אהלן, בשעה טובה נולדה בתנו הבכורה לפני כשבועיים, רוצים לעשות סעודת הודיה.
מחפשים קייטרינג חלבי שיתאים ל80-100 איש באזור גבעת שמואל עם מחירים שפויים.
כרגע נראה לנו עסק בשם "כדיתה" מישהו שמע עליהם? המלצות/דיסהמלצות?
נשמח לעוד המלצות על מקומות וקייטרינגים..
לא בקי במחירים אבל כשרות טובה ואיכות טובה
בס"ד
הנני פונה בבקשה נרגשית לבנות ישראלף ואני מניח שזה רלוונטי גם לבני ישראל ולגר הגר בתוכם
הנני מבקש למלא שאלוני אופי,
ולכתוב על עצמכם משהו יותר משמעותי, מ:
"הי פרומה שרה בת 29 מוורשה"
או מ: "מתה על סדרות שופינג, וסטודנטית לחינוך מיוחד".
אם יש 300 סטודנטיות לחינוך מיוחד.
וכולם אוהבת לטייל, וכולם לבביות וטובות לב
ולא כתוב עליהם שום דבר חוץ מזה אז מה אני אמור לעשות עם זה??.
ופלעמים גם יש תמונה ורשום הגובה, אז אחרי זה אי אפשר לבוא בטענה למישהו שהוא שטחי.
כי אנשים מציגים את עצמם ברמה הכי שטחית שיש.
אז אני מבין שיש עניין של צנעת הפרט, וחוסר רצון להחשף.
אבל אם כבר מפרסמים את החוץ, כדאי גם לפרסם את הפנים, על בסיס מה נבחר?
רק על בסיס החיוך היפה שלך?
בברכת כט"ס אמלק, סוף פריקה.
תאמת שמבינה אותך!יכולה להגיד זאת גם על הגברים שעושים טובה ,מעבר לגובה,שם, ורמה דתית.לא רושמים כלום חח
סבבה,תלמד להבין שזה מה יש ,
ומה שיש...תגיד תודה שגם זה רשמו ולא קיבלת כרטיס ריק ללא פרטים כלל! 
בהצלחה פרומה!
תמונה שווה יותר מאלף מילים.
לא?
לך דומיה תהילה
תפוח יונתןעכשיו אתה מעלה לי רעיון,
אולי באמת צריך לכתוב על התמונה באתרי הכרויות "הצעת הגשה בלבד" כדי שלא לקבל תביעות משפטיות על הונאה
קוד אבל פתוחע מ
איזה מגדר לדעתכם מוריד יותר? גברים או נשים
הדוכס מירוסלבאופטימיותהדוכס מירוסלבאופטימיות
..... בת כמה הילדה שלך?
- היא עוד בשמים.
אבל בת כמה היא?
- למה?
כי אני רוצה שהיא תהיה בגיל שלי ואז נהיה חברות...
- אבל זה לא הולך ככה. קודם מתחתנים ואז בע"ה מביאים ילד וזה או בן או בת ורק אח"כ מתחילים לספור את הגיל, היא בטוח לא תהיה בגיל שלך.
מה היא לא תהיה בחתונה שלך??? מסכנה...
מעניין מה קרה איתם בסוף...
הייזל
מתוכן ההודעה משמע שהיא כן רווקה
קוד אבל פתוחפסיפלורה1
והתפיסה הגברית שנחשבת בעיניה....
אין ממש כוח פרט, אבל יכולה להגיד שגם בתוך הנישואים הדברים האלה חשובים וזה לא תמיד נכון לבטל אותם. מידות טובות זה ממש ממש חשוב!!! אבל:
א. יש כאלה שהם גברים וכו' ויש להם מידות מדהימות, זה לא "או זה או זה"
ב. לא סתם נבראנו ככה. יש לצורך הזה מקום אמיתי בנפש של האישה.
יוצא לי לא מעט לשמוע מנשים ש"וויתרו" על החלום שלהם והתחתנו שא"כ זה הפריע להן בהמשך. וחבל.
כל אחת צריכה לעשות את השיקולים שלה, אבל אני מרגישה היום שהדברים האלה מאוד משמחים אותי. וב"ה שלא וויתרתי על זה. וב"ה יש לבעלי מידות טובות שרק עם הזמן אני מגלה עד כמה. והוא קשוב, ומכיל, ורגיש, ומעצים אותי, ויודע לפרגן וזה לא סותר את זה שהוא נולד עם מקדחה ביד, ומכיר את כל הארץ כמו את כף היד... ומבחינתי הוא היה בדיוק הטיפוס שדמיינתי. בדיוק מה שחלמתי.
