פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 748)

אמן.

בבקשה לא לחשוב שיש קשר אליך!
מי שמנסה גם וגם וגם, בסוף יוצא חרבונא..

בסופו של דבר מה נשאר מהבנאדם אחרי 120 

 

רק שיהיה זכור לטוב

השאלה באיזה אזור זה יהיה..

זה הגיוני...זה גם משהו שרוכשים ומתרגלים אליו וגם תלוי אופי וגמיש, יכול להיות שמה שהוא מגדיר לא מקפיד זה דווקא יחסית יהיה בסדר מבחינתך.
בעניין המשיכה אם בהתחלה הייתה ועכשיו לא זה יכול להיות משהו שהוא באופי ובפנימיות שלו שגורם לך לסלידה עכשיו מפני שזה בהחלט דבר שהוא מושפע מזה ושאיך שאת רואה אותו בפנימיות...תנסי לברר את זה עם עצמך..בהצלחה נשמה..

אותך הייתי מגדיר תורני

הגדרתי את עצמי תורנית עד שיצאתי עם מישהו שגם הגדיר את עצמו תורני ולא ראה סרטים והשאיפה שלו גם שלא יהיה לו אינטרנט בבית..

אז אני כבר לא מבינה בהגדרות..
מי אני? מה אני?

אני פשוט הבנתי שעדיף להגדיר כדתי לאומי וזהו (בהשראת @ותן טל ). אלה סתם הגדרות שלא אומרות כלום.

פשוט מפרטים יותר (מבחינת כיסוי ראש, השקפה, לבוש, דרך חיים וכו וכו).

 

עומד מאחורי זה. וקוצ'ינית מעל נתנה דוגמא להתלבטות כזאת...

לכן כמו שאמרת, לפרט לפרט לפרט.

בכרטיסי שידוכים של בחורות (באתרים, וכנראה גם אצל שדכנים אם וכאשר אפנה) יותר קריטי לי הפרטים שהיא כותבת על עצמה מאשר ההגדרה שהיא נותנת לעצמה.

גם לי זה קורה

שכבר נאמר - "דוס הוא מי שמקפיד יותר ממני, לייט הוא מי שמקפיד פחות".

משפט יפה

היא זו שהרב קוק זצ"ל כותב במאמרו המכונן "מסע המחנות" (מאמרי הראי"ה א').

 

בקישור הזה (עמ' 58):

http://www.daat.ac.il/daat/vl/maamaey/maamaey01.pdf

 

לא כל כך ארוך ושווה קריאה!

בד"כ "דתי לאומי" בשידוכים זה קצת לייט (לא במוצהר)...

ותורני זה מי שמשתדל לקיים את כל ההלכות (בשאיפה כמובן). בד"כ התורניים סובבים סביב ישיבות ו/או מדרשות או בתים תורניים.

 

ברור שהגדרות זה שטויות, אבל כשאומרים את זה בשידוכים, לזה מתכוונים בד"כ (לדעתי כדאי לברר עם מי ששואל למה הוא מתכוון, כי ההגדרות האלה מאוד מבלבלות).

מציין שהוא דתי תורני???!!!!

שבכל מיני תחומים קשה לו. אם במצוות או במידות או באמונות בקיצור.. הכי חשוב אדם טוב שמחפש את האמת

(ואולי קצת בשביל חינוך ילדים).

בעיקרון, זה מורה על יותר מחויבות להלכה.

מניסיוני, זה לא תמיד ככה, לצערי,

ויעידו אתרי היכרויות עם תמונות שאינן ע"פ הלכה,

על אף ששייכות למגזר הדתי-לאומי-תורני.

מה שכן, לפחות על איסור נגיעה משתדלים להקפיד שם, ב"ה.

הוא לא שומע את הבקשה שלך, ובורא עולם שומע הכל..

כמה שזה נשמע רע. זה לטובה...העיקר שהיא תתפלל ותאמין שמה ששלה יגיע עד אליה

לפעמים אנחנו באמת פשוט לא יודעים מה טוב לנו,
בורא עולם פשוט מחליט בשבילנו...
תתפללי על עצמך שתמצאי את זיווגך , ללא קשר לבחור ספציפי..
אם זה הוא - הוא עוד יחזור..

לא תמיד יש לסיפורים כאלו ''הפי אנד'' כפי שחלמנו..
אבל בטוח שבסוף יהיה הכי טוב בשבילנו,
גם אם זה לא מה שתכננו..

בהצלחה יקרה!

עוד רגע זה יקרה...

אם אתה בקשר רציני עכשיו (מה זה? כמה פגישות?),

תשחרר קצת מהמחסומים, תיפתח, תחשוף רגשות בכנות,

תתן לה להיכנס קצת לעולם הפנימי המופלא שלך,

תן בה את האמון שהיא תסתובב שם ברגישות, בלי לפגוע בך,

בעדינות נסוכת חן שתקרב ביניכם עד שבע"ה תשרה שכינה, מהרה מהרה,

(אפשר להמשיך להתפייט, נראה לי הבנת...).

 

אם התחלת לצאת ברצינות:

א. להתחזק בביטחון בה' - חובה! חובה! חובה!

ב. להתייחס לזה כאל היכרות עם עוד אדם מקסים,

הפעם ממין נקבה, 

שאולי תגרום לנו לרצות להפוך את הקשר בינינו לקשר של קיימא,

אותו נהפוך בע"ה לבניין עדי עד, מלא שמחה, תום וקדושה.

ג. אם חלילה תחווה שברון לב - תכאב אותו, עמוק ונוגע,

קח כמה ימי חופשה (תמשיך שגרה, אבל בהילוך נמוך),

ובע"ה תתחזק ותתרפא, ותאגור כוחות לקראת רעייתך האמיתית.

