פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 614)

בעזרת ה' תמצאי מהר.

לא בטוח שאין קשר בין השניים, ואולי לא בכיוון המחשבה הרגיל...
ב"הצלחה ובס"ד בשמחות.

(הקשר הוא לא- צניעות, אם חשבת)

לא

של @צ'יאל

מזדהה..

שיעזור לה לשמור על עצמה ועל עצמם. שיגדיר גבולות ברורים מבחוץ כי בתוך הקשר זה מאוד קשה.

היא יכולה לנסות להעמיק בלימוד על שמירת נגיעה. כשאתה מבין למה אז בד"כ פחות יש לך יצר הרע לעבור על איסור.

שתתפלל לה' שיעזור לה.. המון תפילות על קדושה.

וכמובן שתשים לב מאוד שלא נוצרות סיטואציות של קרבת יתר או ייחוד, שזה מכשול גדול מאוד ומפיל הרבה לצערנו.

לה הייתי ממליצה להפגש רק במקומות עם הרבה אנשים (וזה ממש לא מחייב מוכרים), שישמרו על מרחק פיזי בזמן הפגישות, ו--- שאם היא מרגישה שהוא מתאים לה אז שיזרזו עניינים ויאללה חתונה. שלא יווצר מרווח זמן גדול בינתיים שמזמן הרבה בעיות. אם זה לא זה אז שתחתוך כמה שיותר מוקדם. שלא יימרחו עם הקשר בשום מצב, לכאן ולכאן.

 

הרבה הצלחה

 

(רק קחו בחשבון שהדברים נכתבו מנקודת מבט של בחורה בת 19 וחצי אז הכל בע"מ, זה מה שאני מאמינה בו)

לגבי שאלות הלכתיות זה נושא אחר.

זה לדעתי נורמלי ביותר. רק צריך לדעת להיות חזקים ולא לתת ליצר להצליח להיכנס למצבים האלה... להיות במקומות שלא נעים לפול שם. כמו במקום ציבורי דתי.

מעבר לזה הייתי אפילו משתף את הבחורה (במקרה שלה את הבחור)

[אבל בכ"ז, נניח לדוגמה שהבחור גם כן קשה לו עם זה - ונעזר בכך שחושב שלא בסדר כלפיה.. נמצאו מכשילים זה את זה. 

גם יכול להיות להיפך, אם הוא בחור עם "רמה", ישמע ש"היתה רוצה ליפול".. עלולה להפיל את כל הקשר. אז זה לא ענין לשיתוף]

אין לי מושג מאיפה אתה מביא את הדברים האלה.
צריך לדעת שהדברים האלה קיימים ועם זאת גם לשמור על ההלכה ולא להכניס את עצמך למצב הזה. זה שיש לה רצון זה לא אומר שהיא רוצה שיפלו

"מאיפה אתה מביא"... מאיפה אתה מביא מה שאתה כותב?..

 

ומכל מקום, אני מביא את הדברים הללו, מהיכרות ממושכת של המציאות, מכל מיני אנשים. 

 

בדיוק בגלל שצריך לשמור על ההלכה, "לא להכניס את עצמך למצב הזה", כלשונך, אז צריך שלא לשתף את הבחור. כי זה כבר עלול להיות להכניס עוד קצת למצב הזה. לא פעם, קורה שכל אחד עוצר את עצמו, בגלל שחושב שכך השני.

 

ולגבי "לא רוצה שיפלו" - איננו מכירים את הבחורה. חברתה כתבה, שהיא רוצה שיפלו.. אז ב"רצון" כזה צריך לא לשתף. כמו שכתבתי, יכול להזיק לשני הכיוונים.

 

וזה קשור אליו. והם בקשר לקראת חתונה.

המושג הזה "יש לה חבר", הוא  מעוות. "חבר", זה אחרי הנישואין - "היא חברתך ואשת בריתך". נפגשים כדי לבדוק אם יש אופציה להתחתן. ועיקר הדברים אמור להירקם בלב אחרי הנישואין.

 

ואם היא "מדמיינת", אז כאשר עולים לה דמיונות כאלה, שתסיח את הדעת.

 

ואם היא "רוצה" שיפלו ח"ו, זו התגברות של יצר הרע. ויש בכך ילדותיות מרובה. להרוס לטווח ארוך, בשביל הנאה מפוקפקת של רגע.

 

שתיישר את עצמה מהר. שתתפוס שבינתיים הוא בחור "אחר", לא נשוי לה. קודם כל, שיתחתנו, שיהיו משפחה, קשר אמיתי, קדוש ומחויב. כל השאר, כביטוי לכך. אם חלילה תעשה אחרת, הרסה לעצמה.

 

בינתיים, שתשמור היטב מרחק, לא להתקרב בכלל למצב שמאפשר כישלון. ושיזרזו נישואין. אין שום ענין לסחוב סתם.

מה זה תיישר עצמה מהר??? זה טבעי ורצון ה'.

ראשית, כל אחד כותב את דעתו. ואני אומר שזה מעוות. עקום לגמרי.

 

דבר שני, לא רק "אני" אומר, כבר כתב כך הרב אבינר שליט"א על המושג הזה.

 

מעבר לכך, הרי ציטטתי פסוק. וגם בהבנה פשוטה, כל מי שמבין מה המקום של נישואין, ומה המקום של ההיכרות לפני כן, יכול להבין שזה לא שייך. וזה מעוֵת ויוצר נזק. לא פעם, אחרי שנישאים, רואים כמה שזה היה מטופש לתת לכך כאילו "הגדרה עצמית"..

זה שהבאת את הרב אבינר לא אומר שום דבר. הוא גם טועה בדבריו. ומזלזל בלמידי חכמים.
ולצטו פסוק זה יפה מאוד אבל זה יכול להוכיח שצריכים להישאר חברים גם אחרי נישואים ולא רק לפני חחח.
ולדבר ככה שזה מעוות ועקום זה לא מכבד וחבל שלא מכבדים פה.

לכתוב כך על הרב אבינר שליט"א, זה עצמו זלזול בת"ח. דומני שחורג מהכללים המותרים בפורום.

 

מה שכתבת לגבי הפסוק, אינו נכון. זה נכתב בתור דבר יחודי לנישואין. אין בשום מקור יהודי הגדרה כזו לסתם בחור ובחורה רווקים, למיטב ידיעתי.

 

ולגבי "לכבד".. מציע לראות שניה בהודעותיך הקודמות. באמת קצת התפלאתי.

ומה שאני אמרתי "מעוות ועקום", זה כמובן על המושג - לא על אף אחד. והכוונה לטובה, כדי שאנשים יתנו את המקום הנכון למה שלפני הנישואין - וממילא למה שאחריהם, וכך יהיה להם טוב יותר. שמץ כוונה כלפי  מישהו.

איפה חקירה אחרי האמת?

עיין במה שכתבת.

 

[ואם אתה מתכוין ש"אתה" אומר באופן מוחלט שהוא "טועה בדבריו"... נו, פרופורציות..]

שיש דברים שלדעתי ולדעת רבותי שהוא טועה. וכן בדברים שהם לא להלכה אלא לנוהג מותר לחשוב שהוא טועה אם יש לי על רבנים אחרים לסמוך

אם תאמר, לדעת רבותי, הוא טועה - או בענין הספציפי, או בכמה דברים (לא יודע אם הם סבורים דווקא בענין זה..), אז זה משהו אחר.

 

בהנחה שרבותיך תלמידי חכמים, אז יש גם מחלוקות בין תלמידי חכמים.

 

אבל זה, כמובן, עדיין מצריך להתייחס בכבוד אל דעתו - ובוודאי אליו.

 

[לגבי המהות של הנושא הספציפי, כבר הסברתי. הבאתי אותו שליט"א לא כמקור, אלא אגב התגובה שזו לא דווקא "דעתי" הפרטית]

לא על זה השרשור.
ובד"כ איני מתבסס על דעתי בלבד אלא על רבותי שהם ב"ה תלמידי חכמים. וזה נגמור את הדיון הזה. וכן כנראה הייתי צריך לכתוב את זה בצורה שונה שהייתה יותר מובנת.

