פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 724)

הרבה זמן לא היתה כאן שאלה על סיבה הגיונית כל כך לפסול בחורה.

כן אחי, זה בלתי נסלח, היית יכול לדמיין את הילדים שלך עם שורש?

חס ושלום, צריך לבדוק ביחוס שלה, היא בטח גויה גמורה.

א. זה מספר שסובב הרבה סביב החתונה, 7 ברכות, 7 שבע ימי משתה וכו'. וכתוב הספרים הקדמונים ש7 זה מספר שמסמל את הטבע, בחורה שלא אוהבת טבע לא אוהבת להתחתן. וזה מעיד על חוסר הבשלות שלה לחתונה, חבל מאוד להתחיל קשר ככה.
ב. הסלוגן של טבע זה 'את הכי יפה כשנוח לך' אתה באמת רוצה לצאת עם מישהי שלא נוח לה? לא איתך, לא עם עצמה, לא בשום סיטואציה!
ג. אני לא רוצה להכליל, אבל מה לעשות שזה נכון... בנות שלא אוהבות טבע, הן עירוניסיות שלא רוצות ללכת סתם לפארק, אלא הן יבקשו ממך בתי קפה וזה המון כסף.
ד. גם אם תמצא עבודה מתי שהוא בחיים שלך בחנות של טבע, אתה לא תוכל להינות מזה כי היא לא תרצה את המתנות האלו.
ה. אני מכיר מישהו שהתחתן עם מישהי שלא אוהבת טבע, והם התגרשו בסוף!!!!

בדיוק יש עלי טבע..

כל בדיחה נהפכת להיות רצינית

היא לא חייבת לאהוב....כל אחת והטעם שלה...

 

לא לפסול על שטויות...

ברור שהדוגמה על הטבע זה סתם... בקטע של לא מסכימים בדברים שהם לא הכי חשובים... עד איפה הולכים עם זה.
להתפשר תמיד או לא בכלל, טבע זה סתם דוגמה שעלתה בראש באיזה הקשר, עוד לא פסלתי על טבע!!

פשוט מתי שמרגישים דחייה, או אחרי קשר משמעותי ועדיין אין משיכה חזקה.

גם בלונדיני לא?

פלוני מפונפן?

וואלה ציפיתי ליותר אחרי כל הפרסומות שלהם.

לעמוד מול מוסכמות חברתיות בצורה חזקה!! ריספקט.
השלב הבא הוא לבדוק אם היא הצליחה לעמוד גם מול גל הבלנסטון שהציף את העולם

חוץ מזה שטבע זה יקר... למה לא לעבור למשהו פשוט יותר?! בלנדסטון??

כל בחורה יודעת שאפשר לשנות מה שגבר לובש גם אם המצב רע מאוד אני לא יפסול על זה.

ב. לא. זה עניין של אופי, לא כל דבר צריך להשליך על היהדות.

ישראל נקראים עזים שבאומות, בזכות התורה.
שני הצדדים הללו- של ביישנות ועזות אמורים להופיע ביחד כצדדים משלימים.

ובדיוק כמו הניק שבחרת לעצמך אני מצטט-

 

''שיר הרוח על המים 
ולו הרבה גוונים 
מי אני היום ומה אני 
בצלילים המשתנים בשיר? ...''

 

ולענייננו, החיים הם דינמיים-הצלילים משתנים בשיר, וכדי לדעת מי אני היום ומה אני צריך גם תמרור ופסגה.

הרצון להשתנות על פי בית עתידי אידאלי זהו בדיוק התמרור שמברר בשעת מבחן מי אני ומה אני.

אולי זה לא הכי אידאלי אבל זה גם לא כ'כ רחוק משם וממש לא הונאה (כמובן כשיודעים להבחין בין השאיפה למציאות ולמה אני עושה את מה שעושה)

הייתי חייב.

מקריץ מילים?

שהוספת קריצה 😏

אם היו מבקשים ממך לעשות משהו שאת לא מאמינה בו, אבל מה שאומרים לך זה להתחזק במשהו שאת גם ככה רואה כנכון ורוצה בו אלא שקשה לך. אז זה רק זרז מוטיבציה ולא צביעות או הונאה כי זו לא הצגה, זה באמת מי שאת.
ועוד נקודה: את ההשתדלות הזו את לא עושה (רק) בשביל שמישהו ירצה אותך אלא בשביל הבית המשותף שאת רוצה איתו. המטרה היא להיות במקום טוב יותר בשביל שניכם.

לגבי המוטיבציה לקיום רצון ה' - ברור שהכי נכון זה לקיים מאהבת ה', אבל לקבל מוטיבציה חיצונית כשקשה (כמו שכר ועונש) זה גם דבר חיובי ולא צביעות, מאותה הסיבה.

אם זה רק דירבון זה מצויין, שהמטרה היא רק להשיג שידוך טוב זה בעיה...

קרה גם לי שהתחלתי להקפיד יותר על דברים בזכות קשר מסוים ובמרחק הזמן קצת נשחקתי.
אבל אני לא חושב שזה מגיע מהמקום שאת מציגה.
אני רוצה לעבוד את ה' ולהקפיד על הכל בלי קשר לבחורה כזאת או אחרת, המפגש איתה החזיר לי את זה יותר למודעות + המחשבה על באיזה מקום אני רוצה להיות כשאני מקים את הבית שלי.
גם היום שאני בתקופה שאני חלש יותר בזה לא אומר שאני לא עובד על זה ולא רוצה להתקדם.

את צודקת שמישהו שעושה דברים רק בשביל להכיר מישהי יותר דוסית ממנו והוא לא שם - זה לא אמיתי ולא מחזיק. אבל לא כל אחד שמתקדם בעבודת ה' עושה את זה כדי 'להשיג' מישהי גם אם הקשר הזה הוא מה שדוחף אותו.

יש מציאות..שבה אנחנו חושבים בראש על שידוך למשל ומתאימים לפי סגנון..
השם ברא את פלוני יודע שהאורך חצאית הזה חשוב לו ואת התורה חלק בלתי נפרד מלמצוא בן זוג.. ולכן אם מישהי אומרת אני רוצה מישהו דוס היא תלך עם חצאית ארוכה וזה גם טוב אם זה קורה לפני שהיא נפגשת (נתת דוגמה שהציעו מישהו דוס ואז היא האריכה את החצאית בצורה ספציפית..זה גם לדעתי לא נכון לעשות..)
בכל מני צדדים של ההלכה יש את הסיטואציות האלו..מה שכן אני מסכימה שעדיף שזה יהיה לכתחילה ולא בדיעבד, אבל גם בדיעבד זה יכול לעבוד..לא יודעת..אולי אם מישהי חושבת שבשביל שיהיה לה בית עם בחור ספציפי שלדעתה הוא טוב מאוד אז היא תאריך בשבילו את החצאית..זה לא מרגיש לי מדי פסול

כי את רוצה בית של תורה ושל קדושה..
ומזה אם לא רצון ה' נטו?

