פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 735)

פשוט קרה לי גם מקרה מאוד אכזרי לפני בדיוק שנה.. שגם עליי נכפה.. 

זה מאוד קשה ומתסכל.. 

מצטערת לשמוע..

זכרי משפט יפה: לא משנה אם טוב לך עכשיו או רע לך. זה יעבור!!!!!

סתם דוגמא למשל לא מתחברת לקטע של הללמוד ביחד בתוך קשר...ממש לאאא

גם בתוך קשרים משמעותיים שהיו לי...

***

אני מחפשת קשר חי וטבעי עם האישיות..עם האדם עצמו...

אל מה... שבתור בת שפוגשת בנים אני יכולה להגיד לך שהאישיות של בחור מתעדנת ומושפעת ונבנית מהקשר לתורה... ואני ממש מרגישה את זה..

ממש יכולה להרגיש על בחור אם הוא משקיע בלימוד גמרא... או שומע שיעורים מרב בית כנסת בין מנחה לערבית (שזה כמובן גם דבר ראוי. אבל התכונתי שמסתפק בזה) ...

מרגישה על הנפש שלו...כמה היא ממוקדת...מחשבה נקיה.. פחות רעשי רקע...אבל סתם משיחה על דא והא...

זה משהו פנימי כזה...אבל אני טיפוס רגיש אז כנראה חשה את זה..

מהזוית של צוציק כמוני- נראה לי שכדאי לברר עם מכון מאיר, הרב יהושוע שפירא, חברה מבוגרים במרכז ובהר המור. או יוכלו להכווין אותך.
ממש בהצלחה ותודה לך שאת אופטימית. נותנת תקווה לצעירים יחסית.

את נשמעת לי ממש כמו הניק שלך- נעימת הליכות, מקסימה ממש.

והשאיפות שלך כל כך יפות ונכונות.

אני רק אציע כאן משו בעדינות רבה-

אני מתחילה להבין שבחיפוש שלי של בן זוג אני צריכה להתחיל לבדוק לא את מה שאני רואה לנגד עיניי אלא ניצני פוטנציאל.

כלומר אם יש כימיה ואיזשהו מצע רגשי מחבר, ויש יכולת הקשבה והכלה- הטוב מאליו יבוא. זה אומר שיכול להיות שיהיו ויתורים ויכול להיות שהבית שלך יהיה שונה קצת ממה שדמיינת, אבל גם את וגם הוא תלמדו אחד מהשני ותממשו את הפוטנציאל אחד של השני.

אז תמשיכי להאמין ולרצות את האמת שלך ואת מה שנכון ומתאים עבורך, אבל תהיי פתוחה לראות גם את אותם ניצני פוטנציאל יפים, שלפעמים קצת חבויים מתחת לפני השטח.

אני עוד לא מצאתי את הניצנים שלי- כי הם באמת לא תמיד ישנם, אבל זה מרגיע אותי לדעת שאני לא צריכה לחפש פרחים גדולים של ממש...

בהצלחה יקרה! 

ממרומי גילי הוקסמתי מהתובנה שלך. כל-כך אמיתי ונכון בחיים. גם אני התחתנתי בגיל לא צעיר ובעלי לא ישב בישיבה כמקובל, אולם זיהיתי בו את הניצנים ועלי הכותרת התואמים לשנינו. 

היום ב"ה בנים ובני בנים אוהבי תורה ומתמידים בתורה בשמחה ובאהבה!

בהצלחה רבה לשתיכן!

וכמה משמח לשמוע שמצאת את הפרח שלך

ושהאמון שנתת בתהליך הביא אותך למקום הטוב שאת נמצאת בו היום

זה נותן תקווה!

אין לי כל כך ידע בנושא, 

אבל רוצה לאחל בהצלחה רבה יקרה

מעריכה מאוד

אני מכירה רב גדול מהציבור הדתי לאומי שהתחתן בגיל 38 עם בת 38, ככה שכנראה יש אנשי תורה לא נשואים גם בגילאים האלה...

