פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 816)

שיהיה קשור לפורום

פשוט אם תגיעי למרכזית ותראי על הרצפה חפיץ קטן וכחול, גשי אליו ושאלי אותו בעדינות:
"סליחה אדוני, אתה במקרה צ׳יפי הצ׳יפ?"
אם הוא מהנהן בביישנות תדעי שזה לא הוא, שלי לא פראייר.
אם הוא מתנפח בשחצנות ומוציא טלפון כשר לעשות איתך סלפי תדעי שהגעת לברנש הנכון

או שאני איבדתי את זה..

אם זה עוזר לך לחזור מאיבוד

ואני די צריך את זה..עד סוף השבוע..

טוייב, אני מגדיל את ההימור-
איבדתי אתזה ליד הגלידה בכניסה למרכזית
המוצא הישר יזכה בע"ה לגלידה עלי מהחנות הסוררת

שוקלת אם ליסוע לחפש.. בהצלחה רבה בעז''ה.

זו כבר הפעם השלישית?!

 

בע"ה שיימצא מהר,

יחד עם האבדות של כולנ"ו..

במכללה שלמדתי בה היה צ'יפ למכונת צילום האמת

הסיכוי שהאבדה שלו עברה בת"מ ירושלים לפחות פעם בחיים שלה אם לא יותר - הוא די גבוה, בהתחשב בגודל המגזר, בחוק דתיים שלובים, בפריסת קרובי משפחה שלרוב קורית, בטיולים, חתונות, וכו' וכו'.

 

בקיצור - אני מנחש ניחוש מושכל שכמעט כל צעיר דתי במגזר שיתלה שלט בכניסה לתחנה מרכזית (לא שיתנו לו, אבל תיאורטית) "איבדתי אותך! אם זאת את תתקשרי ל..." - יזכה בסבירות כמעט מוחלטת שהיא אכן תעבור ליד השלט הזה. רק אפעס, מה תעשה והיא לא נביאה. 

בוכה מצחוק
גדול!

המוצא הישר ומחבב הגלידה מוזמן לפנות אלי

צ׳יפ בעד גלידת וניל צ׳יפ

העלת פה מספר דברים לענד,

הראשון והראשי שבהם,
הוא שדייטים זה מתיש.
נקודה.
(אפשר תמיד להיות חיוביים ולהגיד שזה נחמד ומכירים אנשים חדשים וכו וכו, שזה מאוד חשוב...אבל בשורה התחתונה_מתיש)

השני, זה נכון שאת מקבלת רשימת פרטים דיי יבשים אבל אולי בברורים את יותר יכולה לשאול ולקבל פירוט טיפה על הבנאדם מעבר ל:שמח.
(אם נראה לך הרעיון,נפתחו פה כמה שרשורים די יעילים בעבר על ברורים,אני חושבת, אולי אפשר לנסות לחפש)

השלישי, הוא שמי שמכיר בשיטה של רק דרך צד ג/אתרים/חברים/שדכנים,לרוב מתבסס על אמונה רחבה יותר. של לחיות בחברה נפרדת.
אז כן, זה המחיר שאנחנו(כוללת את עצמי בציבור) משלמים עבור עקרון עמוק ויסודי,לא להכיר בנים,ללמוד הכל מהתחלה מולם תוך כדי הדרך ומכאן שגם הפגישות מאולצות מצד עצמן.
לי באופן אישי, מאוד עזר לברר עם עצמי שוב את הנקודה הזו של החיים ב"נפרד",כביכל תקופה די ארוכה הרגשתי שזה פשוט דופק אותי מבחינת האפשרויות להכיר ומבחינת כל ההתנהלות של הדייטים והמצב בכללי אחרי שביררתי את הבחירה הזו בחיים היה לי הרבה יותר קל "לשאת במחיר" של התופעה ולהבין למה אני בוחרת להתנהל עם זה איך שזה ולא אחרת,למה זה הדרך הנכונה ביותר בעבורי למצא חתן.
ההשלמה הזו מאוד מרגיעה.

ומכאן לנקודה הרביעית והאחרונה,
ב"ה יש לך הצעות! איזה כייף! אנשים חושבים עלייך/את פנית לאנשים הנכונים שנענים לעזור לך למצא את האחד!
תיהי רגועה ונינוחה.
מבלי לשלול את כל הקשיים שהוזכרו בסעיפים א,ב .
ותדעי לך שרק דייטים ראשונים זה קשה מהבחינה המטישה של לשבת ולנסות להכיר שני עולמות לא קשורין בכלום.
אבל אחר כך מתחברים ומעמיקים את הקשר,זה נהיה פחות מאולץ ואת מרויחה מזה גם מבלי להשקיע רק אנרגיות.

אמן שתמצאי את האחד שלך,בקרוב, בבהירות ובמהירות.
❤

השארת אותי בלי יותר מידי מילים
אצטרך לחזור ולקרוא את הדברים שלך שוב ושוב עד שיתיישבו לי טוב טוב!

ב"הצלחה גם לך!!

