פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 816)

שהפנה אותי לשדכנית...

שהפנתה אותי לשדכן אחר, סתם..  זה נעצר בשדכנית.. 

 

תקופת יובש נוראית! 

 

אצלי עכשיו היה 4 חודשים

בפועל משהו כמו 4 חודשים,

בהרגשה קצת יותר מחצי שנה.. 

או מה לא לעשות.

וצריך להתחיל לחשוב על שידוכים..

חחח

טובה מאוד להאיר נקודות, רק לא להתייחס אליה כתורה מסיני.

(למרות שעכשיו אני מזהה שזו גרסה חדשה. מעניין)

שבעז"ה יהיה הן

ולי לא היה חרדות באותו תקופה, אבל כן טבעי.
פתאום זה שינוי ענק. עכשיו שהרבה מהחברים שלי נשואים כבר ואין להם זמן לכלום אז זה קצת נותן חרדות שחושבים על זה. אבל נושמים, נזכרים במה רוצים. ולוקחים baby steps

ולכן כתבתי כמעט...
ושאני אומר כמעט אני אומר התבטל באותו יום ממש לפני הוורט...

מהחתונה שמתקרבת?
היו לי יותר פחדים מזה שההורים יתערבו שלנו יותר מידי

מהבחירה, מהשלילה של שאר העולם, מהעתיד הלא ברור, מרגעים לא טובים שהיו

מאיך יהיה אחרי אבל משהו חרדתי ממש אין ב"ה.
לגבי איזה שלילה אתה מתכוון?

בסופו של דבר כל דבר חדש ולא מוכר הוא קצת מפחיד אבל לפחות כאן אנחנו לא לבד אלא עם עוד מישהו/י שהמטרה שלנו היא משותפת
צריך לקפוץ למים ולשחות ביחד

לדבר אחד עם השני, לשתף. זה עוזר..

מצד שני זה עלול לפגוע בצד השני, שבטחונו מתערער

אבל קראתי מאמר פעם על ביטולי אירוסין במגזר, והרבה מהסיפורים שם, לא דיברו ביניהם. והיה סיפור אחד שם שאחת מספרת שבמסיבת אירוסין כולם שמחו ורקדו והיא הייתה קפואה! בחוץ היה נראה בסדר אבל בפנים היא הרגישה קפואה. ויש הגיעו החששות והלחץ. ואמרה שהיא רצתה לבטל. ובאותו ערב שכל אחד הלך לביתו היא החליטה לכתוב לו באסמס שהיא חושבת לבטל. אבל לפני זה שלחה לו הודעת פתיחה.. והיא רשמה שתי מילים. אני מפחדת. לא יותר מדקה אחרי זה היא קיבלה הודעה בחזרה ממנו שרשום, גם אני.
והיא מספרת שאחרי ההודעה הזאת שהוא רשם שגם הוא, ישר ירד ממנה רב מוחלט של החששות והלחץ...

גם הידיעה שאתה מקובל היא חשובה

והכל לגיטימי
כדאי להתייעץ עם מישהו כדי לדעת להבחין בין פחד טבעי לבין פחדים ממשיים כי משהו בקשר לא טוב

בהצלחה

רק אחרי שהתארסתי ושיתפתי חברות נשואות בפחדים שלי הן התחילו להוציא לי את כל סיפורי הפחד שהיו להן בזמן האירוסין...
ואני שאלתי,איפה הייתן עד היום? למה לא לעזור לעוד בנות שידעו שזה מהלך משמח ומורכב, שידעו שהן נורמליות אם הן לא רוצות לצאת מהשמיכה בבוקר שאחרי ההחלטה...
וכמובן כך גם לגבי בנים.

פחדים יש לרוב, אני חושבת שהפחד הגדול הוא מהפחד עצמו, כלומר- יש הרגשה שאולי עצם זה שאני מפחדת זה אומר שזה לא נכון לי...

שני דברים מאד עזרו לי :
1. שיתפתי את הקרובים לי בפחדים, בני משפחה וחברות ובינהם גם את הארוס שלי שהיום הוא בעלי.
מהאנשים הקרובים לי קיבלתי הרבה חיזוקים שאני עושה מהלך נכון, שהפחדים הם הרבה דמיון, וכל פעם בסןף שיחה נרגעתי והרגשתי שבאמת בסוף טוב לי עם הארוס שלי.
ומהארוס שלי קיבלתי לגיטימציה לרגשות, תמיכה ומקום לפחד.

2. הדבר השני שעשיתי, הלכתי למטפלת שעזרה לי להרגיע את החרדות. וגם המדריכת כלות שלי הייתה מהממת מאין כמוה.

ומאז אני מרגישה שליחות לספר, שזה גם שמח מאד וגם מורכב.
ולרגעים האלו מתנקזים כל כך הרבה רגשות שבכלל אי אפשר לספור אותם...
זה מפחיד להחליט להתחתן, זה מן קפיצה כזו אל הלא נודע, שהרי מעולם לא הייתי נשואה לפני וזה מהלך מאד משמעותי...

ואני אחסוך את התגובה הבאה שתגיד-
אבל יש מקרים שבהם באמת צריך לבטל אירוסין,
זה נכון- לכן גם צריכים לבחון את כל המהלך של הקשר, את אופי הקשר, את הגורמים להחלטה ולהיעזר גם בגורמים חיצוניים שמעגנים את ההחלטה בצורה טובה.

היה פחד שקשור לבן הזוג, שהיו כל מיני אי הבנות ותיסכולים ונורא פחדתי מזה,
( בדיעבד, אלו דברים שרק העצימו אותנו. כל פעם דיברנו על הדברים, ואם היתה אי הבנה אז השתדלנו לדבר על זה וללמוד להבא, וזה גרם לשיח מאד פתוח שרק מועיל אחרי החתונה ומעצים את הזוגיות.)

וגם היה פחד מחתונה, שאחרי טיפול מסתבר שהרבה בעקבות מודל זוגיות של ההורים מהבית.

הטיפול גם גרם לי להפריד ולהימנע השלכות שאני עושה מהזוגיות שראיתי בבית לזוגיות החדשה שלי.
ובעיקר עזר לי לראות שהפחד הוא אצלי ופחות קשור לבן הזוג ולאופי שלו...

וגם פחד כללי שאולי ההחלטה לא נכונה ..

אבל זה תלוי בכמה את מרגישה בנוח, רואה פוטנציאל לקשר וכו

והאם הצד השני גם מרגיש ככה..

אבל בסוף לא יצא בפגישה,יצא בשיחה טלפונית!

כי לא יכלתי לדבר מולו חחח

נראה לי שבדייט שלישי, אליבא דהדוסים, זה הגיוני.

לגבי קשרים אחרים, לא חושב שיש בזה כללים

זה לא שמגיע רגע שבו אתה מסתובב אליה ואומר "עכשיו אני רוצה לספר לך סוד עליי". הגיוני שבשטף של השיחה מתעורר בך רצון לספר משהו שלא הרבה יודעים, בהקשר לנושא שעליו דיברתם. 

