פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 623)

טלפון לשכה שלו-058-452-5200

המספר של הלשכה מקבל הודעות?

למייל הזה: harav52s@gmail.com - זה מייל שמיועד לשאלות.

 

הרב עונה בד"כ תוך כמה ימים למיילים, ובצורה מאד מפורטת.

 

בהצלחה!

 

 

harav52s@gmail.com - זה מייל שמיועד לשאלות.

הרב עונה בד"כ תוך כמה ימים למיילים, ובצורה מאד מפורטת.

בהצלחה!

בד"כ מוזיאונים נסגרים אחה" צ

אני רואה שמתפרסם לפעמים, שווה לנסות אם יש משהו מעניין

או סרט

זה גם נותן נושא לשיחה

יש מלא מקום חמים ונעים וריק יחסית...

אפשר בית קפה שלווה- שזה קצת סיגנון אחר מבית קפה רגיל..

יש גם את אנג'ל מאחורי סנטר 1, חמים ונעים

 

מקום להסתובב בחורף זה יותר בעייתי בקור הזה

אם לא אכפת לכם בחוץ- יש את תחנת הרכבת הישנה

במה הוא שונה?

אנג'ל הכוונה למאפייה?

במה הוא שונה.

אפשר ללכת לכד וחומר, לחדר בריחה, לבאולינג.
ובאמת לובי של בתי מלון זה אפשרות טובה.
אם הוא לומד באיזור זה נחמד להתנחל בבית ריק של חבר (לשים לב שיש מישהו שיבוא מדי פעם...)

בהצלחה!

סתם, מקום ממש נחמד (למרות שראיתי ששופץ לאחרונה, הצטמצם בשטח).

מסעדות , בתי מלון לובי , וכל אחד והגבולות שלו ביהדות לגבי המקומות .

(החלק המקורה)

נראה לי גם באיזור של ישיבת הכותל יש שם מלא גגות וקשתות כאלה. בקיצור - ברובע היהודי

יש ליד ישיבת הכותל חצר קטנה וממש מקסימה, אולי לשם התכוונת.
פשוט נראה לי שקצת קר מדי לשבת בחוץ בערב, גם אם לא יורד גשם או שנמצאים מתחת לסככה.

רמדה רנסנס הוא יפה ומתאים לדוגמא..

גם נוח.

גם יש ספות.

גם אפשר להזמין שתייה ואוכל אם כשר.

ויש חדרי נוחיות.

 

בהצלחה גדולה!

 

כשאני ובעלי נפגשנו היה חורף ממש גשום בירושלים ונהננו לטייל בה ברגל המון... לפעמים עם מטריה  לפעמים לא ...עד היום שנים אחרי נשאר הטעם הטוב...

למה זה מרתיע אותך והאם זה משנה לך כל כך.

זה תלוי בהרבה דברים, וכל יחידה שונה מאחרת. אין לך עוד פרטים עליה?

אם אתה חושש שאולי אתם בסגנון שונה, תניח לסימנים ונסה לברר את זה ישירות.

אם גם היום היא הייתה חוזרת לשם - תפסול, בהנחה שאתה רוצה בית שהולכים בו לפי התורה.

אבל אם זו היתה משובת נעורים והיום היא מבינה שלא זו הדרך - ההיסטוריה כשלעצמה אינה סיבה לפסול.

אם היא מבינה שזה אסור והיא מתחרטת- אז כן.
אבל זה תלוי גם בתפיסה התורנית שלך. בית של תורה- לדעתי לא מתאים שהבחורה מאמינה שבנות ילכו לצבא בניגוד מפורש להחלטת הרבנות.
יש בזה סוג של מרד, מרד כלפי הרבנות והתורה הוא דבר ממש חמור.
אבל שוב- יש בחורים שהעניין פחות משנה להם (לצערנו ... ), וזו המציאות היום. תחשוב איפה אתה על הקו הזה.
אם תורני- תשאל אותה מה היא חושבת על השירות הצבאי שלה היום.

ובשביל זה צריך גם להכיר אותה בהווה...

תמיד נמצא את הרב התורן שיסכים ויגיד שזה מצוה לא לשמור שבת או להתגייס לצבא.
שורה תחתונה זה נגד דעת תורה.
לא כולם מושלמים וזה בסדר.
אבל צריך להבין שאתה יוצא עם מישהי שהייתה בצבא יש לזה אשלכות על העתיד אפילו אם היא חזרה בתשובה ומבינה שזה אסור

אבל תמיד יהיו כאלה. בסוף אחד מהבנים של יצחק אבינו זה עשו (והוא גדל בבית תורני).
אם הבחורה הזו עברה תהליך משמעותי של תיקון ובירור אין סיבה שלא להתחתן איתה. כמובן שיש להתייעץ עם רב או מישהו שמבין - כמו בכל שידוך.
בסוף יש גם דתיים מאוד שזרקו על הדת ויש חילונים שחזרו בתשובה ממש. כל מקרה לגופו.
בסוף , מה ההבדל בינה לבין בחור שפוגם בברית? לפחות אצלה יש אידיאל והיא לא כופרת בה' בסתר..

עד עכשיו היינו בטוחים שכן...

שנה הוא יתגרש, זה לא היה מונע ממנו לעשות את התהליך הזה. 'אין חרטות'

הייתי בהלם אם האדם הכי חכם מתגרש- כאילו לא יכלת לבחור נכון יותר?!

אבל עשיר?

אה, סורי, בטח הוא יכול לבנות רובוט בדמותה עם השינויים שהוא רוצה. איך באמת הוא וויתר על זה?

ממש משעמם לך, חח כמעט צחקתי בקול...

שולח כחות

קחי הפסקה, תנשמי אוויר ותראי שהעולם הוא טוב ויהיה בסדר

זה בהחלט מתיש...

זה לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי...

וגם לא בגיל מבוגר משמעותית ממנה...

חשבתי על זה היום, קשה לחפש משקפיים בלי משקפיים.

תאגרי כוחות....ואז תמשיכי לחפש...

חחחח

אז אני יתמצת.

 

תתמקדי יותר במוכנות הנפשית. בבשלות שלך ובשאלה הפשוטה האם את רוצה בכלל או לא.

כל העניין הכלכלי שאת מדברת עליו פחות רלוונטי. (לדעתי).

יש לזה פתרונות... (בעלך, הורים שלך ושלו, צמצום, ועבודות שלא מצריכות תואר...)

אבל קודם כול תתמקדי במוכנות שלך להיכנס לחיי זוגיות.

ולא בגלל שחברות שלך כבר התחילו להתחתן.

 

בהצלחה!

