פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 770)

אם זה הרב שלו, מעולה!

אם לא, מחפשים רב עם גישה שמתאימה לשני בני הזוג.

המטרה הרי שהוא יעזור לכם במקרים של התלבטויות/ שאלות הלכתיות כאלה ואחרות.

אם תלכו לפי הרב שלו, שנניח והוא מחמיר עד מאוד, ואת לא רגילה להחמרות, יתכן שיווצר מצב של מריבות כי יהיה לך קשה לקבל את ההחלטה שלו.

אם את בעד להתחזק ולהחמיר- אז יופי.

גישתי היא למצוא את דרך המלך שלכם ולמצוא את הרב שמתאים לכם. אישית.

 

יש אנשים שאין להם רב באמת, זה שהן שואלים רב מסויים זה לא קריטי להם.
יש אנשים שהרב הוא מקור ההלכה והתורה, ואז זה גם מתבטא בהשקפה ובגישה שלא קשורות ישירות להלכה ספציפית.

להלכה, מה שאני מכיר הוא שהבית מקבל את ההלכה של הבעל. כמובן שאין עניין לעשות את זה בכפייה על אחד הצדדים.
אם לכל צד יש רב מאוד מסויים שהוא מקבל, זה עלול ליצור מתחים.

אז השאלה היא- מה המקום של הרב...

אז לא תהיה לי בעיה לשמוע על הרב של הצד השני.
אבל כל עוד זה ברוח טובה ולא בהגזמה.

שיקול בבחירת הזוג?
לא חושבת.
אם אתחבר לבחור,ולהתנהגות ולהלכות שהולך אחרהם..אז בטח שגם אתחבר לרב שלו..🙈

במובן של אם יש בחור שמאד קשור לרב שאת לא מתחברת אליו בכלל- אז זה בחלט שיקול.

 

בפועל לרוב אצל זוגות יר"ש השאלה את מי לשאול שאלות הלכתיות היא שאלה חשובה.

אני חושבת שכל זוג צריך רב שיהיה דמות משמעותית- לשאול אותו שאלות הלכתיות וללמוד ממנו מוסר ומידות. 

לא תמיד חייב שלשלי בני הזוג יהיה אותו רב, אבל עדיף שלפחות תהיה לה גישה והשקפה דומה.

ושבשאלות משותפות יבחרו ביחד למי ללכת.

 

ולא חייבים ללכת לפי ההלכה של רב הבעל. 

כל מה שקשור למסורת- יש עדיפות למסורת שהאיש מביא (וגם זה לא מוחלט.. אפשר לפתוח דברים)

רב? אפשר לבחור ביחד אחרי החתונה...

(אצלנו אפשר לומר שבפועל שאלות הלכתיות שואלים את הרב "שלי" אם  כי מדי פעם בעלי מתקשר לרב "שלו" מצד שני- אלו שני רבנים עם גישה מאד דומה, פשוט אני מחוברת יותר לאחד והוא לשני אבל שניהם מקובלים לחלוטין על שנינו..)

היא תחשוב לבד.

בחיים שלה

אני מכירה מישהו שיודע לחשוב לבד, ולכן אין לו רב
תאמין לי, הוא לא הגיע ולא יגיע למקום טוב בחיים שלו

לתת מקום לרב בחיים זה טוב לא רק כי הוא רב וכי זה משהו שהתורה מבקשת למנות לנו, אלא כי זה מראה על יכולת לקבל מאחר.

אבל בסוף להגיע למסקנה לבד.

אני בהחלט יודעת לחשוב לבד, וגם להחליט לבד.

ועדיין יש לי רב שאני לומדת ממנו.

 

אולי אם היתי ברמת הידע וברמה הרוחנית של הרב שלי לא הייתי צריכה רב, אבל אני יודעת שאני רחוקה מזהה..

אז שאלות לא הלכתיות כמו קניית דירה או איך לקרא לילד אני אחליט עם בנ הזוג

ושאלות הלכתיות פשוטות אני אפתח ספרים 

אבל שאלות מורכבות אני אשאל אותו.

 

 

שאין לו רב...

[מוסיפה משהו לא קשור לדבריך שחשבתי לכתוב:

הרבה חושבים שלרב פונים רק בעניינים רוחניים. אני כן חושבת שזה עיקר תפקידו, אבל אי אפשר להתעלם מההתפתחות בדורות, מהגשמיות שמציפה את הדור, ולצערינו גם משפיעה. לכן, בעיני לפעמים זה הולך ביחד.
התייעצות גשמית היא הצד השני של המטבע.
וכשמתייעצים כשצריך כמובן (ולא על כל דבר), יש לדעת ולהרגיש שמתייעצים עם רב אמיתי שמאמינים בו ומחוברים אליו. ההתייעצות לא באה לגרוע מהעובדה שאני בוחרת לפעול כך. ]

שלכל אחד מהם יש ענקים עולם אחרים להסתמך עליהם. אבל אני חושב שזה דיון ארוך שנים ואי אפשר לסכם אותו בהתפתחות הדורות, אותו דיון קיים כבר מאוד שנים]

וכעקרון אני מסכימה.
זה הרבה מעבר, אבל המציאות הגשמית מבליטה לנגד עיננו את הצורך בכך.

"מה שקשה לי להבין זה מתי הרגע הזה שאפשר להיות היוצא דופן, זה שיוצא קצת מהמסגרת האידאלית ומסתכל על מה שמתאים לו ספציפית..."
נשמע מוכר? ;)

אגיד לך משהו שנאמר לי בעבר.
רובנו ככל הנראה לא נהיה משה רבנו, וככל הנראה לא נזכה להתחזות של הקב"ה מתוך הסנה שם נמונה לשליחות חיינו ולהנהגת האומה.
רובנו, ככל הנראה נהפוך את עצמנו למנהיגים מתוך מודעות עצמית ותחושת שליחות אמיתית כי לשם אנחנו נועדים.

הרגע הזה, בו אתה הופך "ליוצא דופן" (משתמשת במילים שלך.. פחות מתחברת לדימוי)
הוא הרגע בו *אתה* מחליט כיצד *אתה* רוצה שהחיים שלך יראו ופועל כדי לממש אותם.
הנצחונות יהיו שלך , הכישלונות יהיו שלך.
אבל הכי חשוב, אלו יהיו החיים שלך ולא של אף אחד אחר.

