אבל זה לא קשור לאופי..

זה מילה אחת - מציאת חן.. אל תאמין לשאר התירוצים.. 

מי שפוסל אחרי פגישה אחת זה רק זה..

ומציאת חן זה ממש לא רק מראה חיצוני. זה מכלול של דברים שקשורים להרגשת נעימות וזרימה, קצת משיכה, קצת מראה חיצוני וכו'.. 

במיוחד אם אתה אדם שמודע לעצמו.. 

והרבה סיפורים מחברות.. 

זה מאוד נחמד הסיפורים שעכשיו הבאת.. אבל גם לי יש סיפורים שמוכיחים בדיוק הפוך..

בכל אופן, אני בטוחה שמי שחווה חוסר התאמה משווע לא ימשיך לפגישה נוספת.. ואם המשיך לצורך הביטחון וגילה שזה כן מתאים (למרות שזה נדיר..) מה טוב ומה נעים.. 

כי אצלו הקליק הגיע בדייט השני

והוא באמת התלבט נורא אם לתת צ'אנס לדייט שני כי היו כמה דברים שהפריעו לו וקליק לא היה לו בכלל

בסוף הוא נתן צ'אנס, למזלי הטוב.....

אגב, גם הוא לא מצטער על זה

למרות שאני יכולה להבין שפוסלים על אופי. לא יודעת מה תכונת האופי הספציפית שעליה היא פסלה, אבל אולי היא מאוד קריטית לה

ורוב הסיבות לפסילה שנאמרות במפורש אחרי דייט אחד הן רק תירוץ לסיבה אחרת.

זה אומר שיש לך שדכנים מעולים שמציעים לך בנות מאוד מתאימות. גם אני רוצה שדכנים כאלה

רוב ההצעות שמציעים לי נעות בין "הזויות" לבין "לא קשורות".

למה נראה לך שאנשים פוסלים בגלל תכונות?

אדם רוצה עניין, חיבור, רגש ואם הוא לא רואה מרגיש את הקליק הזה בהתחלה מה הטעם יש בלהעמיק את הקשר..

יש לי הרגשה שאתה קצת לא מבין את מהות הפגישות...

מעמיקים קשר שיש בסיס של מציאת חן וכימיה ואז בודקים את המידות.. דגש על מידות כי תכונות אופי בד"כ הן נסבלות אם יש כימיה טובה.. גם אם הן מאוד שונות מהתכונות שיש לך.. 

לא ראיתי באף אחד מספרי רבותינו שכתוב שצריך כימיה בשידוכים

גם חיבור רגשי זה צמצום של המושג חיבור בכללי

אגב, כימיה חולפת אחרי זמן מסויים. ללא יוצא מן הכלל

ההתלהבות הראשונית הזאת היא לא חובה, היא רק דבר שה' יצר בעולם כדי שנרצה ליצור את הקשר הראשוני ולא נשאר בקליפה שלנו.

יש מקרים כאלה ואחרים שהכימיה יכולה להטעות (זה בסה"כ תגובה פיזיולגית של הגוף).

אם כשאתה אומר כימיה אתה מתכוון ל"לא-כימיה" אלא להתאמה באישיות, אחלה

שים לב שאין שם שכל בשום מקום מההחלטה וזה חלק מהבעיה.

ואם אתה בעד כל הכימיה הזאת, למה אתה נגד הבנות שמחליטות בדייט ראשון שזה לא זה?

לא הייתה כימיה, הן הגיבו לזה בצורה רגשית וחתכו...

קוראים לזה "קטנות"

נהייתם מוזרים קצת

זה לא סותר שצריך רגש או משהו כזה (וגם זה לא האידאל אבל 99% מהאוכלוסיה מושפעים מרגש עדיין)

שמכריעים החלטות לפי רגשות... את זה לא שמעתי מעולם.

רגש הוא כלום, שכל הוא הכל.

השכל ממלא את הרגש ויוצר אותו.

הרגש לא אמור להשפיע על כלום, הוא החיבור בין השכל למעשה.

כנראה שהתערבב המושג שכל עם מוח וחשבונות

בסולם יעקב השכל הוא דרגה מעל הרגש והוא חוויה עמוקה ועל-רוחנית

גם אני אחד מהשבורים.

כולם כאן במהלך של נערות עד גילאים נורא מבוגרים.

צורת החשיבה הזאת הייתה צריכה להסתיים בגיל 20 (כשאם זוכרים מקבלים את הנשמה, שמשכנה במוח והיא השכל).

בכל מקרה ההכרעה חייבת להיות ע"פ השכל, אחרת זה מסתיים בגירושים.

