פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 747)

בחיים לא תצטרך לחכות בתורות אינסופיים לרופא משפחה, רק לפסיכולוג זוגי.

סתם.

לכל דבר ביקום שלנו- יתרונות וחסרונות, מה שחשוב זה קיומה של תקשורת, סבלנות, אחריות אישית. 

כל אחד ומה שהוא מחפש.

תבדוק טוב טוב כי זה יותר גרוע מהשפעה של צבא על הרמה הרוחנית

על סמך מה אתה אומר כזה דבר שזה יותר גרוע מההשפעה של הצבא על הרמה הרוחנית?

על פי מה שאני מכיר..

לגבי הרוחניות, לא נכון.

שכינה למראשות חולה. כמה מקצועות כאלה אתה מכיר

 

 

אבל סתם ככה כן, עם העומס והלחץ מסתדרים ובדרכ אם היא סטודנטית לרפואה אז מנת המשכל גבוהה מהממוצע ומתישהו בחיים (גם אם ייקח 12 שנים) היא תרוויח טוב ;)

 

מכיר כמה זוגות תורניים ++ שהאישה סטודנטית/מתמחה לרפואה

קודם כל חשוב באמת להבין שיש שנים לחוצות יותר וגם יש תורנויות וכו' כמו שציינת. אבל צריך לזכור שזה לא שכל חג וכל שבת עכשיו היא לא תהיה.
בנוסף לזה אני חושבת שאפשר ללמוד לא מעט על האופי שלה כבר מעצם הבחירה ללמוד רפואה. אז אם אהבת ואתה חושב שזה מתאים, לדעתי לא כדאי לפספס
בכל מקרה, אם החלטת שאתה הולך על זה, אז תחליט שאתה איתה לגמרי ואתה מוכן לקבל על עצמך גם את הרגעים הקשים והלחצים שעתידים להיות. שהיא לא תצטרך להסתובב עם הרגשה מתנצלת על זה.
(מניסיון אישי, כבר יצא לי להרגיש ככה בעבר עם בחור שיצאתי איתו, לעומת בחור אחר שהרגשתי שהוא מאוד תמך בי ודחף אותי להצליח.)
בהצלחה!

רפואה זה מקצוע עם הרבה שליחות ומסירות נפש. ויש לא מעט רופאות.
השאלה אם אתה רוצה לקחת חלק בזה ולשאת בנטל הזה ביחד איתה או לא.

דבר ראשון לגבי הרוחניות זה ממש ממש לא נכון.

יש הרבה רופאות דוסיות מאוד. זה פשוט עניין של אופי. יהיה מי שיפול באוניברסיטה ויהיה מי שזה לא יפריע לו כי הוא בעל אופי חזק ולא נגרר. לרוב בחורה תורנית שהולכת לרפואה מודעת לקשיים שקלה אותם בכובד ראש והחליטה שהיא מסוגלת להתמודד למרות הכל. (תסמוך על ההורים, החברות, המורים והמשפחה הרחוקה שלכולם היה מה להעיר בנושא ולעשות סימולציות )

מבחינת הקושי- 1. זה מאוד תלוי איזה התמחות היא רוצה אח"כ. אם זה רפואת משפחה חוץ משנתיים אין תורנויות בשבת.

2. זה נכון שקשה וצריך תמיכה ונכונות לעזור אבל תזכור שמדובר ב3 שנים סבירות. 4 קשות ועוד 4 שנות התמחות שבהם מתחילים להרוויח כסף ופעם בחודש יש תורנות לילה או שבת. (אם גרים קרוב לבי"ח היא יכולה לחזור ברגל)

3. אח"כ תהיה לך אישה שמרוויחה יפה (27,000 בחודש לפחות- בקטנה) וגם הלו"ז שלה כמומחית הוא ממש בסדר לפי החלטתה בשעות סבבה. מקסימום כונן לילה. (להיות זמינה טלפונית לא בבי"ח)

ו.... אחרי הכל מדובר במקצוע קודש. היא תציל חיים. חסרות כ"כ הרבה רופאות דתיות תורניות. היא בחורה חכמה ובעלת אופי מחושל ורגיש גם יחד (אם עברה את מבחני האישיות הדורשים של הקבלה מו"ר ומרק"ם)

חבל לפסול לדעתי אבל שוב- אני משוחדת

יש הרבה יותר תורניות מפעם בחודש.
מלבד אשפוז יום, צריך לעשות 4-6 תורניות בחודש, כלומר 4-6 לילות בחודש בתקופת ההתמחות.