אני לא מכירה אותך ולא מכירה אותה,
אבל אני לא חושבת ששיתוף כזה שמשקף את מכלול הנסיבות צריך לגרום למישהי לפתח ציפיות.
ולו בשל העובדה שהסטטיסטיקה מראה שרוב הקשרים לא צולחים מסלול של גפן (סתם.. אין לי מושג מה היא אומרת).
אני מקווה שהיא ילדה גדולה כדי לקבל את הפרטים הללו ולהתמודד במצב בו שניכם תחליטו יחד מה מתאים לכם, במידה ואתה פונה אליה כדי לעשות חושבים.

רק כדי לסייג, אם לא הייתה בחורה ספציפית ואם הבנתי נכון זה משהו שהוא רלוונטי ונוכח בחיים שלך (ושלה?) הייתי מייעצת אחרת.
אם הנטייה שלך היא שלילית- ותר. צריך להיות עם אש בעיינים כי זה בהחלט דורש מסירות.


בהצלחה עם כל בחירה שהיא ושיהיה שירות משמעותי ומועיל 😎

תשמע זה התלבטות איומה...

אני ממליץ לך מכל הלב והנשמה ולא משנה כמה הרגש שלך רוצה וכמה זה בוער בך -- לא להתחיל לצאת..

בלי קשר לסגירות בגפן.. ולסגירות לאחר מכן..

אל תתן לרגש שלך (שמונע ממחשבה כלשהיא) להרוס לך את החיים..
אתה לא אתה בצבא..
ואתה לא מפסיד כלום אם אתה לא יוצא בצבא..
אתה רק מרוויח..
צא לאזרחות.. תתפקס.. תהיה אתה.. ורוץ על זה..
אל תעשה את זה בצבא..
אם היא תתפספס.. אז לא קרה כלום.
יש אחרות..
אתה לא רוצה להרוס לעצמך בגלל רגש לא נכון.
כשזה יהיה הזמן הנכון לך - תבדוק. עד אז תחשוב על דברים אחרים.. לא על זוגיות.

תבדוק למה אתה מרגיש פתאום כל כך חייב לצאת..
מה אתה חושב שגורם.לך להכגיש ככה..

בקיצור אל תצא.
זו דעתי.

לא בבהד ולא בהשלמה

אתה צריך לפרט איזה קורס קצינים.
לא דומה קציני חי"ר לקציני תותחנים או פקע"ר
שלא לדבר על קורס קצינים רבני
או מש"ק ת"ש.



בהנחה שדיברת על קציני חי"ר
הייתי ממליץ לך לחכות שתהיה במקום שלם
יותר בחייך. שתקבל כבר פיקודמעל מחלקה
תהיה יציב מבחינת שאיפותך והתקדמותך הצבאית
תהיה יציב מבחינת המשכורת הצבאית.
ואז תשב ותחשוב עם עצמך האם אתה בשל
באמת להכניס לכל הסבוטחה הזאת
עוד מישהי- לטוב ובעיקר לרע.

אני רואה שכל הבנים פה ענו פה אחד לא לעשות עם זה כלום כרגע..אבל אני חושבת אחרת 🖐
למה לא לדבר איתה על זה? אולי גם לה יש רגשות והיא מחכה *שנה וחצי* שתפנה אליה ותשאל?
אם היא מודעת לזה שתחזור הביתה פעם ב.. ומוכנה לשאת את זה..אז למה לא?!
אמרת שאתה מרגיש קצת בודד..וזה לא ככ נדיר לצאת בזמן קורס קצינים.. יש מלא זוגות כאלה.
בתור בת, אם מדובר כאן על מצב שגם לה יש רגשות..היא ממש מסכנה! כי מצד אחד היא מחכה לך...ומצד שני היא אולי מרגישה צורך להתחיל לצאת ולהזיז את עצמה😐
אחד מקודמי כתב 'אם היא תתפספס אז לא קרה כלום..יש אחרות' - אתה מרגיש שלם עם האמירה הזו? אם כן אז אולי אין לך באמת רגשות כלפי הבחורה.. ואם אתה לא שלם על זה- תיזהר לא להתחרט על הדחיה והעיכוב..
זרקתי לך כמנ נקודות למחשבה..מקווה שתבחן את הסיפור בשלמותו ותגיע להחלטה הנכונה עבורך.בהצלחה!

אבל בת לא יכולה להבין מה זה *באמת* קורס קצינים.
(שוב- בהנחה שמדובר על קציני חי"ר)
עם כל הקושי המנטלי הפיזי והרגשי.

אנחנו הגבנו ממקום מאוד מסוים
בתור בנים שעשו את הקורס המדובר
ומודעים למכלול ההבטים שכרוכים בו.

את צריכה להיות שם..
להבין ולייעץ מתוך חוויה טוטאלית שחוית..
קל לאבחן דברים ממבט של אזרח..
@מעין1


(אגב היתי בהתלבטות הזו - וכשהשתחררתי לאזרחות גיליתי שההחלטה הכי גרועה שיכולתי לקבל בחיים, לפחות לי, זה ליזום בצבא קשר. מזל שהחלטתי להיות פאסיבי ושלא עשיתי משהו למרות הרגשות.)

אני לא מתיימרת לנסות להבין מה זה קורס קצינים. זה באמת מעבר לתחום הבנתי🤷
אם עיקר התלבטותו של 'מחייכים ונהנים' היא האם זה נכון ומתאים *לו* - אז הוא באמת צריך לשבת עם עצמו ולחשוב על היתרונות ,החסרונות ועל המכלול של הדברים... אך אם יש מקום לדעתה של העלמה ולנקודת ההסתכלות שלה על פני הדברים-למה לא להיוועץ איתה? אפשר לשתף אותה בהתלבטות (ולשמוע אם היא בכלל מעונינת..) אני בטוחה שהיא תעריך את השיתוף..