 

המון הצלחה בכל צדיק

דעת על הקשר ממישהו שאתה מעריך, יכולה לעזור

לעשות פגישה קלילה וזריזה עם אח/ות או חבר בתחנה מרכזית או משהו כזה... תוכל לשמוע איך ההתרשמות מהאינטראקציה ביניכם

ובצורה יותר אינדיבידואלית, אתה יכול למקד את עצמך בכמה נקודות בודדות שמבחינתך יש בקשר שלכם בצורה טובה, וככה להתחזק טיפה בזה שאתב בונה משהו טוב... הריכוז הזה לפעמים עוזר לא לפספס את מה שיש, וכמובן שזה לא בא לטשטש פערים שכנראה קיימים

פשוט הפערים הם משהו לגיטימי לגמרי, והנקודות הטובות לוקחות את המרכז של תשומת הלב בקשר

מרגישה שזה זמן הוגן כדי לאפשר לעצמי לברר ולהגיע דרך כל הדוסים השלובים ולמצוא נקודה שתדליק בי את החשק, בלי למרוח את הצד השני.

אבל זה אני

אתה לא מברר?

במיוחד לא בשבילי

נשמע לי מתיש נורא ללב, לצאת עם כל הצעה שמתגלגלת לפתחי...

לא רואה בזה בעיה, אני מעדיף להכיר ואז להחליט.

יכול להיות שעדיף לך 'לברר' יום שלם, כלומר להחזיר תשובה אחרי יום.
יש כאלו שתופסים את מי שלא מברר כפחות טוב.

אל תברר,רק תמשוך קצת את הזמן שלא יראה יהיר מידי

אני ביררתי בדרכים שלי אבל בעלע לא ידע את זה ולא הבין למה לא ביררתי
הסברתי לו בסוף איך ביררתי
לא אוהבת בירורים של שאלות בטלפון,זה כל כך לא נכון

אם אפשר לשאול

אבל לא בטלפון..

(איך אתה מדבר?! היא נשואה! )

סומכת יותר על האינטואיציה שלי ולא על דיבורים של אחרים
ראיתו אותו לפני
ובפגישות
והיה עוד כמה פרטים שזה אני יכולה לפרט באישי

את מבקשת או לא?

די הייתי נגד
תמונה לא משקפת איך בנאדם זז הולך ומדבר

ואני לא הולך לעשות את זה

גם סגנון האנשים שאני מחפשת אלה לא אנשים שנוהגים לברר...
וגם אני לא אוהבת את זה. זה לא מרגיש לי מועיל במיוחד

פשוט תלוי במציע..
לפעמים גם הוא לא כל-כך מכיר

לברר עם מי?
הבירור היחידי שאני מעמיקה ועושה זה עם הבחור עצמו בהתכתבות.

ויקבל תשובה אחרי שייראה לי מתאים 😁

בנים מרשים לעצמם לקחת את הזמן בזה כי כביכול הבת עוד לא יודעת על השידוך,אז אתה לא מורח אותה(למרות שבדכ החברה שמתקשרים אליה מספרת שהתקשרו אליה ואז זה כן מורח..)
אצל בנות זה נראה לי יותר מלחיץ, כי מחכים לתשובה..
א.אפשר להמשיך לברר גם אחרי שנתת תשובה ויצאתם(כי אותי נגיד תמיד הלחיץ הלהחזיר תשובה מהר ובזמן ולנסות למצוא אנשים לברר).
ב.תאמת אין לי ב'..אבל אמרו לי שזה נראה יותר רציני כשמחלקים תשובות לא' וב'..

כשמתחילים להפגש צריכים להיות שלמים עם ההחלטה.

שהוא מברר עלי, כי אני יודעת! אם שאלו אותי אם אני פנויה ושיש מישהו להציע לי ואני יביא מספרים לברורים וכו'.. אז ברור שאני מחכה לתשובה!!!
ואם מישהו חושב שהוא יכול למרוח אז שידע שזה ממש מעצבן ושיפסיק עכשיו!

אני לא כזה מבינה את זה.
מה הבעייה שאת יודעת שמבררים עלייך?
אנשים לא סתם מורחים את הזמן
הם באמת רוצים לשמוע יותר

כי אני יודעת שזה כנראה לא בעיה שלו, אחותו מבררת לו (אין לי עם זה שום בעיה) אבל סתם זה פשוט מעצבן לחכות איזה שבוע..

לבחור אחר שכנראה ריחף והיו עוד כמה מניעות אחרות היינו צריכים לנסות ליצור קשר עם אנשים שינסו לברר מה קורה, עד שהצלחנו להשיג אותו. אז לא כיף לי המצב והחוסר ידע הזה..
אבל אולי דווקא בגלל שאני יודעת שזה לא בגלל שהוא רוצה לעשות בירור יותר עמוק אז זה מעצבן.

כן שבוע זה באמת הרבה
מבינה אותך

זה לא תחקיר שבכ פה והמטרה בכללי להתרשם מהבחורה בכלליות, ולדעת שאין איקס וואי זד שמפריעים לך, ואחרי זה אמור להיות פשוט להחליט אם נותנים צ'אנס ויוצאים או שלא מתאים.

"כמה זמן לוקח לכם להחזיר בתשובה"?... 

 

תלוי מאוד מי הוא (חילוני גמור/ מסורתי/ חרדי וכו'): בין 5 דק' לשנים רבות...