ומנקודת המבט שלי שם הגבול האדום לאמא.

זה בסדר גמור והקרבה הגיונית בשביל דבר כ"כ חשוב.

 

רק רציתי לתקן שזה יותר מלילה בחודש

קשר כזה ולכן לא באמת יכול להבין מראש את כל המשמעויות, אבל זאת עבודה חשובה מאוד ואני מאוד רוצה ומקווה שיש בי את המקום שמוכן להתמסר וביחד למצוא את הדרך הזוגית הנכונה, בשילוב עם עבודה תובענית וסופר חשובה.

עם ד"ר חנה קטן

ועם קצינים בקבע? הייתם פוסלים?

אני רוצה אישה בבית.

שעדיף אישה בבית שלא מתוסכלת שלמדה הוראה ולא רפואה בגלל המשפחה מאשר אישה שלמדה מקצוע שנותן לה סיפוק..
אישה שמסופקת מהחיים שלה מקרינה את זה לכל הבית וכנל ההפך..

כמובן שאם היא השלימה עם המקום הזה ועשתה באמת בחירה שהיא מעדיפה בלב שלם בית זה משהו אחר,אבל גם אז יכול להיות שלאחר כמה שנים יהיה לה חרטה..

לא ברור מה לדעתך עדיף.

תאמת כתבתי את זה חצי ישנה ואחכ קראתי שוב ויצא לי לא ברור..
חושבת שעדיף אישה שמסופקת ממה שהיא עושה בחיים,זה יקרין על כל הבית,גם אם בפועל תיהיה פחות שעות בבית ממשהי שהיא עובדת במקצוע שיותר מתאים לאמהות..
כמובן אישה יכולה להיות מסופקת גם במקצועות כאלה כמו הוראה, אבל צריך לראות מה רצון האישה האמיתי וללכת איתה על זה..
זה אינטרס של הבעל שהאישה תוציא את כוחותיה לפועל ותיהיה מסופקת מחייה..

מעדיף לחפש אישה שתהיה הבית שלי.

כמה שעות בפועל היא תהיה בבית?
זה לא הנושא..

ברגע שהיא תהיה "הבית", השעות כבר יהיו לפי מה שהיא תראה לנכון.

בחורה שפיצית, איך אפשר בכלל לפסול?

סבבה והכל אבל הציפורניים שלו יותר יפים משלה

הרבה תגובות הם פוסטים על חרדים, ופוסטים על 'לק ג'ל'- שמלא נשים מציעות את שירותם או מציעות את החברות שלהם, ואני בהלם כמה שזה כנראה מבוקש בירושלים ובכל מקום.

אני אישית לא אוהבת ..
לא את זה ולא שום לק בשום צבע.. פעם שמתי שקוף..
אז הייתי פוסלת😝

אני מדברת על צורה עדינה של ציפורניים. ולא בצבע אדום וכו..
וכמובן שהכל תלוי בהרגשה שלך ובהרגל של הסביבה שלך מה בולט לך ומה לא.

ועוד זוית ראיה, באופן אישי, אני מקפידה על לקים כי אני כוססת כרונית. לק שקוף/מרה לא עוזרים לי. אני חייבת לק בצבע וחזק (במקרה שלי גל) כדי להפסיק לכסוס.
בנוסף, יש בלק גם אלמנטים של יצירתיות, שפשוט כיף לעשות אותו.

אם היא נשואה, יש כיסוי ראש ואם יש לה חבר היא לא תבחן כל חובש סרוגה באזור

הכי פשוט

למרות שאני נגיד סורגת לאחים שלי

לבנים חפרנים מהסניף

אם נגיד זה נראה ככה-
תפוסה.
אם מבט יותר אדיש אז כנראה למשפחה או בן חפרן מהסניף..