(במילים אחרות - בצורה גברית יותר או נשית יותר? )

 

אני יכול להציע את מילותיי בעיקר בקטע המעשי (כי אני גבר). אז ככה:

 

את זאת שמכירה את עצמך, את זאת שיודעת מהי מידת הדוסיות שלך, את זאת שיודעת כמה את מסוגלת לשיטות אחרות של היכרו. יש שיטות אחרות, יש את ההיכרות הספונטנית, שלא כוללת דייטים רשמיים עם בחורים (ולא משנה כרגע מי הכיר לך את אותם בחורים בדייטים - אם זה חברה, אמא, קרובה, שכנה, שדכנית, או אתר היכרויות. הכל נכנס בסוף תחת הגדרת "דייטים רשמיים") - אבל מטבעה, היכרות כזאת יכולה להתבצע רק כאשר יש עירוב כלשהוא בין גברים לנשים באותה חברה. למעשה, אם נהיה מדוייקים - עירוב שהוא לחלוטין לא מינימליסטי. פחות סביר שתשמעי על קופאית שהצליחה ליצור קשר ספונטני שהגיע לחתונה, עם לקוח, רק מהכמה דקות כל פעם שהוא בקופה שלה. יותר הגיוני שתשמעי על קופאית שהכירה בעבודה שלה את הקופאי מהקופה ליד, או את הסדרן של חומרי הניקוי, וככה הקשר התפתח עד שהגיע לחתונה.

ולכן, אם דברים כאלו מרתיעים אותך, ואת לא מאמינה על עצמך שאת תהיי כזאת שתיצור קשרים חברתיים עם בנים שהם מעבר לבדיקה מיידית של היתכנות לחתונה (כי כמובן שהקשר החברתי של אותה קופאית עם אותו קופאי/סדרן עמית לעבודה, לא התחילו מראש על תקן "אנחנו בודקים אם מתאימים לחתונה" - אלא התחילו כקשרי ידידות ורעות רגילים) - אם כל זה, "לא מדבר אלייך" - קשה לתת לך תשובה אחרת כנוסחת פלא להתחתן ללא דייטים. כל זה בהנחה שאת לא רוצה לחזור לימי קדם, שאבא שלך יסגור איזו עסקה עם בחור כזה או אחר לפי ראות עיניו, ויגיד לך שמחר את מתחתנת עם אותו בחור. 


אני יודע שמה שאני אומר יכול לבאס, אבל זה באמת דבר מאוד פשוט. אם לא רוצים דייטים, צריכים להיות במצב חברתי שמאפשר היכרות ספונטנית. רוב הציבור הדתי לאומי, להערכתי, לא בנוי לצורת ההיכרות הזאת, ולכן הדייטים. 

 

אני חושב באמת שהדרך הטבעית יותר הרבה יותר טובה.. ולא בצורה כזאת מלאכותית של דייטים על ספסל ולדבר בכוח שעתיים 

 

זה אמור להיות מפגש ספונטני וזורם שפשוט יש עניין אחד בשנייה ורוצים לדבר ולהכיר עוד ועוד.. ולא ככה שהכול מאולץ- הרבה מההצעות זה פשוט עניין של קצת מחשבה לפני ואפשר לחסוך לשני הצדדים את הטרחה והעוגמת נפש או לחילופין זה יכול ממש לקצר את הדרך 

 

כדאי תמיד שהמציע יהיה מישהו שאנחנו סומכים עליו ושיש לו היכרות מינימלית של צד אחד לפחותתתת אם לא של שי הצדדים.. אבל מן הסתם זה נדיר שיהיה ככה אז זה מורכב יותר

 

בכל מקרה דייטים זה מסע שלם שהכי חשוב מבינתי זה לצאת ממנו בלי חלודה.. רעננים עם אמון במציאות

זו בהחלט לא סיטואציה טבעית בהתחלה, אבל מתרגלים אליה.

בדייטים הראשוניים שלי זכור לי שבאמת פחות הייתי אני. נגררתי יותר.

גם לא באמת ידעתי לסנן, אז די נפגשתי עם כולן.

 

אבל נראה לי שעם הנסיון לאט לאט מבינים יותר את הפורמט ומצליחים לזרום איתו.

אני חושב שנקודת המפנה המשמעותית היא לאחר משו כמו 20 דייטים ראשוניים. אז כבר לגמרי נכנסים לזה.

נראה לי שבפחות מזה עדיין לא לגמרי משופשפים בזה (אלא אם כן יש קשרים ארוכים במהלך התקופה הזו ואז זה אולי אחרת).

 

למרות שזה קצת שונה, אני מקביל את זה לראיונות עבודה.

גם שם בהתחלה פחות זורם, אבל אחרי שאתה משתפשף בפורמט, אתה מצליח להביא את עצמך בצורה יותר טובה.

(ואגב, ההשתפשפות בדייטים עזרה לי להיכנס הרבה יותר לעניינים בראיונות עבודה...).

 

וכן, גם ממרום נסיוני בדייטים (שפדיחה לחשוף אותך ככה בפומבי ), עדיין יש לי לפעמים פרפרים בבטן לפני פגישה...

לדייק את הדברים שחשובים לך..
כדי שההצעות לא יראו כמו 'העתק הדבק'

ואולי (לא לקפוץ בבקשה) תמונה תעזור..
אותי זה מרגיע כשאני רואה תמונה של הבחור ואני יודעת שאני לא הולכת לצאת עם יצור(;

ויחד עם זה להתפלל שיבוא במהירות בקלות ובבהירות. וכך תוכלי לעבור את התקופה הזאת בטוב..

של שביתה כאילו להגיד לשמים סבבה כולם זורמים איתכם וזה, אני לא! אני רוצה אחד זהו מה ביקשתיי שיבוא מהר בלי בעיות כי אם לא אז סתם נכווה
אבל מה לעשות שהעולם לא עובד ככה

התכוונתי שתכירי בחורים לא דרך שידוך

ולא מפסיקים לרגע להאמין

האמונה שכל בחור שאני נפגשת איתו הוא בפוטנציאל להיות הבחור שלי, היא מה שנותן לי כוח ומחזק אותי בכל פעם מחדש.