יש בנות שבאמת מוכנות לזה.. ואולי גם הן עסוקות ועמוסות שזה אפילו רווח עליהן שגם אתה באותו מצב.. ההתקדמות היא הדדית..בקצב של שניכם..
דבר שני, הייתי ממליצה לך לברר דרך צד שלישי לגביה. אם היא בעניין בכלל.. ואז תתן לה להחליט. אולי היא תחליט שכן ואולי היא תחליט שלא, ואולי היא תחליט שלא עכשיו.. לפחות תדע עד כמה ההתלבטות שלך רלוונטית בכלל..

ברור שהיא צריכה להבין למה היא נכנסת ושיש לזה השלכות, אבל אני חושב גם מהצד שלי, האם זה יעשה לי טוב.. לפי כל מה שאמרתם הקשר הזה לא אידיאלי וזה ברור אבל אני מרגיש שאני כל הזמן מנסה לתכנן את החיים שלי ולהחליט עם המוח את ההחלטות האלה אבל אני יןדע שהחיים לא ילכו עפ התכנון.. אי אפשר להיות כל הזמן מתוכנן ומחושב ופתאום ביום השחרור לשחרר הודעה לציבור שאני פתוח להצעות. מה שקשה לי להבין זה מתי הרגע הזה שאפשר להיות היוצא דופן, זה שיוצא קצת מהמסגרת האידאלית ומסתכל על מה שמתאים לו ספציפית..
לגבי מי שאמר לחכות.. זה עוד שנתיים וחצי, זה נראה לי יותר מידי.. ואם אני אמשיך למפים אז בכלל.. ברור לי שזה יקרה בצבא השאלה באיזה שלב..
בכל מקרה תודה על הנקודות, זה עוזר ממש בסידור המחשבות..
אה וכן, אני בקציני חיר עוד חודש מסיים להב..

אני כרגע יוצאת עם קצין שכבר ב"ה סיים את הקורס והתחלתי לצאת אחריו. מהמקום שלי, לא הייתי מסתדרת בסיטואציה כזו וגם עכשיו למרות הזמינות, זה לא קל. הוא מבחינתו גם יודע שזה לא היה חכם מצידו ליזום קשר בתקופת הקורס. הוא היה נקרע בין הרצון להיות עד הסוף בקשר ועד הסוף בקורס. או שהוא היה מוותר על אחד מהם או שהוא לא היה לא פה ולא שם ומפספס את שני הדברים. מצד שני אני רואה כמה כוח, משמעות מוטיבציה הקשר נותן לו וגם לי. אין מה להשוות את התפקוד בחיי היום יום כשיש לך קשר שנותן לך משמעות ורצון להתקדם. אין לי דעה חד משמעית לפה או לפה.. אבל כדאי לחשוב על הדברים. יכול להיות שאם תצא עם הבחורה עכשיו תרוויח, או שתפספס אפילו יותר. בהצלחה ממש. החלטה לא פשוטה.

זה מאוד משתנה מאדם לאדם, תלוי מאוד באופי.
באופן כללי ברור שלא מתאים, יש מקרים מיוחדים.
מתוך מה יצאת לקורס?! אם אתה הולך עם האידיאל שלך עד הסוף, תצטרך לשלם מחיר. ולהקריב זה לא רק שקל זה בדברים הקשים לך. ואם כבר בחרת להיות קצין בעמ"י, חכה עוד קצת עם החתונה בשביל להיות קצין טוב יותר!

היי, אם תרצה אשמח לענות לך על שאלות בפרטי.
ככלל, אני לא מסכים עם האמירות של חכה אחרי הצבא או חכה שתתבסס מבחינת תפקיד, לדעתי אלו לא שיקולים, כיוון שלא חושב שנכון לחכות עד שתשתחרר ולא חושב שהתפקיד משחק משחק כל האישיות, כאילו הוא משחק, אבל אם יצאת לבהד 1 אני מניח שאתה קצת מכיר את עצמך.
זו התלבטות כיוון שזה באמת קשה. אני אישית יצאתי לקראת סוף גפן. תוכ גפן (בתחילתו) זה קשה כיוון שאין ככ זמן לדבר, אבל לקראת הסוף יש יותר זמן ויותר אפשר.
*לדעתי, למרות שכקצין תמיד הלוז עמוס ואין זמן עדיף לך למרות כל הרצון לחכות לקראת סיום הקורס שם יהיה יותר זמן. אתה כבר תראה לעצמך מתי ניראלך זמן טוב.*
ונק אחרונה, כמה שחושבים שזה קשה, זה עוד יותר קשה, אבל זה אפשרי. רק בדיעבד גיליצי כמה היה קשה לארוסתי בזמן שהייתי קצין. הציפיות, הגעגוע, ההמתנה לזמן לדבר. אבל, זה אפשרי!! סיימתי בהד 1 לפני שנה וחצי וניראלי שכל הדתיים בפלוגה שלי התחתנו. זה ממש אפשרי! עם הרבה רצון טוב, סבלנות ואמונה.

מקווה שעזרתי ומוזמן לפנות בפרטי!

בתור אח של איש קבע במיל' ואולי כאחד בעתיד אני מתקשה לקבל את רוב התגובות השוללות.
יש כמה עניינים שלדעתי חשוב לברר עם עצמך-
א. מאיפה הגעת ולאן אתה הולך- קורה הרבה שמתכננים להיכנס למסגרת עם המון מוטיבציה, שליחות וסיסמאות יפות, בטח מי שבא מישיבה.. וקורה שאם בישיבה שאפת באמת לתקן עולם במלכות ש-די עכשיו החלום הוא לתקן גלגל אצל המג"ד.. חשוב להכיר בפער הזה ולדעת איפה היית אז ואיפה אתה היום ולקחת בחשבון. זה גם משפיע מאוד על מה אתה מחפש בבחורה, הצבא יכול לשחוק את הרצון בבחורה טהורה וצדיקה. גם איך הקשר שלך עם רבנים..
ב. הבנה אפילו מעטה שאתה מכניס את הבחורה למצב שחלק גדול לא עומדות בזה, שק הדמעות יתרענן מעבר לרגיל ואחריות שלך לגלות אמפתיה והערכה להבין את הצרכים שלה למרות יכולתך הדלה.
ג. לא ראי קצין ב890 לראי קצין ב188.. זה רואה בית וזה רואה תמונה של בית ממוצב ברמת הגולן. היכולת להיות שם היא משמעותית ליצירת קשר.

