פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 715)

אומנם יש סיפור מאחרי כל זה,
ומלכתיחלה לא יודעת אם זה היה קורה
אבל אנחנו מתכננים והקב"ה צוחק.

איך זה צריך להרגיש? בעיקרון זה היה רגיל ולא הרגשתי פערים.
עם זאת, כן הייתה לי מחשבה שמבחינתי הקצב של חתונה וילדים הוא אחר משלו.

@סוקרת חביבה

רק עם נפש של קשישה 😅

אבל אני רואה שכבר אמרת |עקיצה בקטע טוב|

אני דורשת את הפרס 🙈

חוץ מזה, מה שלומך?
תקופה ארוכה שלא ראיתי אותך כאן.

עדיין משגיח פה בהשגחה כללית.

מעל 3 שנים
מתחת שנתיים

וזה עוד פתוח

מעל ו4 שנים מתחת

שנתיים מעלי, ארבע מתחתי.

אם אתה מעוניין, יש לי אחות בת חמש

מה היא עושה בחיים?

מתאים לך?

וגם זה אחרי התלבטויות רבות

אני עוד לא מוכנה לבעל סיעודי.... 🙄

|מטריל בנחת|

3331 שנה- עם התורה...
(אגב- האמת אנחנו נפגשים כבר המון זמן, ב"ה, בלי עין הרע.... ⁦⁩)

(אני אשמח לייעץ, אבל אני לא מגדיר את עצמי דעת תורה)

נערך

לאחרונה מחקתי את הפייסבוק, אבל יכול להיות שאחזור לשם...

1.7~ משתמשים לעומת ~7.6 מליארד אנשים שחיים היום

לגבי אינסטגרם - ~800 משתמשים לעומת ~7.6 מליארד אנשים שחיים היום

התשובה, מתברר היא לא.

אפליה! גם אני רוצה שתגיד לי לשתוק.

אפילו כשמעירים לך על אפליה אתה לא אומר לו 'סתמי'.

אינסטגרם.
ואני מעדיף להמשיך לא לדעת (אז נא לא לגלות לי!... ⁦️⁩ )

סתם.. זה לא סוד

וטוב שאתה לא יודע.. חן חן המשך כך

אפילו אני יודעת.. ואין לי..
פשוט כי אני חיה בין אנשים, ועובדת בין אנשים..

ועדיין...

כנראה שהאנשים שאתה חי איתם בעצמם פחות מתעסקים בדברים האלה.
בחרת לך חברה טובה..
הלוואי והייתי יכולה גם לבחור ככה.

אני עובדת במקום לא דוסי, אם כי יש בו גם עובדות דוסיות..
ולומדת במקום דתי.
וגם למדתי במוסדות מאד חזקים,
אבל אנשים משתנים.. וכשיש לי חברה שהיום היא לא במצב שהיתה פעם - אני לא אנטוש אותה..
כשנדובר בחברה מהעבודה והלימודים העכשוויים - אני כן מסננת כמה שאפשר.. אם כי כן חשופה למה שאנשים עושים סביבי, ולדיבורים. אבל אני עצמי לא מתעסקת בזה.
אבל כשמדובר בחברת ילדות קרובה, שמגיעה אלי הביתה לעתים קרובות, ואני מגיעה אליה..
והיא מכבדת אותי דווקא בגלל שאני דוסית.
אבל מה שהפך אצלה להרגל - היא כבר לא רואה בו בעיה לשתף אותי.. למשל - קניתי לה מתנה ליום ההולדת, והיא מיהרה לצלם אותה ולכתוב בפייסבוק ובאינסטגרם שחברה שלה קנתה לה מתנה..
וכמובן הראתה לי את כל התגובות..
ולי נשאר רק לפרגן לה..

אני חושב שמה שאת הצגת זו דרגה הרבה יותר גבוהה- לצאת אל העולם ועדיין לשמור על הקדושה, ולהשפיע לאחרים.

להיות בגן עדן של ישיבה זה נחמד, זה אפילו מאוד מרומם, אבל זה גם לא חכמה. החכמה היא להיפגש עם העולם ולהשפיע את התורה החוצה, ועדיין להישאר עובד ה'. הרבה יותר קשה. זו מדרגה של צדיקים עליונים. וזאת צריכה להיות השאיפה.

אשריכם ישראל! ⁦⁩

אצל צעירים.

תכלס יש לי פיס' מלפני שנתיים אולי השתמשתי בו יומיים😅

לא יודע מה זה אינסטגרם.😋

כאילו משהו שקשור לתמונות.
אבל הכל היום כל הזמן תמונות לא?

השבוע הרגשתי כל כך איך הקב"ה שלח לי שליחים מדוייקים בזמנים מדוייקים! מרגישה מלאת רצון רק להודות על השבוע הכביכול מתסכל אבל גם מלא בהרגשה שהקב"ה בעצם פשוט אוהב אותי ובאמת מאיר לי את הדרך אל עצמי ואליו.. גם אם הדרך קצת קשה.
איזה טוב ה'!!!

