פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 662)

לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב

קיט - קכא

הידד למין הגברי
וזכני לעשות רצונך

שבת שלום

איך בוחרים? - לקראת נישואין וזוגיות

ממש מאתמול

במה שונה?

והייתי הסתייגות אחת שאמרה שזה לא מתאים...אבל אין עדיין תשובה מאחד הבחורים ואילו לי מושג כמה זמן יקח עד שהוא יענה....כמה זמן אני יכולה למשוך את זה עם תשובה? ( גם אין לי יותר מדי פרטים על ההצעה השניה פשוט מאוד מעריכה את הדמות שמציעה)

תנסי לזרז עניינים

אולי אפשר לומר למציע הראשון שיש לך עוד הצעה ולכן זה יקח קצת יותר זמן.

בכ"מ כמובן לא למרוח יותר מדי.

כי המציעים ממש לוחצים להחזיר תשובה, זה מרגיע המחשבה שמותר לי בסופו של דבר גם להחליט בנחת ולא להרגיש מצפון

את לא צריכה להרגיש מצפון, אבל גם המציעים צודקים שאת צריכה להחזיר תשובה. תחליטי בנחת, אבל בינתיים תיידעי אותם על הסיטואציה כמו שהיא.

מבקשת את הפרטים שלו ואומרת, תן לי זמן לחשוב על זה. אחזיר תשובה כשיהיה רלוונטי

היא צריכה להגיד שהיא הלכה על הצעה אחרת למרות שזה לא בדיוק ככה, אבל זה כדי לשחרר את הבחור המסכן שלא יחכה לה.

הבחור מחכה בסופו של דבר, והוא גם "חסום" בינתיים להצעות אחרות

יש הצעה שאת רוצה לברר, אז בינתיים לא.

מנסיון - מעריכים את הכנות הזאת מאוד

הקושי הוא לא עליה

הקושי הוא האכזבה שאת חשה מול עצמך.
הייתה לך ציפייה וחלום גדול
ופתאום הוא מתפוצץ ולא הולך כמו שתכננת
והאכזבה היא כאב צורב

אני הייתי מייעלת את המקום של הקנאה למקום טוב.
כמו קנאת סופרים. תגידי לעצמך "יש בי קנאה כי גם אני רוצה בית. אני רוצה בן זוג. אני רוצה להקים משפחה"
ו....
ותגידי לעצמך "זה יגיע. ואני אקבל את הבן זוג שהכי מתאים לי. ואני אקים משפחה לתפארת בע"ה"

וגם אותו אפשר לעבור ואיכשהו להגיע לשמחה עם הבת דודה...

עברתי את זה מלא פעמים בגילי המופלג אם אנשים שסוג-של גידלתי

ברור שהכאב שלך הוא מה שיותר תרגיש הוא קרוב אלייך יותר משמחה של בת דודה ובטח כשהכאב קיבל עידוד

יותר קל לשמוח כששומעים על 'סתם' מישהי שהתארסה,כזאת שאתם לא באותו סגנון ולא חיפשתם את אותם דברים
ויותר קשה במצב הפוך כי יש תחושה כאילו שיכלת להתחתן עם בעלה..
את ממש נורמלית ובע"ה תבוא לך שמחה גדולה!

א. לדבר איתה, ולהגיד לה שאתה בעניין...
ב. לנסות להתחיל קשר באופן ספונטני...
ג. לפנות לצד שלישי שישדך בינכם

תחשוב על זה רגע.
אתה גבר, אתה מחפש בחורה.
ברוך השם לא זכור לי מקרה שבחורה צחקה עליי כי התחלתי איתה או שהיא חשבה שזה מוזר.. תהיה גבר

אבל מרבית המקרים היא תשמח. לדעתי.

אולי היא תשמח, אולי היא תובך לסרב פנים אל פנים, אולי היא כבר יוצאת, אולי היא בכלל לא התחילה...

תיקנתי את עצמי בנוגע לזה האם זה בטוח או לא. למה לחפש איפה שאין? זה לא מוציא אותך גבר, אם זה מה שאתה מנסה לעשות.
וזה שהיא יוצאת לא אומר שהיא תסרב. אם המשחק שלך מספיק טוב, לא תהיה לה בבעיה לבגוד בבעלה אתך.

אם שניכם מהסוג של חרד"לניקים וכד' זה עלול להביך אותה אם תפנה אליה ישירות.

