פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 715)

בהצלחה!

בעז''ה שתחליטי את ההחלטה הטובה ביותר בעבורך

זה טוב מאוד

אני גם חצי שנה בתשובה, קודם כל זה מדהים!! ודבר שני, מה יכול להיות רע בזה?

האמת, בהתחלה חשבתי שכתבת על עצמך...אשמח להסבר על השאלה חח...

בכל מקרה, חצי שנה בתשובה זה לא הרבה. וזה לא מספיק זמן כדי לבנות בסיס יציב של תורה...זה יפה ששומר נגיעה ושמתייעץ, אבל זה ממש תחילת הדרך....קיצור תני לו להתחזק עוד קצת ואז יהיה יותר רלוונטי......בטח עדיין באורות, צריך לראות איך הוא מגיב כשהאורות מכובים

סתם

בפרטי... אבל לא.....
הבחור שהתחיל איתי השם שלו מתחיל בע׳ והמשפחה במ׳..






רגע.......
עכשיו אני רואה למי אני מגיבה

;)

פשוו יש כאלו שמפריע להן אם הייתה לו כבר חברה וכו'

לדעתי האישית חצי שנה זה מעט מאוד זמן..

יציבות אפשר לבדוק רק עם הזמן..כדי לדעת שמישהו יציב הוא צריך לעבור כמה  סבבים של עלייה והתחזקות ואח"כ ירידה וחוזר חלילה ואז אפשר לראות אם כח הרצון הוא חזק וזאת לא התלהבות של התחלה..וגם אז א"א לדעת שהעסק לא ידעך..תפילות.

מצד שני, רואים בשטח שלפעמים זה עובד..

 

בכל מקרה כרגע אמרתי לו לא בגלל משהו אישי, אבל בכל מקרה זו שאלה שמעסיקה אותי..
הם תמיד מסקרנים אותי האנשים האלה! יש בהם משהו מיוחד

הרבה פעמים הם מביאים איתם אש של התלהבות בעבודת ה' ותמימות וקרבה לה'

שכל מה שמתחשק לך זה להדבק בהם וכמה שיותר.

נמחק.

אני כבר "חוזר בתשובה" הרבה מאוד שנים, אצלי זה היה תהליך ארוך, כלומר הרצון לקיים את כל ההלכות קיים כבר בהתחלה,מרגע ההחלטה שאני מעוניין להיות איש תורה ומצוות, אבל לוקח זמן עד שמצליחים להטמיע את המצוות שיהיו חלק מהשגרה, שלא לדבר על לקבוע עיתים, תפילות וכו'.

כמובן ייתכן אדם שמצליח הכל בבת אחת, למרות שזה שינוי קיצוני מאוד והבנתי שגם לא מומלץ, אבל מי שמצליח אשריו וטוב לו.

בסוף כל מקרה הוא לגופו כך שלא אמרתי כאן כלום;p

בהצלחה

על עצמך לא רק שאתה רוצה לשמור תורה ומצוות אלא גם דרך יחסית ספציפית יותר (דת"ל, חב"ד, חרדי וכד'...).
הרבה פעמים לחוזרים בתשובה יש "מגזר משל עצמם" לכן העניין לא מגזרי אלא דרך חיים.

אתה נמצא במסגרת של חוזרים בתשובה?
אם כן, תנסה להכיר דרך חוזרים בתשובה ובעיקר עם הרב/ רבנים שמלווים.
אם לא- זה הזמן למצוא. גם מהסיבה הנ"ל וגם כי המסגרת מייצבת ותומכת.

אבל התשובה יכולה להישאר זהה.

תודה

"אני עמוסה עכשיו, יקח לי עוד כמה ימים"

אם היא לא מחזירה תשובה תוך יומיים, אני חופשי לשמוע הצעות נוספות ולהמשיך לחפש, ואז אם היא תחזיר תשובה חיובית, אני מבחינתי יכול להיות כבר תפוס.

5 ימים זה ממש ממש הרבה זמן להתלבט אחרי דייט

כמובן שתמיד יש לדון לכף זכות , עמוסה , טיפוס מתלבט , וכו
אבל זה לא צורה ,
זה קצת עינוי דין הייתי קורא לזה
צריך להשתדל כמה שיותר מהר
כי יש צד שני שיש לו צפייה ורגשות ...

מבין אותך לגמרי

אלא אם כן זה קשר מתקדם וצריך זמן מחשבה לגבי ההמשך..

בס"ד

 

הרבה הצלחה בהמשך!

ותדע שחושבים ומתפללים עליך!

 

ובכל מקרה חשבתי במהלך החמישה ימין האלו כמה פעמים לדחות על זה שהוא לא יודע לקבל החלטות..
וגם אם הוא כן היה עונה כן - זה היה קשה לי לצאת עם מישהו שככה התלבט עליי..

בקיצור - שמחתי כשזה נגמר, אפילו שלפני הסיוט של בחמישה ימים האלו דווקא עשיתי מאזן עם עצמי לגביו ורציתי להמשיך איתו..

מה זה תכנית התנ"ך היומי?

ככאלה שרואים ערך גדול בהפצת התנ"ך בכל שכבות העם,

החלטנו לצאת לפרוייקט 'התנ"ך היומי' - תוכנית לימוד פרק יומי בספר הספרים.