במיוחד אם אתה לא מכיר אותה

בהצלחה

אבל הבחור לא התקשר אלי בעצמו אלא שלח מישהי שתדבר איתי..

וככה הרגיש לי יותר בנח לברר עליו ולהחזיר תשובה.

בכ"מ אם אתה רוצה לפנות אליה בעצמך זה גם בסדר,אבל עדיף דרך צד שליישי 

בהצלחה בעז"ה

טיפ למקרים כאלו: אפשר לתזמן הודעה.
ככה אני עושה כשאני חושש לשכוח נגיד, בעיני עבודה, או שאין לי כח להתעמת. ואז באמת ישן כשההודעה נשלחת והטלפון שקט..
והי! ממני רק בנות נפרדו ככה. אולי זה בגלל שאני גבר;)

קרה לי  ששלחתי הודעה פדחנית בטעות..

(כיביתי אח"כ את הפלאפון יום שלם כי לא היה לי כח להתמודד עם התוצאות..)

אפשר לחכות קצת

טעיתי בהבנת הענין.

חשבתי שכתבת שלא מתאים לשלוח סתם הודעה בשעה כזו..

כעת אני מבין שתוכן ההודעה היה ש"זה לא מתאים"...  באמת לא לענין. לגמרי. אולי שלחה קודם וזה התעכב.

לפעמים זה נשלח קודם ורק לא היתה העברת נתונים ניידים..

וגם, לפעמים ההחלטה קשה ועד שהיא כבר נעשתה רוצים לבצע אותה וללכת קדימה...אולי גם לך יצא להרגיש כך פעם 

**אבל תאמת שלהיפרד בהודעה ללא שיחת הכנה מקדימה זה אכן קצת "הלם"... לא קל להכלה. זה בום.***

אנשים מלמדים זכות 

כי אדם נורמלי (הוא עצמו כתב שהיא בחורה טובה)-לא אמור לעשות דבר כזה

ואם קרה כנראה שיש לזה סיבה.

אף אחד לא מצדיק את המעשה-ההפך הגמור.

גם הודעת פרידה, גם בשעת לילה מאוחרת.

1 בלילה זה אכן מאוחר!

ואין קשר לדון לכף זכות. הבחורה יכולה להיות מצויינת ומתוקה. פה קרתה טעות.

פרידה זה לא דבר של מה בכך, שלא נדבר בכלל שעדיף לא לעשות את זה בהודעה.

יש אנשים שקשה להם להתמודד עם הכאב של השני והם מנסים להתחמק דרך הודעה. והם יכולים להיות אנשים טובים ומצויינים.

גם הודעה, וגם באמצע הלילה...

לא יודע מה עבר לה בראש,

ולא נראה לי שיעזרו לך לימודי זכות עליה.

שולח לך חיבוק,

בטוח שתתאושש מזה מהר,

ומהר שתמצא אותה מהר,

שתקבל הודעות יותר משמחות ב1 בלילה,

בדרך לבית נאמן, כשר ושמח

היא לא ידעה שהוא אחרי המפיל.

ובכ"מ הוא יכול לשלוח הודעה בחזרה גם אחרי שבירך המפיל...

כמה אני לומד אחרי המפיל...

וכתיבה היא לא הפסק.

ואת התכונה השניה שנשמעת מזה שהיא ענווה וצניעות.
ומחבקים את עצמך , אוהבים את הרגישות המבורכת הזאת כלפי אחרים, ואז אפשר להסכים להיפגע פגיעה זמנית ששיכולה גם לחסן או שמציגים את עצמך כמו שאת, גם עם הפגיעות, והצד השני מבין שהוא צריך להיות גם רגיש, אם באמת אכפת לו ממך.
--
בכללי- נפגעים בחיים, לכן נראה לי שנכון מאוד זה שאת לא מחפשת להפגע, אבל אל תפחדי להפגע. סטטיסטית תפגעי בחיים, ולפעמים בתום לב יפגעו בך, ואם מראש רואים שזה בתום לב או שזה 'פצע נורמלי'  שמחלים אז לא נלחצים מזה כמו שלא נלחצים מלחתוך עגבניות, למרות שסטטסטית נפגעים ב120 השנים הראשונות של חיתוך עגבניות.
--
בגלל שיצא לי לפחד לא להיות ראוי אני קצת מבין את זה. את הצד הפגיע אולי אני קצת פחות מבין בתחום הזה, אבל הקישור שעשית בין רגישות לפגיעות מוכרת לי גם. מחזק את ידיך מכאן ואם אוכל לעזור בפרטי אז בשמחה.

