פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 614)

כל הכבוד על הרצון ועל החשיבה! לפעמיים דווקא מישהו מבחוץ שלא מכיר ממש טוב- דווקא השידוכים שלו יותר מתאימים.. אולי תנסי כן לברר יותר עליהם אצל מכרים אחרים שלהם...

אשרייך!!

 

תני לו להחליט אם זה נשמע לו או לא. יכול להיות שהוא ידחה כי יש לו הצעה יותר קשורה ואולי אין לו בכלל שום הצעה והוא ילך גם על הצעה כזו. אי אפשר לדעת אם לא תנסי

 

ואפשר לשאול איך היה לה הדייט / ממה נהנתה...

להרשם לאתרי הכרויות...
רעיון, לא? 

בד"כ יש בכל מוסד מישהו שמתעסק בזה/ מורה וכו'..

אני בן 20

בהצלחה נשמה! אפשר להגיע לסוף הדרך.

מבטיח...

תצליח!

אבל יש עליות מדרגה.

יש שלב שבו קנית את הקומה הזאת והניסיון שלך יהיה בדברים אחרים.

ואת זה אני יכול להבטיח לך!

ואם תגיד את זה, אז ברור שמבחינתך זה יהיה שייך לבני עלייה.

אתה חייב להאמין שזה בר יכולת השגה!

אחרת ברור שלא תגיע לשם...

לזה לא

מייאוש?

זה בוודאי לא יהדות...

אפשר לשמור עיניים. בבית.

עיניים בריצפה. בכל מקרה אין משהו מעניין לראות בחוץ.

לא חייבים לתת לעיניים לבלוע הכול. אפשר ללמוד לשלוט עליהם.

שחז"ל גינו אדם שהולך ועוצם עיניו מלראות נשים, ומתוך כך חובט את ראשו בקירות עד שהוא שותת דם כ"מכלה עולם"
מה הפירוש לא יודע.

מצד שני, מדובר על הסתכלות בנשים צנועות.
וגם מדובר ברמה קיצונית, "שותת דם"

ואולי אם הן לא צנועות אז צריך.

אתה הולך היום ברחוב יפו אתה חייב לבלוע את כל הרחוב בעיניים שלך?

עיניים זה איבר לא מוגבל כמעט...

אז במקום זה תצמצם אותו. לחמש מטר לכל כיוון. ככה גם בטוח לא תתיקל בשום דבר.

ולא תפתח את הראש.

יש איסור להתבונן.
ואיסור התבוננות נראלי בגלל הרהורים.


אישית לא מוריד את הראש, למה? כי לא צריך. מתרגלים לא לעבור איפה שלא צנוע, אלא אם כן צריך. ולהתפקס.

כדאי ללמוד מההלכה, וככה אתה תמיד עושה כי ה' ציווה, ולא כי בלה בלה.

מוזמן לראות בקצרים את ההבדל שמסביר הרב זמיר כהן
הוא אומר שיש הסתכלות
ויש ראייה בעלמא
הסתכלות יכולה להיות לשנייה והיא כוונה לראות איך האישה נראית וזה אסור בכל מצב
ויש ראייה, ראייה זה מעבר בעיניים בעלמא ללא כוונה לראות איך האישה נראית וזה מותר באישה צנועה ואסור באישה לא צנועה

"פחות מטפח, ואם השוק מגולה, י"א דאפילו באשתו ופחות מטפח אסור לקרות נגדה שהוא מקום הרהור יותר משאר איברים.
וכ"ז לא איירי אלא לענין איסור ק"ש דהאיסור הוא להרבה פוסקים לקרות נגד המגולה אפילו בלא מכוין לאיסתכולי, אבל לענין איסור הסתכלות לכו"ע המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם
ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומע"ט לא ינקה מדינה של גיהנם
וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר"
רואים שאין איסור בראיה בעלמא (המשנ"ב פתח במקרה שהשוק מגולה)

ר' משה פיינשטיין חילק בין הסתכלות להתבוננות ולכן התיר לאדם חולה לשחות בבריכה מעורבת לשם הבריאות שלו. (כשאין עוד בריכה בסביבה) אם הוא בטוח לא יהרהר.

איגרות משה אבן העזר א סימן נו

רואים שגם כשמקום שאמור להיות מכוסה, גלוי. לא עוברים.


חלילה לא מכריע, רק יש דעות נוספות.
הייתי נחרץ מידי בלשוני.

כי אם הוא בן אדם בריא ונורמלי ושוחה בבריכה מעורבת אמור להיות לו הרהורים מזה.

 

ר' משה לא פוסק למאלכים.