אל תשכחי את זה.

חזקי ואמצי, מלא מלא בהצלחה

 

אין לי איך לעודד אותך
אני גם מסתבכת בזה...
תודה ענקית שהעלית את הנושא וקיבלתי גם אני תשובות.

מה אמרת?

דרך השדכן הכי טוב לפנות!

ותזרמי. אל תחששי
בהצלחה!

עריכה:
האמת שצודקות המגיבות אחרי שעדיף לא להגדיל את זה יותר ממה שזה.. וסביר שהוא לאו דווקא קרא את זה כפדיחה..
תזרימי! בהצלחה️

וזו לא היתה ממש פאדיחה אלא יותר אי נעימות

תיזהרי לא לעשות פיל מעכבר...

בהצלחה 

בס"ד

באמת שקשה לי להאמין...
את מהממת ועדינה!

בינתיים תזכרי שזו רק *פרשנות* שלך.. ואת לא יודעת שבאמת הבהלת אותו..
ולכן אולי כדאי לנסות להתנער מהפרשנות הזו ולחשוב על דברים חיוביים שהיו בשיחה כדי להגיע לפגישה בביטחון
וגם כשאתם נפגשים- שדרי ביטחון ואל תבואי עם זה כשזה נמצא לך מול העיניים...


חמדתי!!!😍
כייף לשמוע!
שיהיה המון בהצלחה אהובה!!

יכול להיות מהפגישה השנייה ויכול להיות מהפגישה השמינית. זה גם מאוד תלוי באופי הפגישה ובנושאי השיחה

מרגישים מאד טוב שאת בעלי אני אבחר מתוך רגש טהור ללא נגיעה שעלולה רק לקשר ולבלבל בשלב הזה של הקשר.. (עד החתונה בעיני)
וגם בין מאורסים - הדבר הכי טוב זאת שמירת המגיעה הזאת - שתהפוך את קשר הנישואין שלהם למיוחד הרבה יותר..

ה"מבאס" הכוונה לקשה.. אני טועה?
( ברור לכולם נראה לי ששמירת נגיעה זה הדבר הכי טוב והכי נכון והכי קדוש)

התכוונתי, שהאם זה נורמלי שבחורה בתחילת הקשר ממש לא מעניין אותה העניין של שמירת נגיעה? כאילו, אין לה רצון לגעת? כלומר-הקשר הולך טוב אבל מרתיע אותה המגע

אז הגיוני

יש רתיעה מקרבה פיזית?

זה לא שאין רצון למגע, זה סיפור אחר לגמרי...

יכול להיות אחרי פעמיים
ויכול להיות שצריך חודשיים לפחות
עם כל הבאסה
זה כל כך מיוחד, הידיעה שזה קיים הרצון הזה למגע, המשיכה ההדדית.
כמה קשרים טובים נופלים על הדבר החשוב הזה שלא נמצא אחרי הרבה נסיונות..

בע"ה שילך בקלות ושהקב"ה יעזור לכם להתגבר ולהגיע לשם ממקום טהור וקדוש

מאוד מאוד אינדוודואלי.
בכל מקרה, הגיוני ביותר לא להרגיש שום קושי כזה בפגישה 4-5 והכל בסדר..

אבל ברגע שרוצים את זה, זה סימן טוב, לא?

אבל קחי בחשבון שאם זה מופיע בשלב מוקדם מידי זה עלול לבלבל.

בסיס הקשר צריך להתמקד בדברים אחרים, התאמה שכלית, רגשית ותקשורתית. בסוף התהליך מגיע, או לפחות צריך להגיע, עניין המשיכה הפיזית. שלא תהיה טעות, הגיוני שאמשך לבחור מהפגישה הראשונה שלנו - אבל חשוב שיהיה לי בראש שהמשיכה הזאת היא ריקנית, כל עוד היא לא מבוססת על כלום.

בקשר אידיאלי הרצון לגעת בא בעקבות אהבה, ולא חלילה "אוהבים" כי משתוקקים לגעת.

שלא תטעי, זה חשוב לאין שיעור; ואם אין את זה הקשר בעייתי מאוד. אבל אם את עוד לא מרגישה את זה זה לא אומר כלום מה גם שפגישה 4-5 זה באמת כלום... תני זמן לדברים להתפתח, תשקיעי בעצמך ובבחור, ובע"ה זה יגיע.

 

כל השלב של הפגישות לא הפריע לי בכלל, למרות שנפגשתי עם בחורים גם תקופות ארוכות וקשרים מצויינים. למה? כי ברור לי ב100% שלא שייך! כל עוד אני רק 'נפגשת' עם מישהו הוא אדם 'זר' מבחינתי, אז עם כל הרגש- לא היה לי קשה לשמור נגיעה..
אחרי האירוסין הקושי הגיע...

בס"ד


זו עדיין התחלה..
חכי קצת.. תני לזה עוד זמן ותהני מהקשר
אל תחפשי את הקושי הזה (מבטיחה לך שכשהחא מגיע זה מספיק קשה ומסתכל..!)
אפשר להרגיש את המשיכה והרצון לקרבה ולהיות יחד גם שזה עדיין לא קשה

לי לפחות מכל הדייטים קרה לי רק פעם אחת שבדייט 4/5 חשבתי על זה..

