכן מתנגד יהיה לך קשה עם הציבור הדתל...

ודי אין לי הצעות בגלל זה..

כי חרדי לגמרי לא מתאים וגם דתי לאומי לא..

קצת מתסכל

אני

וזה לא פשוט להתמודד עם זה בכלל - מצד השידוכים

אבל העיקר שאני יודעת שאני עושה את מה שאני צריכה לעשות 

חודש שמייח

ברוכה תהי.

מכירה ומבינה ממש את ההרגשה.

אני חושבת שדבר ראשון צריך לנסות להגיע למצב של יישוב הדעת

ואז להתבונן בדברים בצורה אובייקטיבית כמה שניתן...

בהצלחה. 

נראה לך שכדאי שאקח הפסקה קצרה כדי לבחון עם עצמי את הדברים ולהגיע ליישוב הדעת, או לעשות את זה במהלך הפגישות?

את מכירה את עצמך הכי טוב ויודעת מה נותן לך יישוב הדעת.

לפעמים זה הפסקה מהקשר,

לפעמים זה רק רווח יותר גדול בין הפגישות, שמאפשר זמן לחשוב.

לי אישית עוזר מאד פשוט להתפלל על זה במפורט, ואז לשבת עם עצמי ולרשום מה אני מרגישה, מה אני רואה, מה הנקודוות שאני אוהבת ומה הנקודות שפחות.

באופן כללי כשרושמים זה מאד מסדר את הראש. 

הרעיונות שלך טובים. תודה רבה.

לא טוב לך איתו, תסיימי. ולא משנה מה היו התחושות שלך פעם.

זה שהיה לה טוב איתה בעבר, אין לזה משמעות היום. אגיד שוב, לא צריך להתעסק בעבר.

לא נראה שמצאת חסרונות שהם מאד מהותיים לך לקשר.

 

אז לענ"ד, לרוב זה יכול לנבוע מאחת משתי אפשרויות יחסית נפוצות:

 

הראשונה, שקיים אצלך קושי בתת-מודע להתחייב לקשר (ולסגור את כל האפציות האחרות),

ולכן את מחפשת חסרונות, על-מנת לספק לקושי סיבה מודעת למה לא להתחייב לקשר.

 

השניה, זה שמשהו בקשר לא מתנהל נכון, אתם נפגשים הרבה לדייטים סטנדרטיים (ישיבה על ספסלים, בתי-קפה, מלונות וכד').

ואז אתם לא מייצרים לעצמכם חוויות משותפות, וזה גורם לשחיקה רגשית שנובעת משיגרה אפורה בקשר.

גם לאחר הנישואין, חשוב לשבור את השיגרה ולהחיות את הקשר כל הזמן.

 

יכול להיות אופציות נוספות, אבל אלו האפשרויות הנפוצות..

הבנת אותי נכון. גם אני מרגישה שאין לי ממש סיבה לחתוך.

הולכת לבדוק את הדברים עם עצמי ואיתו.

 

תודה רבה.

השקעתי וניסיתי.. ואחרי בירור עצמי ואיתו, הבנתי שזה לא ילך..

 

תודה רבה לכולכם על העצות והכיוונים.

בהצלחה

המון בהצלחה

אני לא עושה מזה עניין. להיפך, אני מרגישה הקלה גדולה.

תודה.

אני אתחיל בשאלה השניה ואז אענה על הראשונה..
אז בעיקרון זה נכון, קצת פטטי, חברה היא לא תמיד אובייקטיבית והיא תגיד את הדברים הטובים..
אבל גם מדברים טובים אפשר ללמוד ולהכיר את האדם ולברר האם זה מתאים.
ומפה אני חוזרת לשאלה הראשונה, קודם כל אני שואלת איך הם מכירים? הכרות קצרה, ארוכה, מעכשיו או מעבר.. זה יכול לעזור לכוון בשאלות.. וללמד גם על מהות החברות ויכולת התפיסה החברית אם היא מתבטאת בהכרות רחבה או שטחית.. למשל חברה מהלימודים לא תכיר צד מסויים שחברת ילדות תכיר וכדומה.
הדבר השני אני מבררת על האופי, תכונות חזקות..
גם מלשמוע על תכונות טובות אפשר לדעת הרבה עליו.. כי לכל תכונה יש גם את ההפך שלה.
נגיד היא פרפקציוטניסטית, יכול להיות טוב, אבל זה נותן לך נקודת הסתכלות של רגע מה זה אומר בחיים שלה? וכן הלאה..
הייתי שואלת במה זה מתבטא התכונות? אם היא יכולה לתת דוגמאות..
גם השאלה היא מאיזה נקודה אתה עושה את הבירור?מה הצורך שלו? לשמוע עוד עליה בשביל לברר אם זה מתאים? מה חסר לך שגורם לך לרצות לברר?
יכול להיות שתגיע למסקנה שזה לא רלוונטי.. ותעדיף לברר את זה איתה תוך כדי הקשר..
ונקודה אחרונה, תמיד תבוא מתוך נקודת הנחה שכל מה שנאמר מוטל בספק לטוב ולרע ולכן רק על יד בירור בקשר תוכל לדעת את הדברים באמת.