בכל מקרה נראה לי היית יכול לכתוב את דבריך בצורה אחרת ויותר נעימה לגבי השרשור עצמו

מציע שתמחק אותה מר חלל הפנוי. לזלזל בתלמיד חכם...

מדבריך נשמע שאתה מזלזל וזהו. זה מה שיוצא מדברייך... מניח שאתה לא צריך ללמוד הלכות הוצאת שם רע וקל וחומר פגיעה בכבוד תורה ובתלמיד חכם עצום...

וכאשר רב טועה מותר להגיד את זה כדי להגיע לדבר אמת. כל הגמרא מלא מחלוקות יותר חריפות מזה.

בגילו ובמדרגתו. אתה אדם צעיר - והוא עמל הרבה בתורה.

 

לומר במוחלט "טועה בדבריו", ומה שכתבת שם עוד - זה ביזוי תלמידי חכמים. 

 

חבל. כתוב על זה דברים מאד חריפים.

ואני איני מדבר על סמך דעתי אלא על סמך רבותי

בס"ד

 

לעניין ההלכה- שלא מומלץ לסחוב קשר טוב ושייזהרו לא להגיע לניסיונות קשים מדי.

 

 

שתשמור עליהם

ותדברי איתו על זה או שהוא חסר מודעות או שזה זלזול זה קצת נראה כמו חוסר רצינות..
בן כמה הוא?

23

הרבה בגיל הזה בתחילת הדרך לפחות אצל הבנים, בישיבות זה הגיל שמתחילים לצאת ולכן סביר להניח שזה מחוסר ידיעה, אז אולי אפשר לדבר עם השדכן לגבי זה.

הראשונה שהוא בקשר רציני איתה. עד היום שטר הבנות לא עברו את מפלס הדייט ה2

ותדברי איתו על זה או שהוא חסר מודעות או שזה זלזול זה קצת נראה כמו חוסר רצינות..
בן כמה הוא?

בפניות, וזה עדיין בשבילו מאמץ ודורש הרבה אנרגיה, אבל לצפות בספורט זה בדיוק הפוך- משחרר ונותן לו אפשרות להמשיך בעומס, ולכן מבחינתו זה לא סתירה.
כדאי לך לדבר איתו על התחושה ועל הציפיות, אבל לפעמים מותר גם לא להיפגש שבועיים, לא מומלץ בכלל אבל זה לא חייב לפגוע בקשר.
 

וכמובן, כמו תמיד, כדאי לדבר על זה...

לשאול במהלך הדייט אם איכפת לה ממני?!
"היי, מה קורה, יש לי הרגשה שאת לא שמה עלי ולא איכפת לך ממני, מה את אומרת על זה?"

להעלות את נושא האיחורים ולציין שזה גורם לך לחוסר נוחות. יתכן שתגיע התנצלות, יתכן שיגיע הסבר שהוא/היא מאחר כרוני (יש אנשים כאלו) ואז זה לא מעיד על זלזול בך, אלא אחד מקוי ההתנהגות של האדם - שעליך להחליט אם מתאימים לך או לא. יתכן שיש גם סיבה אחרת. לפי התגובה תדע איך להתייחס.

בצורה מכובדת, לא מאשימה, עם רצון למצוא פתרון.

את יכולה להגיב כמו שכתבת, אבל אפשר גם לעשות את זה אחרת, לדוגמה:
- תקשיב משה רציתי להגיד לך משהו
- אני מקשיב
- אתמול שנפגשנו היה לי מאוד נחמד, אתה מאוד חכם ועמוק (מחמאה), אבל יש משהו שמפריע לי, ורציתי לדבר איתך עליו.
- אויי מה מפריע לך?
- זוכר לפני שבוע, בדייט הראשון שלנו? אז הגעת באיחור, ואני ממש מבינה למה זה קרה, גם זו הייתה שעה של פקקים, וגם אתה לא מגיע מהאיזור (הבנה והכלה), אבל היה לי קשה שלא עידכת אותי, זה גרם לי להרגיש שאני לא חשובה לך. יכול להיות שזו כמובן רק תחושה שלי, וגם ראיתי שממש היה אכפת לך, כשסיפרתי לך מה המנהלת שלי עשתה לי בעבודה (לא לזרוק אשמה עליו).

ואז כזוג אתם יכולים לנסות להבין למה הרגשת כך, ולמה הוא התנהג כך.

ב"הצלחה

אני מבינה שלא נעים שמאחרים אבל אם זה קרה פעם אחת למה לא לדון לכף זכות וישר לחשוב דברים כאלה?

איחרו לי יותר מפעם אחת- לא לקחתי כבד..

אבל היו שתי פעמים שאיחרתי בפגישות ראשונות שזכורות לי היטב ,והתגובות של שני הבחורים האלה הייתה פשוט נוראית, בצורה שזה חיסל כל סיכוי להמשיך מבחינתי. הפגישות היו סיוטיות.

פעם אחת נסעתי באוטובוס ולפי המרחק הנהג אמר שמגיעים עוד 5-10 דקות ובסוף נתקענו בפקק למעלה מחצי שעה , וכל הזמן סמסתי לבחור ועדכנתי וכשהגעתי הוא דיבר והגיב כאילו ברור לו ששיקרתי וההסבר מהצד שלי פשוט לא היה רלוונטי מבחינתו..איום ונורא. 

אנשים, נא דונו אחרים לכף זכות .

אם רואים דפוס התנהגות שחוזר על עצמו- יש מה לבדוק.

הפריע לה שהוא לא הודיע שאיחר, יש הבדל גדול בין השנים.

אם כי שניהם יכולים לקרות, מכל מיני סיבות שלפעמים הגיוניות...

גם דברים שלא הכי נוחים לו
ותראי אם הוא בא לקראתך

במיוחד בהתחלה, כשעוד לא נעים כ"כ להגיד לא

אבל זה תקין? זה לא אמור להיות אוטומטי שחושבים האם מה שאני עושה גורם לא טוב לשני? זאת נראה לי דרישה בסיסית

רוב הבנים לא מבינים רמזים

אם את רואה שזה חוזר על עצמו - זה כרוני

אם בפעמים הבאות זה לא יקרה - זה חד"פ

שאת אומרת שקר לך הוא מתייחס או מעביר נושא
כנל אם את רעבה
וגם כאשר הוא מביע דאגה האם זה אמיתי זה משהו שקל לבדוק..

יש אולי מקום נוסף?

הם מפוזרים בהרבה ישיבות

כמו רוב הישיבות התיכוניות/קטנות

אופקים\רכסים- רכסים.

גברא- בני ברק.

 

או שהתכוונת למשהו אחר?

 

והיה על זה שרשור לא מזמן, אם אמצא- אקשר לך

אפילו אם תגיד לך לא, אין שמחה כהתרת ספקות. ועל הדרך תוכל לשאול אותה (כמובן ואנחנו מדברים במידה ואמרה לא) שתגיד באופן יותר ברור למה נפרדה ממך.

אם היא העיזה לפנות אליו שוב
כדי להתנצל
ותוך כך לעורר את הכל בחזרה
רק כדי להשקיט את המצפון שלה

אני חושבת שאחרי כל זה יש לו את כל הזכות לשאול אותה ולקבל יותר הבנה.

לא נראה לי שזה מוסיף למישהו.

 

[אולי במקרים ספציפים, בדרך כלל לא]

אבל תדע שניסית

מזהה עם התסכול שלך הלואי ויכולתי לעזור

באיזהו מקום אני מאוד רוצה לשמוע אותו.
אני מפחד שהיא תרגיש לא נעים ממני, שפנייה תשמע לה ילדותית או ממקום של חולשה

שאם היא הסכימה להפגש עם חבר שלך הסיפור איתך כנראה גמור..זו דעתי.

 

אבל אם אתה זקוק לודאות הזאת כדי להמשיך אז תנסה, עם מוכנות לשמוע "לא".

לענ"ד הרבה פעמים מציעים לאקס/ית חבר/ה כדי להיפטר ממנה רגשית.. לדעת ש'זהו, זה בטוח נגמר'..
כאילו שעדיין חושבים אחד על השני, ושזה הדרך להפסיק לחשוב..

ולהציע רק אם שלמים עם הסוף. ואם הקשר יצליח, השדכן יאכל את הלב לנצח?