אמנם אני גבר, ויש לי ב"ה יצר,

אבל זה באמת לא כזה מעסיק.

לא שלא היו ניסיונות, ממש לא (ובחסדי ה' עמדנו),

אבל להרגיש באסה? לא חושב שקרה לי. אולי קושי.

 

מה שכן, בזמנים שהרגשתי בדידות,

זה היה מקום שרצה חיבוק, לא משנה ממי ומתי,

וממילא בפגישה זה הקרין עליה.

 

קיצור, אם את מסתדרת עם איך שהוא נראה,

 

קיצור, אם את מסתדרת עם איך שהוא נראה,

לא רואה שום סיבה שבעולם לסיים את הקשר,

לפחות לא מסיבות של התאמה גופנית וכו'.

 

המון הצלחה ובשורות טוב בקרוב!

לק"י

וזה לא סותר קשר טוב, קרוב, אוהב וכו'.

לקחת קצת מהגובה שלך.

ובאמת משתתפת בהתלבטות שלך..אין לי כ"כ ניסיון בזה..בהצלחה רבה!

את חושבת שמשהו במשיכה ישתנה?

אני כן חושבת שאני עלולה באמת ליצור איתו קשר כי הוא באמת אחלה..
אבל מצד שני זה כן בטסה שעלולה ללוות אותי כל חיי (כי תמיד רציתי גבר גבוה ולהרגיש יותר נשית...)

האהבה תחפה על כל החסרונות. ותמיד יהיו חסרונות.

כמובן שכל זה נאמר במידה ובאמת יש משיכה.

לדעתי ממש חבל לחתוך על זה,

גם הגיוני שעם הזמן והקשר ממש לא תשימו לב לזה.

 

אישית, בכיוון אחר- בעלי גבוה ממני ביותר מראש (וגם יותר רזה ממני)

והפרש הגובה הוא בעיקרון מוגזם, אבל לא מרגישים את זה בגרוש...

 

בעיקר המידות בפנים והקשר ביניכם.

תזרמי ותתני את הלב, בהצלחה!

אבל לדעתי אם אתם רק בהתחלה ובסך הכול נחמד וטוב, תנסי לראות אם ההרגשה משתנה וזה כבר לא תופס מקום בקשר.. אם זה ממשיך להפריע ואין משיכה לגיטימי לפסול על זה

גם במראה הפיזי שלו.

ואם זאת היתה הבעיה היחידה שלי.. הייתי ממשיכה לצאת
אני בלי יותר מידי נסיון, אבל אם נקשרים והדבר היחיד זזה.. אז זה פשוט נעלם
יצאתי עם מישו נמוך ממני, והקשר נגמר לצערי..(וממש לא בגלל שהוא היה נמוך ממני)

ורק את יכולה להרגיש בתוכך עד כמה הדבר הזה קריטי בשבילך ומונע ממך להיפתח בקשר, ומונע ממך הלרגיש, או חלילה ממש גורם דחייה וכו'... - את זאת שתחליטי כמה חשיבות לתת לזה.

רק אל תתבלבלי - אם "נקשרים", כמו שאמרת - זה כבר מעיד שיש מצב שזה לא באמת כזה מפריע לך. נניח, אם יש סולם של אחד עד עשר כשעשר זה הכי מפריע ואחד הכי לא מפריע - אז דבר שהיה ניצב בסולם על 9 או על 10, הסיכוי שהיית נקשרת לאדם כזה כשאת מודעת לדבר הזה מראש (כמו מראה חיצוני...) הוא די קטן. ולכן, אם בכל זאת את כן מרגישה שאת יכולה להיקשר, תביני שזה כשלעצמו מעיד על כך שבסולם ה"מפריע", הוא לא ניצב מעל לקו האדום שלך. 

ב"הצלחה!

תבררי מול עצמך אם זה מפריע לך ועד כמה
או אם מפריעה לך הנראות- איך זה נראה בעיני הסביבה...
היה לי מקרה שהבחור היה נמוך ממני והפריע לי קצת אבל יותר התפדחתי להסתובב איתו ברחוב.
..וסיימתי את הקשר למרות שהיה מאוד כיף ונחמד- באסה אבל אין מה לעשות.
רק את יודעת מה מפריע ועד כמה.
ולכל אלה ששאלו אם זה גורם לדחייה/ חוסר משיכה וכו' לא ממש הבנתי איך דבר כזה יכול לגרום דחייה? ..
חוסר נעימות/ נוחות לצד הגבוה/ מלא/ בעל נוכחות (הנשי)- כן.

בס"ד

זה מאוד חשוב שתרגישי טוב ושלמה להיות עם האדם שאיתך- גם מהבחינה החיצונית!

ויחד עם זאת-

חשוב ממש לנסות ולתת עוד צ'אנס כדי לבחון את הדברים ולא ישר להחליט שלי זה לא מתאים..