 

נראה לי שכדאי לחפש שכנה/מכרה של המשפחה ולבקש קצת פרטים עליה וקצת רקע, כי עדיף שבפגישות איתה תלמד להכיר את הקשר ביניכם אחרי שתדע שאכן הרקע מתאים, קצת בירור יחסוך לך ביזבוז זמן להיפגש במקרה שיש לך אשליות ובינתיים היא השתנתה או שהמטרות שלה שונות משלך (במקרה שלך, אתה מכיר ורואה את המשפחה, אבל תוכל לשאול קצת על התוכניות והשאיפות שלה וכשתיפגשו- תוכל להחליט אחרי 2-3 פגישות אם מתאים לך להמשיך איתה ויש סיכוי לקשר עמוק יותר שיוביל בע"ה לחתונה).

 

בכל מקרה- אם הרקע והשאיפות מתאימים, הפגישה הראשונה איננה צריכה להיות גורלית. סתם היכרות ובדיקה קלה אם אפשר להמשיך (הפגישה הראשונה עלולה להיות קצת מביכה, לפעמים קצת שתיקות, בעיקר אם שניכם באים מרקע של אולפנא/ישיבה תיכונית ולא רגילים לדבר עם בנים/בנות, או שאין לך אחיות)

לשלוח סמס, או שכדאי פנים אל פנים?

ולא הודעות

 

ככה אתה יכול קצת להציג את עצמך, ולא לנחות פתאום משום מקום...

(אני מבינה שאתה פונה לצד שלישי?)

חברה טובה שלה או חבר טוב שלך.

ככה גם אם לא מתאים לה האווירה תישאר נעימה יותר.

בהחלט 😼

עם קצת תרגול ועבודת המידות זה לא צריך להיות כזה קשה.

אגב, למי שרוצה לעבוד על זה- יש על זה מהר''ל בנתיב 'לב טוב'. מוזמן לעיין שם

אשריך ממש על הגבורה! שתהיה לך הרבה סייעתא דשמיא, ולכל מי שזקוק לישועה כלשהי

יום יבוא וגם את תרצי, וגם הוא ירצה.. תתעודדי
מי שלא רוצה אותך, לא שווה אותך..

ומה שרצוי ומצוי- לא פנוי

חחח למרות שזה משפט בעייתי
לחשוב שמישהו שהוא לא אופציה יכל להיות אופציה וכל האופציונאלים הם 'אין מצב' זה קלללל לכולנו ליפול לשם..

ותבחרי מה שנראה לך.. ואם יהיה רלוונטי אז תחזרי אליהם..
וכמובן שיגידו את זה לבחור, כדי שיבין את זה

ואז להחליט מה הכי נשמע לי?

יכולות להיות הצעות לא קשורות גם מאנשים שלא מכירים אותך.

תרימי טלפון להצעה שנשמעת לך הכי רלוונטית ותבררי קודם אם הבחור פנוי.
אם כן תמשיכי בהצעה ואם הבחור תפוס~ קדימה להצעה הבאה.

ב"הצלחה

פחות חשובה זהות המציע

זה לא קצת לא נעים?
אני צריכה להקדים ולומר שקיבלתי כמה הצעות שאני שומעת במקביל?

לאחר שתשמעי את כולם תחזרי אליהם עם תשובה

כמה שאלו אותי אם אני פנויה לשמוע הצעה. לא שמעתי עדיין מאף אחד מהם פרטים..

כדאי לאזן בין היכולת לבחור את ההצעה שנראית לך המתאימה ביותר לבין זה שכמות ההצעות לא תבלבל אותך. כמובן תלוי בכמות ההצעות..
לא חושב שיש בעיה לשמוע כמה הצעות במקביל ולהחליט. אם ההצעות האחרות היו בכיוון את יכולה להחזיר תשובה (כמו שכבר כתבו) שהיו לך מספר הצעות ואת הולכת על הצעה אחרת שנראית לך יותר מתאימה. במידה ויהיה צורך תוכלי לחזור לאותן הצעות.
בהצלחה!!

אז לפי קירבה פיזית

לדעתי לא יפה להגיד לכמה שאת פנויה לשמוע .
פעם אחרי שאישרתי שפנויה אז חיכיתי לתשובה ואמרו שמשהי אחרת נשמעה יותר טוב ולא פסל אותי רק בירר שנינו וההיא נשמעה יותר טוב.