אם הקשר יצליח השדכן יהיה מבסוט כי נפתרו הספקות והוא עכשיו יודע שהיא לא שלו...

במקסימום הכי גדול היא תגיד שלא.

סוג של חצי לשאול למה זה נגמר וחצי לרמוז שהיית רוצה לנסות שוב... ככה אולי תראה מה הכיוון 

פניתי אליה באופן ישר. שלחתי הודעה ברורה בווצ' אפ.
היא כיבדה את האומץ שלי אבל אמרה לא.
ברוך השם!

אני יודע שישנו בוודאי - עוד אמצא את בת המלך

מכאן ואילך תעסיק עצמך בענינים חיוניים אחרים אשר יסיחו את דעתך ממנה.
בתור בעל ניסיון כ25 שנה, בחיזור אחרי נשים למדתי(עדיין קשה לי) שבנות הן מעט נוקשות והססניות ויותר מידיי מחפשות צבעוניות אסטטיות.
עכשיו: לפני הבנות יקיימו בי ארבע מיתות בית דין, אני מסייג ואומר שלא כולן כאלה. וגם אני יש בי נוקשות מעט וכו'. במושגים ספורטיבים אומר שמותר להפסיד לבנות🐆 (נראה לי הסתבכתי)😚

ולמדתי, הדבר הכי חשוב, זה לקבל את זה שנפרדים ועוד תיפרד, זה כואב אבל מחשל... ונכון, יהיה שריטה בלב...
אבל תחשוב קודם אם זה נכון לך ולה, האם זה שתדברו רק יעלה את הרגש ואין סיכוי לזה ומה שיקרה זה שיכאב יותר.. או שלך זה יקל אבל לה יכאב... זה לא שווה את זה... 
אבל אם אתה מאמין שהיא תחזור לדבר איתך, ויכול להיות טוב, ובכן זה יהיה אחלה, שלח הודעה עדינה ונחמד.
בלי קשר להודעה, כבסיס, תחושב אם בכלל נכון לך קשר עכשיו, אני לא יודע באיזה גיל אתה ואם אתה מתכנן צבא או לא, אבל נניח לצאת עם מישהי ואחר כך להשאיר אותה לבד למשך שלוש שנים/ שנה וחצי כי אתה בצבא זה יפרק את שניכם, וזו דוג' מאלף, תשב עם עצמך ותעבור שכלית על השכלולים, תיראה אם זה נכון.
ואני יודע שקשה לשלוט ביצר הזה, ברצון לקשר, ברצון לאהוב ולהיות נאהב, לדבר עם אישה, ולהיות קרוב אליה, אני באותו גרש מתנדנד כמוך, אך זו עצת היצר, והאם אנו צריכים לפייס את היצר הזה? על זה נאמר.. "חונך לאדם דעת"

את נורת הענוה הראשונה שלו מרחוק כבר ראית
מהנורה השניה, הצניעות,-התאהבת
אח"כ כשנדלקה הנורה השלישית
החלטת להתקדם עם זה מעט

ואז הוא חייך ופניו זהרו מאור התורה
אז אמרת לעצמך שבטוח
עם כמות הנורות הזו אפשר לפתוח "מחסני תאורה"
ולא צריך להיות מוטרדת כלל
פשוט לתת יותר מקום ללב מהמח...

אז עכשיו כשכל הסביבה שלך מוארת
ספרי לי רק משהו קטן:
כמה עוד נורות צריך, את חושבת
בשביל להתחתן עם בן אדם?

לפעמים נורות הן אור

ולא רק אזהרה

אבל יחד עם זאת חשוב לראות גם את הצד השני במיוחד כשכבר נתקלתי בשעיים שלושה שרשורים לאחרונה.

פשוט צרם לי החד כיווניות והייתי חייבת לאזן אותה בכמה מילים שהתפרצו..
התחברתי מאד למה ש @ישמח ליבי ו@ניצנים כתבו~ נורות הן אור, צריך להסתכל מה הן מאירות לנו באותו זמן ופחות להיאחז בפחדים וחששות.
בהצלחה לכול"נו

אני במקומך הייתי זורמת עם התחושה הזו ולא ממשיכה. פשוט מניסיון אישי שדברים שמהתחלה ממש לא נראו לי, לרוב לא השתנו בהמשך. אבל כמובן שזה מנקודת המבט שלי, תחשבי איך את מכירה ורואה את זה.
בהצלחה!

אז תוותרי, גם בשבילו שלא סתם תשלי אותו

לדעתי זה יפה ומכובד..
כמובן להתאים את הבלנסטון ללבוש..
אבל בגדול אחלה..
יש דברים יותר חשובים שתביאי איתך לדייט ראשון, כמו חיוך למשל...או מצב רוח טוב..

אהבתי את המילה הזו

אבל בכל מקרה לי זה היה נותן קצת תחושה של גבעוניסטית

וכמה מידות אבל לא משהו מפורט וארוך

יש כמה נקודות שהם קריטיים לי. ועליהם אני מדבר.

נותן כיוון כללי במידות ואופי.

ואם זה מישהו שאני באמת חושב שישקיע בשבילי ויכול להיות לו אופציות- אני שולח לו הודעה מוכנת מראש. שהיא קצת יותר מפורטת...

לכן אני דווקא מנסה לפרט לשדכנית מה אני רוצה ביחס לקריטריונים מסויימים (כשרות, צניעות, לימוד תורה, דקדוק הלכה וכו').
הבעיה היא שלא כפי שציפיתי, שדכניות מתקשות לקבל מצב כזה של בנ"א לא מקוטלג😐

לא קרייריסטית הייטקיסטית ולא עקרת בית

אבל יש לי ממש מפורט ועם דוגמאות.
קודם כל - בשבילי. זה מסדר לי את המחשבות, הרצונות.. טוב לי לקרוא את זה במהלך הקשר כדי להבין איפה אני עומדת ולהזכיר לעצמי מה אני באמת מחפשת בלי שאגרר לקשר ארוך סתם..
וגם בשביל אחרים. כבר הפסקתי להתבייש לשלוח את זה. זה מה שאני מחפשת וזה נבנה והתחדד מבחור לבחור..

ב. גם לי יש משהו מאוד מפורט בשביל עצמי.

כרגע לא שולח את זה לאחרים. אלא רק למועטים.

אב לזה מאוד הגיוני. ולעניות דעתי גם מאוד טוב.

תכלס, סגור על עצמי רק לגבי האופי שאני מחפש, והמידות....
ישלי עוד הרבה עבודה ..

יודעים לומר איזה מידות/ אופי/ סגנון אתם רוצים? כלומר, לפי מה שמשלים אתכם או דוקא דומה לכם?
ואיך הגעתם לזה- הכרויות/ בחינה עצמית/...?

ואיך הגעתי לזה.. חשבתי על תכונות שחשובות לי ומבחינתי נצרכות

אומרת מידות, תכונות שחשובות לי..
דרך חיים, השקפת עולם שחשובה לי...

מוזמנת לדבר בפרטי

זה שיר קודש שמבטא את הכמיהה של הנפש להתחבר לה' יתברך ברוך הוא...

אהבת?

אלא כללית.

בס"ד
תקופה מאד לחוצה ולא קלה אף פעם ואחזור על מה שאמרו ואומרים לי לנסות כמה שיותר להתמקד בטוב.
אני משתדל לרוב להסתכל רק על מה שהשגנו ולהזכיר שגם את השאר נצליח לסדר ובע"ה יהיה מושלם.
בהצלחה..

אני לא יודעת אם מה שעובר עליך דומה למה שעבר עלי.

אני מנסה.. ואל תתבלבלי ממני אם זה לא הכיוון.

 

לי תקופת האירוסין היתה לא פשוטה.

בצורה מאד כללית- היו הרבה רגשות ומחשבות וממש לא של פרפרי התאהבות.

והיה לי עוד יותר קשה המחשבה שאולי משהו לא בסדר אצלי/אצלנו כי מה שהכרתי אצל חברות ומה שמשדרים בד"כ

שזו תקופה הרבה יותר שמחה ומאוהבת... אני לא יודעת, אולי זה קשור לסגנון נפש/אופי.. 

 

מה שעזר לי זה לדעת שיש אנשים שכך זה עובר אצלם.