פורמט הלימוד הוא פרק יומי, יחד עם ביאור קצר בצידו, ובנוסף, תרשימים ייחודיים. הפרק יוגש בצורה מאירת עיניים, בתוספת קטעי הרחבה והעשרה.

הלימוד יתבצע בפלטפורמות שונות, ביניהן חוברות לימוד ייחודיות שיודפסו אחת לתקופה, ובדיגיטל, ללימוד דרך הסמארטפון והמחשב.

המטרה המרכזית שלנו היא לגעת בשכבות שונות ובגילאים מגוונים.

התנ"ך הוא ספר שמחבר את כולם, צעירים כמבוגרים, אנשי תורה ובעלי בתים, וכמובן את בני הנוער תלמידי הישיבות התיכוניות, האולפנות והתיכונים הדתיים.

אנו מאמינים שבעזרתכם הפרוייקט שלנו יוכל לפרוש כנפיים ולנסוק לגבהים חדשים.

יש אולפנות כדוגמת נוב שמיועדות לבנות שקשה להן להסתדר באולפנה "רגילה", או עם עם קשיים על רקע רגשי, או לקויות למידה וכו, או כל מיני קשיים.
הבנות שם לא פחות חכמות וטובות ובדרך כלל עוברות תהליך בניה והעצמה במקום כזה.
לכזו אולפנה אתה מתכוון?
לא צריך להוות בעיה.אם הצעת לה נישואין כנראה אתה מכיר אותה ואוהב אותה.
מזל טוב!

לכ
עורר בי ספקות שאני חד יותר וכו

חינוך מיוחד נע בין לוקויות למידה קלות שמהם סובלים המון אנשים בינהם גאונים ואפילו פרופסורים, זה יכול להיות דיסלקציה וסיקלקוליה, עד אוטיזם ושאר לקויות קשות.. זה שהיא למדה באולפנה כזאת לא אומר שום דבר, יכול להיות שפשוט היא התקשתה בלימודים, הפרעת חוסר קשב וריכוז, היפר אקטיביות ועד לקויות כתיבה וקריאה, לכן אין צורך להתרגש במידה וזה באמת מהדברים שמניתי..

אתה יכול להתענין בנחת, מה פירוש הדבר, למה..

 

לפעמים בכלל מדובר במישהי שלא כ"כ התאימה לה מסגרת באותו הגיל. יכולה להיות בחורה חכמה.

 

יכול לבדוק במה מדובר.

 

וזה שטוב לך איתה - זה לא דבר מבוטל גם כן..

 

 

איזה חינוך מיוחד זה ולמה היא היתה שם?
אני מניחה שאם זה מקרה לא קל מאד מאד כבר היית שם לב. זה לא דבר שאפשר להסתיר (לפחות מבחינת תפקוד שכלי ומנטלי).

מה אתה חושב שזה אומר?

והתורה גם נקראת שירה. "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"...
שתזכה לבית של השראת שכינה, וששירת התורה תופיע בו

70 דרכים לרצון

שתפנו..

וכשתמאפשר , לקצר את הזמן עד לחתונה.

שנה זה מלא זמן, ולשמור נגיעה זה אחד הדברים הקשים שיש...תשימו לעצמכם גבולות ברורים מאוד! זאת אומרת כמה פעמים נפגשים, ואיפה נפגשים וכו'...קשר חסר גבולות זה קשה ומסוכן...

תוכלו להסתכל 

2 הערות +4 רעיונות אפשריים - לקראת נישואין וזוגיות

במקום לדחות את החתונה לדחות הריון כדאי להתייעץ עם רב מה עדיף (סביר להניח שלדחות הריון אבל תשאלו).

תקפידו על כל דיניי ייחוד וכולי. בהצלחה

"מכורח המציאות"... אם את יודעים שזה זה, וכבר הגעתם לכך, לצערכם, חייבים להקדים חתונה, כמה שאפשר.

 

אם חושבים שלא - אז תעשו הפסקה ארוכה, ותיפגשו לעיתים רחקות בלבד, כדי לשמור על אש קטנה.

 

חבל שתהרסו לעצמכם.

 

אבל באמת, להקדים. אם רוצים, אפשר. ממש שטות להיפגש כ"כ הרבה זמן לפני כן. גם לא מובטח שההחלטה שזה זה תישמר כך.

 

 

ב. קודם כל, בראש, לדעת ולהתבונן שאתם באמת שני אנשים. אתם עדיין "זרים", עם שאתם מכירים. הקשר בין איש לאשה מתחיל מזה שנהיים משפחה. מתחיל מהנשמה, מהראש, לא נוגעים במישהו אחר. קודם כל, חופה וקידושין, התחייבות מוחלטת, אידיאל משותף של בנין הבית, נהיים משפחה. אח"כ יש לכך עוד דרכי ביטוי, בצד עיקר הענין של עצם הנישואין. 

זה משהו אחר לגמרי, כאשר ה"נגיעה" היא ביטוי לדבר הגדול ממנה, העיקרי, שנשואים, איש ואשתו, משפחה - מאשר סתם משיכה חיצונית יצרית של שני אנשים שאינם איש ואשתו.