ולכל המציעים להשתחרר מהצבא ורק אז לצאת-
אין לנו צבא אחר, היה נחמד מאוד לולא הצורך בצבא גדול וחזק ויש לזה מחירים, אבל קצין שמלא בשליחות מכיר את מקומו ולא מנסה להמציא את הגלגל ואת היהדות הקשר הזוגי שלו ברמה גבוהה בהתאם ואחכ כשבאים הילדים ג"כ. (מכיר אישית כמה בנים של שאפשר רק לקנא בקשר שלהם עם אבא ולעומת זה לא חסר אנשים שהשגרה והעבודה ממוססת להם את כל השאיפות אבל כמובן יש ויש וזה בירור רציני)
אשריך

הרבה מאוד פעמים זה מגיע מלחץ יתר וזה יחלוף. אבל בעיקר בירור עצמי, התבודדות, והכי חשוב...תפילה!!

וזו טעות איומה לדעתי.
כי הבחור מרגיש בחקירה,חחח 🙈
מצד אחד אני משרה כיף וצחוק ומצד שני שואלת הרבה שאלות מעמיקות.🙊
ויותר מזה,
חושבת מה עוד צריכה לשאול..!
(פשוט תמיד בלחץ שלא אשכח לבדוק כלום,ושלא פספסתי משהו,
ואי אפשר להנות בתחושה הזו של רק לחשוב מה עוד לבדוק ולברר ובטח שגם הצד השני לא נהנה,
וברגע שעצרתי את זה,והלכתי לפגישות מבלי לחשוב מה צריכה לבדוק/לשאול התחלתי יותר להנות!! )

אני חושבת שצריך לתת לזמן להוציא את שלו😋
אם זה נראה לך שהכל טוב ויפה,ונראה שהולך לכיון רציני..
תעשו פגישות קצת יוצאות דופן בשביל יותר להכיר וכך ייצא לך דברים בספונטניות ותכיר יותר רק בצורה יפה ולא של לשבת ולשאול/לבדוק כמו בחקירה

אם נראה לך כמו שאת כותבת "הכל טוב ויפה וזורם, ניראה לכם שזה רציני והכל.."
אז תני לזמן לענות לך על הספקות,
הסוף לספקות שלך יגיע שתתחילי להיות עסוקה בלהנות מאשר לחפש מה לשאול/לבדוק/לברר.

בהצלחה!

והכי חשוב, צריך להיזהר מאד מאד לא לעשות טעות!

אז הדרך הכי פשוטה להמנע מטעויות גורליות, זה פשוט לא להתחתן!

וכדי למנוע עגמת-נפש מאלו שאת נפגשת איתם, גם עדיף להמנע מלהכיר..

 

עד כאן כתבתי בציניות,

עכשיו ברור לכולנו שבסופו של דבר את רוצה להתחתן..

 

אני חושב שבמקום לבדוק מה הבעיה אצלו, תבדקי מה הבעיה אצלך..

למה הכל טוב, ובכ"ז את חושבת שצריך לבדוק אולי משהו לא טוב?

למה קיים אצלך הצורך להעיר ספקות ללא בסיס?

 

אז נראה לי במקום לתסבך את עצמך (ואת בן-זוגך יחד איתך),

פשוט תלכי לייעוץ שיעזור לך להתגבר על הספקות, החששות והפחדים הנסתרים..

 

פסיכולוגית או יועצת זוגית תוכלנה לעזור, רק חשוב שיהיה מדובר במישהי יראת שמיים.

 

בהצלחה!!

 

 

אין חובה גם לא מוסרית בעיני לעשות שירות לאומי.
יש חובה לתת מעצמך למען הזולת בכללי בחיים. רוצה לתרום לסביבה שלך? מעולה יש אלף ואחת דרכים לעשות את זה בלי קשר לשירות לאומי.
אני בעיקרון נגד שירות לאומי ונישואין ביחד.
גם אם זה תקן של 8-4 שלכאורה מגביל לעבודה.
בעיני שירות לאומי זה לא התקן אלא החוויה. 8-4 זה כמו עבודה אז לכי לעבוד תקבלי תנאים נורמלים יותר ומשכורת שפויה. בשביל ששירות לאומי יהיה משמעותי, צריך להיות שם באמת. בלב ובנפש. זה בעיני לפחות..


מבחינת הטבות לשנה אחת,
יש מענק שחרור ופיקדון (לשנה זה בערך 10000 שניהם ביחד)
יש חצי שנת לימודים חינם בפריפריה או בירושלים.
מלגות להשלמת בגרויות חינם, מלגות לתואר הנדסאי חינם, תוכנית השוברים ללימודים מקצועיים(מסובך להסביר אבל מממנים בסופו של דבר נראלי 85%)

רוב המלגות הקיימות בכללי אם לא כל הן רק לבוגרי שירות לאומי/צבאי.

יש גם הטבות במס הכנסה ונראלי גם ברכישת דירה ובבנק...

מענק עבודה מועדפת...

יש מצב שפספסתי משהו...

האם יש סיכוי שלא יקבלו אותי ללימוד מקצוע מסויים ועבודה בו אם לא עשיתי שירות?

 

ולגבי ההטבות- נשמע שאולי כן משתלם לעשות שירות כי יש הרבה הטבות לטווח רחוק..

אבל אולי אם הבעל יעשה צבא (לא 3 שנים) זה ייחשב ונקבל אותן הטבות? 

אז אל תעשי שירות. כי באזרחות תוכלי להרוויח הרבה יותר. וגם תיהי יותר פנויה נפשית לפגישות וחתונה.

אני לא חושבת ששירות לאומי זאת הדרך היחידה לתרום. וברור שתרומה לעמ"י דרך הקמת בית יהודי היא משמעותית ומדהימה. אבל אם את כבר במקום הזה שיש לך הזדמנות לתת למען אחרים (לא משנה באיזה מסגרת) - תנצלי אותה. אולי לא תקבלי 'הטבות' חומריות אבל זה יעצים וילמד אותך המון.