שחילוני לוקח 5 דקות, וחרדי לוקח שנים רבות..
(יש בחינה כזאת, ברצינות... וכמובן שזה מתייחס באופן קצת שונה למושג חזרה בתשובה)

של יחוד כנראה...
אולי אם יש 2 חדרים בדירה זה כבר יותר הגיוני

אז גם אם היא תישן בסלון, זה לא יהיה חלוקה הכי ברורה, והיא תהיה קרוב אלי.

זה לא משנה אם יש שני חדרים כשאין אף אחד אחר שם

גם לגיטימי שתרגיש לא בנוח גם אם זה לא אסור הלכתית (לא למדתי לעומק את הסוגייה, אבל בפשטות נראה לי שזה אסור).

בדגש על "לגיטימי שתרגיש לא בנוח גם אם זה לא אסור"

ושהיא קצת מוזרה חח

דבר ראשון - בלי קשר להלכות יחוד..
לישון באותו חדר - בחור ובחורה זרים.. גם אם יושב שם שומר ערני זה לא שייך בשום צורה.
וגם נשמע הזוי לבקש כזה דבר מראש.

(היא באמת מרגישה בנוח לישון עם גבר באותו חדר?)
/>למה שלא תעשו אצל חברה?
או בחדר של אחיות שלך אם יש?
אגב, עד כמה שזכור לי מהלכות ייחוד (עשו לנו מבחן על זה בכיתה יש וגם בכיתה י''ב) - גם אם היא תישן בחדר נפרד -
אם רק שניכם לבד בדירה - זה ממש לא עוזר שיש לעוד אנשים את המפתח לבית. רק אם ישנים בבית אנשים שיכולים להציל מייחוד (לדוג' - זוג נשוי. או 4 גברים שמוחזקים כיראי שמים אני חושבת. ויש כאלה שיתירו גם אם נגיד יהיו בדירה עוד אח ואחות שלך) - אז זה בסדר.

למרות שאני זוכרת שלמדנו שאפשר לשים גם ילד מעל גיל 5 בחדר, או 2 גברים נוספים(או נשים?), או דלת פתוחה

ולא בלילה אני חושבת.
יש בהלכות האלו הבדל בין לילה ליום.

וזה עוד דיונים מלפני מאות שנים

מוזר שהיא חשבה שזה מועיל.

דרך אגב, לפי הרמ"א מספיק שלושה גברים שהם יראי שמים שלא יהיה יחוד בשינה בלילה, ובמצבים מסוימים מספיק שניים.

אני גם הופתעתי שהיא לא הבינה שלא שייך דבר כזה, אפילו בלי הלכות יחוד.

ב''ה שאנשים יודעים הלכות עומדים בהם.. אשריך

לגביה.. זה נשמע מאד מוזר.

תרגיש מעולה עם עצמך שעשית את הדבר הנכון.

האלה, זה באמת יכול להישמע כמו הכנסת אורחים אבל ברור שיש כאן הרבה מעבר

תסדר את השאלה שלך לפי מספרים ונושאים, יהיה יותר קל לענות.

בכללי שאלת פה הרבה דברים ביחד.. וזה מעייף לענות על הכל בבום חח 

 

 

סודר

במקום להעתיק כל הזמן את אותו שירשור, תקפיץ את השירשור הקודם, כך באמת יכול להתפתח דיון אמיתי, ואם תגיב לכל הודעה שהגיבו לך אז נוכל לחדד את התשובות שלנו.

איך מקפיצים שרשור?

אבל אם הטרה היא לקבל חוות דעתנוספות אולי זה מיותר?

כי אנשים שלא הגיבו לשירשור הקודם, זה קורה גם כי הם לא ראו בו עניין, וברגע שנוצר דיון נוצר עניין (ושירשורפלצת ), וזה גורם ליותר אנשים להגיב.

אלו שלא ראו יראו את השאלה בעקבות ההקפצות בכ"מ.

למי יש כוח להתחיל לעקוב

לפעמים פוסלים כי באותו זמן לא היה כח וכו

שלא מספיק שתגיע ההצעה הנכונה,

היא צריכה להגיע גם בזמן הנכון...

 

ולא נראה לי שאמורים לזכור בדיוק מה היה, אלא באים לבדוק מחדש

ובדיוק בגלל שעבר זמן ואנשים באמצע, מטבע הדברים חלו שינויים

 

 

פעם ראשונה- רציתי מאוד מאוד

פעם שניה- לא היה קשר ולא רציתי בכלל..

 

מה המסקנה? אנחנו משתנים ועוברים תהליכים. לכן שווה לנסות שוב.. (אולי יצליח ואולי  לא..)

גם אם לא היית מנסה שוב התוצאה הייתה זהה...

בפעם הראשונה מאוד רציתי והוא חתך..

כעבור שנה ומשהו איכשהו ההצעה עלתה שוב מלא פעמים, ניסינו שוב. והפעם ממש לא רציתי.. 

 

אני לא אומר שאפשר להכריע ככה, אבל הסיפור הוא לא ראיה למה שניסית להוכיח פשוט

כעבור שנה רציתי לנסות שוב, כי הייתי בטוחה שזה יעבוד!.. 

וזה לא התאים מבחינת הרגשה וכימיה, לא מבחינת פרטים טכניים שנשארו אותו דבר.

 

(לא ציטוט מדוייק): "תתקדם הלאה, פלוני, יש עוד הצעות".

לא צריך להסתכל אחורה כל הזמן...

ויש תקופות שאתה כן בוחר להסתכל אחורה וזה ממש בסדר מבחינתי..

במיוחד שהציעו לי אותו מלא פעמים אח"כ וגם אותי לו.. 