 

אחרי שיודעים את זה, צריך גם כלים מתאימים. הענין העיקרי, הוא לא להתקרב ל"מטר האחרון". כדי להתגבר על היצר, לא תמיד מספיקה הידיעה - זה נותן את המוטיווציה האמיתית - צריך גם לשמור לא להגיע למצב שמעורר אותו מידי.

 

לכן, להיפגש רק במקומות ציבוריים. לא לשבת ברכב כדי לדבר. עדיף להיפגש בשעות היום, ומכל מקום לקבוע חד וחלק גבול של שעה לא מאוחרת. לשים לב מאד לישיבה (או הליכה כשהולכים) במרחק פיזי רציני. בלי חוכמות והתחכמויות. לאור המצב הנוכחי, עדיף לא לקחת ברכב פרטי. אם אין ברירה, אז לשבת מאחור בזמן הנסיעה - ולא להשתהות אפילו רגע כשהיא נגמרת. קודם כל מדברים בחוץ. לשים לב לגבולות במה שמדברים, לפני שקשה לשמור על הגבול.

 

כל אלו דברים שעוזרים לא להגיע קרוב לגבול, מתוך ידיעה שהגבול הזה חשוב מאד - ורע לחצות אותו.

כמה שתשמרו כך, העניינים יוכלו "להתקרר" ולחזור למצב הבסיסי הבריא יותר.

 

ומכל מקום, לא לעכב כ"כ הרבה זמן.

(קצת מזכיר לי אתזה שבשביל לאהוב אחרים צריך קודם כל לאהוב תצמנו)

באמת לא מבין בזה

פשוט זה היה נראה לי בסיטואציה מסויימת מאוד מאוד נכון

הכוונה זה לא שאין לך את זה בכלל אלא יש אבל בכמות קטנה ומצומצת ביחס למה שאתה חושב ומרגיש שאתה צריך.

ותכלס זה הגיוני כי בכולנו יש את כל קשת הרגשות/תחושות/מידות ומה שמבדיל אותנו אחד מהשני זה עד כמה אותה תכונה /מידה/תחושה קיימת ובאה לידי ביטוי אצלינו , לפעמים יש אותה בכמות מוגברת ולפעמים בדלילות אבל זה קיים ,גם אם צריך לעמול כדי לגלות אותה בפועל.

 

ודרך אגב, מה שכתבת. זאת הייתה התובנה שלי בענייני לנ"ו בשבת האחרונה

אשרייך שכיוונת..סתם

וואו. פתאום כשחושבים על זה, זה ככ נכון.
דבר מסוים שלא קיבלתי, אני נותנת ממנו הרבה לאחר ואז כשאומרים לי שאני כזאת, תוהה לעצמי איך בעצם היא מועצמת כלפי אחרים ואצלי היא במינוס.

@בת מלך!!!!
אפשר קצת הסבר מאחד מכם?

כשלאדם יש חוסר במשהו מסוים, הוא ייתן וימלא את הדבר המסוים הזה אצל מישהו אחר. (חושבת כי הוא לא חווה את זה/חווה לא בצורה מספקת ולכן מנסה להשלים ולחפות על זה באמצעות אדם אחר).

זה גם מה שהכי יש אצלך
במובן מסויים...

זה יכול להיות גם הכי חומרי לדוג אתה קונה סנדוויץ ואתה מאוד רעב אתה בא לאכול מולך עומד בנאדם שמבקש אוכל ולא נשאר לך עוד כסף
אז זה פשוט להביא לו את האוכל שלך..
יש לך חיסרון שהיה לך את האופציה למלא ורצית למלא! אבל בסוף הבאת לשני בידיוק ברגע שבאת למלא את החיסרון.

כל דבר הוא מועיל- השאלה איך משתמשים בו ⁦⁩

יכלת למלא אבל ויתרת כדי שהשני ימלא לפניך

מאשר להתמלא ולא לתת לאחר את מה שאני צריך.
יצאתי מסובך ⁦⁩

יכול להיות שלוותר זה ממלא יותר בטווח הרחוק כי באותו רגע זה מה שרצית את בטווח הקצר לא הכי אבל בארוך כן.

לחוש ברגשות השני ולרצות למלא את החסר של הצד השני. "הלוואי שאפסיק למזוג מים לכולם רק כשאני צמא ובאמת אראה מה חבר שלי צריך". (הרב נחמיה לביא זצוק"ל)

ומאחורי המשפט מסתתרת נשמתו הענקית של הרב נחמיה לביא הי"ד...
שנזכה לחיות ככה- מתוך חשיבה מתמדת על האחר!

(ומצד שני היה ראוי לפתוח לזה שרשור נפרד ולהעביר על זה שיעורים לגודל חשיבותה של הפסקה. סומך עליכם שתדעו לעצור להתבונן ולהכיר בחשיבות הדברים)

"הרבה צריך האדם לעמול עד שיצוייר לו כראוי שיש במציאות עולם זולת מציאותו הפרטית של עצמו, וכשידע זה כראוי רק אז יוכל להשיג את בוראו.

אם כן מה ש "ואהבת לרעך כמוך" היא כוללת כל התורה כולה , היינו גם כן יסוד האמת ודעת ה' יתברך."

(פנקס י"ג, פסקה פו)

הפרי.

שאם אתה חש במשהו שחסר לך - אז אתה אומר לעצמך, הנה, כעת אני מרגיש מה פירוש שזה חסר, אתן/אעזור בכך לאחרים...