אני למדתי את זה ממש מבחור שיצאתי איתו בעבר. איך שנפגשנו וראיתי אותו ממש לא התחברתי למראה החיצוני שלו, ואפילו חשבתי לעצמי בראש- מה חשב מי ששדך ביננו.. אבל כבר נפגשנו ועכשיו צריך להעביר פגישה ביחד.. הלכנו ביחד לאיזה פארק ובינתיים דברנו וכל הזמן שישבנו זה היה במקומות חשוכים יחסית ככה שלא הצלחתי ממש "לבחון" אותו.. אחכ כשחזרנו לרכבת איפה נפגשנו היה ממש מואר ושוב התבאסתי מהמראה.. אחכ בבית חשבתי לעצמי איך היה לי הדייט ואאלה היה לי כייף איתו.. רק הנקודה של המראה הפריעה.. אז החלטתי לתת עוד צ'אנס אחד.. ובדייט השני יודעת מה קרה? כל הנקודת מבט שלי עליו השתנתה לגמרי!
זה לימד אותי ממש לא למהר לחתוך לפי מראה חיצוני..
גם היה לי קשר ארוך יחסית עם מישהו שבהתחלה פחות התחברתי למראה.. אבל הייתה כימיה מאוד טובה והיה לי כייף איתו, אז לא התעמתתי עם הנקודה הזו.. ואחכ כבר חשבתי שהוא הבחור הכי חתיך בעולם!


ואני חושבת שאם יש כימיה טובה וחיבור טוב והמראה לא מאוד דוחה, אז כן לתת צ'אנס ולנסות לשחרר את הנקודה הזו, במיוחד בהתחלה..
אני מאמינה- שברגע שמכירים את הבן אדם ורואים את הדברים הטובים שבו, היופי הפנימי שלו יוצא החוצה ומשנה לגמרי את כל הראיה החיצונית לטובה! ואז רואים את האדם לגמרי בצורה שונה



בהצלחה רבה!!!

אוי אז אין לי מזל חחח פעם ראשונה בחיים שקניתי סגור עם חתימות( מיהרתי ממש) וקיבלתי אתרוג פסול לגמרי. עם חור של תולעת חחח.
אבל ב"ה נזכרתי שיש לסבא שלי עץ אתרוגים אז לקחתי לו אחת יפה חח

תיפרד ממנה, ואז תמצא אשה יפה שנמצאת ממש בסביבתך, ותתחתן איתה.

אבל אני מחכה לדוכן אתרוגים שלך כדי שזו תהיה פרסומת טובה

רק אל תמחוק את ההודעות האלה (כי זכור לי שעשית את זה בעבר...)

ניסית לשבור פה משהו?

קרב אבוד מראש

ז''א גם נגינה שמבטאת עצב.. היא משמחת את המנגן?

בדרך כלל מקלה על הכאב, כיון שהיא נותנת לו ביטוי במציאות.

ואז ממילא יש מקום להשמחה היותר טבעית לפרוץ את גדריה,

ולהפיץ מעיינותיה חוצה וברחובות פלגי מימיה,

אשר נהר פלגיה ישמחו עיר אלקים, קדוש משכני עליון...

(יכלתי להמשיך, אבל פרקתי מספיק...)

נגינה היא קודם כל מרגשת.
אם המוסיקה היא עצובה אז זה מרגש ועצוב ואם היא שמחה אז היא מרגשת ומשמחת.

כן, להשתמש במילה פוסט במקום שרשור זה קצת פוסט מודרני מדי

אוי ווי זמיר געוואלד געוואלד וכו'

לא השתמשת במילים פחות לועזיות)

חוץ מזה שיידיש זאת שפה יהודית וכו' וכו'

אני מנסה להגיד לעצמי בגדול שלפחות "שמרתי על כושר" ועשיתי מה שאני יכול... כי תכל'ס לא בטוח שעדיף לשבת בבית.. וגם על הדרך אולי למדתי משהו על איך להתנהל להבא

בוא נחשוב מה ניקח מזה..
זה קצת מעודד אותי שבדייטים במיוחד אני רוצה שזה יעבוד אז אני מחפשת עוד יותר מה טוב באדם שנמצא מולי.. ובדרך כלל תמיד יש משהו אז גם אם לא הלך נכון באסה.
אבל פיתחת ראיה טובה ומכל דברים טובים כמה שזה קלישאה זה נכון , אומנם לא הכי כיף.. אבל ה" רואה הכל.

התקדמת עוד צעד אל האיש שלך

זה הרגשה מדהימה
גם לי היה דבר כזה
זה מרגיש כאילו גילית את אמריקההה

באמת הבנה חשובה וכיפית.

 

בקרוב אצלי

 

 

גם אני גיליתי את זה כשהתחלתי לעבוד עם ילדים בצורה ממוסדת לפני שנתיים..
וכל כך נהניתי מזה,
לא שלא הייתי מתעייפת -
אבל הם גם יודעים לתת כח!!!

בהצלחה רבה

אני גם יכול להעיד כמה עבודה עם ילדים מחייה. 

 

אבל, בכל זאת, חשוב לזכור - עדיין יש הבדל רציני בין ילדים שאת אומנם עובדת איתם שעות ביום, ואחראית עליהם וכו' וכו', אבל בסופו של דבר את לא ההורים שלהם שמגדלים אותם 24/7/354/18 לפחות... - את איתם לפרק זמן קצוב מראש, עם הגדרה שונה משל הורה, דיסטנס אחר וכו'. 

 

אז אני לא אגיד שיכולת לעבוד עם ילדים ולאהוב אותם ולהתחבר אליהם וכו' וכו', במסגרת מקצועית כזאת או אחרת, היא לא סימן כלשהוא שזה יכול לעבוד טוב גם במסגרת האישית - כי גם לי אישית ברור שאמירה כזאת לא תהיה הכי מדויקת - אבל אני כן מציע לזכור תמיד את ההבדל, כי הוא כן משפיע.