נראה לי שיהיה להן יותר קל להסתובב עם זה.
או פשוט חולצת אולפנה.

לעומת שלט שמספיק צד אחד, ואנשים יסתקרנו וילכו לראות...

אגב הרעיון שלי יותר צנוע.

פעם עשו לנו מהבית ספר סיור במאה שערים, והמדריך עבד עלינו שכל מי שמסתובבת עם 2 צמות היא פנויה, ומי שמסתובבת עם צמה אחת היא בחורה מאורסת
אבל היו שם מלא בנות סתם עם קוקומארוך/קצר,
וגם ילדונת בת 3-4 עם צמה

בסוף הגענו איתו להסכמה שזה היה המנהג בקרב יהודי הונגריה *פעם*

וזה יותר יפה ככה"?

במיוחד למתולתלות

#מאוהבת_בשיער_שלי

#שירשורים ישנים

לבנים להבנת וזיהוי ההבדל בין קוקס לקוקו

שעושים את הקוקו על קוקוס, ואז זה נראה כמו 2 ראשים.... הבנות חושבות שזה הופך אותן ליותר חכמות.
יש כאלה ששמות קרוקס

גולגול זה שדוחפים בורגול לשער.

צימחוניות עושות את זה.
רוצה קורס?

לקבל קורס ממישהו שלא בא לחרטט אותי.

רוצה?

אני אסתפק בינתיים בקורס שקבענו כבר, על אג'ו וכל השאר. אם אהיה מרוצה אצור איתך קשר לצורך בירור על קורסים נוספים

השם+טלפון

לא צריך ת'שם רק סטטוס

ילד בן 12?

9 חודשים+ 13 שנה כמעט דור

ואז הגיבו לי ''נו אל תהי כבדה -
השמחות אצלך!"

בכל הזדמנות מבלי לחשוב יותר מדי
ועונים אמן וממשיכים הלאה כמו תמיד (לפחות אצלי 😁)

אמנם אסור לקפוץ מהר מדי למסקנות כי אולי זה יעבור כו' אבל יש מושג של 'מציאת חן' והוא הרבה פעמים מעבר לשיקולים שאפשר להגדיר

לפעמים זה נובע דווקא בגלל שזה כן זה - ואז החשש מהלא נודע מייצר אצל האדם אשליה שזה לא זה.

 

ואז אפשר לבדוק מה קורה..

אני אוסיף 

הגנים הבאהיים בחיפה- עבודה זרה גמורה !!. כדאי להסיר מהקובץ..

ומישהי כתבה שיש דעה שזו לא עבודה זרה

גם לא חייב להכנס למקדש שלהם אפשר רק בגנים

אבל לפני כמה וכמה שנים נדרשתי להדריך שם, וברור קצר העלה שהרב שאר ישוב, שהיה אז הרב הראשי של חיפה, פסק שזו לא ע''ז. הם דת שהתפצלה מהאיסלם, ואין להם אמונה ביותר מאל אחד, או באל משולש וכד'.
אמנם יש להם הרבה עקרונות משונים...אבל לא משהו שמוגדר כע''ז. כך הבנתי בזמנו.

נשמע מצחיק אבל זו האמונה שלהם. מאמינים שצריך לאהוב כל אחד.

 

קיצר, מי שלא מתאים לו שלא ילך 

מותר אבל לא ראוי

האם מותר לבקר בגנים הבהאים?

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=2170

 

אסור משום ע"ז

http://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9D-2/

בקור במקדש הבהיים | שאל את הרב

(שתיהן של הרב שמואל שליט"א)

הגנים הבאהיים | שאל את הרב

הרב יצחק יוסף והרב שלוש

 

לא ראיתי מישהו שמתיר לגמרי בלי להגיד שזה לא ראוי בגיגול קל

שאני לא חושבת שצריך.. אדם תקין שהולך לבנות בית בעם יישראל לא ילך למקומות ע"ז אלו בדיוק כמו שהוא לא ילך לפגישה במקום שיש חוסר צניעות..