 

מכיר הרבה שחזרו אחורה והתחתנו

ותהיה רגוע עם הביטויים שלך כלפי רבנים

יותר קל לכתוב על קלף חדש מאשר על קלף מחוק..
יש סיבה למה הקשרים הקודמים לא הצליחו
המקרים היחידים שהייתי חוזרת זה אם היתה כימיה ורק סיבה שיכולה להשתנות באמת השתנתה
מכירה כאלה שחזרו בגלל רמה דתית שהשתנתה ובאמת התחתנו

אם עולה לך המחשבה על מישהו ספציפי אז זה אומר משהו.. יש לך זיכרון טוב ממנו(ואולי גם בהשוואה לבחורים שיצאת איתם עד עכשיו). תנסי באמת לחזור אחורה ולהריץ את הפגישות שלכם, אולי ככה תיזכרי בדברים שהפריעו. את יכולה גם לחשוב על חברה טובה שהתייעצת איתה בתקופה ההיא, אולי היא תזכור
אם את מרגישה שזה משהו שאולי השתנה אצלו או אצלך אז לדעתי זה שווה בירור! לפעמים פוסלים על דברים מסויימים ואחרי שנפגשים עם בחורים אחרים מגלים כמה הדברים האלה זניחים, ואולי אפילו פתאום מקבלים פרשנות חיובית ואת רוצה בהם!
הרבה הצלחה בע"ה!

לא עלתה לי מחשבה
מישהו ביקש לחזור ואני לא ממש זוכרת מה היה שם, פרט לסיבה מרכזית שהפריעה לי ובגללה סיימתי את הקשר וזה שזאת לא היתה הסיבה היחידה

שהשתנה אצלו אולי?
או אולי את שינית את היחס שלך לזה?
פתאום משהו שלא קריטי לך כל כך..?
אם זה משהו שקריטי לך והוא לא השתנה בו- לדעתי אין טעם.. זה סתם יהיה מורכב לשניכם להיכנס לזה שוב..

שווה לנסות לחזור אם מרגישים איזה החמצה או שמרגישים שהיה אי הבנה מסוים..
ולבדוק טוב טוב את ההצעה, כדי שלא יקרה אותו הדבר שוב פעם

לגבי הדרך, כדאי לחשוב על האופי שלו ומה את חושבת שהוא יעדיף

אבל אני מפחדת שאם הוא יגיד לא זה יהרוס את היחסים בנינו...

כדאי לחשוב על עלות אפשרית מול תועלת אפשרית, לנסות לחשוב מה חשוב יותר ומה סביר יותר שיקרה.
בהצלחה

אעדכן...

מחכים לשמוע שיצא מזה טוב, לכל כיוון שתבחרי

מקסימום יגיד לא.. ותתגברי על זה🙂
תשאלי בעדינות ותשדרי לו שכל האפשרויות פתוחות וכל תשובה תתקבל.

לי זה קרה ההיפך, אמרתי לא ונהרסו יחסי הידידות (לא באשמתי), ואולי טוב שכך...

ארוסתי סיפרה שאם היו מציעים לה אותי היא היתה מסרבת כי לא רצתה להתחיל לצאת. אבל בגלל שאני פניתי אליה היא נתנה לזה הזדמנות.

לא נראה לי... תלוי בבן אדם.

גם אם יודעים שהצד השני מבחינתו לא רוצה להתחיל לצאת אני לא חושב שבהכרח עדיף ישירות.
(ואני בכלל לא בטוח שראוי לפנות אם יודעים דבר כזה)

פניתי ישיר... ו...

נפגשנו!!! אני עדיין בהלם 😅

מי יודע לאן זה יתקדם....

איזה אמיצה!!!!
כל הכבוד

בהצלחה אהובה...
נוסעים ביטחון הידוע
"אם הוא שלך - שיילך בקלות.
ואם לא - אז ש*הוא* ילך בקלות"
(חיהל'ה, שם, שם)

איזשהו תיקון אוטומטי ששרירי המצח המקומטים שלי לא מצליחים לפענח.

הרסת לי את האפשרות לתקן..

התכוונתי לכתוב:
נסיים בביטוי הידוע

בהצלחה רבה

נברכך בברכת חיהל'ה:
אם זה הוא שילך בנחת ובבהירות ואם לא, שילך במהירות ובנעימות. (בערך הברכה, העיקר שיהיה הכי טוב לשניכם)

זה היה מהיר, להספיק לפנות ולהיפגש תוך כמה שעות

הייתה לי פעם את ההתלבטות הזאת, התייעצתי וכך אמרו לי:

מה עדיף: קשר או בע"ה נישואין?...

בהצלחה וכמה טוב שנפגשתם

מהפה (ז"א המקלדת ) שלכם להקב"ה!

ואת המקום...

בין יום-יום לאירוע...

אני חושב שצריך קצת פחות מחתונה ושבת

יש אנשים שדווקא חושבים שג'ינס זה מכובד - תלוי איזה..
אז למה ''רק לא ג'ינס"?

יש אולי מקומות מסויימים שג'ינס נחשב נורמלי לאירועים

אבל אירוסין זה לא חתונה.

(#לא באמת מבינה בבגדים של בחורים)

קצת מצחיק להכליל את כל האירועים ביחד ובאותו לבוש..

 

 

כמו שבת, ואם לא חולצה לבנה אז לפחות חולצה מכופתרת צבעונית.

כל בגד שאתה חושב שהוא מספיק מכבד.

חחחח מה השאלה... משהו שאתה מרגיש שמכבד אותך ואותו. זה לא חייב להיות בגדי שבת אבל כן יכול להיות, ויכול להיות באמצע.

על עניבה אני מאמין שאתה יכול לוותר.