להתחיל לצאת בגיל 22 כדי להשלים שלבים חשובים לקראת אפשרות פרנסה הולמת.

כותב כדי לא לשכוח...

אם את מרגישה שאת מוכנה לנישואים משאר הבחינות, והחשש מהצד הכלכלי זה מה שמעכב, לא חושבת שצריך לדחות הצעות רק בגלל דבר כזה..
הרבה זוגות מתחילים ככה את החיים וזה הגיוני לגמרי.. יש להם עזרה
זו דעתי

אותי זה גם מטריד מבחינה אחרת

איך לשלב את הצבא עם הרצון להתחתן - אני כבר מרגיש בשל אבל עדיין לא עשיתי צבא וזה מטריד אותי להיות נשוי בצבא ועוד יותר מצד האישה איך היא "תאכל" את זה שבעלה מגיע פעם בשבוע שבועיים

גם לי יש את הפחד הזה של להשאר בלי כסף, ואת לא צריכה להיות מה שכולן.

בשלות זה גם נפשית, שכולל מוכנות להחזיק בית, רצון לחיות עם שותף לחיים.
וגם גשמית, יכולת כלכלית להחזיק בית, יכולת פיזית לעבוד בשביל הבית.

בהצלחה רבה

אם את רגישה בשלות בשאר הדברים לדעתי את לא צריכה לפחד מהצד הכלכלי.. תמיד יהיה התמודדות צד הזה והתפקיד שלנו הוא לעשות השתדלות (ניקיון בתים/ בניינים, שיעורים פרטיים במשהו שאת/ הוא טובים וכו'), גם אחרי שתלמדי ואפילו אם יהיה לך כבר עבודה פתאום יכולה להיות הוצאה גדולה, פיטורים וכו'- אנחנו רק עושים השתדלות..

בהצלחה!!

ב. גיל 22 זה בסדר גמור.
ג. תפגשי עם בחורים מבוגרים ממך.
ד. חכי עוד שנה.

סליחה על הקיצור, מנוע מלהאריך כרגע.

בוא נתחיל מזה שהצד הכלכלי הוא חשוב אך הוא שולי יחסית בבשלות הכללית, הרבה יותר חשוב לעבוד על בשלות פנימית: רוחנית, נפשית, חברתית ושכלית (השקפה, רגש, התנהגות/ מידות, מודעות עצמית, נאמנות לעצמך, אחריות וכו׳).
הסיבה לכך היא מכיוון שככל שמחזקים את הבשלות הפנימית כך הבשלות החומרית מקבלת את המקום הראוי לה, לדוגמה ככל שתביני את חשיבות הזוגיות ותרגישי את זה יותר, כך תהיי מוכנה להתפשר על דברים מיותרים בחייך. וכן ככל שתפנימי בתוכך שעושר ואושר תלויים בהסתפקות (מה שנובע מאמונה) ובדברים משמעותיים יותר אז ככה תסתפקי ברמת מחייה נמוכה יותר. לכן בכל מקרה תעבדי על המישורים הפנימיים כמה שיותר, כי הם המאתגרים והמשמעותיים יותר.

במקביל לכל זה חשוב לחזק גם את ההשכלה הפיננסית שלך, אם אין לך מושג בכלכלת בית פשוטה (לפחות איזון הוצאות והכנסות) אז פחות סביר שתצליחי לנהל בית כי אין לך מושג כמה כסף את צריכה בכלל... לאחר שיודעים לנהל בית ברמה סבירה צריך לדעת מה המצב המשוער ואיפה ניתן להתפשר ואם יש צורך בכך בכלל (אולי את יכולה לעשות את שניהם במקביל?), רק אומר שלא חייבים לגור בתל אביב ולקנות מכונית בגיל 20...

נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה היא על זה שאדם שמסיים תואר זה לא אומר בהכרח שהמצב הכלכלי שלו יותר טוב. (תלוי תואר, ניסיון, מלגות, מצב כלכלי מקדים, התנהלות כלכלית, השכלה פיננסית, עיסוק הבעל ועוד הרבה גורמים שכדאי לחקור). אם יש לך/ הורייך חוב של 50k₪ על הלימודים שלך אז המצב ההתחלתי שלך כבר נמוך יותר ממי שלקחה אותם להשקעה בדירה והיא עובדת עד שבעלה יצא לעבוד גם... (אבל שימי לב שאת הנקודה הזאת את צריכה לברר לעצמך וזה משתנה בין זוג לזוג ותלוי בשאיפות, ערכים ומידות וכו׳ שתצטרכי להבין כחלק מהבשלות הפנימית).

ולסיום, את שוכחת שיש עוד גורמים בסיפור כמו הקב״ה, הבעל, ההורים, הרצון הפשוט והטוב שלך, שצריך להיות לך אמונה בהם והבנה שיש סדרי עדיפויות בחיים, ואם תלכי נגד ליבך אז סתם יהיה חבל, (בהנחה שאת באמת בשלה מהבחינה הפנימית) במיוחד אם לא חקרת את הנושא מספיק...

כל זה ממש בכללי ויש הרבה מה להאריך בכל אחד מהם ומעבר לכך ויש עוד דברים שצריך לקחת בחשבון, וזה גם משתנה לפי אינדיבידואלים אז קחי את זה בתור כיוון מחשבה...

א"א לכתוב חתימה ארוכה.

תנסה בכתב יותר קטן או בלי צבע.

 

עכשיו ראיתי שדיברתי על אתרי הכירויות

משאיר את התגובה ל @nes

אולי בכלל לא נכון לכתוב "חוזר בתשובה"?

הרקע שלי הוא משפחה מסורתית שחזרה בתשובה בגיל מוקדם, והייתי בבתי ספר דתיים ושיכנעו אותי להכנס לישיבה שחורה..

עד שעזבתי הכל ונהייתי חילוני כמה שנים (כי לא כזה הבנתי מה הקטע של הדת, למרות שכן ספגתי את העיקרון) 

 

מה אתם אומרים?  תכלס אני כן מרגיש כמו חוזר בתשובה

אז מה אני בעצם? 

כי זה לא  חוזר בתשובה \ רגיל.

 

אין מצב לכתוב גם חוזר בתשובה וחרדי\דתי?

ותפרט במלל אם חשוב לך...

 

חשוב להדגיש שהמשפחה דתית..

 

מה אני אכתוב את כל המגילה הזאת חח 

 

המשימה שלכם להיום זה לעזור לי.. בין העוזרים יוגרלו פרסים 

דומה למה שכתבת לעיל:

 

הרקע שלי הוא משפחה מסורתית שחזרה בתשובה בגיל מוקדם, בתי ספר דתיים ואח"כ ישיבה חרדית (קטנה/ גדולה), עברתי בירור רוחני של כמה שנים במהלכן הייתי חילוני, וכ' וכ'...