וכן היה לי ממש חשוב שאני לא אחשוש להביא אותו הביתה, מעולם לא ארגיש שאני צריכה "להתנצל" בפני אף אחד שהתחתנתי איתו או להסביר למה.
למה אני אומרת את זה?
דבר ראשון כדי לאזן את התגובות פה קצת לצד שני....
דבר שני, כי לפני שיצאתי עם בעלי, יצאתי עם בחור אחר במשך כמעט שנה. והייתי שם בהתלבטויות האלה. והרגשתי את החששות האלה. וגם אני חששתי מהתגובה של הסביבה. וגם אני הרגשתי שהוא לא מספיק "גבר", וגם אני הרגשתי שאני רוצה מישהו כמו אבא שלי...
ולא תמיד הרגשות האלה הם פסולים. לפעמים זה האינסטינקטים הטבעיים שלנו ש"מאותתים" לנו מה מתאים לנו ומה לא.
וצריך לעשות בירור עצמי עמוק (וגם להיות עם מודעות עצמית מסויימת, כי כמו שאני לא מושלמת אני לא יכולה לצפות להתחתן עם מושלם) מאיפה הדברים נובעים ועד כמה הם באמת חשובים לי באופן אישי.
אני כמעט שנה הסתובבתי בתחושה שמשהו דפוק אצלי כי לא מצליחה לשחרר את הדמות שהייתה לי בראש. וכולם אמרו לי שאני חיה בסרט וכו' ושהוא בחור טוב וחבל שאני "נתקעת" ו"בררנית" .
והיום, אני לפעמים נחרדת מהמחשבה של "מה היה קורה" אם הייתי מקשיבה לכל הנשמות הטובות בדרך.... הייתי מפסידה את הדבר הכי הכי הכי מדהים שיש לי בחיים.
(ו... אל תוותרי על החלומות שלך כלכך בקלות)
הייזל"להיות עם מודעות עצמית מסויימת, כי כמו שאני לא מושלמת אני לא יכולה לצפות להתחתן עם מושלם".
למזלך ב"ה יש לך נתונים טובים ולכן היה מתאים ומתבקש שתתחתני עם מישהו מושלם בעינייך.
אבל לא כולם כאלה. אנשים כמוני למשל, בלי נתוני פתיחה טובים, צריכים להודות שהם ממש לא מושלמים, לכן נעבעך, נאלץ להתפשר על מישהי שלא תהיה מושלמת בעינינו. כן, הגיע הזמן להיות מציאותיים. זה קצת מצער אותי, אבל צריך כבר להתפקח
(ואני בטוחה שגם לבעלי כנראה יש איזה מגעת אחת או יותר...)
התכוונתי לומר שבאופן כללי אדם צריך להיות מודע לעצמו. ולחפש את האדם שמושלם בעיני לא אומר לחפש אדם מושלם. יכול להיות שבעיני נשים אחרות בעלי לא מושלם.
הכוונה שלי היא שבהתאם לרצונות שלי ולציפיות שלי מבן הזוג, בעלי עונה על הדברים שחיפשתי.
לצורך המחשה, לי היה מאוד מאוד חשוב שבעלי היה חכם מאוד. ומבחינתי להתחתן עם אדם לא חכם, זה וויתור. מצד שני, לא חיפשתי מישהו שיודע להתלבש יפה או שמקפיד על מראה חיצוני.
בעלי הגיע לדייטים שלנו עם נעלי הרים, מכנסי דגמ"ח וחולצות טי שרט של הישיבה התיכונית. יש כאלה שמבחינתם זה לא עובר מסך. לי באופן אישי זה לא היה שיקול בכלל. (ועד היום הוא מתלבש בערך ככה... )
או למשל יש כאלה שנורא יפריע להן אם הבן זוג שלהם לא יזמין אותם לאכול או לא יקנה להן מתנות. לי זה ממש לא הפריע. כ-ל התקופה שיצאנו, הוא מקסימום היה מביא חבילת עוגיות ופק"ל קפה. מעולם לא ישבנו בבית קפה. (רק אחרי האירוסין אם אני לא טועה). המתנה הראשונה שקיבלתי ממנו היה בחופה- טבעת. אבל מראש זה לא היה משהו שחיפשתי.
מצד שני, כן היה חשוב לי מראה חיצוני ברמה כזאת או אחרת. היה לי חשוב שהוא יהיה באזור 1.80, היה חשוב לי שהוא לא יהיה שמן, היה חשוב לי שיהיו לו תווי פנים שיהיה לי נעים להביט בו. ויש כאלה שזה לא ממש קריטי להן.
