הי

לעניות דעתי, אני חושב שדווקא המפגש עם הרגש העוצמתי הזה-

דהיינו לשהות ברגש, לעצום עיניים ולחוש אותו בפנים לתת לו מקום לשהות ופשוט להישאר איתו, להרפות, זה הריפוי כאן.

משם יוצאת תפילה ממעמקים או איזה ניגון מיוחד.

ולא הבריחה (שלפעמים יכולה להיות גם למקומות חיוביים) 

ומעבר לכך זו הזדמנות גדולה ואולי נדירה לבנות אצל האדם יכולת אדירה להתמודדות עם קשיים בחיים! ובזוגיות בפרט.

שהרי אנחנו כבני אדם כל הזמן מפחדים מהתמודדות עם קשיים וכתוצאה מכך נלחצים וכדו'.

וברגע שכבר נפגשת עם הרגש הזה ולא ברחת ממנו, זה הפך למוכר ולא מפחיד וכבר לא עושה התפעלות ורושם על הנפש.

בהצלחה

ואני אסביר את עצמי...

יש לי את כל הסיבות להרגיש בודדה! אני גרה עם ההורים לבד ורוב החברות כבר נשואות (מי שלא גרה במקום אחר) ככה שביום יום יוצא לי להיות לבד! אפילו בעבודה שאני עובדת אין לי צוות או משו כזה ורוב העבודה היא פשוט לבד!

ועברתי עכשיו תקופה לא קלה בכלל בכלל! הבדידות חנקה אותי מאוד! וניסיתי למצוא פתרונות מעשיים ולא כ"כ הצלחתי.

ופתאום הבנתי דבר ענק!! רוב הזמן אני מרגישה לבד כי אני "מבודדת" את עצמי... כל קושי, כל דבר קטן מפילה על זה שאני עדיין לא נשואה ואיך החיים יהיו כ"כ שונים ושמחים יותר כשאני יתחתן... (ובינינו- כמה חברות נשואות יש לנו שהן לא הכי מאושרות ושמחות?!) זה ממש תלוי במחשבה שלנו.

אני ספציפית החלטתי להתמקד בעשייה, בלימודים, בהגשמת חלומות, ביצירת קשרים עם האנשים שסביבי בעולם...

הטרמפיסטית, השומר, חברות מהלימודים (גם מעבר ללימודים), חברות של חברות של חברות. 

וגם בתחביבים שלי. אני ספציפית אוהבת לרקוד ולנגן אז *כל יום* אני משתדלת לרקוד, לנגן ול-ה-נ-ו-ת!!!

בקיצור- החלטתי שאני לא בודדה! ואני מאושרת!!

(היה עוד אסימון שנפל לי שממש עזר לי להגיע למקום הזה... הבנתי שאני לא מתחתנת עכשיו כי אלוקים מתכנן לי מסלול אחר... אולי יש דברים חשובים שאני צריכה לעשות דווקא עכשיו כשאני רווקה וחופשיה ואין לי את עול הבית והילדים... וכשיהיה מתאים אלוקים יפגיש אותי אם שאני ירצה ואם שאני לא ירצה עם מי שצריך להיות בעלי... זה אסימון קצת מפחיד אבל הוא משחרר כ"כ מתחושת הבדידות, התיסכול והייאוש... )

זהו... מקווה שזה יעזור לך מה שכתבתי פה...

בהצלחה!!

ובאמת תנסי לשנות מחשבה... זה כ"כ כיף ומשחרר!! מנסיון...  

בס"ד

איזה אתגר קשה, הוא רודף חייב להישאר חזקים ולזכור ולדעת שזו לא בדידות זו אמת! כי גם אם תיהיה בסביבה המונית ורועשת הומה אדם אתה עלול להרגיש לבד. הנק' שגם כשאתה באמת לבד להיות שמח ושלם (!!) עם עצמך. לא להרגיש מסכן! להרגיש שמח ומחובר. מחובר לעצמך, לאמת שלך, למי שאתה, מחובר לה' שיצר אותך. זה הרגשה עליאית! שנזכה בע"ה

כשקשה להתמודד לך להתבודד..זה מה שאני עושה מתבודדת ומדברת עם ה' וזה תמיד עוזר

ורואים את ההשגחה של ה' יתברך.

וכדי להעביר את הזמן לפעמים שומעת קצת מוזיקה,רוקדת,שומעת שיעורי תורה ומתעודדת,

יוצאת לקניות,עוזרת בבית,אופה ומבשלת..ככה מצליחה לשכוח קצת מהבדידות

זה לא תמיד עוזר אבל מנסים מה שאפשר.

חוץ מזה אני מעודדת את עצמי שב"ה אני לא באמת לבד ,

תודה שיש משפחה,חברות,שה' איתי ורואה את מה שקורה אצלי בלב

וגם אצל בעלי לעתיד, רק שה' חושב שעדיין לא הגיע הזמן וה' יודע הכי טוב מה נכון וטוב עבורנו.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.