כל טוב וב"הצלחה בלהיות אישה לבעלך, ואמא להורייך - ועובדת מסורה (כעת, ובעתיד אם תחליטי על המשך עבודה בתחום) לילדים שאת עובדת איתם!!! 

*כח*

זה כל מה שנשאר לי

הי יקרה!!!

 

שולחת לך גדול...

וכח!!

 

ואם את רוצה,

אני כאן עכשיו,

אז אפשר גם בפרטי

 

 

 

 

 

מה החליש את רוחך?

המון כוחות!
ועוד

ועוד



מוזמנת לאישי/לוואצאפ לפרוק...

יכולה לדבר איתי אם בא לך

בס"ד

קיבלתי היום לא שמאוד הפתיע אותי...

ואז סתם היה לי רגע של חלישות כזה ושאין כוח לכלום..
במיוחד לא לכל הדייטים האלו...

😰😰😰😰

בס"ד

לא שאני שבורה פה עכשיו ובוכה את חיי..
אבל עדיין מבאס..
:/


עריכה:
אבל את יודעת.. אתמול דברתי עם @רחפת.. ואמרתי לה שאני רוצה שהקב"ה יתן לי ממש הארה...
הנה- כנראה שקיבלתי אותה...

מזדהה מאוד עם כאב הלב, מאוד מאוד.
אבל יש בזה משהו חיובי! כי הנה, את מרחק של בחור אחד פחות מהנסיך שלך...
מוזמנת תמיד לפרוק, פה בשבילך!!

פפפ
מוכר

איחלתי לך בשרשור הקודם שאם זה זה - אז שילך לכם בקלות..
ואם זה לא זה - אז שהוא יילך בקלות..

אני יודעת שברגע שמקבלים את ה''לא'' קצת קשה לראות את זה..
אבל אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית, שכל העסק הזה של השידוכים הוא שמימי - ואם זה לא זה - אנחנו בעצם צריכים לשמוח שהצד השני אמר לפנינו את ה''לא'' וחסך לנו את העבודה ה''שחורה'' הזאת..

קבלי חיבוק גדול ממני

שלך עוד יגיע ובגדול!!

קשה...

מנמיך כזה

במיוחד שהיה נשמע שיש סיכוי...

 

קשה. מבאס..

אני פה, אם תרצי⁦⁩

מאחלת לך למצוא את האחד שלך בקרוב ממש ממש!! ובקלות בע"ה.

מאחל לך הרבה הרבה טוב... אל תתביישי לשאוב מהילדים, אצלם זה מתמלא באופן טבעי אז תנצלי את אוצרות הטבע האלו במובן הכי חיובי של המילה...

 

וממש ממש ממש ממש ממש ממש מקווה שיהיה לך טוב כמה שיותר מהר. 

מתפלל ומקווה שיהיו לך את הכחות הדרושים ושתצליחי להתקדם רק לטוב במהרה.

לא ראיתי מקודם, אז מקווה שקיבלת קצת כח מאז?

אני מחכה שהעידכון יאושר כדי להתחיל לחפש שם...
לא רוצה שבנות יראו את הפרופיל הישן..

נראלי שבינתיים לא

מעדיפה אתרים אחרים?

מסקרן אותי

הזכרת לי לשנות את זה

אבל ככה זה אתרי היכרויות

בכלל היה שלב של כמה בירורים במקביל, שזה פחות נעים. אבל שיתפתי את הבנות והן לקחו את זה בצורה ממש יפה, אז נרגעתי מזה קצת

זה באמת קצת בעעע

לא עונה, עובר הלאה

נסי את השיטה שלך...  ברצינות, את תביני למה לא מחכים.

אישית קיבלתי מלא הודעות מבנות בקבלנות. בעיניי זה מקובל ולגיטימי.

לא מצפה שמישהי תשב ותחכה לי גם חמש דקות

שלחתי לכ10 בנות הודעות מתוכן אחת החזירה הודעה, וגם איתה בסוף לא יצא דייט....

ככה העולם של האתרים עובד לצערי

אנשים שלא רואים בזה בעיה, אני יכולה להבין אם ינהגו כך.
אבל מי שרואה בתופעה הזאת משהו פגום למה לו להזין אותה? או לפגוע בעקרונות או הערכים שלו?
אני לא מאמינה במשפטים כמו "ככה זה".. זה אפילו צורם לי לשמוע את זה.

אתה לא צריך לחכות המון זמן, אבל לתת פרק זמן מסוים כדי לכבד את עצמך ואותה.
אולי אני מגזימה, אבל כשאני שלחתי לבחורים הודעה זה היה בעיקבות מחשבה ואמונה שיש סיכוי לפי הכרטיס, אז אתן לו את ההזדמנות לענות כשאני לגמרי איתו.
לא הולך? סבבה.. ממשיכים הלאה כעבור יום.

אני אחשוב על זה

לכן אני לא מתעסק בשליחת הודעות באתרים האלה בכלל

יותר מדי שוק בשר בשבילי

שבאתר יהיה מנגנון מובנה שברגע ששולחים הודעה למישהו/מישהי, זה סוגר אוטומטית את האפשרות לראות כרטיסים אחרים עד שהצד השני יענה. ולצד השני יש חלון של כמה שעות לענות.

אם הצד השני ענה בחיוב - אז שניהם כבר לא יכולים לדבר עם אף אחד וגם אף אחד באתר לא יכול לראות את הכרטיס שלהם. יש להם כמו חדר שיחה פרטי.

אם הצד השני עונה בשלילה אז הם לא יכולים לראות אחד את הכרטיס של השני למשך חודש (תקופת צינון כדי שיחשבו טוב לפני שהם אומרים לא).