לכן הם קשורים זה בזה..הכוונה הייתה שאי אפשר לנתק את השאיפה לבחור דוס מהרצון להתקרב להשם.איחרת אין סיבה לרצות מישהו כזה כי אפשר להסתפק בפחות

נפלאאא

מעניין מה הייתי אומרת על המסקנות שהגענו אליהן לפני שנה כשהתעקשתי לחכות שזה יהיה בשביל ה' ובלי קשר לשידוכים... לא יודעת.

אבל ב"מחוזות אחרים" מישהי עושה תואר על מנת לצאת עם מישהו אקדמאי
ומישהו ילך למכון כושר כדי להיות """ראוי""" למישהי שהגוף שלה עונה על מודלים מסוימיים.

או במילים אחרות,
משווקים לנו מוצר על פי מה שנחשב בחברה שלנו
ולנו נותר להדביק את הפער על מנת להתאים למידותיו.

אם אנשים פועלים על מנת להשיג את המודל המבוקש בסביבתם, אני מרחמת עליהם.
מנגד, אם הרצון הפנימי של האדם הוא להגיע לנק' מסויימת והוא מחפש עזרים חיצוניים על מנת לתמרץ אותו- זה אנושי.
האידיאל הוא לעשות את הדברים נטו לשם שמיים ועדיין גם כך הדברים מתקבלים, "מתוך שלא לשמה בא לשמה".

שאני מסכים לגמרי שצעד כזה או אחר שאנחנו עושים, לא אמור להגיע בגלל שבחור צדיק יבוא ככה, או שהבית ייראה בצורה מסויימת

נראה לי שכשחסר לבן אדם את התוכן המקורי, אז מתחילים להביא כל מיני נסיונות למשוך את עצמו ואת הסביבה בתירוצים... שהם יכולים להיות נכונים אבל הם לא העיקר...
אני חושב באמת הכי טוב זה להיות נאמנים לעצמנו, ולא לעשות בגלל כל מיני סיבות, גם אם יש לזה השלכות להמשך... הרבה יותר חשוב לבנות קומה רוחנית בצורה טובה...👍

אם זה מדבר אליך וגורם לך להתחזק-אפילו אם זה הרצון לכבוד -תשתמש בזה כדי לעבוד את ה'.
כדי להתקדם בעבודת ה' צריך להיות אמיתי ולא להשתמש רק "במנוע" או סיבה נעלה ביותר-אלא במה שמדבר אלינו ובאמת מצליח למשוך אותנו כרגע לכיוון הנכון.
שמעתי את זה בשיעור בין הררשונים בסדרה של הרב טל ראש ישיבת.תורת החיים על מסילת ישרים.

שהאידיאל הוא לעשות את אותן מצוות או חיזוקים כי זהו רצון ה' יתברך.
אך כבר נאמר 'מתוך שלא לשמה בא לשמה', ואם זו הדרך להתחזק - היא כשרה לדעתי.

*לעולם* לא חלק מהאנשים. גם מי שבלשמה - צריך לפעמים קצת לא לשמה כדי לרומם את הלשמה שלו

א. שינוי לטווח רחוק וממקום יחסית אמתי. כעניין 'מתוך שלא לשמה' שהביא ' אניוהו'
ב. לא להתכחש למציאות של ' עד כעת'.

אני בספק אם יש דבר חשוב יותר מלהתחתן עם צד שני צדיק ירא שמיים וכו', זה בין הדברים החשובים ביותר שאמורים לעניין אותך במידה ואת עובדת ה'... עצם זה שמישהי רוצה בכך זה כבר דבר טוב. ברור שצריך לעשות את כל הדברים על מנת לקדש שם שמיים בעולם ולעשות רצון ה' אך מכיוון שהסיבה שלשמה היא עושה את זה טובה בפני עצמה זה כבר מוסיף (כי על אותה דרך, היא רוצה להתחתן עם מישהו צדיק בשביל רצון ה'...)

אם מישהי מתכוונת להתחתן ואז להידרדר רוחנית, בעזרת ה' הדבר יתגלה והיא תגרום לעצמה רק צער וחרפה...

גם להתחזק רוחנית וגם למצוא חתן כשאיפותייך?

Win-Win situation.

בסופו של דבר, גם הרצון שלך לבחור דוס באה ממקום פנימי של אמונה ויראת שמים, אז זה לא לגמרי "לא לשמה"...

מתי אנשים יקבלו שכל איייי

יש אותן תאמין לי...

(לדעתי מסוג הדברים שכדאי להבהיר מראש...)

וכל אלה שלא יודעות להעריך, תשמח שהן מראות את זה ולא תצטרך לחיות לצד אחת כזאת...

וכמו שרציני אמר, זה פרט שכדאי לומר מראש ולחסוך הרבה עוגמת נפש

אבל זאתבדיוק הנקודה. אומרים שהבחורה היא "ערכית" והמשםחה היא "תורנית" אבל כשהם שומעים שחוזר בתשובה-מסתבר שזה בעירבון מוגבל מאד- עד איפה שהכבוד שלהם מרשה להם. הם יעדיפו לקחת אפס מהמגזר, חסר יראת שמים במקום חוזר בתשובה. זה פשוט נורא מעליב.

אבל ה' מזווג זיווגים, והוא ימצא בשבילך את האחת שתעריך ותכבד... בע"ה

חזרת באיזה גיל ?16?15?

למה אתה עושה עניין מהחזרה בתשובה שלך?

בגיל שלך זה לא משמעותי כמעט בכלל(או שאתה כן רוצה שזה יהיה אישיו?).

שהוא מסתכל על העבר בתור עבר, וזה לא מפריע לו להתקדם בחיים בהבנה שהוא תיקן עברו כי "במקום שבעלי תשובה עומדים וכו' ". לדעתי זה מראה על ראיה בוגרת

חזרתי בתשובה בגיל 13, לבד(בלי ההורים כאילו). הנקודה שלי שזה לא אמור להיות אישיו לא משנה מתי! אני לא בן אדם פחות טוב או פחות ראוי בגללשאני לא מהמגזר מהיום שהגחתי לאויר העולם. כי בסופו של דבר זה הסיפור את רוב האנשים מעניין ה'מותג' הזה ששמו מגזר, לא יראת שמים ולא תורה.

באידאל הייתי שמח שזה יהיה אישיו במובן החיובי, "עניין גדול" כי מה לעשות- אני לא רגיל.חלק עצום מהאישיות שלי מושפע מהשאפתנות הגבוה שלי כחוזר בתשובה שאין להמון דתיים. הייתי רוצה שזה יהיה בין היתר אחד הסיבות שרוצים אותי-ולא משהו שאני צריך לתרץ ולהצתדק כאילו "גם אני שווה משהו"...

פריקה

מי שלא רוצה אותך בגלל שהיא רוצה בית של תורה ולא בית של חוזרים בתשובה- פשוט לא מבינה ואין לה טיפת מושג מה זה תורה. אז יש לך גם סיבה לשמוח שהיא לא רוצה אותך...

בכזה גיל? ועוד לבד...