 

זה גם תלוי מאוד, כמו שאמרו לפני, בפתיחות, ובכימיה, ובתחושת הנוחות שהצד השני משרה עליי. אם הוא יצליח לגרום לי להרגיש בנוח, וקרובה, וייתן לי תחושה טובה - לדוגמה ישתף אותי בסוד שלו, רוב הסיכויים שארצה לשתף אותו גם בסודות שלי.

 

כל הנ"ל מתרחש בדר"כ החל מהפגישות הראשונות.. שלישית-רביעית ואילך נשמע סביר לגמרי

ויש דברים שמהרגע הראשון ברור לך
שתצרטך לספר והשאלה היא רק מתי.

אם פולטים דברים קריטיים ברגע הלא נכון, זה עלול להתפרש בצורה לא נכונה. וחבל...

לא חשבתי על זה כל כך.
אבל עכשיו בעקבות השאלה -
מפגישה שלישית, כשהקשר מתחיל לקבל כיוון יותר נינוח - יותר שיתפתי את האישיות שלי עם הבחור,
וגם כשרונות למשל, שזה משהו שאני לא מסתירה, אבל גם לא מספרת ברגע הראשון סתם כי אני לא רואה צורך בזה - יצא לי יותר לשתף בפגישה שלישית והילך - כי זה חלק מהעולם הפנימי שלי..
לגבי סודות?
אמממ
כשיהיה לי סוד, אחשוב על זה

בטח יש לך מספרים של חברות שלה

תנסה לברר דרכן

בדר"כ חברות משחנשות על דייטים

כמובן בלי שהיא תדע מזה

 

בהצלחה אחי היקר!

 

 

מנסיון 

 

תתחבר ל3 השורות האחרונות שכתבת.... זה הכל

והמון תפילות

היא תרצה אותך עם הכל

מספיק לחשוב מה לא בסדר בי

אי אפשר לרצות את כלום.....

סה"כ יש רק אחת שמתאימה

לפעמים כן יש משהו שצריך לשנות

 

ושימי לב לשרשר נכון

אני איתך לגמרי! מבין אותך! הכל!
אני בעולם הדייטים כבר שלוש שנים והיה לי רק קשר אחד ארוך וגם הוא היה שקר אחד גדול...
אני אומר לך אחי אין בך שום דבר רע, הכל טוב. פשוט צריך להמשיך להתפלל.
ולגבי להרגיש משהו כלפי הבחורה, אולי כדאי לפעמים לתת צ'אנס מעבר לפגישה ראשונה שניה כדי להרגיש משהו.. בהצלחה. פה אם אתה צריך לדבר..

אין לי משהו חכם להגיד, אבל שיהיה לך המון בהצלחה.

הרבה פעמים חברים יכולים להעביר לנו ביקורת בונה בצורה הכי טובה שיש
אני לא אומרת שיש בעיה אבל אם נגיד יש ואפילו קטנה תשתף אותם תנסה להגיד להם אם הייתם בת.. מה הייתם רוצים
בכל מקרה אני יודעת שהרבה בנות מחפשות בחור שפשוט יהיה שם שיהיה עדיין ואכפתי.. ולאו דווקא ה"גבר" האידאלי החזק הקובע ... שמחליט..
זה כבר לא עובד ככה..
יש גם הרבה טעויות שגם בנות עושות :
מדברות/רים אבל בלי הפסקהה בכלל ז"א בעיקר שבחור מדבר עם בחורה הוא צריך להפסיק באמצע לראות שהיא עוקבת... הבנת?? מה את אומרת?? ולא לחכותת לסוף .. לא לנהל מונולוג .. לפעמים בחורים יכולים לדבר עם עצמם והרי הכל סבבה .. ובסוף להם היה ממש נחמד אבל מה עם הבחורה? שעוד לבחורה יש צורך גם לדבר יותר ..
או הפוךך לשתוקק כל הדייט.. לא להגיד את דעתם ..עוד משו שבחורה אומרת לא אכפת לי.. ז"א שהיא רוצה שהגבר יחליט היא רוצה לסמוך עליו..



בעיקר לגלות אכפתיות
לחייך
לא לחפור
לנהל שיחה ולא לחשוב ואיי מה אני הולך להגיד אלא עכשיו אני מקשיב
לך זה אמור להיות יותר קל ממני אצלי כל המחשבות על השולחן אין יותר מידי סינון אצל בנים זה שונה הם יעבדו את המידה יחשבו עליו ישאלו את עצמם ואז ידברו לצורך לאסוף מידע ... אצלנו זה יותר שיתוף לא תמיד עם מטרה

אני באמת ער מאוד לכל הדברים שכתבת.
בדיוק אתמול דיברתי עם חבר שאמר דברים דומים.
אני ממש משתדל להיות קשוב, זה לא קשה לי במיוחד. אני מביע עניין בבחורה ולא רק בעצמי.
אני ממש רגיש לדברים האלה, אני לא חושב שזה העניין אבל תמיד יש מה להשתפר, אולי זה יעשה את ההבדל.

זה כבר יוביל אותך..

באמת, מכל הלב!!

 

גם אני הייתי שם, הרחק הרחק בתחילת התהליך. 

זו הייתה תקופה ארוכה וקשה שבה נדחיתי שוב ושוב.. עד כדי כך שהרצון לא היה להתחתן, הרצון היה פשוט לקבל כן ממישהו, כל אחד. שפעם אחת ילך טוב.. רציתי לדעת שמישהו מסוגל לרצות אותי.

הייתי אז צעירה מאוד, חסרת ניסיון, נואשת ומבולבלת. יצאתי עם בחורים שלא התאימו לי, ובינינו? שהיום הייתי פוסלת עוד בשלב ההצעה. אבל ה' רצה שאני אפגש איתם, כי בזכותם ובזכות כל ה"לא" שקיבלתי, התגבשתי לכדי מי שאני היום. היום אני בשלב הרבה יותר בריא ומפוכח - אני סגורה בדיוק על מי אני בכלל ומה אני רוצה.

 

אז לפני הכל - תתייחס לתקופה הזאת כאל תקופת הכשרה. ה' לא סתם רוצה שלא יתאים לך עם אף אחת - כנראה שיש צורך שתעבור איזושהי דרך. תגיד תודה על כל "לא" שאתה מקבל, כי הוא מקדם אותך בעוד צעד קטן אל אשתך.