שאין את ה"אחד"..

האחד שיתאים, שידע, שירגיש.

יש אנשים עם פוטנציאל לעבודה משותפת

ושבכל מקרה צריך לעבוד ,לעבוד ולעבוד כל החיים..

סתם מקשקשת מחשבות ......

כשאוהבים מרגישים, יודעים, מתאימים.
שאוהבים ומתאימים מרגישים ויודעים.
כשבאמת מתאימים מעריכים, מעריצים, אוהבים, מרגישים ויודעים. והמון מבינים. ועוזרים, ונכונים (לעזור, להיות שם. וזוכים) ועובדים.
ולפעמים בשיר השירים לא קל לי אבל נזכר ומודה שגם אצלי צריך "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ". והלוואי שתחפץ כמו. שהיא תחפץ, ולא (רק) מה שנעים, טוב ורצוי לי. במילים אחרות : שהיא תחפץ, ולא (רק) אני.

 אולי יעזור גם לך @מחליטה תמיד!.
--
מבוסס כאמור (גם) על דברי הרב @ואמונתך בלילות .

כאילו אני מתקשר ושואל אם אפשר לשחק איתה היום אחרי בצפר... (סתם צוחק, אבל השאלה המקורית רצינית..)..

כנראה הכיר אותה לפני כמה שנים ולקח לו הרבה זמן לאזור אומץ ולהתקשר

אמא שלי הוחמאה מזה ואמרה שהיא כבר נשואה...

בס"ד

תנסה לראות אם יש לה פלאפון ואם אפשר לקבל את המס' האישי שלה...

ואם לא אז פשוט תאזור אומץ ותתקשר אליה הביתה.....

בהצלחה ממש!

ומסתבר שזה היה המספר של אמא שלה.

לא ידעתי איפה לקבור את עצמי באותו רגע

תן לי 3 תכונות מרכזיות שלו.

מהר.

יופי, עכשיו תמצא סיפורים שמבססים אותן,

או סתם סיפורים מאפיינים מאוד אותו.

חוץ מזה,

תמיד טוב לספר קצת על המשפחה,

איפה גדל, איפה למד, איפה שרת,

תחביבים, דברים שחשובים לו,

דברים שהוא עשה בחיים ("היה אחראי על...", "קרא שייקספיר מתחת לכרית" וכו')

התגובה הזו אז... אממ.. - לקראת נישואין וזוגיות 

בס"ד

וידוי קטן- גם אני מאוד אהבתי את ברני...

בס"ד

עד שמצאתי מקום שאני יכולה להוציא את זה.... 

בס"ד

אתה לא  יודע מי זה ברני?????

סתם....

זו תוכנית ילדים שהייתה פעם בערוץ הילדים.. פשוט נוסטלגיה..

בס"ד

זו התוכנית

ונראלי עשיתי לעצמי פאדיחות...

תודה

בס"ד

כן כן ספירת העומר וכו'...... אני יודעת

רציתי לשים שיר שקט

אבל לא נשאר מקום..

יש לי הרבה פעמים תשובה באותו רגע..

בשביל הנימוס מחכים כמה שעות או חצי יום.. 

משתדל כמה שיותר מהר.

תלוי עד כמה המציע מכיר אותי ואותה,

תלוי עד כמה הוא יודע לספק לי מידע עליה,

תלוי עד כמה מהר המספרים לבירורים עונים (אהמ...),

תלוי עד כמה הבירורים מעלים תוצאות שציפיתי לשמוע,

תלוי כמה הצעות קבלתי עד שהמספרים מהבירורים ענו...