(פגשתי כמה נשים שונות ולא קשורות, מהממות ועם שמחת חיים, בגילאים שונים, שסיפרו על התקופה הזאת כך ושאדע שאם אני מהסוג שעובר את זה כך, שלא אבהל... אני זוכרת שתהיתי על כך למה אף אחת לא סיפרה גם את החלקים האלו? 

חלקן אפילו סיפרו לי שבדרך לחופה הן עוד בכו איך הן עושות את זה בכלל.. וכמובן כולן מסביב חושבים שזה דמעות של שמחה=) וברור שהכל יותר מטוב אצלן עכשיו, לפי מה שהן אמרו..

וכמובן שגם אצלי אני מודה לה' שלא התחרטתי מרוב מחשבות ומאושרת מאד)

כל הזמן שיננתי לעצמי, לאחר בירור פנימי כמובן, שהכל בסדר, זה מי שאני רוצה, זה החיים שאני רוצה. 

 שאני לא חיה בסרט.. עכשיו זה מציאות,  אמיתי, ואנשים הם שונים אחד מהשני ולא ייתכן שבאמת כולם יגיבו באופן דומה ויחוו דברים באותה דרך. 

(בזמני מצוקה ממש הייתי אומרת לעצמי שהייתי 'תובעת' את כל ממציאי הסרטים למינהם, וממש לא הייתי מהאלו שכזה רואות, יצא מידי פעם בתקופות שונות בחיים, והאמנתי שזה ממש לא ישפיע עלי, אבל גם בלי לראות, זה יצר מקובלות חברתית מסוימת, שמבעס עוד יותר אם לא הולך לפי 'מה שצריך')

 

אני יודעת שצריך לבדוק יותר לעומק ממה זה נובע.

וזה משהו שרק את תוכלי לענות על זה..

אבל להתנתק מדמיונות. מדברים חיצוניים ולהתחבר כמה שיותר לעצמך.

 

 

לא לקחַת קשה מידי.

 

יש כאן לא מעט שכתבו על התקופה הזו לא רק "נצנצים", אלא גם קושי עם ה"מה שמסביב"..

 

ואם את שמחה להתחתן ושמחה עם הבחור - אז ממש מעולה.

 

כל הזמן לזכור זה העיקר. השאר משרת את העיקר. ממילא גם מקבלים פרופורציות..

 

הצלחה רבה.

(אם כי הרגשתי שהפתיחה קצת ארוכה מדי, וקצת מלאה וחזרתית, ועיקר הדברים החשובים והמעשיים נמצאים בסוף המאמר.)

תודה ששיתפת בזה.

סרטון חשוב מאוד. במיוחד לבנות - לקראת נישואין וזוגיות

תוכלו גם להיכנס לתגובות

הבעיה מוצפת כאן הרבה יותר ממה שהיא במציאות. אלו מקרים נדירים ממש. פשוט צריך להפעיל שכל ולא להיגרר לכל קשר. חוץ מזה לא צריך להפחיד ולהוציא שם רע...

משתדלים להתחבר לה' יותר ולעשות דברים שמשמחים אותנו, ומתפללים. וגם פורקים את הכאב מדי פעם...

לשמוע מוזיקה משמחת כשקשה.
בדידות זה חלק מהחיים ואפשר ככה לבנות את עצמנו

כשזה לאורך זמן אתה כבר לא מוצא עניין בדברים אחרים...

הרבה פעמים הבדידות הזו מציפה ומאיימת להטביע: (
אני שמה לי שירים שאני ארצה שיושמעו בחתונה שלי ורוקדת עם עצמי. אני פשוט מלווה שמחה מהעתיד וזה מצליח להחזיק לקצת זמן...
פעם קראתי על המושג הזה, להלוות שמחה מהעתיד, באחד הספרים. לא זוכרת איפה...

ואז לא מרגישים בדידות, כי את/ה עם ה'.
וכמאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע:
"אין יהודי גלמוד בעולם. כל מקום שהוא מצוי - ה' עימו".

כמובן שזה ניסיון גדול ולא פשוט.
יהי רצון שה' יושיעך בקרוב ממש!!!

כללית. זאת הזדמנות לצאת מתוך הצרה הפרטית למקום של תפילה על כלל ישראל.
וגם- שומע שירים של נחמה (למשל הרב קרליבך, ישי ריבו)

בהצלחה

הי

לעניות דעתי, אני חושב שדווקא המפגש עם הרגש העוצמתי הזה-

דהיינו לשהות ברגש, לעצום עיניים ולחוש אותו בפנים לתת לו מקום לשהות ופשוט להישאר איתו, להרפות, זה הריפוי כאן.

משם יוצאת תפילה ממעמקים או איזה ניגון מיוחד.

ולא הבריחה (שלפעמים יכולה להיות גם למקומות חיוביים) 

ומעבר לכך זו הזדמנות גדולה ואולי נדירה לבנות אצל האדם יכולת אדירה להתמודדות עם קשיים בחיים! ובזוגיות בפרט.

שהרי אנחנו כבני אדם כל הזמן מפחדים מהתמודדות עם קשיים וכתוצאה מכך נלחצים וכדו'.

וברגע שכבר נפגשת עם הרגש הזה ולא ברחת ממנו, זה הפך למוכר ולא מפחיד וכבר לא עושה התפעלות ורושם על הנפש.

בהצלחה

תודה רבה
דיבר אלי מאוד מה שכתבת,
מאוד מעריכה את התגובה🙏

התבודדות זה דבר גאוני ככה חושבים ומתפללים ומגיעים למסקנות בראש מסודר... תחשבי על זה כעל משהו שיכול לקדם אותך. אם מתוך הבדידות את מגיעה לתפילה זה הישג. וחוץ מזה עובדים על זה, חושבים מאיפה זה בא ומטפלים מהשורש

ואני אסביר את עצמי...

יש לי את כל הסיבות להרגיש בודדה! אני גרה עם ההורים לבד ורוב החברות כבר נשואות (מי שלא גרה במקום אחר) ככה שביום יום יוצא לי להיות לבד! אפילו בעבודה שאני עובדת אין לי צוות או משו כזה ורוב העבודה היא פשוט לבד!

 

ועברתי עכשיו תקופה לא קלה בכלל בכלל! הבדידות חנקה אותי מאוד! וניסיתי למצוא פתרונות מעשיים ולא כ"כ הצלחתי.

ופתאום הבנתי דבר ענק!! רוב הזמן אני מרגישה לבד כי אני "מבודדת" את עצמי... כל קושי, כל דבר קטן מפילה על זה שאני עדיין לא נשואה ואיך החיים יהיו כ"כ שונים ושמחים יותר כשאני יתחתן... (ובינינו- כמה חברות נשואות יש לנו שהן לא הכי מאושרות ושמחות?!) זה ממש תלוי במחשבה שלנו.

 

אני ספציפית החלטתי להתמקד בעשייה, בלימודים, בהגשמת חלומות, ביצירת קשרים עם האנשים שסביבי בעולם...

הטרמפיסטית, השומר, חברות מהלימודים (גם מעבר ללימודים), חברות של חברות של חברות. 

וגם בתחביבים שלי. אני ספציפית אוהבת לרקוד ולנגן אז *כל יום* אני משתדלת לרקוד, לנגן ול-ה-נ-ו-ת!!!

 

בקיצור- החלטתי שאני לא בודדה! ואני מאושרת!!

 

 

(היה עוד אסימון שנפל לי שממש עזר לי להגיע למקום הזה... הבנתי שאני לא מתחתנת עכשיו כי אלוקים מתכנן לי מסלול אחר... אולי יש דברים חשובים שאני צריכה לעשות דווקא עכשיו כשאני רווקה וחופשיה ואין לי את עול הבית והילדים... וכשיהיה מתאים אלוקים יפגיש אותי אם שאני ירצה ואם שאני לא ירצה עם מי שצריך להיות בעלי... זה אסימון קצת מפחיד אבל הוא משחרר כ"כ מתחושת הבדידות, התיסכול והייאוש... )

 

זהו... מקווה שזה יעזור לך מה שכתבתי פה...

בהצלחה!!