 

אחר כך תאמר תודה שהבנות האלו נפרדו ממך, ולא אתה היית צריך להחליט האם להיפרד מהן. לפעמים זה הרבה יותר קל שמישהו מחליט בשבילך, מאשר שאומרים לך "כן" בחצי קלאץ' ואתה צריך להחליט האם זה מתאים או לא, ולמה. התלבטות יכולה ממש ממש להקשות, ופה כולן עשו לך חיים קלים! הם נפרדו ממך, סימן שהן לא מיועדות לך. עשו לך את העבודה, אז תחייך

 

עכשיו הגענו לשלב החשיבה. תראה, על עצמי אני יודעת בדיוק למה כל הבחורים האלו לא רצו אותי. הייתי מבולבלת, וזה היה כל כך בולט! קח בחשבון שאין עשן בלי אש ומיליארד סינים (או יותר נכון, סיניות) לא טועים. כנראה שיש משהו בעצמך שאתה צריך לבדוק.. אולי האופן שבו אתה מציג את עצמך? אולי האופן שבו מתנהלת הפגישה? אולי אתה נלהב מידי ומשדר היסטריה ולחץ, אולי אתה אדיש, אולי אתה מברבר מידי ולא נותן לבחורה להשחיל משפט? אולי אלו הבגדים שלך, היגיינה, אנערף, הכל. לפעמים אנחנו לא מודעים לדברים בנו, וחשוב שמישהו יפקח לנו את העיניים. קח חבר טוב, אח או מישהו אחר שאתה סומך עליו ודבר איתו. את מה שאתה שומע קח לתשומת ליבך, ותעבוד עליו.

 

מאחלת לך הצלחה רבה! יאללה, שייגמר בקרוב בע"ה

מעורר מחשבה העניין של תקופת הכשרה. באמת צריך להשתדל לחשוב מה אני לומד מכל מפגש , איך הוא מחדד את הרצון שלי ואת איך שאני מגיע למפגש הבא.

לגביי החלק השני, זו הבעיה שאני חושב על זה המון, על מה אני עושה לא נכון , ולא מוצא משהו ממש בעייתי...
אולי צריך לעשות בירור מעמיק ורציני יותר, לנסות לברר את זה עם חבר כמו שצריך.

צריך שיהיה מישהו אובייקטיבי מבחוץ.

אני שוב פעם מתחברת למה שאתה אומר, כי גם אני ניסיתי אז לפשפש במעשיי ולא הצלחתי להבין מה הבעיה. אני אפילו זוכרת שאמרתי לחברה שלי: "אני מומחית בדייטים! אני גורמת לצד השני להרגיש טוב, אני חמודה ונחמדה ומטופחת.. אז למה לא עובד לי?"

עכשיו אני מסוגלת לענות לגרסה שלי דאז - למה? כי היו בך הרבה דברים נחבאים מעין שדרשו עבודה ותיקון. ולפני זה, זה לא היה נכון שתתחברי עם אף אחד

 

את מדברת יותר על המצב הנפשי הפנימי שבו אני נמצא. אולי הבירור צריך להיות ממש עמוק בנושאים האלה דווקא...
תודה רבה

אולי זה עיניין של ביטחון עצמי, הרבה פעמים זה פשוט זה. לבוא לפגישה כשמכיר בערך של עצמך, וזהו זה מה שתשדר לבחורה

או שיכול להיות שנפגש עם בנות שלא מתאימות לך או למה שמשדר, למשל מאיזה רקע מגיע

אם מבחינת האסטטיקה יש מה לשפר אז גם זה

 

והכי חשוב תהיה מי שאתה והנכונה תגיע בע"ה

זה בטח גורם לך להרגיש שמשהו בך מרתיע,
משהו שאתה משדר,
שאתה אולי עושה משהו לא נכון שחוזר על עצמו כל פגישה מחדש,
שיש בך משהו שגורם לבחורות לא להעריך אותך..

זה נשמע ממש מתסכל ולא נעים..
אני לא מכירה אותך אישית,
אבל ממה שאתה כותב פה - דווקא נראה שיש הרבה מה להעריך בך.
אולי אתה פשוט לא מחפש בכיוון הנכון?
ואולי זה באמת משהו שאתה לא מודע אליו.. אולי זה חוסר ביטחון, הכל יכול להיות.

אבל שתדע לך, שבעז''ה בסופו של דבר תגיע הבחורה שתדע להתאזר הקצת יותר סבלנות, ושתדע להבין אותך ולהכיל אותך.
אני לא רוצה להישמע קלישאתית - אבל היא כבר קיימת!
כשהקב''ה חצה את הנשמה שלכם לשני חצאים - הוא בוודאות הוריד את שני המתאים האלו לעולם..
זה לא סותר שאתה כן צריך לעשות חושבים ואולי לנתח מה היה בפגישות, יחד עם עצמך בננות מול דף או מול הים - וגם יחד עם חברים שנמצאים בסירה שלך וכאלה שכבר הגיעו לחוף..
אבל יש תקווה!!
יש לך חצי, שמחכה לך, כמהה בדיוק כמוך -
ממתינה לך..

תאמין בזה - שניכם עוברים עכשיו דרך, עד שמצאו האחד את השניה..

בהצלחה!!
ושתבשר בקרוב

יש לי חברה שאחרי כל דייט שיורד אמא שלה מנסה להבהיר לה מה בהתנהגות שלה היה לוקה בחסר. אם כן תמיד היא מחילה עליה את האשמה שבחורים מורידים אותה. 

אני חושבת שהאשמה עצמית היא שלילית מיסודה. שיפוטיות ושליליות יכולים להצמיח רק שליליות. 

אבל כמובן שכן חשוב ללמוד מההתנסויות שלנו. כל דייט זו הזדמנות ללמידה עצמית ולמידה מהאדם שמולינו, ובעצם לצמיחה ולהתפתחות שהם המטרה של כל שלב וניסיון בחיים.

אני יכולה להמליץ על ניסיון שלי ושל חברותיי- ישבנו יחד מספר חברות ועשינו סימולציות של דייטים, כשכל פעם מישהי אחת היא הבחור והשנייה הבחורה. וכך זיהינו דפוסי התנהגות, אז חוץ מזה שזה היה ממש כיף, זה גם היה מלמד. חברים יכולים להציב לנו מראה של עצמינו בלי להביך או לפגוע. 

בהצלחה רבה! 

אני אוהבת לומר שנקודת הפתיחה אמורה להיות לא 'אני לא בסדר', אלא 'אני בסדר אבל יכול/ה להיות יותר בסדר'. 

 

לא תהיה מסוגלת לרצות בך זה מה שמפריע ומעכב?
מן נבואה שמגשימה את עצמה.. אולי בכל דייט אתה כבר חושב בראש "בטח גם היא תדחה אותי.." מרוב שהתרגלת, ואז זה באמת כבר מה שקורה..

אני חושבת שאתה צריך להסיר מהראש שלך את המחשבה הזאת שאף אחת לא תוכל לרכוש הערכה כלפיך..תאמין בעצמך! אתה תותח ושווה גם אם אף אחת לא תרצה אותך! זה לא מוריד מהטוב שלך!! הטוב שלך תלוי בעצם קיומך, לא באף בחורה..

ובאמת כשתאמין בזה, גם המדוייטת תרגיש את זה, ותעריך אותך ותרצה בך..
ככה לדעתי..בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה!!