מבין את ההרגשה הזו, 

"ולא רוצה להאמין, כי חוששת להתאכזב

כי האמנתי כמה שנים ולא יצא לי מזה כלום"

 

צריך להאמין אבל לדעת שזה יכול לקחת זמן, על אש קטנה בלי לפתח ציפיות מכל הצעה, לראות איך אפשר לבנות את עצמך ואת הקשר לקב"ה דווקא מתוך המצב הזה. העמקת החיבור לתפילה, העמקת האמונה בקב"ה, האמונה בטוב, האמונה בעצמך.

שמש האושר מחכה לך.. כשתסיימי לקטוף מהעץ של הרווקות את כל הפירות שמסתתרים בו, השמש תפציע מבין העננים המעביבים על אורה, ואור של החסד האלוהי האינסופי יאיר את חייך ותראי את כל הטוב שהיה בעבר.

ואת יכולה כבר עכשיו "ללוות" מהשמחה הגדולה שתבוא אז..

 

קבלי חיזוק

טללי תחיה

כל מילה

תודה רבה רבה!

"כשתסיימי לקטוף מהעץ של הרווקות את כל הפירות שמסתתרים בו"

איזה משפט מהמם ואמיתי

חיזקת

האמת שלא חשבתי שכתבתי משהו מיוחד, פשוט היה חשוב לי להתייחס ולהביע הזדהות, וזה מה שיצא..

 

שמח שחיזקתי

 

בזכותך העלתי גם את זה משהו קטן לעידוד... - לקראת נישואין וזוגיות

 

ותודה גם לך, @חן,

 

 

כתבת יפה

 

לקחתי חיזוק גם לעצמי

 

ו@שמשועננים מזדהה מאד! ומאחלת לך בקרוב ממש!!!

בדכ קצפת (שמנת מתוקה) זו תוספת שתמאימה כמעט לכל עוגה חוץ מעוגות פירות.
בהצלחה ובתיאבון

אבל יש בה יוגורט ואוגזים

אני מנסה לחשוב מה טעם ומה מתאים....


אם קצפת תתאים אז אחלה. אם זה לא מתאים אולי להוסיף פירות ועוד כמה דקות בתנור אולי

אני לא מבינה כלכך באפיה אבל נראלי שהעוגה תהיה זל אם אני יכניס אותה שוב חח

שמנת מתוקה, חצי כוס סוכר, תמצית וניל אם בא לך ויאאלה...


גם אני לא מבין גדול באפייה

ב"הצלחה ותעדכני איך יצא!

קצפת אני יודעתת התכוונתי שאם אני יכניס לתנור שוב את העוגה היא תהיה חח היא לא תהיה
יאלהה אני ישים קצפתת ויעדכןן

פעם זה היה מקצוע נלמד

שהעוגה כמעט נגמרה

לפעמים דווקא השוני הוא זה שמקשר.

מה גם שיש הרבה אנשים שמחפשים מישהו שונה מהם וברור שכדאי לנסות.

אך עם זאת נראה לי שאם הבחור כריזמטי ואיש עשייה והאשה יותר שקטה ועדינה ילך הרבה יותר טוב מאשר להפך.

במידה וההפך, כדאי לבדוק שהיא לא שתלטנית היות וייתכן ובעתיד הקרוב היא לא תחוש בעייה בכך שהיא לוקחת את המושכות לידיים שלה (היא דווקא אוהבת לעשות זאת, כהרגלה...), אבל בעתיד הרחוק זה יפגע בשלום הבית כי היא תרגיש שאין לה על מי להישען.

הבדלים הם לא בעיה. לזלזל בהם, לזלזל באחר בגלל ההבדל, זו בעיה.

(כמובן שלא מדברת על הבדלים קיצוניים מידי שגורמים לדחייה)

לכאורה ענית לעצמך כבר במשפט האחרון, לא?

תקופת הדייטים לוקחת הרבה כוחות. והפרידות קשות. לא בצורה קיצונית. לכן מעדיף לחסוך את כל זה, במידה ומדובר בסיכוי קלוש שיצליח הקשק.

אחרת הייתם אותו בן אדם.

לכי לפי המדדים שחשובים לך ונסי להבין האם זה מתאים למדדים אלו.

לדרכים אחרות יש הצלחה כמו הימור..

תספר לה עליו ותראה אם היא מעוניינת. יש אנשים שנמשכים להפכים מהם ויש כאלה שמחפשים אופי דומה. רק היא יודעת אם זה יתאים..

אין איזה משוואה שמציבים בה גורמים בודקים האם x יצא שווה לy ולפי זה מתחתנים.
זאת גם לא נוסחה כימית שבה בהכרח חומר מסויים מגיב בצורה מסויימת כשהוא באר במגע עם חומר אחר.

זה ממש תלוי אינדיבידואלית *לזוג* כזוג ולא כשני בודדים - בחור ובחורה.
פשוט צריך להיפגש ולראות האם ביחד הם מסתדרים ונהנים.. או שלא.
ואיך להסיק מקשר אחד מסקנות לגבי קשר אחר - כי אין שני בני אדם זהים...

נקודה למחשבה

תלוי בתחושה של הבחור, הרבה פעמים אנעשן מהצד חושבים שמתאים לאותו אחד משהו מסויים ובסוף מסתבר שהוא מחפש משהו אחר...

גם כאן אם יש זרימה והם מרגישים טוב ביחד, הפערים מתגמדים לעומת החיבור ויכולים גם להוסיף👍

לך על זה,
בהצלחה!

כך כותב הספורנו על המילים "והיו לבשר אחד"

 ראוי שישתדל האדם לישא אשה הוגנת לו וראויה לידבק בו גם שיצטרך לעזוב את אביו ואת אמו כי לא יהיה דבוק אמיתי בבלתי דומים אבל יהיה בדומים בלבד כי אז יכונו לדעת אחד:

לפי מה שהוא כותב "שיכוונו לדעת אחת" אולי הכוונה שיהיו דומים בכיוון המחשבה

אבל בתכונות  לאו דווקא...