ואעפ"כ, משתדלים כמה שיותר מהר לענות.

עד עכשיו זה היה בטווח של יום יומיים.

בע"ה יעבור..

והוא יגיע כבר וישמח אותך

מהרבה סיפורים ששמעתי מחברים, וגם אצלי כמה מקרים, זה לא כזה נכון, פשוט כשפוגעים בבנות עושים מזה סיפור, ואצל בנים לא עושים סיפור, או כי זה לא כזה מפריע להם או שזה מאוד פוגע בהם, אבל כגברים מצופה מהם לשתוק ולא להיפגע. ודווקא בגלל שאנחנו כאילו פחות נפגעים, לפעמים בנות יותר מרשות לעצמן וגברים יותר נזהרים. ואני מדבר על בסיס עובדות, שמעתי הרבה סיפורים. 

כשמישהו פגוע ממשהו, זה לא המקום לומר לו שהוא "עושה מעכבר הר".

הפגיעה היא סוביקטיבית ומשתנה.

אם אין לך משהו שיעשה טוב לשומע, עדיף שלא תאמר. לא תמיד חייבים להגיב

את חמודה ויש משו בדברייך, וכמובן כמובן שלא נראה לי שמישהו חושב שהוא התכוון לפגוע. הוא התכוון לעזור ועל כך התודה.

אבל שימי לב

הוא החליט בשבילי שהחוויה שעברתי היא דבר פעוט, כנתון. ושעשיתי מעכבר הר.

אני פתחתי את השרשור הזה על בסיס רגש וחוויה אמיתיים. שנובעים מאמונות הבסיס שלי, מהחוויה נרטיבית שלי את העולם, מישותי ומהווייתי. לבוא ולהניח אחרת זה זכותו המלאה אבל זאת לא אמפטיה.

ואת צודקת שצריך לפתח יכולת למידה מה לעשות עם פגיעות- הדרך לכך היא לשקף את החוויה והקושי ולנסות להציג עוד צדדים, לתת פרשנויות חילופיות. לא לעקר את הבעיה מהשורש ולטעון ש'הכל בראש'. 

הנפש שלנו מדהימה, מותר לה להרגיש שלל רגשות ולעבד אותם. לא מתים מלהיפגע קצת. 

התגובות היו מבולבלות אצלי במחשב ולא עקבתי נכון...(חשבתי שחידוש הגיב לצהריים..)

ראשית אני מודה לך על תגובתך ובטוחה שהתכוונת לעזור לי. אבל אני מרשה לעצמי לנתח את התגובה שלך יחד עם הרגשות שלי כדי שתראה איך אנחנו מדברים בשתי שפות שונות. 

"בואי לא נעשה מעכבר הר"

האם אמרתי שזה הדבר הכי מזעזע שקרה אי פעם? האם השוויתי את זה לפוגרומים או למסעי צלב או לרצח אופי? תיארתי דברים כהוויתם יחד עם התחושות הנלוות שלי לסיטואציה. תחושות ורגשות שקרו לי במציאות. לא עשיתי אותם, לא ניפחתי אותם, אלו היו התחושות והרגשות האוטומטיים שלי אחרי החוויה. 

"אנשים עושים דברים הרבה יותר גרועים"

נכון. אנשים רוצחים, אונסים, גונבים, משפילים, דורכים, ועוד ועוד. 

אז מה? אז לכן נשללת לכל אדם שקרה לו משהו מבאס 'קטן' הזכות לבכות על כך? 

וחוץ מזה, מה אתה יודע איפה פוגשת אותי התחושה הזאת של דחיה. של ייאוש קטן, של לבדיות. מה אתה יודע על איך המנגנונים שלי עובדים ולמה? יכול להיות שבחוויה שלי הדחיה ה'קטנה' הזו היא כמו בשבילך לקבל דחייה מטורפת מאמא שלך או מחבר קרוב או רב נערץ.