על ניסיך שבכל יום עמנו.
שבוע לא קל, אבל עברנו את זה באופן אופטימלי ביותר. בתקווה שרק ילך וישתפר

כמו:
כמה זמן ביחד?
כמה זמן המילואים?
איפה?

היית מקבלת יותר תשובות

לפנות אליי במסר.

יש לי חלום לממן לעצמי את החתונה, לא ריאלי כרגע, אבל מי יודע...

כרגע גם כשאני רווק, אננ קונה דברים לא רק לעצמי, אלא גם למשפחה...

מושקע במשפחה.

בגלל שאתה גבר אז לא יודעת כמה העובדה שאתה לא ראית את ההודעה כפוגעת, משליכה על רגשות נשיים נפיצים....

חבל שהיא לא גבר, באמת. זה היה כל כך הרבה יותר קל.

זה גם מה שמאד מפריע לי- בכל העולם מקובל שקשרים בין גברים לנשים הם לא חתונות קתוליות וניתנות להפסקה בכל רגע נתון.

אבל להפיסק קשר חברי בין שתי בנות/ שני בנים אאוט אוף דה בלו? מי שמע על דבר כזה. וזה אמור להיות בדיוק אותו דבר כי זה גם לא חתונה קתולית. אז למה זה כזה לא מקובל ונחשב פוגע?

 

אני פשוט חושבת שאת לא צריכה לשקר די מיותר כל מה שכתבת וגם הצורה שכתבת זה ממש מרגיש כאילו את עושה לה טובה. ולמה להגיד אני מאוד רוצה להיות חברה שלך אם אין בך רצון כזה?
או שתנתקי איתה קשר וזהו והיא תבין את הרמז אבל לא לכתוב לה דברים שאת בכלל לא רוצה להלן " אני רוצה להיות חברה שלך" או להסביר לה שאת לא בנאדם כזה ונדיר מה שהיה בינכם ולכתוב לה על חברה שלך שהיא משו מיוחד .
או שתנסי לנתק קשר וזהו ואם היא תחפור תגידי לה בעדינות היי נשמה הקשר הזה מעיק עלי זהו אני מרגישה חנוקה זהו זה הכל.

יכול להיות פוגע, (אפילו אם קצת).

נשמע מתרץ קצת..
תנסה להסתכל על זה בתור הצד שמקבל ולא ששולח.
אם קשה לה שתגיד שהיא בתקופה שלה עם עצמה ושזה מעיק וזה הגיוני .. וזהו

אמרתי לה שבתקופה הנוכחית (החודשיים הקרובים) אני לא יכולה לתקשר מספיק כי יש לי מבחן ענק. ובאמת לא דיברתי איתה כבר שבועיים. במהלכן היא כן מנסה להתקשר והיא שולחת לי הודעות כמה היא מחכה שהתקופה הזו תיגמר, והיא שואלת מתי זה נגמר וכו' וכו' ושהיא מתפללת עלי ואוהבת אותי.

אין לי כבר כוחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לשקרים האלו

ומצד שני כעומק הרצון שלה לקשר כן תהיה עומק הפגיעה שלה. 

הרי היא הכירה לך אותה דברי איתה אולי היא תתקשר אליה תגיד לה עליך בעדינות שאת טיפוס שצריך שקט ושזה מאוד קשה ומעיק עליך.

מסתבר שהחברה המשותפת הנשואה נמצאת באותו מצב חסר אונים כמוני רק לפחות לה יש את התירוץ שהיא נשואה. תירוץ שמסביר הכל. 

אולי אני צריכה להתחתן, נכון? 

פשוט וקל. 

התירוץ האולטימטיבי.

רק שאין לי עם מי

חח סתם פשוט תסבירי לה שאת במצב שצריכה להתחבר לעצמך .
ז"א לא בקטע רע את צריכה את השקט שלך ולכן את לא יכולה להיות זמינה 24/7.

הבעיה שמבחינתה כן היה לנו קשר אינטנסיבי של כמה חודשים, לפני שקלטתי את עומק הבעייתיות שלה ואת חוסר ההדדיות. 

ופשוט בא לי לגמור עם זה! אני מרגישה שמבחינתה היא תמיד תתרץ לעצמה למה עוד מעט הקשר חוזר להיות כמו שהוא היה. איזה באסה. זה הדברים הקטנים האלו שהופכים את החיים לכל כך מציקים.

 

 

ושנית- היא לא מבינה רמזים! אם אני לא עונה לה, היא שולחת הודעה. אחרי כמה ימים היא מתקשרת שוב ושוב שולחת הודעה. והיא תמיד כותבת שהיא אוהבת אותי ומתגעגעת אלי. כי בתפיסה שלה יש כאן חברות כזאת.

לא מרגישה שאני יכולה לפגוע בה ברמה כזו של פשוט להיעלם. לא מרגיש לי מוסרי.

גם היא לא בן אדם כזה טיפש וחסר מודעות שאם אני אגיד לה נשמה הקשר מעיק עלי היא תגיד- טוב, תודה ביי.

זו תהיה שיחה מאד מאד מעיקה ופוגעת. 