אתה חייב להיות בנ"א ממש מיוחד,

וברור שיש את הממש מיוחדת שמגיעה לך, והלוואי שזה יהיה מהר,

ולגבי "רוב האנשים" שמעניין אותם ה'מותג'- אם הם כאלה לא מגיע להם להעריך בנ"א כמוך,

אני בטוחה שאנשים שמעריכים איכות מעריצים אותך....

רחוק מלהיות מיוחד. איש פשוט. פשוט מדי לטעמי משתדל כמה שרק יכול ללכת אחרי האמת.
מה שקשה לי זה לא שהבחורה לא רצתה-עם זה מצוין לי כי ה' הרחיק ממני יצור רדוד שההשקפה שלו מקולקלת. אבל קשה לי עם המציאות הזאת, עם ה'איררכיות' הציבוריות- מחנכים אנשים שזה בסדר לחשוב ככה על בני אדם אחרים ועדיין להחשיב את עצמך קדוש וטהור
. זה לא רע לי-זה רע להם. למשל כתוב על ציבור שלא מוקיר חכמים בשל ערכם האמיתי אלא מבזה אותם-שהם רחוקי תשובה, הם לא יתפתחו כי הם תקועים בבועה שלהם של מה טוב ומה קדוש בלי לחשוב מעבר לחיצוניות.

אני ראיתי את עצמי (רציתי לראות את עצמי) איפשהו על קו התפר והלכתי להרבה מקומות (יעני שיעורים וכו') שלא גדלתי עליהם במקור כי חשבתי שמה שנכון זה לקחת את הטוב שמכל מגזר ,כי באמת יש המון טוב בכל מגזר , והעניין שהזכרת בהתחלה דחף אותי חזרה מהר מהר אל בית הגידול שלי שגם בו יש הרבה מה לתקן..

בסוף הגעתי למסקנה שהכי נכון זה לנסות לתקן מהמקום שלך. קודם כל תיקון עצמי ואח"כ נעבור לשאר העולם

אבל כמו שאמרת :זה לא רע לי, זה רע להם.

אז זה באמת רע להם... כבר נוכחתי לראות מספר פעמים שלא תמיד היצה"ר מגיע עם ראסטות וקעקועים, לפעמים הוא מגיע עם זקן ארוך...- אנשים "צדיקים ומתחסדים" המוציאים לך כל טיפת חשק לעשות משהו שידמה לאיך שהם נראים ול"דרך החיים" שלהם...  צריך פשוט לדעת לזהות אותם! ולהבין שזה פשוט יצה"ר וניסיון לראות אם אתה דבק בדרכך בזכות עצמך ולא בגלל האנשים מסביב, עזוב אותם... תן להם להרקב במיץ של עצמם, אתה עושה את הדבר הנכון ולא נברא האדם שיכול לעמוד במקום שמבקר אותך! שים פס, ותתפלל עליהם שיזכו להגיע לשליש(!) מהמדרגה שלך.

ולגבי התוכן, מובנת התחושה שלך (אתה חרדי, נכון?) 

מבאס. לא מוצדק בכלל.

אבל מה איכפת לך מאחרים? זאת מוגבלות שלהם , לא שלך.

 

ולגבי התוכן ממש: 

מה זה שניסית לשדר?

זה דברים שאתה קלטת, נכון? אז זה כבר עניין שלך כי זה בדימיונות שלך .

 

 

לא חרדי.
לא דברים שקלטתי. מה שהיא אמרה. איך הציגו אותה.

בד"כ הסטיגמות לא נולדות יש מאין

ובמקרים כאלה קשה לשפוט אחרים כי אנחנו לא יודעים עם מה הם נפגשו במהלך החיים שלהם ומה חוו וראו.

ובגדול חושבת שלא תתקשה למצוא מישהי שתעריך אותך ואת הדרך שעשית אם זה לא מהמגזר הסגור והמסוגר..

היא תבוא, אל תדאג

נקווה ונתפלל לטוב.

עצוב
אבל נפרדתי בלב שלם אחרי שראיתי את התכונות הפחות טובות שלו כשבקשתי הפסקה.

מחוסר בטחון עצמי אולי

להרבה מגבלות נפשיות יש פיתרון לעומת מגבלות גופניות שאין יותר מדי מה לעשות.

זה כ"כ קשה!
ותחשבו על זה שבעצם בשידוכים המוגבלות היא בעצם כרטיס הביקור שלך. הוא מוגבל, היא מוגבלת אז הם מתאימים. לא משנה שאין קשר נוסף ביניהם ואף אחד לא היה חושב על הצעה כזו לולא המוגבלות. הוא בחור ישיבה דוס, היא בכלל לייט. היא בחורה מחוננת הוא בחור רחוק מזה בלשון המעטה, בחור חכם וכשרוני שמוגבל פיזית בלבד מקבל הצעות של בחורות עם בעיות נפשיות לא פשוטות.
כל הדברים האלה מורידים ומייאשים. עד כמה שמנסים להיות פתוחים יותר להצעות שנשמעות פחות מתאימות כי מבינים שזה מה שיש.

באמת חשוב שכל אחד מאיתנו ישים לב במיוחד לאנשים האלו ופשוט ישדך!

אגב, חוץ מענבר המקסימים שמעתי שגם מכון פוע"ה עוסק בזה קצת. לא ממש יודעת פרטים.

אני מכירה שני זוגות נשואים באושר..
הזוג הראשון - הגבר נכה צה''ל והיא בחורה רגילה שהתחתנה איתו למרות הכל (ואולי בגלל זה.. זה הפך אותו לאדם ממש מיוחד, עוד יותר מלפני כן)

והזוג השני - בחורה שיצאה עם בחור, ובמהלך הקשר עברה תאונה קטלנית. היא נשארה לתקופה ארוכה בשיקום - ונשארה נכה ומשותקת בכל פלג הגוף התחתון (מהמותניים ומטה).. והבחור התעקש לחכות לה וחלומות אותה בשיקום, והיום הם נשואים באושר..
פלוס שתי נסיכות מקסימות - שנולדו הניסים..

יש תקווה

זו אהבה אמיתית!!!

ה' יברך אותך!

 

במדדים שלך - שלך= המדדים שאת בחרת לעצמך מראש - עקב נסיון בקשרים קודמים, המלצות, רצונות, חלומות, וכו 

 

וזה לא משנה מה הכותרת שאת נותנת לו ואיך האופי שלו ביחס לאחרים. 

 

את צריכה "רק" (במרכאות גדולות) שהוא יתאים לך על פי המדדים שרצית. לדעתי ומנסיוני זה המפתח להצלחה. 

 

מקווה שעזרתי, ב"הצלחה

ייתכן שזה מתחיל בהורים שלך. 

אתן דוגמא עלי ועל ההורים שלי ועל סבתא שלי, אולי ככה זה יהיה יותר ברור. 