אבל יש אנשים שלא נוהגי כנזירא שאומרים לו סחור סחור אל תקרב... (אני חושב שזאת טעות, אבל למדתי לוותר על זה כלפי אנשים)

יש מתירים ויש אוסרים (הרב דוד סתיו למשל מתיר והוא בהחלט לא היחיד).

 

אתה מתכוון לרב שמואל אליהו?

(כשאני כותב לכל הפחות)

אם הרב שמואל אמר - מקבלת.
מחר בעז"ה אשלח קובץ עם שינוי קטנטן וכמעט בלתי מורגש

(אנחנו הולכים לפי הרב אליהו)

ללכת לפי הרב אליהו זאת זכות

יצא כפול

20180320150317.docx

 

ב"הצלחות לכולנ"ו 

 

 

 

@ניצן_מ אל תשכחי להעלות 

הסגנון שלו הוא מאוד קצר, אבל אומרים שיש לו לא מעט הצלחות.

סוג הציבור שהוא משדך הוא יותר הסגנון הדתי החזק, נוטה לכיוון מרכז, הר המור והסגנון בד"כ...
ככה ממה שהבנתי.

חבר טוב שלי התחתן דרכו. הוא לא שדכן בקטע של פרנסה, יש לו מקצוע אחר.

אבל הוא מתעסק גם בשידוכים.

הוא גם לוקח כסף.

מי אמר לך שהוא נוטה בעיקר לסגנון מרכז והר המור?

אני טוען שיש לו הרבה הצלחות, כי יש לו הרבה נסיונות.

ממה שחבר שלי שהשתדך דרכו והתחתן דרכו אמר הכסף היה נקודה זניחה...

 

זה מה שהבנתי מאחרים, גם פה בפורום וגם בנים ובנות שנרשמו אצלו וקיבלו אצלו הצעות.

 

זה משנה למה יש הרבה הצלחות? העיקר שיש הצלחות...
חוצמיזה שטוענים הרבה פעמים שאין מספיק הצעות וכו'... 

מכיר אותו כמה שנים טובות מהישיבה, מדובר באדם שהוא קודם כל ירא שמיים גדול, צדיק ועניו. הוא אכן משדך בעיקר חברה תורניים יותר כמו מרכז, מצפה יריחו ועוד.
בישיבה שלי הוא שידך המון (שליש מהנשואים בישיבה?).
הוא אכן לוקח כסף, אבל צריך לדעת ששידוכים זה הרבה יותר קשה ממה שנדמה, אנשים שעושים את זה בהתנדבות נאלצים להשקיע פחות בהתאמה וזה עלול לגרום עגמת נפש.
יש לו קצת גמגום ולפעמים קשה להבין אותו לכן צריך לא להתבייש לבקש שישחזור על מה שאמר. בד"כ מגיב מהר להודעות.
בהצלחה לכולם!

שאני התחתנתי הם אמרו שאין הבדל מחירים בין קיץ לחורף.. מקום מעולה ביחס למחיר שלו ובכלל

חבל על הלב שלה..

חבל לדעתי גם בשבילו (הוא עלול לפתח ציפיות ולהיפגע),
וגם בשבילך. הלב שלך לא עשוי מאבן, וגם לא מגומי. חבל למתוח אותו סתם..

אל תדאגי, עוד יציעו לך בחורים אחרים..
ובסוף תפגשי את בעלך

חבל לדעתי גם בשבילו (הוא עלול לפתח ציפיות ולהיפגע),
וגם בשבילך. הלב שלך לא עשוי מאבן, וגם לא מגומי. חבל למתוח אותו סתם..

אל תדאגי, עוד יציעו לך בחורים אחרים..
ובסוף תפגשי את בעלך

וזה ממש יפה שאתה יודע להתמודד ולזהות את הכאב ולעבוד איתו ! ..

 

 

גם את!!