ומוסיפה לגבי השאלה השניה- טלפון לבירור זה באמת בשביל לבדוק אם זה תואם את מה שאתה מחפש. יש הרבה דברים טובים להגיד, השאלה אם זה נוגע בנקודות שחשובות לך.
לרוב מקבלים פרטים טכניים כבר לפני. אז לחשוב אולי על דברים שעוררו אצלך תהיה או משהו. תבקש שיספרו לך עליהם יותר.
אני אישית אוהבת לשבת עם עצמי לפני השיחה ולכתוב לי את הנקודות המהותיות שאותם אני רוצה לברר. דברים שאני בד"כ פוסלת עליהם, שמפריעים לי. או דברים שממש חשובים לי שיהיו אצלו.
ולסיום שאלה שאני ממש אוהבת לשאול- מה (לדעתך) הוא מחפש?
בהצלחה!!

למה אתה חושב שאנשים מחרטטים?
פשוט מספרים באמת את הדברים הטובים, שזה סך הכל מאוד הגיוני..
חוץ מזה שלפעמים אנשים שונים מגדירים את אותם הדברים בצורה קצת אחרת. ואז אולי אפשר להרגיש ש"חירטטו" אותך. אבל לדעתי האישית, ומאמינה שכך זה באמת,- זה ממש ממש לא הכיוון.

ברור שאף אחד לא מנסה לרמות. פשוט לפעמים מייפים דברים והדוגמא גורמת לדברים להיות מותר אובייקטיבים .. כמובן שהכול עדיין לא אובייקטיבי כי החבר הוא בעד המשודך..

סיעתא דשמיא

לגבי איזה שאלות שואלים, אז תבקש ממנה בהתחלה פרטים טכנים, עליה ומאיפה היא מכירה אותה. אחר כך תבקש שתספר לך על האופי. אם היא נוגעת בנקודות שאתה רוצה שתיגע אז מעולה. אם לא, אז תנסה להכווין אותה בשאלות פתוחות. שלא תגלה מה אתה חושב ורוצה, אלא תספר על חברה שלה ממקום פתוח.
חשוב גם לברר מבחינה דתית ותרבותית, מה היא עושה בשעות פנאי וכאלה..
בהצחחה. מקווה שמובן

ובלי יותר מידי פירוט.

כשהבחור שומע שאת חוזרת בתשובה, הוא מבין לבד שיכול להיות שעשית דברים מסוימים בעבר...

יש ניסיון מיני מגיל תיכון.
בידיעת העובדה שאת בעלת תשובה, חזרה בתשובה שנעשתה לאחר / במהלך סוף שנות העשרה / תחילת שנות העשרים - הבחור אמור לשער זאת בעצמו.

מן הסתם תוך כדי ההיכרות יישאלו השאלות, ופשוט תשתפי בכנות, שהיה משהו חד פעמי.

לא אמור להפריע בכלל לקבלת החלטה להינשא ולהמשך החיים הזוגיים.
בהצלחה.

אין צורך גם לספר חטאים שעשינו במיוחד אם עשינו תשובה עליהם.
אם הנושא עולה אז תעני בכנות ואני חושבת שגם לפרט או לדבר על זה יותר מדי לא יעזור לאף אחד. הבחור יבין לבד וזה לא צריך להיות שיקול מבחינתו.

אין לך מושג כמה אני מעריך אותך על הבחירה בדרך חדשה. זה חזק ועוצמתי...

 

ב. מסכים עם מה שנאמר פה. בטח יהיו בנים דתיים שמראש יסננו על זה.(אני חושב שהם טועים.) אבל מי שלא יסנן לוקח בחשבון שהיית במקומות אחרים בעבר. אפשר בצורה חד פעמית לדבר על זה בצורה כנה ולא כאילו את מסתירה משהו...

ולהשאיר את זה מאחורה.

 

בהצלחה! 

אני גם בעל תשובה, יש צורך לציין..להרבה בחורים חשוב שמי שנפגשים איתה, שתהא שמורה..
לצערי נותנים לזה יחסית הרבה במה בקטע של השידוכין, מאוד נותנים תשומת לב לאיך הבנאדם היה לפני התשובה..בעייני זה לא טוב, כי התשובה הופכת את הבנאדם לחדש, נותנת לו הסתכלות ומציאות אחרים..
אבל כן חשוב לשתף את זה, כי זה דבר שהרבה פוסלים עליו..

זה תלוי בגיל, במעשה... בעיקרון צריך להתייעץ עם רבנית שקרובה אליך בדברים האלה...