 

שמתי לב שאני דווקא אוהב ומתחבר לבחורות עם אופי, קצת קשוחות, לא פראייריות, לא יסוומן כאלו (כמובן, במידה מסויימת). תהיתי למה זה ככה? וחשבתי על אמא שלי שהיא ההיפך מזה, היא לא קשוחה, מוותרת הרבה לטובת אחרים, לרוב לא אסרטיבית, עם קצת תמימות. פעם אחת היא דווקא גילתה אסרטיביות כלפינו באיזה עניין, ואז גיליתי שזה הרבה יותר מוצא חן בעיני. הערכתי את זה. 

כנראה שהתכונות הללו שאצל אמא שלי, גורמות לי לרצות דווקא ההיפך מהן. התכונות של האסרטיביות וכו' חסרות לי בדמות הנשית, אז אני מחפש להשלים את זה אצל הבת זוג.

 

וזה מסביר למה אבא שלי התחתן איתה. כי סבתא שלי (אמא שלו) היא אישה טובת לב אך קשוחה, פדנטית, ואסרטיבית. לאבא שלי היה חסר את העדינות, הרכות וכו' והוא מצא את זה אצל אמא שלי. זה ההסבר שלי. 

 

כמו שאת מבינה, יש מצב טוב שזה הולך להתנדנד בין הקצוות הללו במשך הדורות הבאים, ולא יודע אם זה יתאזן מתישהו.

 

אחרי כל זה, תסתכלי על ההורים שלך. אולי את מתחברת לאנשים שהם ההיפך קצת מאבא שלך (במקרה והוא קשוח עם אופי חזק וכו')? או שלהיפך, אולי מנסה לחפש מישהו דווקא כמו אבא שלך (במקרה שהוא עדין יותר וכו')?

 

היא תצטרך לראות ולהגיב, והאמת שלא סתם שאלתי כי גם לי קצת יש משהו משותף במה שאמרה לי , אבל אבאשלי לדוג הוא עדיןנפש אבל הוא לא נשי...

אישה ' גברית' לגבר 'נשי'
נתקלתם בזה ?
עיקר השאלה שלה היא אם ישלה משיכה לאחד כזה דווקא ו היא ראתה מקשר קודם עם אחד כזה שזה אולי לא ככ בריא כי למרות שהיא משדרת חוזק עדיין מחפשת עלמי להשען אז אך מסתדרים עם זה..

אבל כשאני חושבת על זה,זה באמת נכון!
אני מחפשת הפוך מאבא שלי 🙊

לי שזה דווקא משהו מאוד טוב, כי יש נטייה לבנות בהרבה מקרים להימשך לגברים דומיננטיים מובילים, שבד''כ גם מגיעים למצב של פגיעה בבת הזוג, חוסר התחשבות והקשבה.. וכו' ובסוףעם כל הרצון לגבר חזק ומוביל הבחורה סובלת רגשית מהקשר או מהזוגיות...

אז אני חושב שדווקא שאיפה לבן זוג עדין ורגיש, יכולה להיות יתרון שייתן לך סוג של שמירה מנקודות בעייתיות... כמובן שגם לבחור עדין ורגיש לצורך העניין, יש בד''כ תכונות גבריות של הובלה ונתינת טון בקשרים, פשוט באמת כדאי להתעקש על זה...👍

שמעתי פעם שהכל ביחד למערכת יחסים בבית.

אם נניח בבית האמא הייתה חזקה והאבא לא, והקשר עם האמא טוב, אז הבחורה תרצה גבר "חלש".

ואם כנ"ל אבל הבחורה יותר בקשר טוב עם האבא, אז היא תרצה גבר חזק כדי שלא יעבור עליו מה שעבר על בעלה.

שמעתי את זה במלא וריאציות, אז אני לא מאמין שזה מדויק או נכון. אבל יש מצב שזה השורש...

מה זה אומר גבר נשי, מה את מחפשת בגבר, ואם את מחפשת את זה זה סבבה, גם אם זה נחשב נשי. ויכול להיות שתכונות אופי מסויימות, יתאימו לך ויחשבו כנשיים. מצד שני יכול להיות שתכונות אופי אחרות, לא יתאימו לך וגם יחשבו כנשיים.

ופחות אוהבת כי הוא לא גורם לך להרגיש נשית.

את מגזין לקראת כלה.

שולחת לך קישור להזמנה עד הבית:

לקראת כלה מגזין צרכנות

יש להם גם רשימה של דברים להכין לחתונה

קבצי גמ"ח ברכת ישראל - www.text-ratz.com
ויש להם עוד קובץ של נושאי שיחה בפגישות שלא מופיע בקישור הזה. אז אם מישהו רוצה אני יכול להעלות

מעלה (למרות שכבר העלו את זה בפורום פעם)

רוצים לברוח למישהו שהוא ההיפך מהראשון, שאיתו דברים לא הסתדרו.

מה שממש שטותי, כי כל הגברים אותו דבר.
בערך.

למה קצת שונה אם אפשר שונה לגמרי?
אתה כנראה לא פגשת נשים בקריזה על הגרוש שלהן.

לא פגשתי הרבה אלמנות, ב"ה.
אבל אלמנים פגשתי, והם דווקא לא כל כך רצו את ההיפך הקיצוני מהאשה הקודמת.

למה אתה מתעסק בנושאים כואבים של אחרים, עדיף לך להתעסק עם עצמך ולחפש לך מישהי משלך... לא?

או שזה רק בראש שלי?

"כל הגברים אותו הדבר"?

התכוונתי לזה שאחרי הכל, אדם שלא מסתדר עם מישהו ומנסה לברוח על ידי חתונה עם מישהו אחר לגמרי, עלול לגלות שיש תכונות אופי שנמצאות במידה כזו או אחרת בכל אדם.

אני מכירה אישה אחת, שלא מפסיקה להתמרמר על הגרוש שלה ולחפש מישהו אחר, ולכן אני אומרת-
גברים זה גברים, אין מה לעשות.
גם נשים זה נשים, לא סותר

זה שהאשה שהתגרשה נשארת אותו דבר. כאילו, אם הבעיה היתה אצלה - באמת זה לא יעזור, אבל לפעמים הבעיה אצלה, לפעמים אצלו ולפעמים בקשר ביניהם.

אחר והתחתנת עם בעלך דווקא כי?
הוא היה הראשון? את מעניינת...

אלא אם כן יש לו בעיות ממש קשות.
אבל אנשים נורמליים? אפשר להסתדר עם כל אחד!
(רוב הבעיות בזוגיות זה מחוסר הבנה הדדי, ועקשנות. כלומר- פתירות אם מדברים ומורידים טיפה את הראש.)

ב. למרות שאפשר להסתדר עם כל אחד כמעט, עדיין צריך לברור כדי שיהיו מינימום חוסר הסכמות וקרקע שווה בערך לחיים יציבים.

זה ממש לא נכון.

אחת התגובות הטובות

לא מכירה את הנפשות הפועלות, אבל הכותרות שלהם לא מעידות על כלום. אולי לשניהם דווקא היו תכונות אופי דומות?

לא נמדדת ע"פ המקצוע. הגעת בעצמך למסקנה הזאת בדוגמא שהבאת...