גם לי היה משהו כזה לפני כמה חודשים. שנה שלמה מאז ש..
(והוא כבר נשוי היום. לכל השואלים)
ואני נזכרתי ברגעים שלנו ביחד...
והבנתי שהגעגוע הוא לא אליו, אלא לקשר עמוק עם מישהו.
הבנתי שבמקום להתגעגע לבעל שיהיה לי, עדיף לי פשוט להשקיע בלאהוב אותו מעכשיו אפילו שאין לי מושג מי הוא..
וכשהוא יגיע הוא יקבל את כל זה בעז''ה..

יש על זה גמרא, על  אחד האמוראים שהריח ריח של תמר כשנכנס לחדר של אבא שלו, ואבא שלו אמר לו שיש בו רוח טהרה. מתורגם:
רב הונא מצא תומר של חינוניתא (רש"י: מין תמר שמן) לקח אותה, כרך אותה בסודרו. בא רבה בנו, אמר לו: אני מריח ריח של חינוניתא, אמר לו:
בני, טהרה יש בך. נתנה לו... (יש המשך לא רלוונטי)"

 

בעיקרון אבל חוש ריח מפותח הוא סימן טוב, סימן לטהרה, לומדים לחיות עם זה.

יש משהו בתיקון מידות הנפש של רשב"ג שאומר שחכמים שנגעלים מריח רע של עמי הארצות זה משורש הגאווה.

לומדים מזה כמה דברים, שנקיות ונטיה לריח טוב היא מעלה ודבר טוב וסימן טוב.

ושבאמת ל"עמי הארצות" יש ריח רע (עמי הארצות של תקופת חז"ל הם לא של היום, הם היו ממש שונים).

ושבכל זאת צריך ללמוד להתרגל לזה ולא לקחת את זה קשה.

 

סיבה פחות רוחנית, בתקופה האחרונה האוויר ממש יבש וזה מייבש את הסינוסים והקולטנים של הריח יותר רגישים... אולי זה משהו חולף

לא מבין כמה..

והלוואי שאתה צודק..

כן, לקחתי על עצמי הרבה דברים לאחרונה וב"ה מתמידה..

אפשר לשלוח שאלה במסר?

שיפה לשים לב לדברים הקטנים האלה, וזה מעיד על חדות
הקטע הוא של הרבה אנשים אין כ''כ פרופורציה בינם לבין עצמם לגבי רמה בסיסית של הגיינה... אבל בוודאי שיש הרבה כאלה עם רצון לניקיון וריח טוב, גם בנים

ולפי מה שלמדתי, מצבי רוח/הורמונים/תקופות בחיים/שינוי התזונה/שינוי פיזיולוגי - יכול לגרום להעלות או להוריד את סף הרגישות..

וזה בסדר גמור להיות רגישה לריח.
זה לא קשור ללחץ מחתונה
אפשר למצוא מישהו הגייני במיוחד.. .

אבל

שעברת משהו עצוב.... וטוב שאת מטפלת בזה. זה מאד חשוב

ומשהו נוסף - שיש בינכם קשר טוב.. אבל כדאי אולי שתתייעצי איך לנהוג בקשר בהקשר לטראומה הזאת - כדי לא להפוך את הבחור למטפל רגשי שלך בטעות. ושזה לא יאפיל לכם על הקשר

אם זה יצא לך פתאום והשפריץ החוצה, זה מה שהיה צריך לקרות, אל תצטערי על זה, זה ניקוז של מוגלה מתוכך. וזה גם אומר שאת בתהליך טוב של ריפוי והוצאה, על פני שמירה בפנים שהיא הכי כואבת בעולם.

וזה מרגש אותי לשמוע שאת כותבת שהוא בכה איתך. זאת זכות- הוא הכיר בכאב שלך, ואישר אותך והיה שם איתך, תשמרי את זה. הכאב שלך קדוש וטוב שאת משתפת אנשים שיכולים לתמוך בך ברגעים בהם הוא צף.

לגבי ההמשך- זה מחייב הרבה תקשורת כנה- את צריכה להגיד לו מה יעשה לך טוב לשמוע, מה ינחם אותך. וגם לשאול אותו איך הוא מרגיש עם החשיפה ואיך/מתי נוח לו לדבר על זה. 

בהצלחה יקרה! 