 

זה יפה. דבר אצילי. שאדם עולה מהתחושה שמשהו חסר לו, למחשבה על אחרים, ולא מתחפר רק בזה שהוא צריך..

 

 

לדוגמה, שנוגעת ללא מעטים כאן מן הסתם: מישהו מרגיש שחסר לו להתחתן, מרגיש נניח קצת בדידות. ואז אומר לעצמו: כעת אני חש מה מרגיש איזה חבר שאצלו זה באמת בנפשו וכל הזמן מתלונן על זה. ישר מתחיל חשוב איך אפשר לעזור לו, את מי אפשר לשדך לו...  או סתם לומר לו כמה מילים טובות שלפחות ירגיש לא לבד [כמובן, מתאים לבנות ביחס לחברותיהן לא פחות..]

 

 

בהצלחה!

אתם ביחד, שניים מול העולם. וכל מה שמסביב פחות מעניין. מעניין רק מה טוב ונכון לכם, זה הכול.

כשהאח זורק משפט, תתפסי את העיניים של האיש שלך ותקרצי לו; הרי שניכם יודעים שזו שטות.
כשהגיסה-לעתיד מעקמת את האף אלייך, תחייכי אליה, לא בקנטרנות, באמת מהלב, מה אכפת לך, את הרי יודעת בדיוק כמה הזוגיות שלך בריאה וטובה.

ותבטחי בעצמך ובעצמכם. אתם החברים הכי טובים זה של זו.
תזכירו זה לזו להיות סבלניים ולהתייחס בהומור, כי ראוי לשמור על יחסים נעימים עם המשפחה, כמה שאפשר.

ותחזרי לספר לנו שקיבלת בחתונה מיליון מחמאות על השמלה המהממת שלבשת, ושרקדת ונהנית!

@@הילונת, תקשיבי לבחורה החכמה הזאת^!

 

 

תודה רבה מהממת איזה מחמם את הלב ונעים לשמוע 😘😘

הוא קצת תינוק....  יתבגר.

 

הכי טוב, לחזק את הקשר בינך לבין בעלך. ל"מזלך", גם בעלך מותקף על ידו, כך ששניכם באותו צד... תרבו טוב ביניכם, תתייחסו בתור "שיתבגר" - ותתעלמו. חבל על הכאב.

 

לך טוב שיש "מרחק וכבוד", זה לגיטימי. את לא צריכה להיות כמו אחרים.

 

עוד כמה זמן הוא יתחתן, יהיה לכם יותר שקט. לא חייבים להגיע באותם שבתות לעיתים קרובות..

 

 

ב. לגבי שכעת הם תופסים את המרכז - אל תתרגשי מידי. דרכו של עולם, שכאשר מישהו עומד להתחתן, ממתמקדים קצת יותר בהכנת לכך. זה לזמן מסוים. ואל תחשבי ש"אוהבים אותה יותר".. לכלה הראשונה יש פינה חמה.

 

תשתדלו לשמור על קשר טוב עם ההורים, ללא תלות בנוכחות של האח וארוסתו, ותבנו ביניכם בשמחה. תראי שהכל יסתדר בטוב, ולכל אחד יהיה את מקומו.

שבינתיים מתעקשות לעשות לי בושות באתרי הכרויות למרות דרישתי שלא!

@משיח נאו בפומ! החלטתי להשתמש בסמל שלך כהקפצה

*רק נראה לי שמחקו לנו את השירשור....

נכון

לא מרגישה שיש צורך לשתף לא בחסרונות ולא ביתרונות. 

כאן אני מרגישה שיש הבדל גדול מאד בין גברים לנשים, לפחות מהניסיון שלי עם בחורים.

יש לי תחושה שגברים מרגישים צורך לספר  מי הם כי אם הם לא יספרו, איך נדע? ולכן הם מספרים לפעמים שהם חכמים, צדיקים, אוהבים לעזור וכו'.

אבל לא צריך לספר. כי אנחנו רואות. שמים לב אם אדם הוא בוגר, חכם, טוב לב, סבלן, נדיב וכו'. וכן לחילופין- טפש, מרובע, קמצן, סגור רגשית, לחוץ.

בכל מפגש בין שני אנשים שכולל שיחה ותקשורת עולים המון נקודות אופי וקווי אישיות שאי אפשר להסתיר לאורך זמן, גם אם לא מדברים עליהם באופן ישיר.

אני מעדיפה לראות במו עיניי תכונות, לטוב ולרע ולא שהבחור יתחיל למנות לי אותם. כי אז זה מרגיש לי כמו ספירת מלאי. לסמן וי ואיקס על רשימת תכונות, לפני שבכלל מתייחסים לכימיה שיש בין בני הזוג, לתקשורת, לתחושה הכללית.

אף אחד לא מושלם. ותאמין לי ששום בחורה שתצא איתך לא תחשוב שאתה מושלם. אבל אם היא תאהב את מה שהיא רואה תוך כדי שיחה והיכרות איתך, היא תהיה מוכנה לעשות איתך את הדרך המשותפת מתוך הבנה שאתה לא מושלם, אבל שהיא תסתדר עם חוסר המושלמות הזה גם אם היא לא יודעת בדיוק מה הוא. זאת בגלל שהיא ראתה שיש מספיק דברים טובים שיגרמו לכל חוסר מושלמות להיות אפשרי. 