מה שאני מנסה לומר זה שלכל אחת יש את מערכת השיקולים שלה ואת ההעדפות שלה. ולא צריך להבהל, ולא צריך לבטל את הרגשות הטבעיים הללו, כי לפעמים הם מעידים על צורך נפשי במשהו מסויים.
הנדון: בקשה מסודרת להעלאת שרשורך
למרת @הייזל,
השלום והברכה!
הננו מבקשים לשאול את רשותה של כבודה להיעתר לבקשתינו להזכיר את שירשורה בעניין גבריות האיש.
כולנ"ו תקווה להסכמתך, ואנו מודים לך מראש על אדיבות ליבך.
בברכה,
אנחנו
היום הלכתי לפגישה.
ועלתה לי היום תובנה.
יש לנו ב"ה כל כך הרבה על מה להודות. כל כך הרבה באמת!!!
אבל כל כך נוח לנו להתחבק בזרועות הרחמים העצמיים.
והזרועות של שלהן כל כך מחבקות, עוטפות.
אבל הזרועות הללו עם החיבוק החזק, לא נותנות לנו להתקדם.
הן עוצרות אותנו מלהתקדם.
שמעתי השבוע משפט "אם אתה לא צומח אתה צונח" ולצנוח זה מאוד נוח.
אני מתפללת שהקב"ה ייתן לנו כוחות תמיד לצמוח
וחוץ מזה מה אתם עשיתם?
שריקהאחרונההגעתי לשתי תובנות חשובות היום:
אחת, ששלב המשחקים חלף, עבר לו מזמן... ואין לי כוח וסבלנות לכל מיני תעלולים שבדרך. עייפתי מזה. אני מחפשת את הדבר האמיתי.
שתיים, הבנתי שבגרות היא לא רק פרמטר של גיל, מסתבר, אלא כנראה של עוד דברים. וזה כנראה משהו שאני צריכה להתחיל לשקול בהצעות הבאות.
בסופו של דבר, טוב מאוד שזה קרה עכשיו.
ב"ה!
ומבחינתך זה אפשרי לקשר רציני, סבבה, בהצלחה
ברור שדורש פשרות וגם באופן טבעי בקשר יש השפעה אחד על השני
אבל הכי חשוב זה לדעת לקבל את השני כמו שהוא
מאמינה שלהתקדם זה טוב?
אם יש את היסודות הנ"ל שהם הבסיס של היהדות וקשר טוב הרבה גדולים אמרו שאפשר להתקדם. כל יהודי שמאמין ושואף זה אחלה אם היסוד טוב.
(הרב אליהו למשל בספר החדש של הרב נקש בחלק על שידוכים, שמעתי אישית מעוד כמה גדולים, לא אפרט מחשש אאוטינג וכו').
אם לא, על מה יש בכלל לדבר? אנחנו קצת ממעיטים מהערך של השבת... בכל זאת מיתת בית דין וכו'
ולא תצליח לכפות עליה, ואם כן - אוי ואבוי!
כיסיתי את כל האפשרויות, שים לב.
לא סתם כל הרבנים אומרים שלא מתחתנים עם פרוייקטים...
באופן כללי אני אומרת שגם כשמתחתנים עם משהו שדומה לנו בהשקפות, בראיית העולם, בדעות ובטעם האישי, גם אז יש חילוקי דעות וקשיים וחוסר הסכמה, מטבע היותינו אנושיים ואינדוידואליים. אז למה לסבך עוד יותר את הסיפור מלכתחילה ולהתחתן עם משהו שהשונות ביניכם כל כך גדולה ופעורה.
וגם אם בדייטים זה יהיה לך יותר קשה ומלאכותי לצאת עם בחורות דתיות (למרות שאם אתה בעצמך דתי, לא מספיק הבהרת את הסיבה לחוסר הנעימות), העיקר הוא לא איך מרגישים בדייטים, אלא איך ירגישו אחרי החתונה ולאורך ימים ושנים.......
בקשר כבר כמה חודשים החלטנו לקחת הפסקה לחשוב על הקשר עקב פער משמעותי בנושא מסויים,
שאלתי מה דעתכן, הייתם רוצים שקט מוחלט לחשוב או שמקובל/רצוי לשלוח הודעות כגון שבת שלום שבוע טוב וכדו'?
זה או שאנחנו בקשר,או שזה נגמר.
ואם כבר..הלכת על הפסקה,אז זה הפסקה!