אני ניסיתי למנוע את הסיטואציה מלכתחילה בזה שלא סיפרתי...כשיכלתי שיתפתי אבל כנראה שזה כבר היה מאוחר מדי כי כשזה יצא ושותף פתאום הרגשתי שזה לא זה..שהוא לא שם ואני לא שם והשוני גדול מדי..שזה כמובן הוסיף לתסכול שנבע מהפצצה הזאת הטלתי עלינו וזה מרגיש רע מאוד וכואב מאוד והזוי הזוי הזוי

מצטערת על שלא הבנתי והגבתי ממש לא בהקשר!

נשמע ממש קשה! שאת מרגישה שזה יצא בבום ובשטף שהיה מדי חזק. וזה גם משהו שהוא כל כך שלך, ופתאום זה גם אצלו. 

נשמה, זה לא קל. בכלל! 

יש פה גם כאב על התגובה שלו שלא היתה מה שציפית לה? 

בעיקר כי זאת תגובה שידעתי שהיא תהיה כזאת ולצערי זה השלב ששמתי לב כמה השפה הרגשית שלנו שונה וכמה אני מרגישה שפחות יש מקום לשינוי כי זה כל-כך פנימי..שטף ענקי וחזק ולא במקום גם..

נשמע ממש לא פשוט.
הלוואי שהוא היה טוב אלייך ועדין ונבון, גם אם השפה הרגשית שלו שונה משלך.

זה לא דבר חיובי ששיתפת אותו?

אבל זה התפוצץ וגם העלה אצלי איזושהי זווית על היחסים שלא מוצאת חן בעיניי ומתוך בחינה של הדברים אני לא רואה את זה קורה..

באסה ששיתפת?

חרטה שלקח לזה כלכך הרבה זמן כי ההתמודדות הוא יותר עם מה שזה הציף...אבל בהחלט עדיף מאוחר..

הכי טוב לומר את האמת וטוב שדברים יצופו. עדיף מאשר מאוחר ממש. עברתי בעצמי משהו בסגנון.
בקיצור מחזק את ידך

להיאמר..
אני ממש מאחלת לך תהיי שמחה נסיכה ..
ולפעמים אנחנו שומרים כל מיני דברים שאחרים עשו לנו.. וזה בכלל לא שייך לנו זאת לא את..
אז תהיי קלה עם עצמך.
בהצלחה יקרה ואהובהה!!💗

כנראה שהקשר שלכם הוא מאוד טוב ועמוק, זה די נדיר למצוא זוג לפני הנישואין ש.. כמו שכתבת 'מצאנו את עצמנו באמצע הרחוב בוכים שעתיים' 

 

אולי לא זו הנקודה שהייתי אמורה להתייחס אליה, אבל קפץ לי.. זה מאוד משמעותי מבחינתי, ואני שמחה בשבילך על זה.. 

 

ובהקשר לזה שדיברת על זה, אני מסכימה עם הנאמר לפניי, זה נראה שיש לך איזשהו קושי, ואת מטפלת בזה ונפתחתם אחד לשנייה.. 

 

 

כי את זו שסיימת את הקשר? 

יכול לומר לך שכדאי לשתף אדם שאת סומכת עליו בתחושות ולספר למה כן ולמה לא. יכול להיות שהשאלות שיעלו בעקבות הדיאלוג עם אותו אדם, יעלו את הסיבות שבסופו של דבר הובילו לסיום של הקשר, או שלחילופין יעלו אפשרויות חדשות שבגללן אולי כדאי לנסות שוב.

 

מעבר לזה, תנסי להיזכר בעצמך בדברים שהפריעו לך. הרבה פעמים אחרי שמסיימים קשר, יש תכונה טבעית שמסתכלת על הקשר שהיה כאל משהו ורוד, ויש נטייה להתעלם מהדברים שהיו קשים. זוהי תכונה טבעית שנובעת מהרצון להיות בקשר ובזוגיות, וכיון שהקשר הזה שהסתיים נמצא לך טרי בזיכרון ובתחושה, אז יש מנגנון ש"מלביש" את האידיליה של זוגיות ואת הרצון לקשר על משהו שהיה לנו בעבר או משהו מוכר.