כמובן שיוצאים דופן דברים חריגים.

👍👍👍

לא כל הבנות חושבות שיראו את התכונות בעיניים, למשל: איך אני אדע שיש לו מידות טובות? - לקראת נישואין וזוגיות

ההבדל שאת מרגישה בין גברים לנשים, הוא כנראה בין גברים שנפגשת איתם לעצמך.
את אישה אחת, ויצאת לדייטים עם כמה גברים. אני מניח שלא יצאת אף פעם לדייטים עם נשים.

חוץ מהפרט הזה, אני מסכים איתך

אני אכן טיפוס מכליל, וזה די שקוף מהתגובות שלי כאן. וזו הוכחה נוספת לעובדה שקשה להסתיר קווי אישיות במהלך שיחה ותקשורת...

אבל מציינת שכשאני אומרת בנות אני לא מתכוונת רק לעצמי אלא מהיכרות עומק רבת שנים עם המון בנות כמעט לא ראיתי תופעה של בנות שמספרות דברים חיוביים על עצמן, להפך. יש מחלה כזו של ענוותנות יתר. אז נכון שאף פעם לא יצאתי איתן לדייט ואולי יש מקום לחשוב שהן מתנהגות אחרת בדייט, אבל שוב- דייט זה לא הצגה רבתי. זה די משקף מי אתה. בדייט לא אמורים להופיע או להיעלם קווי אישיות בולטים. 

ןמהיכרות עם כמות די יפה של בחורים זו תופעה שדי חזרה על עצמה. וגם מחברות שלי שמעתי עדויות לבחורים שסיפרו תכונות שלהם. לא ממקום רע כמובן, אלא ממקום שמאמין שהדברים צריכים להיאמר כדי שהם יהיו ידועים וברורים. 

אבל כמובן שאני יכולה להעיד רק על עצמי שזה די מעצבן אותי ומעיק לי לשבת מול בחור שמתחיל לשיים תכונות שלו. אני מקבלת פריחה מזה. 

ואגלה לך סוד, זה ממשיך גם אחרי (לדעתי כל עוד לא מתמלא החסך על ידי מישהו אחר) וגם אחרי תקופות שחושבים שהנה זה עבר ממשיכים להגיע גלים.
צריך לחוות אותם ולחיות איתם בשלום יחסית ולהבין שככה זה הטבע ולולא זה מסופקני כמה חשק היה לחזור לצאת אי פעם אחרי פרידות קשות...

אבל חודשיים זה זמן באמת קצר.

אני חצי שנה אחרי פרידה ועדיין עם כאבי לב.

הרבה פחות מבהתחלה אבל עדיין!

אתה יכול לבחור לאהוב מישהי ויכול לבחור שלא לאהוב אותה, וכן היא יכולה לבחור לאהוב מישהו ויכולה לבחור שלא לאהוב אותו.

אהבה זה רגש שיכולה לעבור עם הזמן אבל לא מושלטת ככה (לעניות דעתי)
שכל כן רגש פחות

לא היו יכולים לצוות עליך לאהוב.

דנים על הדבר הזה...וזה לא כזה פשוט. במיוחד שמדובר על אהבת גבר ואישה

על הסוגיה

כולל רבי נחמן, רבי חסדאי קרסקס, מי השילוח ור' צדוק: על מה שנצטווינו יש בחירה.

אם אתה מסוגל לכבות ולהדליק את האהבה אשריך אבל בגלל שרב האנשים (נראה לי) לא מסוגלים לעשות את זה כמו בכפתור אז התשובה שלך לא מועילה. כי אם היה אפשר לעשות את זה אנשים לא היו נפגעים והרבה יותר אנשים היו מתחתנים כבר

אמרתי שזה נשלט.

אם יש עבודה זה לא נשלט.

נתחיל בלקום בבוקר למניין, מה שאני מתמקד בו בימים האחרונים, לא קל אבל נשלט.

שצריך לפעול על פי השכל ועכשיו זה נשמע הזמן הנכון לפעול רק את השכל.
כשתהיו מוכנים תנסו שוב

וכל אחד יבנה את עצמו...ושתרגישו מוכנים תתחתנו..

אני והיא כבר דיברנו על זה לפני שנה שזה היה ממש בהתחלה ועדיין לא התחלנו משהו רציני ואמרנו שנחכה שנה וכל אחד ינסה להתרחק כמה שאפשר ונראה איפה אנחנו נמצאים כל אחד עוד שנה והשנה עומדת להיגמר ואני עדיין אוהב אותה וגם היא אותי אז אני לא יודע איך להמשיך הלאה

אהבה זה לא דבר רע, אם אתם מרגישים התאמה אמיתית בשכל וברגש. אין סיבה שתפסיקו לאהוב...אל תקציבו לעצמכם זמן לחתונה..תבנו את עצמכם כל אחד מהמקום שלו ותתחתנו..

פרקטית איך אני אמור להתנהל?

זה אומר קשר מינימלי, וחשוב שתבינו את המשמעות והחשיבות של הדבר...ובזמן הזה תבנו את עצמכם, זאת אומרת מידות, רוחניות, ואיפה שצריך לבנות..