ללכת לייעוץ מקצועי?
עדיפות לאדם עם המלצות מחברים וכו (אתה יכול לבקש פה בפורום), יכול מאוד לעזור!

אם תרצה באישי

על העצות, נראה לי שגיבשתי לעצמי תובנה לגביי איך להתקדם הלאה.

את עצמי, ובאמת שכל מקרה לגופו. אפשר אסמסים ולא חייב שיחות... וכו'

אם אתם נפגשים פעם בשבועיים (ללוחמים שבנינו😎) ממולץ עד מוכרח, אם אתם נפגשים פעם ביומים קצת פחות..

ואגב אני חושבת שפחות מאסמסים.

אסמסים הרבה יותר קל לדבר.

בפלאפון יש לשמוע תקול,תצחוק.להקשיב,לדבר,לשמוע תטונציה של הקול.

 

אבל גם לאסמסים יש מקום בקשר.

אני פחות אוהבת שיחות...יותר התכתבויות בין לבין ופעם ב..שיחה

לפחות פעם ביום??
ועוד בשלב כזה של קשר?

נראה לי לא בריא...

חסר לי לא לשמוע ממנו בין פגישה לפגישה

זה סתם מבלבל..
בדייטים הראשונים אני מעדיפה שהכל יהיה יותר שכלי, ולא ''קשר'' עם בחור.. אנחנו באים לבחון האם יש התאמה בסיסית ביננו, ההשקפה, בראיית העולם, במידות, ובכימיה מאד בסיסית.
בהמשך זה כבר יותר רלוונטי

ואשריכם ממש!!! 

 

ובאמת כל הכבוד

 

 

סתם, הצחיק אותי ההתכתבות הזאת

ולא עקבתי מי שלח ומי לא שלח....

זה לא בגלל שאני לא גבר.
ואף אחת לא תחשוב ככה בטעות....

קפוץ

ואז זה נראה שזה בחיים כבר לא יקרה..ואז מזכירה לעצמי ש"אין שום יאוש בעולם כלל"..ושזה הכל נובע מחוסר באמונה וברגע שמתחזקים באמונה אז הכל מסתדר וזה מזכיר שהבורא ברא את העולם עם סדר משלו. (וגם תקופות יובש זה לא הכי נחמד)

ייאוש בדכ מגיע מקושי, לא?

מחוסר בהצעות, ממדוייטים שממש לא נותנים יחס א ב מינמילי שמצופה מהם, מדחיות..בקיצור לא חסר. אבל ברגע לפחות שאני מתחזקת באמונה אז היאוש מתפוגג ברוך השם

לא לצפות, לא לקוות, לא להתלהב מידי...
ואז בלי כוונתי ועם הרצון הכי אמיתי להישאר אדישה- זה קורה

ואז להתאכזב.

זה החיסרון באופטימיות יתר.

(עכשיו אני נזכרת שכתבתי עח זה משהו אחרי אחד הפעמים שזה קרה לי. אוף זה באמת הכי קשה)

הצורך לקום מחדש אחרי כל פרידה, קטנה ככל שתהיה...

ועל הדרך לא לצבור משקעים ולא להישחק...

 

מנסה שלא יהיה קשה, קורה, בטח ובטח שקורה.
כי מי מאיתנו לא חשבה שתיהיה בשירות לאומי והיי יש ישיבה/מכינה בעיר שבה היא גרה,אז בטח יקרה הסיפור הקסום שקורה לבנות, שהיא תכיר אותו בשירות בגרעין התורני שבו היא מתנדבת והוא יהיה בייניש צדיק שלומד תורה ונדבר על דברים ברומו של עולם.
או מי מאיתנו לא דמיינה לעצמה שבשנת מדרשה שלה שהיא מלאת קודש ולומדת נטו תורה לשמה, אחד הרבנים שמלמד במדרשה יציע לה בחור צדיק שהוא ר'מ שלו, או שגם במדרשה שהיא לומדת יש באותה העיר או ישוב ישיבה,והיא תכיר בייניש בדרך לא דרך,ויהיה סיפור נחמד לילדים לספר.
ואז זה לא קרה, אז היא הלכה לאוניבריסטה/ מכללה וחשבה שאולי החברות יציעו, כי הנה הם מתחתנות ולבעלים יש חברים, וגם זה לא הצליח.
ומי מאיתנו לא קרה לה שהיא ישבה באוטבוס ולידה חייל חמוד, ויצא להם לדבר, והיא מחכה שהוא יבקש תמס' אבל הוא ירד בתחנה לפנייך ואת נשארת עם לב חצי מאוכזב.
ולמי מאיתנו זה לא קרה שהתפללת כל כך חזק כל כך חזק , דמעות, והוצאת על האבן הכבדה הזאת החוצה מהלב, והרגשת שהנה אחרי תפילה כזאת ה' לא משיב ריקם,ויהיה איזשהו נס מדהים ופתאום יציעו לך הצעה רלוונטית, וזה לא קרה.
אז החלום שזה יקרה בדרך סיפור נחמדה לילדים לא יקרה את זה הפנמת.
ועכשיו הלאה למציאות ששם את פשוט יושבת ומחכה להצעות מחברות שאולי איכשהו יחשבו עליך.
ולא קרה.
ואחרי שלוש שנים בחיפושים, את מדברת עם שדכנים, מדברת עם חברות, אפילן מנסה להירשם לאתר, דברים שאף פעם לא חשבת שתזדקקי להם,
ולא חשבת לרגע שזה יקקה בדרך הזאת.
אבל גם זה לא קרה.
והתחושה של אחרי כל הניסניונות והדימיונות האלה היא שקשה.
קשה לראות חברות שלהן קורה סיפורי סינדרלה ושלא תיהיה לך צביטונת בלב
קשה לא לחשוב לרגע שאולי ה' שכח אותי
קשה לא לחשוב לרגע שאולי הוא פשוט לא קיים

ובסוף,הכי קשה להאמין בפה ובלב ולהגיד לעצמך כל פעם
ואשימה תיקוותי בו.

את מדהימה. באמת.

הוא יבוא בקרוב, את תראי.

והוא כ"כ יזכה. כי את פשוט שווה.

 

ובעז"ה גם את תזכי

אלוקים מכין לך משהו טוב. אין סיכוי שלא.