וכן- כנראה יש לה קושי גדול. אני יודעת שיש לה את זה לא רק מולי אלא גם מול החברה המשותפת שלנו. רצון לקשר תלותי שלא מדי הרבה אנשים יכולים או רוצים לתת לה. 

השאלה איך אני אומרת לה את זה בצורה לא פוגעת. יש לך רעיון?

הסיבה שהכתבתי על הקשר הקרוב שלי עם החברה המשותפת הוא כדי שהיא לא תאמר: אה, שקרנית, איתה את כן יכולה להיות בקשר ורק איתי לא? חשוב לי להדגיש לה את הפער שיש בין שתי החברויות. 

אמ בעיה באמת בעיה

אני לא יודע אם זה רלוונטי לגבייך, אבל אנסה בכל זאת:
אולי יש לך חברה שיש לה סבלנות ויכולה להיות לה סבלנות כלפיה?

אם כן, לא יודע אם זה רעיון טוב, אבל אם תאמרי לה שאת לא מעוניינת בקשר ותעזרי לה בכך שתחברי אותה עם מישהי אחרת- אולי זה פחות יפגע...

אני מנסה לחשוב איך היא מצמצמת נזקים... (מבחינת החברה הזאת...)

אני תמיד "מאשימה" את החברה המשותפת שלנו שזה בדיוק מה שהיא עשתה- כמתנת פרידה לפני החתונה שלה היא חיברה בינינו כדי שההיא לא תפריע לה בחיי הזוגיות שלה. 

תאמינו לי שאם הייתי יודעת איזה פרויקט זה הייתי עושה הכל, אבל הכל להמנע ממנו.

אבל עכשיו בטוח לי אני צריכה ללמוד מהסיפור הזה איך לומר לא. אבל זה כל כך קשה מולה, היא כזו תלותית ונזקקת. 

לי יש חברה הפוכה מזו שלך, אין לה אף אחד ואני יודעת שהיא צריכה את החברות איתי ושמחה כל פעם שאני יוצרת קשר אבל אף פעם לא יוזמת שום דבר, היא שיתפה רק אותי בדברים נוראיים שעברו עליה ומרגישה חובה להיות שם בשבילה אבל זאת רק אני שמתאמצת וזה ככה שנים...מתסכל!

תנסי לראות את המקרה כפרוייקט לעשיית חסד, זה לא אומר להתעלם מהצרכים שלך אבל כן לנסות לאזן. כשאת מרגישה שאת יכולה ומסוגלת כן לענות לה וכשאת מרגישה שזה מזיק לך לשמור מרחק וגם קצת להתעלם ולא לענות, מה לעשות?

אם חברה שלך עברה דברים נוראיים יכול מאד להיות שזה משליך באופן ישיר או עקיף על מערכות היחסים שלה. לדוגמה יכול להיות שהיא חוותה דחיות ופרידות ולכן היא נשמרת מאד מליזום וליצור קשרים כדי לא להיפגע שוב. וכו'.

את יכולה לדבר איתה על זה באופן ישיר ולשאול מדוע היא לא יוזמת והאם זה בגלל שהיא אולי לא רוצה את הקשר?

כאדם שבכללי לא יוזם קשרים כמה פעמים חברות שאלו אותי למה זה והסברתי להן.

לגבי 'פרויקט חסד', באופן כללי את צודקת. זו הזדמנות לעשות חסד. רק שנראה לי עם אנשים תלותיים זה ההפך מחסד. זה הדבר היחיד שיכול להוציא אותם מזה. כי גם לו יצוייר אני אדבר איתה פעם בחודש היא תפרש את זה שוב כהתקרבות מצידי וכאישור לכל התחושות התלותיות שהיא חשה כלפי הקשר. כך נראה לי בכל אופן.

בהצלחה לך!

וממש תודה על תגובתך! 

תודה על התגובה שלך, את צודקת פחות או יותר בנוגע לחברה שלי..דיברתי איתה על זה כמה פעמים, אני משתדלת להראות לה כמה היא רצויה וכו' כדי שתעז יותר ליזום, אני רואה איך כל דבר עולה לה במאמצים אדירים ..בגלל זה אין לי כוונה להתייאש ממנה ועדיין כדי לשמר קשר צריך הדדיות כלשהי, במיוחד כשזה נמשך שנים לא מעטות..

 

לגבי חברה שלך, יכול מאוד להיות שאת צודקת ,את מכירה אותה ואת הסיטואציה . אבל הניסיון לימד אותי שצריך מאוד להזהר עם הצמדת תוויות לאנשים, יכול להיות שאת מקסימה בצורה יוצאת דופן ועונה על צרכים עמוקים שלה בשונה משאר העולם ובגלל זה היא כ"כ דביקית איתך.. אולי  היא פשוט לא קולטת אותך מסיביות כאלה ,אולי העדינות והרגישות הגדולה שלך שמשתקפת בצורה בהירה בצורת הכתיבה שלך גורמים לה לקרוא אותך שונה מהמסר שאת מנסה להעביר לה..אין לדעת ,

באמת שלא מקנאה בך,נראה לי לא הייתי יודעת מה לעשות..