 

מקווה שהסברתי טוב.

 

 

פשוט בא לי לדבר איתו פעם אחת. קצת מסובך להסביר את כל המצב.

תודה על התגובה.

אבל אם את לא יכולה לתפקד לבד תעזבי אותו בשקט ותטפלי בעצמך..

אני באמת מתגעגעת ואוהבת.

ל**הרגשה** של להיות בקשר זוגי ולאו דווקא אליו.

(מנסיון)

כי אם חתכת מתוך ידיעה שזה מה שצריך לעשות כנראה שזה המצב.

המלצה שלי, תמחקי את המס' וכל מה שמזכיר לך אותו, ככה יותר קל להמשיך הלאה..
והזמן הוא התרופה הכי טובה (ובהמשך קשר חדש שיותר מתאים ונכון לך)

מלא ב"הצלחות

הייתה לי שיטה, זה אולי ישמע קצת מצחיק.. אבל ב"ה עבד. 

 

אבל לפני הכל, הייתה לי מין שריטה כזו בראש, לספור את הזמן שאני מצליחה להחזיק בלי שנדבר- 

וכל פעם שהייתה עולה לי מחשבה או רצון ליצור קשר הייתי מנסה לשכנע את עצמי ש.. אני אהיה גאה בעצמי, והייתי מנסה למצוא תעסוקה וללכת לישון בשכנועים שמחר זה כבר לא 13 ימים שהצלחתי אלא 14! ומשום מה המחשבה הזאת הייתה מחזיקה אותי. 

 

סה"כ הספרות במילים 'כל הכבוד'= 7= 7 ימים בשבוע.. 

אפשר לנסות גם את זה, כל יום את נותנת לעצמך אות. ביום הראשון שאת מצליחה את מקבלת את 'כ', ביום השני את 'ל', בשלישי את 'ה' וכך הלאה, בסוף 7 ימים את מוכיחה לעצמך שאת יכולה ו-'כל הכבוד לך', ואת יכולה לפנק את עצמך במשהו, או לעשות משהו שאת אוהבת ושאת לא עושה בימים אחרים.. 

 

אבל הכי חשוב, זה לשכנע את עצמך, באמת, שזה לא בשבילך. בפרט כשאת כותבת שאת יודעת שזה מה שצריך להיות.  ובעיקר תתפללי שה' יעזור לך.. זה הכי עוזר.. בהצלחה רבה, ואם באלך אני בפרטי

 

 

 

 

 

אחלה שיטה!!

הייתה לי שיטה, זה אולי ישמע קצת מצחיק.. אבל ב"ה עבד. 

 

אבל לפני הכל, הייתה לי מין שריטה כזו בראש, לספור את הזמן שאני מצליחה להחזיק בלי שנדבר- 

וכל פעם שהייתה עולה לי מחשבה או רצון ליצור קשר הייתי מנסה לשכנע את עצמי ש.. אני אהיה גאה בעצמי, והייתי מנסה למצוא תעסוקה וללכת לישון בשכנועים שמחר זה כבר לא 13 ימים שהצלחתי אלא 14! ומשום מה המחשבה הזאת הייתה מחזיקה אותי. 

 

סה"כ הספרות במילים 'כל הכבוד'= 7= 7 ימים בשבוע.. 

אפשר לנסות גם את זה, כל יום את נותנת לעצמך אות. ביום הראשון שאת מצליחה את מקבלת את 'כ', ביום השני את 'ל', בשלישי את 'ה' וכך הלאה, בסוף 7 ימים את מוכיחה לעצמך שאת יכולה ו-'כל הכבוד לך', ואת יכולה לפנק את עצמך במשהו, או לעשות משהו שאת אוהבת ושאת לא עושה בימים אחרים.. 

 

אבל הכי חשוב, זה לשכנע את עצמך, באמת, שזה לא בשבילך. בפרט כשאת כותבת שאת יודעת שזה מה שצריך להיות.  ובעיקר תתפללי שה' יעזור לך.. זה הכי עוזר.. בהצלחה רבה, ואם באלך אני בפרטי

 

 

 

 

 

זה בא והולך
לתת לזה מקום.לא להילחם בזה

סביר להניח שהוא לא עם רמה דתית גבוהה, אלא אם כן הוא לא מתכנן לחזור לשם, ואז צריך להבין למה הוא היה שם מלכתחילה.

