פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 771)

בהצלחה

תנסו לפנות לחברים שמשדכים. הם הרבה יותר יעילים לחלקינו..

מביתאל.

ממש יפה מה שכתבת .. זה הכי לגיטמי להרגיש ככה תחשבי שאם המצב היה הפוך והיית אדישה לגמרי, זה גם לא המצב האדאלי .

בעז"ה שתהיי מאושרת ותשמחי מגיע לך ♡

יפה כתבת👍

לעצב משהו מיוחד או?

למרות שאולי גם בטקסט זה עובר.

 

@נראלי מסכים?

רק הערה. אשכנזי זה חיסרון והקיגל אטריות רק מוכיח את זה.

צריך לדעת להכין. וקיגל ביתי הכי טעים!

על אותו משקל אתן את הדוגמא של הג'חנון התימני. אם אתה קונה אותו/לא נופל על האנשים הנכונים שיכינו אותו- זה לא טעים! כי זה יהיה כמו גוש בצק שנתקע לך בגרון.

אנשים שנמצאים כאן יותר מדי זמן.קראתם הכל ודשתם בהכל. יופי.
מה אשם השואל החדש שבא להתייעץ בעניין שמעניין אותו, תגידו לי?
כל אחד מרשה לעצמו להוציא את כל צבר הניסיון העתיק שלו על כל פותח חדש. מה קרה?
לא בא לכם? אל תענו.
אפשרו לאנשים לשאול מה שהם רוצים . לא לכולם יש ניסיון של 10 שנים בעולם השידוכים ו8 שנים ותק בפורום.
תרגעו.
תנשמו עמוק.
אתם לא חייבים לדכא את כל הקוראים עם התיסכולים המצטברים שלכם.

מצטער, זה לא אישי נגדך ,
הרוח שאתה מביא מעיקה , כרגע אתה הנציג שלה.

אנשים צריכים ללמוד לשלוט קצת יותר בתיסכולים של עצמם .
אנשים צריכים לפחד לשאול בנושא שאותם זה מעניין, מבחינתם זה שיא הבוער
בגלל תיסכול אישי מצבר של מישהו פה?

אני לא נגד כלום, מותר לגמרי לפתוח סקר ולבדוק אם בחורות יזרמו על בחור שיש לו יותר סוגי בושם מהם.

אבל לעניות דעתי חבל לפתוח על הנושאים האלו דיון כל חצי שעה, כי באותה מידה של ספציפיות אפשר פשוט לתת את הפרטים של עצמך ולשאול זורמים או חותכים?
עם מספר טלפון בסוף...


פשוט לא להיטפס לקטנות.
וגם שואלים חדשים, שלא יטפסו לקטנות. זה תקף גם לגביהם.

בהצלחה בדברים חשובים יותר, אביאל!

תודה!

מתחתנים עם נשמה לא רק עם גוף

מסכימה לגמרי.
הלוואי שאנשים יפסיקו להגיע לדייטים כדי לבחון. אתם נפגשים כדי להכיר ולעבוד. כי זוגיות זה עבודה.

גם בקינג דיוויד אני יודעת שאפשר לעשות דייטים (כמעט בטוחה) אבל גם שם יהיו כנראה עוד כמה

אולי לירושלמים יותר יהיו עוד רעיונות כי אני לא כ"כ מכירה..  

רוב המלונות נותנים לשבת בלובי אבל צריך להזמין לפחות במחיר מסויים (לרוב מה שיש זה שתיה)

אז מה אכפת לי עכשיו מה צובעת את השיער... ואחרי החתונה ממילא היא תרצה להיות יפה בפני בעלה אז מינסתם לא תצבע לצבע שהוא לא אוהב, ובכל מקרה מחוץ לבית היא עם כיסוי ראש,ככה שאין בזה היבט פומבי.

ואין בעיה שיהיה איך שהיא רוצה..

אלא גם לא לבלוט.

עם כל הכבוד שיער ירוק ורוד כחול וכיו"ב. לא צנוע...

@בנות

אז כן. אפשר להכניס את זה לצניעות..

 

רק שזה עצוב שהיא צריכה לצבוע את השיער שלה כדי להרגיש יפה...

אם אני אדבר איתה.. או עזבי.. סתם אלך מולה ברחוב..

זה יגרום לי לבהות בה ולו אפילו לחצי שניה בגלל הדבר הזוי הזה ששמתי לב לצבע?

 

או שזה נראה נורמלי סהכ? ומשתלב יפה? אני מניח שככה היא רוצה...

 

שוב, אבל זה ממש עצוב שהיא צריכה. לא הייתי רוצה שאשתי תעשה את זה..

כי.. היא יפה בפני עצמה והיא לא צריכה לצבוע את השיער ככה.

מילא קצת איפור אני יודע מה.. זה נורמלי..

היא לא בולטת..

חלק גדול מהמגזר הדתי לאומי הולכות ככה

על פי ההלכה. כלומר 2 אצבעות מגולות זה נחשב מלא לצורך העניין...

אם זה מותר..

בדקת שהבחורים שכותבים פה כולם בסגנון שאת מחפשת? אם לא, מה יעזור אם נגיד כן או לא, לאן זה יקדם אותך בהתלבטות?

תלוי איך הסגנון של הבחורה באופן כללי, וכמה זה תופס אצלה מקום כל הצביעה...
יש צביעה שזה באמת נטו לשדרג קצת את המראה בצורה צנועה ויש צביעה שמשדרת משהו לא כ''כ תורני וצנועה, וההבדל הוא דק יחסית אבל אני חושב שהוא די ברור👍

כבר איבדתי את שרשורי הבררנות האלה

במילא היא עוד מעט מכסה אותו

זה לא משנה בכלל שעוד מעט היא תלך עם כיסוי ראש.

העובדה שהיא צובעת עכשיו מראה עליה דברים.