"לא כדאי לקחת דבר פעוט שכזה ללב"

אתה שכלי. אני דיברתי רגשית. לא כדאי הרבה דברים. בשבילי כאדם רגשי לא כדאי לשמור דברים בבטן. בשבילי כאדם רגשי, וורבלי ומביע כדאי להוציא דברים החוצה וככה אני מוחלת ומעבדת ועוברת הלאה. ככה אני עובדת. ושוב, ההשערה שלך היא שזה דבר פעוט. זו החוויה שלך. זה נחמד מאד ואני שמחה בשבילך (באמת!) שדברים פעוטים מעין אלו לא פוגעים בך, אבל אין כאן שום ניסיון לאמפטיה.

וכדאי להפנים את זה כהכנה לחיי נישואין, מר@בסדר גמור

לגבי הציטוט הראשון - עצם העלאת הנושא מזיזה את המנעד של הדברים שמרגשים אותנו מספיק כדי לשתף אנשים אחרים או את חברי הפורום שהם גם סוג של אנשים, ולכן מה שהתכוונתי שאת מייחסת חשיבות למשהו שיכול לפגוע אם בוחרים להיפגע אבל ביחס לדברים אחרים מצויים לא פחות שאנשים עושים בדרך, לדעתי זה מהדברים היותר שוליים שאפשר להתעלם.

לגבי הציטוט השני - כשקראתי לראשונה זה היה נשמע שאת מוחה על תופעה של אנשים לא החלטיים ששוברים לבבות על ימין ושמאל ואיך? על ידי שהם משנים את דעתם. ולדעתי המחאה הזאת היתה לגיטימית אילו הרף היה יותר גבוה אבל הוא לא ולכן ציינתי שיש אנשים שעושים גרוע מכך ומורידים את הרף.

אני באמת מאד שמחה שאתה מגיב כאן, ואשמח לשמוע את הצד השני של הסיפור.

אין כמו לשמוע עוד תפיסות עולם כדי לראות את העולם על מגוון צבעיו.

בתפיסה שלי גם אם מגלים עוד דברים על ההצעה- בין אם מגלים שאובייקטיבית זה לא נשמע מתאים, ובין אם מגלים שהאופי או תכונות הן יותר שליליות, חייבים לצאת. כי קודם כל מילה זו מילה. ושנית בצד השני עומד אדם שלא יודע למה אתה מחליט שזה בסוף לא מתאים והוא יכול מאד להיפגע. וגם אם אומרים לו 'הסגנון נשמע מדי שונה', זה תמיד יכול להיות אצטלא נחמדה של כיבוסי מילים. 

מה הבעיה לצאת עם משהי דייט אחד כדי לא לפגוע?

אני באמת שואלת כדי להבין.

ועכשיו אני אתן את הצד שלי בסיפור כי זה כנראה באמת היה שונה מהצד שלך:

האמא של הבחור ביררה עלי הרבה זמן. וגם ביקשה תמונה. וסוף סוף אמרה כן. תודה רבה. ואז פתאום אחרי כמה ימים היא אמרה לא. שזה בסוף לא נשמע מתאים הסגנון. וזה גרם לי לתחושה מאד לא נעימה. אחרי שהיא נברה בקרביים שלי ימים רבים וחקרה את תמונתי ונעתרה סוף סוף לשדכנית המפצירה ואמרה כן, היא חוזרת בה.

כאילו לא מספיק שכל תהליך הבירורים גרם לי לתחושות לא נעימות בעליל, והחלטתי בשביל ההשתדלות וכי אני לא מתחתנת עם האמא כן לצאת איתו,  בסוף היא עושה גם את האקט האחרון. 

במיוחד אחרי מה שהאמא עשתה לך, ודווקא בגלל שהיא אישה מצופה שהיא יותר תבין את העניין הזה.. מבין אותך לגמרי גם לי זה קרה פעמיים שהבחורה ביטלה עוד לפני הפגישה..

תודה לך על ההזדהות

נשמע חוויה לא פשוטה. 

בהצלחה!