מה שלא תחליטי לעשות מאחלת לך שתהיה לך סיעתא דשמיא גדולה!

איזה תגובה יפה, ממש ריגשת אותי. יש משהו בדברים שלך. הבעיה שאני לפעמים מדי טובה לאחרים על חשבון להיות טובה לעצמי וזה משהו שאני עובדת עליו, או אולי יותר מדוייק לומר יודעת שאני צריכה לעבוד עליו. 

פשוט תסנן אותה תמיד לגמרי, וככה זה יעבוד.
זה קצת אכזרי, אבל אין מה לעשות.
היה לי גם חבר מאוד תלותי, ואחרי שסננתי אותו לגמרי, הוא הבין לבד.

שזה אחד הפתרונות.

אבל זה לא הרגיש לך נבזי שלא אזרת אומץ פשוט לעמוד מולו ולהגיד לו בכנות ובבגרות שהקשר אינו הדדי?

זה מרגיש לי כזו בריחה פשוט לא לענות ותוך כדי לפגוע בה ולגרום לה לחוש דחויה שזה רגש כל כך קשה. 

אולי לא נמשיך את זה כאן אם היא תראה את זה?
וגם אם לא זה כבר מתפתח ללשון הרע 😢

בחיים! אבל בחיים! לא הייתי מעיזה!

היא לא מהמגזר וכל כך אין סיכוי!

אבל את צודקת שאם היה הייתי אמורה להפסיק עם זה

מאוד קשה איתו, ויותר הייתי החבר שלו מתוך רחמים.
כשעזבתי את הישיבה, זה היה כאילו אני משאיר עולם מאחרי, ועובר לעולם חדש בלי העבר.
באיזה שהוא שלב הוא ניסה להיכנס מחדש לחיים שלי, וטיפה התייחסתי אליו כי ריחמתי, אבל הוא שוב עבר את הגבול וביום שדיברתי אתו שעה בטלפון, הוא הגיע אלי לבית בלי להודיע ממש לפני שבת, כשזה כלל לא היה שייך.
אז הרגשתי, שאני פשוט צריך להראות לו, שכבר אין קשר, וזה היה על ידי סינון.
נראה לי שהוא היה נפגע הרבה יותר, אם הייתי אומר לו משהו בפנים.

אל תעשי דברים בפזיזות...
לשלוח הודעה זה לא מכבד.
אני כשהייתי בסיטואציה כזאת בהנחייה ובליווי של רבנית שלי פשוט לא עניתי לה.
שמתי אותה על שקט ללא התראות גם וואצפ גם הודעה וגם שיחה (בהגדרות איש קשר אפשר).
ואז לאט לאט היא הפסיקה להתקשר.
מידי פעם היא עוד שולחת הודעה. אבל אני לא מגיבה.

חייבת לציין שהרבנית שלי מכירה את שתינו ולכן חשבה שזה מה שיהיה נכון..
אבל כדאי להתייעץ לפחות עם מישהו שמכיר אותך.

ואם בכל זאת את רוצה לשלוח את ההודעה תכתבי אך ורק אמת.
אנשים מהסוג הזה נתפסים למשפטים שהם רוצים. ואם כתבת שאת רוצה להיות חברה שלה היא תמשיך...

בהצלחה!
זה באמת סיטואציה לא פשוטה ומעיקה..

האמת שהתייעצתי עם משהי שאמרה לי פשוט לחתוך את הקשר והיא כל הזמן הדגישה לי שזו לא חתונה קתולית ושאפשר להפסיק קשרים ושזה בסדר. רק שאני לא מצליחה להביא את עצמי להגיד לה את זה בפנים. האופציה השניה זה באמת לא לענות ולהתעלם וזה מרגיש לי נבזי ופחדן, אבל אולי זה באמת לא ככה. אולי זו הדרך עם אנשים כאלו. 

את ממש צודקת על מה שכתבת שהיא תקרא מה שהיא רוצה בהודעה, ולא תבין שוב את המסר הנכון. 

זה מעיק ברמות קשות
היינו גרות בערים שונות ויום אחד כשסיננתי אותה יום שלם אחרי שיחות מעייפות במשך שבוע שלם
היא הגיעה אלי הביתה בלי להודיע
הרגשתי שאני מתעלפת
אמרתי לה שבהתחלה רמזתי אחר כך אמרתי בעדינות ועכשיו אני חותכת
אני לא יודעת עד כמה זה מעיק אצלך אבל לפעמים העדינות לא מספיקה, אם זה פעם ראשונה אז בעדינות ואם זה ממשיך אל תפחדי להיות תקיפה.
בהצלחה ממש!

אמאלה, זו באמת התנהגות מאד מאד מעיקה!

ואיזה אומץ יש לך שידעת לעמוד על שלך באסרטיביות שכזו ולדעת שאת מועילה לשתיכן במעשה הזה. 

בשלב ראשון, לא הייתי שולחת לה את מה שכתבת כאן ולו רק בשל העובדה שאולי היא חשופה לפורום,
ועם כל הדיבור עליה כאן זה נראה לי אכזרי ברמות.