שה' ימלא חסרונך במהרה!!!
שולחת חיבוק חם חם

ואני רוצה גם להוסיף משלי על מה שכתבת-

והנה מגיע קשר חדש ורענן
וזה הולך טוב ואת לא מאמינה שכבר עבר חודש ועוד אחד
ומשהו ממש טוב קורה גם לך
ומתקדמים
ומתחילים לחשוב ולדמיין הלאה
ואז אחרי עוד חודשיים את מוצאת את עצמך שוב בתחילת המסלול
כשכבר שכחת
איך מדברים שיחת טלפון ראשונה--
ואיך יוצאים לגינה ליד הבית --
ואיך יושבים באותה תחנת אוטובוס ---
בלי להזכר בכל מה שנאמר פה וקרה שם
ועוברת עוד שנה ויש מן הבטחה שאם כבר סללת את הדרך בפעם ההיא, את תדעי יותר טוב איך ללכת בה בפעם הבאה
ושוב יובש
ועוד סגולה
ועוד 40 יום
ועכשיו את כבר בתחילת הדרך המקצועית -כבר לא עטופה במסגרת-
ולא האמנת שתהיי בשלב הזה עדיין לבד
ואת באמת מנסה ורוצה להצליח בעבודה ולא עומדת במקום, ועדיין -
את רוצה משהו לחיות בשבילו, משפחה שתחכה לך בסוף יום עבודה
ויש מן שאלה שרובצת- לאן ממשיכים מפה?
וכשהשגרה שוחקת
ועוד הצעה מתפוגגת בלי מענה
ועוד מחשבה סתמית על ההוא שיצאנו איתו דייט אחד לפני שנתיים ואולי זה בכל זאת רלוונטי
ואולי זה הזמן להתפשר
אולי לשנות כיוון בחיים

ואז מגיע הבכי

מנקה את כל השנים, והכאב והמחשבות הלא רלוונטיות, והאשמה וההכאות העצמיות, וההחלטות השגויות
ואחרי הניקיון נשארת שם רק האמונה האיתנה
שלא נשאר לבד,
ושהקב"ה מכין את הקרקע
ורק הוא אבינו והוא יודע מתי באמת הזמן
ויש מישהו שמחפש בדיוק עכשיו
וקורא את זה
ומאמין שהוא ימצא.


-----
סליחה אם הייתי פסימית מדי בהתחלה.. @זוהרת פתחה לי ערוץ שהייתי זקוקה לו... תודה לך!

בא לי. ואני מוכן. ואני רוצה להקים משפחה משלי. אני רוצה לפנק את אשתי. אני רוצה כל כך למלא את החסר. ושבאמת ראיתי את זה קורה כבר, ולא, לא קורה...
אבל ה' יודע יותר טוב ממני מה הכי טוב! אז משליכים עליו וסומכים עליו

ערב טוב יאוש
ולילה טוב תקווה


מי הבא בתור
ומי בתור הבא?



אלה הם חיינו בזמן האחרון...

האי וודאות הזאת.

בין אם זה מה יקרה איתי בעוד חצי שנה ובין אם זה מה שאני חושבת שאני מחפשת/ צריכה נכון עבורי...

וגם זה שפתאום מתחילים קשר ואז בשניה הוא יכול להיפסק..

החוסר וודאות הזה.

כשרוצים לעשות תואר יודעים- צריך לעשות X שנים, צריך להגיש Y מטלות וזהו. יש תואר ביד.

בחתונה פשוט לא יודעים כמה זמן החיפושים ימשכו, איך ומתי.

1. קשה לי שאין הרבה הצעות ושאני מתחילה לחשוב שאולי אני צריכה לחפש משהו "פחות" (או שאני דורשת יותר מדיי)

 

2. בפגישות עצמם תמיד יש לי פחד שאני לא אקבל החלטה נכונה, ואהיה מסנוורת מהרגש

 

3. לאחרונה התחיל לי להיות קשה לראות את חברות שלי עוברות שלב ומביאות ילדים, ואני מרגישה כאילו מאחור.. מודה שזה חדש לי ההרגשה הזאת.. וכואב לי שמשהו בקשר שלנו הוא אחר, כי הן במקום אחר. 

 

(מוסיפה...) 

4. הקושי להישאר עם לב נקי בלי שריטות וזיכרונות מבחורים אחרים. לא רוצה להשוות...

 

5.  שיש לך תשוקה ענקית בלב למשהו, ואתה לא יכול לממש אותו. (או יותר גרוע- שיש עם מי, אבל הם לא מתאימים מבחינה רוחנית.. ) לפעמים אני חושבת שהמשיח צריך להגיע רק מהסבלנות האדירה של בחורים ובחורות לחכות לאחד/ת שלהם ולבנתיים לשמור על עצמם בענייני צניעות....

 

6.  שהראש שלי עסוק בזה, ואני מרגישה שאני לא יודעת מה יהיה הלאה, ובגלל שהבחור משקף את סגנון הבית (מבחינתי) אז זה מרגיש חסר, ולא בטוח... שאלות כאלה "אז מי אני מבחינה רוחנית? איזה סגנון בית אני הולכת להקים?..."

 

 

 

 

 

בנים. באמת מעניין..

ביישנות - גם טבעית וגם מוגברת בגלל המין השני...

חשש איך כל צעד יתפרש בעיני העלמה.

או אולי פשוט אופי שהוא של אדם פחות יוביל מטבעו,גם זה אפשרי.

מה יכול לסייע לו להוביל את הקשר? הבעת אמון מהבחורה כלפיו בשלל דרכים שהיא מוצאת לנכון (רק לא מתלנף מידי ולא מאולץ כי אז הבן יבין...), "פתיחת הפתח" לבחור להוביל "איפה נפגש מחר? מה אתה רוצה שנעשה?" וכו'...
דיבור כנה ופתוח על כך, אם שניכם אנשים שמסוגלים לדיבור כזה בשלב כזה...

ולרוב...ה"אגו" 

ותכלס יש כמה תשובות אפשריות.
או ביישן
או בחור אדיש
או מישהו שנפגע קשה ולא רוצה להשקיע בלי להיות בטוח שזה הדדי.
או אולי הוא לא כל כך בעניין.
ואם התשובה של מירב נכון אז הוא מסכן וצריך להיפרד ממנו מהר. ( למרות שרוב הסיכויים שזה לא זה)

או לא מתלהבת
או שסתם אדם לא יזמתי או לא יצירתי

אדם שידוע בסביבה שלו כאדם מוביל ויוזמתי, אחד עם 'ראש גדול'

ותן טל- הבעת אמון לא נחלה הצלחה כלשהי.

לגבי עניין מצד הבחורה- היא מאוד מגלה עניין. לגבי עניין מצד הבחור- לפי דבריו יש עניין.

ורוצה לראות גם אותה קצת יוזמת.
הייתה פעם שחיכיתי בכוונה כמעט יום שלם
בלי לשלוח שום הודעה כי רציתי שהיא תיזום
את השיחה.

פחות נראה נוכחות ואז המוטיבציה יכולה לרדת כי זה לא הדדי.. אבל כמובן שבמקרה כזה שווה לפתוח ולדבר

אתן רוצות נוסחה שתגביר את המשיכה של הגבר אליכן משמעותית??? שהוא ישקיע ויתן בקשר.

תתנו משוב. כן כן.. משוב..

אל תנסי להחזיר טובה על זה שהוא עשה בשבילך מחוה כלשהיא, וכמובן שאל תרגישי לא נעים עם זה.