מניחה שלא דיברו פה על בלונד זוהר או משהו בולט. תכף תגיד שמישהי שהולכת עם תכשיטים זה גם מעיד ומראה עליה דברים.
כנראה שזה אותו סיפור עם נזם. יש כאלה שחושבים שזה מעיד ויש כאלה שלא..

הייתי מידי החלטי, בגדול אני מסכים עם מה ש@מתן תורה כתב.

מביא שזה דרך הנשים (משנה תורה עבודת כוכבים יב, י).

לה את השיער

אולי מספיק עם השאלות מה הייתם עושים? במיוחד שזה על דברים כלכך שוליים בקצב הזה אפחד לא יתחתן אם כולם יחשבו ויתייגו אנשים ככה.
היא צובעת את השיער אז היא פחות דתייה?
חשבתם אולי פשוט בא לה וזה לא מראה על שום דבר?
יש לה חצאית ארוכה? יאו אולי היא דוסה מידי ?
כל דבר יש לכם מה להגיד די

לא דומה ורוד זוהר לתכלת
ולא גומה תעלת לבלונד מלאכותי.
וכל אלה לא דומים לחינה

כשכותבים את זה על כל שאלה, זה גורם לי לתהות מה אותם אנשים חושבים שמטרת הפורום
אם בכל דבר דעת האחר לא אמורה להיות משנה לנו, הפורום מיותר לחלוטין.

יישר כח

(אם כי אני לא יודע אם דעתי משנה <צ>)

אנשים לפעמים מתנהגים כאילו אין להם דעה עצמית פה. למרות שבסתרי ליבי אני מקווה שהם טרולים

שאני לא לבד...


@פלוני מפונפן, שים לב שלא שללתי לגמרי (ציטוט: "חושבני שקיומן של תגובות כאלו בפורום הוא חשוב, אבל רק מפעם לפעם כדי להזכיר לכולנו את העניין הזה (לדוגמה כשהשאלה מנוסחת כ"מה לעשות במצב הנוכחי" ולא "מה אתם הייתם עושים במצב כזה".)"). אם אתה חושב שזה בדיוק מה שהשואל צריך - תפאדל. רק רציתי שאנשים יחשבו פעמיים, וישתדלו לפרש את השאלה באופן שלא מעמיד את השואל באור כזה, שהוא חייב שיגידו לו מה לעשות.

אני דווקא מסכים עם פלוני מפונפן ואפילו יותר..

אני חושב שחסר כאן כאלו שיגידו לאנשים לחשוב לבד..
לא מעט חבר'ה כאן נהיו יותר מדי תלותיים - ובעיניי זו תופעה שלילית.

הכל עניין של הקשר.
פורום מטרתו לדון, להביע דעה, להיחשף לכיווני חשיבה חדשים.
באופן טבעי, אנחנו נפגשים פה מעל דפי הפורום רק כשיש לנו שאלה, תהיה, התייצעות או כל סוג אחר של חיפוש מגוון כיווני חשיבה.

אז ברור, נדמה לנו ששואלים אותנו פה על הכל. כל הזמן.
אבל לא, אנחנו פשוט פוגשים רק את השאלות של אנשי הפורום ולא את החיים שלהם במבט רחב.




עד כאן פלישתי לפורום. ממתי אני מגיבה פה?? אהההההה.

יש פה הרבה מקרים שאין מה לדון בהם והאדם צריך פשוט לחשוב עם עצמו..

ובמקום להגיד לאדם שיחשוב לבד או לפחות שיתיעץ עם מישהו שמכיר אותו ואת המקרה,
אנשים כאן נותנים עצות לא רלוונטיות..

יש כאן גם מלא שאלות לא רלוונטיות..
למשל, מה זה משנה אם בנות חותכות על מראה?
מה זה משנה אם בני הפורום לא רוצים שלנשותיהם תהיה פאה נוכרית?

לא אוהב או לא מתאים לך לענות? אל תענה ואל תתיחס.
די כבר עם הזילזול הזה שלכם בשואלים.
אתם הופכים את השהות כאן למגעילה עם ההערות האלה.
לאנשים מתחשק לשמוע מה אחרים חושבים על מה שמעסיק אותם. בא להם.
מה הבעיה שלכם??

לא אוהב ולא מתאים לך לשמוע? אל תשמע

די עם הזלזול שלך באלה שעונים תשובות מושכלות!

אתה מוריד את הרמה של הפורום, והופך אותו לטיפשי ולא רלוונטי.

אם מתחשק לך לשמוע רק מה שאתה רוצה, תכתוב לעצמך במחברת ותענה לעצמך..

ואם אתה רוצה לכתוב דברים לא קשורים ולא רלוונטים, תכתוב בנסיו"פ.

מהדייטים לחופה

 

שישבה לידי איזה אחת חרדית באוטובוס ואז היא עברה מקום 

כנראה הסתנוורה ..

שתלמידה שלו ביקשה ממנו שישדך לה בחור חתיך.
והרב אמר לה שבחורים חתיכים נוטים להתחלק לחתיכות.

הוא אמר לה שמי שחושב שהוא כזה אינו אמין .פרפר.

אגב,
מעניין אותי מה הקריטריונים הנחוצים כדי להקרא חתיך אצל בנות..
גבוה? בלונדיני? שרמנטי? ..:-/

הקריטריונים זה גומות חן!

 

כל השאר נתון לפרשנות, כל אחת והטעם שלה

שלי להכלל בתואר הנכסף מתגמדים עד נעלמים?
לא נורא, נתגבר.

אגב, מה המשמעות של החתימה שלך?

הבנות פה סתם מדברות שטויות בלי סוף בקטעים כאלה.

יופי הוא סובייקטיבי. אין באמת אנשים לא יפים פרטים למקרים ממש יוצאי דופן לא עלינו.

 

החתימה שלי היא ציטוט של עצמי החכם, שבדייט שלישי כבר צריך לדבר על הכל (אם אתה דוס). זה play על המשפט "הכל הוגן במלחמה ואהבה".