וזה שייך בשני אנשים שחושבים באותו כיוון

סתם..

לא חושבת.
הוא מתעקש שבני זוג צריכים להיות דומים מאד.
ואני חושבת שבני זוג לא צריכים להיות דומים חלקית - תלוי במה.

נניח ששניהם מקפידים באותה רמה על שמירת מצוות, רק שאחד יותר ברסלב והשני חבד

אז גם נראה לי סבבה.  סך הכל שניהם רוצים להתקרב לה'

 

אבל אם אחד בכיוון של רק להקל, והשני במגמה של להתקדם.

זה לא טוב.

 

למה התכוונת?

זה מבחינת השקפה.
אבל התכוונתי גם לאופי ותכונות

עוד דברים שראיתי?
נמוך עם גבוהה.
שקט עם סטנדאפיסטית וכן הפוך
שמן/ה עם רזה
אופטימי עם פסימית
מעופף עם ריאלית
כמובן גם הפוך.

בטח לא הראשון והשלישי

אבל גם השאר, אלו תכונות אופי שאין מה לריב עליהם.  הם עדיין חושבים באותה צורה

 

אבל אם נניח אחד אוהב עומק והשני שטחי.. זה לא יתחבר העסק

לדוגמא חבר שלי יצא עם ערסית בטעות.. רק חיכה לברוח מהפגישה

 

נ.ב.

צריך לצאת, נמשיך בפעם אחרת

לכל זוג יש צדדים שבהם הם דומים ובהם הם שונים.

זה נובע קודם כל מהשוני הבסיסי בין האיש לאישה במבנה האישיות ומבנה המוח.
אח"כ גם מההבדלים האישיותיים, מהחוויות עבר, מהערכים שהתחנכו עליהם וכו'.
אז ההבדלים הם מובנים. והם תמיד יהיו בכל מיני תחומים.
יש עניין מסוים לא להעמיס פערים מראש, כי גם בקרובים מאוד יש הבדלים גדולים בסופו של דבר.

אתה מתייחס באופן ספציפי להבדלים "אישיותיים" או "התנהגותיים".
אין ספק שזה משפיע על החיים. אבל כמו כל הבדל בין בני הזוג, השאלה היא עד כמה יש יכולות להכיל את העובדה

שהשני הוא לא אני ולא צריך להיות אני.
כלומר- ההתנגשויות הן בצורת ההסתכלות וצורת הפעולה.
אדם שקט יעדיף לפעול בדרכים מסוימות לעומת אדם "רועש".
לדוג' - מישהו עקף אותי בתור בצורה חצופה- יש אנשים שיעדיפו להבליג ולעבור הלאה, יש אנשים שיתעקשו שזה לא בסדר ושיש

להעיר על זה.
כל עוד הצדדים מבינים שלכל צד יש זכות קיום ומותר לו לפעול בצורה שהוא רואה לנכון, אין בעיה.
הבעיה מתחילה כשמסתכלים אחד על השני בצורה ש"שופטת" לכיוון ההתנהלות של עצמנו את השני.
לכן, העניין הוא מידות-
א. באיזו מידה יש הבדל, כלומר כמה ההבדל גדול.
ב. כמה מידות ובעיקר ענווה יש לכל צד לקבל את הצד השני ואת המקום שדרכו הוא רואה את הדברים.
ככל שיש יותר מב, אפשר לחיות בשמחה וטוב לבב עם יותר מא.
 

לא הבנתי איפה הבעיה...

עם הרבה.. זאת לא פעם ראשונה שאני מרגישה ככה. חוץ ממקרי קיצון לא קשורים שאחרי פעם אחת זה מסתיים- אני מרגישה ככה תמיד.

אז כנראה שיש עוד איזה קריטריון במשוואה. ואני לא מצליחה לדייק ולהבין מהו..

חוץ מנעימות ורצון משותף..

כלומר משיכה, הערכה, אהבה וכו' נכנס בתוך כל זה


לדעתי זה מצויין

מה המדדים על פיהם מחפשים בעל?

אני יודעת שחשוב שנהיה באותו ראש. השאיפות יהיו דומות. אני יודעת שצריך להיות נעים וזורם..
אבל הרגשתי את זה עם יותר מבחור אחד..
אצלי הרגש מגיע הרבה אחרי השכל ואפילו ישירות בהשפעתו. אז זה גם פרמטר חסר..

וכן שנעים וזורם זה מספיק

ונכון שלא מתחתנים עם כל אחד שנעים וזורם

ובדיוק בגלל זה פשוט ממשיכים הלאה ומתקדמים בקשר 

אם מחכה לאיזשהו סימן משמיים- זה מיותר

או לרגשות - גם מיותר, זה מגיע עם הקשר

עדיף להבין איך זה עובד בגיל צעיר וכך למנוע תסכולים בעתיד

זה להבין הכי טוב מה את מחפשת, ומה מתאים לך.

טבלה עשית כבר?

מאוד יודעת מה אני מחפשת..
לא הבנתי באיזה טבלה מדובר, אבל יש לי פתק עם נקודות חשובות מבחינת מידות, שאיפות ורצונות שאני מחפשת שיהיו בבחור.. בין כל כמה דייטים אני עוברת על הפתק הזה וקוראת אותו שוב כדי לראות שזה ממשיך להתאים.. כמעט אחרי כל דייט כותבת לעצמי סיכום קצר, דברים שלמדתי עליו, מה הפריע, מה עוד צריך בירור..