שיש אנשים שאוכלים הכל ונשארים רזים

שחש אנשים נמוכים שנולדים להורים גבוהים

שיש ילדים ג'ינג'ים שנולדים עם הצבע הזה אאוט אוף דה בלו

שיש אנשים מזי רעב בהודו ואנשים נוטפי זהב במונטה קרלו

כי העולם הזה מזה מעניין ומפתיע. ומלא גוונים. ומוזר. ומגניב.

 

ועכשיו ברצינות- איך יכול להיות שאנשים יכולים להתחבר לכל מיני סוגי אנשים? כי לכל אחד צדדים רבים עד למאד באופי ובאישיות וצרכים רבים ויכולות רבות. וכל קשר מתאים לחלק מהפרמטרים האלו, ועל החלקים האחרים עובדים

זה שהוא מצליח להסתדר עם עצמו זה כבר פלא.

חוץ מזה, לא בטוח שהם הפכים *גמורים*.

ואם היא בקרקל?? (מה שדיי סביר אם היא שואלת). אי אפשר לענות בעדינות וכבוד, אולי לנסות להסביר את ההיגיון? אז נכון שיש סערה תקשורתית סביב הנושאים האלו, אבל פה יכול להיות בן אדם ספציפי, עם חיים וכבוד ודעות משלו? למה לא לענות כמו שצריך???

בוא נמנה את מספר המצוות שהיא קיימה כנגד מספר העברות שהיא אולי (בהנחה עיוורת רווית הוצאת שם רע) עברה ונראה

היא לא קיימה מצוות אלא עברה עבירה על והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך!

לא קשור לבחורה

יש חיילים צדיקים ויש מסגרות מותאמות גם בצבא

למה אסור לבת לשאת אקדח להגנה עצמית? לא שיש לי כזה אבל.. (לא מדברת על צבא)

מה זה קרקל? 

 

 

זה באמת כזה נורא? 

אני רואה שכולם הגיבו תשובה שלילית באופן מוחלט אלא אם עשתה תשובה, מעניין.. 

זה לעבור על הלכות יחוד בכלכך הרבה רבדים שונים וגם להתקלקל רוחנית

צריך לשאול אם זה נורא???
אפילו רבני הארגון בית הלל שנמצאים בנקודת קיצון משמעותית ביחס לרוב המוחלט של הרבנים(וגם רבנים פתוחים לא הסכימו איתם על ההיתר הגורף לבנות בצבא בשערות עורפי) כתבו בפירוש שמה שהם מתירים זה רק עורפי ורק בליווי ולא בקרבי ויחידות שדה.

זה גדוד שאפשר להחליף את שמו ל"סדום ועמורה אדמה וצבויים"

תודה

ששירתה בקרקל וכיום היא נשואה לבחור דתי יוצא ישיבה גבוהה.
נדיר, יתכן.
קיים, כן.
את מתלבטת אם ללכת על זה כי את חוששת שזה ישפיע על ההגעה לבן הזוג שלך?
הייתי שוקלת את זה מסיבות אחרות,
אבל אם מכל שאר הבחינות זה מתאים לך- כנראה יתאים לך בחור שיקבל את זה.

אני אומנם לא בוחנת כליות ולב, אך מהיכרות שלי עם הנפשות הפועלות אני יכולה לומר שהם לא נמנים בין "דתיי הבופה"..

ויפה. למדתי מושג חדש.. דתיי הבופה. לא הכרתי

 

ויתכן שרובם לא, אבל יש הרבה חבר'ה שמשתנים עם השנים.. במיוחד כאלו שעדיין נותרו ברווקותם.

כי מבחינתך (ובצדק) זו תווית שנתתי לאדם אבל היא יכולה להיות ריקה מתוכן.
רוב הפעמים כשאני כותבת כאן דברים, אני משתדלת שתהיה להם אחיזה במציאות- לפחות לפי איך שאני רואה אותם...
ולכן, המידע הזה לא צויין כפרמטר חברתי אלא יש כאן משהו מהותי ואמיתי שמעיד על האדם.

*הקרדיט על המונח "דתי בופה" מגיע לרב יונה גודמן.
חודש טוב

as usual

לגבי ההתחלה: את יודעת שלא היה שינוי מאז שהיא היתה בצבא עד שהיא התחתנה?
אולי היא השתנתה? אולי הבחירה לשרת בקרבי לא נעשתה בלב שלם?
ואולי יש פער בינה לבין בעלה ברמה הדתית, והם התחתנו למרות הפער מסיבות שלהם?

(אני כמובן שואל כדי שאת תכתבי לנו מה בדיוק הסיפור, כך או כך. אני לא תופס צד (אם זה נשמע ככה...) כי את מכירה אותם ואני לא.)

כי אני לא נוהגת לרדת לחייהם של אנשים.
התמונה בגדול שהיא התגייסה כדתייה, יצאה משם דתייה.. לא הסתירה לפני ואחרי את השירות שלה כחיילת בקרק"ל (תמונות בפייסבוק וכד').
שינויים יש מתוקף היותנו בני אדם וכל תקופה שעוברת אנו משתכללים.
אני מתלבטת אם קיים זוג שלא קיים בין בני הזוג פער תורני, בין אם הוא מזערי וכמעט לא מורגש עד לכדי פער מהותי.
אצלם בכל אופן, זה לא נראה שיש פער אבל מניחה שיש דברים שמרגישים או יודעים רק כאשר אתה אחד מבני הזוג.



ד"א אם תהיית,
אני לא תומכת בגיוס בנות לצה"ל וכשמדובר בגיוס לקרבי אני אפילו נגד.
מצד שני, אני האחרונה שתאמר למישהי לעשות משהו בצורה מסוימת רק כדי שלא תפספס את האביר על הסוס הלבן שלה בהמשך... נראה לי מוזר לחיות חיים שכאלה.

במה האדם שירת לא קובע מהם מידותיו ודרכי חשיבתו ולכן זה לא משנה.

לא קשור לאיפה היא שירתה/ איזה מגזר היא שייכת וכו'. אדם נמדד לגופו.

אדם עושה לפעמים טעויות בחיים שלו, וכשהוא רוצה לתקן אותם ולחזור בתשובה- החברה לא נותנת לו. זה לא צודק ולא ע"פ ההלכה בכלל!

הגאולה מופיעה קמעה קמעה. דומה דודי לצבי, לפעמים הוא נגלה ולפעמים הוא נכסה.
תתחזק בזה שאחרי יום הזיכרון (וכהמשך ישיר) יש את יום העצמאות. איילת השחר כבר החלה להפציע 🙂

הרבה פעמים התחושה היא שאף אחד לא מבין אותי באמת

אותו/אותה בפני משפחה וידידים, כמו חוסר בדרך ארץ ועוד.

שמי שאמר, אמר "אי תחושת דחיה" (על הדבר השלישי).

וכבר היה מי שאמר שצריך לחפש שלושה דברים בבן/ בת זוג: מידות, מידות ו... מידות

אני ממליצה לך בחום להתייעץ איתם תחילה, ולשים את המבוכה בצד.