שאל את החבריות פה

והפשט הפשוט הוא כך: זה שכולם חותכים על מראה לא אומר שאין עוד קריטריונים, ודווקא מי שהוא "חתיך" כזה, נשאר בחיצוניות שלו ולא מעבר, הוא משלה את עצמו שזה מה שיעזור לו ואז חותכים דווקא אותו הכי הרבה. כי למען האמת מעבר לחתיכות שלו יש הרבה על מה לחתוך אותו.

ודוק והבן והדברים עמוקים מאוד ואכמ"ל...

זה מלשון "חכם חתוכה" שהיה חתיך אש

מצחיק שמקבלים תעודה...
כאילו עכשיו לא סתם רווקה, את רווקה עם תעודה!

טעות... התעודה שייכת לקורס הכשרה אחר.. ונרשמה בטעות בפוסט זה

הפרטים הטכניים  הנכונים של הקורס זה:

 

התכנית מתקיימת במכון פוע"ה בימי רביעי בערב, 10 מפגשים,
החל מ ה' באדר 20.2.18 בין השעות 17:30-19:15.
הנחה לנרשמות עד כ"ו שבט

מרכז לימוד:
02-6517171 שלוחה 1, 052-4077077 ml2@puah.org.il

 

די מזדהה..
שה' יתן כוחות לכולנו!

אני לפעמים מוצאת את עצמי מדברת ככה בדיוק, ממש, על כל הדוגמאות שהבאת.

אפילו דיברתי עם חברה נשואה, מאד טובה שלי והיא שאלה אותי איך אני מרגישה לגבי זה שחברה מאד טובה אחרת התארסה פתאום. אמרתי לה: את באמת רוצה לשמוע איך אני מרגישה? כמו בן אדם מבוגר שכל החברים שלו נפטרים לו. 

כי יש משהו כל כך לא יציב בחייו של רוק, הסביבה המשתנה כל הזמן מסביבו, ואין מה לעשות בנידון, רק לעמוד ולראות במו עיניו איך זה קורה.

ומה לעשות, אנחנו יצורים חברתיים ואנחנו תלויים בסביבה שלנו. אנחנו לא יכולים לא להרגיש את הקרקע הנעה והרועדת.

אני יכולה לשתף אותך במשהו שעוזר לי-

לפעמים כשמאד מאד קשה לי ואני אומרת- וואי איך בא לי חתן, איך בא שחברה שלי הנשואה עכשיו תדבר איתי, איך בא לי זוגיות, וכו' וכו'- אני מנסה להבין מה באמת אני צריכה ואני קוראת לזה בשם. 

האם אני צריכה הכלה? אמפטיה? הזדהות? קרבה? ביטחון?

ואז אני פשוט מנסה לתת לעצמי את התחושה הזאת. את כל ההכלה שאני צריכה, האמפטיה, האהבה, הביטחון. 

וגם לנסות כן לראות איך אני מקבלת קצת מזה מאחרים.

שמעתי משפט מאד יפה באיזו הרצאת טד- אלא אם כן אתה מחכה להשתלת איבר, חייך אינם תלויים באחר. 

נראה לי שזו השאיפה- לקחת את הלבדיות ולנסות למנף אותה כשלב בחיים בו אתה ניזון מעצמך ומחזק את עצמך.

הרבה הרבה כוחות יקרה!

את לא לבד!

גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי

 

 

 

ומזדהה גם אני עם הקושי במוצ"ש...

ונותנת כח!!

 

(כרגיל)

@שמשועננים

ממש מחזק!
תודה על הגישה שלך ששפכה גם לי פתאום קצת אור.
מחוסר משמעות, להבנה שלא קורים
דברים סתם.
לצמוח מכל סיטואציה שאני בה..
אמן על כולנו!

באמת תחושה מעיקה, ואנשים מסביב עם כל הרצון הטוב, בד''כ לא מוסיפים...

אני חושב שגם האפאטיות הזאת שהצגת בשרשור היא משהו שמגיע בצורה טבעית כדי להגן על עצמנו שלא יהיה קשה מדיי- כי כשלוקחים כל דבר בצורה רצינית ורגשית זה יכול ממש לפגוע

האמת שגם המזג אוויר החורפי הזה עושה עוד יותר דיכאון, ככה שהכל מגיע ביחד😵

אני חושב גם שההזדהות הזאת עם עצמי בתחושות המבאסות יכולה לשחרר משהו מכל הלחץ וככה לקבל אנרגיה להמשך- אם לא מנסים להקשיב למה שקורה בתוכנו זה גורם לעוד יותר משקל ומועקה, ולכן קריטי מאוד להביע את מה שמרגישים... וכשאני משלים עם עצמי בנקודות האלה אפשר באמת להתקדם, אז בע''ה🙏

מחזק ומעודד
לראות ככה את הדברים

מי המציא אותו????

הרמב"ם אומר שתפילה מקרבת בין האדם לה' ואדם שקרוב לה' נפתח לו יותר שפע.

 

אז גם הרמב"ם שאומר שהכל קבוע מראש אומר שתפילה עוזרת.

גבוליים.

 

אבל אני מיישב לעצמי את זה ככה בפשטות:

מה שנקבע נקבע, ואע"פ חייב תפילות.

הרי נגזר על האמהות שיהיו להם ילדים, והקב"ה אע"פ התאווה לתפילתם של האבו והאמהות מרוב אהבתו אליהם.

אז אם התפילה שלי משמחת את ה' ובזכות זה גם אקבל ישועה, מה טוב ומה נעים!

אפשר לשנות אפילו זיווג ע"י תפילה. לדוגמאות שאם עכשיו יוצאים עם מישהי/ו וממש רואים שנכון וטוב מתפללים על זה עדיין והתפילה יכולה לעשות שהיא/וא הזיווג משמים. שזה מתחבר עם הגמרא שכל יום ויום הקב"ה מזווג זיווגים

יש על זה גמרות מפורשות במועד קטן י"ח ובתחילת מסכת סוטה.