אבל מרגישה שכל זה לא ממש עוזר או מקדם אותי יותר מדי לעבר החלטה אם להמשיך או לא.
אני באמת לא כותבת מניסיון מופרז. לא יצאתי עם הרבה בחורים. אבל מדברת מהניסיון המועט והמצב הנוכחי..

רק שאצלי די מהר מגיע השלב של לא בא לי כבר להיפגש ואז זה מתמסמס
לא קרה לך ככה?

אבל זה גם בא והולך. פעם ככה פעם ככה..
ואז כשמגיע הגל של ה"לא באלי"- אני יכולה לנצל את זה לאומץ שצריך בשביל לחתוך..
אבל במחשבה לאחור זה לא מרגיש לי כל כך נכון תמיד..:-/

יכול להיות קשר 'פרוה' אבל זה בדרכ בגלל סיבה מסוימת

אני אף פעם לא מצליחה לשים את האצבע..

עד שפגשתי את בעלי. מה שאומר שיש תקווה.
גם לי כמעט כל בחור (חוץ מהממש לא קשורים שנפסלו אחרי דייט ראשון) שהחך לנו טוב בדייט הראשון זה המשיך והיה זורם והוא ממש רצה. ואני כל הזמן הרגשתי שעם כולם אני יכולה לדבר ולזרום. ואיך יוצאים מהפלונטר הזה. מבחוץ זה נשמע צרות של עשירים אבל אני ממש מבינה אותך שזה קשה.
מה שאני הייתי עושה- קודם כל להמשיך להיות מודעת לזה. כי הדבר שאותי הכי הפחיד זה שמרוב גאווה לחשוב שעם כולם זורם וטוב זה יגרום לי לדחות כל פעם את הבחור ובסוף להתקע ולהיגרר לשנות רווקות מבוגרות. אני לא יודעת בת כמה את, אבל ככל שגדלים גם מסתבכים יותר עם הרצונות והמחשבות, וזה ניה יותר מבולבל.
אז באמצ להבין שאת בחורה זורמת וזה טוב, אבל שיש שלב שאת צריכה להלחיט אם את ממשיכה לחתונה או לא.
אז איך מחליטים? אין כללי ברזל. אחרי שראית שההשקפה משותפת ושזורם ונעים לכם, תבדקי עוד דברים- מידות טובות (לי היה חשוב מאודדדד לבדוק את מידת הכעס), אינטלגנציה חברתית ורגשית, שהוא מפרגן לך ומחמיא לך, שיש ביניכם משיכה מינית, שאת יכולה לבכות לידו ולראות איך הוא מגיב, ובאופן כללי- שהוא הבן אדם הכי חמוד שפגשת אי פעם.
מבטיחה לך שאם את בן אדם זורם, חברותי ואופטימי, ושאת מודעת לכך שמתישהו תצטרכי להחליט, האדם שאת רוצה (ואת מריכה לעבוד עם עצמך מה חשוב לך) יגיע! והוא יהיה הכי חמוד שיש...
בהצלחה! את נשמעת מתוקה!
אגב- אם את באמת צעירה כמו שנדמה לי, ויוצאת מתוך לחץ כזה או אחר הייתי שוקלת לקחת הפסקה מדייטים תקופה מסוימת ולחזור קצת בוגרת יותר. אפשר להתחתן גם בגיל 25 ולהיות מאושרים עד אז ומאז...

הסוס הלבן... סתם.
אני לא יכולה להצביע לך על משהו מסוים. ברלל זה זה נורא קשה לראות את האור בתקופת הרווקות, וחכן כל כך מבינה את הצער והקושי. פשוט כי אין מהו מסוים שממש הבליט והבדיל אותו מהאחרים. גם בחורים אחרים שיצאתי איתם היו עם מידות טובות, ומפרגנים וכו׳. אולי, אם באמת להצביע על נקודה אחת, טוב בעצם שתיים: זה באמת איך שהוא הגיב כשסיפרתי לו משהו מאוד כואב מהעבר שלי ואיך שהוא הגיב כשבכיתי לידו בפעם הראשונה. הוא נתן את סוג התמיכה שהייתי צריכה, בניגוד לאחרים שיצאתי איתם (אגב, זה לא תמיד קורה עכשיו,כשאנחנו נשואים, שהוא תמיד מגיב בצורה שטובה לי. אבל בגלל שהוא הגיב כמו שהוא בתקופה שיצאנו אז ידעתי שהוא יודע איאך לעשות את זה...).
והדבר השני- שהוא באמת היה נורא חמוד. ואני זוכרת שבתקופת הרווקות המבולבלת מישהו אמר לי פעם ״חמוד זה רק בונוס״. וזה נשאר איתי תקופה, ופסלתי בחורים גם אם הם היו חמודים. עד שמישהו אחר האיר את עיניי ואמר לי שחמוד זה לא בונוס, זה הכל. אז היי, לכו על החמידות!
ודבר שלישי שהוא באמת האחרון- פשוט סייעתא דשמיא גמורה. זהו.
סליחה שהתפרצתי לפורום פשוט כל כך הזדהתי... מקווה שעזרתי ולא קלקלתי.

שאני לא איזה יצור.. הרגשתי כבר שמשהו לא בסדר איתי..
כיף ממש לקרוא את מה שכתבת! גם מאוד מרגיע וגם בהחלט מאיר עיניים..
ותפרגני לנו פה באיזה טיפ שבועי ככה מדי פעם! חח סתם
תודה רבה!

הרגשתי שאת קולעת בדיוק למצב שאי נמצאת בו ולמה שאני מרגישה!