התעלמות משמעה תשובה שלילית.

 

 

הם לקחו רק את השורה האחרונה

לא כולם נכנסים כל כמה שעות לאתר...

אז אין ברירה.

אלו דמי הרצינות למי שרוצה להתחתן.

יותר מדי בזבוז זמן הולך כיום. יכול לקחת לפעמים שבוע עד שהצד השני עונה.

זה לא לעניין.

 

 

אפשר לסמן על כמה משתמשים שרוצים שאני מעוניין. כנל בצד השני.
ברגע ששני המשתמשים מסמנים שהם מעוניינים, אז הם נכנסים לרשימה של ניקים מעוניינים אצל כל אחד מהניקים.

משם, כשעוברים לצ'אט זה לא יכול להיות עם יותר מאדם אחד במקביל.

אבל כמו שאמרתי, לא כולם מבינים את הבעיתיות שבזה ואז זו מעין "גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה"
וכידוע, אתרים כאלה הם (לשם שמיים כמובן) לצורך רווח ולכן אני מניחה שזה פחות יעניין אותם.

גם אני ניסיתי לחשוב על פתרונות יעילים 

 

והרעיון שהצעת פשוט גאוני. 

 

אולי אתה יכול לפנות לשירת מלאך אולי היא תרצה ליישם את הפורמט באתר שהיא העלתה (בול). 

 

וגם אני רגילה לשמוע את ההפך,

או לשמוע בנות שאומרות את זה...

 

בעיקר בתקופות שאין כח לפגישות , אני תמיד מאוד רוצה להיות אבא...

אני לא חושב שזו בעיה, אלו פשוט רצונות מקבילים ולא סותרים אלא משלימים.

ומאוד רוצה זוגיות

לא יודע מה אני רוצה יותר...

באותו סיפור

כדי לגדל ילדים בצורה טובה אז אתה צריך גם זוגיות טובה. אם אין לך זוגיות טובה וקו אחיד עם אשתך, אז רוב הסיכויים שתשדרו את זה לילדים או שזה יורגש על ידם וזה ישפיע עליהם בצורות לא טובות.

מההכרות שלי עם זוגות שהתחתנו בעיקר כדי להביא ילדים ופחות מתוך רצון בזוגיות, ראיתי שהקשר שלהם פשוט עצוב ושמסכנים הילדים.

צריך לברר האם זה בריא או לא.
מאיזה מקום נובע הקשר לילדים?
מאיזה מקום נובע החוסר רצון לזוגיות?

אולי התחושה הזאת של "להיות אחרי" (החיפוש המתיש אחר בן/ת הזוג)

או אולי ההרגשה בילד כמשהו שתמיד יהיה שלך וקבלת האחריות עליו.

הבעיה היא בחוסר רצון לזוגיות.

 

להתחתן בלי לרצות זוגיות-

לא אמור להוביל למשהו טוב במיוחד.

 

(וסתם אגב, ילדים שנולדו לזוגיות לא טובה במיוחד, ככל הנראה לא ירויחו מהמצב. כלומר אולי כן, אבל בדרך הקשה )

לק"י

אבל אם זה היה רק זה, זאת היתה בעיה....

עבר הרבה זמן?

 

לפחות לא באותו הרגע. ולפעמים זה חלק מהניסיון, לדעת שגם כשלא מבינים בשביל מה כל זה, עדיין מאמינים שזה לטובה. כי זה באמת באמת רק לטובה!

אל תנסי לשקר לעצמך שעברת הלאה כשאת מרגישה שלא, אל תנסי להילחם במחשבות עליו. ברגע שתרפי ותתני מקום לכאב, תראי שעם הזמן זה יעבור מעצמו.

את עדיין בשלב שהלב מתרפא, תראי את זה בתור תקופת החלמה, תקופה שבה הלב מתנקה ומתחדש בשבילך ובשביל הקשר האמיתי שיגיע, וברגע שהוא יגיע תיהי בטוחה שלא סתם הבחור ההוא אמר לך לא. ואיזה מזל שהוא אמר לא כי אז לא היית זוכה באיש שלך שהוא כל כך הרבה יותר טוב!!

בינתיים תמלאי את היום שלך בכל מה שעושה לך טוב. תשמחי את עצמך כמה שיותר

הרבה הצלחה בע"ה

פשוט חיבוק גדול.
את שלם בעצמך! ובקרוב, בעז"ה תפגשי עוד אחד שלם וביחד תקימו בניין עדי עד של שמחה ואהבה ותשכחי ברגע אחד את כל מה שהיה.

בד"כ לא מגיב, אבל ראיתי ומאוד הזדהתי כי אני גם מתמודד עם מצב דומה עכשיו.

 

מציע לך לא לשקר לעצמך, צריך לתת מקום לכאב. לחברים הקרובים אני מספר שקשה לי, ולמרות שידעתי את זה כבר - זה כיף גדול לגלות כמה הם מדהימים, ויודעים לתמוך כשצריך.