רק רציתי להביא ראיה שאין איסור בהסכלות חטופה. חלילה לשחות בבריכה מעורבת, כל פסק יש לו את ההיתרים המסויימים שלו.

אפשר לקבל עצות מאנשים שכן מצליחים.

אפשר לשוב בתשובה מהר.

 

או כמו שאמרתי - לא ללכת ברחוב.

על כן צריך כל אדם להרבות בשמירה. ואם יחשב האיש בפגעו באשה נאה כי גיהנם פתוח בין ריסי עיניה, ובאש תמיד תוקד כל הקרב אליה ויחזיר כל מחשבותיו אל הדברים האלה לא תהיה לו לפוקה.
ואמרו זכרונם לברכה (ברכות ה, א) שאם אין כח בידו להמית היצר ולהרחיק מחשבתו ממנו שיקרא קריאת שמע או יעסק בתורה, והודיעונו שעל כל פנים ימות בכך, כמו שאמרו זכרונם לברכה (קידושין לא א), שאם אבן הוא נמוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר (ירמיהו כג כט) הלא כה דברי כאש וגו'.

@בחור שמח

שמצליחים.
החינוך הצליח, אז הבאתי את עצתו

וכותב בהלכות תשובה (כמדומני, או יסוה"ת) שנתינת המצוות מוכיחה שיש בחירה לפחות בהן, שאם לא כן לא שייך לתת עליהן שכר למקיימים או עונש לחוטאים. הרמב"ם לא נותן כאן חומר למחשבה, אלא חושף לדורות טפח מאמיתת המציאות.
מכאן, שאם כל יהודי מצווה על העניין הנ"ל, טעות לומר שהוא שייך לבני עלייה.

אתה חולק עלי מהבנתך את הרמבם.

אז הריני להסביר לך את הרמבם הנ"ל.
אם אדם עומד בנסיון משמע שיש נסיון וצריך לעשות תשובה.
לא כתב שיש מציאות בה ההתמודדות מפסיקה.

כדי לתת שכר "למצליחים" עליהם להתמודד בנסיון גדול יותר.

זו העקשנות שלך

אבל זה לא המקום הנכון לדון בזה/ לפרוק את זה.

ליקוטי אמרים פרק כז

ורמבם הלכות איסורי ביאה,
וטור, ושולחן ערוך. וכדאי גם חינוך (ואם זורם לך תוסיף גם מנחת חינוך)

תלמד את ההלכות, זה יעזור לך.

מאיפה אני אשיג את זה

קראתי.
חזק.

חח יצא לי איכשהו.

ימי השובבי"ם שבדיוק קיימים בשביל לתקן את זה.

ולא לשקוע בעצבות. זה ארס.

אם לא תנסה, לא תצליח

כנראה שזה לא הזיווג שלך ב"ה הוא יגיע והוא יהיה הכי טוב בשבילך

מחזק את ידייך... זה כנראה לא הוא.

אבל אין ספק שההרגשה אוכלת...

להכיר את האנשים ולקלוט התאמה.. לא דןןקא קריטריונים מסוימים.

לי עוזר לכתוב ממש לפרטי פרטים על הבנאדם. לתאר את האופי, לכתוב דוגמאות.. לנסות קצת לנתח את הבן אדם. ואז להוסיף גם מה לדעתי הוא/היא מחפש/ת. מה יתאים לו/לה. ואז כשאני קוראת את זה אז עולים לי פתאום אנשים ש"עונים" על הקריטריונים.. הרבה פעמים גם אחרי שאני כותבת אני עוברת על אנשי קשר וככה עולים לי רעיונות גם לאנשים שלא ראיתי מזמן..
אין לי אחים בשלב הזה אז לא יודעת אם זה שונה ואם יעזור.. אבל ניסיתי
בהצלחה גדולה!
ושנזכה להיות שליחים נאמנים..

קודם כל תמסרי לה שיש לה מעריצות!
לגבי נושאים-
- איך לדעת שמה שאני מחפשת זה מה שאני באמת צריכה? ואיך לדעת שמה שאני מחפשת זה בא ממקום אמיתי ונכון ולא מחלומות חיצוניים?
- כמה מקום לתת לאינטואיציה? נגיד לשמוע הצעה ולמרות שהפרטים היבשים נשמעים ממש טוב, יש הרגשה שפשוט לא בא לי על ההצעה..או אפילו אחרי כמה פגישות- ממש זורם, אותם שאיפות וכו' - ופשוט "לא בא".. יש לזה מקום?
- בין ביטחון להשתדלות. מתי ה"השתדלות" היא כבר חוסר אמונה? איך להאמין בדרך ולא לשקוע בעצבות כשלא הולך.. איך לגדול מהדרך..