בי זה פגע אני רוצה להגיע לקשר ממקום של מה שפחות השווה. מקבלת עם זה לא מתאים לו אז שמחה שלא .אבל מצב כזה של מה יותר מתאים לא נחמד...
וגם תחשבו שזה תהליך שלוקח הרבה יותר זמן (כפול זמן לפחות) ולצד השני לא מגיע שימתחו אותו
באופן אישי אני הודעתי למציע שאם הוא יחזור אליו לגבי אני עונה שלא לא צורה מתורבתת בעיניי

לברר על כמה במקביל. מרגיש לי באמת קצת לא יפה.. מצד שני יש בזה משהו שיכול לחסוך כמה דברים בדרך.. בנוסף, מהמגיבים פה נשמע שזה משהו מאוד מקובל. (אנ רק לא יודעת עדיין איך לעשות את זה בצורה יפה ומכבדת.. ונכונה.)
.
לדעתי המציע היה צריך להגיד לך אחרת כדי לא לפגוע וכדי לא לפסול את האופציה למקרה שהוא ירצה לחזור להצעה הזאת שוב..

הייתי שומעת אחד ואומרת לאחרים שבדיוק שומעת הצעה ונראה אם יצא מזה משהו ...

אבל נראה לי זה לא נכון להסתכל על זה כאילו שאת פחות טובה. יכול להיות פשוט שאת פחות מתאימה. זה הבדל גדול! (השדכן לא היה אמור להתבטא ככה..). לא חושב שזה שהבחור חושב שהצעה אחרת יכולה להתאים לו יותר, אומר שאת שווה פחות.
תחשבי גם על זה שלצאת עם מישהו רק בגלל שההצעה שלו עלתה ראשונה בזמן שאת חושבת שהגיוני שההצעה השניה תתאים יותר, זה לא כ"כ פייר לבחור.
בכל אופן אני יכול להבין את המקום שלך..
@בתו של

גם ככה דייטים מסובך לערבב עוד מישהו...

לקחת את כל ההצעות, לברר עליהן, ולהחליט

אבל לענ"ד, יש התלבטויות שהמתכון להצלחה הוא לעצום עיניים, לדמיין שאת בוחרת בלי שאף אחד רואה, ושומע, ויודע. רק את והבחירה שלך. אף אחד לא שופט, אף אחת לא יודעת כך שהיא לא יכולה לשפוט, ורק האף שלי מגרד כבר כמה דקות---#@%)&¡
גלשתי, סליחה
בכלמקרה
זה עוזר להגות בעניין בצורה קצת יותר נקיה מרעשי רקע. אחר כך יש שלב נוסף שצריך לעבור, שזה גם לבצע

וחוצמזה אני גם אוהב בתפילה לשתף את ה' בלבטים שלי, פשוט מספר לו מה יושב עלי, מה הסיפור בכלל (הנחת העבודה היא שמה שאספר זה מה שהוא ידע) ומה הצדדים בהתלבטות.
בצורה מאד מעניינת שמתי לב שתוך כדי המונולוג המרגש (או שמא זה דיאלוג?), אני מתחיל לתפוס צד וגם חושב או אומר לו לאן אני נוטה ומה בתכלס אני רוצה שיהיה.
בד"כ מהמחשבה הזו, אני יודע שלא אעבור לבצע מיד, כי היי, זה רק עלה עכשיו, הרגע, ומי אמר שזה נכון ושזה הדבר הנכון לעשות
בפועל, מה שעלה באותו רגע, זה בד"כ העמדה שאתפוס אח"כ, ומה שאעשה במוקדם או בפחות מוקדם
ב"הצלוחה!

אני אהיה הכי 'זול' ואדמה את בחירת הבעל/אישה לקניית רכב.
כשאני קונה רכב אני לא מתייעץ עם אדם אחד, אני פונה לקשת של אנשים (חברים, מומחים, משפחה וכו') ושומע כל אחד מהניסיון שלו מה הכי כדאי לי לקנות.
אם אני מקבל הצעת מחיר אני לא ישר הולך עליה. אני קודם כל בודק. מכל הבחינות והצדדים.
ואם יש לי עוד הצעה אז ברור שאני בודק גם אותה לפני שאני אומר כן! כי אולי הרכב השני יותר טוב ואני מבזבז את הכסף שלי?!
אז אם כך בקניית בית /רכב קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאני אעשה כך במציאת זיווגי.
כן לראות תמונה
כן לשאול אנשים שמכירים אותה
כן לברר על הצעה נוספת (אם הגיעה כזו) לפני שאני אומר כן להצעה הראשונה.
- עכשיו תמיד יהיו אנשים שמצטיירים בפני העולם כדוסים פרושים מהחומר ויגידו שזה לא מוסרי. התשובה שלי היא שהם לא מוסריים. הם מעוותים את התורה. הם גורמים לכך כך הרבה עוגמת נפש.
לדוגמה תמונה היא הדבר הראשוני שנצרך. אתה נפגש קודם כל עם חיצוניות של אדם. כלומר עם המראה שלו. ואם זה לא מוצא חן בעיניך אין על מה לדבר. לא יעזור כמה הוא גומל חסדים.
ולמה? כי אנחנו בני אדם.
בקיצור. תבדקי את ההצעות ומה שיראה לך הכי טוב תלכי עליו. ככה תחסכו זמן מיותר, כאב לב ועוגמת נפש לשני הצדדים.
בהצלחה!