איך עושים קשר מינימלי? בנוסף נמאס למשוך את זה כבר אני עכשיו סוף טירונות ולא נראה לי שאני יבנה את עצמי כמו צריך מינימום אני מאמין שאני יהיה מוכן סוף הצבא

מה זה אומר מוכן בעניך?

מרגיש פנימית מספיק בשל לזה לדוגמא לפני הצבא הרגשתי מוכן וברוך ה אני בתוך וקשה אבל אני באמת הייתי מוכן לזה כרגע אני לא מוכן לחתונה

מי שלא מוכן לזוגיות,ונישואים
שגם לא יחזיק את זה סתם,
זה יביא לנפילות וחבל.

שנינו צריכים עוד להתבגר ובנוסף אני בטירונות וזה זמן לא נכון לזוגיות

אי אפשר באמת לדעת בוודאות, רק לעשות השתדלות, האפשרות השניה הרבה יותר גרועה....

ברור שזו לא אופציה כיפית בכלל אבל גם להיתקע עם מישהו/מישהי לא מתאימים גם לא נשמעת מלהיבה...

זה נכון שהאופציה השניה היא להשאר רווק (לעולמי עד כי אף פעם לא יהיה לנו את האפשרות לדעת הכל).

אבל האפשרות הראשונה היא ממש לא נישואין כושלים, האפשרות הראשונה היא סיכוי גבוה מאוד נישואים טובים, וסיכוי נמוך לנישואים כושלים שיסתיימו בגירושים, ואז נישואים שניים.

כלומר רוב הסיכויים שהתוצאה תהיה הרבה יותר טובה, וגם במקרה הגרוע זה יותר טוב מהמצב הנוכחי כלומר ברור שעדיף להיות רווק על פני להיות גרוש, אבל גם גרוש מתחתן בסופו של דבר, ובהחלט עדיף להיות נשוי בשנית מאשר רווק כל החיים.

אז במקרה הסביר והנורמאלי המצב הרבה יותר טוב, ובמקרה הגרוע, המצב הוא קצת יותר טוב.

אם את מחפשת תכונות חיצוניות- זה דבר שאת לא יכולה להיות בטוחה בכלל לגביו שהוא יתמיד. "כי המקרה לא יתמיד".
אם את מחפשת את האישיות שלו- ומנתחת לעומק להיכן הוא חותר ושואף כל הזמן את יכולה להיות די רגועה.

ככל שתבדקי תכונות יותר עמוקות ושורשיות- כך תכירי יותר את האדם באמת, ותדעי שזה מה שיניע אותו בחיים.
כל השאר- זה סתם פרטים (שגם הם חשובים אבל אל תבני עליהם שיישארו לנצח נצחים).

בהצלחה רבה! ⁦⁩

מדבר רבות בנושא..

קודם שיהיה לך את הרצון בכלל לרצות זוגיות אחרכ אני מאמינה שהרצון לחתונה יבוא לבד..

עכשיו ,אצל כל אחד הרצון הזה של זוגיות בא בזמן אחר וזה בסדר. אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג ולהלחיץ את עצמך כי בנות סביבך מתחתנות ,ואז זה נהיה דפוס כדי לרצות את החברה..
אלא שהרצון יבוא ממך! ואז ככה תוכלי להיפתח הרבה יותר ,וגם לצאת בחשק לפגישות ולא בבאסה, שנו מתי שלי יבוא ?!כולן כבר מתחתנות . ואני רוצה את זה בכלל? והכל מבלבל ומלחיץ!
גם הרבה פעמים אני לפחות מרגישה שבנות שמו לעצמם הישג להתחתן..
וואלה זה ממש לא עובד ככה (: החיים האמתיים מתחילים אחרי החתונה וכל הנוצץ של החתונה יעבור.. ובסופו של דבר את צריכה להיות עם בגרות עצמית, כדי לדעת להכיל ולחיות עם עוד בנאדם, שכן לפעמים יהיה גם רגעי משבר וצריך לדעת לפתור ולדעת להמשיך הלאה.
לכן באמת ההחלטה הזאת לא פשוטה ולא צריך לעשות אותה מתוך רצוי חברתי או צורך חיצוני, כל אחד והזמן שלו והחלטות שלו כדי באמת לא למהר(לא התכוונתי מבחינת זמן אלא יותר לחץ) ולבדוק שהבחור הזה אכן מתאים לך .

אגב הרבה פעמים נראה שבנות נשאות הכל טוב אצלם אז לא! כל החיים אנחנו רודפים אחרי משהו או נלחצים ממשהו גם בנות נשאות! ישלהם לחץ מ סבתות אמהות חברות בעלים למה? לילדים.. וככה הלאה והלאה
צריך לנשום עמוק בכל החיים האלה ולהקשיב פשוט לעצמך
ואני לא מדברת על הרצון הזה שאת רואה שכולם עם זוגות וגם את רוצה זה כבר רצון בריא זה רצון להיות נאהבת ולאהוב וזה לגמרי טוב ואפילו משם זה לגמרי יכול להביא לחתונה ולא לפי דעתי זה לא זהו הקמתי בית בישראל . זה כל יום להתמודד מחדש

ולא משנה מה החלטה שלך תדעי שזה בסדר החלטת שלא בא לך עכשיו זוגיות וכתוצאה מזה חתונה לגיטמי
החלטת שבא לך גם לגטמי
אל תתני לאנשים אחרים להוריד אותך
תשארי נאמנה לעצמך מכירה לצערי בנות שהתחתנו מלחץ וואלה זה לא עשה איתן חסד מצד שני מכירה בנות שאומנם התחתנו יותר מאוחר אבל כמה מקסים הן מרגישות
כל אחד וסיפרוו בהצלחה(:

ככלל זה באמת משהו מלחיץ..