בשלב שני, אני מרגישה שיש נסיון לסבן אותה.
לא מכירה אותך, לא אותה ולא את הקשר בניכן אבל אני חושבת שאם לי הייתה חברה (?) שככה הייתה מרגישה,
הייתי רוצה שהשיחה תהיה אחרת.
אפילו בשיחה שאת מקריאה לה מכתב.

מה לדעתי כן נכון להגיד, רק דברים קונקרטים.
לא להתחיל להשוות ולא לשדר שהיא הייתה בשבילך בתקופה שהיית צריכה אותה ובגמר השימוש את מעדיפה לנתק קשר.
לומר שאת מודעת לזה שהקשר שינה את אופיו, ושכרגע ואולי מעתה ואילך, זה מה שאת יכולה להשקיע מבחינה נפשית וטכנית.
לעשות תיאום ציפיות ולהבהיר שאם זה פוגע בה או כל דבר בסגנון, שאת תביני אותה ואת הבחירות שלה כמו שהיא צריכה להבין את שלך.
בהצלחה.

כי לו היה לי אפילו חששון הכי הכי קטן שהיא אפילו שמעה על קיומו של הפורום הזה, בחיים, אבל בחיים לא הייתי מעלה פה כזו שאלה אישית לדיון. ולכן לכתוב על המעשה שלי שהוא יכול להיות 'אכזרי ברמות' נראה לי כדמגוגיה מפחידה למדי...

ולגבי תגובתך- גם אני, כמוך, לא הייתי רוצה שככה יסבנו אותי. מסכימה איתך לגמרי. אבל אני, בניגוד אליה, עושה כל שלאל ידי לזהות מהאדם מולי איפה הוא עומד בקשר ואם זה לא ברור לי שזה הדדי אני שואלת או לוקחת צעד אחורה. בניגוד אלי היא לא מבינה  תקשורת לא מילולית של דחיה ותאמיני לי שדחיתי אותה בהמוני דחיות לא מילוליות. ובגלל שהיא לא מבינה אותן אני לא משווה את הצרכים שלה לשלי.

וגם לא מרגישה שכתבתי ש'השתמשתי' בה ואז זרקתי, אלא שזו היתה תקופה אינטנסיבית שלא הייתי בה אני. ועכשיו חזרתי להיות אני. אבל אני באמת לא הולכת לשלוח לה את ההודעה הזו כי לפי התגובות פה וגם שלך אני מבינה שאפשר לפרש אותה בכל כך הרבה דרכים שיכולות לפגוע ויותר מזה להחטיא את כל המטרה של ההודעה.

ממש מודה לך על שקראת והיגבת. עזרת לי! 

יש אנשים כאן שזיהו ניקים שכתבו עליהם כל מיני דברים ואני בטוחה שזה היה לא הכי כיף בלשון המעטה.

זה לא הכי נחמד ולכן כדאי לכתוב בכלליות /לשנות פרטים/ להתייעץ עם אנשים באופן פרטי/ להיות יצירתיים מספיק כדי שגם אם אין שום סיכוי- לא תצא תקלה על ידנו.
אני תמיד בעד הכנות, אבל הדרך היא בחירת המילים, הטון והתחושה.
לפגוע זה כנראה יפגע, אבל מתפקידך לעשות זאת תוך השתדלות למינימום נזק ותתפללי לקב"ה שישים את המילים הנכונות בפיך ויסייע לך.

את מסבירה את מי שאת בלי קשר אליה לכאורה.
אבל ההודעה לא חותכת לגמרי.. ככה שאם יש לך כוחות לחברות הזו בתקווה שעל אש נמוכה יותר ההודעה אולי תעזור.
אבל אם את רוצה לסיים לגמרי אז פחות נשמע הכיוון

ואת לא מעוניינת להיות חברה שלה (או לפחות לא באינטנסיביות שהוא עכשיו) - תעבירי לה את המסר בעקיפין. אל תעני לכל שיחה, ותחזרי אליה אחרי יום-יומיים..תגידי לה שהלוז שלך מאוד עמוס ואת מצטערת שלא יוצא לכן לדבר, אבל התקופה הקרובה תמשיך להיות עמוסה ברמה כזאת שאין לך זמן לשיחות / מפגשים.

זה לא אומר עלייך או עליה כלום! פשוט האינטרקציה כרגע לא נוחה לך וזה בסדר. רק תנסי כמה שפחות לפגוע בה. להגיד בצורה ישירה שאת לא מעוניינת לדבר איתה נראה לי יותר פוגע מאשר לרמוז ושתבין לבד.
לרגע עברה בי המחשבה שבקשר זוגי נגיד לא הייתי ממליצה את זה..אבל פתאום חשבתי מה ההבדל? (עונה לעצמי תוך כדי) בקשר זוגי יש את הידיעה הברורה ששני הצדדים בודקים את הקשר ושאחד אולי יסיים.. בחברות זה אחרת. כאילו הסטטוס הזה הוא לתמיד כל עוד אחד מהצדדים לא אמר אחרת.