פשוט רובנו מערבים רגשות בהחלטה ולכן לוקח לנו הרבה זמן יחסית להתחתן (לא מדבר על מצבי קיצון של רווקים זקנים כמוני)

שצריך גם חיבור ריגשי ולא מספיק רק בשכל.

בדור שלנו זה יותר מודגש כי הקשר בין בני זוג יותר עמוק מפעם.

ככה כולם מדריכים היום (כולל רבנים), שצריך לראות לפני החתונה שיש גם חיבור ריגשי.

כמו שמסבירים את "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ".

כשמישהו בוחר ישיבה, לא מספיק שיש התאמה בשכל, אלא צריך גם לראות שיש חיבור למקום.

ברור שצריך להתחשב ברגש, אבל לא מחליטים לפיו.

המאמר שציטטת, "אין אדם למד" הוא הדוגמא הכי ברורה.

אדם לפעמים לומד כי הוא מחליט רגשית להגרר אחרי רושם, דמיונות, והוא לומד במקום שהוא מדמיין שהוא רוצה.

זה רגש מעוות, וזאת החלטה לא שכלית.

לעומת זאת אדם שרוצה ללמוד במקום הנכון בשבילו עושה שיקול *שכלי* של לאן הוא נמשך, איפה הוא מצליח, מה הוא צריך ללמוד וכו' ואז מחליט. זה המקום שליבו חפץ.

זה מובא בהרבה מקומות, שמעתי בשיעור מהרב יעקב יוסף את זה בשם אחד הספרים (ברח לי כרגע השם אבל זה ספר מוכר) שאמר שאדם שלא לומד את מה שהוא באמת *צריך* לא יצליח אף פעם.

זה לא שונה בשידוכים.

הדור שלנו היום לא "מודגש יותר" הדור שלנו מדומיין ומסכן...

אני חושב שאנחנו לא כ"כ חולקים.

אתה בעצמך כותב שצריך להתחשב ברגש.

ז"א ש*גם* הרגש משפיע על ההחלטה,

זה בדיוק מה שכתבו פה.

אנחנו לא מסכימים.

שים לב: אתה חושב שהרגש משפיע על ההחלטה.

אני אמרתי שההחלטה מתחשבת ברגש.

כלומר לא צריכים להתעלל ברגש, אבל לא לקחת אותו בחשבון.

אם הרגש מנגד לאמת, מתחשבים בו? ברור שלא.

בא לי מאוד לירות במישהו, האם אערב את הרגש בהחלטה? ודאי שלא.

ההחלטה לא לירות היא כי כך ה' ציווה, החלטה שכלית.

אני מתחשב ברגש בכך שאעשה כל מה שאפשר כדי להרגיע אותו (לדוג' לפתור את הכעס עם כוס מים קרים, מדיטציה, טיול בחיק הטבע וכו').

מי שלא יתחשב ברגש וסתם יקבור אותו בסוף יתפרץ ויאבד שליטה.

לעניין שידוך, אם השכל אומר שזה כן, אעשה כל שאפשר כדי ליישר את הרגש איתו. [בהנחה שבאמת הרגש לא מתיישר, ברור שצריך לחשוד שהשכל שלנו בכלל לא שכל אלא דמיונות]

אבל תהיה בטוח שהדור שלנו, דור ה"חותכים על דייט ראשון בלי לדעת כלום", לא מערבים הרבה את השכל בהחלטות. וזאת הסיבה שאנחנו (כולל אותי, כן) עדיין רווקים.

מי שמשליט את השכל (השכל! לא המוח, לא ההתחכמויות. הנשמה) על הנפש שלו, היא קשובה לו. בדור שלנו זה נקרא לענ"ד אדם גדול. כזה שה' לא יצריך אותו את כל התהליכים הקשים שאנחנו עוברים בשידוכים.

נכון שצריך להזהר שהרגש לא ישלוט עלינו,

ולכן צריך לבדוק מאיפה הוא נובע.

ואם הוא נובע ממקום טוב- צריך להחשב בו.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא כבר כזה נקי וחף מדמיונות שיש לו דעת תורה והוא יודע בדיוק איפה הרגש והשכל מתחילים והדמיונות נגמרים?

בשביל זה יש תלמידי חכמים שיש להם דעת תורה.

שים לב טוב למשפט האחרון שכתבת "ואם הוא נובע ממקום טוב- צריך להחשב בו". מי יערבנו ליבו לומר דבר כזה? בטח לא בודרנו.

זאת הנקודה שלי.

ישר כח

אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו,

ולפעמים הולכים לשאול חכם.

