אוף פשוט .
סופריקה.
!!מירב!!

אף פעם לא הייתי בסיטואציה שהכל הלך לי טוב
חחחחחחח
ועכשיו ברצינות-
כנראה יש משהו בבסיס ההרגשה שלך. רצון לברוח נובע מחרדה. השאלה מה עורר את החרדה?
אפשר לעצום את העיניים ולשאול את עצמך מה מפחיד אותי, והמחשבות והרגשות יעלו ויסבירו מה קורה.
האם זה מרגיש טוב מדי ואת מרגישה לא ראויה לטוב הזה?
האם יש בו משהו שמאד רחוק מהחלום שתמיד היה לך ולכן זה מלחיץ לוותר על חלום?
האם המחויבות מלחיצה?
הפחד שפתאום אולי פתאום יקרה משהו לא טוב לקשר?
הפחד לעזוב את המוכר ולשנות את כל מהלך החיים?
הפחד מהבלתי נודע?
ברגע שלרגשות יש שם אפשר לעשות עבודה.
בהצלחהרבה!!
שאת לא מבינה עד כמה...
אני אגיד לך מה אני אומרת לעצמי במצבים כאלו
קודם כל החלטתי שאני לא רוצה שהמערכת הסימפטטית שלי היא זו שתגרום לי להוריד בחור מרוב חרדה.
כשאני מורידה בחור אני רוצה לעשות את זה מתוך רוגע.
ואיך אני מרגיעה את עצמי
אני ממש אומרת לעצמי בתקיפות שאין מצב בעולם! פשוט אין! שאני אמצא את עצמי נשואה לאדם שאני לא רוצה בכל ליבי מרצוני החופשי להיות נשואה אליו. ואי לכך ובהתאם לזאת אני יכולה להמשיך לצאת עם הבן אדם הזה עד שיתברר לי אם הפער בין החלום למציאות יצליח להיעלם, כי אין חשש שאני אמצא את עצמי נשואה אליו בכפיה.
ואז החרדה קצת פוחתת, השליטה חוזרת לידינו, ופשוט הולכים כל פגישה מחדש לראות איך הקשר נוצר והאם הוא משנה משהו בתוכינו.
ובמקרים כאלו כדי להפחית את החרדה אפשר גם להעביר מסר לבחור שאת לא ממהרת לשום מקום, שאת בודקת, שאת לא מהאלו שאחרי כמה דייטים מתארסות.
ואני אוסיף עוד משו קצת פילוסופי וחופר-
יש גם מקום לדעת שיש חלום וזה מדהים ואוטופי וכיף, לפעמים גם הוליוודי כזה מהמם. ויש את המציאות. וסביר להניח שלא תהיה השקה מלאה ביניהם... ככל הנראה כשתפגשי את בן זוגך תצטרכי לוותר על חלקים מסויימים מהחלום. ולכן כל דייט כזה 'לא חלומי' שאת ממשיכה ומנסה, כמובן במידה ויש סיבה, את עובדת על המקום הפנימי הזה שמעז להסתכל למציאות הלא מושלמת בעיניים ולשהות שם.
הצלחותתתתתתתת
אני תכף אצרף פה שיר שכתבתי בדיוק על זה שהעליתי לא מזמן...
חיהל'האחרונהלהיות בשידוכים?
כי זה מלמד הרבה דברים, נכון?
מנסה לחשוב מה למדתי היום?
מה?
אולי שאני חסרת שליטה?
אבל אני כבר יודעת את זה.
אז מה למדתי?
שאני צריכה להאמין לטוב שבסוף יבוא?
להאמין שהטוב כאן?
להאמין וזהו?
אין לי כוח ללמוד ולפחד כל הזמן.
משתתפת בצערך, יקרה.
ואני אוהבת שלא הכל צריך להיות טוב,
ולא מכל דבר צריך ללמוד.
זה סתם, קשה ועצוב ומתסכל וקודר בלי שום טוב שמסתתר.
השליליות הזו מעודדת אותי.
סליחה על החצי פריקה לא ברורה.
ונשיקה לך ![]()
יש עוד הרבה רווקים ורווקות שעוברים את התהליך המחשל הזה. אני משתדל לתאר לעצמי שהם מתמודדים עם האתגר הזה ביחד אתי, ואני כבר מרגיש פחות בודד.