תקשיבי
אני מרגישה שאני כתבתי את זה!!!
זה בדיוק המצב שלי כרגע.

אני לא מצליחה להגיע לעשייה שתמלא לי את החסר
כל דבר שאני עושה מרגיש לא שלם ולכן גם קשה לי לעשות...

ובאמת תנסי לשנות מחשבה... זה כ"כ כיף ומשחרר!! מנסיון...  

קראתי הכל
ויותר מפעם אחת...

מרגישה יותר מעודדת

תפילות
עשייה
והכי חשוב... אמונה!!

זה אולי הפתרון לכל קושי...!

בס"ד

איזה אתגר קשה, הוא רודף חייב להישאר חזקים ולזכור ולדעת שזו לא בדידות זו אמת! כי גם אם תיהיה בסביבה המונית ורועשת הומה אדם אתה עלול להרגיש לבד. הנק' שגם כשאתה באמת לבד להיות שמח ושלם (!!) עם עצמך. לא להרגיש מסכן! להרגיש שמח ומחובר. מחובר לעצמך, לאמת שלך, למי שאתה, מחובר לה' שיצר אותך. זה הרגשה עליאית! שנזכה בע"ה

אז לא מרגישה בודדה
אבל כשיש זמן בעיקר ממלאת אותו בחברות נשואות ורווקות-טלפון,מפגש
אני החלטתי באיזשהו שלב להנות מהחיים,זה לגמרי המוטו שלי!!

כשקשה להתמודד לך להתבודד..זה מה שאני עושה מתבודדת ומדברת עם ה' וזה תמיד עוזר

ורואים את ההשגחה של ה' יתברך.

וכדי להעביר את הזמן לפעמים שומעת קצת מוזיקה,רוקדת,שומעת שיעורי תורה ומתעודדת,

יוצאת לקניות,עוזרת בבית,אופה ומבשלת..ככה מצליחה לשכוח קצת מהבדידות

זה לא תמיד עוזר אבל מנסים מה שאפשר.

חוץ מזה אני מעודדת את עצמי שב"ה אני לא באמת לבד ,

תודה שיש משפחה,חברות,שה' איתי ורואה את מה שקורה אצלי בלב

וגם אצל בעלי לעתיד, רק שה' חושב שעדיין לא הגיע הזמן וה' יודע הכי טוב מה נכון וטוב עבורנו.

 

לשחמט, אני משחק עם עצמי


המלך בלי המלכה יכול להמשיך, ואולי אפילו יהיה לו קשה לנצח, אבל המלכה בלי המלך לא קיימת, היא "אין", אז לא קשה לה.

מקווה שעזרתי.


נ.ב. הייתי חייב, זה יושב לי שעות בראש

הזמנו את אחי הגדול לשבת והצלחתי להרגיש בסדר עם זה שהוא ישן על מזרן...

צריך למצוא לו מישהי .

שהוא נותן לנו קריאה לעבודה..

תודה על הכל.

וסורי שלא עניתי.. פשוט אין לי כ"כ מושג.
שיהיה בהצלחה!

בשבת גומרים תפילה ב4 בצהריים, נהיים שיכורים בכל הזדמנות, הולכים לקשור אנשים ברחוב עם תפילין בזמנם הפנוי, טסים לחו''ל כל שנה, עזבי...

(התגובה נכתבה בצחוק אך מכוונת לשני המינים כאחד)

וברצינות, האדם הוא אדם- אם הוא טוב הוא יהיה טוב גם כחב''דניק. הנקודה היא אורח חיים שונה, לכן כדאי לך לברר מה ההבדלים בגדול לפני שאת ניגשת לזה.

בחיי היומיום הם לא ממש שונים, רובם עובדים, משרתים בצבא, וכו.
יש להם מנהגים בחגים שהם שונים, כמו פסח שיש להם הלכות ודיקדוקים מאוד גדולים..
נוסח תפילה של חב"ד.. ועוד

זהו, בדיוק רציתי לדעת יותר על האורך חיים שלהם והמנהגים וככשאלתי אנשים איך שהו תמיד אמרו לי שהם לא בטוחים..

לא בטוחה איפה לשאול 

תודה בכל מקרה

 

הגבתי כדי לזכור לענות במוצש" שבת שלום!

נשמע שצריך לבדוק טוב לגביו...

רק אומר שאם את לא יודעת מה זה חבד זה קשה לי לראות אותך מסתדרת עם חבדניק אמיתי כי כנראה גם אין לך קשר כלשהו לחסידות בכלל וחבד בפרט.. כאילו ברור שתסתדרי הם לא מפלצות, אבל זה שונה בכל מיני מובנים ויהיה קשה לבנות בית עם דרך אחת.

@חולות

רק אומר שאם את לא יודעת מה זה חבד זה קשה לי לראות אותך מסתדרת עם חבדניק אמיתי כי כנראה גם אין לך קשר כלשהו לחסידות בכלל וחבד בפרט.. כאילו ברור שתסתדרי הם לא מפלצות, אבל זה שונה בכל מיני מובנים ויהיה קשה לבנות בית עם דרך אחת.

@חולות

קודם כל, זה משמעותי.
הרמה תלויה כמובן ברמת האכפתיות שלך כלפי העולם התורני אמוני השקפתי.
ברמה הבסיסית-התנהגותית, יש להם פסקים והנהגות משלהם, שבלא מעט מקרים לחלוטין לא מקובלות על פוסקי הדורות למיניהם, ע"ע שינה בסוכה, תפילין ועוד.
ברמה המנטאלית- יש שם קיבעון מחשבתי אדוק בצורה שלא תיאמן לפעמים. חב"דניקים ילמדו את תורת חב"ד כאילו שום דבר אחר לא קיים, והם דוגלים בזה. אין רמב"ם, יש רמב"ם כפי שהאדמוה"ז הבין אותו. אין זוהר, יש זוהר כפי שהאדמור האמצעי הבין אותו. אין הרב קוק, כי האדמור האחרון לא הבין אותו, וכדו'
ברמה האידיאולוגית- היחס לארץ ישראל, גאולה, וכדו' הפוך ב1,800 מעלות מהיחס האמוני של הרב קוק ושיטתו, וכן היחס לתומ"צ, עם ישראל וחזרתו בתשובה, דבקות ועבודת ד', ועוד.

אבל למה להתארס כשהדברים האלה עדיין לא מיושבים?

ובכ"ז, מזל טוב...

ומעניין אחד עם השני ולא נמאס ב"ה להיות יחד.
פשוט אין נצנצים... כי כנראה באמת חסר משהו

אמרת לה את זה ?

היא גם יכולה להתרגש מזה כשהיא מאמינה.
היא פשוט אומרת שהיא מרגישה שאני אומר את זה כי צריך... ולא כי זה באמת מה שעובר לי בראש.

ולדעתי אני כן אמיתי, פשוט חושב על זה שכלית.

לא קראתי את כל מה שכתבו לך, אבל כן קראתי מה אתה כתבת (גם היום מוקדם יותר).
אמרת פה בהודעה למעלה שאתה אמיתי וכן במה שאתה אומר, פשוט אתה חושב על זה שכלית, ועל זה שזה עובר לך בראש...וכתבת שהיא מצפה ממך להיות קיצ'י יותר ומבחינתך זה לא אפשרי.
לגבי החלק הראשון-
הפתרון פשוט.
להרגיש. זה הרצון והצורך שלה ושלך, שתהיה שם לא שכלית, אלא תהיה שם ברגש. וכמו שאי אפשר להרגיש בשכל, אי אפשר להשכיל ברגש.
והיא (ואתה) רוצה שתרגיש.
וכשמרגישים, זה עובר לצד השני. ואתה לא צריך/חייב לדבר, להחצין או להפגין את זה. או להשכיל את זה, כי הרגשה עוברת בערוצים שעובדים על 'בלי מילים'. אתה תסתכל בעיניים ותראה...ותרגיש. אתה תשמע בניואנסים הקטנים בקול שלך כשאתה מדבר. ותרגיש.
זה מה שהיא באמת מחפשת ורוצה.

