בס"ד
מלשבור לבבות
וליבי שבור כי אין לי לאן לפנות
וליבי שבור כי אני לא בונה קומות
וליבי זב דם כי אני לא מושלם
וליבי מיילל כי אני לא רוצה את כל זה.
וליבי מבקש, שלא אצטרך לפגוע באף אדם.
וליבי מתפלל שלא אפגע מאף אדם.
ירא שמא אהרוג ירא שמא אהרג.
ואפילו דמעה אחת של אדם שקולה היא לבניין שלם.
וכבר שמענו וראינו על ענקים שנולדים מדמעות
ועל גלויות וגאולות שתלויות בצער של נשים בוכיות.
ועיני סומות באפלה של מסכים.
ועיני לא רואות דבר מלבד את עצמי בגבהי מרומים.
וליבי מבקש שלא אאבד את הצפון.
והצפון בתוכי לא מתגלה, ובאחרת לא זז, שממון.
ומבקש אני סוף למסע הזה בארץ תעיה.
ומבקש אני לשתות כוס קפה עם אחת שלנצח אשב לצידה.
ומבקש אני שהשדות יאירו את דרכי בריצה של תום.
ומתחנן אני על נפשי ועל בית ועל חום.
ויודע אני שאין שלם מליבי השבור.
ובסוף נצא מחוזקים מכל הסיפור.
ןמבקש אני שתחזיק את ידי בחוזקה
שתעטוף את ליבי בעטיפה, ותתן לעיני דמעה של אמת
ולראות נכוחה.
לא נשבר.