 

יש כאלה שמסננים על פי זה ואם יראו את הכרטיס, יסתכלו על זה בצורה שונה.

ובפירוט אפשר לרשום את מה שכתבת

כי כשיוצא לי לדבר עם דתיות מלידה ישר הם מבררים לפי מה שהן התחנכו על פיו אם אני מתאים

ואני די מרגיש שהתחלתי מאפס ואין לי שייכות לשום מגזר

אחד דתי עם אותו פירוט שדיברו עליו והשני כחוזר בתשובה ותראה מה יותר טוב

גם כי בפשטות אתה כזה, להיות חילוני ואז דתי זה לחזור בתשובה וזה לא ממש רלוונטי מאיפה הגעת במקור (ברור שיש נקודה שכולם בעלי תשובה וכו' אבל אתה יודע, בהגדרה של העולם..) 

וגם כי נשמע שלשם אתה מרגיש יותר שייך ושם תרגיש יותר בנוח, ובאמת, כולנו ככה מורכבים. תרשום את הכל פשוט בתמצות... בעל תשובה מרקע של בית מתחזק זה גם יכול לעבוד... ותרגיש בנוחחח לרשום מגילות חח..

ובנוגע לעניין של החיבור- "מחפש מישהי שעברה תהליך דומה" יכול לעזור לך שם, כי לא חייבים להיות בעלי תשובה בשביל להפגש עם בעלות תשובה וההפך, אז רק כדי להבטיח לעצמך.. 

אתה חוזר בתשובה בענייני בן אדם למקום, וכולנו היינו במקום הזה בנקודה כלשהי בחיים שלנו, בחיים שלך החזרה בתשובה תפסה יותר נפח, כך שבחזרה שלך יש יותר עוצמות, אשתך תזכה בך!,;)
כמובן שיש סיכויים יותר גדולים לבחורה בעלת רקע כמו שלך, אבל אולי הקב"ה זיווג לך מישהי שכלפי חוץ מעולם לא 'עזבה' את הדרך?
מכירה זוג כזה;)
השאלה היא איך אתה היום.
לדעתי, אין צורך לכתוב, הרי כולנו כאלה, מאבדים קצת את הדרך כלפי פנים או חוץ, ואחרי חיפוש נוסף אחר הקב"ה חוזרים מחוזקים יותר.אנחנו תמיד מתחזקים, בתנועה תמידית ושאיפה גבוהה;)

עזוב אותך. 

תכתוב מה שתכתוב- זה לא באמת משנה...

אך ורק בשביל החשק

מבין אותך כל כך.

גם אני חתכתי, באמת כי ידעתי שזה מה שנכון.

וזה היה קשה.

אחרי זה עוד במשך שבועיים החזקתי את הפלאפון ביד עם השם שלה כמעט מרים אליה צלצול, או לפחות שולח הודעה.

כל כך רוצה לראות. וגם לא רוצה.

כל כך רוצה לדבר וגם לא רוצה.

 

וכן מאז עוד לא הגיע הבאהף וקשה. כי כל יום שעובר אתה בטוח שאתה עוד יותר טועה...

 

אבל זה לא נכון!

עשית החלטה מודעת!

עשית החלטה שאת חושבת שהיא נכונה.

תקבלי את זה מה', ותנסי להמשיך הלאה.

 

אין לי יותר מידי מה לומר לך שאת לא יודעת.

רק מזדהה ומחזק.

בהצלחה!

היתה לי פרידה כזאת לא מזמן..
תחושה מעיקה..

מבינה.. ממש.
אבל אין מדהים מלהיות אחרי זה.. להסתכל אחורה ולהגיד לעצמינו איזה גיבורים היינו.
זה קשה ומטלטל והופך את הבטן בלי הפסקה..

מקווה שיעבור במהירות, בטוב ובהשלמה 😘

אבל אם זה הגיע ממך, לפחות את יודעת שזה היה צעד נכון.
זה תקופה לא פשוטה נפשית, אבל היא עוברת.

נ.ב קשר חדש רק כדי למלא את החלל הזה זה לא טוב ופשוט יפגע בבחור הבא, ממליץ לחכות עד שלא תחושי שאת מחפשת קשר כדי לפצות על הקשר הזה.

בהצלחה רבה

לגבי השורה הראשונה

אלא שיהיה האחד הנכון והאחרון בעז"ה.
והפוך בעיניי, כל עוד אני לא אצא עם מישהו אחר הוא ישאר האחרון שיצאתי איתו.
היה לי על זה פעם שיח עם חברה, והגעתי למסקנה שכל אחד מותיר בי רושם בנשמה שלי, ולמדתי ממנו דברים, אבל בשביל שהרושם הזה לא יהיה משוייך אליו אלא אלי ללימוד שלי מעצם החיים אני צריכה להתקדם הלאה... ודווקא בקשר שאחרי אני לא באה להשוות חלילה או למלא חוסר של בן זוג אלא ללמוד ולהכיר בי חלקים נוספים ומביאים להשלמה..
בתקווה המסע הזה יגמר בקרוב בשמחה גדולה!

בהצלחה רבה

זה שאני בוחר לעשות צעד מסויים, עדיין לא אומר שאני סבבה עם זה ואין תהליך של עיכול וחזרה לאיזון

בוודאי שיש יתרון בלהיות בעמדה של המחליטים ולא בעמדה של לקבל את מה שמישהו אחר החליט, אבל ביני לבין עצמי יש גם חוויה של פרידה והשלמה עם זה... לכן לגיטימי שייקח זמן וגם הגיוני שצריך קשר משמעותי חדש שמהווה ודאות לבחירה

יכול להיות שהוא לא מחפש אבל יסכים להצעה ...

היה בחור שהייתי בטוחה שאנחנו מתאימים, בטוחה!!!!
הייתי עליו והוא עוד לא יצא, ואחרי כמה שבועות הציעו לי את בעלי.
כשהתחלתי לצאת עם בעלי נפקחו לי העיניים והבנתי כמה לא באמת ראיתי בעיניים אובייקטיביות את המציאות וכמה הוא לא מתאים לי( כשאתה בטוח שמישהו מרים לך, אתה שופט כל דבר שהוא עושה כדי ש'יתאים לתמונה' שדמיינת).
לא יודעת אם זה המקרה, פשוט נורא הזכיר לי...