 

בכל אופן - מצאתי תשובה מישיבת קרנ"ש שמוסיפה גם תשובה של אחד המקובלים.

 

החמצת זיווג

שבעקבות דיון שהיה כאן בפורום בעבר, כתבתי שמצאנו 2 דעות עיקריות בחז"ל לנושא של השתדלות בנוגע לזיווג:

1. דעת הרמב"ם - כל דבר שהאדם מצווה עליו, לא ייתכן שיהיה באחריות הקב"ה. אדם מצווה לשאת אשה, ולכן זוהי אחריותו הבלעדית על כל המשתמע מכך. אם הוא לא מצא - אין לו מה להתלונן. הרמב"ם כותב את זה במפורש בשמונה פרקים:

 

אָמְנָם, הָאֱמֶת אֲשֶׁר אֵין סָפֵק בּוֹ, שֶׁפְּעֻלּוֹת הָאָדָם כֻּלָּן מְסוּרוֹת לוֹ: אִם יִרְצֶה - יַעֲשֶׂה; וְאִם לֹא יִרְצֶה - לֹא יַעֲשֶׂה, מִבִּלְתִּי הֶכְרַח שֶׁיַכְרִיחֵהוּ עָלָיו - וּמִפְּנֵי זֶה רָאוּי לְצָוּוֹתוֹ. אָמַר: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶתהַחַיִּים וְאֶתהַטּוֹב, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה - וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים (דברים ל טו-יט), וְשָׂם הַבְּחִירָה לָנוּ בָּהֶם. וְחִיֵּב הָעֹנֶשׁ לְמִי שֶׁיַּמְרֶה; וְהַגְּמוּל לְמִי שֶׁיַּעֲבֹד: אִם תִשְׁמְעוּ; וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ. וְחִיֵּב הַלִּמּוּד וְהַהִתְלַמְּדוּת: וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶתבְּנֵיכֶם (שםיאיט) וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם (שם הא), וְכָלמַהשֶּׁבָּא בְּלִּמּוּד הַמִּצְווֹת. וְחִיֵּב גַּםכֵּן הַהֲכָנוֹתכֻּלָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ (דברים כב ח); פֶּןיָמוּת בַּמִּלְחָמָה (שם כ ה-ז); בַּמֶּהיִשְׁכַּב; (שמות כב יז); לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב (דברים כד ו), וְהַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים מִזֶּה הָעִנְיָן, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַהֲכָנוֹת.

 

אֲבָל מַהשֶּׁנִּמְצָא לַחֲכָמִים, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְהוּא אָמְרָם: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם" - הִיא גַּםכֵּן אֱמֶת, וְנוֹטֶה לְצַד מַהשֶּׁזָּכָרְנוּ. אֶלָּא שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים יִטְעוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם וְיַחְשְׁבוּ קְצַת פְּעֻלּוֹת הָאָדָם הַבָּאוֹת לִבְחִירָתוֹ, שֶׁהוּא מֻכְרָח עֲלֵיהֶם: כְּזִוּוּג פְּלוֹנִי, אוֹ הֱיוֹת הַמָּמוֹן בְּיָדוֹ - וְזֶה בִּלְתִּי אֱמֶת. כִּי זֹאת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לְקָחָהּ בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁין וְהִיא כְשֵׁרָה לוֹ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְפִרְיָה וּרִבְיָה, וְהִיא מִצְוָה - וְהַשֵּׁםיִתְבָּרֵךְ לֹא יִגְזֹר בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה. וְאִם יְהֵא בַּנִּשׂוּאִין אִסּוּר, הִיא עֲבֵרָה - וְהַשֵּׁם לֹא יִגְזֹר בַּעֲשִׂיַּת הָעֲבֵרָה. וְכֵן זֶה אֲשֶׁר גָזַל מָמוֹן פְּלוֹנִי, אוֹ גְנָבוֹ מִמֶּנּוּ, אוֹ הוֹנָה אוֹתוֹ וְכִחֶשׁ בּוֹ וְנִשְׁבַּע עָלָיו בְּשֶׁקֶר - אִם נֹאמַר, שֶׁהַשֵּׁםיִתְבָּרֵךְ גָּזַר עַלזֶה שֶּׁיַּגִּיעַ זֶה הַמָּמוֹן לְיָדוֹ, וְשֶׁיֵּצֵא מִיַּד זֶה הָאַחֵר - כְּבָר גָּזַר בָּעֲבֵרָה? וְאֵין הָעִנְיָן כֵּן. אֲבָל כֹּל פְּעֻלּוֹת הָאָדָם מְסוּרוֹת לוֹ וּתְלוּיוֹת בִּבְחִירָתוֹ - בָּהֶן בְּלֹא סָפֵק יִמָּצְאוּ הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת. 

 

2. דעת הגאון מוילנא - שזיווג הוא סוד שלא שייכת בו השתדלות, או על כל פנים שייכת השתדלות ממש מועטת. דעת הגאון מובאת בפירושו לזוהר - יהל אור, פרשת פקודי, היכל ו' :

 

וע״ב) ואע"ג דלזמגין מסתייע מלתא ושקיל דאי יתיר מן דא סלקין ומתחברין כחדא כ ו׳. וענין הפסוק כך הוא שקודם לכן אמר בטחו בו בכל עת שהוא סוד הזיווג שנקרא כל ועת בחיבורא כידוע ואמר שיש לבטוח בזה על ה׳ כמ״ש (מועד קטן י״ח עמוד ב') "מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים שמה׳ אשה לאיש מן התורה "מה׳ יצא הדבר" מן הנביאים "ולא ידעו כי מה׳ הוא" מן הכתובים "ומה׳ אשה משכלת" וכמ״ש אם ה׳ לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו" שהוא הזיווג שנקרא בנין בית כידוע ואמר אם ה׳ כו׳ ששוא הוא עסק בני אדם בענין הזיווג שהכל הוא מאת ה׳ וזה שכתוב "אך הבל בני אדם כזב בני איש רק במאזנים לעלות אבל המה מהבל יחד כו׳ "

 

אז מה נכון?