פעם קראתי בספר של חני וינרוט שלא מעודד אותה ש"הכל לטובה", כי היא עומדת למות והיא לא מצליחה לראות מה טוב בזה. אז היא מצאה לעצמה פירוש ל"כל מה שה' עושה הכל לטובה" והיא אומרת כל מה שה' עושה לך, תעשה את זה לטובה. כל נסיון שהועמדת בו, תעשה ממנו מקסימום טוב, מקסימום מתוק.
מוקדש ל@שמשועננים
חיזקתם ועזרתם לי!
ולדבר עם בנות הסיכויים להכיר גבוהים יותר
סתם התחשק לי להזכיר לך...
אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו והנייר סובל הכל
מבקש אמונה
אנחנו בעדוהוא ישמיענואם אני נפגשת עם מישהו בפעם הראשונה ומתלבטת לגביו ובסוף רק מסוג של חשש שזה רק הבחור הראשון, אני פוסלת?
ומה אם הוא הכי טוב? ואז אם אפגש אחר כך עם אחרים הם יהיו פחות ממנו ופספסתי אותו?
או ההפך... אם אני כן בוחרת את הבחור הראשון ויכול להיות שפספסתי את אלו שהיו יכולים להיות אחריו?
מצטערת שזה נשמע קצת כמו מסחר
אבל כמובן שההחלטות נעשות מעבר, אבל בעיקרון... נו, הבנתם.
אם כן, אל תמשיכי.
אם לא, תני לו הזדמנות אמיתית ואל תחשבי שאת מסוגלת להכיר אותו בדייט אחד ועוד הראשון שלך מעולם.
למה??? למה לפסול בשנייה ששומעים מחלה כרונית??
יש כל כך הרבה מחלות כרוניות. חלק שמצריכות טיפול תרופתי ותו לא. חלק שאפילו את זה לא מצריכות.
גם בתוך אותה המחלה יש רמות שונות שלה. דוגמא- קרוהן- מחלת מעיים דלקתית כרונית.
יש חולים שצריכים לקחת תרופות כל יום וזהו. יש חולים שצריכים להקפיד על תזונה מסוימת בלי תרופות. יש חולים שצריכים שילוב של שניהם יש חולים שצריכים אחד משניהם או שניהם רק בתקופות מסוימות בחיים וממש לא באופן קבוע (בא בהתקפים שתדירותם משתנה מאחד לאחד) ויש כאלה שצריכים טיפול תרופתי מסיבי, ניתוחים, תזונה מלאכותית, כריתת מעיים צורך להיות צמוד לבי"ח. זה מרגיש לי מאוד סטיגמטי לפסול ברגע ששומעים מחלה בלי לברר איזו מחלה ומה הרמה שלה אצל הבן אדם הספציפי הזה.
וכן, לגיטימי מאוד בעיני לספר רק בפגישה שלישית. לא כדי להונות. הוא לא סיפר אחרי האירוסין. אלא כדי למנוע שמועות וסיפורים וריכולים של חצי עולם ואשתו. שידע רק מי שצריך לדעת וזה רלוונטי לו ולא כל מי ששמע את השם שלו וישר בצירוף מצבו הרפואי. וכן, גם שלא יפסלו מיד בלי להכיר ולראות ולשמוע ממנו. לדעתי זה הגיוני ביותר. הוא לא מנסה 'לחפות' על מחלה עם אופי. הוא מנסה להראות שקודם יש אופי ואז מחלה. שהמחלה זה לא שם ראשון שלו אלא משהו שהוא מתמודד איתו מהצד ולא מנהל לו את החיים. הוא רוצה שתכירי אותו ורק אז תעשי את השיקולים. הוא רוצה שיהיה לך יותר מוטיבציה לבדוק אודות המחלה וההשפעות שלה על החיים המשותפים ושלא תפסלי אוטומטית רק כי שמעת את צמד המילים מחלה כרונית ואין לך כח להיכנס לזה.
למה בחור מקסים ומדהים ואכפתי ומוכשר וכו'... שהקב"ה החליט להעמיד לו נסיון צריך להתחתן עם מישהי בעלת מום ולצמצם כ"כ את האפשרויות שלו?!
אני מכירה אנשים עם מחלות כרוניות, אתן רק כמה דוגמאות שתביני למה זה כ"כ כואב לי...