קודם כל תודה, זה מראה לי שזה הגיוני דבר שני. מצד אחד אני מנסה מאוד להכניס את השכל ושהוא יתפוס מקום רציני והגדול לפחות בשלב הזה, מצד שני זה בחור שהציעו לי אותי מכמה כיוונים (בנוסף לעוד כמה חברות שאמרו על זה חצי בצחוק וחצי ברצינות). כמובן שאי אפשר באמת לדעת, ובנתיים אני פתוחה לשמוע אבל וואלה הוא אחלה ואולי זה יתאים.. יכול להיות שעוד חודשיים/תקופת זמן יותר קצרה הוא כן ירצה לצאת. אין לי מושג, מפחדת לפספס משהו אחר בגלל שאני עכשיו על זה, מצד שני אם זה הזיווג שלי ה יסדר דרך להגיע אליו בע''ה.מרגישה מבולבלת

ענית לעצמך...

יכול להיות שזה זה. ויכול להיות שלא.

את במקום שאת רוצה להמשיך קדימה- תמשיכי. את לא צריכה לחכות לאף אחד.

ואם זה כן זה- ה' יתברך יודע איך לסובב את העולם כדי שתיפגשו.

לא צריך להתבלבל או להרגיש פספוס.

זה באמת מריבונו של עולם!

דווקא עכשיו כשאת בשלב התחלתי בעולם הדייטים טוב שתרגילי את עצמך לחשוב על הדברים מהשכל.
אני חושב שאם הוא אמר שהוא לא מעוניין לצאת כרגע אין לך מה לעשות מעבר
בהחלט לא כדאי לחכות לו
ובעזר ד׳ באמונה ונחת זה יגיע

אותו מקרה בדיוק!

אחת שהייתי בטוח שילך בנינו.

וגם קיבלתי על זה אינדיקציה מכל מינה מקומות.

זה באמת היה נשמע משהו טוב...

ואיך אומרים?

הדמיון כבר רץ קדימה... בקצב טיל.

עוד לא ידעתי אם היא בכלל רוצה לצאת והדמיון שלי כבר היה בילד השני...

 

ואז כשהחלטתי שאני רוצה להתחיל לצאת, פניתי דרך גורם שלישי שיקשר בנינו

והיא אמרה שהיא עוד מרגישה קטנה, ושהיא רוצה לחכות לסוף שנה...

ואני כמו בלון נפוח שיצא ממנו כל האוויר...

 

אבל הבנתי שזה כנראה מה', ושזה לא זה. (לקח קצת זמן...)

וברוך ה' התגברתי והתחלתי לצאת.

בהתחלה הייתי בטוח שאני עושה טעות.

ואיך שנפגשתי עם הראשונה כל הזמן עשיתי השוואות בינה לבין אותה אחת... (זה היה קטסטרופה!!)

ואז ברוך ה' מישהו סידר לי את השכל והמשכתי כרגיל...

 

יכול להיות שאלוקים מסמן לך שזה כנראה לא הוא.

אם את מרגישה בשלה ורוצה כבר להקים בית.

והוא ממש לא רוצה(לא חודש חודשיים, אלא פרק זמן משמעותי.)

אז אחלה- תמשיכי הלאה!

 

מקווה שעזרתי. בהצלחה!

 

אני לא ממש מבין בזה אבל מניסיון אישי לפעמים רוצים לסיים תקופה כל שהיא ואז להתחיל קשר, נגיד אם הוא בצבא הוא לפני תקופת מבחנים בלימודים או כל דבר אחר..
מה שאני אומר זה אולי לנסות לברר בעדינות דרך חבר קרוב מה הסיבה שבגללה הוא לא רוצה לצאת (אבל צריך לעשות את זה ממש בזהירות) ואולי ב"ה תגלי שהוא פשוט מחכה לתזמון המתאים..
רק ברוגע ותשדלי לא לבנות על זה

ואני גר בבאר שבע


זה תלוי בכם...

חמור קופץ בראש🙈

כל אחד חצי דרך.
רוצה להיות סופר ג'נטלמן- תבוא אליה.
אברהם שלח את אליעזר עד חרן בשביל שידוך, אז מה זה כבר מדרום למרכז???

פגישות?
תשקיע.
אם למגורים אז לימודים זה כמה שנים אז אם אתה רוצה להשאר בישיבה לאורך זמן תעבור ישיבה ואז תחזור.
אם לא תאלצו להתפשר לפי אחד מכם

כשאתה גם ככה חוזר הביתה שבת

בשלבים מתקדמים יותר, לעשות דאבל דייט יום אחרי יום חמישי-שישי או חמישי-מוצש

אם באמת אתם לקראת חתונה.

וגם- בודקים אפשרות של מעבר, האם היא יכולה לעבור ללמוד קרוב לישיבה שלך?

האם אתה יכול לעבור לישיבה שקורבה ללימודים שלה? מנסים למצוא פתרןו

האם שייך לה לעבור מקום לימודים? האם שייך לך לעבור ישיבה ("כולל מנוח")? האם מרחק הנסיעה סביר לאחד מכם (דרום זה רחובות או אילת?)? אפשר לגור בדרך ולהסתדר (כנ"ל)?

רק את יכולה לדעת אם תוכלי לעמוד בלוז שלך וגם לפתח קשר, אף אחד לא יכול לייעץ לך...
אוכל לומר לך עליי- אם יש הצעה, הייתי נפגשת, גם עם לו"ז צפוף;))

השאלה אם זה הוגן כלפי הצד השני לשמוע הצעה שאין ככ זמן לצאת...

אני פנוי רק שני ערבים ו3 בקרים כולל שישי ומוצש, ומרגיש בנוח לחלוטין.

נשמע שיש לך מספיק זמן, בעיקרון לא צריך להיפגש יותר משני פגישות בשבוע... וגם הוא צריך להתאים את עצמו אלייך...

כמובן שהכל תלוי גם בנפש ולא רק בזמן שיש לך בפועל.
אם את מרגישה שיש לך פניות נפשית לזה אז לדעתי זה אפשרי. אם את מרגישה עמוסה אז אולי כדאי להמתין קצת...

בס"ד

 

שלושה ערבים בשבוע ובוקר אחד זה מרשים.

לא רואה בעיה שתתחילי לצאת ותיפגשו בימים האלה. 

הכול טוב.

פשוט להבהיר את זה בתחילת הקשר ולא שיחשוב שאת מנסה לסנן אותו...

צודק, גם אותי מעניינות התשובות...