היתרון בלהתחתן צעירים זה באמת התמימות..

מה שדוחף לרצות להתחתן זה האהבה והכיף להיות ביחד.

כאילו, אם לעולם לא הייתי חווה התאהבות ורצון לראות את השני וכו', זה היה נראה לי כמו עול וקושי והרבה פחדים וכו'..  

רק מה, שגדלים, מתחילים לנתח דברים, ולחשוב 10 צעדים קדימה, ולהסיק מסקנות מאלף ואחת סיפורים ששמענו מהסביבה..

וגם אולי אני קצת נאיבית לגבי זה, אבל שטוב לך עם מישהו, החסרונות פחות רלוונטיים, הם מתגמדים לעומת הסיפוק והשמחה של הביחד.. 

 

 

 

נו באמת

ודברתי עם אנשים שהתחתנו, זה מה שמניע..

מה נראלך שמידות זה מה שמניע? לא מתחתנים בגלל שכל.. לא מאמינה בזה.. 

 

זה לא אומר בכלל שזה מה שמניע אותם במיוחד שעשית פה הכללה שקשה מאוד לפספס אותה
אנשים צעירים מתחתנים מתמימות מה שדוחף אותם זה אהבה והכיף להיות ביחד?
כאילו רציני? אנשים קצת יותר גדולים כבר לא ככה?
בואי נזכיר את סיפורי החברים בתיכון .. כולם של התחתנו מתוך אהבה וכיף ? לא! הם התחתנו כי לחצו עליהם לא אמרתי שכולם אבל הכללות האלה לא עובדות


אגב מידות זה סופר חשוב את יכולה אם את לא כלכך מחוברת לעצמך בטעות להתאהב עם גבר שלא מתאים לך מבחינת מידות ולא לסגנון מבחינת דת ולא למיליון דברים
אז לא אני לא מקבלת מה שכתבת לא חושבת שזה תלוי בגיל.

שצעירים לא חושבים יותר מדיי.. כן בגיל 19 אתה לא בהכרח מודע למי אתה ומה אתה צריך בתור גבר או אישה,

הרבה פעמים (וראיתי את זה מלא) הייתה מציאת חן, כיף ונעים ביחד, השקפה מתאימה וואלה מתחתנים בלי יותר מדי ספקות..

ואצל מבוגרים או בוגרים איך שתקראי לזה, גם אם יש את כל הפרמטרים כביכול שמתאימים, הם עדיין מאוד חוששים לעשות את הצעד! ולמה? כי שאדם נעשה חכם יותר, הניתוחים לסיטואציות נעשות מורכבות יותר ואז כל אדם שמגיע זה כבר לא מציאת חן פשוטה, זה סיפור שלם של למה הוא מתאים או לא מתאים, ומתי אני מרגישה איתו טוב ומתי פחות.. הרגשות נהיים מחודדים יותר, אדם חש את עצמו ברמה מדוייקת יותר.. והרגש הזה שאמור לגרום לך לרצות את הבן אדם הוא לא בדיוק ברור כמו שחשבת שזה צריך להיות..

 

שהייתי בת 19 והתחלתי להפגש, לא ידעתי בכלל מי אני כמו היום, ולא ידעתי באמת מה אני צריכה בגבר שלי, ואם טיפה הרגשתי מציאת חן מבחינתי היה להתחתן ישר.. היום.. איפה???... נראלך חח 

 

ולגבי העניין של המידות, מידות זה טוב ויפה, אבל אם אין רגש, זה כלום.. זה כמו חבר טוב או שותף לדירה. .לא בונים עם זה זוגיות.. זה מתכון לגירושים לדעתי.. חייב רגש ומשיכה וכמובן מידות טובות.. ואין ספק שלפעמים יש רגש ומשיכה והמידות לא טובות ואפשר להסתנוור וזה מסוכן.. פסדר, אני לא מזלזלת במידות טובות.. אין ספק שזה מה שבונה את הזוגיות *לאחר שבאמת בדקנו שיש משיכה ומציאת חן* 

 

אני גם מרגישה שאלו שמתחתנים צעירים מגיעים ממקום נקי ותמים גם באישהוא מקום

אני מרגישה שעם הזמן שעברתי מאז שהתחלתי לצאת מצד אחד אני הרבה יותר יודעת מה אני רוצה ומה חשוב לי ולא להתבלבל סתם, מצד שני אני מרגישה שבגלל מה שעברתי אני מפחדת סתם להתאהב ואז בסוף לא ואני מרגישה שאני ממש חוסמת את עצמי ברגשות גם כלפי עצמי וגם כלפי הבחור..

לגבי השאלה של להתאהב, אז אני לא יודעת אם אני קוראת לזה להתאהב, אבל היה אחד שממש מצא חן בעיני בהרבה פרמטרים, לא נראה לי שבאמת הייתי מתחתנת איתו מכל מיני סיבות (היום הוא נשוי כבר) אבל דווקא בגלל זה לפעמים אני לא משווה בינו לבין הבחור אבל כן רוצה שיהיה לבחור את הדברים הטובים שראיתי בהוא ואז זה עוד יותר מקשה.