תודה רבה!!

ומעולה! כל הכבוד על הפירוט

תודה רבה!!!

איך לא להשתעמם מהקשר?
איזה תכונות חשובות לקשר זוגי שעליהן ניתן לעבוד גם לפני כניסה לקשר?

אם התלבטויות וחששות שעולים במהלך הקשר הם בבחינת ״סתם פחדים״ שיש לפתור עם עצמינו, או שזה דברים עמוקים יותר שנוגעים לבן הזוג הספיציפי שאיתו נפגשים.

וטיפים איך להוריד את סף הביקורתיות כלפי בן הזוג, ללמוד לא להתעצבן מכל דבר שעושה שונה ממני וכ״ו (בעיה בעייתית שאני סובלת ממנה.. )

תודה לך יקירה!

על הנושאים האלה....
בכל מקרה היא גם ליוותה אותי קצת דרך היוטיוב... היא נתנה לי יותר ביטחון ואמונה במה שאני עושה וחושבת...

אם אתם זוכרים שאלתי גם אני על שיחות שלה והמלצתם לי לשמוע ביוטיוב... לא קבעתי איתה מהסיבה הפשוטה שהיה למ יקר אבל שמעתי שיחות וחלקן באמת פתחו קצת יותר את המחשבה...

נושא שעולה פה גם לא מעט.
איך בונים, מתי מספרים, איך בונים כנות ללא אכזבות. דו סטרי.

וגם פחות מדובר , ואולי טוב שכך, קשר עם בעלי 'עבר' של מגע. מגע פסול סתמי זה הכי רחב ודורש יחס בעיני וגם 'קשר שני', רווקים עם גרושות ואלמנות. לגבי רווקים כם נשואים לשעבר זה גם ובעיקר שאלה רגשית של מה ים מה שהיה, איפה ואיך זה בחיים. איפה אני ביחס לזה, ומהמרום שלי: איך שוברים רתיעה? צריך לשבור אותה?
תודה רבה!

בס"ד

 

תודה רבה!

בהצלחה לך

את ידייך, למסע הזה אכן יהיה סוף טוב.
כל דבר שעברת בדרך הופך אותך לחזקה יותר ונהפך לעוצמה גדולה!
המון הצלחה!

אני בטוח שתצליחי להפיק את המיטב ממה שאת עוברת.
ובטוח שיהיה סוף טוב כפי שאפשר

בהצלחה רבה

שהאישה יצאה עם מעל מאה, זה מראה את הנחישות והנכונות שלה וזה יפה בעיני

דיברתי עם חבר שיצא מעל למאה, וגם קצת יותר. כלשונו- "אני חושב שמילאתי יותר משלושה וחצי אוטובוסים..."

ועדיין לא התחתן...

עקשנים...

זה ידוע שגברים תופסים ספסל שלם באוטובוס

מי רוצה להתחתן איתכם בכלל....

וכל אחד והבעיות שלו.. יש כאלו באופי ויש ביופי

ובהחלט שה' ירחם על עמו ישראל..

בס"ד

והיה מבאס לראות את המספר שלא חשבתי שאגיע אליו..
אבל הכל מאת ה'!
כל אחד ואחד מהם מדויק בדרך אל האחד שלי

באמת שואל, עזר לך במשהו?

זה לא טוב ולא רע, עושים את זה בשביל הכיף וגם סתם בשביל לדעת מה עברת

אני חושבת שכן כדאי שזה לא יהיה סתם לשם הכיף ולדעת מה עברתי.
יש סיבה שהקב"ה הפגיש אותי עם אנשים מסויימים, ושהצעות מסוימות הגיעו לכדי מפגש, או שלא, ויש כאלו שהתארכו מעבר למה שציפיתי וחשבתי וכן על זה הדרך.
לפעמים זה ברור כשמש, ולפעמים לוקח זמן להבין את זה, אבל אין ספק שמכל אחד למדתי משהו על עצמי. על הדיוק הנכון והמתאים לי, למה אני מתחברת או אפילו ברמה הכי בסיסית של גילוי והכרות עם נקודות שצריכות בירור ותיקון בתוכי ביחס לאחרים וביחס לעצמי כאדם, גם בלי קשר להיותי בקשר זוגי.
ואין מי שחלק איתנו דרך ולא השאיר לימוד כלשהו.
הצעה שלי, בזרימה שלך שבי לכתוב אפילו רק נקודה אחת שלמדת מכל אחד בדרך. אין לי ספק שיעלו עוד דברים שאולי לא חשבת עליהם, וזה ידייק אותך הלאה.

שבענייני זיווג לכל אחד יש את מספר הבנות\בנים שהוא\היא צריכים לעבור כדי לפגוש את החצי השני.