כי רק השבוע טוב ושבת שלום -לא בדיוק הפסקה,וגם...זה יכול לההפך ליותר מזה בשניה.
אז לדעתי עדיף שלא.
ובכלל לדעתי לא לעשות הפסקה,אלה להחליט ממשיכים או לא,מתאים או לא.
בהצלחה יקירה
ותאמיני לי שגם לי לא היה נעים הרבה מצבים כאלה!
אבל זה רק למרוח משהו שאתה יודע שקשה לך/לא מתאים לך איתו ובכל זאת רוצה לחשוב/לשכנע את עצמך שיהיה תקנה!
אני בכל זאת חושבת שזה סתם למשוך במקום לדעת לסיים זאת בצורה יפה ובוגרת.
הנה,תיראי מה @עץ ובית רשמה,עשתה הפסקה,ובסוף אחרי ההפסקה הזאת סיימה זאת אחרי שבועיים,ומאותה סיבה שעשתה את ההפסקה,
אז זה סתם להשלות את עצמך שיכול לקרות/להשתנות משהו בהפסקה הזו.
לא אומר שאני נגד הפסקות בכללי, אני חושבת שזה דבר מצוין במצבים מסוימים.
לגבי הדוגמה הספציפית שהבאתי, אני פשוט לא חושבת שזה טוב שאחד הצדדים לא עומד בהפסקה שנקבעה..
כמה דקות של כתבה על קהילה של חוזרים בתשובה במאה שערים
היתה שם מישי דיברה שעשתה צבא והיום היא שם ..היא נראת חרדית מלידה
תכלס ? התלהבתי 
וזה מוזר ..
חסדי הים
זה הדבר הכי יפה בעולם ..
שמישהי תחליט לצאת מהעולם הזה לעולם אחר לגמרי ועוד למקום הכי סגור ..
צריך לזה באמת אישיות מיוחדת
האמת שתמיד לא ממש נמשכתי למחשבה של חוזרות בתשובה ..אמרתי את זה כמה פעמים כאן ..
אבל עכשיו ראיתי את זה אחרת פתאום
נפש חיה.למה אתה מחפש מקרים קיצוניים?
בנושא הזה- לא סומכים על המזל. זה החיים שלך.
אבל מה שהכי מפחיד,זה שהם יכולים להביא ילדים
בכל אופן,
אני לא יודע אם זה רצון ה', או שהוא פשוט לא מונע את העניין בשביל הבחירה
אבל אני מאמין לגמרי במהותן טל הפחד הוא לא מהמחשבה שה' שולט,
אלא מהמחשבה שאנשים יכולים להרוס הרבה עם הבחירה.
לידיעתך, העקיצה הזאת לא הייתה נעימה, אפילו שהיא חצי
אבל שמעמבקש אמונהאחרי הכל, זה מגיע מרחמנות,
אני באמת מרחם על ילדים שאמורים לצאת לאנשים רעים, וזה הרי דבר טוב.
לפעמים זה גורם קצת למחשבות של כפירה, לא נכחיש. ואת זה צריך לתקן..
אבל זה לא הבסיס למחשבה, הבסיס הוא רחמים
אז תאמין שה' נותן נסיונות רק כגודל כוח העמידה של האדם בנסיון
ויש את משל כדי החרס, שעל כד חזק המוכר יעיז לדפוק
ואין שום דבר בעולם שקורה בטעות, גם לא הבחירות של האנשים
ורואים ילדים שגדלו במציאויות מאד קשות ולא רק שלא נשברו מזה אלא צמחו וגדלו, וגם להפך- ילדים שגדלו עם הכל ויצאו "דפוקים".
צריך להבין שהשליטה במה שקורה לנו בעולם הוא רק באיך אנחנו בחורים להתנהג עם מה שיש לנו. ולכן הרעיון הוא לא לקוות שילדים כאלו יפסיקו להיוולד, כי מי שנולד חייב להיוולד, אלא לחשוב איך אתה יכול לסייע להם. מה אתה יכול לעשות בנידון. ויש המון! אפשר להתנדב מטעם עזר מציון, אפשר להתפלל עליהם.
והכי חשוב בעיני הוא לשאול את עצמינו מה כל כך מפריע לנו בזה- האם חוויות אישיות שעברנו של מצוקה וכו', או כעס על "האנשים הרעים"- למה הוא מופיע. אני אומרת את זה כי חברה שלי דברה בדיוק כך, על המקום המרחם, והכעס, ואז היא ספרה לי על טראומות מההורים שלה ועל ההזנחה הרגשית המטרופת בבית שלהם.