קודם כל, ברור מתוך כתיבתך שאת בחורה טובה וכשרה. ובוודאי שהדיון אינו על מעלתך האישית. יתכן שהיא גדולה גם ממי שתיפגשי עימו, אבל זה נושא שיכול להיות משמעותי לבחוּר.

 

לענ"ד, אעפ"י שאני יודע שיש האומרים אחרת, צריך לשתף.

 

לפעמים, דווקא אצל בחור שבא מרקע נקי, כלל לא "מובן מאליו" מה קורה בעולם שאינו דתי, לצערנו הרב מאד.

 

ואני חושב שאין לדחות את זה יותר מידי. רואים פגישות ראשונות אם יש כיוון, נותנים להתרשם מאישיותך - ואז את מיידעת, בלי הקצנה לשום כיוון (לא "אם אתה רוצה תעזוב".. שיכול לגרום ההיפך, אבל הוא לא יהיה שלם עם זה. ולא לכיוון השני).

 

ליידע כמו שכתבת כאן - שבגלל היושר, את רוצה ליידע על משהו שאין לו כל משמעות לחייך בהווה.

 

תגידי באיזה גיל, מה היתה מהות הקשר, ותצייני אם היה משהו חד פעמי. תוסיפי גם, בדיוק כמו שכתבת כאן; שלא נקשרת או משהו כזה, ושאת רוצה בית קדוש וטהור, ושעשית על זה תשובה אמיתית. ואם את באמת מרגישה מזה צער וסלידה, תצייני את זה.

 

ובוודאי שאם הבחור ישאל מופרש או ברמז - תעני כנ"ל.

 

[אגב, עצם זה שאת כותבת ש"מן הסתם לא קמת בוקר אחד ועלה בדעתך הרעיון של שמירת נגיעה".. מראה כמה התעקמה המציאת בעולם שאינו שומר מצוות. הרי דבר כזה, היה אמור לגמרי מובן באופן אנושי. בחורה אחרת, אינה אשתו, מה פתאום "לגעת בה"..  לא צריך לקבל את ה"נורמות" העקומות שהתייצרו בהשפעת עולמות גויים רחוקי, כאילו הן "נורמליות". לשנן לעצמנו מה נורמלי באמת. מכל בחינה..]

 

יש כאלה שיקבלו, יעברו הלאה, וזהו.

יש כאלה,שזה יכול להריע להם באופן ממשי. 

שני הדברים לגיטימיים.

 

הצלחה רבה.

 

אשרייך על שעלית. מבחירתך.

ושגם אם הבחור בוחר בכך שזה לא מתאים לו, זה כי הוא לא יכול להכיל את העניין, לא כי אני כרגע לא בסדר. 

ההערה על שמירת הנגיעה היא משקפת דווקא יותר את המקום שלך בנושא, פעם ראשונה ששמעתי על המושג שמירת נגיעה היה בגיל יחסית גדול. זה לא האידיאל. זה לא בסדר. אבל זאת המציאות.. כפי שאתה רואה אני לא מתרגלת אליה וכפי שאני יכולה לספר לך די הפכתי את החיים שלי כי זאת לא הנורמה, אבל זאת המציאות. אין מקום שאתחרט על זה. 

 

האמת היא שאני די מתה מפחד לספר לו, בפשטות, זה דבר כלכך מפחיד שאין לי דרך לתאר אותו.. אבל בכל מקרה לעניות דעץי הוא לא אמור לשאול. אם זה מגיע זה מגיע ממני, בדרך שאני רוצה לספר את זה, ולא בצורה כלכך מפורטת וכמובן שלא אם זה מעניין אותו סתם כי הוא סקרן...

מה שכתבתי בהערה על שמירת הנגיעה, לא היה משהו "כנגדך", כמובן, אלא ציון עובדה עד כמה התעקמו המושגים בעולם ההוא, שנראה כאילו זה "חידוש" לשמור מרחק פיזי בין בחור לבחורה שאינם נשואים.  ומה שאת כותבת כעת, שזה משקף יותר "את המקום שלי" בענין, רק מחזק את זה... מהתבוננות לא גדולה מידי, אפשר לתפוס כמה הענין הזה אינו "הלכה מסטית", אלא דבר שאמור להיות בסיסי בין בני אדם. אלא שאכן, כפי שציינתי לעיל, בהשפעת תרבויות זרות, נראים שם כביכול, גם דברים שהיו אמורים להיתפס כנורמה בסיסית, לדברים שהם "חידוש". אין בכך שמץ "האשמה" למי שכך שידרה סביבתו לצערו (וכמו שכתבת "זו המציאות"..). ואכן, אשרייך שלא "התרגלת" לכך. "שֶדי הפכת את החיים שלך". כל הכבוד ("המקום להתחרט", זה אישית שקרה לך. סוג של "אי רצון למפרע". דומני גם שלבחור זה יכול להיות משמעותי, ובכלל, אדם מתחרט על דברים לא טובים, גם אם כלל לא תפס אז את משמעותם).