שניהם דברי אלוקים חיים. עושים השתדלות מצד אחד, אבל לא מוגזמת (כלומר כזו שאף בן אדם ממוצע לא עושה - כמו ללכת לקצת השני של כדור הארץ כדי למצוא), ומצד שני מתפללים, לומדים תורה בגדלות (כי זה צו השעה של הדור של הגאולה) ובעיקר נהיים אנשים טובים יותר אחד לשני.

 

אני לא חושב שהרמבם סובר שזה לגמרי באחריות האדם, הוא לא יכול לסתור גמ' מפורשת ש "מה' אשה לאיש".
הרמבם כתב שם שאם אדם התחתן עם אשה מסוימת שגורמת לו לעבירות, הוא לא יכול לומר שאין לו בזה בחירה.

יכול להיות ש״מה׳ אשה לאיש״ אלו ההזדמנויות שה׳ מזמן לאדם להכיר והאדם בוחר אם להתקדם עם זה לחתונה או לא

גם הגר"א לא בא לבטל את הבחירה בנושא.

השאלה היא אם ה' לא מזמן הזדמנויות, זה באשמת האדם לפי הרמבם?

שאדם צריך לנהוג כמו מנהגו של עולם.

אדם שנשאר בבית ולא יוצא ממנו עד סוף ימיו - לא זה המקרה שאנחנו מדברים עליו.

 

 

יש באמת כמה תפקידים, וכששוכחים את התפקיד של ההתעלות הרוחנית אז צריך לחדד שזה העיקר, אבל זה לא סותר עדיין את העניין הפשוט של התפילה לשנות את המציאות...

מה גם שכל הנוסח של התפילה בנוי בצורה של בקשה וזה לא סתם- הבעיה היא להישאר רק במקום הזה של בקשת בקשות במקום להסתכל עליה גם כאמצעי להתרוממות רוחנית🙏

להוסיף שהשאלה ממש במקום- וזה נקודה שצריכים לברר, פשוט הרבה פעמים אפשר לזרום עם זה ולא להגיע לעומק של העניין, אבל קריטי שיהיה מבורר לנו לאיזה מקום התפילה לוקחת אותנו, ומה אנחנו לוקחים מהתפילה-

חשוב להדגיש אני חושב שבגלל שהאמונה היהודית מדברת על בריאה מכוונת ושיש בורא וכו' אז המסקנה הפשוטה מזה היא שיש אפשרות לשנות כי הכל זה מכוחו של האלוקים...👍

כשהקב"ה מבקש ממשה שיהיה מנהיג של עם ישראל, משה מנסה לדחות כביכול את הקב"ה בכל מיני טענות.

אחת הטענות הייתה שהוא כבד פה וכבד לשון.

והשאלה פשוטה: הרי הקב"ה עשה במעמד הזה כמה ניסים, ובכלל- כל יציאת מצרים היא נס אחד גדול. אז מה הבעיה, שיעשה נס, וירפא את הכבדות הזו!
ומתרץ הרמב"ן, שכל הסיבה שמשה לא התרפא- זה כי הוא לא התפלל.
וידוע שאמהותינו הקדושות היו עקרות כי ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים.
ומעשה אמהות סימן לבנות.. ה' שם אותנו בסיטואציה מסויימת- הוא אומר לנו משהו. הוא רוצה לדבר איתנו. וכמו שאדם רוצה לדבר עם חבירו, כך להבדיל הקב"ה רוצה שנדבר איתו. שרק נבקש.

מה שאני למדתי מזה, זה שהקב"ה רוצה לתת לנו. רוצה להעניק. בשביל זה הוא ברא אותנו- כדי להיטיב לנו. וכל מה שאנחנו צריכים זה לפתוח את הברז כדי שהברכה תרד.
ויש עוד הרבה מה להרחיב, על זה שלא מתיאשים, שממש רואים את זה בפרשה, ומה משמעות תפילה בכלל. בזמן אחר...
מקווה שעזר. בהצלחה רבה!

בליקוטי הלכות.
על האדם להתפלל, על כל דבר ולהאמין שה' דומע את תפילתו.
מצד שני לא לחשוב שהישועה היא בגללל התפילה. הישועה היא נטו בחסד ה'.

אבל זה פשוט שטויות גמורות , עצוב ששטויות כאלה עדיין קיימות.,זה ידיעה בסיסית ביהדות ,זה נראה לי מצחיק להוכיח דבר כל כך פשוט..

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.
שערי דמעות לא ננעלו.
לא חסר סיפורים כאלו שתפילה שינתה מציאות

"תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת
לעומת תכליתה של התפילה, והשגת המבוקש שבאה על ידה, לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ושלמות ולהוציא שלמותה אל הפועל, דרכי הציורים האלה רבים ורחבים, ומסתעפים לפרטים רבים שאין להם קץ, וצור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות, איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשלם בו, שלפי צורך השתלמות זו מקביל בסידור חכמתו העליונה, מצב החסרון המזדמן המצריך את התפילה. ולפעמים תתאחר התקבלות התפילה, כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש, להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גווניו, עד שיהיה נשנה ונכפל כמה פעמים. על כן האדם שלא נענה, עליו לחזור ולהתפלל, ולא לאמור נואש, חלילה, כי הקצור קצרה ידו יתברך מפדות, אלא שבחכמתו העליונה הוא חושב מחשבות ליתן לאדם אחרית ותקווה, ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה.
והנה כך היא המידה באדם, כשהוא עושה פעולות ואינו בא בהן למטרתו מתחלש לבבו, אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו, אלא שלפי רוממות המטרה צריך הוא ריבוי פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו. על כן אמר 'קווה אל ה', והתקווה היא בעצמה מידת שלמות, ויסוד התקווה הוא מעלת השלמות הראויה להימשך מכשרון הפעולות הקודמות לה, ולפי ערך היסוד הזה של הנהגת תכלית פעולת התפילה, תדע נאמנה כי בכל ציור של תקווה לה', נתקרבת יותר אל המטרה, אלא שלא הגיעתך עדיין, לפי שלא השלמת עדיין, על כן 'חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה' ".
(מתוך אורות התפילה)