לכן כל אחד שעובר זה רק התקדמות.

יכול להיות שאשתי מספר 4 בתור ויכול להיות שמספר חמישים. בכל מקרה אני תמיד מתקדם!

פעם במדרשה הביאו לנו סיפור שמדבר על זה, צריכה למצוא אותו.
ואפשר את המקור המדויק בנתיבות שלום?
(אבות ו,ו וכו'...)

תודה.

בס"ד

לראות מה היה ומה עברתי בדרך...

עגלה יעני תינוק עצלן?

 @מבקש אמונה אתה צריך בעיקר את הסיוע משמיים ותפילות. לא צריך להיות מומחים בלהתחיל עם בנות בשביל להתחתן.

בעז"ה בקרוב תמצא!! 

 

נכון צריך תפילות אבל גם אממ... לדעת איך לכבוש.   

אפילו הגמרא אומרת איך לעשות את זה     (המבין יבין, אני לא מגלה )

אני בעיצומה של משימה להתחיל עם מישהי שלפי הדיבור נראה שדי התייאשה מגברים.. קשוחה כזאת.

אבל אני יודע שהיא ממש אחלה בפנים

לא צריכים לצאת או להתחתן כי מישהו לוחץ עלייך אלא מתוך בירור עמוק ואמיתי שאת מוכנה לבנות את הבית שלך.

תשבי עם עצמך, תשקלי את זה ואם זה לא הזמן - אז זה עדיין לא זה

לא נותר לי אלא להסכים
שימי פס על כולם;)) ! כשיגיע הרגע בו תהי מוכנה את תרגישי, ואז תוכלי לספר לכולם;) גם העניין של המובכות מדיבור על המדוייטים ובנים באופן כללי ייעלם
אם את לא מרגישה מוכנה אל תצאי. לטובתך וגם לטובת הצד השני...תנסי להסביר את זה ל'שדכנים' שלך, אולי זה יקל מעט כשהם יבינו את ההגיון מאחורי הדברים- והכול תלוי רק ברגש שלך, אף אחד לא יוכל לעורר בך אותו מלבד הקב"ה!
והנה הגבתי בכל זאת ;)) חח

אבל בכל זאת הוספת;)

הנה בחור טוב @קוד אבל פתוח

@מחפשת^ תגידי מה עושים איתו?

תזהר אני אלשין עליך ל@יעל מהדרום

לק"י

נניח אותו בפינת המחשבה💡

זה מבית ספר?

אגב-עוד בחור טוב אחד ואני יכולה לפתוח אוסף רשמי😬

עדיין?

 

הפיתרון הזמין הוא חתונה

יהיו אנשים טובים בהמשך גם

למדתי מתישהו שחשוב לצאת גם בזמן הנכון ולא משנה מי האדם.

יש בחורים טובים ויש בחורות טובות, והסוד הוא שהם יהיו גם בהמשך, לא מדובר בזנים נכחדים.

בהצלחה רבה

ההגדרה לפדיחה זה מה שגורם לבן אדם להרגיש לא בנוח. ומה גורם לו? הכל תלוי בו. אם תביני שהם הבעייתים שעושים מעצמם צחוק (אם הם מדברים בשמך) והם צריכים להתפדח, ואם את בסדר את לא צריכה להתפדח, ולכן אין לך פה שום פדיחה, תחסכי מעצמך המון כאב ראש. בהצלחה

ואני גם לא חושבת שנגיע ואם זה יקרה אני פשוט אהרוג אותן וגמרנו.

חשבתי שמדברים בשמך ואומרים לאותם בחורים שאת מעוניינת לצאת איתם, פשוט יש אנשים בפורום הזה שמתייעצים מה לעשות במצב הזה...

 

הם צריכים להתפדח לבד גם בלי לדבר בשמך. זה אמנם פחות גרוע אבל הם לא אמורים להיכנס לך לנעליים ולהחליט בשבילך מה מתאים לך ומה את אמורה לעשות.

(את יכולה לגרום להם להתפדח, לומר להם "שמענו עליך...!!" "בטח אתה יודע יותר טוב ממני" ואז לגלגל עיניים...)

כנות זה חשוב. לא לשמור תחושות בבטן.

טעות שלי...


לא משנה.

כל כך נכון, וזה גם הפוך, אנחנו לא צריכים לבטל את עצמנו בשביל השני...