במקרה שהחברות מעיקה או לוקחת לנו הרבה אנרגיות קשה לנו לעצור אותה או לפחות להוריד במינון. יש את הרצון הזה שלא לפגוע. הפיתרון לדעתי זה לרמוז ולתת לחברה פחות יד חופשית לנהל אותנו לפי הרצונות שלה.

(אני מדברת על קשרים לא נעימים בהגזמה שאין שום רצון להיות בהם. באופן אישי חוויתי רק חברות אחת כזו. שהרגשתי שאני מעלימה את עצמי בה לטובת הצד השני. כדי לא לפגוע בה אבל פגעתי בעצמי במקום).

לדעתי ההודעה שכתבת מקסימה. הייתי פחות מפרטת ומורידה את המשפט ש"אני רוצה להיות חברה שלה" כי בפועל אני לא..אבל הרגישות שלך מדהימה ממש. אשרייך ואני מקווה שזה באמת יסתדר

לחפש מישהו שגם שואף כמוך לאותן תכונות אופי שאת שואפת. גם אם הוא עדיין לא הגיע אליהן. זאת תהיה התאמה הדדית יותר לדעתי.

אבל זה לא מדוייק. כי מי אמר שהמטרה שלהם היא כמו שלך?
אולי הם "מסתפקים" (אם נכון לקרוא לזה כך...) במידות הטובות ובשאר הצדדים של האישיות שלך?

אל תדאגי, הם לא "יעשו לך טובה". גם להם יש הרבה מאוד מה לקבל ממך. והם לא צריכים יותר מזה.

לי ברור שמידות טובות זה מעל הכל. זה מקל על כל הקשיים בזוגיות.

נראה לי משהו ברור מאליו.. אבל אולי אני טועה..

לי יותר חשוב מידות טובות .

אני חושב שלא לכולם פשוט הדבר הזה...

מראה חיצוני למול פנימי..
זה כבר נראה לי יותר קשה לאנשים



(אבל אם אני לא טועה,כבר היו שרשורים כאלו פה )

צריך את שניהם, ואי אפשר בלי אחד מהם. אבל להפרד רק בגלל מראה חיצוני מאוד כואב וקשה.

אבל אני לא הולך להעלות עכשיו באוב שרשור אחר שרשור כדי לקבל תשובות...

איך מתנהגיםםםם

אבל כמובן שאני מחפשת מישהו שיהיה גם חכם.

וכשאני אומרת חכם אין הכוונה לגאון אלא לאחד שמבין עניין.

מה  גורם לך להעריך יותר בנ"א ,מידות או חוכמה?

מול לי אתה מרגיש יותר ענווה וכבוד ,אנשים טובים או חכמים?

צריך את שניהם, אבל יותר חשוב לי חכמה.
בנוסף, מידות אפשר לשנות, חכמה בד"כ לא.

ברכות נט.)
"וזה הפחד היה מזכך את לבם כמו שמצינו (בבלי ברכות נט.) 'לא נבראו רעמים אלא כדי לפשוט עקמימות שבלב''. (מי השילוח שמות)

מי שיש לו מידות טובות בלי יראת ה', זה לא יחזיק מעמד

אבל לגבי החשיבות כתוב:

"רבי חנינא בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת.

אבל התשובה עליה מסובכת..
אני מאד רוצה בחור מושלם, גם חכם וגם בעל מידות טובות..
אבל בסופו של דבר יותר קל לי להעריך 60 אחוז חכמה ט40 אחוז מידות טובות,
מאשר להפך..

יש אנשים מדהימים ובעלי מידות טובות,
שאין לי הרבה דיבור איתם, או שאני פחות מעריכה את האינטליגנציה שלהם,
וזה דבר שאני לא מוכנה שיקרה לי עם בן זוג..

את רוצה בחור מושלם? את מושלמת?

לדעתי אין בעולם הזה מציאות של מושלם.

@@לך דומיה תהילה

שכן אשתו כגופו

לא הבנת אותי.
הייתי כנה עם עצמי,
כתבתי שאני רוצה בן אדם מושלם.. כמו שכולנו היינו שמחים לקבל. (ומושלם בשבילי זה שהוא גם מאד חכם וגם בעל מידות טובות)
אבל אני מבינה שאין כזה דבר -
ולכן בסופו של דבר אני הגיונית:
ומגיע המשפט הבא:
יותר קל לי להעריך מישהו שהוא 60 אחוז חכמה ו40 אחוז מידות טובות.
כלומר שהוא קודם כל חכם..

אבל באמת תוהה, חושבת שתוכלי להעריך לאורך זמן אדם שתמצאי בו יותר שכל מאשר שנעים לך איתו?

ושוב, מעריך את הכנות שלך

אבל אני לא חושבת שלא יהיה לי נעים איתו לאורך זמן.
ברור שאני רוצה מישהו שגם יש לו מידות טובות
אבל באחוזים - שקודם כל יהיה חכם..
אני מכירה אנשים פשוטים, ומאד מעריכה את המידות שלהם -
אבל בסופו של קשה לי להעריך את המכלול שלהם ולהתחבר אליהם..
ולהעריך אותם מבחינה אינטלקטואלית..
וזה מבחינתי הבסיס לקשר שלי עם גבר.