לגבי החלק השני-
מה גרם לך לחשוב שהיא מחפשת יותר קיצ'יות ושזה מה שהיא רוצה? במה מתבטאת קיצ'יות בעולם שלך? (אולי פה נעוץ העניין, המחשבה או הבעת רצון שלה, שאצלך נתפס כקיצ'יות, אבל זה לא בהכרח רצון שתהיה כזה).
אני יכולה לספר לך שיש בחורות שסולדות מקיצ'יות ולא סובלות אותה, וצריך לשים לב ולא לטעות בהבחנה של מה בחורה באמת רוצה.

1. אני מרגיש שאני כן מרגיש...
השבת ספציפית יצאתי ממש ממש מתוסכל כי קלטתי שאני כל הזמן רוצה שיהיה לה טוב, ולא משנה מה קורה - היא לא מחייכת.
היא מתבאסת, קשה לה וכו'.

ההמשך היה דווקא טוב, אפרט בהמשך ההודעה.

2. לגבי הקיצ'יות, היא אמרה לי במפורש.
לא משהו מוגזם, אבל כן שביני לבינה אהיה קצת קיצ'י.


מה שקרה לאחר מכן זה שהייתה לי שיחה עם שני חברים נשואים שממש הרגיעו אותי והבהירו לי שלא משנה מה, ככה זה בתקופה הזו ועד אפילו שנה אחרי הנישואין. מאד קשה לבנות, זה מפחיד ומלחיץ ועוברים שינויים וכו' וכו', ויש רגעים של שמחה ורגעים של עצב ובכי וזה בא ב-גלים.
לא הבנתי איך זה הגיוני שזה המצב שהרי לא ראיתי את זה עליה בכלל והם טענו (בהכללה גסה כמובן) שזה קורה לכולן.
שהאדם שפגשת לפני החתונה זה האדם שהוא רצה להציג בפניך, אבל שאחרי החתונה קולטים שהכל מגיע יחד. בטוב וברע. אם פעם היו בוכים לחברים/חברות, עכשיו בוכים לבעל/אישה.

ושהפתרון כנראה זה לא לנסות לשפר את המצב. פשוט להגיד "כן, קשה. זה מובן." (כל אחת בצורה שלה).
וגם אם אני לא אבין למה היא מצוברחת, פשוט להבין שזה המצב ולהקשיב כי זה מה שהיא רוצה לשמוע כרגע.


עשיתי את זה היום והיה ניכר לי שזה יותר טוב.
אולי יותר נרגעתי כי הבנתי שזה משהו שלא נשלט בהגיון ושאני לא אוכל להבין (למרות שהגיוני שיש לו הגיון משלו, פשוט אני לא מבין אותו).

לציין שהיא הבהירה לי שהיא לא שמחה כל הזמן, לא בגללי אלא בגלל הרבה דברים שיש לה עח הראש כרגע + העניינים של לפני החתונה.



יש מצב שעכשיו אקבל סקילה ויגידו לי שזה לא נכון. סליחה שלא כתבתי את זה בצורת politicly correct, אבל בכל מקרה מקווה שלא פגעתי במישהו/מישהי כאן.

מניח שאם החלטתם להתחתן אז קיימת התאמה,
אהבה ורגש זה דבר שנבנה ומתפתח
להבדיל אתה יכול לראות שבציבור הלא דתי מתחתנים עם המון רגש ולאחר מס' שנים/אפי' חודשים זה נעלם לצערנו,
לדעתי, מה שחשוב לפני החתונה זה ההתאמה והמשיכה (לגבי משיכה הדעות חלוקות) ואם אתה אומר ששניכם שכליים אז כנראה שבשיטה הזו עבדתם,
בע"ה לאחר החתונה תשקיע בה ותשמח אותה, תעשו חוויות יחד ואתה תראה שאתה תאהב אותה יותר ויותר,
להבדיל, אתה יכול לראות את הקשר בין חברים בצבא כמה שהוא חזק בגלל שנעשתה התגבשות ע"י חוויות,
יתכן שאם אתה שכלי בצורה קיצונית לא תהיה מודע לרגש הזה, אבל לפי התיאור שלך שיש לך רגש כלפי חברים אז אתה לא שם,
בע"ה בניין עדי עד מתוך אהבה גדולה

בלי אגו

אולי אפילו כדאי לדחות את החתונה עד שהדברים יתבררו.

שלך ושל "מגיבה חדפ".
רשמתם "למה להתארס כשזה לא סגור?"

אני לא מצליח להבין למה זה דבר שמונע אירוסין..
כלומר מה הייתם מצפים שיהיה לפני שמתארסים?

יש כאלה שמחפשים התאמה שכלית ואומרים שהרגש יתפתח אח''כ (חסידויות מסויימות לרוב), ויש כאלה שמחפשים מעבר להתאמה שכלית שיהיה רגש מאוד חזק בשביל תחושת וודאות (המגזר החילוני).

ויש לאורך כל הסקאלה בין לבין כל מיני אנשים, אתה כנראה נמצא במקום אחר באותה סקאלה.

"אני יותר מתרגש ממפגש עם חברים ויותר מפגין רגשות איתם מאשר איתה והבנתי שזה מכיוון שעם החברים אני מרגיש אהוב ואיתה לא."

זה משפט שמבחינתי הדליק לי 2 נורות אדומות!

גם חלקו הראשון וגם חלקו השני.

 

כשמגיעים לשלב ההחלטה להתחתן, כבר אתם אמורים להרגיש "רעים האהובים" ואמורים להרגיש אינטימיות בקשר לפחות כמו עם החברים הטובים (ולרוב אפילו יותר).

ואם זה עדיין לא קרה, עדיף לדחות את החתונה, לברר למה זה לא קרה, לבדוק אם יש פתרון, ולהחליט מה הלאה..

ועדיף שהתהליך הזה יקרה כשאתם ב-"ראש נקי", ובלי הלחץ של התאריך וההתארגנויות לחתונה.

לכן ההמלצה שלי לעת עתה היא לדחות את החתונה.

 

אמנם כתבת לנו שרשמנו "למה להתארס כשזה לא סגור?", אבל לא כ"כ התכוונו לזה.

אא"כ אתם חברים מילדות, אין באמת אפשרות להיות סגור לחלוטין לפני חתונה.

 

פשוט על-מנת להגדיל את הסיכוי להתפתחות של קשר בריא ובעקבותיו הקמה של משפחה בריאה,

יש דברים שמומלץ מאד מאד שיקרו כבר לפני האירוסין.

ואם הם לא קרו במשך 8 חודשים (שזה הרבה מאד זמן), אז הגיוני מאד שזה לא יקרה גם לאחר שתתחתנו, ולכן במצב כזה כן צריך ללכת לייעוץ.

אם היה מדובר על פחות זמן, כנראה שהייתי ממליץ לכם לנסות לפתור לבד, וגם זה היה פחות מרתיע..

עם הסתייגות - בירור ושיח בעניין, צריך לעשות, אבל זה לא בהכרח מעיד על בעיה אלא אולי על חיזוק דברים בקשר וטוב שייעשו לפני החתונה.

בהצלחה!

איך?.
מעשים.
תכתוב לה מכתב, תחייל אליה בלי סוף!
ממליצה מאוד ללמוד את שכינה בינהם ביחד.
ואגב זה נשמע מאוד לא תלוי בך.
עד שמישהו לא יקח תכפפה ויתן תאישור שזהו אפשר להתחיל להרגיש זה לא יקרה.
נשמע ששניכם שמים חסמים, בעוד שהייי התארסתם!
אהבה ואחווה ושלום ורעות!
באמת אין דומה הקשר של אירוסין לחודש ראשון אפילו בנישואין.
זה עולם אחר!.
נתינה נתינה נתינה.
בעלי תמיד אומר- זוהרת בשבילך למסור את הנפש!
אם זה לקום ממש מוקדם כי אני קמה מוקדם, אם אני צמאה בלילה בלי לחשוב פעמיים מביא לי לשתות
הוא לא צריך להגיד לי שנוא אוהב אותי
אני רואה את זה בהשקעה!
בדיבור
חשבתם על כרשטיח?כרטיסים שפותחים רגשות ודיבוא על זה?
@נתנאל נתנאל וייס.
פתח את הלב שלך.
כשאתה רוצה להתקרב לה' מה אתה עושה? לומד, משקיע.
אותו דבר בזוגיות.
נכון מתחתנים מהתאמה.
אבל גם מרגש, ואהבת לרעך כמוך.
היא הולכת להיות אשתך, אשתו כגופו.
אתה מבין את גודל המעמד הזה?
היא הולכת להיות הדבר כי חשוב בחיים שלך.
אתם מתחילים להתאחד לנשמה האחת שהייתם ולהשלים פערים.
םתח את הלב שלך, והלב שלה ייפתח גם.
כי היא צריכה את הביטחון, שלך.
ואז הלב שלה ירקיע שחקים
נתינה,נתנינה, נתינה.
תפתחע אותה בלימודים שלה(גם אז זה 3 שעות נסיעה)
שים לה פתק עם שוקולד בהפתעה בתיק.
תשלח לה הודעה מרגשת שאתה חושב עליה
זהו, בלי מחסומים.
אתם מתחתנים!
ממליצה על הספר שכינ בינהן של הרב בלייכר

כשיש עלינו לחץ להרגיש משהו, אנחנו נחסמים...