אם בכל זאת את מרגישה שאת מוכנה להתחתן מהסיבות הנכונות, ואת לא רוצה לדחות את זה בכמה חודשים, אז לדעתי אל תעשי שירות.
גם יש מצב שאם כן תבחרי לעשות אז אחרי כמה חודשים פתאום תשני את המחשבה ותגידי לעצמך שאת רוצה עוד קצת זמן להיבנות ואז להקים בית.

לא חושבת שבדברים כאלו צריך לחשוב בצורה 'קרה'. תנסי להבין איפה את רוצה באמת להיות, איזה עשייה תעשה לך טוב מבחינה נפשית ורוחנית.. ואחר כך תחליטי. בהצלחה

יש לך פטור.

יש עבודות שלא מקבלים.. תלוי מקום.

הוא יקבל מהצבא גם אבל זה לא יתן לך מלגות ללימודים וכו' אלא לעצמו.

יש מקומות שרק יתנו עדיפות לבעלי שירות צבאי/לאומי ויש כאלה שיקבלו רק כאלה ששירתו ויש כאלה שלא יסתכלו על זה.

זה לא אמור להיות שיקול כ"כ לדעתי... כי זה לא איזה משהו שממש לא מקבלים לעבודה... יש מקומות ויש מקומות.

לדעתי, כדאי שתעבדי.
המשכורת שלך בתור בת שירות היא נמוכה (את גם תהיי בתקן בית, בו מקבלים פחות)
שירות לאומי הוא חשוב מאוד, אבל ברגע שאת מקימה בית יש לך אחריות לילדים שבע"ה יהיו לכם ובכלל.. במשכורת מינימום תוכלי להרויח הרבה יותר.

לדעתי אפשר וחשוב לתרום אבל לא תמיד זה אפשרי.. ואת תתרמי לעמ"י במהלך חייך בהרבה מאוד דברים. לא השנה היא זו שקובעת.

יש את המענק אחרי השירות וכל מיני טובות, אבל לדעתי לא יותר מכסף שתרויחי בעבודה.

בזה הפסד מהבחינה שיכול להיות שלא יקבלו אותי למקומות מסויימים בלימודים/עבודה וכדו'?

ככה לפחות אמרו לי... 

שירות לאומי הבנתי שפחות תופס.. וכמו שהרבה כתבו כאן אם השיקול לעשות שירות לאומי הוא מהמקום של "האם יפסלו אותי במקום עבודה שארצה להתקבל" אז ברור שאל תעשי שירות ולכי להקים בית ולהרוויח נורמאלי... 

כשעושים משהו שקשור לתפקיד, ואם לא אז יחידה מובחרת מראה משהו על האדם. בשירות לאומי זה פחות רלוונטי. בשביל הוראה זה נחשב לוותק שזה נחמד אבל פחות שיקול כרגע אני מניחה.

קודם כל-את צריכה לדעת שההכנסה היא לא מטורפת(בטח אם את נשואה ונחשבת תקן בית).
אם עושים שירות לאומי מקבלים דמי שחרור(4.5 בערך בשנה אחת ו9 על שנתיים).
חוץ מזה מקבלים פיקדון שאותו אפשר ל'בזבז' על דברים מאוד ספציפיים כמו חתונה ולימודים. הפיקדון הוא גדול ומשמעותי בהתאם למספר השנים ששירתת (שנה ראשונה 6.5 שנתיים 13).
מעבר לזה, אם תלמדי אחר כך תואר במקומות המוכרים במל"ג ואת גרה בפריפריה/ירושלים או תלמדי בפריפריה או ירושלים-את זכאית ל10000 ש"ח בערך(המקנה לך שנה ראשונה חינם באוניברסיטאות).

לא חושבת ששירות לאומי פוגע בהקמת בית. אם את הולכת לתקן לא אינטנסיבי כמו בתי ספר וגנים זה עד 4 בצהריים. גם אם תעבדי זה יהיה בערך אותם שעות.

לא כולל עלות שכירות ?

התקשרתי בזמנו לרכזת הסברתי לה מה הכיוון שלי והבהרתי שאני הולכת להתחתן (התארסנו בסוף שמינית) היא רק שמעה את זה והתחילה להוריד לי אפשרויות אחת אחרי השניה עד שנשארתי רק עם אפשרות להיות בת שירות בבית ספר יסודי.

כל זה בגלל שהמוסדות לא היו מעוניינים בבת שירות נשואה.

גם אני נכנסתי לכל השאלות ששאלת כאן.

בשורה התחתונה זה לא פגע בי בשום אופן.

ב"ה היום נשואה+6 עם בית ורכב ועבודה.

זה למעשה רק הועיל.

יצאתי מייד ללימודים אקדמאיים.

סיימתי תואר עם ילדה וחצי...

מעולם לא שאלו אותי בעבודה אם עשיתי שירות והנחות וזכאויות קיבלנו דרך בעלי שעשה צבא.

באותו זמן הרבה אמרו לי שבהקמת בית בישראל, אני עושה שירות לאומי משמעותי יותר...הינהנתי אבל לא באמת הזדהיתי...

רק היום אני מבינה את זה באמת...

 

בלימודים בוודאות לא פוגע
במלגות עלול לפגוע

אני בכל אופן לא מכירה מצב שפוגע. אולי במלגות על שירות צבאי אבל את אלה את במילא לא תקבלי. פרח או מלגות של האוניברסיטה/עירייה מקבלים בכל מקרה.
יש נקודת זיכוי ממס אבל זה רק בשנה שנתיים אחרי השירות עד כמה שאני יודעת. ובכל אופן כנראה לא תגיעי לחבות מס.
בקבלה ללימודים לא מכירה מקרה שיש דרישה לשירות וזה גם יפלה ערבים כך שדי אין סיכוי שזה יקרה. בקבלה לעבודה מפלים כשלא עושים אבל לרוב במצבים שמקום העבודה רוצה לסנן חרדים או ערבים ואני חושבת שמבחינת חוק זה אסור ומבחינת עצמך למה את בכלל רוצה ללכת לכזה מקום.
בקיצור לא חושבת שזה יפגע בשום צורה ומי שאומר אחרת כנראה סתם מעביר שמועות ששמע. מי שיודע על משהו בוודאות מוזמן לסתור אותי.