לאותו שם וזה מה שיצר אצלך את ההסתכלות הזו.

(קרה אם אני לא טועה למכרה שלי)

נ.ב- הרב מכיר אישית את הבחור?

בהתחלה שהרב אמר את השם בדקתי ולא הייתי בטוחה שזה הוא,אבל אחרי שהביא את המספר ה"מי" גילה לי שזה הפייסבוק שלו.
וכן, הרב אמר שמכיר אישית.

איך הוא.

כמובן שלא לשפוט על פי התמונות.

על סמך התמונות.

בגלל שאלו תמונות שהבחור העלה ובעצם מעיד על עצמו
יש לא מעט פעמים שהמשדך לא מכיר מספיק לעומק, כמו לדוגמא שמציעים בחורה "תורנית" אבל בפייסבוק יש תמונה שכולם יכולים לראות בה היא מסתובבת בים בצורה שלא הולמת דתיות

@ד..

והאם אלו באמת תמונות ש"סותרות" מה שאמר הרב.

 

אבל אם כן, אז בהחלט יש מקום לבירור נוסף.

 

גם רב מוערך וטוב, שרוצה בטובתך, לא בהכרח מכיר את כל הצדדים של האדם. אולי אינו מכיר אותו זמן רב. אולי דווקא בגלל שהוא צדיק, אינו מתעסק עם הפייסבוק ולא יודע מה קורה שם..

 

הקיצור, המינימום הוא אכן לבקש מהרב מספר של חבר שמכיר מקרוב. אולי בשלב זה לא כדאי להסביר למה את מבקשת.

 

אם אלו תמונות בעייתיות, והן מלפני חצי שנה, והבחור השאיר אותן - מן הסתם אינו רואה בכך סתירה לעניינו.

 

[אם כי, לא תמיד מה שנראה לבחורה כתמונות לא מתאימות, זה כך גם בעיני הבחור. אולי לבוש קל יותר מאיזו חופשה או כד']

אתה מנסה להבין אישה

וגם כשמצלמות אירוע, אז לא מספיק להן תמונה אחת, אלא בן מצלמות מכל זווית.

נמשכת לראות את הדברים היפים בעולם ולהעצים אותם ולהדגיש אותם כמה שאפשר כדי שכולם יוכלו לראות ולהנות ולהודות עליהם

ואז מפתחים את המוצלחות.

הן רוצות תשומת לב מבנים

אני יצאתי האהבל פה?

ואז לבחור את התמונה מהזווית, התאורה והכל הכי יפה

אני לא מצלמת כמעט אף פעם
ואני בת
ובטוחה שאני לא היחידה

מקום, והבנות לידי צילמו מכל זווית, ופחדתי שאופיע בתמונות שלהן.

הנה הסרטון הכי מצחיק בענין (אזהרת צניעות):

אני באופן אישי מאוד אוהבת לצלם ילדים (בעיקר כשהם מרוכזים במשהו ולא שמים לב)ומאוד אוהבת לצלם נופים ותמיד צריך לצלם כמה שיותר.

דרך אגב-אם יש משהו שאני *לא* אוהבת זה לבקש שיצלמו אותי.

פעם צילמו אותי מאחורה והעלו לקבוצת וואטסאפ, ולא היה נעים (גם אם הכוונה הייתה לטובה).

יש כאלה שאוהבים לקחת תמונות כדי להסתכל אחר כך ולהיזכר ברגעין השמחים.

אם הכוונה לישיבת הסדר, ניראלי שזה יכולה להיות הכתובת דרך הרבניות שמלמדות במדרשה (הרבנית טובה אליהו, הרבנית טובה בזק)

מכירות בנים  מהאיזור?  