נולדתי להיות חצי אבל החצי הכי שלם שיש וזה יקרה רק אחרי עבודה רבה והשתלמות ואחרי ההתבררות של אני העצמי כחצי~חלק מושלם שהבין שהוא אף פעם לא יהיה כזה לבד (ורק אחרי ההבנה הזאת אפשר לקבל את התואר הזה)...
ונכון שזאת אחריות שלו להגשים את הציפיות אבל אני יודעת שיש בי כוחות להשפיע ולעודד ולקרב את רגעי ההגשמה. וכן להפך~ יותר קל יהיה לי להגשים את שלי בעזרת תמיכה של אדם אהוב שרוצה בטובתי באמת.
ונכון שאני לא חייבת לוותר על מי שאני כדי לאפשר לך להיות מי שאתה, אבל אני רוצה להתגמש למענו...
ואני לא חייבת לשנות שום דבר אבל אני רוצה לעשות את זה למטרה נעלה וקדושה של הקמת בית בישראל. בית קדוש וטהור ושמח ולא סתם עוד בית עם שני אנשים אגואיסטים שחושבים רק על עצמם ועל השלמות שבהם ומימוש החלומות הפרטיים. לאאא. אני רוצה לזכות להיות חצי וחלק של משהו גדול, של חיבור שינבע מרצון לשינוי למען ערך המשפחה ולא מטשטוש הכוחות שבי. אני רוצה לזכות לתת ולהעניק ולאהוב ולא בגלל ויתור עצמי אלא בגלל הרצון הפשוט להיטיב עם אחר ולהרבות אהבה וטוב.
רק כשכל אחד מאיתנו ירצה בהוספת קרבת ה' וקדושה, יתחיל החיבור האמיתי בינינו.

הגענו להבנה שאנשים שונים יכולים להבין ולתת משמעות שונה לדברים, בייחוד כשהם מסתכלים מנקודת מבט שונה על המציאות.
אדם שנמצא בתוך קשר וכבר עבר איזה שלב של התכווננות פנימית, יסתכל אחרת מאדם שמכין עצמו לאפשרות של קשר ושואף לעשות זאת באופן הכי נכון. עבורו ועבור בן הזוג שלו.

זה נכון שבעומק ובשורש צריך להיות בתודעה של אחד, וחיבור וויתור והתגמשות כדי לאפשר קיום של האחד הזה.
אך עוד לפני כן, כשאני מתחילה לחשוב על לפגוש אדם עם אילו 'חלומות וציפיות' אני מגיעה לקשר?
מה אני מצפה מהשני להיות ולעשות כדי שיתקיים האחד?
האם אני מצפה ממנו להשלים חסרונות וחוסרים שקיימים בי (ואני לא מדברת על מימד ההשלמה המוכר) שרק אני יכולה לפעול למען השלמתם? האם אני מצפה שירפא בי שברים וסדקים ויתפקד כמטפל עבורי? האם אני מצפה ממנו להגשים עבורי חלומות שלא פעלתי עבורם מאום עד היום? אם יש לו רצון וחלום משלו שסותר במשהו את אלו שלי, האם אני *מצפה* (לא מדברת על וויתור עצמי שלו כי הוא מעוניין בזה) ממנו לוותר על שלו כי שלי חשובים עבורי יותר ואם אנחנו אחד אז אמורים להיות חשובים בשבילו יותר, גם אם לא מתאים לו?
האם אני מצפה ממנו להשתנות?
להיות משהו שהוא לא כדי שלי זה יסתדר בתמונה המשפחתית שאני מציירת לי בדמיון?

כשאני אהיה אני ואקבל את השני כמות שהוא כרגע, אז יתאפשר חיבור אמיתי.
וכשכזה מתרחש, באופן טבעי כל המערכת מתגמשת וויתורים הופכים למשהו הדדי,טבעי ונעים לשני הצדדים. וזם נכנסים כל הדברים המדהימים שכתבת.

תמיד היינו אחד
ואז הופרדנו

חוץ מזה - ממש יפה

(רק אגיד שלא מסכים לחלוטין, זה נכון כמובן שלא כדאי לפתח רגש. אבל לנסות לעצור אותו בכח, זה משהו שהופך את כל התהליך החיפוש להרבה פחות טבעי...)

(למרות שהוא יכול לפרוח גם בלי שהשכל ייתן אישור)

אבל לעצור את הרגש לא אמור לפגוע בקשר..

יותר קשה לייצר רגש שאין פוטנציאל לזה. 

וגם למה אתה קורא קשר? קשר נשמע כמו משהו עמוק תקופתי ומחייב לתקופה ארוכה. הצעת שידוך לא מחייבת שתיווצר קשר. אני ארצה שיווצר קשר עם הבחור שאני עומדת להתחתן איתו , לא עם כל בחור.. 

 

 

אני חושב שזה הופך את הדייטים לדבר פחות טבעי, וגם ככה זה מאוד מאולץ.