שהתחתנה באמצע שנת השירות שלה, אבל עדיין המשיכה ללכת בכל יום לתקן... בתכלס נראה לי אין שום בעיה כמובן אם את פשוט רוצה לעשות שירות לאומי כדי לתת למדינה,
אבל לדעתי להקים בית בישראל ולעבוד כדי לפרנס ולייצב אותו זאת עבודת קודש עוד יותר גדולה, הלוואי שכולנו נזכה! זה גם מה שלימדו אותנו באולפנה, הרבנים וכו'

אך בסופה
ויתרו לי על החודש האחרון
השנה הזו עצבה אותי באופן המשצעותי היותר- בחרתי במקצוע שכלל לא חשבתי עליו לפני השירות
ואני מאד שמחה בבחיאה שלי
ותרמתי לעם ישראל
בתחילת עבודתי בקשו ממני אישור על שירות למדינה
ושמחתי שיש לי תעודה

וגם בנות, למה הן עושות את זה?

אני לא יודעת על מה בדיוק אתה מדבר אבל אם מישהו אומר לי שהוא לא רוצה, אני מכבדת אותו ומפסיקה לחפור לו גם כשאני רוצה...

אני חושבת שאנשים צריכים להתרגל לא לשחק משחקים, ולומר את האמת...


ואם אתה מדבר בכלל על סיטואציה שבה בחור אומר לבחורה שהוא לא רוצה אותה / לצאת איתה, אז הוא לגמרי הורס לעצמו.
כי בחורה נורמלית (בשונה מגברים נורמלים שאצלם זה שונה) לא חפצה במישהו שלא רוצה אותה.

אם מישהו אומר לי שהוא לא מעוניין,
אז טיפת כבוד עצמי - אקבל את זה ואמשיך הלאה..


ואם מישהו אומר שהוא לא מעוניין כדי לבדוק אם אני מעוניינת - הפסד שלו.

אני לא נמשכת לבחורים שלא מעוניינים בי...
הם ממש לא מעניינים אותי.

ואף פעם לא מבינה למה להגיד לא כשאת/ה חושב/ת כן. זה סתם מסבך את החיים, וזה הרבה יותר פדחני כשיודעים שאת אומרת לא ואת מתכוונת לכן.

ברמה מסויימת.

נכון, יש הרבה שעושים את זה אבל זה ממש לא כולם ואי חושב גם שלא הרוב.

אם אתה מרגיש מוכן

זה לא שאתה מרגיש אליה משהו.

היה, נגמר.

שיהיה טוב. באמת יהיה טוב, גם לי קשה לפעמים לחוש את זה... רק צריך למצוא את הדרך הנכונה כדי להגיע אליו.
"לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להיבטל ממנה"

המון המון אור בהירות והצלחה בעזרת ה' בקרוב!

הרי שאני במשבר אני גם נהנה מזה שאני במשבר וגם מבואס מזה שאני שבור
אז מה אתם אומרים מה הדרך הכי טובה לצאת ממשבר(משבר זה לא אומר שאתה מרוסק אפשר לומר קצת מבואס אני קורה לזה משבר)
ואם יש נשים שאוהבות בנים שפורקים עליהם?

הוא יבין מיד שמשהו מסויים מטריד אותך ואז יהיה מצופה ממך שתשתפי אותו בזה. יוצא שבירורים בשלב הזה מיותרים כי אתם פשוט יכולים לדבר על זה שניכם. את תשאלי אותו את כל השאלות שמטרידות אותך והוא יענה לך. נראה לי הכי פשוט.

זה דיי גורם לי לבאסה, כי אני באמת מעריכה את אבא שלי, אבל הפעם נכנסתי לסרטים האלה שאולי לא הכל ורוד כמו שאני רואה..

בגלל שהכרתם דרך אתר

בקטע של אף אחד לא הכיר ביננו ואני רוצה לברר עליך
זה נראה לי מאוד מכבד אותך כבחורה

עדיף לברר ולהפיג את החששות האלה מאשר להמשיך ככה.

פעם מישהי אמרה לי אחרי דייט שהיא רגילה לברר לפני ואצלי היא לא ביררה בכלל, וביקשה מספרי טלפון. היא הדגישה שבדכ היא מבררת לפני הדייט והפעם היא לא עשתה את זה. ושזה בא עם הסבר כזה, זה אחלה.

לי מפריע משהו אחר, אבא שלך ביקש ממך, ואת מרגישה לא בנוח לעשות את זה. את לא חייבת.

אם את רואה פער תורני,מה יש לך לברר?

החברים הרי לא יגידו לך משהו אחר אם הבחור אמר לך כבר את האמת שלו.(אך הוא מבחינה תורנית)
אמר לך בהכי פשטות,
שלומד 20 דקות ביום,אין לו רב,ופחות מהדר בכשרויות.
וכמו שאת אמרת,שמת לב לפערים 😌
אז,
יותר אמת מזה,לא תשמעי מהחברים שלו.

את פשוט מחפשת לשמוע תשובה שתרצה את אבא שלך בשביל השקט הנפשי שלך להמשיך איתו.
אבל לדעתי,לא תקבלי זאת מהחברים.

תעשי שיקולים,אם זה מה שאת מחפשת מבחינה תורנית
כי לשנות אותו או שישתנה בשבילך
לא פתרון כלכך טוב.

בהצלחה,

לי נשמע שאת פשוט רוצה להמשיך להיפגש איתו.. 

אבל תשאלי את עצמך, אם את היית יודעת שזו הרמה הרוחנית שלו לפני שנפגשתם, היית נפגשת איתו בכלל? 

סורי שאני אומרת את זה ואולי אני טועה וזה לא זה, אבל.. אל תשלי את עצמך, מה שאין עכשיו- לא בהכרח שיהיה אחרי שמתחתנים, ואני לא רוצה לומר 'בהכרח שלא..'