 

ב. ההערה שהדבר אינו מראה על מעלתך כרגע, היא כהקדמה למה שנכתב אח"כ. שיהיה ברור, שאין לכך נגיעה למעלתך האישית. 

לאידך, גם לא "חיסרון" אצל מי שלא מתאים לו. לגיטימי.

 

ג. לגבי מה שכתבת בסוף שאת מפחדת - בהחלט מבין אותך. זה רק מראה כנראה עד כמה את באמת לא שייכת לכך כלל, שאת חשה כך.

אם בחור ישאל, בדרך כלשהי, זה לא כי הוא "סקרן". אלא כי זה עלול להפריע לו. לכן רוצה לדעת מה המשמעת שמדובר במישהי לא מרקע דתי. ויתכן שאכן מה שכתבת (שלא נוצר קשר, ואם היה ח"פ וכו'), יכול להשפיע.  

שיבינו שבעבר יכלו להיות דברים.

דברים משמעותיים ממש (ודי לחכימא ברמיזא) צריך להגיד לקראת אירוסין או אחרי...

בכלל חושב שדיבור פתוח זה המפתח לקשר טוב.
עם זאת יש את המקום של חזרה בתשובה ולא צריך להתייחס לעבר אלא אם כן זה משפיע. זה נושא מורכב שהיה לי עם חברים שלי שלא הגענו למסקנה באמת. אני יודע שאני הייתי רוצה שהיא תגיד לי וכי אני יודע שהיא חוזרת בתשובה אז אני לא חי בסרט שלא היה כלום בעבר.

אולי אפילו עדיף לדעת אותם כבר בבירורים, למשל מישהי\מישהו שהיו קיצונית מעורבבים או עם גוים חס ושלום כלומר אין עניין על כל דבר שקרה להגיד עשיתי תשובה אני לא אמורה לספר את זה, כי באמת יש דברים שהם יותר משמעותיים ופחות משמעותיים. 

פחות חמור הלכתית מאשר איסור כרת של נידה ששיך רק ליהודים. אבל כמו שאמרתי אני הייתי רוצה לדעת

גם אם ו-זה מפריע לו, זה מסיבות חברתיות אני מניחה. בכל מקרה, הבנתי שהיית רוצה לדעת. 

נראה לי שבמקרה כזה כן צריך לומר דווקא...

שיש דברים שצריכים להגיד אם יוצאים עם כהן

מי שיוצא עם בעלת תשובה אמור לקחת כמובן מאליו את מה שאת מתארת (ובמיוחד אם את לא מספרת כלום, הוא אמר להבין שאם את לא מספרת כלום אז לא נקשרת באמת לאף אחד ואפילו אם היה משהו פעם אף פעם ושעשית תשובה מלאה על כל המשמעות שבכך)

כדגאי להיות פתוח וכנה עם בן זוגך לחיים. כמו שכדאי לספר לו על חברות טובות שיש/היו לך כדאי לספר לו גם על קשרים קודמים. זה לא צריך להיות משהו רשמי, מתישהו זה יגיע.

ב. למה שיהיה הבדל?

לבין לשאול על זה בשלב הבירורים.

 

זה מאוד משעשע ולא רלוונטי לומר לאנשים אחרים מה לדעתך ראוי שיהיה חשוב להם.
אם למישהו קריטי שאשתו תנעל רק נעליים ירוקות, וכל אפשרות אחרת מעלה בו תחושת סלידה מזעזעת- אתה יכול לומר עליו שהוא מוזר, או לנסות לחנך אותו, אבל לא לקבוע לו כללי התנהגות שונים. בטח ובטח שבנושא של מציאת איש/ה לא שייך להתנהג שלא על פי האישיות והאופי במצבם הנוכחי כי 'ראוי אחרת'.
אני כמובן לא חולק עליך בהתייחסות לדגשים על הדוגמאות שציינת, אולי בשינויים קלים, אבל זאת לא הנקודה, כאמור.

כתבתי את דעתי בנושא שאגב אנשי מקצוע אומרים דברים דומים.

 

זה לא שאני מכוון אקדח לרקות של האנשים זה נטו נובע מאכפתיות ורצון לעזור פשוט הנסיון עושה הרבה ואנשים מייחסים חשיבות רבה לדברים שהם לא קריטיים לחיי הנישואין, אתה מוזמן לעשות עם הדברים כרצונך, הכל טוב!

הייתי ממליץ לך לקרוא מה כתבתי לפני שתגיב על כך, כיוון שתגובתך מעידה שנמנעת מכך עד כה.

מצד שני לא נראה לי שהתופעה נפוצה כמו שאתה מתאר. אף אחת לא שאלה אותי לצורך העניין שאלות על הצבא, או האם עשיתי צבא בכלל...!!
מה שכן, הרבה פעמים אנשים שופטים מהר, אבל לא על דברים חיצוניים

בעזרת ה' תמצאי מהר.