יכול להיות שהן מרגישות שעדיף לא לכתוב כלום מאשר "לא מתאים", כי אם לא מתאים, למה לכתוב? אולי זה יפגע בבחור, יוריד לו את הביטחון העצמי? אולי הן יוצאות מנקודת הנחה שאולי מישהי כבר הגיבה לך, תחשוב שאף אחת לא יודעת שלא קיבלת בכלל הודעות, כך שהן לא ממש מודעות לחוסר הנעימות שאתה מרגיש...
ממש מבאס לא לזכות למענה, ממש! אבל תחשוב גם על כל אחת כשלעצמה- אולי היא עדיין מתלבטת אם לכתוב לך ואיך? אולי עדיין לא היה לה זמן לענות? ואולי היא באמת חושבת שזה לא מתאים וקצת קשה לה לכתוב את זה (לא שאני מצדיקה את העניין, פשוט הגיוני שזה יקרה...)?

באותו נושא, הייתי שמח לדעת מה אתן מציעות לכתוב ב"על עצמי", כי בתכלס זה מאוד כללי ולכמעט 100% יש חיבור מה שנקרא "על הנייר" אבל בפועל כנראה שזה לא ככה...

כאילו, איך אפשר עוד לפרט מאשר: "בחור דתי תורני מבית טוב..." וכו'? משהו יותר קונקרטי ופחות כללי....

דברים שאתה אוהב לעשות או ללמוד (הומאני או ריאלי- מוזיקה (ואיזה סגנון), מדעים (ואיזה תחום), ספורט (איזה ספורט) וכו' ;), תחביבים, השקפת עולם תורנית (חסידות או שכל וכו'),
חוזקות שלך (חברתית, נפשית, לימודית), איך אתה נתפס בעיני עצמך/אחרים - בחור שמח, מצחיק, עמוק, רציני, אחראי, יוזם, ספונטני וכו'..
מה משמח אותך ?;)מה ממלא אותך באנרגיה?
מה מרגיע אותך כשאתה עצבני או עצוב?
אתה אוהב לשמח אחרים, להתנדב, או אולי אפילו איזו מוזיקה או סרט, לצאת לרוץ וכו';)
דברים שאתה חושב שחשובים לך וישפיעו על שיקול הדעת של הצד השני אם זה מתאים או לא- כמו למשל אידיאולגיה ארץ ישראלית.

וכמובן שאל תפרט על כל מה שכתבתי יותר מדי, תשאיר גם דברים לומר בפגישה, שיישאר טעם של עוד;)
בהצלחה!

את אחותי מישהו חסם אחרי שהיא שלחה לו הודעה.. כאילו מה נסגר אנשים??!!!...

 

 

מבינה אותך ממש לצורך העניין. לפעמים פשוט בנות מקבלות מלא מלא צפיות והודעות וחיוכים חח.

ופשוט כבר אין אנרגיות לענות לכל אחד ואחד בצורה יפה ונעימה.

לפעמים יש הצעה אחרת שבודקים תוך כדי, לפעמים לא נעים להגיד לא.

 

לדעתי לא לקחת קשה. אם לא ענו זה כנראה שהן לא מעוניינות. אבל תיהיה עקבי אני בטוחה שיהיו כאלה שיענו 

 

בהצלחה רבה!

וואי אמאל'ה איזה הזוי עם אחותך!! חח האמת קרה לי גם, בעברי הרחוק באתרים ;), שלחתי הודעה לבחור והוא פשוט לא הגיב, נראה לי קצת היה בשוק שבנות גם שולחות הודעות ו"מתחילות".. חחח🙈

אם הפרופיל שלך בסגנון 'בחור טוב מבית טוב מחפש קשר רציני והשאר בפרטי....' אז קצת קשה לבנות להבין מי עומד מולן ואם שווה להשקיע ערב בהתכתבויות עם בחור שבכלל לא ידוע אם יש בסיס מתאים. וכל שכן אם אין תמונה והן מתפדחות לבקש. ככה זה לא שאתה באמת לא רלוונטי בשבילן, זה לא שהן שוללות, פשוט שאין להן מושג מי אתה. עצתי, להשקיע בפרופיל שיהיה מפורט, אם אתה שולח הודעה אז גם תעשה שהתמונה תהיה גלויה לה, ויכול לכתוב שתשמח לתשובה גם אם לא רלוונטי אבל זה כבר בחירה שלך. ואגב אתה יכול לדעת אם הבחורה בכלל צפתה לך בפרופיל יש אינדיקציה שקיבלה את ההודעה והסתכלה, יש כאלה שבאמת כבר לא פעילות ולא במעקב אחרי זה....

רובן נכנסות פעם בחודש וגם אם לא הרצינות שלהן מזה נמוכה מאוד

אם את חושבת שאפשר "להתפשר" (וזה לא בהכרח פשרה) על בית ספר שנותן חינוך בשטח האפור בין חינוך חרדי לחינוך דתי לאומי תורני, תתני גם על זה את הדעת.
ועוד משהו, תשאלי את עצמך האם את מעוניינת בעל שלא עשה צבא מתוך אידאל, וסיכוי סביר שהוא גם לא יעבוד (או יעבוד חצי משרה) מתוך הנחה שהאשה צריכה לפרנס בשביל שהוא ילמד תורה.

לא קובעים דרך חינוך מראש.

דוד שלי שהוא רב גדול ומוכר, שלח את שני בניו הגדולים לחרדי, והראשון הוא עכשיו אתאיסט והשני פגש גויה אבל בסוף היא התגיירה. השני לפחות מסורתי עכשיו. שניהם גרים בארה"ב.
כשזה היה בתהליכים, דוד שלי עשה חשבון נפש, והתחיל לשלוח את שאר הילדים שלו למסגרות מתאימות, והם יצאו יראי שמים.

הקיצור, אישית הייתי מתעקש שלא קובעים את מסגרות החינוך מראש.
בחורה אחת אמרה לי שנשלח את הבנות לבית יעקב, וזו אחת הסיבות שנפרדתי ממנה.

לא קובעים מראש דרך חינוך אלא עורכים תיאום צפיות שמלמד על תפיסת עולם וערכים וזה חשוב מאד בשלב ההיכרות.

 

חשוב שתהיה התאמה כלשהיא בתפיסת העולם, בערכים, בכיוון שבו רוצים לבנות את הבית.

 

כשיש לך החלטה ברורה, תראי האם זה מתנגש עם הבחור.
לא כדאי להחליט החלטות כאלה רק על בסיס הבחור הספציפי.

חשוב לראות מה זה אומר חינוך חרדי או דתי. במילים אחרות, האם אתם מתאימים מבחינת השקפה, האם אתם מקימים בית עם אותם אידיאלים וערכים. אם כן, אפשר לראות למה את מתכוונים （חינוך חרדי/ דתי זה קשה רחבה）
אפילו לנתח מוסדות לימוד שמוכרים לשתיכם.