הורים חכמים יכולים מאד להועיל לך, לחסוך לך עוגמות נפש.

ובמיוחד אם הם דיברו איתך על זה- קל וחומר.

תנסה לחשוב על צעד מסוים שאתה תעשה ותדמיין מה קורה הלאה..

 

דבר שני- לענ"ד עדיף לדבר איתם קודם, כמו שהם ביקשו. זה באמת טיפה מביך, אבל זה שווה את זה .

אם את ממש מובכת (נראלי שהמבוכה של הדייט הראשון/שיחה ראשונה גדולה יותר) אז תעשי כמו אפשרות ב'- אבל לומר להם אחרי הפגישה הראשונה גג השניה- הם ההורים שלך, הם גידלו אותך- מגיע להם לדעת. 

אמא שלי תמיד מזהירה אותי שאני לא אפתיע אותה ואביא לה בחורה פתאום. תמיד מזכירה לי שאבא שלי בא אליהם הביתה בפגישה הראשונה...

 

ואולי עיינתי בכתוב קצת יותר מדי- אבל נתפשתי למילה: "הבהירו"- זה שהם ממש עומדים על כך- ואז כדאי לך לברר למה (אולי שכבר יש להם הצעה בשבילך או יש להם תובנות שהם מאוד רוצים שתדעי לפני שאת מתחילה), או שזו סתם בקשה שתכבדי אותם בתור הורים והם מאוד ישמחו להיות מעודכנים בתהליך המשמעותי שבתם עוברת?

 

ובכל מקרה-את תמיד תחליטי על מידת הפרטיות שאת רוצה (במה לשתף וכמה). 

להורים יש תובנות וראייה שלא תמיד יש לצעירים וחבל לפספס את זה.
את לא צריכה להיות נבוכה או לחשוב שזו פגיעה בפרטיות. מן הסתם הם רוצים ללוות אותך בטוב עד לחתונה בע''ה.

מה וכמה ומתי הם ידעו על קשר ספציפי, האם לשמוע מהם הצעות או לא וכו' - זה כבר בחירה שלך בהתאם לאופי ולקשר ביניכם. זה שונה גם אם גרים בבית או לא - יותר קשה להסתיר פגישה כשגרים עם ההורים...
אני למשל גיליתי בשלב די מאוחר בעולם הדייטים שההורים שלי עושים בירור משלהם על כל בחור שאני נפגשת איתו, ולא עפתי על הרעיון אז למדתי מאחי וסיכמתי איתם שאני לא מסגירה פרטים מזהים לפני פגישה רביעית עם אותו בחור. אבל הם כן ידעו בכללי כשהיה קשר חדש.

ואנקדוטה לסיום - נפגשתי פעם עם בחור שהייתי הראשונה שלו והוא לא רצה לספר להורים שלו שהוא מתחיל להיפגש. רק מה, בפגישה הראשונה שלנו אבא שלו עלה על האוטובוס שנסענו בו (עד סוף הקשר כבר פגשתי את אבא שלו בנסיבות יזומות והזויות ואת אמא שלו ואחיו גם ראינו באמצע פגישה, אבל אלו כבר סיפורים לשרשור אחר...)

הרבה הצלחה!

לדעתי, זה תלוי הורים. תלוי במידה של העצמאות שההורים נותנים לילד שלהם.
אני כותב בלשון נקבה אבל זה נכון לשני המינים.

יש הורים שמרגישים בעלי הבית על הבת שלהם, מתערבים לה יותר מידי בבחירות שלה (הערה על זה - בסוף התגובה). יש בחירות בחיים שבהן המציאות הזו היא לא טובה אבל גם לא נוראה, ויש בחירות, אלו המשמעותיות, כמו בחירת חתן, שבהן המציאות הזו היא פשוט אסורה.

התפיסה הנכונה (גם מצד ההורים וגם מצד הבת) היא שההורים מייעצים. יש להם מה לייעץ, יש להם ניסיון, חכמה, חכמת חיים. הבת מקשיבה, שומעת מה נאמר, מביאה את הדברים לשיקול דעתה, ומחליטה. ההחלטה והבחירה הן שלה. ההורים לא קובעים כלום.

אם ההורים לא יודעים את מקומם, וחושבים שמתפקידם לקבוע לבת את השיקולים הראויים לבחירת חתן, כדאי ללמד אותם שלא כך. כמובן, כשרוצים לשנות לאדם (ובטח להורה) תפיסה צריך לעשות את זה לאט לאט, ע"י הסברה נעימה עד שהדברים באמת יתקבלו.


אני חושב שהדברים שאמרתי עד עכשיו הם פשוטים.

ולעניינינו- אני לא מכיר את ההורים שלך, את כן.
אם התייעצות איתם תועיל לך ותחדד אצלך דברים ולא תבלבל אותך (בד"כ מקביל ל-'אם את והם יודעים את מקומם'), אין סיבה לא להתייעץ איתם, זה יכול רק להוסיף.
אם את חושבת שהתייעצות איתם תזיק לך ותבלבל אותך (בד"כ מקביל ל-'אם את או הם לא יודעים את מקומם'), לדעתי כדאי להימנע מלשתף אותם בהתחלה, ללכת בכוחות עצמך, ולהיוועץ במי שכן מועיל לך. את ההורים תעדכני בשלב יותר מתקדם של הקשר, כשתרגישי שזה הזמן, כשתרגישי שאת מספיק בטוחה בקשר או כשתהיה לך סיבה להפסיק להסתיר מהם.
ואם את בוחרת לא לשתף אותם, אל תרגישי "עבריינית". זו בחירה לגיטימית.

(גם אני נתפסתי למילה "הבהירו" שכתבת, אבל מסיבה אחרת. לי זה נשמע מאיים כזה, שאת חייבת לספר להם, ושהם כאילו מחפשים שליטה על העניין הזה - שהם ידעו הכל ויוכלו לפקח על העניין. אם אני צודק, ורק את יודעת מה המציאות ולמה התכוונת, זו דווקא סיבה לא לספר להם, כדי למנוע מצב של התערבות שאינה במקום מצידם.)





(אני יכול להגיד על עצמי שקיים הבדל ביני לבין הוריי, וששיתוף והתייעצות איתם יכולים להזיק למהלך הבירור שבקשר, ולכן אני מעדיף להודיע להם רק בשלב די מתקדם, כשהקשר הוא כבר עובדה, ועם זאת לא מאוחר מידי כדי לתת להם מספיק זמן לעכל את העניין לפני החתונה ולא להשאיר אותם עם תחושה שאני בכלל לא מתייעץ איתם ושדעתם לא מעניינת אותי. ובמקביל אני משתדל להרגיל אותם לתפיסה הזאת שהצגתי פה, שהם לא אמורים לבחור בשבילי דברים, כדי שבבוא העת אוכל לספר להם יותר ויותר מוקדם ולא אחשוש מתגובות שונות שעלולות להיות להם.)