והתחלתי להגיד לו הסברים פילוסופים שלמדתי על התפילה.
באמצע הוא הפסיק אותי, ואמר לי, לא צריך להסתבך, מתפללים, ה' שומע, והוא מריק לך שפע שמשנה מציאות.
מאוד היה חשוב לו להגיד את זה, כי הוא חשב שזה חלק מהותי מהתפילה, שסומכים על ה' כמו תינוק, ו-ה' משפיע שפע כמו אמא.

אני ראיתי בעיניים שלי הרבה פעמים שמשתנה מציאות בגלל תפילה.
אם היינו לוקחים את כל הדוגמאות שיש בתנ"ך וחז"ל, היה יוצא אנציקלופדיה.

בס"ד

 

התפילה היא המתנה הכי גדולה בעולם!!

כל הטבע זה נס והתפילה זה הטבע (משפט עמוק)

צריך להבין שגם אם לא רואים מיד תוצאות מהתפילה - אין תפילה ששבה ריקם.

לפעמים מתפללים על זיווג/פרנסה/בריאות וה' שומר את התפילה לרגע שבו הילד ירד אחרי 5 שנים להסעה והאוטובוס יפספס אותו ב10 סנטימטר ולא יהרוג אותו..

זה עבודה יומיומית של לימוד ותפילה.

ללמוד הרבה שער הביטחון בחובת הלבבות.

מצרפת לך סיפור מדהים על תפילה:

על גוגל שמעת?

ואם אתה רוצה הצעות ישנות חפש בפורום..

לא מזמן הכנסתי לשם שירשור

 

אם זה עד מתי שאומר מתי הגאולה תבוא , בע"ה בקרוב

אם זה אומר עד מתי תמשיך לבלבל לנו את השכל ומתי תתחתן כבר אז אותה תשובה 

שלא שואלים עד מתי..

אני חושבת שעד שלא תצאי עם מישהו אחר, עדיין ישאר לך הזיכרון שלו בראש. יש משהו בריא בדווקא כן לצאת עכשיו עם עוד מישהו. לאט לאט ההכלה הזו תגיע. ברור שחייב להיות מימד שבו את מחליטה להמשיך הלאה עוד לפני שאת שומעת עוד הצעה. אבל לעניות דעתי התחושה הזו בע"ה תתפוגג עם הזמן. ואם גם לאחר זמן רב ופגישות עם בחורים אחרים זה לא עובר, אולי שווה להתיעץ על זה עם מישהו שיודע איך להעביר את המחשבות האלו.

מנקודת מבט של אדם מאמין ,אם אותו בחור לא רצה, כנראה שהוא לא מתאים לך. ה' רצה למנוע ממך צער ורוצה להכיר לך את הבחור הכי מיוחד שיעשה לך הכי טוב. תנסי (וזה מאוד, מאוד קשה) להימנע מהשוואות. כל בחור הוא בעל אופי יחודי.

מאחלת לך למצוא בקרוב את הבחור שהכי יתאים לך ואת הכי תתאימי לו!

תמשיכי להפגש עם בחורים שיציעו לך,
אולי שתכירי מישהו אחר תשתנה בך ההרגשה הזו שיש בך.


והראש יתמלא במחשבות במישהו ומשהו אחר..

בהצלחה יקרה,
הכל מבורא עולם

גם אני יצאתי עם משהו 3 פעמים והוא חתך בסוף
והכי מצחיק שלמרות שהיה משהו בעייתי מבחינתי עדיין הערכתי אותו מאוד והוא לא יצא לי מהראש תקופה, בדיוק כמו שתיארת,
אחריו יצאתי עם מישהו אחר שבסוף אני לא רציתי להמשיך (לא בגלל הקודם)
וזה עבר לי...

תצאי עם עוד וזה יעבור לך
זה הרי לא באמת שלך
בהצלחה

@Pandi99, @!!מירב!! , @עונה חדשה תוד רבה על התגובות, עודדתן ממש!

אני הייתי מציעה לך לחשוב הכי ריאלי-רצית מישהו והוא חתך. הוא לא רלונטי לך וזהו ממשיכים הלאה באמונה שיבוא מישהו שזה יהיה הדדי!!
ואני מדברת מניסיון כמובן..

תנסי להמשיך הלאה,
זה לא תמיד יעבור על הבחור הראשון ..אבל בסוף תמצאי מישהו אחר שישכיח את הכל (:

דווקא להיפגש עם עוד משהו ישכיח את הקודם.
כנראה לא תשכחי ממנו כ"כ מהר אבל עם הזמן זה יחלש ותראי שיש עוד בחורים מעולים.

קרה גם לי. ב"ה נשואה באושר לבחור אחר.

שיצא הרבה זמן עם מישהי והתפלל להתחתן איתה
תפילתו התקבלה ואחרי כמה שנים הם התגרשו היא בגדה בו
היום הוא אומר אין לי טענות לה' אני התעקשתי שיתן להתחתן איתה
ב"ה הוא התחתן לפני חודש עם אחרת..

שלא טוב להתפלל להתחתן עם מישהי/ו מסויים

הייתי מנסה פעם אחת, בעדינות..
להגיד לו שאת עדיין חושבת שזה פיספוסים מבחינתך ואם הוא מעוניין תשמחי לנסות שוב.
ואם הוראת אומר שלא, אז להגיד לו סבבה ולא לשאול בשנית...