אני גם מרגישה שקשה לי להתפשר על הדברים הפחות טובים בבחור כי גם הם חשובים לי אבל אין מושלם וזה קשה לי ממש..

קראתי אותה פשוט לא היה לי זמן להגיב.

אבל ממש תודה על התגובה המושקעת שלך!

בעז"ה בערב אגיב לך בנחת וגם ללב אוהב על התגובה שלה

ותודה לכל מי שהגיב!

 

1. את מפחדת שבגלל כל מה שעברת (שמצד שני זה גם חיובי כי את יודעת יותר מה את צריכה עכשיו), שתבואי לפגישות תבואי חסומה רגשית ויהיה לך קשה להיפתח:

בעיקרון הזמן מרפא, ואם את עושה עבודה טובה בנפש של נקיון המשקעים והמשברים, את באמת יכולה לבוא נקייה לפגישות כאילו את מתאהבת בפעם הראשונה.. זה לא סותר את העובדה שתבואי עם נסיון חיים ועם הבחנה של מה מתאים לך יותר או פחות. אבל *זה* לא אומר שאת חסומה..  

 

 

2. את אומרת שאת בעצם אוספת איתך תכונות שמצאו חן בעינייך, ובמיוחד מהבחור הזה..ואז את כביכול נהיית יותר "בררנית": (למעשה אין סוף לשילובים של תכונות של בני אדם, ככה שתמיד את תופתעי ממה שתפגשי , בין לטובה, בין לרעה)

 

דרך אגב זה תהליך טבעי לגמרי, אנחנו אוספים איתנו חוויות בדרך. כמו שאם לדו' תבשלי כמה שנים, את כבר תדעי איזה תבלינים את יותר אוהבת ויכול להיות שתיהיי יותר רגישה לזהות טעמים שאת יותר או פחות אוהבת , או שילובים מסויימים שטובים לך. יכול להיות שגם תטעמי טעמים מיוחדים שיגרמו לך לא להעדיף לאכול אוכל פשוט..(אני אתן לדוג' אצלי. תמיד הייתי אוכלת טוסט רק עם גבינה וקטשופ . היום התחלתי להוסיף בצל, אולי זעתר או אורגנו וכו'. אז פתאום שאוכלים את רק עם גבינה וקטשופ זה מרגיש חסר.. כי התרגלתי למשהו הרבה יותר טעים וטוב.)   

 

3. קשה לך להתפשר- זאת לדו' אמירה מאוד כוללת, יכול להיות שאת בסדר ויכול להיות שלא. תלוי סיטואציה לגמרי. 

 

א. טיפשים מכדי לפחד.
ב. לא טיפשים אבל סובלים מרגעים של חוסר שפיות

נראה שאתה ממש 'סובל' מרגעים של חוסר טיפשות...
ולפי דבריך, כנראה שאני סובל מרגעים של חוסר שפיות שאני בכלל רואה צורך להגיב לך...

מפליא אותי כל פעם מחדש מאיפה לאנשים יש את העזות הזאת לכתוב תשובות סרק לאנשים שמבקשים עצות...

אבל נמאס לי כבר 😏

אבל מוזמנת לשאול

לא יודע אם אני יכול להגיד על עצמי את זה אבל אני משתדל להיות...

השאלה היא לא מי כאן ירא שמים ומי לא, אלא מי מהבחורים כאן זמין עכשיו ומעוניין לענות לך על שאלה...
אני צודק?

אם כן- אז אפשר...

כן

אפשר לומר שהסתדרתי, אבל אם תצוץ לי שאלה אני אדע שאפשר לפנות אליכם!

כל כך מוקדם?

בחורה ספורטיבית זה בהחלט מוסיף נקודות...;)

כולם נשמעים אותו הדבר.. ולכן כדאי להפגש
תני לו אפשרות לרגש אותך מהמקום הפשוט והלא מפתח ציפיות , אל תשאלי הכל, אולי תופתעי ודווקא במקום של ה"לא בא לי" זה יקרה..

יכול להיות שאת עייפה.. אבל תחשבי על השחיקה. למה לא לחכות להצעה שכן מלהיבה אותך *קצת* יותר משאר ההצעות? תחשבי מה יגרום לך לרצות את אותו בחור יותר מאחרים ולחפש את זה. כמובן, אני לא יודע מה המצב שלך לגבי הצעות וכו' וכמה לחץ הלחכות הזה יגרום לך. אני חושב שזה בסוף משתלם בדרך כלל, מנסיון..
המון הצלחה!

בס"ד

 

ואולי באמת כמו שאת כותבת את עייפה וחסר לך אנרגיה לכל התהליך הזה...

 

אולי כדאי פשוט לקחת הפסקה, ובזמן הזה לנסות להשקיע בדברים שימלאו אותך בכוחות ורצון לצאת..

 

אם היה מדובר ברגש קיצוני ביותר או בתקופה עמוסה ומעייפת בטירוף הייתי חושבת שעדיף לדחות.
אבל אם זה עייפות כללית (שמאד מובנת) חבל לפספס.

מכיר מישהו משם. מה הסיכוי שזה יעזור?