מקווה שמובן מספיק

זה משנה מה את תעשי
כבר שמעתי על פערים גדולים מזה שצלחו
אבל זה צריך להיות במודעות ולבוא מתוך מקום של קבלה והכלה בשוני של האחר ולא מתוך מקום של לשנות אותו לפי מה שנכון לך.

אתה צריכה לברר לגבי הדברים החשובים לך שעליהם את לא מוכנה להתפשר איך זה מתקבל אצלו ולהיפך, לבדוק אם הדברים שהוא לא מוכן להתפשר עליהם מתקבלים אצלך איך שהם מבלי לחשוב שהוא ישנה את דעתו אחרי החתונה
זה יכול לקרות שהוא ישנה אבל מתוך בחירה שלו.

אם זה מאוד מורכב אז כדאי להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך ואת סומכת עליו או עם רב או עם גורם מקצועי.
שיהיה בהצלחה

האם את רוצה להתחתן עם בחור מדהים אבל שילדייך יהיו עם השקפת עולם חרדית או לא?

ומה לגבי פשרה חלקית, עד היכן את מוכנה ועד כמה הוא מוכן? ועד כמה הוא מדהים?

ועד כמה הוא כפוף לרבו? האם הכל הוא עושה בדיוק לפי מה שהרב אומר לו או רק דברים הלכתיים, איפה בטווח?
האם זה טוב או רע בעינייך?

השאלה היא לא מה טוב ונכון באופן כללי אלא מה מתאים לך

צריך כבוד הדדי משני הצדדים כלפי הערכים והשאיפות של כל אחד, אם יש כבוד והערכה אין שום סיבה בעולם לוותר על דברים מהותיים.


דיברו פה על חינוך ילדים, ואני בהחלט חושב שזה הדיון הקריטי פה.
הפערים בסהכ הם לא מאוד גדולים, כולנו שומרים שבת וכשרות, וכולנו רוצים לעשות רצון ה'.
בפועל השאלות הם הרבה פחות משמעותיות, אם מכילים את הדרך אחד של השני, אז גם הפערים מקבלים פרופורציות.
אם זה לדוגמה בית ספר לילדים במקרה הטוב יהיו בעיר שני בתי ספר דתיים, והורים עם חשיבה פתוחה כנראה ישלחו לבית הספר הטוב מבין השניים ולא לבית הספר שמחנך דווקא לפי אותו שטיינץ של ההורים.
אפשר לראות את זה בצורה יפה אצל הציבור החרד"לי, שאומנם לא מסכימים עם הציבור החרדי, אבל כן מעריכים אותו, ואין להם בעיה לשלוח את הבן שלהם לבית ספר חרדי, למרות שהם היו מעדיפים שילך לבית ספר חרד"לי.
כשהילדים גדלים, זה כבר מקום אחר, אז אני חושב שכבר הם צריכים לבנות לעצמם את המסלול שלהם לעבודת ה'. ודווקא הורים עם דיעות שונות יכולים לתת לילדים שלהם המון רוחב השקפתי שמאוד תורם.

כל זה טוב ויפה באופן כללי, ממה שאת כותבת לא נשמע שהוא מוכן להכיל את הדרך שלך, הוא רוצה שאת תהיי כמוהו וזו דרישה שונה לחלוטין מאשר הדרישה להתחשב בדרך שלו, ולבנות ביחד משהו משותף. יכול להיות שלא הבנתי אותו נכון ממה שכתבת, אבל כדאי לבדוק את הנקודה הזאת.

מבחינת שינוי הסגנון חיים שיידרש ממך לעשות בשביל לחיות איתו ביחד בשלום
ואחרי זה לשאול את עצמך אם את מוכנה לשלם את המחיר שזה דורש
אם את יודעת ואת מוכנה אז שיהיה לכם בהצלחה
אם את יודעת ולא מוכנה אז תפרדו כידידים
ואם את לא יודעת אז תבררי על זה תראי אם זה מתאים לך ותחליטי
בהצלחה

כי לצערי יש כאלו שהם יכולים לשמור מצוות בעצמם אפילו באדיקות והכל אבל שוררת אדישות בקרבם לגבי ילדיהם, מבחינתם החופש של הילד וקידומו החומרי עולה על חינוכו היהודי-תורני ודאגה אמיתית לשמירת המצוות שלו ושל הדורות הבאים .

 

לא נשמע שיש לכם כיוון לפשרה באמצע, הוא סגור על כיוון חרדי ואת צריכה לבחור אם לכפות על עצמך שינוי מוחלט או לא. 

אי אפשר *כביכול להתחרד* או שאת מתחרדת או שלא, אם השינוי הוא רק כלפי חוץ מהר מאד יצוצו הקונפליקטים וזה לא יהיה טוב

באופן כללי מומלץ שלא
כיוון שנשאלה השאלה
בציבור ה'דתי ספרדי' ו'חרדי ספרדי',
יכולה לפעמים להיות התאמה
יש לדון לגופו

זה לא ייעצר בחינוך חרדי, אלא בחומרות כאלה ואחרות: את תשירי לילדייך שיר ערש ישראלי ("פזמון ליקינתון"), והוא יתנגד לכך בתוקף, את מן הסתם תרצי שהילדים יעשו בגרויות (כי פרנסה), ובשבילו זה חילול הקודש. וכו' וכו'

 

באופן כללי, לא כדאי לבנות על כך שאת "תשתני בשבילו" או שהוא "ישתנה בשבילך", באיזשהו שלב אחד מבני הזוג עשוי להתמרד. אורח החיים החרדי הוא לא רק הידור במצוות, אלא "השקפה" שלעתים קרובות נעדרת כל הגיון.

המון עניינים מטופלים בעזרת פרוטקציה, ייחוס וכיו"ב.

"דתיה" לא גורם לכך שהוא מתייחס לקשר כאל "פשרה" מבחינתו.

היות ומתוך נסיונו הרב בעניני שידוכים, זה יוצר מלא מלא מריבות וגורם לכל הנישואין לחרוק!!

 

אני אישית גדלתי בבית כזה - וואי וואי איזה סיוט נוראי!! (האבא החרדי מזלזל בתפיסות דתייות לאומיות, והאמא נפגעת ומחזירה לשונות על החרדים, בקיצור איום ונורא)

מצד אחד הוא בחור ממש טוב.
מצד שני זה מעצבן שכאילו הרב אמר שזה לא מתאים
דווקא לפעמים משפחה מסתדרים הכי טוב
חשבתי שלאדם יש דעת משלו.
אני לא מזלזלת חס ושלום בשאלת רב.