יש אמירה ש'הדרך אל ליבו של הגבר זה דרך הקיבה שלו', אני לא כל כך מסכים עם האמירה הזו, אבל יש בה צד נכון, כשאישה מכינה לבן הזוג שלה אוכל, מבחינתה זה בסהכ להכין אוכל, אבל במחינתו זה הכבוד וההערכה שלה אליו, וזה מה שכובש את הלב שלו.
זה עובד גם הפוך גבר יכול להגיע בקלות לליבה של האישה, דרך מתנות ומחמאות, בשביל הגבר זה רק מתנות וכמה מילים, בשביל האישה זה התחושה שהוא אוהב אותה.

וזה משהו מדהים שהקבה עשה בעולמו, לגברים מאוד קל לתת לאישה שהוא אוהב, ולאישה מאוד קל להביע הערכה לגבר שלה. זה הטבע שלנו וכך כל צד מרגיש את התחושות שגורמות לו להרגיש יותר טוב.

הבעיה מתחילה כשיש לנו איזה מחסום, אם אתה אוהב מישהי, הדבר הכי קל בעולם זה לפנק אותה, אז פשוט תן לעצמך לעשות את זה, ואל תחשוב על איך אתה מרגיש עם זה, לא בגלל שזה לא קריטי, אלא בגלל שזה חוסם אותך, את השאלות הללו חשוב לעשות, אבל כן לתחום אותם בזמן, להיות מודע אבל לא לתת למחשבות לשלוט בך.

באמת הרבה מהנתינה של האישה זה בתחום הזה הבעיה שהוא מתבטא בעיקר אחרי החתונה שהיא דואגת לך ומטפחת את הבית אז לפני החתונה זה יכול לגרום קצת לתחושה של חוסר בנתינה מצידה.. (קרה גם לי משהו דומה.. אחרי החתונה הרגיש הרבה יותר טוב)

מצד שני, זה ממש מפחיד להתחתן עם מישהי כשאתה לא יודע פרט כזה קריטי...

לא מרגיש שהיא הכי משקיעה בקשר...
מקווה שגם אני ארגיש כך.

היה ברור לי שיש אהבה ורצון לתת..

לפעמים זה לא ברור

ואני חושב שאולי אצלכם זה שונה... בגלל איך שהכרתם...

מותר לדעת להתמודד עם דברים לבד.. כל הזוגות רבים ולומדים את הצרכים אחד של השני עם הזמן..
בניגוד לאחרים אני כשקראתי מאוד התרשמתי שיש ביניכם שיח פתוח והבנה שזה לדעתי הכי חשוב.. זוג בלי שיח לא יכול להתקדם (ועל דבר כזה אולי צריך ייעוץ) אבל ברגע שיש הבנה רוב העבודה כבר נעשתה.
ועכשיו פרקטית.. לדעתי כמו כל דבר זה דורש שתי דברים א. סבלנות. ב. עבודה דו צדדית: אתה צריך לנסות לבטא יותר ואולי גם לשאול אותה מראש מה לדעתה יותר יגרום לה להרגיש נאהבת ולאט לאט זה יחזור. וזה ידרוש ממנה גם מאמץ להתגבר על הרתיעה ולנסות ליזום בעצמה..
בהצלחה ומזל טוב!

החלטתי ללכת על הכיוונים האופטימיים יותר, כי אני מרגיש שהם יותר הכיוון שאליו אני מכוון.

אני מקווה שזה אכן ייפתח אצל שנינו במקביל
תודה לכם!

מזל טוב!

ואני קל וחומר שלא מדבר ככה.
זה ירגיש לי די מוזר...


היא רוצה שאני אהיה יותר קיצ'י ומבחינתי זה בלתי אפשרי

@נתנאל וייס

אתם תשתחררו אחד כלפי השני.

לא תחששו להראות אהבה

אם זה אנשים מספיק קרובים להגיד שזה פוגע..ת

הוא התחתן עם הבאה בתור שהוא פגש 

 

תגידי להם שאת מוכנה לשמוע מהם אך ורק הערות שהן בונות.

והכי חשוב זה להישאר אופטימית!

אני לא מבין איך התחתנת עם מי שהסכים/מה להתחתן איתך....

קרה שמדויט שחתכתי ממנו איחל לי את זה בהודעה...
איך הגבתי? כתבתי לו בחזרה שאני מבינה שהוא כועס ולכן אני לא מתייחסת למה שנכתב ואיחלתי לו ס"ד

תכלס, ריחמתי על אשתו (ועדיין מרחמת עליה)

איך אנשים מסוגלים?

תתנתקי רגע מהענין - ואז תאמרי לעצמך, שמי שמדבר כך, אין סיבה להתייחס לדבריו בנושא כלל וכלל.

 

הרי ברור לגמרי שאמירה כזו מנותקת לחלוטין ממכלול האישיות. אז זה לא "אלייך". וגם אם רוצים לזרז כך למשהו - זו ממש שיטה עקומה. 

 

את תתחתני - ומן הסתם מהר יותר ממה שהסביבה חושבת.

 

אל תילחצי כלל.

לא רוצה בחיים שלי אנשים שדורכים עלי

אבללל הם לא אלוהים .. תנסי להחליק את זה למרות שזה קשה. ובעז"ה הלוואי שבקרוב תוכיחי להם שהם טעו בגדול

אני גם יודע לפרוץ לדלת או לרכב. אני יכול לפרוץ לו לבית או לרכב אם את רוצה

לצערי לא חסרות אמירות חסרות טקט ופוגעניות, רובם דווקא באות מקרובים.

הכי מצוי זה מהדור המבוגר בעיקר, כל מיני דודות כאלה ואחרות שזורקות הערות כאילו דואגות.
אני יכול רק לייעץ עצה אחת, להתרחק מהם וכמה שיותר, לא להרבות איתם בשיחה כי תהיי בטוחה שהאמירות האלה לא יגמרו כאן, גם אחרי חתונה מתחילים להסתכל על הבטן ולרמוז רמיזות במקרה הטוב ולהיכנס לקישקע במקרה הפחות טוב אם אמירות מאד קשות.

😔

אמרו לי שאהיה מדריך בבני עקיבא, לא קרא. אמרו לי שאני אעשה משצים, לא קרא. אמרו לי שאלמד בטכניון, אני לומד במכללת רמת גן. אמרו לי שאני אקבל משמעת בצבא, קראתי למפקד שלי חמור מטומטם (לא קיבלתי עונש כן?) ועוד ועוד ועוד...

ב"ה לא קרה שאמרו לי דבר כזה אבל שמעתי שאומרים את זה על מישהי אחרת וממש התעצבנתי ונפגעתי בשמה..

רק ה' מזווג זיווגים ושלא יציאו דברים כאלה מהפה..אם את נפגעת,אני מציעה לך לעשות דבר אחד אומנם הוא מאד קשה

אבל הכי טוב לשתוק ולהיות "מהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים",באותו הרגע שאת נפגעת תבקשי

מה' שתזכי להתחתן במהרה ,ובעז"ה ככה יהיה!

ובאמת אל תתייחסי לדיבורים חסרי תוכן של אנשים שאוהבים לבאס..ומדברים בלי טאקט 

מאחלת לך מכל הלב שתזכי לזיווג הגון ולהיות תחת החופה בקרוב מאד מאד!!!!