הגבר השקיע?! הוא לא מחפש שתחזירי לו.. לבת יש נטיה לחשוב כך.. אבל זה פשוט לא נכון. הוא מחפש לדעת שהוא הצליח בהשקעה שלו. שנהנית, ושאת מאושרת.

אם אמרת לגבר שעשה משהו בשבילך ממש נהנתי, והיה כיף, ותודה... וכ'ו - זה נותן לו זריקת אנדרנלין להיות אסרטיבי הרבה יותר ולתת לך יותר. וזה אוטומטית מגביר את האסרטביות והמשיכה. זה אותו צורך כמו הצורך שבחורה תדע שהגבר שלה מחבב אותה.

ספקות טכניים או מהותיים שעוד לא דוברו בצורה מפורשת. לפעמים קשה להשקיע במשהו שיש ספקות. אבל זה דבר שנפתר לרוב די בהתחלה, בשלב שמתחילים קצת יותר לדבר על עתיד וכו'. בכל אופן יכול להיות שהבעיה נמצאת שם.
הפתרון- פשוט לדבר עוד בכיוון הזה, ואם שייך, לשאול ישירות. שיחת יחסינו לאן פשוטה יכולה לחסוך את ההתלבטות..

הגיוני שרווקה תעדיף רווק כמוה
משלל סיבות ואף אחת לא צריכה להרגיש שהיא צריכה להצטדק בגלל זה. מקסימום אפשר לומר שזאת הבעיה שלה שהיא נתפסת חזק מדי לסטטוס..
מבין הסיבות האפשריות-
1. העדפה למישהו שבא דף חלק כמוה
2. לברר למה הוא התגרש זה סיפור לפעמים, לםעמים זה נובע ממידות , בריחה מהתמודדות או כל דבר אחר,
(אפילו אם הצד השני אשם בהכל - צריך כח להכנס לעניינים כאלה בבירורים..). פחות נוגע לאלמן..
3. העדפה למישהו שלא היה באינטימיות עם אחרת (כל אחד/ת ומידת רגישותו/ה).
4. כיף לחוות הכל- הכל כחדש ביחד ולא שהשני ירגיש שהוא כבר היה בסרט הזה...
5. הסביבה והמשפחה לא תמיד ישמחו שהחתן שלהם עם רקע כזה..ה'מה יגידו..'


יש סיבות..
האם הן מוצדקות או לא-
כל אחת תחליט בעצמה.
וכל מה שכתבתי לא בהכרח גורע באישיות שלהם וכו' לםעמים יש ראויים הרבה יותר מרווקים מצויים.

אבל אחלה נאום

בשביל שסתם יהיה פה מלחמות נוספות על השאלה הזו..?

 

 

למי שזה לא מפריע לא אמורה להיות שום בעיה!

לגיטימי מאוד שרווקות ששמורות מבחינת נגיעה יירצו גם לקחת אחד כזה.ולא ארחיב בדבר.

 

ממש חושבת שמיותר!

וכן התגובות כלפיה.
מותר להביע דעות גם אם הן מחוץ לקונצנזוס (אם כי אני לא בטוחה שיש דעה רווחת וחד משמעית בנושא).

בהקשר לשירשור הזה,
צר לי לאכזב אבל יש דתיים רווקים שהם לא בתולים (לאו דווקא בעלי תשובה).
מבינה לגמרי את הרצון רק רוצה לחדד לך שזה לא תלוי סטטוס עם כך הצער שבדבר.

לא אגיב יותר בשירשור הזה כי זה לא מתאים לי אישית , אם תרצי בפרטי אגיב לך במידה ותכתבי משהו

שוקולדים
ספר
להקה שתגיע מתחת לחלון לנגן
נגן גיטרה שיבוא לנגן
כרטיסים לו/ה ולחבר/ה להופעה מגניבה
פרחים
( אם בקטע של טיולים - ציוד לטיולים, פק"ל, וכו')
משהו סנטימנטלי
משהו שאוהבים
משהו לבית שיהיה
וכו'

זה כזה חמוד ומצחיק שאתה לא מפסיק להתלהב על החתונה והמשפחה והאחות...

אז....




























הריני מתכבדת בזאת, אשר קידשני במצוותיו, לאמור:


בקרווובבבב אצלךךךך!!!

(ככה זה גם אצלי.. אף פעם לא סבלתי מעודף הצקות עם "בקרוב אצלך" - נראה לי פשוט הסביבה שלי מבינה שזה לא מועיל וסתם מציק)

אבל המקרה המצער שכתבת גורם לי לחשוב, מה האישה חשבה על בעלה כל ימי נישואיהם אם רמז קטן גרם לה להתגרש. אי אפשר להסיר את האחריות מהאנשים שמתיעצים. היא הרי יכלה אח"כ פשוט לשאול את אותו ת"ח בצורה ישירה האם הוא באמת חושב שהם לא הזיווג, והוא היה מכחיש מכל וכל. אבל היא לא שאלה... אולי לא רצתה לשמוע את התשובה, מי יודע...

זה גרם לה להסתכל בצורה שלילית על כל הדברים הקטנים שהפריעו לה (וקיימים בכל מערכת יחסים).

לגבי הסיפור הספציפי, לא ביקשתי ליצור כאן דיון.

אבל אם זה מעניין, שאלו רב מקובל אחר על זה... לא רלוונטי פשוט.

 

מסכים שאפשר להתפלפל על הסיפור, אבל זה מעקר את הנקודה שאני מנסה להעביר

אולי זה כי הרבנים באמת ראו שהם לא הזיווג.
סליחה שאני הורס את הפואנטה, אבל מי יודע, אולי שניהם עוד יתחתנו עם בני זוג אחרים הרבה יותר מתאימים ויהיה לסיפור הזה סוף טוב. ימים יגידו.

(אגב, לא קראת נכון את מה שאמרתי, אף אחד לא רמז שהם לא הזיווג. רב שני אמר במפורש שהם הזיווג. זה ממש לא רלוונטי להתעסק בסיפור אישי של אנשים מה גם ששיניתי את הפרטים כדי שהדיון לגופו של הסיפור לא יהיה רלוונטי)

גם להיזהר במתן עצות
וגם להיזהר בקבלת עצות

וצודקת @עונה חדשה שצריך להיזהר בקבלת עצות עוד יותר.

באמת, אנשים פה צריכים לחשוב מי הכותב/ת ומה דעתם על הנאמר ולא לקבל דברים כתורה מן השמיים

אישית, כשאני מביע דעה בשרשורי בקשת עצה, זה מגיע מתוך חשיבה שכך נראה לי נכון ולא ממש כשגגה היוצאה מפי השליט. כמובן, שזה לא מונע חשיבה על הנאמר והאם הוא נכון, כי ברור שהנתונים שלנו לוקים בחסר.

נ.ב 1 אני מסכים עם הערתו של @תפוח יונתן, אבל הסיפור פחות קריטי.