אם את באמת רוצה תראי לו. ולא בעדינות

בס"ד

 

ממה שכתבת נשמע שהיה לך ממש טוב בקשר, ופגשת מישהו שיש לו הרבה דברים שאת מחפשת

 

תראי, 4 פגישות זה לא ככ הרבה ובד"כ לא נוצר ממנו קשר רגשי מאוד עמוק..

ולכן לכאורה לא אמור להיות ככ קשה להמשיך הלאה ולצאת עם אחרים...

 

מה שכן- נשמע שהקשר הזה הותיר עליך רושם מאוד גדול, כי פגשת ונפגשת עם דברים טובים שחיפשת ושכנראה גם הוציאו ממך טוב

ולכן- שלא כמו קודמי, אני לא חושבת שאת צריכה למהר לצאת עם אחרים כדי לשכוח אותו.. מה גם שכתבת שעשית זאת וזה לא ככ עזר לשכוח אותו..

אני חושבת שכדי להשקיע כמה דק' ולחשוב איזה דברים טובים היו בקשר הזה, למה ה-4 פגישות האלו היו ככ משמעותיות עבורך? מה היה בבחור הזה שגרם לך להימשך ולהרגיש אליו חיבור, איזה דברים טובים הרגשת בעצמך בעקבות הקשר הזה...? וכו'..

אם תעשי זאת כנראה שתגיעי לתובנות שיעזרו לך למקד את עצמך ולהבין מה היה שם שהיה טוב ואיך תוכלי לפגוש את זה בבחור הבא בעז"ה

 

מצרפת פה מסיפור קצר ששלחו לי מעומק הקשר לפני כמה זמן..

נראלי בדיוק מתאים למה שכתבת..

בהצלחה!

 

 

 

 

הוא פשוט חתך לי..

את אריאל הכרתי דרך חברה משותפת וכבר בפגישה הראשונה- משהו בעיניים שלו- האיר לי שזה זה.

נפגשתי לפניו עם כמה בחורים ועם אף אחד מהם לא קרה לי שום דבר. איתו- זה היה אחר..

היה בו את כל מה שרציתי- הוא היה עדין, ויחד עם זאת גבר לכל דבר, הוא היה צדיק וזורם, עם חיוך תמידי, וחיבור עמוק עם אנשים. הייתה לנו הבנה האחד של השני, ושיתוף, והמון צחוקים שרק אנחנו הבנו.. הרגשתי שיש לי שותף אמיתי, שאפשר להתקדם איתו ולעבוד ביחד, והייתי מאושרת!

בדמיון שלי כבר היה לי ברור היכן נתחתן, ואיך נאהב אחד את השני לכל החיים, מה אבשל לארוחת הערב הזוגית שלנו, ואיזה אבא מדהים שהוא יהיה..

אצלו הדברים התקדמו בקצב קצת שונה- הוא התלבט,לקח לו זמן, ולמרות זאת- כעבור שלושה וחצי חודשים, על ספסל בגן סאקר, כשהוא אמר לי שאני באמת מקסימה, ומי שיתחתן איתי יהיה מאושר- אבל הוא פשוט לא מסוגל, ולא בגללי כמובן… הרגשתי שאין בי כוח לקום מהספסל ולהמשיך הלאה.

עברו מאז שנתיים, והסערה בתוכי עוד לא לגמרי שככה. אני כבר לא בוכה בלילות, אני כבר לא רוצה לברוח למקום הכי רחוק.. אני גם לא מנסה יותר להחזיר אותו אלי- ניסיתי את זה בכל דרך אפשרית. הוא סירב בעדינות ובתקיפות.

אני כבר לא חוזרת בוכה מדייטים מתוך געגועים לפגישות שלנו, כמו שהיה בחודשים שאחרי הפרידה. אבל יצאתי מאז עם עשרים בחורים, ובמבחן מול דמותו של אריאל נחל כל אחד מהם כישלון חרוץ.

כלפי חוץ- המשכתי בחיים, ואני אפילו שמחה. אבל עמוק עמוק בפנים- הכאב עדיין פועם, ויש תקווה שלא מרפה, שאולי החלום עוד לא נגוז, כי הוא עדיין לא התחתן.

את זה בדקתי- יותר מפעם אחת.

ארבעים יום לפני שנוצרת, הכריזו בשמיים על אותו הפלוני, ששייך לך. ואם חיפשת אותו, והיה לך לא קל, וסוף סוף- את די בטוחה שמצאת-

אז איך אפשר לוותר??

הכאב על האובדן, הצער על החלום שהתנפץ לרסיסים הם גדולים וכבדים ורק את יודעת עד כמה… אצל כל אחת הם באים לידי ביטוי ברמות שונות, באופנים שונים, ודרך ההתמודדות גם היא שונה.

ובכל זאת- אנסה להאיר מניסיוני כמה נקודות שיכולות לתת כוון לעבודה, ובעזרת ה' לצמיחה מחודשת...

חשוב להבין- הכאב הגדול הוא על אובדן משהו מיוחד שלא יחזור יותר. האושר היה כל כך קרוב, אפשר היה כבר לגעת בו, למשש אותו. והנה, נדמה שהוא נעלם…

את מרגישה שהאוצר הכי גדול של חייך נמצא בתוך בית אבל הבית נעול ואיבדת את המפתח.. את ממשיכה לדפוק על הדלת גם כשברור לך שהיא לא תפתח.. ואפשר להבין אותך!

מי שיכולה לעזור לך- היא ההבנה- שהאוצר לא נמצא בתוך הבית. הוא לא שייך לשום בחור ולא נמצא אצל שום שדכנית. הוא מחכה לך. קרוב יותר ממה שאת יכולה לדמיין. והדרך להגיע אליו- פתוחה בפנייך..

נסי לשבת ולחשוב עם עצמך (אולי אפילו לכתוב) מה אהבת בקשר הזה? אילו חלקים חדשים בתוכך באו לידי ביטוי? במה הקשר שינה את ההתנהלות שלך?