שבוע טוב ומבורך

 

 

אבא שלו זה אדם בפני עצמו והבחור הוא נפרד לגמרי.
יש משפחות של רבנים שהילדים שלהם שלוש נקודות (או נראים דוסים אבל בפנים גם שלוש נקודות)

הייתי אומרת שאותי אישית זה היה טיפלה מלחיץ/מרתיע..
מניחה שבטח היה משפיע עליי בפגישות הראשונות..
בטוחה שהייתי מריצה כמה סרטים בראש לפני הפגישה הראשונה/שניה..

אבל זה באמת לא אומר על הבנאדם כלום, הוא יכול להיות מאוד שונה ממנו.. וצריך לזכור שאחרי הכל מתחתנים עם האדם ולא עם אבא שלו

מאד חשוב תתייחסי לבחור בלי קשר ליחוסו, אחרת הוא ילחץ מזה והתוצאות הן ניכור ועד כדי נטישת הדת חלילה.

הרבה בני רבנים הם אנשים שנופלים בין הכסאות. ההורים מתעסקים עם הקהילה והילדים מפתחים חסך הורי. אלו דברים מוכחים, זה נשמע קשה מאד, אבל זו מציאות וזה בכוונה של אף אחד.
לסיכום: צאי אל הבחור תכירי אותו בזכות עצמו והלוואי ותתחתנו.
בהצלחה!

אבל עדיין זה כבוד וקצת מלחיץ

חד משמעית
אבל בגלל זה אני מפחד קצת שארצה להיפגש רק בגלל אבא שלה ולא בגללה

כמובן, בהנחה שהבחור עצמו טוב... לא מסתמכים על כך שהוא בן של..

 

ובהנחה, שהרב עצמו הוא איש טוב, ת"ח עם מידות טובות.

 

פלומבה של "חשוב" בפני עצמו - לא אומר.

אם קודם הכרת ואז אמרו לך שהוא בן של רב חשוב אז סבבה

אבל אם פתאום בן של רב חשוב לוקח מ"פשוטות העם"

הייתי בודקת ממש ממש טוב

 

בציבור שלנו אין הבדלי מעמדות..

בנים של רבנים לא שווים יותר מאחרים, ומתחתנים גם עם "פשוטות העם" למרות שאין להם איזו בעיה שהם מסתירים.

כמו כולנו הם מחפשים את האישה ולא את הייחוס.

שם כבר למדתי שכדאי לחשוד.

פלוס! 

כמו כל בנאדם אחר עלי אדמות.
יש איזה ערבויות בגלל שהוא בן של..?
כבר ראינו רבנים שסרחו,אז מה הביג דיל שהוא בן של רב??
צאו מהסרטים שאתם חיים בהם!

אני דוקא הייתי בורחת..

התפלגות נורמלית – ויקיפדיה

מקרי קצה לא מעידים על הכלל.

בס"ד

בהתפלגויות זנביות מקרי קצה דווקא כן מעידים על הכלל.

|מפרגן לך|

ולכן עצם השאלה מפליאה אותי לגמרי.
זה כמו שישאלו על:בן של שופט/רופא/עורך דין/ שף/וכו'..וכו'...

בסוף לא הייתי עושה שיקול כזה.
אבל לכל המגיבים שתמהים על עצם השאלה,
ציפיות- זה קשה לנו...
וכו' וכו' והמבין יבין

היום פשוט מבין שזה לא משנה

(ומן הסתם הייתי משתעשע במחשבה על איך שהייתי פעם)

שיהיה לך בהצלחה

צריך להכיר אותך בשביל זה...

יותר הגיוני שיש צדיק אחד שאת מתאימה לו וממילא הוא גם ירצה אותך.

יכול להיות שהיא מצפה למשהו, והיא לא נמצאת באותו מקום, לדוגמה (קיצונית) בחורה עם מכנסיים שרוצה בחור שקובע עיתים.

במקרה כזה, יכול להיות שיש לה שאיפות גבוהות, וזה מצויין, אבל הפער בין הרצוי למצוי הוא יותר גדול, ואותה בחורה מחפשת מישהו שלא מתאים לה.
היא יכולה כמובן לעשות הרבה דברים או לחפש מישהו עם שאיפות זהות אבל גם פער רצוי מצוי זהה.
או לצמצם את הפער של הרצוי מצוי אצלה.
או לחשוב מחדש מה השאיפות שלה.

הגיוני שאין התאמה, אבל לא שאת לא ראויה - זה לא משחק עם גביע בסוף.

 

 

עזבי מאלה שלא רוצים אותך, זה מקרב אותך לאחד והיחיד *שלך*
מקווה שתמצאו אחד את השניה בקרוב

חכמים שומעים פעמיים...(הכי גננת שיצא לי אי פעם )

הרב מלמד בפניני הלכה, כרך משפחה, שידוכים, אות ד', הערה 3 כותב:
"הפירוש הפשוט, שאכן ישנה אחת שהיא המושלמת ביותר, ואם יזכה אדם לתקן עצמו, יזכה לפגוש אותה ולבחור בה. אבל מי שאינו מתוקן, יתכן שיפגוש בה, אבל מפני עיוורונו לא יראה את המעלות הטובות שבה, משהו במראה שלה יפריע לו, וכך יפסיד את השידוך הטוב ביותר עבורו. עוד אפשר לפרש, *שלא הכרזה אחת ישנה בשמים אלא אלפי הכרזות, מהשידוך הטוב ביותר עבור כל אדם עד לגרוע ביותר.* לכולן מכנה משותף, ועל כן כולן מתאימות במידה מסוימת, מפני שלכולן מידות ותכונות מסוימות שנדרשות להשלמתו, ולכן כולן נחשבות בת פלוני. אם יזכה להיטיב את מידותיו ומעשיו, יזכה לטובה ביותר. אם ירד מעט ממדרגתו הרוחנית, יזכה למעט פחות טובה, ואם ימשיך לרדת ולהתמהמה יפסיד וייפול להצעות פחות טובות, ואם ימשיך להתעכב ולרדת מבחינה רוחנית, יוכל לזכות באפשרויות הגרועות ביותר עבורו. "

זאת הייתה לי הפתעה גדולה וזה שינה לי את כל צורת החשיבה וההסתכלות על זה, אבל אין נשמה תאומה אחת יש סולם של נשמות תאומות, מי מהן תאומה יותר ומי מהן תאומה פחות... וזה תלוי רק בך ובעבודת המידות שלך!

מקווה שעזרתי ;)

כיוונת לדעת גדולים

אני עפר ואפר, התכוונתי לרב אליעזר מלמד

אמיתי,

או כי אני פשוט חסרת ביטחון... ותמיד שואפת למושלם בחיים שלי.. 

 

וכן החלום שלי זה באמת מישהו צדיק צדיק.. מתלבטת אם יש פער מובנה בין גברים לנשים בעבודת ה'...

וגם אם מותר לי לרצות משהו שאני לא שם?

אז איך אפשר לדעת?

זה בא לידי ביטוי בחיוב ההלכתי שיש על הגברים לעומת הנשים. המסכת קידושין כתוב: "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה"( קידושין, לא. ) זה לגבי הפאן המעשי יותר אבל לעניות דעתי בוודאי שגם נגזרת עבודת ה'...

אני לא מכיר אותך, אבל יכול להיות שזה נובע גם מחוסר ביטחון, אבל בכל מקרה לעתי הפער הזה בוודאות קיים וכל צד שואף לשלמות בצד השני( לפעמים זה גם נובע אולי מבורות ומחוסר הבנה של איך הצד השני עובד ומתנהל)

העבודה שלי עכשיו היא להשתדל להיות ראויה.
כמו שאני לא הייתי רוצה להתפשר על פחות צדיק מכך וכך אז ככה הצדיק שלי לא ירצהלהתפשר עליי

חותכים.. לא יודעת מאיזה סיבות אבל אולי אני באמת פשוט לא ראויה לרמתם

כמה גברים חושבים ככה...

שהיצר הרע משיאך לחשוב מחשבות כאלה כדי שתתייאשי מהחיפוש אחר צדיקים כאלה שאת ראויה להם בהחלט