נ.ב 2 הסיפור ומטרת השרשור הם פרדוקסלים, אבל זה רק שעשוע קל

סליחה על הנצלו"שים

לגבי הנ"בים - כנראה שלא קראת את השתלשלות הדברים. הפרטים בסיפור שונו, וגם מה שאמרו הרבנים לא היה ברור לנ"ל.

 

נ.ב2 - למה? כי אני נותן עצה?

אבל צרם לי ההתייחסות ל"דעת תורה" בלי שהם הכירו את המציאות (כך לפחות זה היה נשמע), ואם נתנו לכך הרבה משמעות זה גם אשמתם.

אכן

אני לא רוצה לשתף את הפרטים הממשיים מהסיפור עצמו כי זה עניין פרטי.

בכל אופן, התגובה שלך לא רלוונטית למקרה שבאמת היה. אם זה כל-כך מסקרן אותך אתה מוזמן לשאול שלא בפומבי ואספר לך.

 

לגבי האירוניה, זאת לא אירוניה, אבל כתוב "יהללך זר ולא פיך".

כפי שאמרת שזה עניין פרטי.

הערתי על מה שהשתמע כבעייתי, אז אנחנו מסכימים שאם זה היה כך אז זה תמוה?

שכוייח

אישית - אני לא מכיר רב אחד, מקובל או לא, שאפילו מסכים לזוג להתגרש בלי שהם יהיו נעולים על זה לפני כן. לדעתי אחד שכן מעיד על עצמו כאלף עדים דברים לא טובים...

עם זאת
כשמישהו בא להתייעץ אתי אני אחשוב אך ורק על טובת השואל ואשתדל לפתוח אותו למגוון האפשרויות הקיימות. ,וכן, אם צריך גם על חשבון הצד השני
וכשאותו צד שני יבוא להתייעץ איתי עם אותו מקרה בדיוק אשתדל לעשות בדיוק כמו עם הראשון, וכן, גם על חשבון הראשון.
וחוץ מזה, יש אחריות מלאה של השואל לא לאמץ כל הצעה אלא לנהוג כמו אדם בוגר בעל שיקול דעת.
לכן אין מה להבהל כ"כ ממתן עצות אם המטרה חיובית בסה"כ.
מניחה שאין כאן ילדים מתחת לגיל 13..
זה פורום וזה מטרתו.
ישר כח על הרגישות.

שגורמים לאדם, קל וחומר על עצה רעה (שזה דבר שמתוודים עליו בוידוי הארוך, אגב).

האחריות היא שלנו, אנחנו צריכים לדעת מי עומד מולנו והאם הוא בשל לשיקול דעת רציני. לענ"ד רוב העולם לא.

 

לגבי הנקודה שלוקחים צד של מי שמתייעץ, אני מסכים. זה גם הדבר הנכון לעשות, אבל בצורה קצת פחות גורפת. צריך מאוד להזהר לא להכשל בלי כוונה בלשון הרע, הוצאת שם רע, מחלוקת, שנאת חינם ועוד עבירות שהן מהתורה. מניח שהתכוונת לזה גם, אז אני כותב כאן את הדברים על מנת לדייק.

אם פתחת את השרשור הזה בעקבות המקרה שהצגתי אני רוצה לומר
שמקריאת התגובות קיבלתי רושם מאוד ברור - הרוב אם לא כולם נזהרו מאוד בכבודו של הבחור,
קיבלתי אפילו תגובה אחת תוקפנית משו ולא יודעת למה.. כאילו זאת לא זכותי להחליט מה מתאים לי או לא..מעט נתנו 'לגיטימציה לתחושות שלי..(אני לא ממש זקוקה להן, יש אותן בשפע בעולם האמיתי וכאן זאת מעין בועה חמימה כזאת וטוב שהיא קיימת האמת.. )
לא כתבתי שום דבר שמוריד מערכו של הבחור כי אין.
הרוב העלו השערות מה יכול להיות מצבו של בחור והציגו הצעות לתגובות וחלקן עזרו לי מאוד.
אם התכוונת לשרשורים אחרים או שסתם רצית להעלות את המודעות- סבבה,
תתעלם מהתגובה שלי.

זה משהו שרציתי לכתוב לפני כמה זמן בגלל כמה שרשורים נוראיים בפורומים של הנשואים דווקא.

השרשור שלך הזכיר לי את הנושא פשוט.

נראה לי שעדיף לא לקרוא שם,רק בעיות.

יש שם לפעמים תגובות מאנשים שנראה שהם מנסים לסכסך בכח

קראתי בעבר והחלטתי להפסיק כי זה לא עשה לי טוב.
רצוי לא לסקרן חבר'ה נראה לי ,
אלא אם לוקחים את התכנים למקום של למידה וכו'.עדיף לוותר גם על הלמידה .

ובכלל שמעתי על תופעה כזאת שבעקבות כל מיני דברים ואפילו עיניינים של סתם קשיים נורמלים בין בני זוג, יכולות לעלות מחשבות של אולי זה לא הזיווג וכו וכו. ועם הזמן זה גדל וגדל ויכול להגיע לגירושים 

על זה באמת נאמר נשים דעתן קלה - משתכנות לפעמים בקלות מידי. שעות הסקילה בין 2 -3 בבוקר.

לצערי יש לי מלא סיפורים מהסוג המצער הזה

אבל זה גם הגבר יכול להיות באותה מידה בדיוק

לצערנו הבחינה במציאות מלמדת שיש לא מעט גברים עם דעת קלה, אם כי האחוזים נוטים לכיוון מסויים.

היום האצבע של הנשים קלה הרבה יותר על ההדק. הן נוטות יותר להגרר אחרי עצות רעות מעו"דים תאבי בצע

אם עכשיו הכל נפסל רק על חיצוניות.

גם אם תתחתני עכשיו אם בעינייך בחור מהממם.

ותפתחי ככה את העיניים ותיראי מישהו שיותר יפה מבעלך.את מסוגלת להתבאס!

 

את לא מסתכלת בחוץ ואומרת לעצמך לא הבחורים בחוץ יותר יפים ממה שהציעו לי.

או,אני יכולה למצוא מישהו יותר יפה!

 

כמו שכבר אמרתי כמה וכמה פעמים,שרבנים אומרים.

אם הבחור לא דוחה אותך!!!

מנסים!

 

ואם את מרגישה שוואלה ממה נגעלת/או ממש תתביישי בו.

אז לא צריך בכוח.

 

אבל לא להסתכל מה האופציות בחוץ אחרת לא תהיי מרוצה מכלום.כי תמיד תמצאי יותר יפה ממה שיש לך!

 

בהצלחה יקירה

בשביל לא להמשיך קשר. בשלב מסוים היא כן צריכה להימשך אליו ולשמוח בו. לענ"ד ברגע שהיא תכיר מישהו שגם ימצא חן בעיניה חיצונית, היא לא תתחיל לעשות השוואות כי היא תשמח במה שיש לה. היא לא אמרה שהיא מחפשת את הבחור הכי יפה אלא סך הכול שימצא חן בעיניה וזה לגיטימי לגמרי לדרוש את זה ולפסול על סמך זה. וממה שנראה אין לה שום קריטריונים מוגזמים בנוגע למראה. סך הכול שיראה *בעיניה* טוב

למה כל החוסר בשלום בית שיש?