אולי זה נשמע תקיף מידי, אבל מכירה מישהי שהייתה בסיטואציה כזו, היא התחתנה על סמך הבטחות.. הם נשואים 10שנים והכל בסדר ב"ה על פניו, אבל עדיין יש לה סוג של הרגשת פספוס.. בפרט כשזה מתנגש, זה מתסכל מאוד.. תחשבי על הילדים.. 

 

בקיצור.. משיכה ותקשורה טובה זה המון. אבל התאמה בסיסית חייבת להיות. 

זו דעתי.. 

 

ולגבי הבירורים, פשוט תגידי לו שאת לא ראית עניין לברר לפני שאת נפגשת ורואה אם בכלל יש כיוון, ועכשיו שזה נראה פחות או יותר.. את רואה צורך לברר.. אבל תשאלי אותו לפני כן 'זה יפריע לך אם אברר.. ? 

 

וזה אני כותבת רק כי אבא שלך מתעקש.. אם הוא לא היה  מתעקש הייתי מציעה לך, כמו התגובות הקודמות, פשוט לפתוח את זה מולו.. לדבר על הפער הרוחני.. ולראות מה דעתו.. 

 

בהצלחה רבה

מצד אחד, ברור שלא מתחתנים עם הבטחות אלא להחליט אם רוצים להשלים עם מה שיש..

אבל לא רצוי לחשוב אם היית יודעת היית נפגשת, אלא מה שחשוב זה מה שהיא מרגישה ורוצה עכשיו.

לגבי התחושה של הפספוס שהמכרה שלך מרגישה, זה לא קשור להבטחות אלא לבעיה יותר עמוקה שכנראה קיימת אצלה ופחות אצל בעלה..

לגבי התחושה של החברה שלה זה דיי מובן,
הרגשת פיספוס שקיבלה הבטחה מהבחור שיהיה א',וקיבלה ד'.
ציפתה אולי לבחור יותר חזק תורנית(?)

אז לקחה מה שלקחה ומתמודדת עם זה ומרגישה "פספוס" ש"התפשרה" (כביכול) על זה ולא חשבה על זה יותר לעומק.
בכל זאת,סמכה על הבחור ולא קרה בפועל כלום.
(ומכירה זאת יותר קרוב מקרוב אצלי במשפחה,שהבחור אמר בכדי לרצות את הבחורה וכיום הם נשואים+3 לקראת גירושים בגלל כל "ההבטחות" לשינויים😑)

וזהו,
מה שרואים כיום לפני חתונה,זה מה שמקבלים אחרי חתונה רק ביותר "שידרוג" במובן הפחות טוב של המילה.
וכדי שתדע זאת.
וקיבלה דוגמאות חיות😑
(ולא זו לא בעיה יותר עמוקה שקיימת אצל האישה,ולא אצל הגבר.זו בעיה של שנהם יחד!)

באמת.

אם מסבירים בצורה יפה ונעימה, בלי ביקורתיות זה סבבה והגיוני..

קרה לי ואין בזה בושה לפי דעתי..

לי שבאמת זה לא כ''כ נעים לבקש מספר לבירור אחרי שאתם כבר יוצאים, כמו שתיארת כי זה שם את הבחור בעמדת ביקורת, שעכשיו נבדוק אם אתה שווה...
ובמצב כזה שאת כבר יוצאת שווה לראות עד כמה שאת יכולה, אם הנקודה שאת מחפשת באמת נמצאת או שזה בכלל לא הכיוון- דרך שיחות והסתכלות פשוטה על האורח חיים שלו, ולפעמים יש אפשרות לחשוף בן אדם לממדים מסוימים והוא נפתח לזה יותר👍

סתם סקרנות

שבתור סטודנט הוא עסוק ולכן אפשר להבין שהוא לא לומד הרבה תורה)

יצא לי תקופה מסויימת להיות במשרה של יום מלא, בישיבה, והספקתי גם ללמוד הרבה תורה...

מודה, זה לא הכי בריא

אגב, אם הוא סטודנט, זה תלוי מקצוע ומקום ברמת העומס.
קחי את זה בחשבון.

וגם הייתי ממליץ לחשוב, מה עקרוני בשבילך ולפעול בהתאם.

או שתנסי לברר עלו בדרך אחרת לא ישירה (להתקשר לישיבה שהוא לומד ולהגיד שאת רוצה לברר עליו)
אפשרות שנייה ועדיפה בעיניי להגיד לו את האמת..

לא משנה איזו תשובה תקבלי ממנו או מהחברים - הקשר שלכם יפגע..

אני במקומך הייתי אומר לאבא שלך, שאת מעריכה מאד את הדאגה שלו אלייך, אבל הבקשה/דרישה שלו לא רלוונטית לשלב הזה של הקשר..

אני משער שאם תמחישי לו את המצב, ותנסי להכניס אותו למה שיעבור בראש של הבחור כשתבקשי ממנו לברר עליו, ותסבירי לו שבשלב הזה בירור לא יוסיף לך כלום חוץ מפגיעה בהתהוות של האמון ביניכם, אז אני מקווה שגם הוא יבין שהמהלך שלו לא נכון..

(ביקשתי עוד טלפונים לבירור, על אלה שכבר נתן עוד לפני שנפגשנו).

ב"ה הוא זרם עם זה בטוב, והנה אנחנו נשואים באושר .

 

אבל בהחלט יכול להיות שלא כל אחד יזרום עם זה...

זה באמת עלול לגרום לבחור פגיעה כלשהיא,
מצד שני, כדאי לברר באמת יותר לעומק במיוחד כשאת אומרת שאת לא מכירה אותו בחיים האמיתיים, יש באינטרנט נוכלים, וצריך לדעת שזה מקום שההיזק מצוי.

אבל גם אם נתעלם מצד הנוכלים שקיים. קשר כל כך מהותי בעיניי, צריך לבחון בשבע עיניים.
וזה אומר שאם יכול להיות ששחכת לברר פרטים משמעותיים, אז לא כדאי להתעלם מזה.

לכן, לדעתי הפגיעה שעלולה להיווצר קטנה לעומת הפגיעה שעלולה להיגרם אם לא.
את יכולה להסביר לו, שזה בשביל אבא שלך שרוצה לוודא ולברר. ככה זה אבות.
זה יכול להקטין את הפגיעה.
לדעתי- אם אין לו מה להסתיר לא אמורה להיות בעיה, אתן לא יוצאים חודשיים, סה"כ שתי פגישות...

