@עננה.@נשמות טהורות @איוושה @נפש חיה.@שירה(-8 @נקדימון @גלויה @שריקה @בת מלך!!!! @מבקש אמונה @ע מ @להבה ירוקה @בעוז ובענווה@פסידונית @ברגוע!@רחפת.. את אחראית להעביר ל@לב טהור
וסליחה ממי שלא תייגתי
"ויאמר ה' אל אברם: לך לך... אל הארץ אשר אראך".
את המילה אראך אפשר לפרש בשני מובנים:
א. אַראה לך (כמו שרגילים להבין).
ב. אַראה אותך.
אברהם שומע מתוכו את קול ה' הקורא אליו ללכת אל ארץ הסגולה האלוהית, ששם הקב"ה יראה לעולם כולו מיהו אברהם. שם אברהם יוכל להוציא לפועל את כל תכונותיו, מידותיו וסגולותיו, בניסיונות שיעד לו הקב"ה, ובראשם ניסיון העקידה, שהוציא מהכח אל הפועל את אהבת אברהם לבוראו, וחשף אותה לעיני כל, "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה, ולא חשכת את בנך את יחידך ממני". (משך חכמה)
אם נהיה שקטים וקשובים לקול ה' הקורא בתוך נפשנו, ישמע כל אחד ואחת את הקול הקורא לו "לך לך", המכוון אותו למקום הטוב והנכון ביותר עבורו, למקום המדויק המיוחד לו, שרק שם יוכל להוציא אל הפועל את כל הטוב הטמון בו, על הצד הטוב ביותר. אל המקום והמצב המיועדים עבורו מששת ימי בראשית, המשבצת המדויקת שבה תפקידו להיות, את המקום והתפקיד שהוא, ורק הוא, יוכל למלא בתיקון העולם.
וגם כשהדרך מעורפלת, ושורר אי-ודאות, כשם שאברהם סמך על קול בוראו והלך אל הלא-נודע, ארץ אלמונית "אשר אראך", כך כל אחד היוצא לדרך חייו, ההולך ממולדתו ומבית אביו אל חייו שלו, אל הקמת ביתו ומשכנו לשכינת ה', ישים בו בטחונו וייאזר בשמחה ובגבורה ,אל יפחד ואל יירתע מפני הספקות והבילבולים, הניסיונות והקשיים, מפני הערפל – אשר שם האלוהים.
ובסופה של הדרך, "וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק" – ישא ההולך עיניו, ויראה והנה ענן קשור על ההר, הר המוריה, הר הבית, הבית שאליו צעד כל זו הדרך, הקמת ביתו בשמחה וקדושה, מכון לשבתך עולמים, ויבוא אל מנוחתו ואל נחלתו, וישמע את מלאך ה' הקורא אליו "יען אשר עשית את הדבר הזה, ולא חשכת את כוחות נפשך, מרצך וכל מאמצי כחך, רגשותיך ותפילותיך, ממני--- כי ברך אברכך, והרבה ארבה את זרעך... עקב אשר שמעת בקולי"- שמעת בקולי, קולי שבקע מתוכך בתחילת המסע, שלחש באזנך "לך לך", קולי שכיוון אותך לאורך הדרך, אף כשפעמים נעלם, וחשת שנותרת לבדך בחשכת אופל וצלמוות, קולי שליווה את רוחך בעליות ובמורדות, בעמקים ובגאיות – עקב אשר שמעת לו, ולא הטית אוזן לקולות הייאוש, לא נסוגת מפני השטן שנדמה בעיניך כנהר מים, כנחל שוטף, שלא תוכל עברו, לא נפתית אחר כבדות החומר ויסוד העפר המושכים מטה, המטילים ארס של ייאוש בעורקי נפשך, בדם חיותך. עקב אשר אזרת כוחותיך ונשאת עיניך למרום, בתפילה ותקווה –
הנה הגעת אל המקום, אשר בחר ה' אלוהיך בו, בשבילך. לגן העדן האישי שלך, בו תצמח ותפרח, תתן ענף ותשא פרי, כאדם שלם, יחד עם השלמת נשמתך האבודה, תינטעו בגן עדן לעבדה ולשמרה, להצמיח עצי עדן ולהפריח פרחי חמד, בחלקה אשר ייעד לכם האלוהים, אשר שמח ישמח רעים האהובים, ששמחו יצירו בגן עדן מקדם, יוצר האדם -
- יוצר האדם, אשר מראשית יצירתו יצר לו את דרכו ומקומו, מאורעותיו ורגעיו, וחשב מחשבות לבלתי יידח ממנו נידח, וימצא כל אחד ואחת את דרכו, אל השלמת נפשו וחיי רוחו, אל המסילה הסלולה העולה מעלה, אשר שם האלוהים.
חיים טובים ומאושרים 
)...
(מזל שעל בנים מותר להגיד את זה
).
קצת מחט בערימת שחת..
כשהוא דיבר איתי פשוט זלגתי דמעות 
(סתם.. ערכתי אם לא שמת לב..)