שפותחים את העיניים בחוץ.ומדברת גם על הגברים...כל הגירושים מתחילים בזה שמסתכלים על מישהי אחרת ופתאום האישה שלהם נראת פחות שווה בעינו כי יש משהו יותר טוב בחוץ ;)

 

אז ברגע שתפתח את העיניים בחוץ וכמו שאמרה שמסתכלת למשל על קבוצה של  אנשים ומתוך 10  מוצאת 5 לטעמה..

אז זה כן אומר שמסתכלת בחוץ.וזו הטעות לדעתי.

 

לסגור עיניים ולא להסתכל מה רץ בחוץ.

אלה להסתכל תאכלס על מה שמציעים לך ותיראי מה כן יכול להתאים 

 

ממה שהבנתי, היא רצתה להבין אם היא הבעייתית ואם אין באמת בחורים שיכולים למצוא חן בעיניה והיא הבינה שכן יש.

היא לא אמרה שהיא עשתה השוואה..בזמן הפגישה היא התמקדה בבחור ושמה לב שיש משהו שמאוד מפריע לה. לגיטימי לגמרי לעלות על דברים שמפריעים או דברים שאוהבים בבעל הפוטנציאלי. זה השלב לעשות את זה..
והיא נפגשה עם הבחור רק פעם אחת, היא לא התחתנה איתו ולכן לא צריכה להגיד לעצמה שזה הכי טוב בשבילה כי מבחינת הרגש זה לא המצב.

אם היא תכריח את עצמה לצאת עם מישהו שהיא "רק" לא נגעלת ממנו ואין לה טיפת משיכה אליו, היא תהיה אומללה.

שום משיכה לא אמורה להיות בפגישה הראשונה!וגם לא השניה!!

דיברתי על מציאת חן! ובהמשך מן הסתם על משיכה. אין שום דבר פסול בזה וזה טבעי לגמרי ואפילו חובה להרגיש את זה כלפי הצד השני כשהקשר מתקדם

אבל אני לא משתמשת במושגים כאלה על דתיים. משיכה זה יותר מתאים לחילונים.. 

 

התחברות את מתכוונת.כן.זה כן..

המילה מתאימה לחילונים ודתיים.. זאת לא מילה גסה. אם זה מפריע אפשר לקרוא לזה 'התחברות' אבל בכל מקרה זה לא נושא הדיון

אבל זו התלבטות שהכי קשה. כי היא פחות ממוקדת מבחינת שאין איזה שהוא קרטריון או טווח של מה חשוב לי הכי או מה בכלל לא חשוב במראה או פנים של בחור. זה יותר מראה כללי ולכן זה קשה לי.
וזה ממש לא בא מכיוון של להשוות לבחורים אחרים שהציעו לי או לאחרות. וגם לא בכיוון של יציעו לי בעתיד משהו יותר יפה. כי אני לא מחפשת יופי מסויים של דוגמנים או שחקנים למשל.
זה מהכיוון של לראות את הבחור בדייט וזה לא מסתדר לי.. ברמה הזאת שזה שאלה שעולה לי בראש כל הזמח בדייט גם שמדברים על משהו לגמרי שונה.

אם הוא ממש דוחה אותך!ולא נראה בשום פנים ואופן שתוכלי עוד להתסכל עליו.אין שום ספק שאת לא אמורה להמשיך.

בכל זאת..צריך להיות התחברות מינימלית!

אם לא התחברת למראה רק בפגישה הראשונה וסך הכול היה חיבור טוב, תנסי להיפגש עוד פעם-פעמיים ולראות אם זה משתנה. אולי יהיה לך חיבור כל כך טוב אליו ותראי את הצדדים הפנימיים היפים שבו, שהמראה לא יפריע לך ואפילו תאהבי אותו.

מה שלא יהיה - אל תכניסי לעצמך לראש שאת לא בסדר, את בסדר גמור!! כל כך טבעי לרצות להיות עם מישהו שימצא חן בעינייך. את בוחרת שותף לחיים מכל המשתמע מכך ואת צריכה מישהו שתשמחי בו.

ממש טבעי ובריא אני חושב-

הסגנון והמראה הם חלק רציני מהמפגש עם בחור/ ה ולא פייר לדרוש להתעלם מזה..

ככה שאם לא מתחברים אז כנראה יש באמת שוני וצריך לחשוב על כיוון יותר מתאים- קצת לא נעים להגיד אבל ב" ה יש הרבה סגנונות היום ולא כדאי להיתקע ולהיות בתחושה של החמצה בזוגיות...

ברור שכדאי להגיע למקום יותר פנימי, אבל עדיין חייבת להיות נשיאת חן וחיבה גם אם מדובר באנשים רוחניים ופנימיים
ולפעמים מציגים את הקטע הזה בתור משהו שטחי ולא טוב וזה ממש עיוות של הצדדים האלה בקשר הזוגי- שממש מוצאים חן אחד בעיני השניה

ברור שגם השתדלות אבל אם את מרגישה תקיעות בחיים חייב חייב תפילות..
תפללי למציאת חן וכו כל מה שאת רוצה

אני עכשיו מחכה לתשובה, וזה לא כייף

וזה כן💪💪

אחרי הדייט הראשון? זריז...
אולי בזכות החתונה של אחותך ייפתחו לך שערי זיווג

מהשרשור השני
איזה טוב ה' - לקראת נישואין וזוגיות
מספרים 4 ו5.
אבל נראה לי שהבנתי תוך כדי כתיבת התגובה, אני הולך לראות מה השעה של שליחת התגובה שם.

עריכה: כן, הבנתי.

היא "כן".

אני ממש אהבתי את ההירמון.. אפשר לשאול באיזה סולם אתה? ובאיזה אקורדים אתה משתמש?

סולם Em.

 

אקורדים בערך בסדר הזה:

 

לבית:

 

Em7, Am7, Em7, B7, Em7

Em7, Am7, Em7, Cmaj7, B7, Em

או שפעם עשיתי F#7b9 במקום Cmaj

 

לפזמון:

Am7, Em7, Am7, Em7, F#7b5, B7, Em7,

Am7, Em7,B7, Cmaj7, F#7b5,B7, Cmaj7,

 

מעבר

Gmaj7, G/F, Am7, D7, Gmaj7-13,

Bm7b5,E7,Am7, F#m7b5,B7, Em7

ושוב הפזמון..

 

השתדלתי לדייק כי שאלת ספציפית על ההרמון..

 

 

אני ילך לנסות עוד מעט

נראה שהשתפכת שם על הפסנתר... פחות מסודר, וזה מה שמדהים בזה! יפה מאוד אחי! הלןואי וידעצי לנגן ככה...

מהמם. כמו תמיד. תודה!!