שוב,
זה אינדווידואלי לגביי,
מהיכרות שלי עם עצמי..

מידות טובות זה הדבר !
אין מי שלא יאמר את זה
אבל !!!
זה דווקא שמגיע בשילוב חכמה
אדם יכול להיות עם מידות זהב , אבל הוא לא ידע מתי לומר ומתי לעשות את המעשה הנכון ,
הוא יוכל לעזור לאחרים ברגע , שאישתו צריכה אותו , הוא יוכל לומר באמצע ארוחת הערב שפעם טעם את המתכון הזה אצל חבר וזה היה סוף הדרך ,
צריך חכמה בחיי הנשואין , מתי לומר ואיך לומר
לכן רק מידות טובות ובלי חכמה , או רק חכמה בלי מידות טובות כלל , שניהם לא טוב
מה שכן בחירה שלי מידות זהב ובקושי חכמה , או מידות סטנדרט אבל פקחית , אעדיף את הפקחית עם מידות סטנדרט ,

שתכלס מבחינתי בהצעות - הרבה יותר עניינו אותי הצעות שהדגש על הרמה האינטלקטואלית שמתאימה לי מאשר על מידות טובות. בפועל לחיי הנישואים המידות הטובות הרבה יותר רלוונטיות לחיים שמחים וטובים יחד. (אבל עדיין גם רמה אינטלקטואלית קרובה זה דבר חשוב..)

@חיהל'ה בשבילך
וכמובן בשביל כל עמ"י!!!

תודה רבה!

להקדיש לרפואת מרים בת שרה!

תודה תבורכו שבת שלום ומבורך בשורות טובות

או שמפחדים. רוצים לראות שיש עניין מהצד השנינגם או משהו כזה. לא יודע. בהצלחה

סתם פשוט לפעמים זה מונע ממני להציץ.. 

כשאני חושב שהצד השני יראה ויתחיל לחשוב למה לא פניתי  (ואולי גם יעלב..)

נראה לי שהיה עדיף לתת אפשרות להיות אנונימי.   

 

זו פריקה בעיקרון.  אבל אולי איזה מנהל של אתר הכרויות יקרא את זה 

בשביל מה זה טוב ?
המחשב היחידה שעלתה לי , שזה איזה תמריץ לפנות לבחורה , מתוך אלפי בנות באתר , מופיע לך שמשהי נכנסה אליך , לולא זה לא היית מכיר את הכרטיס שלה ,
וגם איזה משהו בלב , היא צפתה בי , בא ננסה ,
בכל אופן אני לא מנהל כזה אתר , סתם מחשבה שלי

אין לי שמות בשבילך
אבל אירגונים חילוניים ולצערי גם חלק מדתיים ' יעזרו' לך בכיוון שלא בטוח שאתה מעוניין בו.

להיזהר מארגונים שלא עוזרים להתמודד אלא להתגאות בדבר

נכון 

אלא רק בשלב שקרובים להחליט או אם הנושא צף מעצמו..לדעתי לא ביג דיל, אל תעשה מזה כזה.

 

שזה משהו יחסית צדדי ביחס ליציבות ולשגרה אתה נמצא בה, אז בשלבים יותר מתקדמים אפשר להציף את זה בצורה עדינה כי זה גם יכול להיתפס בצורה שלילית יותר ממה שזה...

 

ובשלבים של התחלה בד"כ אין את השיתוף היותר אינטימי וזה אמור להיות ככה, כי חשיפה מוקדמת גורמת ליצירת תדמית שלילית, מה שבשלבים מאוחרים עושה עבודה טובה של חיזוק הקשר ונאמנות... לכן נראה לי שגם בנקודה כזאת עדיף לא לספר בהתחלה כי זה באמת לא בעיה אובייקטיבית

אלא אם כן, החוב לא גורם לך לחוסר יכולת בפרנסה וגם אין סיכוי שתוכל לפרנס.

אם זה לא המצב, אז בד"כ הנושא הכלכלי אמור לעלות יותר בדיונים הפרקטיים על חיי הנישואין. הדיונים האלה, מן הסתם, ייעשו כאשר יש קרבה גדולה ואמון גדול בקשר. כשתגיעו לשלב זה, כדאי שתפתח בעצמך את הנושא, כי אתה חושב עליה ורוצה לטובתה וגם כי יתכן שפרקטית זה משפיע על חיי הנישואין.

עוד משהו, מאמין שאם הגעת לאותו שלב, היא תוכל להכיל את הסיפור ולא לוותר על הקשר בגללו.

אם יש לך הכנסה של 10 זה אומר שתוכל לכסות אתה החוב ואח"כ גם לפרנס יפה..אז אם אתה עם ראש על הכתפיים ורגליים על הקרקע, שאחרי סגירת החוב בקרוב תוכל לפרנס יפה לא הייתי מדברת על זה בשלב הזה..אם יש לך חוץ מהחוב הזה עוד עניינים ולא תוכל לפרנס במשך הרבה זמן נראה לי שהיא צריכה לדעת..