לא לסמוך על עצמך, לברר עם מי שדעתו כן נקיה.

קח בחשבון שלעשות השתדלות בדברים הדקים האלה זאת הסיבה המרכזית שאנחנו נאבקים ברווקות.

ואם השכל לא נקי, שואלים חכם (חכם אמיתי) ומשתדלים להצליח לעשות מה שהוא אמר.

כמובן שזה לא תמיד עובד, בעיקר כי הרגש משתק אותנו... פה נכנסת ההשתדלות

אני חושב שאדם ממוצא יכול לקבל החלטות לבד עפ"י השכל והרגש,

ולא צריך לחשוש כל הזמן שהמח והלב שלו לא נקיים מספיק.

כמובן אחרי השתדלות לקבל את ההחלטה ממקום נקי, והרבה תפילות וביטחון שה' מנהיג אותנו.

אתה אומר שמקבלים החלטות ע"פ השכל והרגש.

אני אומר שרק ע"פ השכל תוך כדי התחשבות ברגש כדי לא ליצור מצוקה או התפוצצות...

לגבי המשפט האחרון, אדם שבאמת מחליט בשכל (ומתחשב ברגש), אני מסכים איתך לחלוטין

[מסכים איתך שלא צריך להפוך את זה לאובססיה, אבל בהחלטות הרות גורל כמו נישואים, כן כדאי לברר כמו שצריך כדי לא להתגרש בשנה ראשונה... ורואים את זה המון היום]

לא רק כדי שלא יגרום למצוקה, אלא כי רגש שמגיע ממקום נקי הוא בהחלט חשוב, במיוחד בהחלטה עם מי להתחתן.

ואני נותן ברוב האנשים יותר אמון שהרגש מגיע ממקום נכון.

לא חושב שצריך לשאול רב לפני שמתחתנים אם אין חששות מיוחדות.

הסיבה היחידה להתחשב ברגש מופיעה בחלק מספרי המוסר, שזה "כדי לעשות חסד עם אותה עניה", כדי שהנפש לא תגיע למצב לא בריא (של עודף או חוסר).

הדבר דומה לגידול ילד. אם רוצים לעבור דירה והילד לא מסכים, מבטלים את המעבר? זאת גישה פדוצנטרית שבאה מארה"ב. מסכנה משפחה כזאת...

מה כן עושים? מפייסים את הילד ומשכנעים אותו לקבל את ההחלטה בטוב ובנעימים. ואם לא מצליחים, tough luck לילד. בהנחה שהוא לא יתפרק.

לגבי הרגש הנקי, אני לא מסכים איתך.

לגבי ההתייעצות עם הרב, אני מסכים, ברור... אם הרגש תואם לשכל (ולמציאות), אין שום בעיה מלכתחילה. אבל רובנו, עובדתית, לא הגענו לשם. בע"ה בקרוב

מי אמר שזה איסור? כתבתי איפשהו מקורות לאסור את זה?

זה פשוט מתכון לכישלון וגרירת רגליים

וזה מובא בפשטות בהרבה מאוד ספרים, רובם אליבא דפנימיות.

כנראה שזה פחות שייך לנשים, שעובדות יותר עם רגש ולכן קשה להן לקבל את זה...

לא יצא לי "פתאום" להרגיש חיבור ורגש שלא היה את זה בהתחלה..

אם אני לא רואה בסיס ופוטנציאל לזה בתחילת קשר - משמע פגישה ראשונה מקסימום שנייה. אני לא ממשיכה..

ובדקתי את זה עם חברות שלי. התשובות זהות.. 

תבדקי מתי מי שחושב ככה מתחתן... ואחרי כמה צרות.

אנשים מערבבים תגובות כימיות של הגוף עם רגש ועם התאמה.

אין קשר בין רגש לבין התאמה... וגם אינטואיציה היא בסופו של דבר השגה מעולם הרגשות ויכולה להטעות מאוד.

קראתי הכל ועוד תגובות שמתנגדות למה שאמרתי..

יכול להיות שזה באמת תלוי אדם. אבל אני אומרת לך שבאמת ניסיתי, וכל פעם האינטואיציה לא טעתה!

בהתחלה באמת הייתי מנסה עוד פגישה ולא פוסלת ישר. וזה פשוט לא עבד. לא התפתח משהו. ואני גם לא מצליחה להוציא מעצמי דיבורים שהבחור לא מוצא חן בעיניי. יכול להיות שזה נשמע מאוד שטחי שאני אומרת מוצא חן בעיניי, אבל אצלי זה כולל הרבה דברים.. 