לאחר התבוננות מעמיקה יכול מאוד להיות שתגלי- שאהבת את הבחור הזה, רצית להתחתן איתו כי אהבת חלקים מסוימים בך, שבאו לידי ביטוי בקשר איתו.

יכול להיות שבדרך כלל את מאופקת, וסגורה, ובקשר הזה הצלחת להשתחרר ולצחוק בחופשיות. או שהרשית לעצמך להיות נשית ומובלת כי הוא היה כזה גבר.. למרות שבדרך כלל את המובילה והמנהלת. הקשר איתו – גרם לך לחוויה אחרת לחלוטין.

על זה את לא רוצה לוותר.

ומי אמר שאת צריכה??

המקומות האלו שהגעת אליהם, הכוחות שגילית ובנית בעצמך, באמת יקרים, ומיוחדים והם שלך!!

את הרצון להתמסר, את היכולת לשתף, את האפשרות להיפתח, את הנחת פשוט לשתוק או כל דבר אחר שחווית איתו- בעזרת ה' תחווי שוב. אולי בדרך קצת שונה- אולי עם אדם אחר- אבל עדיין עם אותה הרגשה נפלאה! (ואולי אפילו טובה יותר ממנה...)

צורת ההסתכלות הזו, נותנת המון חירות פנימית… היא מאפשרת לך להתפתח, לצמוח, לגדול, בלי להיות תלויה בהחלטה שלו. היא נותנת לך כוח- להיפגש עם בחורים אחרים ובמקום לבחון אותם, ולהשוות, להפנות את המבט אל עצמך ולנסות לגלות בתוכך את אותם צדדים אהובים...

ועוד דבר- טבעי ביותר, שאחרי פרידה כזו כואבת מעבר לאכזבה, ואולי הבדידות- תרגישי גם קצת (ואולי הרבה) אשמה.

מה עשיתי לא בסדר? איפה הייתה הטעות? אולי אני לא מספיק טובה, ראויה? יכול להיות שכל זה קרה- בגללי? הרי ברור- שאם הייתי- טובה יותר, חכמה יותר, מיוחדת יותר, או אולי יפה יותר- היינו כבר מזמן עומדים תחת החופה.

קשה להתמודד עם השאלות הללו ואולי הדרך הטובה ביותר היא בעזרת האמונה.

במי שבחר בי, ואוהב אותי. במי שסלל עבורי את הדרך הזו, עם כל המהמורות שבה, מתוך אמונה בי שאני מסוגלת, וראויה.

חשוב להשקיע תקופה מסוימת בלמלא את המצברים. להיות עם אנשים שאת אוהבת, לשים לב לחלקים בתוכך שאת אוהבת, לעשות דברים שאת טובה בהם, ולהתחבר לכל הטוב שיש בך. ואת יודעת שהוא קיים!

חשוב לשאול את השאלות הקשות אבל חשוב עוד יותר לשאול אותן ממקום חזק. ממקום כזה אפשר באמת להתקדם ולשפר, אם נשאל את השאלות הללו ממקום חלש, כל תשובה עלולה להחליש אותנו יותר.

ורק כשאת במקום חזק יותר, אפשר לנסות לחשוב: למה הקשר הזה נגמר? האם יש משהו בהתנהלות שלך בקשר שהיית רוצה לשנות? איך זה יכול היה אולי להיות אחרת?? יכול להיות שיש חלקים לא פתורים אצלך,

שלא נתנו לזה לקרות?

אולי תגלי שהקשר נגמר בגלל סיבה אמיתית- פער גדול מדי ביניכם (מנטאלי, דתי, או כל דבר אחר..) או סיבה שתלויה רק בבחור ולגמרי לא קשורה אלייך. יכול להיות שתגלי שהתעקשת על אחד שבכלל לא מתאים לך, ואת לא מצטערת שזה נגמר.

ויכול להיות גם שתגלי- שיש לך עוד על מה לעבוד.

לפעמים קשר טוב, יכול להיגמר כי יש חלקים אצלנו, שמעכבים אותנו מליצור זוגיות טובה. ופרידה כזו היא הזדמנות- לברר אותם.

אתן לך דוגמא- מהמשך הסיפור שהבאתי למעלה. (סיפור לגמרי אמיתי, בשינוי פרטים מזהים...)

לאחר כמה שנים של מפגשים עם בחורים שלא קרה בהם כלום- הגיעה אלי הבחורה המקסימה הזו לאימון רגשי. היא עשתה עבודה אמיתית עם עצמה, והבינה- שמה שקלקל לה את הקשר הייתה התחושה שלה שהיא לא שווה ולא ראויה לבחור טוב כזה.

לאבא של אותה בחורה יש מחלת נפש וההתמודדות איתה לא פשוטה. היא הרגישה שבגלל המחלה היא לעולם לא תהיה מושלמת ואם לא תהיה כזו- מדוע שבחור כזה טוב ירצה אותה?

כל ההתנהלות שלה בקשר שידרה- חוסר ביטחון, פחד, חולשה. והבחור, שקלט את המסר (ולא צריך מילים לשם כך....) הרגיש שהוא נפגש עם בחורה שלא בטוחה שהיא שווה משהו. וכמובן שהיה לו קשה להתחתן עם אחת כזו..

לקח לה זמן לחזק את עצמה מבפנים להבין שהאיכות שלה לא תלויה בשום דבר. שאין צורך להיות מושלמת- כדי להיות ראויה לאהבה. שטבעי ובסדר שיש לה התמודדות בתוך המשפחה- וההתמודדות הזו לא מורידה מערכה. להיפך- הכבוד והמסירות לאבא הופכים אותה למיוחדת עשרת מונים.

היא המשיכה להיפגש עם בחורים עם אותן תחושות חזקות וטובות לאט לאט נוצר לה קשר טוב עם בחור מקסים- ו...לפני שנה וחצי - הם החליטו להתחתן

 

 

פששששש...