לא בטוח שאין קשר בין השניים, ואולי לא בכיוון המחשבה הרגיל...
ב"הצלחה ובס"ד בשמחות.

(הקשר הוא לא- צניעות, אם חשבת)

לא

של @צ'יאל

מזדהה..

שיעזור לה לשמור על עצמה ועל עצמם. שיגדיר גבולות ברורים מבחוץ כי בתוך הקשר זה מאוד קשה.

היא יכולה לנסות להעמיק בלימוד על שמירת נגיעה. כשאתה מבין למה אז בד"כ פחות יש לך יצר הרע לעבור על איסור.

שתתפלל לה' שיעזור לה.. המון תפילות על קדושה.

וכמובן שתשים לב מאוד שלא נוצרות סיטואציות של קרבת יתר או ייחוד, שזה מכשול גדול מאוד ומפיל הרבה לצערנו.

לה הייתי ממליצה להפגש רק במקומות עם הרבה אנשים (וזה ממש לא מחייב מוכרים), שישמרו על מרחק פיזי בזמן הפגישות, ו--- שאם היא מרגישה שהוא מתאים לה אז שיזרזו עניינים ויאללה חתונה. שלא יווצר מרווח זמן גדול בינתיים שמזמן הרבה בעיות. אם זה לא זה אז שתחתוך כמה שיותר מוקדם. שלא יימרחו עם הקשר בשום מצב, לכאן ולכאן.

 

הרבה הצלחה

 

(רק קחו בחשבון שהדברים נכתבו מנקודת מבט של בחורה בת 19 וחצי אז הכל בע"מ, זה מה שאני מאמינה בו)

לגבי שאלות הלכתיות זה נושא אחר.

זה לדעתי נורמלי ביותר. רק צריך לדעת להיות חזקים ולא לתת ליצר להצליח להיכנס למצבים האלה... להיות במקומות שלא נעים לפול שם. כמו במקום ציבורי דתי.

מעבר לזה הייתי אפילו משתף את הבחורה (במקרה שלה את הבחור)

[אבל בכ"ז, נניח לדוגמה שהבחור גם כן קשה לו עם זה - ונעזר בכך שחושב שלא בסדר כלפיה.. נמצאו מכשילים זה את זה. 

גם יכול להיות להיפך, אם הוא בחור עם "רמה", ישמע ש"היתה רוצה ליפול".. עלולה להפיל את כל הקשר. אז זה לא ענין לשיתוף]

אין לי מושג מאיפה אתה מביא את הדברים האלה.
צריך לדעת שהדברים האלה קיימים ועם זאת גם לשמור על ההלכה ולא להכניס את עצמך למצב הזה. זה שיש לה רצון זה לא אומר שהיא רוצה שיפלו

"מאיפה אתה מביא"... מאיפה אתה מביא מה שאתה כותב?..

 

ומכל מקום, אני מביא את הדברים הללו, מהיכרות ממושכת של המציאות, מכל מיני אנשים. 

 

בדיוק בגלל שצריך לשמור על ההלכה, "לא להכניס את עצמך למצב הזה", כלשונך, אז צריך שלא לשתף את הבחור. כי זה כבר עלול להיות להכניס עוד קצת למצב הזה. לא פעם, קורה שכל אחד עוצר את עצמו, בגלל שחושב שכך השני.

 

ולגבי "לא רוצה שיפלו" - איננו מכירים את הבחורה. חברתה כתבה, שהיא רוצה שיפלו.. אז ב"רצון" כזה צריך לא לשתף. כמו שכתבתי, יכול להזיק לשני הכיוונים.

 

וזה קשור אליו. והם בקשר לקראת חתונה.

המושג הזה "יש לה חבר", הוא  מעוות. "חבר", זה אחרי הנישואין - "היא חברתך ואשת בריתך". נפגשים כדי לבדוק אם יש אופציה להתחתן. ועיקר הדברים אמור להירקם בלב אחרי הנישואין.

 

ואם היא "מדמיינת", אז כאשר עולים לה דמיונות כאלה, שתסיח את הדעת.

 

ואם היא "רוצה" שיפלו ח"ו, זו התגברות של יצר הרע. ויש בכך ילדותיות מרובה. להרוס לטווח ארוך, בשביל הנאה מפוקפקת של רגע.

 

שתיישר את עצמה מהר. שתתפוס שבינתיים הוא בחור "אחר", לא נשוי לה. קודם כל, שיתחתנו, שיהיו משפחה, קשר אמיתי, קדוש ומחויב. כל השאר, כביטוי לכך. אם חלילה תעשה אחרת, הרסה לעצמה.

 

בינתיים, שתשמור היטב מרחק, לא להתקרב בכלל למצב שמאפשר כישלון. ושיזרזו נישואין. אין שום ענין לסחוב סתם.