(סליחה על הבורות)

או שלעיתים תלמידים מתארחים בבית הרב וכדומה אז הן מבררות.. או שהן בקשר עם ראש הישיבה (במיוחד מדרשות שהן חלק ממוסדות הישיבה כמו שירת חברון ושבי חברון, דניאלי ועלי וכו')
ולמיטב ידיעתי חלקן שדכניות בלי קשר למדרשה..
בדרך כלל זה די טבעי שמשדכים בין מדרשות לישיבות המצויות באותו המקום..

יש לך טלפונים לתת לי? 

הן כבר לא כל כך מתעסקות בתחום

מתעסקות בתחום..

לא יודעת למה זה לא נותן לי להגיב למיצ'ל

אני אברר עם מישהי שלמדה במדרשה בזמן האחרון ואעדכן.

אשמח ממש אם תכתבי לי את הטלפון שלהן
תודה

ויש הבדלים בין הישיבות.

עדיף לדעתי לחפש לפי סגנון ולא לפי איזור בארץ.

וכל אחת שונה אז אני לא מחפשת סגנון אחד

אני לא מכיר שדכנים מהישיבות הנ"ל..

אני מוכן להביא בפרטי את הפלאפון של הרבנים של שיעורים ד' - ה' אם צריך

אבל בעלי לומד בישיבה גבוהה בגליל. אפשר לפנות אלי באישי, אבל לקחת בחשבון שזו ישיבה מאוד קטנה (יש בערך עשרה בחורים ולא כולם כבר שומעים) ועם אופי מאוד ספציפי...

יכול לתת לך בפרטי מספרי טלפון רבנים ממעלות

תתפללי על זה, תאמיני שזה אפשרי...וכמובן "לזרוק" את כל מה שיש מהבחור הראשון…
היה לי סיפור דומה, גם שרצינו להתחתן, הינו קרובים לזה, הגענו לגדולי הדור, נתנו אישור. ואחרי תקופה נפרדנו..עדיין נשארנו רווקים, אבל בהחלט אפשר לשכוח אחד מהשני…

גמני הייתי שם בעברי הרחוק.
התארסתי אפילו ואז זה נגמר...
הכרתי מישו אח"כ,לפני שהאקס הספיק להתחתן אפילו..
בנקודת הזמן הקרובה לפרידה החיים נראים שחורים ונראה שהעולם פשוט נגמר.
אבל בהחלט אפשר לצאת מזה...ואפילו עם אהבה גדולה יותר ואושר גדול יותר.

ובע''ה האהבה הזו גם תשכיח את הקודמת.

 

בהצלחה!

ואז זה היה נראה לה נורא ממש.דיכאון נוראי!!
היא עשתה הכל כדי להתרענן ולהתחדש ולהנות
וכעבור שנה היא הכירה את בעלה שהיה שונה בהמון דברים מהבחור ההוא-דברים שהיא הבינה שהיו יותר טובים ונכונים לה
גם הבחור התחתן בשמחה גדולה
והיא ממש ממש אוהבת ושמחה בו!!
והיתה לה את החתונה הכי שמחה בעולם
זה ייתכן זה אפשרי ובסוף עוד תראי שזה לטובה!!

הזמן קצת מרפא את הכאב

ובע"ה בקרוב ממש!!

היה לי גם כן מקרה כזה.. 

אבל הבחור התחתן מאוד מהר, היום כבר יש לו ילדה

ואני כבר שנה וחצי אחרי עדיין רווקה.. עדיין בוכה על זה.. 

 

מה שכן אני יכולה לומר שהזמן מרפא.. 

מנסה למלא את עצמי באמונה שהכל מאת ה' והכל לטובה.. 

אבל זה ממש לא פשוט.. 

 

אבל את המלחמות הכי קשות ה' נותן לחיילים הכי חזקים שלו.. אז תהיי חזקה.. אל תיפלי. 

 

גם אני עובדת על זה, להאמין באמונה שלמה שה' ישלח את האחד האמיתי ששייך לך! 

בקרוב ובקלות בע"ה.

 

חיבוק! 

 

לדעת להרפות, לשחרר, לשכוח

הזמן ירפא וישכיח והכי חשוב להתפלל!!

 

מכירה את המדרש של חז"ל במסכת סוטה (דף ב עמוד א) "ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת, בת פלוני לפלוני"?

לי מאוד עזר בכל מיני קשיים דומים לשנן לעצמי וכל הזמן לחזור על זה שהוא פשוט מאוד לא החצי השני שלי, הוא לא שייך אליי. יש לי חצי שני שבעז"ה אני ימצא יום אחד והוא הנשמה המתאימה לי שהקב"ה דייק בישבילי.