והבטחתי הערה בסוף: ברור שההתנהגות הזו מצד ההורים נגזרת מכוונות טובות שלהם: הם חושבים שהם מכירים את הבת שלהם טוב מאוד, והם חושבים שהם יודעים מה טוב לה ומה היא צריכה, ומה חשוב בחיים, והם לא רוצים שהיא תעשה טעויות ויהיה לה מזה רע, והם חושבים שלהחליט בשבילה זו דרך טובה לחנך.
אבל גם ברור שההנחות האלו לא בהכרח נכונות, וגם אם כל הראשונות נכונות, האחרונה לא נכונה. אז צריך להבחין בכוונותיהם הטובות ולהודות להם עליהן, ולתקן אותם בדרך הפעולה שלהם.

בכל מקרה, תמיד אפשר לשתף באופן כללי מאוד. גם מתחילת קשר ולא לתת יותר מידיי פרטים. וגם לא להיכנס לדיונים בנושא.
אמא שלי שמחה מאוד והתרגשה כשסיפרתי לה שאני מתחילה לצאת. כשבא לי אני משתפת אותה וכשלא מתאים לי אני לא מספרת ואם שואלים - מקצרת מאוד בתשובה. זה לא שאת צריכה להחליט על אסטרטגיית פעולה עכשיו ולהיצמד אליה. אם זורם לך לשתף שתפי אם לא - לא. אל תקחי קשה, לא לכאן ולא לכאן. תקשיבי לעצמך בכל שלב, תרגישי מה עושה לך טוב ועופי על זה!
בהצלחה גדולה, שיהיה בקלות, בהירות והשגחה:-*

מסכים מאוד עם @ע מ

ברור שיש לזה מחירים לא פשוטים

אבל הם ההורים שלי.

יש דרכים להכניס אותם לפרופורציה שאת מתחתנת ולא הם.. אבל.. לדעתי הם משמעותיים פה.

נהניתי משלל התגובות החכמות.

כאמא לילדים מתבגרים, חלקם נשואים וחלקם בדרך... יידוע של הורים הוא ממש מצד הכיבוד והכבוד שרוחשים,

עד כמה לערב, לספר, לסמוך על ברורם - תלוי קשר, אופי, פער וכו'  יש שיעדיפו לברר דרך אח, גיס, חבר/ חברה, ויש שיסמוכו על הוריהם.

אבל מניסיון (אכמ"ל) חוסר שיתוף של הורים מביא לנסיונות ולתוצאות לא טובות שלעיתים בלתי הפיכות.  

זיכרו: כעת אתם צעירים, "חכמים, מבינים, ידענים..." , אבל בסוף ההורים בעלי ההיכרות הגדולה ביותר איתכם, והחפצים באמת בטובתכם!

אין מה להפסיד מייעוץ איתם!

כמובן כל הנאמר לעיל, כשהיכולת בידכם ליצור הפרדה בין ייעוץ לפרטיות , לגבולות הטעם הטוב בחרותכם האישית!

אני יכול לספר לך על עצמי שכל שיתוף עם ההורים רק הפריע ופגע. וההורים שלי אנשים מדהימים, פשוט בעניין של התייעצות או שיתוף זה לא עובד.
יש להם תפיסת עולם שאני לא מסכים איתה, והם ינסו כל הזמן לשכנע אותי בצדקת דרכם. וכל פעם ששיתפתי משהו זה נגמר בשמוס מצידם על מה עשיתי לא בסדר בסיפור. זה ממש לא עושה חשק לשתף.

בס"ד

אישית שיתפתי רק אחרי שהיה קשר רציני. כך התאים לי ובאמת לא רציתי שכולם יהיו מעורבים.
זה ממש עניין אישי שלך. אני לא רואה חובה מקודשת לספר להורים מראש.

בעזרת השם יהיה טוב.

"תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה"

תאמין לי אני שונא גאוה- זה אחד הדברים שאני הכי שונא אם לא ה- שאנשים מתגאים, אבל אני עוד יותר מתעצבן כשאומרים על אנשים שהם גאוותנים, לדעתי פעמים רבות זה עצמו נובע מגאוה.
הוא בסך הכל חושב (ואגב, זו מחשבה מאוד בריאה) שגם לחיצוניות יש ערך ולכן הוא רוצה להצטלם באופן מקצועי. אז די עם האשמות מיותרות, זה ממש נמאס

אתה יכול לפנות בפרטי

בשביל תיק העבודות

רק הערה:

שמתי לב שהרבה בחורים לא מצטלמים נכון באתר...(אולי גם בנות) ובמציאות הם נראים בהרבה יותר טוב...

תמונה לא פחות חשובה , זה עוזר להתרשם.

 

ובקשר למה שאמרת לא שמעתי שיש ...אולי תעשה חיפוש ...

בקיצור את לא מעוניינת בו וזה בסדר גמור. מותר לך

לא ממש בטוחה בתשובה הזו כי היא לא מתקבלת לי על השכל..

 

 

הכנסת את  @בסדר גמור כבר לפני שהגיב לך

 

 

לשניכם, תודה על התגובה.

 

כל הכבוד!!!


ובואו נפסיק כולנו עם ה"אם x אז זה אומר שזה מתאים/ לא מתאים", ופשוט נחייה ונזרום...

אם x שווה y זה אומר משהו על y רק אם זה פונקציה חד חד ערכית, אז זה לא מחייב יותר מדי.
@ריבוזום רוצה לעזור בתרגום בבקשה אם צריך?

ועדיין, לפעמים ניתוח מחשבות שעוברות לנו בראש מביאות אותנו לתובנות חשובות. וזה לאו דווקא בהקשר של 'מתאים' / 'לאמתאים'.. הנה, עכשיו חיזקת אצלי את המקום של לשחרר/ להתעלום מהמחשבה הזו..  בניגוד לקודמיך

 

תודה על התגובה!

ואני חושבת שזה בא מהמקום שפחדתי שהוא יפסול אותי על תכונה מסוימת שהייתה אצלו ממש והייתה הרבה פחות אצלי, וכל הזמן ניסיתי לחשוב מי "יותר טובה ממני" בתכונה הזאת ותוכל להתאים לו..
בקיצור, פחד
אבל זה כמובן יכול לנבוע גם מחוסר רצון להמשיך כמו שמעליי פה אמרו..

חושבת שאצלי זה לא מגיע ממקום חושש שיפסול אותי או משהו.. בעיקרון זה אף פעם לא מחשיש אותי (לטוב ולמוטב)

 

אממ.. חוככת בדעתי לגבי חוסר הרצון להמשיך.. לא נראה לי שיש סיבה באמת בשלב הזה..

מתוודה שקרה לי לא מעט פעמים..

 

מה זה אומר?

בעיני, ברוב המקרים זה פשוט אומר שאת שדכנית בהכחשה  

 

ולפעמים זה אולי מגיע מתוך:

 

~ הרגשה שלך שאת כאילו לא מספיק 'שווה' בשבילו (לא מכירה אותך, אבל משום מה ברור לי שאת כן!!)