אני לא הייתי נפגשת עם מישהו שאמא שלו מבררת בשבילו..

או שאני חיה בללנד...

אני חרדית. זה קצת שונה אצלינו. לטוב ולמוטב. 

גם לי זה מוזר לפעמים

בכלל בירורים זה דבר חופר ומוזר.

בעיקרון אני לא סובלת לתת תמונה

אבל לפעמים אני משכנעת את עצמי שזו ההשתדלות המצופה ממני בצוק העיתים.

זה מעניין מה שאתה כותב ותודה על התשובה המפורטת

אני צריכה לחשוב על הדברים אבל זה לחלוטין נותן עוד פרספקטיבה הגיונית. 

לא מסכימה עם הכל, כי אני חושבת שמילה זו מילה זה דבר מאד מאד חזק. זה אמון. זה כבוד. זו דרך חיים. ואתה יודע מה, בגלל שהשיקולים שכתבת לבטל את הפגישה הם חזקים, אז לפחות שזה יבוא עם התנצלות כנה והסבר מכבד.

אני אנסה להבהיר לך עם מה אני לא מסכימה

אתה השווית להגיד לבחורה לא אחרי פגישה ראשונה כמו להגיד לבחורה לא אחרי שנתת תשובה חיובית לצאת איתה.

אבל זה לא אותו דבר.

למה? כי שום בחורה או בחור לא מעלים בדעתם שהתשובה החיובית אותה קיבלו ממדוייט יכולה להשתנות לשלילית עוד לפני הפגישה הראשונה, לעומת בחור או בחורה שלוקחים בחשבון שהמדוייט לא ירצה להמשיך לצאת איתם אחרי פגישה אחת. זה אולי לא תמיד נעים או נחמד, אבל זה לגיטימי לחלוטין ומתקבל על הדעת.

אתה גם משווה ביטול אירוסין לביטול פגישה כי בשניהם היתה הסכמה שהתבטלה. אבל זה כל כך שונה. ההשלכה של נישואין לאדם הלא מתאים אינה דומה כלל ועיקר להשלכה של פגישה אחת עם בן אדם. 

ואתה כותב שאתה צריך לשמור על הכוחות שלך. ולכן לפעמים זה מוצדק לחזור בך מתשובה חיובית. אני מציעה עוד דרך- לפני שאתה נותן תשובה חיובית תעשה את הבירורים בצורה מיטבית ואחראית ותבין שלהגיד כן להצעה זה דבר משמעותי שיש לו השלכות. ואולי אחת ההשלכות תהיה לצאת לדייט כדי לא לפגוע בבחורה באופן שלא היה אמור לקרות על פי השכל הישר. 

ובגלל שאי אפשר לחשב באופן גורף מה יותר פוגע כי הכל כל כך אינדווידואלי ותלוי נתונים- האם להוריד אחרי פגישה אחת או להוריד לפני שיוצאים בכלל. אז לדעתי צריך לעשות את מה שנכון ולשאת באופן בוגר בהשלכות של מתן התשובה החיובית ולהיפגש. אנחנו גם לא נביאים ולרוב לא יכולים לדעת באופן מוחלט וסופי שההצעה בטוח לא מתאימה.

וכמובן שכל מקרה לגופו ובמקרים חריגים אולי אפשר לבטל, אבל זה מאד ברור לי שצריך להתנצל ולהסביר את המהלך המפר אמון הזה והפוגע הזה. 

זה כמו ההבדל בין

לקבל כדור (רגל או סל) בבטן כשאתה לא מוכן,

לעומת כשאתה מוכן, ומפעיל שרירי בטן.

@שמשועננים,

הבנתי נכון...?

אם שני אנשים רצו לצאת אחד עם השני כי שניהם חשבו שזה מתאים

ושניהם אמרו כן

ופתאום אחד אומר לא,

אז הבן אדם השני נותר עם פה פעור וסימני שאלה ועלבון. 

לא ככה?

על המטאפורה,

סה"כ אני מסביר לו אותך,

ולא לך את עצמך

אני עדיין חושב שפחות פוגע להתחרט מאשר לחתוך אחרי פעם אחת..