שאורח החיים החרדי - בדעותיו ובחוייה שלו, הוא שונה לגמרי - עד כדי סותר,

 

זה יבוא לידי ביטוי בכל אירוע ובכל הבעת עמדה פשוטה שלך מתוך תפיסה וחוויה דת"ל, שבשבילו זה מגוחך (וזה במקרה הטוב, במקרה הרע - הוא יכול לזלזל בזה),

 

ואם את חושבת - שבגלל שזה משפחה, אז לא יהיו שום מריבות והכל יהיה בסדר, תתפלאי אבל ברוב המשפחות גם בלי הבדלי אידאולוגייה עצומים שכאלה יש מלא מריבות, כ"ש כשיהיו כאלה הבדלים חריפים, ולפעמים בזמן הפגישות לא כל כך נותנים לזה דגש, אבל אח"כ זה מתפוצץ בפנים, וזה מביא סבל גדול מאוד, 

אני יכול לתת לך דוגמא מהמשפחה שלי - לאמא שלי חסר מאוד מאוד האווירה-החוייה הדת"ל - לדוגמא: הן מבחינת חווית השבת הדת"ל, הן מבחינת דברי התורה הדת"ל שהם שונים בתוכן וברוח, הן מבחינת עצם האווירה -וההרגשה, שהיא יותר בהירה יותר משמחת, וזה מאוד מאוד חסר לה!!, וזה לא דבר של מה בכך! (לי, הבן שלה, וגם לאחיות שלי - היא כל הזמן מכוונת אותנו למוסדות ולחברה "דת"ל תורנית", ומבקשת ממני לטובתי שאתחתן רק עם דתיה לאומיה וכו',ואני לא צריך את הבקשה שלה, אני מבין ומזדהה איתה לגמרי, ועם כל האהבה לאבא שלי - אני מאוד לא מעוניין ללכת בדרך החרדית וכו'),

 

לסיכום אומר - תראי את דברי הגר"ש אבנר, לא בתור "שאלת רב", אלא בתור אדם גדול מאוד, שיש לו נסיום עצום מאוד בשידוכים, הוא דאג להקים איזה אתר או שניים לשידוכים, הוא חיבר מלא ספרים חשובים על עניני נישואין, שמלא אנשים נבנו והצליחו במשפחה בזכותם, הוא טיפל בהרבה הרבה זוגות,  וכמובן הוא לא חשוד באיזה ניכור ח"ו לציבור החרדי כידוע לכל מי שמכיר את דבריו, - אלא בסה"כ יש פה אמירה פשוטה וחשובה מאוד - הנסיון מראה שזה מזיק מאוד, ולא ראוי בכלל בכלל להתחתן עם בן או בת זוג כשיש פערי חרדי ודת"ל (כמובן שהמדובר זה על "הלכתחילה", אבל בידעבד מי שכבר התחתן, ינסו להמשיך לחיות ביחד וצריכים לנסות לחיות בשלום ובאהבה, ואם זה לא הולך שיתייעצו עם רב שמטפל בזוגות),

 

ו"אין חכם כבעל נסיון".

אצל המזרחיים זה הרבה יותר פשוט....החברה הרבה פחות מעמדית ומסוגרת ממה שניתן להבין בחוץ....

לא אומר מה לעשות. צריך לבדוק בדיוק מה זה אומר וכמובן שיש הבדל בין אדם לאדם. בגדול בגור יש הנהגות שונות מבשאר הציבור החרדי.

וגם 'דתי לאומי'.

לכן כדאי להם לבדוק מה זה אומר אצלו ואצלה ולפי זה להחליט.
חסידי גור שהובאו בדוגמא, הם ממש לא דוגמא.

אם יש בינכם אישית התאמה אפשר ללכת על זה בתנאי שאתם קובעים לכם מראש רב שבכל שלב של חילוקי דעות יפסוק לכם על הפער, היום להיות חרדי או דתי לאומי או חרד"לי זו רק ססמא אין מאחורי זה הרבה... ואני אומר אתזה בתור חרדי....
יש התאמה בסיסית שאם היא קיימת בניכם על הכל אפשר להסתדר אח"כ....
כשאני התחתנתי באתי מבית חרדי ודעותי מאד ימניות לאומיות והרבה פעמים אני מוצא את עצמי מסכים עם דתיים לאומיים הרבה יותר מאשר לחרדים....
ואם יש בניכם את מרן זצו"קל הכל יהיה הרבה יותר פשוט...
ולזה שכתב שחרדים לא עובדים ומתגייסים מאידיאל זה ממש אבל ממש לא נכון זה אינדבידואלי לכל אדם באשר הוא....
מה שכן נכון זה שהחינוך החרדי פחות מחנך לחיי עבודה ושם הרבה יותר דגש על חיי הרוח... ואמנם גם אם חונכת כחרדי בבית פתוח תוכל לרכוש השכלה גבוהה בקלות יש המון מכללות....

את צריכה לבדוק איתו על משו שהוא כן יהיה מוכן להתפשר לכיוונך
כי מה שמדאיג יותר זה היותו עקשן הרבה יותר מצבע הכיפה שעל ראשו ואם הוא ידע להכיל גם דעות אחרות בביתו שלו אז הנה מה טוב
בסיכומו של דבר אפשר וצריך להתיעץ עם רב שיהיה מקובל על שניכם כי זה ממש משנה מי אתם ומאיזה רקע שניכם באים בדיוק ואז תקבלו את התשובה הטובה ביותר עבורכם
ואני אחזור ואומר שאצל המזרחיים העניין הרבה יותר פשוט מההסטריה שמשתקפת מכמה כותבים וכותבות בשרשר זה
בהצלחה רבה ושהשם יתקן אתכם בעצה הטובה ביותר עבורכם.

ולזכור שיראת שמים של בני הזוג היא הכי חשובה 

זה לא נגמר רק בחינוך..חינוך חרידי זה עולם אחר לגמרי, זה משפיע על כל האורח חיים והעתיד שלך, של הבית שלכם ובסוף של הילדים שלך.. אני לא הייתי שולחת לחינוך חרדי...ממש לא

דתיים לאומיים ששולחים את ילדיהם לחינוך חרדי... זה לא הפך אותם לחרדים...השאלה היא בתפיסת ההורים אם הם מעדיפים שהילד יקבלבשלב זה של חייו חינוך רוחני או פחות....

ואני עדיין מתלבטת
מאוד עם עצמי מה לעשות.

גם אני

לדעתי-

לחשוב ההפך, לא על מה לא להתפשר אלא מה כן את רוצה מבחינה רוחנית. (מטרות) מה חשוב לך?
מה הייתי רוצה שיהיה בבית של תורה?
(אפילו דבריים טכניים, זה כבר משו [למשל- כמה חשוב לך שבעלך יהיה קשור ללימוד תורה. וכמה את מוכנה לשלם "מחיר" בשביל זה- זה יגדיר לך את רמת החשיבות שלך ללימוד תודה ולקשר של התורה של בעלך- שישפיע על הבית] זה יתן לך תמונה מסויימת איזדהו משו שתוכלי להתקדם איתו).