 

בהצלחה רבה, שהקב"ה יהיה בעזרך תמידד

מרשה לך לעשות צילום מסך, ולתלות את זה בתור פוסטר בחדר..סתאם

רב פלוני אמר לנו פעם:

"ככל שאתן נפגשות עם בחורים יותר מוזרים

סימן שהחתן שלכן האמתי יותר צדיק

כי ככל שהאור יותר חזזק

הוא צריך להיות עם יותר הסתרים

כדי שתוכלו להנאות ממנו בלי להתעוור..."

מכיר את רב פלוני, מדבר יפה

חחחח. רציני? לא ניראה לי!

כל הדור שלנו כזה, לפי מה שהבנתי מתלמידי (ותלמידי תלמידיו) של הרב קוק.

אגב אני עוד מחכה לשידוך הראשון של השדכנית היחידה שגבתה ממני דמי שדכנות מראש, הייתי רשום אצל שלוש ומעולם לא הציעו לי אף אחת.

הלכתית זאת התשובה הנכונה

אני מכירה שדכניות שלוקחות סכום כזה בהתחלה, כדמי הרשמה. ואח"כ מציעות מידי פעם
מה היא הסבירה לך כשהגעת אליה?

אבל הציפייה ממשדכת שלוקחת כסף שתהיה רצינית ועקבית. בעוד ששדכנים שלא לוקחים תשלום יעשו ''עבודה' יותר טובה לאחר שהיא הפסיקה

אלא דמי רצינות + דמי עידוד שתמשיך להציע הצעות .
במקרה הזה שאני יודע במי מדובר , היא כתבה שהיא נאלצת להפסיק. כנראה מסיבות אישיות שלא מאפשרות לה.

לסיכום - אין החזרים

חושב שכל סוג של טיפול הוא מבורך. יש עדין אנשים חשוכים שלא מבינים שלכולם יש בעיות, ורק חלק בוחרים לטפל בהם. היתר מכחישים או מתעלמים

זה משנה אם אתה מטפל בדימוי גוף או בסכיזופרניה..

ואשריך על שאתה מטפל בזה.

רק אחרי אירוסין או חתונה?

להסתיר הופך את זה לדעתי למשהו הרבה יותר גדול ממה שזה

לא מטפלת בשל סיבה אקוטית שפוגעת בתפקוד או משהו כזה, אלא עיבוד של חוויות מרקע משפחתי מורכב מתוך הבנה שעלולות להשפיע בצורה לא רצויה על העתיד

לא צריך "להסתיר". 

 

אבל יש דברים שהם ממש לא כלום..

 

נניח איזו בת, קשה לה רגשית או לא יודע מה, הולכת ל"טיפול" כמה פגישות. אז מה...

 

מן הסתם, תוך כדי הפגישות, תספר, כדרכן של בנות לדבר על מה שעובר עליהן....

 

 

כעת אני רואה שזה עיבוד של חוויות מרקע משפחתי מורכב, מהבנה שאת רוצה למנוע השפעות לא רצויות בעתיד.

 

לדעתי, זה רק מוסיף לך "נקודות טובות". מראה על אחריות.

 

אז ההנחה היא, שממילא תצטרכי תוך כדי הפגישות, לספר על "הרקע המשפחתי המורכב" - ואז תגידי, שאת לקחת את עצמך לטיפול כדי לעבד את החוויות, כי חשבת בשכל שאת רוצה למנוע אופציה שזה ישפיע לא נכון בעתיד.

 

אז מה הבחור לומד מזה? שלא שהיה לך איזה משבר קשה.. אלא שיש לך שכל - ובהיות שיש נתונים אוביקטיביים, את שמה לב שלא יהיו לזה השפעות-המשך. כנ"ל, לדעתי, רק גורם ליותר הערכה.

 @ד.

אם זה קשר דוסי אז רק בשלב שמדברים על נישואים (לפני שמתפתח רגש).

אם זה לא, אחרי השלב שכבר סומכים על הצד השני שישמור את המידע לעצמו...

היא מה זה טיפול רגישי .
אני לדוגמה חוויתי מצוקה מסוימת. הלכתי לטיפול אצלך פסיכולוג וזהו. זה פשוט היה מועקה מסוימת שישבה לי על הלב והיה צריך איש מקצוע שיראה לי איך להתמודד.
אני בסדר גמור והייתי בסדר גמור.
לעומת זאת, אם מדובר במשהו נפשי (הפרעה נפשית או מחלה נפשית) חובה להגיד לפני האירוסין. זה ממש לא תעמוד על דם רעך.
מה הקטע להגיד אחרי? זה כמו לומר לו 'נפלת בפח'. חוץ מיזה שזה סתם ידפוק את שניכם אם תתגרשו.