1) בחורה מוכשרת, חכמה, יפה, צעירה, עדינה, חברותית. שיש לה איזו שהיא מחלה כרונית שקשורה בעקיפין למערכת הרבייה- היא לא משפיעה במאום (!!!) על התפקוד היומיומי שלה ו... על הפוריות ח"ו. זה לא פוגע בנ"ל בכלל. המחלה מתבטאת נטו בכאבי בטן שברגע שהיא נוטלת תרופות הם מפסיקים כליל. ירתיע בחורים? סביר להניח שכן. בלי שום סיבה!!! מה אכפת להם שתקח כדורים אם זה לא משפיע על כלום? צמד המילים מחלה כרונית.
2) בחור מדהים, ירא שמיים, מוכשר, וכו'... צליאקי. לא יכול לאכול גלוטן. למה הוא צריך להתחתן עם מישהי בעלת מום? למה אף אחת לא מוכנה לקחת על עצמה להכין אוכל בלי גלוטן?
3) בחור עם קרוהן. ברמה נמוכה. מאוזן על ידי תזונה. כשיש התקפים והם לא תדירים לוקח גם תרופות. אבל למה פוסלים אותו? כי יש כאלה שאצלם זה מסובך? אצלו זה לא!!!
אז כן, הגיוני לספר בפגישה שלישית ( זה גם לא מאוד מתקדם, זה השלב שבו זה מתחיל להיות רציני אבל לא מידי.) ואנחנו כחברה צריכים ללמוד להכיל ![]()
שוב סליחה אם זה מעט תוקפני. נכתב ברגשות מעורבים ![]()
מה הבעיה במישהי עם מום?
היא פחותה במשהו ממישהו??
למה גם מישהי עם מום לא יכולה להתחתן עם מישהו שיש לו "רק" מחלה כרונית?
כתבת בלב מדמם, סליחה, אם כבר אז עד הסוף.
פשוט זה לא נראלי הוגן לשדך מישהי עם מום רק למישהו עם מום.
הכל תלוי איזה מום וכמה חמור המום וגם מישהי עם מום וגם מישהו עם מום יכולים להתחתן גם עם אנשים רגילים ובריאים.
הכל נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות
הרבה אנשים מתחתנים עם חולי צליאק.
(לדוגמא גיסתי חולת צליאק)
אם בן אדם פוסל על משהו זה לא אומר שהוא פוסל אנשים כאלה באופן כללי אלא שהוא לא מוכן, אין לו כוחות, להתמודד עם העניין הזה. זה ממש לא אומר כלום - אם הבן אדם יותר טוב או פחות. מחלה כרונית זה קשה, לא כולם מוכנים להתמודד עם זה, וזה לגיטימי.
אבל, (וזה לבעלת השרשור), הרבה פעמים היתרונות וההיכרות שנעשתה עם הבחור בשלוש/ארבע הפגישות עולות על החסרונות, ומביאות לך את ה"למה". אני לא ארצה לצאת עם מישהו שיש לו איזושהי בעיה כי אין לי סיבה להכניס את עצמי מראש לזה. אבל אם אני מכירה את הבן אדם - והוא מדהים, והקשר יכול להיות מדהים.. בקיצור אחלה גבר, אני כן אשקול את העניין לגבי הבעיה, ואולי אחליט שאני מקבלת את המחלה ומוכנה לללמוד להתמודד איתה.
בכל אופן, דייט שלישי/רביעי, זה נשמע לי הוגן, לא מתאהבים עדיין בדרך כלל בשלב כזה והרגשות לא מבלבלים עדיין, אבל מכירים קצת ויש על מה להתלבט בשלב זה.
בהצלחה!
היוש!
חברה שלי תתחתן בעה בקיץ הקרוב.
היא חרדית מודרנית ומעגל החברות מורכב גם כן מאותן בנות סגנון.
(אני דתיה לאומית).
עצות למסיבת רווקות שווה בלי לפשוט רגל? 
אפשר לקחת שיר ידוע כמו הללוי-ה או שיר אחר מפורסם ולכתוב עליו שיר רלוונטי לחתן ולכלה
אפשר להכין משחק רביעיות חמוד נורא:
כותבים כותרות שונות כמו: תכונות ייחודיות. מוזרויות חמודות. מילים ששגורות בפיה. תחומי עניין. וכו'.