אם זה משהו זמני אין לך מה להילחץ ..
מה הלחץ כי אתה מרגיש שאתה לא יודע להתנהל נכון כספית?
או כי תתחתן עם חוב?

הלחץ שלי זה לא שאני לא יודע להתכלכל נכון , כי ברוך השם היום אני ממש מסודר , ובאופק יש צפי להגלה של המשכורת , וחי מחושב ,
כרגע אני כל חודש מחזיר 8,000 שח
וחי באלפיים הנותרים , די בצימצום , אבל ברוך יש הרבה סיפוק
הדאגה שלי ,
שהיום אני רווק וחי עם ההורים לכן יש לי אפשרות להחזיר סכום יפה כל חודש ,
אבל אם נתחתן בשנה הקרובה , זה אומר שהחוב יהיה גם אחרי הנשואין , ולא אוכל להרשות לעצמי להחזרים כה גבוהים , יהיה לי לפרנס בית שכירות וכו
וזה מה שגורם לי לידע אותה מוקדם

ותעדכן אותה..
2000 שקל ואתה גר אצל ההורים? תנסה לצמצם יותר
אני תמיד בעד אם יש חוב לא לגעת בכסף ולהביא את הכל לחוב..
בנתיים תנסה לעשות כמה שיותר כסף הגדלה יותר שעות בנוסים תתאמץ וכו כדי שלא ישאר.. גם בשבילך ההרגשה תהיה אחרכ הקלה שגמרת עם זה מהר..
ולא צריך להתרגש מזה ככה זה בחיים שאנשים זזים ולוקחים סיכונים ועושים עיסקאות רק ככה מתקדמים.

שמביאות משכורת הביתה, פחות סטודנטיות וכו'

אולי זה יפריע לה ואולי לא.. אתה לא יודע, ובגלל זה תן את זכות הבחירה.. כל דבר שהוא עלול להיות בעל השפעה חובה לספר לדעתי..

לרוב הזוגות יש חוב (המכונה משכנתא) שהם מחזירים כל חודש. אם אתה יודע להתנהל כלכלית נכון, זה פשוט להוריד מהמשכורת סכום קבוע החזר כל חודש וכאילו להרוויח פחות. זו עדיין תהיה הכנסה מכובדת מאוד לזוג בתחילת דרכו...
אם תבהיר שהעניינים לגמרי בשליטה ואין סיכוי שתיכנס בגלל זה לבלאגנים אני לא חושבת שזה יטריד את הבחורה.. אותי בכל אופן זה ממש לא היה מטריד.

הגברת באה להכיר אותך ולא את חשבון הבנק שלך. היא מחפשת מישהו להקים איתו בית מבחינת האישיות שלו והמראה,
אם היא בוחרת אותך עפ חשבון הבנק שלך עדיף שתפרדו כמה שיותר מהר

בהצלחה

את כל ידיעותיך המרשימותת!!

מראשי.
הייתי כנוע עם פה סתום, ואז בא מלאך הדור בלבושו, ולמדני את כל התורה כולה.
בגלל שהוא ראה שפניי מתוקות, ולחיי מעלים אדמומית, הוא נמנע מלסתור אותי, וכך זכרתי את כל תורת המלאך, ואני מנסה כל חיי להפוך את תורת המלאך לתורת ה' בלי שליחים ואמצעים, רק דבר ה' כנתינתו מסיני.

לפני כמה שנים באמת היה סיפור כזה,

ילד קטן שידע את כל התורה בלי שלמד.

 

 

הילד שידע את כל התורה

היום הוא פקיד בנק

איזה סיום

הוא היה קראי או מסורתי?

הוא כנגד "וישמור משמרתי" (עיין בבלי יבמות כא), אז תבין לבד.

וסתם הצעה, אם זה משהו ש שחוזר על עצמו ומאוד מציק שלוחצים עלייך- חשבת על מגורים מחוץ לבית?

ועדיין היו אמירות כמו " תחפשי לך מישהו משם/ תביאי עכשיו מישהו משם וכד׳
הייתי יכולה להמשיך עוד אבל העדפתי לחזור... צריכה את המשפחה שלי..

זה ממש מעצבן ומתסכל שנותנים לך הרגשה כזאת.

מבינה אותך מאד.

מה שכן, תנסי לדבר איתם ולהסביר שאת לא מעוניינת שילחצו אותך בנושא.

קטן ממני... והוא לא יוצא לי מהראש. עכשיו אני אומרת שנניח אם נלך הכי רחוק, יצא מזה משהו, גם בזה אני ארגיש שהם לא מרוצים וציפו למשהו אחר.
אני בטוחה שאמרתי להם את זה....
@הפי עונה גם לך...

לפעמים צריך להתחשל ולהישאר אדישים ..
אם למרות שאמרת להם וחזרת על זה אין שינוי

מן הסתם הם אוהבים אותך ולא רוצים להעליב ..
תגידי להם אני מעריכה את הדאגה אבל זה לא נעים לי לשמוע משפטים כאלה. 😕

ואנשים בד"כ יודעים להציק לאחרים ולהתחשב קצת יותר בעצמם...