תקשורת טובה, זרימה, זה דברים שלאו דווקא קשורים ברגש 

חוסר רגש או שליטה עליו לא אמור להשפיע על הזרימה. כי שוב זרימה לא בהכרח קשורה לרגש...

(אולי זה ישפיע מבחינות אחרות של הקשר אבל לא חושבת שזה קשור לטבעיות..)

 

לבדוק בדיוק אם זה מתאים לכל אחד שזה יהיה קשר בריא נפשית וגופנית אחרת זה ייגמר מהר וחבל על כל הכאב
מאחלת לך שהקב"ה ישלח לך את הזיווג הראוי לך

ומחזקת את טענתך.

@קוד אבל פתוח אני חושבת שהיא דיברה על אנשים שהרגש אצלם הוא חלק מאוד מהותי ופעיל, ולעיתים קרובות נכנס לפעולה חזק ועוצמתי מדי לפני הזמן. וזה נכון לא רק בהקשר של זוגיות.
וכן, צריך ללמוד לאזן, לא לנטרל לגמרי, אבל כן לאזן.
מה זה אומר בעיניי? שאם שמים לב שהרגש מתחיל לתפוס פיקוד על העסק ומשהו שם עלול להתקשקש מדי, לקחת אותו רגע לשיחה הצידה ולומר לו:
"אתה שומע?אתה מאוד חשוב לי ומשמעותי עבורי ואין מקום שאלך אליו בלעדיך, ואין החלטה שאקבל בלי שאתייעץ איתך קודם. תהיה בטוח בזה. ואתה יודע מה אומרים על החביבים? אחרון אחרון חביב. ואתה החביב בעיניי. אז תסמוך עליי שזמנך יגיע, ואם יקרה מצב שאשכח, ואיייין מצב שאשכח, אתה תזכיר לי. כי רואה? (מראה שיקוף לבבוני שנראה בו בבירור) אתה ממלא פה הכל כמעט."

ומדברת גם מניסיון כואב.

ואכן מדובר באנשים רגשיים ורגשניים.. יכול להיות שלאנשים שכלתניים זה לא כזה יפריע לטווח הארוך

 

אבל לענ"ד מדובר על חוויה סובייקטיבית.

את חווית משהו אחד, מישהו אחר יחווה זאת אחרת.

לא צריך לרוץ ולהסיק מסקנות כ"כ ברורות לכולם.

 

אני חושב שהמסקנה היא שצריך לפתח מודעות עצמית גבוהה.

 

ומעבר לזה, כל אחד יפתח את הקשר באופן ובצורה שמתאים לו,

וכל אחד ימצא את העיתוי הנכון והאיזון הנכון בין הרגש לשכל שלו.

 

בתקווה שלבסוף יהיה טוב לכולם..

דיברתי עם הרבה אנשים שעברו "שריטות" בגלל קשרים ארוכים שלא הגיעו לחתונה.

זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה.

וגם לא נתתי הנחיה מדוייקת. איזה מתכון למינון הנכון. זה יותר אזהרה כללית.. 

אני חושבת שאנשים רגישים טיפה מעל הממוצע יבינו.. 

 

בכל אופן בעז"ה שנשמע בשורות טובות  

הרבה פעמים קשר טוב מגיע אחרי תקופה ארוכה של יובש, או בתקופות של צורך רגשי יותר רב מבד"כ..

והרבה פעמים ההצעה לא באמת מתאימה מבחינה שכלית, אבל מבחינה רגשית היא יכולה לעבוד מעולה.

בקיצור בפעמים האלה, הלב יכול להיות עם כושר שכנוע מעולה שזה "נכון לי וטוב לי" ורק אח"כ שהלב קיבל את הסיפוק שלו,

הוא קצת מתחיל להתפכח .. 

 

(ואני לאו דווקא מדברת על מקרים קיצוניים, יש חוסר התאמה בדברים גם פשוטים של החיים..)

 

 

אני גם הייתי בהרבה שנים של חיפוש עד שמצאתי את אשתי..

אני חוויתי את הדברים הללו ומבין אותם לחלוטין.

אבל החיים מורכבים ולרוב הם לא עובדים לפי מתכון מוכן מראש.

הרבה פעמים אם "נחנוק" את הרגש בהתחלה, הוא לא יופיע אח"כ גם אם בשכל זה יראה מושלם.

ואז בעוד זמן מה, הגיוני בהחלט שתכתבי מסקנה הפוכה וגם עליה תנסי להגן.

 

מה שצריך זה מודעות עצמית, כל השאר זה כבר סובייקטיבי.

וזה לא "לחנוק" את הרגש. הרגש קיים. אי אפשר להעלים אותו.