 

~ משהו בו (חיצוני או פנימי) מאוד מזכיר לך את אחת מחברותייך ואז עולה בך המחשבה שהם מתאימים.

 

~ את חושבת שאולי הוא פחות מתאים לך ולא היית רוצה לפגוע בו, לכן את כבר חושבת על דרך להטיב איתו ('לפצות' כביכול על

זה שאמרת לו לא..). 

 

[כמובן שיש עוד כהנה וכהנה אפשרויות..]

 

 

את יודעת מה זה בטוח אומר?

שיש לך לב גדול מלא טוב שרוצה בטובת האחר!

(לא משנה מה הסיבה לזה. באותה מידה ממש היית יכולה להגיב באופן אחר.

עצם זה שזאת המחשבה שעולה בך מעידה הרבה על מי שאת ועל הלב הטוב שלך..)

 

בהמשך לוידוי בהתחלה..

מרגישה על עצמי שנוכחות גבוהה של מחשבה כזאת (מצטטת אותך לרגע- 'כל הזמן חושבת..' וכו')

כאילו גורמת לי להיות חיצונית לקשר.

אפילו להסתכל עליו באופן קצת קצת שונה כי אין "אותנו" אלא הוא נפרד ממני לגמרי

עד כדי כך שאני חושבת על מישהי אחרת בשבילו..

וזה לא טוב. בוודאי שלא מקדם..

אז באמת עצתי לנסות להרחיק את המחשבה הזאת. (כל עוד אתם בקשר)

 

הרבה בהצלחה נשמה!

לבנתיים את יכולה לממש את כישרון השדכנות שלך (לא ציני) בשביל בחורים אחרים- בטוחה שהם ישמחו ;)

 

א. אני סוגשל שדכנית גם לא בהכחשה

 

ב. וואי, החיצונית לקשר.. שם נוח לי באמת.. וזה דיי חוזר על עצמו.

גם במצבים שהכל בסדר ולפעמים כמו שאמרת לפני שמחליטה לסיים קשר..

זה אומר שאולי רואה שאין בניכם התאמה ואולי הוא יכול להתאים למשהי אחרת.

יפה מצדך שאת חושבת על אחרים ...

ב. תעשו חוויות משותפות, כמו שאמרו לך בשירשור הקודם.
ג. חלק גדול מהרגש קשר נוצר מגעגוע, תנסו להוריד אולי בצורה זהירה את המינון של הפגישות...

ולא רק לשבת ולדבר.

אז איך מקדמים קשר?! הנה כמה רעיונות, שובבים יותר ורציניים פחות, שיהיה כיף

לחתוך ביחד סלט וארוחה קלה (פיקניק)
לשמור על ילדים (אחיינים, שכנים, בני דודים וכל זוג נשוי שבא לכם להוציא לדייט)
לקשט עוגה/קאפקייקס או להכין כדורי שוקולד
לחלק אותם לברכה בגינה ציבורית
לצאת לתחרות צילום
להכין אלבום מעוצב
לצייר את השקיעה
להרכיב פאזל של מלא חלקים
ללכת לשמח בבית חולים/בית אבות
להתנדב באריזות מזון לנזקקים
מסע אופניים
יד ושם-וזה רציני
ללכת לטייל במקום נוסטלגי
לקרוא ספר (ביחד לבד)
גן חיות (ומי שלא רוצה להשקיע, פינות חי זולות פזורות בישובים שונים ופארקים שונים כמו פארק לכיש באשדוד-בחינם)
ללכת לים
לבנות ארמון חול מושקע
טיול רכבת
להראות תמונות ילדות ומשפחתיות
קניות סופ"ש לאחד המשפחות
לשחק בגינת משחקים
להאבד בעיר העתיקה בניסיון להגיע לכותל
טיול זריחה
ללכת לשדה התעופה (אפשר גם עם משימות של כל מיני דברים שצריך לחפש)
משחקים כמו-קלפים, סט, רמיקוב, ארץ עיר...
פונדו
טיול במאה שערים (כמובן בסוף לאכול צ'ולנט מקורי!!)
לבחור אוכל שחונכנו שאסור לאכול בדייט וללכת לאכול (כמו פלאפל, ספגטי, נישנושים, אוכל עם פרג וכד'. )
לקבוע עם זוג אחר ולשחק "חפש את המטמון"- זוג אחד מחביא משימות, ומאוחר יותר באותו היום הזוג השני מבצע (או תחרות בין זוגות!)

יהיה מעולה להוסיף עוד רעיונות בשרשור!!
לקרוא את הרשימה ביחד ולהחליט מה מתאים לכם

😁

[ ] בישול (שטח, אמגזית בפארק או בבית של אח)-שקשוקה, חביתה, פנקיק, פונדו (פמרות, במבה, בייגלה)
[ ] משחקי קופסה
[ ] קלפי היכרות (כרטיסשיח!!)
[ ] טיולים
[ ] אופנים (הכי נח בתל אביב)
[ ] מוזיאון
[ ] סדנאות למיניהן (בישול, שוקולד.,צחוק)
[ ] גן חיות
[ ] גני משחקים
[ ] לעבור על אלבום תמונות
[ ] הופעות
[ ] סרט (בית של.. /קולנוע)
[ ] לעשות קניות לשבת (למשפחה.,) ביחד
[ ] לנגן ביחד (אם רלוונטי..)
[ ] התנדבויות יחד (בסגנון שזורם לכם)

אז קחו את זה בחשבון.. הכול משפחות. 

 

ויש גם הרבה חוסר צניעות ברוב המקומות..

נשמח גם לקבל טיפים איך אפשר להעמיק את הקשר.. והכל כמובן מתוך צניעות..

באמת לא נכון

נשמע שמתאים לה מישהו שעבר תהליך דומה ועכשיו הוא דתי

יכול להיות גרוש או גם עם רקע דומה, אבל יש.

(אני אישית לא הייתי שולל הצעה כזאת, אבל זה אני)

שמתי לב שדווקא הרבה בחורים לא נרתעים מנשים עם ילדים, לפחות בסביבתי...

לא מלחיצה המחשבה על הורות מיידית אח"כ?

אני למשל כרגע בחיים שלי לא ארצה לקבל הצעה של גרושה ואו עם ילד. (לא שיש בהם פסול פשוט לא שם)

גם כשהתחלתי לשמוע הצעות, הייתי פתוח להצעות של גרושות, מצד שני אף פעם לא הגיעה אף הצעה כזו. אז לא יצא...

מעניין

אבל אתה לא מפחד שלא תוכל להעניק מספיק אהבה לילד לא שלך.
או שיהיה קנאה בעיני אשתך על יחס שונה בין הילדים.

אותי זה מפחיד

שבו יש היררכיה מאוד ברורה: גרושה מתחתנת עם גרוש, חוזר בתשובה מתחתן עם חוזרת בתשובה (או עם מישהי הנחשבת לסוג ב' בגלל מוצא/מחלה/בעיה במשפחה). מאידך, מחוץ למגזר החרדי הכול תלוי בדתי הספציפי.