סתם, היא רצתה להחליף, אז הצעתי לה את הניק הכי מקורי שיש

...

אם שניכם פנויים....
למה לא לנסות?

מצחיק שצריך להבהיר זאת

הבלחיזם בציבור הדתי זה משהו...

שתזכה למתאימה במהרה ובנחת

ואמן תודה

יופי לא עלו עלי
|בורח|

אני מקווה שהפעם הבאה תגמר בכן

אבל לא הבנתי איך זה קשור

למרות שזה לא מחיר שמתאים למי שבטווח גילאים של סטודנטים (בהנחה שהם סטודנטים)

ולשם ההתחלה
0506743539 חיים קורץ
0503303617 עומר שפס
025386218 בת אל גרינשפן

ואמרו שיש חוק שאסור לפרסם מספרים בפורום.

את צודקת.

אלחנן שדכן אלון מורה- 0507537772

אליצור- שדכן מטלמון:
0559950000

שדכן מבית אל-
0506743539

קדימה!!
זה טוב שיש מספרים של שדכנים
תעזרו לכולנו...
תודה!

שהיא מאוד חיכתה לזה.. ואם היא קיבלה הודעה זה ממש שימח אותה!!

כמובן רק אם הכיוון היה חיובי מצד שניהם... 

זה פשוט מראה שהוא חושב עליי

 

ובנות כל כך אוהבות שחושבים עליהן ובכלל כל יחס זה בדרך כלל דבר שמחמם את הלב. 

 

מראה שהבחור חושב עליי..

אבל לא לשלוח בתדירות גבוהה מידיי בתחילת קשר, כי זה מעיק..

אחרי פגישה אחת לא הייתי מצפה,
אבל אחרי פגישה שניה שלישית שמרגישים שזה הולך למקום יותר רציני..משמח מאוד🙈😁🙈

אבל אם אני בקשר עם בחור, מעדיפה Sms.
פחות פולשני.
כן הסתכלנו לא הסתכלנו,כן הגבנו לא הגבנו
"היא מחוברת עכשיו ולא מגיבה לי"
הקלטות במקום שיחות וכו'.
בקיצור
מעדיפה עם הבן זוג שלי את הקשר ה"ברברי" יותר😁

כמו פתיחת ספר בישול לאחת מעדות ישראל- קודם כל תנשמי.
 

הלחץ לא יעשה טוב בשום צורה. ואין סיבה אמיתית להילחץ.

אין "דרך" ברורה לפיתוח קשר.
(יש איזה מחקר שטוען שאם עונים על רצף שאלות מסוים ואז מסתכלים אחד לשנייה בעיניים במשך דקה שלמה או משו כזה מתאהבים, לא ניסיתי...)

מה שברור זה שלחץ לא עוזר לזה ואפילו מזיק מאוד.

 

אז קודם כל להירגע- זה בסדר, זה טבעי ולגיטימי.

את לא חייבת לבחור להיות באותו מקום כמוהו מבחינה רגשית.

כן כדאי ליידע, לדבר על זה(שזה אגב מתכון ליצור פתיחות רגשית שעוזרת לרגשות להתפתח), ככה את מרוויחה שני דברים- 
הראשון - הגדלת את הפתיחות בקשר

השני - את לא "מוליכה שולל" את הבחור, הוא יודע שאת במקום אחר ממנו ולא מדמיין שום דבר, מה שיכול לעזור להוריד לחץ.

 

ואפשר כמובן גם להדגיש פחות את צד הספסל\בית קפה ולחוות יותר חוויות ביחד(מוזיאון המדע\ישראל, משחק כלשהו בדייט וכו')
שזה מעביר את החוויות מחוויה שכלית לחוויה רגשית יותר.

עיקר הלחץ נובע מכך שאני לא רוצה חלילה לפגוע או להשלות.. נלחצתי מדברים שאמר בפגישה האחרונה ושיתפתי שזה 'קצת מהר' עבורי..אני באמת צריכה לפתוח את זה איתו ולחדד את דבריי..

היה לי בקשר האחרון,שהוא דיבר איתי אחרי שבועיים מה יהיה בחתונה שלנו..
ומה מפתיע אותי,ואך הייתי רואה את הצעת הנישואין שלי..
וממש היה בתוך זה!
בהחלט לא נעים!

וביקשתי שיילך עם זה צד אחורה כי כשמרגישה שמלחיצים אותי במקום להתקדם בקשר אני רק נסגרת והולכת אחורה!
והוא קיבל את הכנות ,וירד מזה.

אני בעד כנות,תגידי מה שאת חושבת
למרות שזה קצת לא נעים😐

באמת פחות נעים ככה, שחסר הדדיות במקום הרגשי...

אני חושב שבקשרים המצב הזה קורה וזה לא משהו חריג, אבל הכיוון מהצד שלך זה ליצור נקודות ממשק ביניכם מה שייצור פתיחות ושיתוף עמוק וכנה יותר, וככה החיבור יתעצם - לשתף בדברים יותר אישיים, ולהתייעץ וכו'- וזה נותן לך לפגוש את הבחור בצורה יותר אינטימית כי הוא גם שם את עצמו ככה

ביחד עם זה אני חושב שמהצד שלו, הוא אמור קצת יותר לשחרר לך ולא ללחוץ כדי שבאמת המקום הרגשי יגיע בצורה טבעית ובריאה ולא דרך לחץ... כי לפעמים זה פשוט עניין של ''בישול'' צריך לחוות ולהיות ביחד הרבה והקליק יכול לצאת לפועל

יש אנשים שמתחברים מהר מדי, ויש שמתחברים לאט כמו עצלן שהתעורר משינה

כששני הקצוות נפגשים, זאת באמת בעיה. גם כשסתם ככה יש פער גדול ביחס הרגשי.

לא יודע אם זה הכי נעים או נוח. מי שיכול לעמוד בפער גדול כזה, כנראה יצליח

כל יומיים יש בערך

לא ידעתי שיש עוד הרבה..