אבל כשאני רואה את חברה שלי אני אומרת לעצמי- עם כל ה"רוע" של ההורים שלה וההזנחה המטורפת על גבול פשיעה רגשית, לחשוב שהיא לא היה נולדת? שהיא לא היתה כזאת נשמה גבוהה. לפעמים אני חושבת שהעולם שלנו עומד על הדמעות שלה.
אבל לכתחילה..
לא.. אני לא אוהב להאמין על חשבון אחרים.
לא צריך לשאול את עצמי, אני יודע למה - כן, אני מכיר את זה מקרוב
ואדרבא, זה עושה אותי ליותר צודק.
אגב, לא אמרתי שלא יוולדו..
שיוולדו, אבל למשפחה אחרת או משהו כזה
בגלל שאתה כותב מהמקום שלך, שראה איך ילודה לא בריאה פוגעת בילדים, אני מרגישה שאני בכלל לא יכולה להתווכח. אתה צודק, אנחנו לא רוצים שיהיה רע בעולם, כי רע זה רע. וקשה לעמוד מנגד ולחשוב שממשיך להתרחש מחדל שכביכול אנחנו יכולים למנוע.
הבעיה הקטנה שלא ניתן למנוע את זה וזה כנראה חלק מהתכנית האלוקית.
אבל אני מצטרפת אלייך מכל הלב למשאלת הלב הכמוסה הזאת לעולם מתוקן בו אף אחד לא פוגע בילדים חפים מפשע, ובו לכל ילד יש הורים חמים שרק רוצים בטובתו!
אני ממש לא מתכוון לשטויות שהיא דיברה.. בטח לא לפיתרון ההזוי
אני כן חושב שיש מצבים שצריך (בצער גדול) לקחת את הילדים מההורים.
זה אומר שלא צריך לרחם?
לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד...
שאין הבדל בין לידה לרצח לעניין זה.
לשניהם אותה מידה של בחירה חופשית ואותה מידה מידה של רצון ה'.
לידה זה תהליך ביולוגי ארצי וטבעי כמו כל תופעה אנטומית אחרת שאפשר למנוע אותה בקלות. מצד שני, אם רוצים, האב יכול להיות בהודו והאם באלסקה, ואם ממש קריטי להם, הם יכולים להביא ילד לעולם בבחירתם החופשית למרות המרחק. אולי אתה מתכוון שבינתיים אי אפשר להנדס ילד גנטית על פי בחירתם של ההורים, וזה מה שתלוי ברצון ה' (עד שגם על המגבלה הזאת יתגברו בעתיד).
לא לרחם על ילדים שסובלים כי זה רצון ה'?
תן פיתרון שהילדים לא יפגעו יותר..
ולפי דבריך יוצא לכאורה, שאפשר לשדך גם לפסיכופת שהולך להתעלל בילדים שלו
כי אם בסוף נולדו לו ילדים כנראה שזה רצון ה'
???
מתקדם...מעניין אם יש איך לברר אם אדם הוא באמת בעל תשובה או רק בתהליכים
כמו המקרה של הבחור האתיופי ההוא שרצח את התוקף הסדרתי שלו ונכנס לכלא כי זה לא היה בשעת מעשה.
אגב רצח לפי התורה לא מתחלק בין שוגג, מזיד והגנה וכל זה
סוסה אדומהותן טלואני בטוח שר"ש בן לקיש חולק על הקביעה הזאת
הראשוני אחרי גילוי כזה
צריך לשלם כדי שזה ירד. אני למשל גיליתי על אדם ממשפחה שאני מכיר שהוא דקר מישהו בגרון דרך גוגל. קל וחומר רצח
כמו שאמרתי, אני בכלל לא מאמין שמישהו שרצח מישהו, היה מזכיר את זה אפילו ברמז - לא כל שכן במפורש - בפני המדוייטת שלו. ככה שדי ברור לי שזה לא העניין ויש דברים אחרים.
זה לא שהמשטרה הכניסה את כל הרוצחים לכלא
גם למדוייט וגם לצד בעל התשובה
אבל..לא הייתי מכניסה את עצמי ל"מיטה חולה"...
אני יצאתי עם בחור שגילתי אחרי חודש וחצי שהוא התעסק עם השוק האפור..(ואני יודעת שמי שמתחיל איתם לא מסיים איתם)
והלכתי בסוג של פחד שזה יירדוף אותי.
והחלטתי אחרי ששמעתי את זה,ועוד משהו שהפריע לי.
פשוט לחתוך זאת.
מעדיפה לא להתעסק עם דברים כאלה.