הבנתי שמסקרנות עם חברים

כולנו כמעט עשינו שטויות בתיכון, כל אחד ברמה אחרת...

גדלנו מאז, הכול טוב.
אם יש לו מידות טובות ואת מעריכה אותו, וברור לך שהיום הוא לא יילך למקום שכזה "מסקרנות עם חברים", אין צורך להתייחס לאירועים עתיקים.
בהצלחה!

לפעמים לא מודעים לאיסורים שקשורים לשהייה במקום כזה, יש לי חברה שהייתה הולכת עם חברות שלה למועדונים ולא הייתה רוקדת, אבל היא לא ידעה שזה בעייתי להיות שם בלי קשר.

חוץ מזה שהרבה אנשים עוברים תהליך מגיל 15 לגיל 18-20 ואפילו אחרי.

השאלה איזה סוג מועדון והשאלה עד כמה הוא לא שם

מחילה שאני שוברת את התגובות הקודמות אבל לא ציינת בהתחלה שזה מועדון כזה.
לי זה היה מפריע. אימאלה, מועדון חשפנות.. זה כ"כ ברור שלא נכנסים למקום כזה, אא"כ הוא לא ידע לאן הוא הולך.. זה הבדל גדול ממועדון רגיל שיושבים, שותים וחבר'ה רוקדים שם..

לא להגיע למקום כזה. זה מוגזם.
אז או שהוא לא ידע שמדובר על כזה מועדון, או שזה באמת כבר מוגזם.
אז כנראה שהוא לא ברמה דתית משהו...
ואם הוא ברמה דתית גבוהה ונמשך בלחץ חברתי למקום כזה- מי אמר שזה לא ימשיך לקרות (בדברים אחרים) בהמשך החיים?
אני מאמין תכל'ס שהוא גם לא ברמה דתית גבוהה וגם מאוד נמשך אחרי לחץ חברתי...

אני הייתי נזהר הרבה לפני

נ.ב. יכול להיות שהוא חזר בתשובה מאז ובאמת השתנה, יש גם חילונים שחוזרים בתשובה, החלטה שלך אם את רוצה אחד כזה (ומצריך בדיקה שהוא באמת כבר ממש לא שם).
בהצלחה

לא רק במילים גם במעשים

זועקת למרחקים!

את רואה ומרגיש ממנו שזה באמת ''נחלת עבר'' ואין לו חלק בזה עכשיו, אז סבבה- בסוף בחור/ה יכולים לעבור תהליכים משמעותיים ולהתקדם

יכול להיות שאת שמה לב שתכל'ס הוא עדיין לא התנתק מהמקום ההוא ואז שווה לברר יותר איתו

כל אחד בחיים שלו נופל תלוי באיזו רמה ללכת למועדון זו ג נפילה גיל 15 זה ממש עבר אבל דרך אגב גם חברה בגילים 20+ בחורי ישיבה יש להם נפילות אם זה באינטרנט ואם זה ברחוב ואם זה בכל דבר אחר אל תחשבו שהיצר מפסיק לעבוד מתישהו בחיים לא לפני נישואים וגם לא אחרי נישואים וגם לבנות ישר יצר אז באו ניקח כל דבר בפורפורצית והעיקר שבאמת רוצים את ה' יתברך בכל מעודנות למרות הנפילות

ואז עם הגיל עבר להם והם חזרו להיות בני תורה מתוקים...

עריכה: ראיתי את התגובות... אוי ואבוי, לא לכזה מועדון חברים שלי הלכו

אבל תמיד יש תשובה, אי אפשר לדעת

ממש נהניתי לקרוא!! 

מקווה שדברים טובים קורים ויקרו לך עוד ועוד בעז"ה 

 

הן פשוט נורא דומות

זה כמו לראות אותה רק בהרבה פעמים