על כל כותרת עושים ארבע קטגוריות ומכינים קלפי רביעיות. הכותרת למעלה וכל הארבע אופציות מתחתיה. צריך עלשות את זה כמה שיותר מצחיק ולרדת עליה קצת.
אפשר להכין מצגת עם תמונות וקטעי שירה, לא לוקח הרבה זמן.
כל אחת מכינה אוכל ועושים את זה בבית של משהי ואז אפשר לשיר ולהשתולל.
פעם הכנו לוח משחק ענק מבריסטולים צבעוניים וקשרנו את הרגליים (להוסיף עניין...). מכינים קלפי משימות (שירי שיר לכלה אותו את ממציאה ברגע זה, ברכי את הכלה עד שנגמר לך האוויר וכו') וקלפי זכייה (לכי שלוש צעדים קדימה וכו'), כותבים על כל ריבוע בלוח אם זה קלף זכיה או משימה או סתם או אפשר גם הפסדים כמו לדלג תור וכו'. ואז זורקים קוביות ומתחילים לשחק. זה נורא כיף!!!
וגם קובעים נושא כמו 'זוגות' או 'דברים למטבח' וכל אחת מביאה מתנה סמלית שקשורה לנושא הנבחר ומסבירה למה.
תהנו!
שאר הדברים מתאימים. אבל תמיד רציתי בחור כריזמטי.
מצד שני אמרו גם שהוא חברותי...
יכול להיות שזה עניין של נקודת מבט? יכול להיות שאבוא לפגישה ובכלל לא יפריע לי?
אתם הורגים אותי עם השאלות האלה...
את חושבת שאת נמצאת בעמדה עליונה בגלל שאת הפראקטיבית והוא בעמדה נמוכה כי הוא לא??
אז תפסלי.
את לא עושה לו טובה.
את מחפשת לעצמך בעל.

"גוטמן זוכה כיום למידה כה רבה של דיוק במחקריו, עד שהוא מסוגל 'לנבא' מראש אילו זוגות מבין נבדקיו יתגרשו בתוך שלוש שנים – והוא מפגין הצלחה בשיעור חסר תקדים במחקי נישואים: התחזית שלו מדויקת ב-94 אחוזים מהמקרים!
מה הסוד של גוטמן? אחד הכלים המרכזיים בעזרתם בוחן גוטמן את מושאי המחקר שלו הוא מעקב אחר צורת ההתמודדות שלהם עם דעה שונה, הטקטיקות של נשואים לנהל את הקרב מול מה שאתה או את סבורים. גוטמן מבקש מהנבדקים לעורר אצלו בקליניקה ויכוח על עילות שגרתיות למריבות בבית – החל מהגרביים הזרוקים בסלון, המשך בשאלה הגורלית מי יקפיץ את הילדים לחוגים, ועד אחריותו של מי לקחת עבודה נוספת כדי לכסות את חוב המשכנתא התופח – ובוחן את הדרך בה מתנהל העימות. המסקנה שלו היא ש"כל הגורמים שמכשילים נישואים או מבטיחים קשר יציב וחם, כבר נמצאים שם, בדקות הראשונות של ויכוח ומריבה" (מתוך ספרו, the Marriage Clinic)."
ציטוט - נישואים הם חיים בתוך ים של אי-הסכמה - גם להתווכח צריך לדעת איך
הוא בקושי עונה לטלפונים, לא מדבר... אני רוצה לפחות לשלוח לו הודעה מחזקת.
כדאי בכלל? או שאולי לעזוב אותו בשקט?
אם הוא לא מעוניין. אם הצעת לו כמה פעמים להיפגש וכו' והוא לא רוצה אז עדיף לא ללחוץ.
זה הכי קשה בתור חבר שרוצה לעזור אבל ייתכן שמה שהוא צריך עכשיו זה שקט.
מדי פעם הודעת התעניינות ו''אם תרצה אני פה" יכולה להיות נחמדה.
אם אתה חבר ממש ממש טוב אתה צריך להראות לו שאכפת לך בזה שאתה מנסה ליצור קשר באיזשהו אופן, שיחה, הודעה וכו', ואפשר לנסות כמה פעמים בתנאי ש- אתה משדר לו שאתה מכבד את הרצון שלו ואת המרחב שלו ואתה לא דורש או מצפה ממנו לענות לך, וגם חובה לא להגזים בניסיונות ליצירת הקשר. אם אדם משדר שהוא עכשיו לא פנוי, ניסיונות חוזרים ונשנים ליצור עמו קשר אינם מכבדים את רצונו והם בעיקר כדי להניח את דעת ה"מטריד".