המפגש עם ההורים, חודש וחצי ככה. יש דרגות לסוג הטיפול אבל את זה הבחור יכיר בהמשך גם ככה.

כך שלא נראה לי שיש הצדקה שיטריד מישהו שאת בטיפול ולכן יתכן שאין צורך לספר בכלל.

השאלה המשמעותית היא הסיבות לטיפול. אם זה עניין של מה בכך - כלום. אבל אם זה עניין משמעותי לחיים, חשוב לשתף בזה לפני קבלת החלטות. גם ראוי מאוד לשתף לפני שנוצר קשר רגשי משמעותי ובחור/ה משקיעים בקשר ואז מתברר שהוסתר משהו.

ושוב - מה שזה - טיפול הוא יתרון לא כתם.

עדיף לא בממש ראשונות.. מישהי אמרה לי פעם וזה ממש פגע בקשר

קודם כל, מה את מרגישה לגבי הנושא. כשאת תרגישי טוב ושלימה עם עצמך, סיכוי גדול שגם לבחור פחות יפריע, וגם אם יפריע, זו בעיה שלו.
ובכל זאת, זה מאוד תלוי. עד כמה העניין איתו את מתמודדת בא לידי ביטוי כיום, אם בכלל, ועד כמה הוא משמעותי כיום.ככל שהעניין פחות משמעותי, להבנתי, וכך פסקו פוסקים חשובים כמדומני, אפשר לספר בשלבים מתקדמים יותר. כלומר במקום הפגישה השלישית המפורסמת, אז חמישית וצפונה.
לגבי הסתרה: לא כדאי. האנרגיה הכרוכה בהסתרה מתישה נפשית ומציבה אותך במקום לא בריא. סודות מטבעם מתגלים, וכמעט תמיד עדיף שיתגלו על ידייך, בזמן שתרצי ובאופן המיטבי.
מקווה שעזרתי.
אשמח להרחיב בפרטי, אם יש צורך.

אני במצב דומה.

בדייטים וחיפושים ובטיפול במקביל...

תכלס' בכל הזמן שאני בטיפול יצא לי להגיד רק לבחור אחד, זה היה פגישה שניה או שלישית והרגשתי בטוחה והקשבה מצדו אז פשוט סיפרתי. הוא זרם עם זה. גם כשיצא לי לספר על זה לחברות קיבלתי רק הערכה ופרגון.

מאז לא היו לי קשרים שהתקדמו מעבר לפגישה רביעית ובאף אחד מהם לא הרגשתי שזה קרוב ללהיות שייך לדבר על זה.

אישית אני חושבת שהליכה לטיפול רק מראה על אומץ, בגרות ואחריות ואישית אני מעריכה מאוד מי שעושה את זה לעצמו. היכולת כאדם צעיר להשקיע כל כך הרבה כסף ומאמץ בטיפול במקום לטמון את הראש בחול ולשחק את עצמינו כגיבורים גדולים גם כשזה לא המצב היא מדהימה..

כל הכבוד לך!
יבוא האחד שיעריך את זה וזה מה שמגיע לך!

נ.ב-
מודה שאני הגעתי לטיפול בגלל אובדן של אמא שלי ז"ל שהתרחש בילדותי המוקדמת (מה שכמובן גרר התמודדויות רבות מעבר לאובדן עצמו) איכשהו זאת סיבה שתמיד מובנת ומתקבלת לגמרי אצל אנשים... ואולי בגלל סיבות אחרות זה יתקבל פחות בזרימה.

(פתאום אני תוהה אם זה שכולם רק עודדו זה פריוולגיות של יתומים או שב"ה היחס לטיפול נפשי במגמת שיפור בחברה בכלל).

אבל שוב, בעיני זה מעורר הערכה ומדהים אצל כל אדם באשר הוא ומכל סיבה שהיא.

בעקבות אירוע כלשהו שעבר בצבא

הבנתי ממנו שיש יום מסוים בשבוע שבו הוא לא פנוי בערב באופן עקבי, ולאט לאט זה עלה...

האמת שזה תלוי מה הנסיבות- ולא תמיד אפשר לדעת

 

אולי במקרה שלך זה קצת שונה.