מה זה תיישר עצמה מהר??? זה טבעי ורצון ה'.

ראשית, כל אחד כותב את דעתו. ואני אומר שזה מעוות. עקום לגמרי.

 

דבר שני, לא רק "אני" אומר, כבר כתב כך הרב אבינר שליט"א על המושג הזה.

 

מעבר לכך, הרי ציטטתי פסוק. וגם בהבנה פשוטה, כל מי שמבין מה המקום של נישואין, ומה המקום של ההיכרות לפני כן, יכול להבין שזה לא שייך. וזה מעוֵת ויוצר נזק. לא פעם, אחרי שנישאים, רואים כמה שזה היה מטופש לתת לכך כאילו "הגדרה עצמית"..

זה שהבאת את הרב אבינר לא אומר שום דבר. הוא גם טועה בדבריו. ומזלזל בלמידי חכמים.
ולצטו פסוק זה יפה מאוד אבל זה יכול להוכיח שצריכים להישאר חברים גם אחרי נישואים ולא רק לפני חחח.
ולדבר ככה שזה מעוות ועקום זה לא מכבד וחבל שלא מכבדים פה.

לכתוב כך על הרב אבינר שליט"א, זה עצמו זלזול בת"ח. דומני שחורג מהכללים המותרים בפורום.

 

מה שכתבת לגבי הפסוק, אינו נכון. זה נכתב בתור דבר יחודי לנישואין. אין בשום מקור יהודי הגדרה כזו לסתם בחור ובחורה רווקים, למיטב ידיעתי.

 

ולגבי "לכבד".. מציע לראות שניה בהודעותיך הקודמות. באמת קצת התפלאתי.

ומה שאני אמרתי "מעוות ועקום", זה כמובן על המושג - לא על אף אחד. והכוונה לטובה, כדי שאנשים יתנו את המקום הנכון למה שלפני הנישואין - וממילא למה שאחריהם, וכך יהיה להם טוב יותר. שמץ כוונה כלפי  מישהו.

איפה חקירה אחרי האמת?

עיין במה שכתבת.

 

[ואם אתה מתכוין ש"אתה" אומר באופן מוחלט שהוא "טועה בדבריו"... נו, פרופורציות..]

שיש דברים שלדעתי ולדעת רבותי שהוא טועה. וכן בדברים שהם לא להלכה אלא לנוהג מותר לחשוב שהוא טועה אם יש לי על רבנים אחרים לסמוך

אם תאמר, לדעת רבותי, הוא טועה - או בענין הספציפי, או בכמה דברים (לא יודע אם הם סבורים דווקא בענין זה..), אז זה משהו אחר.

 

בהנחה שרבותיך תלמידי חכמים, אז יש גם מחלוקות בין תלמידי חכמים.

 

אבל זה, כמובן, עדיין מצריך להתייחס בכבוד אל דעתו - ובוודאי אליו.

 

[לגבי המהות של הנושא הספציפי, כבר הסברתי. הבאתי אותו שליט"א לא כמקור, אלא אגב התגובה שזו לא דווקא "דעתי" הפרטית]

לא על זה השרשור.
ובד"כ איני מתבסס על דעתי בלבד אלא על רבותי שהם ב"ה תלמידי חכמים. וזה נגמור את הדיון הזה. וכן כנראה הייתי צריך לכתוב את זה בצורה שונה שהייתה יותר מובנת.

בכל מקרה נראה לי היית יכול לכתוב את דבריך בצורה אחרת ויותר נעימה לגבי השרשור עצמו

מציע שתמחק אותה מר חלל הפנוי. לזלזל בתלמיד חכם...

מדבריך נשמע שאתה מזלזל וזהו. זה מה שיוצא מדברייך... מניח שאתה לא צריך ללמוד הלכות הוצאת שם רע וקל וחומר פגיעה בכבוד תורה ובתלמיד חכם עצום...

וכאשר רב טועה מותר להגיד את זה כדי להגיע לדבר אמת. כל הגמרא מלא מחלוקות יותר חריפות מזה.

בגילו ובמדרגתו. אתה אדם צעיר - והוא עמל הרבה בתורה.

 

לומר במוחלט "טועה בדבריו", ומה שכתבת שם עוד - זה ביזוי תלמידי חכמים. 

 

חבל. כתוב על זה דברים מאד חריפים.

ואני איני מדבר על סמך דעתי אלא על סמך רבותי

בס"ד

 

לעניין ההלכה- שלא מומלץ לסחוב קשר טוב ושייזהרו לא להגיע לניסיונות קשים מדי.

 

 

שתשמור עליהם

ותדברי איתו על זה או שהוא חסר מודעות או שזה זלזול זה קצת נראה כמו חוסר רצינות..
בן כמה הוא?

