פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 741)

וואי נכון, לא שמתי לב... 

כמובן מסתייג מהעניין העדתי

(נפגש בעצמי עם מישהי מעדה ממש אחרת.

תתפללו לבהירות [ולא של העור של...])

שהבחור הרגיש שזה זה והלחיץ.. הבחורה הייתה בספק, ואמרה לו ש..'אני חושבת שכדאי שניקח את זה לאט..' או משו בסגנון.. ובסוף ב"ה הם נשואים כבר 3 שנים.. 

וחתכה בפגישה השלישית.

אבל הבחור לא ויתר, בסמוך היה לה יום הולדת, והבחור בא ליד מקום העבודה שלה, שילם 1800 שקל לחנות פרחים שהייתה ליד, כדי ששני הילדים החמודים של בעל החנות ימלאו את המשרד שלה בפרחים... על שהמשרד היה גדוש בפרחים והעובדות שאיתה שאלו אותה ממי זה? איזה חמוד תיפגשי איתו... בסוף היא נפגשה איתו שוב לשמחתו והם התחתנו.

מעלה פה את המצברוח..

אם אתה מחפש בחורה עם רקע עני תתמקד יותר במלצריות ובחדרניות. 

תצלם אותה אולי על רקע מצה

או שלוש? או ארבע, בעצם...

יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא
קלא - קמ

לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
פא - צ
קא - קיב
קלא - קמ

שכדאי שהבחור ידע באיזה שהוא שלב שיש לי טראומה ממגע

לדעתי, דווקא חשוב מאוד לספר מתי שהוא,

בטח אם ההשלכות הן רתיעה ממגע אם משהו כזה.

למישהו מהשיעור שלי מישהי סיפרה משהו כזה,

ולדעתי היא עשתה את זה די טוב.

כבר היה ביניהם קצת אמון בקשר,

והיא פשוט סיפרה לו מה היה,

על הפוסט-טראומה שהייתה לה,

ועל הטיפול שהיא עברה.

בלי דרמות, פשוט, נקי, אמיתי.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה ממש

ולא בהכרח מדברים על דברי תוכ"ד הקשר.

לדוג':

"פעם יצאתי עם מישהי... והיא... וכו' "

אני לא יודע אם זה מתאים בדייט ראשון...

היה הרבה מאוד דברים נוראים במהלך השירות אבל זה נגמר הכי ברגל ימין שאפשר וצברתי שם מאוד טוב בכל הגדוד. השאלה היא לא האם לספר דברים לא טובים או לא השאלה אם חשפתי מעצמי יותר מידי.

אם בחור היה עושה לי את מה שהוא רשם בסוף.

לפעמים צריך לעכל דברים וכשבחור מראה שהוא מתלהב כשישמצב שהבחורה מתלבטת או לא סגורה אם בא לה להמשיך, יכול להעמיד במצב לא נעים

בשלב מתקדם ותר זה רצוי ומחמיא.

זו הדעה שלי בכל אופן

אני לא מרגיש שאני עושה הצגות בדייט ראשון.

אבל שמעתי פעם משל יפה, שאני פועל כמוהו, בלי לשים לב:

בבית יש כל מיני חלקים:

יש את הסלון, המטבח, חדר שינה, חדר ילדים, מרתף,

בוידעם, בוידעם של כלי פסח (שזה הכי נידח...) וכו'.

אורחים בד"כ מכניסים לסלון, שתמיד נקי ומסודר, או מקסימום פינת אוכל.

חברים טובים מגיעים גם לחדרים, ויש כאלה שלמטבח.

רק מעטים, בני הבית ואולי רק בני הזוג, נכנסים לחדר השינה,

ולבוידעם כמעט ולא מגיעים, עד שריחות האקונומיקה מגיחים מכל עבר.

לוקח זמן להיפתח, ובינתיים מספרים מה שקל להציג כלפי חוץ.

זה אמיתי לחלוטין, זה אני לגמרי. רק שיש עוד רבדים, בהמשך בע"ה.

לדעתי, מניסיוני הדל בתחום,

לא כ"כ חשוב לבדוק עד כמה אתה מתהלב.

הרבה יותר חשוב לראות עם יש קרבה,

אם אתה יכול להיות לגמרי עצמך לידך,

אם אתה מרגיש שאתה נותן לה להיכנס אליך,

אם היא נותנת לך לבקר בחדרי לבה הפנימיים,

אם אתם משדרים על אותו גל שכלי, רגשי ורצוני.

קשה להעביר רגשות, ועוד יותר בכתב בלי דיבור,

אבל התלהבות והתאהבות מאוד סוערים ונוצצים,

ומה שניסיתי להעביר הוא עדין, רך, נוגע, פנימי.

אבל לדעתי, בסוף, זה הרגש הכי חזק שיכול להיות.

בלשון אחרת, אם סטיבן סטרנברג אמר שיש 3 רבדים לאהבה,

השתוקקות, אינטימיות ומחויבות,

אצלך (ובכלל בתרבות היום, במחילה) בולטת ההשתוקקות,

ובמה שכתבתי ניסיתי להעביר משהו מהאינטימיות.

העיקר שתתחתן בסוף,

והסוף יגיע כמה שיותר מהר,

ויהיה הכי מאושר שבעולם

מה ישמח אותם? מה יכול להיות נחמד ויפה ומה יהיה "מי זה המוזר הזה?"...

את לא חייבת להגיד לו בדיוק מה, אבל כן לתת כיוון.
אצל סבתא שלי לא מגיעים לאנשים הביתה בלי פרחים, אצל חמותי אם אני אביא לה פרחים זה כמו להגיד לה שהיא לא משפחה... 

רק כדי שלא תוכל לערוך