ברור שלא באמת השוואתי בין המקרים לגמרי, רק לענין זה שלפעמים עושים טעויות ואפילו גדולות, שצריך לתקן אותן ע"י חרטה וביטול.

מסכים איתך שצריך לקחת את הבירורים ברצינות, ולחשוב טוב טוב על כל דבר שעושים..

ולא נראה לי ש"לא מעלים בדעתם שהתשובה החיובית תשתנה", אנשים מבינים שלפעמים עושים טעויות..

בקיצור אני מסכים איתך בגדול. אני ממש לא אומר עכשיו לאנשים להתחיל לשנות את דעתם. רק אומר שאם יש סיבה אוביקטיבית ברורה שאין מצב שאתה ממשיך לקשר עם הבחורה, עדיף לבטל ולא להפגש בכלל. וזה מקרה חריג בעיני, שגם את כתבת שיש כאלו.

מה שחוית. אבל גם בהחלט לא נעים לשמוע שזה המסר איתו יצאת..

או תחושה עממית...?

שבמשפחה שלו לא יושבים בכלא ולא עוסקים בפשע. זהו זה.

(אחותי בדיוק ביררה על בחור מעדה אחרת והסתבר לה שחצי מהמשפחה שלו מאחורי סורג ובריח..הוא הבין למה היא תפסה מרחק אחרי הבירור..חח)

אחרי שהוא יגידו לו שהבחורה מעוניינת הוא יחשוב עשרים פעם אם להוריד או לא 

כי ככה הוא יידע שהוא עלול לפגוע 

ומי ירצה חלילה לפגוע בבת ישראל יקרה מפז

ונכון אני מסכימה צריך להכיר טובה בלי קשר

(אני יכול להניח מאיזו עדה הוא לא...)

מן הסתם זה אומר שהמשפחה פשוטה,

לא מתנשאים ו/או מיוחדים אובר ו/או מיוחסים וכו'.

אנשים חמודים ופשוטים, כנראה חמים ואהובים.

אם הם שקטים או לא - תלוי בטון הדיבור

ככה מרגיש לי, אבל זה ממש לא אמפירי...

יאללה, בהצלחה!

תשמחי אותנו!

מעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

רק שלא קוראים לזה שידוכים.

כי בד'כ עד שמתחתנים עוברות כמה שנים טובות של ביחד בלי נישואים

הלוואי והייתי יודע לכתוב ככה

בס"ד

באמת חשבתי בהתחלה שזה בעוז ובענווה ולא הבנתי למה הוא כותב בלשון נקבה...

רציתי להגיב מי כתב את זה.. אבל אז ראיתי את התגובה שלך.. תודה:-*

קשה,

קשה הבדידות,

הריק המייסר הזה.

לכולנו.

זה כנראה העדר שקודם להויה החדשה,

העדר שמסייע לפנות מקום להויה החדשה,

שתמלא את החיים בשמחה, בחומה, בשלום,

מהרה,

בעתו ובזמנו תיכף ומיד ממש,

בע"ה

איזה תיאור מדוייק, נוגע ופועם. כל כך פועם.

זה כל כך נכון

ואם זאת אני גם שואבת נחמה מזה שכתבת 'מוכנים להכיר סופית שהיום זה לא יקרה'.

נכון.

היום לא.

זה כבר בטוח.

אבל יש את כל הימים האחרים שיבואו, ואף אחד, בעולם, לא יכול לדעת מה יקרה באותם ימים אחרים...

בהצלחה רבה לך ותמשיך לכתוב

יש יותר מדי אנשים שלא צריכים שיאמרו להם

ללכת לקו....

הפורום מוחה בשם ראסעל וועסטבראק,

(שאני לא רוצה לומר בפירוש איזה תוס'

על הריגת כינה בתחילת שבת הוא מזכיר לי...)

שלא קמה ומי יודע אם תקום תופעה כזו,

שידו בכל ויד כל בו,

ואעפ"כ נוע תנוע.