23

הרבה בגיל הזה בתחילת הדרך לפחות אצל הבנים, בישיבות זה הגיל שמתחילים לצאת ולכן סביר להניח שזה מחוסר ידיעה, אז אולי אפשר לדבר עם השדכן לגבי זה.

הראשונה שהוא בקשר רציני איתה. עד היום שטר הבנות לא עברו את מפלס הדייט ה2

ותדברי איתו על זה או שהוא חסר מודעות או שזה זלזול זה קצת נראה כמו חוסר רצינות..
בן כמה הוא?

בפניות, וזה עדיין בשבילו מאמץ ודורש הרבה אנרגיה, אבל לצפות בספורט זה בדיוק הפוך- משחרר ונותן לו אפשרות להמשיך בעומס, ולכן מבחינתו זה לא סתירה.
כדאי לך לדבר איתו על התחושה ועל הציפיות, אבל לפעמים מותר גם לא להיפגש שבועיים, לא מומלץ בכלל אבל זה לא חייב לפגוע בקשר.
 

וכמובן, כמו תמיד, כדאי לדבר על זה...

לשאול במהלך הדייט אם איכפת לה ממני?!
"היי, מה קורה, יש לי הרגשה שאת לא שמה עלי ולא איכפת לך ממני, מה את אומרת על זה?"

להעלות את נושא האיחורים ולציין שזה גורם לך לחוסר נוחות. יתכן שתגיע התנצלות, יתכן שיגיע הסבר שהוא/היא מאחר כרוני (יש אנשים כאלו) ואז זה לא מעיד על זלזול בך, אלא אחד מקוי ההתנהגות של האדם - שעליך להחליט אם מתאימים לך או לא. יתכן שיש גם סיבה אחרת. לפי התגובה תדע איך להתייחס.

בצורה מכובדת, לא מאשימה, עם רצון למצוא פתרון.

את יכולה להגיב כמו שכתבת, אבל אפשר גם לעשות את זה אחרת, לדוגמה:
- תקשיב משה רציתי להגיד לך משהו
- אני מקשיב
- אתמול שנפגשנו היה לי מאוד נחמד, אתה מאוד חכם ועמוק (מחמאה), אבל יש משהו שמפריע לי, ורציתי לדבר איתך עליו.
- אויי מה מפריע לך?
- זוכר לפני שבוע, בדייט הראשון שלנו? אז הגעת באיחור, ואני ממש מבינה למה זה קרה, גם זו הייתה שעה של פקקים, וגם אתה לא מגיע מהאיזור (הבנה והכלה), אבל היה לי קשה שלא עידכת אותי, זה גרם לי להרגיש שאני לא חשובה לך. יכול להיות שזו כמובן רק תחושה שלי, וגם ראיתי שממש היה אכפת לך, כשסיפרתי לך מה המנהלת שלי עשתה לי בעבודה (לא לזרוק אשמה עליו).

ואז כזוג אתם יכולים לנסות להבין למה הרגשת כך, ולמה הוא התנהג כך.

ב"הצלחה

אני מבינה שלא נעים שמאחרים אבל אם זה קרה פעם אחת למה לא לדון לכף זכות וישר לחשוב דברים כאלה?

איחרו לי יותר מפעם אחת- לא לקחתי כבד..

אבל היו שתי פעמים שאיחרתי בפגישות ראשונות שזכורות לי היטב ,והתגובות של שני הבחורים האלה הייתה פשוט נוראית, בצורה שזה חיסל כל סיכוי להמשיך מבחינתי. הפגישות היו סיוטיות.

פעם אחת נסעתי באוטובוס ולפי המרחק הנהג אמר שמגיעים עוד 5-10 דקות ובסוף נתקענו בפקק למעלה מחצי שעה , וכל הזמן סמסתי לבחור ועדכנתי וכשהגעתי הוא דיבר והגיב כאילו ברור לו ששיקרתי וההסבר מהצד שלי פשוט לא היה רלוונטי מבחינתו..איום ונורא. 

אנשים, נא דונו אחרים לכף זכות .

אם רואים דפוס התנהגות שחוזר על עצמו- יש מה לבדוק.

הפריע לה שהוא לא הודיע שאיחר, יש הבדל גדול בין השנים.

אם כי שניהם יכולים לקרות, מכל מיני סיבות שלפעמים הגיוניות...

גם דברים שלא הכי נוחים לו
ותראי אם הוא בא לקראתך

במיוחד בהתחלה, כשעוד לא נעים כ"כ להגיד לא

אבל זה תקין? זה לא אמור להיות אוטומטי שחושבים האם מה שאני עושה גורם לא טוב לשני? זאת נראה לי דרישה בסיסית

רוב הבנים לא מבינים רמזים

אם את רואה שזה חוזר על עצמו - זה כרוני

אם בפעמים הבאות זה לא יקרה - זה חד"פ

שאת אומרת שקר לך הוא מתייחס או מעביר נושא
כנל אם את רעבה
וגם כאשר הוא מביע דאגה האם זה אמיתי זה משהו שקל לבדוק..