אפשר להיות מודעים אליו ולא להסחף אחריו.. או לא לתת לו את המקום שלו 

ואם יש פוטנציאל לרגש, אני לא מאמינה שהוא "לא יצליח לאהוב"... (אלא אם כן מדובר במקרים קיצוניים של טראומות או חסימות) זה לא משהו שבאמת שולטים עליו. 

זה נמצא או שזה לא נמצא, זה במקסימום מתפתח למימדים יותר גדולים אם יש פוטנציאל.

 

אבל מסכימה לגבי המודעות העצמית

מה הקטע?

לה להשיג.

שמעתי הרבה סיפורים כאלו.

זה נכון שלא צריך מיד להיות פתוח עד הסוף
אבל בכוונה לשחק אותה קשה להשגה
עלול בסוף להשאיר את הבחור בלתי מושג....

שלא. אולי אפילו ההיפך.

שהבחור לא ידע להחליט ומשך בלי סוף.
וברגע שהבחורה אמרה ''לא'' הוא תפס את עצמו בידיים יאמר כן.

אנחנו בני אדם, לא סטטיסטיקות. אין הכללות על מה שאשה עושה, כל מה שלא קשור למבנה ביולוגי מיוחד לכל אחת ואחת.
אשתף אותך שאני ממש לא סובלת הצגות של "קשה להשגה". תעשה לעצמך טובה, תתנהג טבעי. אם אתה מרגיש - תראה שאתה מרגיש.
ואני שמעתי על הרבה מטפסים שניסו לכבוש את פסגת האוורסט, דווקא בגלל שהיא קשה להשגה, רובם לא נשים ;) יש המון סיפורים על אנשים שרצו לעשות את הבלתי אפשרי, ככה הקב"ה ברא אותנו (לפחות חלקנו;), עם יצר הרפתקנות.

כי זה נכון שכגברים אנחנו באמת מאוד השגיים ומנסים לכבוש פסגות בכל תחום כמעט בחיים ( איש דרכו לכבוש ואישה אין דרכה לכב, ש, יבמות ס''ה: ) ולכן גם לרוב הגבר הוא המחזר, הוא זה שמציע את הנישואין וכו'

אבל, וזה האבל הגדול, מי שיותר "משחקות אותן קשות להשגה" הן דווקא הנשים מבחינה סטטיסטית( סליחה על זה [@השתדלות !... ), ממה זה נובע? אין לי מושג... אני חושב שמהשגיות ומשאיפה לשלמות ופרפקציוניזם...

אבל שוב, אני רק חושב ככה, אם הגברים היו מבינים נשים והפוך - הכל היה נראה אחרת;)

לפחות לא במגזר הדתי. לא קורה בכוונה. זה נובע משיקול שכלי, כאשר הגבר בדר"כ יהיה עמוק בתוך הרגש... החשש שאולי זה לא זה, לא מתוך שאיפה לשלמות, אלא באמת מתוך רצון להבין את הכוונה האלוקית - האם זה אכן הזיווג או לא;)
אולי התוצאה נראית דומה, אך זה לא מכוונה לשחק "קשה להשגה".
סיום מתוק,;) ולפעמים לא צריך לנסות להבין, צריך פשוט להכיל

אם אתה מראה שאתה עמוס, פשוט מאוד- עוברים למתחרה הבא.
אם אין מתחרה- זה סתם מעצבן...

בגלל שגבר דרכו לחזר ואישה שיחזרו אחריה, גבר שרואה אישה שמתאימה לו ישר מרגיש משיכה ורצון לחזר ואישה מרגישה כשמחזרים אחריה בצורה נכונה, אחד הדרכים להתגבר שידור מוטעה של נואשות בזמן חיזור הוא משחק של קשה להשגה, זה עובד אבל צריך לזכור שזה לא הדרך היחידה ולפעמים גם יכול להתפרש כחוסר ענין אז לעשות את זה אבל לא יותר מידי.

לדעתי. וסליחה על הבוטות, זה נשמע ממש כמו פירוש התנהגות של חיות בספארי... אם אשה משחקת "קשה להשגה" על ההתחלה, אולי היא פשוט לא מעוניינת? מה זה "זה עובד", אל תתייחסו אל עצמכם כאל משוואה , אם יעשו את זה אז זה 'יעבוד', כולנו אנשים.
אל תחשוב יותר מדי על איך עושים דברים לפי הספר. האישה שבעז"ה תהיה אשתך היא האחת שמדויקת לך, על כל המעשים שלך, ולא לכל אחד מאנשי הפורום. אולי אשתך לא תהיה 'אשה ככל הנשים'?;)