אם אתה חבר טוב, אבל לא קשר עמוק ומחייב, לפי דעתי צריך לחכות קצת ורק אחרי כמה ימים לשלוח הודעה שלא משדרת ציפיה או דרישה למענה ורק נותנת כבוד לשני על ידי הבעת אמפטיה. וגם שיהיה קצר ולא מעיק. לא נראה לי צריך שום משפטי חיזוק ואמונה, רק העובדה שאתה שם וחושב עליו
בהצלחה לך (ולו)
אורות הכתובה
ימ''ל

אבל מה לעשות, במציאות שלי הזמן כרונולוגי. כל אחד והמציאות שלו 
באסה לךמור ולבונהועוד כאלו. להתעניין באמת, בעדינות וברגישות. יותר להראות שאתה מתעניין ושהוא לא חייב לשתף, אבל אתה פה בשבילו.
מבקש אמונהאל תעלם לגמרי, תגשש עד שתראה שהוא מגיב ועונה ואז תהיה שם בשבילו
הוא יצליח למצוא אישה טובה ולהקים בית טוב וחזק (אאכ אתה לא חושב כך)
אבל לא משנה.. מה יתן לנו להתווכח על זה עכשיו![]()
ראוי לשלוח לו איזה מילת נחמה ועידוד (אבל קצרה וענינית, ורק אם רואים שזה מוצא חן בעיניו, אפשר להוסיף בעידוד ובחיזוק)
חסדי הים
מבקש אמונה
גלויהאחרונהעדיין צריך לחזק אותו אבל ברוך ה' הוא נראה יותר שמח ![]()
תודה לכולם
בדידות ועצב שהוא יצתרך להתמודד איתם
בדידות ועצב שהוא יצתרך להתמודד איתם
בסדר גמור

)
פה לקצת
לב טהור:)
והוא ישמיענובירושלים כמובן?
אבל לא שמעתי על זה המלצות מחברים,
אז מעניין אותי אם זה סתם כי אף אחד לא מכיר...
כמו כן,
עוד מישו?
אבל נראה לי שכדאי לשאול את דעתה (אם אתם לא חרדים) על מקום כזה, אם היא תרגיש שם נוח.
אני הייתי בשוק ממקום כזה..כולם שומעים את השיחות של כולם ואתה יכול לדעת באיזה שלב נמצא כל זוג שם..
![]()
כמו כן-
מישו יודע אם זה מסוג המלונות שחייבים לקנות בהם משהו בשביל לשבת שם?
בהצלחה.
הייתי חוזרת בעצמי לקשר אם הייתי רוצה לחזור אליו ..
אני יודעת על עצמי שכשאני מסיימת ובטוחה בעצמי אני מעדיפה נתק מוחלט.
ואם מישהו חושב לנסות אעדיף מאוד שזה לא יהיה ישיר ממנו במיוחד אם זה הסתיים לא יפה כמו שכתבת.
הייתי בדיוק בצד השני - יצאנו כמה חודשים, מבחינתו הכל היה סגור אבל מבחינתי בכלל לא, אז חתכתי.
אם הוא היה שולח לי הודעה אחר כך זה לא היה פוגע בי - כי הוא לא עשה לי שום דבר רע...
אני אישית הייתי באמת סגורה על עצמי - אז הייתי פשוט עונה בחזרה ובעדינות שזה היה סופי.
ואם לא הייתי סגורה, דווקא זה נחמד לראות שאני לא היחידה שחושבת שעשיתי טעות, ויש לי הזדמנות לתקן אותה.
בקיצור לדעתי אל תחשוש, תשלח הודעה וככה תצא מההתלבטויות - או שתקבל לא סופי ותוכל להמשיך הלאה, או שתקבל כן 
(דווקא בגלל שיצאתם תקופה ארוכה בעיני מתאים שאתה זה שתשלח את ההודעה ולא צד שלישי. אם פתאום צד שלישי היה פונה אליי אחרי קשר ארוך זה מרגיש לי זר ומנוכר )


חיהל'השלי פער של 5 שנים.

)
הפי