יש אולי מקום נוסף?

הם מפוזרים בהרבה ישיבות

כמו רוב הישיבות התיכוניות/קטנות

אופקים\רכסים- רכסים.

גברא- בני ברק.

 

או שהתכוונת למשהו אחר?

 

והיה על זה שרשור לא מזמן, אם אמצא- אקשר לך

אפילו אם תגיד לך לא, אין שמחה כהתרת ספקות. ועל הדרך תוכל לשאול אותה (כמובן ואנחנו מדברים במידה ואמרה לא) שתגיד באופן יותר ברור למה נפרדה ממך.

אם היא העיזה לפנות אליו שוב
כדי להתנצל
ותוך כך לעורר את הכל בחזרה
רק כדי להשקיט את המצפון שלה

אני חושבת שאחרי כל זה יש לו את כל הזכות לשאול אותה ולקבל יותר הבנה.

לא נראה לי שזה מוסיף למישהו.

 

[אולי במקרים ספציפים, בדרך כלל לא]

אבל תדע שניסית

מזהה עם התסכול שלך הלואי ויכולתי לעזור

באיזהו מקום אני מאוד רוצה לשמוע אותו.
אני מפחד שהיא תרגיש לא נעים ממני, שפנייה תשמע לה ילדותית או ממקום של חולשה

שאם היא הסכימה להפגש עם חבר שלך הסיפור איתך כנראה גמור..זו דעתי.

 

אבל אם אתה זקוק לודאות הזאת כדי להמשיך אז תנסה, עם מוכנות לשמוע "לא".

לענ"ד הרבה פעמים מציעים לאקס/ית חבר/ה כדי להיפטר ממנה רגשית.. לדעת ש'זהו, זה בטוח נגמר'..
כאילו שעדיין חושבים אחד על השני, ושזה הדרך להפסיק לחשוב..

ולהציע רק אם שלמים עם הסוף. ואם הקשר יצליח, השדכן יאכל את הלב לנצח?

אם הקשר יצליח השדכן יהיה מבסוט כי נפתרו הספקות והוא עכשיו יודע שהיא לא שלו...

במקסימום הכי גדול היא תגיד שלא.

סוג של חצי לשאול למה זה נגמר וחצי לרמוז שהיית רוצה לנסות שוב... ככה אולי תראה מה הכיוון 

פניתי אליה באופן ישר. שלחתי הודעה ברורה בווצ' אפ.
היא כיבדה את האומץ שלי אבל אמרה לא.
ברוך השם!

אני יודע שישנו בוודאי - עוד אמצא את בת המלך

מכאן ואילך תעסיק עצמך בענינים חיוניים אחרים אשר יסיחו את דעתך ממנה.
בתור בעל ניסיון כ25 שנה, בחיזור אחרי נשים למדתי(עדיין קשה לי) שבנות הן מעט נוקשות והססניות ויותר מידיי מחפשות צבעוניות אסטטיות.
עכשיו: לפני הבנות יקיימו בי ארבע מיתות בית דין, אני מסייג ואומר שלא כולן כאלה. וגם אני יש בי נוקשות מעט וכו'. במושגים ספורטיבים אומר שמותר להפסיד לבנות🐆 (נראה לי הסתבכתי)😚

ולמדתי, הדבר הכי חשוב, זה לקבל את זה שנפרדים ועוד תיפרד, זה כואב אבל מחשל... ונכון, יהיה שריטה בלב...
אבל תחשוב קודם אם זה נכון לך ולה, האם זה שתדברו רק יעלה את הרגש ואין סיכוי לזה ומה שיקרה זה שיכאב יותר.. או שלך זה יקל אבל לה יכאב... זה לא שווה את זה... 
אבל אם אתה מאמין שהיא תחזור לדבר איתך, ויכול להיות טוב, ובכן זה יהיה אחלה, שלח הודעה עדינה ונחמד.
בלי קשר להודעה, כבסיס, תחושב אם בכלל נכון לך קשר עכשיו, אני לא יודע באיזה גיל אתה ואם אתה מתכנן צבא או לא, אבל נניח לצאת עם מישהי ואחר כך להשאיר אותה לבד למשך שלוש שנים/ שנה וחצי כי אתה בצבא זה יפרק את שניכם, וזו דוג' מאלף, תשב עם עצמך ותעבור שכלית על השכלולים, תיראה אם זה נכון.
ואני יודע שקשה לשלוט ביצר הזה, ברצון לקשר, ברצון לאהוב ולהיות נאהב, לדבר עם אישה, ולהיות קרוב אליה, אני באותו גרש מתנדנד כמוך, אך זו עצת היצר, והאם אנו צריכים לפייס את היצר הזה? על זה נאמר.. "חונך לאדם דעת"