לדעתי, אם לא מדובר במשהו מורכב מאוד - ואני לא מזלזלת חס וחלילה (כמו למשל: אונס, מחלה נפשית וכו')

אין צורך לעשות מזה מפלצת

(וגם אם מדובר במשהו יותר מורכב)

השאלה היא קודם כל מה ההתייחסות שלך לטיפול ואיך את רואה את עצמך

זה מאוד משפיע על התגובה של הצד השני

 

בכל מקרה אני מציעה לחכות קצת ולא מיד לספר- כדי שתרגישי יותר ביטחון לומר את הדברים. ובנוסף, הוא יכיר אותך מעט ואז הדברים ייכנסו לפרופורציה (ולא לסוג של סטיגמה או כותרת).

שנית, לגוף השאלה, אני חושב שטוב לספר לפני שתפתח קשר רגשי, אבל אחרי שמתפתח מספיק אמון שברור לך שזה לא יצא ממנו.

בנוסף, מן הסתם כדאי לאפשר זמן לעכל את זה, ברור שזה צעד מאוד מרשים מבחינתך שאת הולכת לטיפול רגשי, אבל לעתים יש אנשים שירגישו "מוצפים" ברגע שדמות קרובה להם זקוקה לטיפול, אז יתכן והוא יצטרך מעט זמן לעכל זאת.

הכי חשוב, סך הכל זה מעיד שיש לך אתגר גדול יותר בחיים מאדם בריא מצד אחד, אבל מצד שני את יודעת להתקדם גם כשקשה, אז מעריך אותך מאוד ובהצלחה בכל.

זה תלוי באדם עצמו, ברצונותיו..

יש כאלה שמתאים להם בגיל 20 ויש כאלה שמתאים להם יותר מאוחר.

אין "שלב ראוי"

 

מה שכן,

צריך לקחת בחשבון את ההשלכות.

אם מתחילים לצאת עכשיו- האם אתה רוצה להיות בקשר עם מישהי תוך כדי שירות צבאי? (יכול להיות קשה) האם אתה מוכן לקחת בחשבון מצב שבו אתה נשוי במהלך שירותך הצבאי? (לא כל אחת מוכנה להיות נשואה לחייל קרבי, אולי תצטרך לוותר על רצונך להיות לוחם אם קיים רצון כזה)

ומצד שני, אני רואה סביבי זוגות נשואים כאלה (הבעל בצבא) ומסתדרים

אולי קשה, אבל מסתדרים. יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות.

 

 

מבחינת "איך מודיעים"

אפשר לומר לאנשים מסביב, לשדכנים, חברים נשואים אם יש, משפחה..

 

 

 

 

 

בגדול עדיף להתחיל באזור סוף הצבא או באמצע שיעור ד' (לעשות הפסקה קצת, לדעתי לא טוב להתחיל לצאת בזמן אלול - מניסיון, צריך קצת לשקוע בלימוד ואז אחרי שמתבססים בישיבה להתחיל לקבל הצעות).

גם אם אתה חושב שאתה מוכן, לצאת לפני צבא זה מורכב מאוד. חברה בצבא זה מורכב מאוד וק"ו להתחתן בצבא. זאת דעתי.
אתה עושה משהו תשקיע בו עד הסוף, את הרצון לקשר ואהבה תכוון עכשיו לקשר עם ה'.
לכל זמן ועת.

(אני כותב את הדברים מתוך זיות. ראיה שלי אני עכשיו בשיעור ו')

בנוגע לקרני @בוריס
אם כי בכללי אני חושבת בכל ישיבה יש מלא סגנונות של בחורים

שנזכה @בוריסה

אקדים בזה שלדעתי אפיון של ישיבה לא מועיל כל כך, כיון שכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.
כשאת אומרת סגנון אולי את מתכוונת לאופי הבחורים, ואולי כוונתך לאופי של הישיבה.
לגבי ישיבתי: המשרע והמגוון בסגנונות הוא עצום. לומדים הכל, כפשוטו. תמצאי אנשים ששמים דגש, לצד לימוד גמרא בעיון, בלימוד: תנ"ך, אמונה, חסידות, מחשבה, רמב"ם, הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, הרב שג"ר וכו'.
מכנה משותף של הישיבה, בגדול ועל קצה המזלג: קריאה לאיזון בין שכל לרגש, דגש על לימוד בעיון לצד חברתיות. נורמליות= להוציא אנשים גדולים מחוברים לחיים. חמימות ומשפחתיות.