לכן היום אני באמת באה מנקודת הנחה של להקשיב לאינטואיציות שלי.. אין לי כוח לדייטים שאני פשוט סובלת כי אני לא מתחברת לבן אדם.. הייתה לי פעם אחת שפשוט בכיתי כי הכרחתי את עצמי להפגש עוד פגישה למרות שהבחור לא מצא חן בעיניי.. לא יכולה להיות במקום הזה שוב.. 

כרגע אני די מאמינה בדרך הזאת. נראה מה ימים יגידו..

מזל טוב לכם!!!  אני אשמח לשמוע את הסיפור המעניין שלכם חח..  

כלומר עם אנשים שאני מרגישה שקל לי לדבר והשיחה זורמת לי , וכיף לי.. סביר להניח שניהיה חברות טובות.. וכל השאר נוצר מצב שאין קשר של חברות עמוקה, רק שלום ומה קורה וכאלה.. 

לא קרה לי שהייתה מישהי שלא היה לי כיף לדבר איתה ופתאום נהיה כיף ומעניין.. זה די סטטי..

וכן בשבילי זה ממש סבל, אם אני לא מרגישה זרימה בדיבור ועניין, מאוד מאוד קשה לי לאלץ את עצמי לפתח שיחה. כי אני בן אדם שלא יודע לזייף..  

ותאמין לי שזורם לי אני לא מפסיקה לדבר חח 

אני יכולה להגיד לך עליי שאם הבחור לא מוצא חן בעיניי אני לא מצליחה לפתח שיחה!..

לא לשאול שאלות, לא להתעניין, כי הבן אדם פשוט לא מעניין אותי...!

לכן אני לא יכולה לראות את עצמי קובעת איתו עוד פגישה כדי "לבדוק".. אין מה..

מה אם כן גורם לך להגיד כן ולהמשיך לפגישה נוספת?

לפי השיטה שלך עם כל בחורה אפשר להמשיך לפגישה נוספת.. 

אתה אומר בעצמך שאתה שולל אם אתה לא רואה את הבחורה כיכולה להיות אשתך.

זאת בדיוק הנקודה שלי. שמרגישים כל כך חוסר קשר וזרימה שאין מצב שהמציאות הזאת תהפוך לבעל ואישה... ולכן שוללים אפילו בפגישה ראשונה...

למה אם כן אתה כל כך לא מסכים איתי? 

מאיפה הוא החליט "שהיא לא תהיה אישתו"? מאותם סיבות שאני החלטתי שהוא "לא יהיה בעלי".. ולא, אני לא מחפשת פרפרים והתלהבות.. 

בד"כ אם אני רואה שנעים וזורם, אני כן מנסה עוד פגישה.. 

ולא יצא לי לפסול על רמה רוחנית כי את זה אני כבר מבררת לפני הפגישה, לכן מה שנשאר זה ממש נטו מציאת חן.. ואם אני רואה שאין שום קשר וחיבור והוא "לא יהיה בעלי" אז לא, אני לא אנסה עוד פגישה.. אני כבר יודעת לזהות מתי מישהו מוצא חן בעיניי ומתי לא ב"ה..

גם אם לא היה חיבור ומציאת חן בהתחלה? אם בתכלס הכל שכלית מתאים? 

אז על מה אתה פוסל חוץ מדברים טכניים בפגישה ראשונה? (מקודם אמרת אם אני רואה שהיא לא תיהיה אישתי. זה לא ברור. תן דוג' על מה בדיוק תפסול.. ) 

והאם קרה לך שהתפתח מציאת חן תוך כדי מספר פגישות? 

סליחה אם אני נכנסת יותר מדי לפרטים.. 

פשוט באמת מעניין אותי לדעת.. 

אבל הסיפור אצלי קצת אחרת.. אבל עדיין הייתי בשוק..

איך בהתחלה הייתה כימיה מדהימה ואח"כ (אחרי שנתיים כמעט שניסינו שוב) לא זרימה, לא חיבור ולא כיף.. מוזר... זה האמת קצת ערער אצלי את התיאוריות שלי חח

אם אתה יודע שהסיכוי לפתח את הקשר הנוכחי הוא קטן, אז אתה רק מושך את הזמן עד שתתפנה לפגוש את אישתך לעתיד.

בשביל לקצר את הזמן של הרווקות צריך גם לפסול קשרים מיותרים שגוזלים זמן, זו גם השתדלות חשובה למציאת הזיווג.

אבל אני לא אכנס לנושא של הנאה אצל יהודי בעולם הזה.. 

הרגיש לי כמו בליל.

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.