אומנם אני צעירה(22), אבל לא מרגישה שיוצאת מתוך לחץ ב"ה, ומרגישה בוגרת ויודעת מה אני מחפשת..
מסכימה ובטוחה שאין כללי ברזל, אבל זה בהחלט מבלבל מאוד ולא פשוט..
תודה על מה שכתבת, זה עזר הרבה בסידור המחשבות 

כיף ונחמד יכול להיות גם עם חברות. או עם כל בן אדם שבראש שלך ושיש לכם הרבה נושאי שיחה. אבל ההבדל זה הרצון שיש לך להקים עם הבחור שמולך משהו. להקים בית, משפחה, לחיות איתו כל החיים ולשמוח מהמחשבה על זה. קרה לך?
אם עברה לך המחשבה שאם הוא יפרד זה לא יפריע - זה סימן די מובהק שאין לך שום רגש כלפיו (אני לא מדברת על פגישה ראשונה-שניה אלא על הקשר קצת יותר מתקדם מזה).
אני חושבת שכשתפגשי את הבחור המתאים תביני שיש הבדל גדול בין "אין על מה לחתוך" לבין " אני לא רוצה לחתוך".

לא נותנת לרגש שום מקום להתפתח עד שאני ארגיש שאני בטוחה, רוצה ומוכנה לזה.
את חושבת שיש דבר כזה? או שרגש אמיתי פשוט מתפתח גם בלי רצון?

אם את לא מרגישה בשלה ומוכנה לקשר אז אולי הפסקה קצרה תעזור..

יכול להיות שאת עסוקה בלבחון את הקשר יותר מדי? את כל הזמן מחפשת ובודקת אם את מרגישה משהו וזה כאילו מונע ממך באמת להרגיש?


לדעתי את לא צריכה לסבך את עצמך. פשוט להבין שנחמד וכיף יכול להיות עם הרבה אנשים. אבל זה לא מספיק. את צריכה לרצות את הקשר ולא להמשיך אותו כי אין סיבה לחתוך. לשים לב אם את שמחה לפני פגישות ומחכה להן, אם הבחור שנמצא מולך באמת מעניין אותך, שאת באמת רוצה להכיר אותו לעומק. שהמחשבה על פרידה כן תפריע לך. לבדוק עם עצמך אם את יכולה לראות אותו בתור בעלך וכו.
רק את יודעת לענות על השאלות האלו ולהבין אם יש כאן רגש שונה שהוא מעבר לנחמד וזורם כמו בחלק מהקשרים הקודמים

עד שאני בטוחה שאני רוצה את הקשר עם הבחור הספציפי או לא..
אבל בכל מקרה עזרת! תודה על הנקודות למחשבה!!

אז הרגש צריך להגיע מעצמו מבלי שתצטרכי לעשות חישובים לפני..

זה מה שיגרום לך להרגיש בטוחה בקשר כשמבחינת השכל רוב הדברים טובים, ולא ההיפך.

בכיף

אני מרגישה שאת יוצאת מנקודת מוצא שיש אחד ויחיד שהקשר יכול להצליח איתו וחסר לך הקריטריון הנכון למצוא אותו.
נסי להסתכל על זה אחרת: יש הרבה בחורים פוטנציאלים שניתן לבנות איתם בית. העבודה שלך היא לבדוק האם ניתן לבנות בית וקשר עם הבחור האחד שמולך עכשיו.
הוא מתאים לך מבחינת השקפה? מצויין.
מידות? נהדר.
נעים וזורם ביחד? מעולה.
שמחה לקראת הפגישות איתו, נוצרת לאט לאט תחושה של משיכה, נעימות. חמוד בעינייך ועוד נקודות שעלו כאן? אז תמשיכו.
אם משהו יהיה בעייתי בקשר את כבר תרגישי וזה יהיה לך הסימן שזה לא זה
. אבל כשהקשר טוב והכל מתאים וזורם, תני לזה להתפתח בהנחה שאין עוד בחורים בעולם. התחושה כאילו מעבר לפינה אולי מחכה מישהו יותר מוצלח הורסת לך את הסיכוי לבנות את הקשר הזה.
הקבה זיכה אותך ביכולת זרימה טובה עם בני אדם אז תרמי. מצד אחד תבררי (ונשמע שאת עושה את זה מצויין) שיש בסיס נכון ואמיתי לקשר מבחינת הנתונים השכליים וההשקפתיים וכו, ומצד שני תני תקשר האחד הזה את כל ההזדמנות עד הסוף.
אחשוורוש בדק את כל הבתולות האפשריות כדי למצוא את האחת והיחידה. את יכולה להסתפק בליצור קשר עם האחד שמולך בלי לנסות לחפש כל הזמן האם יכול להיווצר קשר מסעיר יותר עם מישהן אחר...

ניסחת מעולה

אי אפשר לבנות על זה שהרגש יתפתח בכל מקרה, אם את מרגישה שאת עוצרת את עצמך שכלית.

השכל יכול להצליח לעצור דברים אמיתיים.

אולי הציפיות שלך גבוהות מדי, ואז את נופלת בגללן כל פעם, כשכבר יכולת להיות נשואה באושר למישהו טוב ואוהב.

תחשבי עם עצמך אם לא הוטעית לחשוב מה זה אומר זוגיות טובה, כשמה שאת מגדירה ככזו הוא משהו בלתי אפשרי (בשלב הזה, כי אחרי שמתחתנים יש בהחלט פוטנציאל להגביה את הקשר ביחד).

 

בכל מקרה אם זה חוזר על עצמו את חייבת להסיק שהמוקד של העניין, שלא לומר, הבעיה, מצוי אצלך.

וחבל לנסות שוב ושוב אותו דבר מתוך מחשבה לקבל תוצאות שונות.