או להתחיל מהצד השני- מה ברור לך שאת לא רוצה?
ואז זה יוביל אותך למה את כן רוצה.

ועוד דבר-
אמרת יפה שזה מה ש"נכון לי" -- לך. כי לכל אדם זה שונה. ולכן אולי הפרטים הטכניים יוכלו לקדם ולעזור לך לבנות איזושהי תמונה מסויימת

תמיד עד היום הלכתי בכיוון של החיובי, ובניתי לעצמי חומות ומגדלים.. אבל בתכלס במציאות יש הרבה בחורים שהם לא שם..

ואני כן רוצה להתחתן.. וואלה אני יכולה להסתדר עם כאלה שלא בחלומות שלי.. השאלה מה זה עושה לי מבפנים?

את זה אני לא בדיוק יודעת..

 

נתחיל מבחינה הלכתית.
1. רמת שמירה על ההלכה ממקפיד ביותר עד מקיים כשנוח.
2. מה דעתך לגבי חומרות בהלכה
3. האם חשוב לי שיהיה רב פוסק
4. האם חשוב לי שיהיה קשר לרבנים
5. עבודת ה' מתוך שכל או רגש, או שזה יותר מורכב...
6. איזה סגנון אני בעבודת ה'- לאן אני יותר נמשכת. לעבודת המידות או ללימוד שכלי או פילוסופי או חוויתי או שילוב
7. עד כמה אני חיה את רבש"ע. כמה תכלס הוא נמצא במרכז חיי ימשפיע על מחשבותי דיבורי ומעשי.
8. האם חשוב לי הלימוד יותר או דווקא היישום של התורה. חיי תורה.
10. עבודה ומקצוע או לימוד תורה או שילוב
11. האם אני אדם יותר שמרן מבחינה מחשבתית או יותר פתוח.
12. עד כמה שוני בעבודת ה' של בעלי תשפיע עלי. הבדלי רמות האם זה מפריע לי או שלא.


כמה שאלות שעלו לי בראש... מקווה שזה עזר

אנשים שנתברכו ביכולת לשאול שאלות מדויקות ומכוונות היטב.
אלו שאלות מדויקות-מכוונות היטב מעולות.

אם יש לך עוד כאלו אשמח לראותן.

אם באמת יש עוד שאלות מפורטות יותר לכיוון של ידע תורני ולימוד תורה, אשמח לשמוע!!

 

בריסק או מחקר. האם הוא מפלפל עם האצבע או שהוא רגוע בלימוד. העיקר יותר מה הוא לומד. ואת זה כתבתי.. שכל, חוויה, פילוסופי, מיסטי, פשט וכו... כל אחד מתחבר לסגנון אחר של עבודת ה שהיא מושפעת מהאישיות של הבן אדם. אדם שיכלי יתחבר לשכל. אדם של רגש ילמד בד"כ לימוד יותר חוויתי, אולי חסידות ודברים בסגנון

יותר כמה .. ולמה זה משנה לי או לא משנה לי.. 

שאני לא יודעת איך לענות עליהם.. 

ובצורה שאת רואה את בעלך. כמה הוא מחובר לתורה, כמה הוא מוכן למסור עליה ולהתאמץ עבורה.
התשובה נמצאת רק בך... בצלחה!

אם הייתי בת, איזו בת הייתי?
כמה הייתי תורנית? כמה פתוחה? כמה סגורה?
היכן הייתי מציבה גבולות?
על מה הייתי מקפידה? ועל מה פחות?
ו..מה הייתי מחפשת? איזה בחור?

רק בכיוון ההפוך.. 

על עצמי אני דווקא יודעת להגדיר בדיוק.. 

על בעלי.. פחות

אולי כי באמת עבודת ה' של בנים זה משהו שאני פחות מכירה

אם היית בן
מה היה גודל הכיפה שלך? איזה סגנון היא היתה?
ציצית? כותנה? צמר? רשת? בפנים? בחוץ?
תכלת? למה?
עולה להר הבית? (לא חשוב מה התשובה, יותר ה) למה?
לימוד תורה. איזה רב? איזה סגנון של רב?
מה היית לומדת? או חושבת שהיית לומדת?
כמה זמן היית מקדישה לכך? בתקופה בישיבה? בחיים עצמם? ולמה?
היית שומעת שירת נשים? למה?
רואה סרטים? סדרות? טלויזיה? צופה בספורט? כמה?. ויותר חשוב- למה?
שמירת העיניים? מה היית עושה בשביל זה? למה?
היכן היית לומדת תואר? למה?
חברה מעורבת? מרצון או מאילוצון? למה?
וכיצד היית מתנהלת בחברה המעורבת? היכן היו הגבולות? Lama?

אחשוב על זה, תודה!!

אבל סתם שאלה לאן התשובות האלו אמורות לקחת אותי?

כאילו, אני אמורה לחפש מישהו כמו שהייתי מדמיינת את עצמי בתור גבר?

 

זה נראה לי שיורד יותר מדי לפרטים. כמובן לא כל השאלות.
בעיקרון, בהתחלה אני מגדיר מה אני בעבודת ה ולאחר מכן כיוון שאני אישית מחפש משהו דומה אז אחפש משהו כמו התשובות שעניתי לעצמי. יהיו אחרים שיחפשו שבאישה שלהם או בבעל עבודת ה תהיה שונה מהם. במצב כזה צריך לשאול מה השוני שאני מחפש. באילו נקודות בעלי יהיה שונה ממני בעבודת ה. אבל תמיד הבסיס זה את...

שאלו שאלה דומה פה בפורום,
ואמרו לחפש את מנחם אמתי בפייסבוק.

מפה לשם- מנחם אמתי שלח באותו שרשור קישור לחוברת מדהימה של אימון לחתונה.

תוכלי למצוא בה שאלות מכוונות ודרך לעבודה עצמית בדיוק על הנקודות האלו (שהן דיי הבסיס בשביל להגיע לחתונה.)
יש בחוברת הדרכה מדהימה לעבודה עצמית והיא ללא תשלום..

זה הקישור:
https://amicoach8.ravpage.co.il/hatuna

את נרשמת ומקבלת את החוברת חינם
ממליצה בכל הלב!

(אם אצליח, אשלח הפניה לשרשור שהוא ענה בו ).

היי, חבר הפנה אותי לכאן - לקראת נישואין וזוגיות

עובד?