הרב מלמד כותב באחת ההערות בכרך משפחה:

"... הפירוש הפשוט, שאכן ישנה אחת שהיא המושלמת ביותר, ואם יזכה אדם לתקן עצמו, יזכה לפגוש אותה ולבחור בה. אבל מי שאינו מתוקן, יתכן שיפגוש בה, אבל מפני עיוורונו לא יראה את המעלות הטובות שבה, משהו במראה שלה יפריע לו, וכך יפסיד את השידוך הטוב ביותר עבורו. עוד אפשר לפרש, שלא הכרזה אחת ישנה בשמים אלא אלפי הכרזות, מהשידוך הטוב ביותר עבור כל אדם עד לגרוע ביותר. לכולן מכנה משותף, ועל כן כולן מתאימות במידה מסוימת, מפני שלכולן מידות ותכונות מסוימות שנדרשות להשלמתו, ולכן כולן נחשבות בת פלוני. אם יזכה להיטיב את מידותיו ומעשיו, יזכה לטובה ביותר. אם ירד מעט ממדרגתו הרוחנית, יזכה למעט פחות טובה, ואם ימשיך לרדת ולהתמהמה יפסיד וייפול להצעות פחות טובות, ואם ימשיך להתעכב ולרדת מבחינה רוחנית, יוכל לזכות באפשרויות הגרועות ביותר עבורו. "

זה גם היה שוק בשבילי, אבל הוא אומר שלא בהכרח יש לכל אדם את *האחת* המיוחדת לו אלא יש כמה, מי יותר ומי פחות...

המקור המדויק שמור אצלי, מי שמעוניין - בפרטי...

שהמביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ובעיניי חלק מזה זה לכתוב מראה מקום מדויק.
יש פה אפשרות לקידום הגאולה בענק אם תשתף את כולנו היכן בדיוק זה מופיע.
אני אשמח לדעת היכן בדיוק מופיעה ההערה הזו בספר.
תודה רבה.

את המקור של זה באבות ותביאי גם את גאולה לעולם;)

ועוד הניק מחייב אותי, מביאה דבר שנלמד ממנה ולא מיישמת בעצמי...

אבות ו,ו בסוף המשנה שם.



ותודה על המקור.

ומה טוב חלקך ומה יפה ירושתך

זה מופיע בספר פניני הלכה, כרך משפחה, אות ג' - שידוכים, הערה 3

לדעת גדולים

והבנתי כבר שאת לא רוצה שיעשו לך משחקים את עונה לי מתוך ניגוד עניינים.

באחרות זה יכול להיחשב כהתנשאות וגסות. 

קשה להגיד איך...

במיוחד בנות בורחות כשמישהו חושש לאבד אותן.  ההתנהגות שלו מבריחה אותן

 

ובטח שאתה יכול!
כל אחד יכול, וגם אתה. אין סיבה שלא.
ולכל אחד יש חולשות.. בני אדם.
ה' דואג לטוב ביותר עבורך.

שתזכה בקלות ובבהירות!

תודה רבה.

איזה כיף! מזל טוב!! ממש מחזק, איזו התחזקות מתוקה..
גם לי לקח זמן להבין שעם כל החסרונות שבי, זה עוד יקרה;)

שצריך לבחון את הדברים ברמה השכלית

האם מי שאתה יוצא איתך מתאימה לך ברמה הרוחנית

האם יש לכם השקפה כללית דומה,

האם תכונות האופי שלה מתאימות.

 

לדוגמא אני מכיר מישהי שיצאה עם בחור שהוא לא יציב נפשית,

זה בוודאי משהו שנפסל עוד בשלב הבירורים.

אבל יש מצב שמישהי תצא ותתלהב קצת מהבחור ותחליט להמשיך (כפי שאכן קרה).

זו דוגמא קיצונית יחסית.

גם צניעות (למי שחשוב) זה מדד.

גם השכלה, או אפיקי התקדמות.

גם השקפה, וכן הלאה.

יש כמובן דברים שעליהם לא מתפשרים כבר בשלב הבירורים,

ויש דברים שאפשר לצאת ולבדוק, ולכן חשוב לחשוב מהשכל ולא מהרגש במיוחד בהתחלה.

ממליץ לשמוע הרצאות של הרב פנגר/זמיר בנושא הזוגיות להבהיר את הדברים.

היא מאמינה במוות לערבים, הוא מאמין בכיבוש משחית.
היא אוהבת שוקו, הוא אוהב קפה.

לדברים שעליהם מתפשרים, לצורך העניין הבדלים באופי, בדרך ההתנהלות. וצריך לחשוב האם זה דברים שאת מוכנה להתפשר עליהם ולא להתעלם מהם.