 

יש דבר חשוב שלמדתי פעם במהר"ל - זה בוודאי נכון שיהיה בסדר, כל מה שהקב"ה עושה לנו הוא לטובה, אבל האמירה של "יהיה בסדר" לבדה אין בכוחה לנחם כי היא לא אחוזה בדבר מציאותי. נחמה אמיתית היא כזאת שמצליחה להראות לנו טוב כבר בתוך המצב הנוכחי. ברור שלא נוכל לדעת את כל הטוב ורק מסובב הסיבות יודע למה בדיוק זה היה הדבר הכי טוב בשבילנו, אבל בקצת מהטוב אפשר להבחין. הפרידה היא קשה ולא מובן, אבל אני בטוח שאת יכולה להבחין בכל מיני דברים טובים שצמחו בך בעקבות הקשר. נסי להתמקד בטוב הזה ולהמשיך לצמוח ממנו. זה יעשה לך רק טוב ;)

 

דבר אחרון - אני לא יודע אם זה רלוונטי במקרה שלך, אבל לפעמים אחרי תקופה רואים דברים באור קצת אחר, ואם את עדיין תחשבי שזה יכול לעבוד ביניכם, לגיטימי לכל הפחות לנסות...

 

מאחל לך שתמצאי את בעלך במהרה ובקלות ותקימו יחד בניין עדי עד!

 

תודה על התגובות! הכל ממש מעודד ועוזר.
זה כבר חודשיים... לא יודעת מה זה נחשב מבחינת הזמן אבל בראש אני עוד יכולה לשחזר הכל והלב עוד כואב..
אין פה עניין של הפסקה וחזרה, זה נגמר ובאיזשהו מקום זה מאוד עוזר, מבחינת השכל אני יכולה לשים את זה מאחורי. חבל שאי אפשר לשלוט עם זה ברגש.
ממש תודה לכם ובעז"ה שמחות אצל כולם!!!

בס"ד

זה מאוד קשה!
מה שגם חודשיים זה די טרי..

לצערי אין לי ככ מה להגיד לך כדי לחזק אותך..
רציתי להגיד שתתני לעצמך את הזמן
אבל לפעמים גם אחרי זמן עדיין יש רגעים שקשה..
בינתיים הרבה תפילות לקב"ה שיכוון ויתן כוח
ומאחלת לך שבקרוב ממש באמת תמצאי את האחד שלך! ויהיה לך ככ טוב איתו בעז"ה!!

ואין לי מה לומר..
שה' ישמח ויפנק אותך במהרה!

ההתמודדות, אני חושב שלפני שמנסים לעלות ולצמוח מתוך הכאב והשבר כדאי באמת להרגיש קודם את המצב כמו שהוא ולהתבאס... זה טוב מאוד לעכל ככה את הדברים ולתת לזה מקום אמתי 

תשובות אין לי.

גם לי לא ברור למה, ואיך זה אמור לקרות.

אבל נחמה קטנה יש לי, מהקצת שעברתי, וב"ה עברתי:

 

רק על עצמי לספר ידעתי,

ולי ברור שמהמשברים שלי ייצא טוב, לאשתי ולילדיי, בע"ה.

כן, גם מהנפילות הכי כואבות, וגם מהכאבים הכי מפילים,

הם משברים שמולידים בנו כוחות וגדולה שטרם נחשפנו אליהם.

מנחם אותי גם שזה המסלול שהקב"ה בכבודו ובעצמו ארגן לי,

וזו הדרך בה הוא בוחר, בחסדו הגדול, לקדם אותי ולגדל אותי.

מנחם אותי שהוא בונה לי ציר התקדמות אישי,

כדי שאהיה בן טוב יותר ועבד נאמן יותר עבור מלכות שמים.

 

שה' ישלח לך המון כוחות ושמחה,

ותראי ישועות בקרוב, בע"ה!!

הרופא הכי טוב, זה יעבור בע"ה

@זוהרת בטורקיז

@מבקש אמונה

אתה כתבת?

(מרשה לעצמי לשתף את ההתלבטות כי לא אתה מארגן.)

אף פעם לא הייתי במפגש פו"פ...

זהו, רק רציתי לומר את זה.

(איזה מנעד גיל רחב...)

תהנו!!

היה שם ממש נחמד, מארגנים מדהימים!

אם אין משהו שכלי אמתי שבאמת יכול למנוע ממך להקים איתו בית אז תעבדי על עצמך להשתחרר מכבלי הדמיון..

וזה ממש לא קל להשתחרר מזה

אתם באותו הראש? יש לכם את אותה השקפה?
מאיזו בחינה הוא לא מה שדמיינת?

אם זה מבחינת דברים מהותיים, שקשורים לדרך חיים, לחינוך ילדים, לאופי מסוים שאת מחפשת ותכונות שממש חשובות לך שיהיו בבן זוג אבל לא אין אותן - את צריכה לחשוב עם עצמך האם זה משהו שאפשר להתפשר עליו ושתוכלי לחיות עם זה בשלום ולהקים את הבית שאת שואפת להקים.

אם זה בעיקר בגלל שחשבת שתתחתני לדוגמא עם בחור גבוה עם עיניים כחולות, והוא לא כזה אבל את עדיין רוצה אותו - אז אין בעיה, את צריכה להשתחרר מהדמיונות שהיו לך על בעלך ולהבין שגם בלי הנתונים החיצוניים האלה שדמיינת תוכלי לחיות איתו בשמחה

אם רציתי מישהו קצת יותר חזק ממני בתורנויות, אז ניראה לי אנחנו באותה הרמה..
עדיין מתלבטת אם זה משהו ששווה לזרום איתו

לשמוע ממנו מה השאיפות שלו בנוגע לאופי התוכנית של הבית,
איך הוא חולם לגדל את הילדים שלו..
ולפי זה להחליט באמת האם זה קריטי או שלא..

אולי את מרגישה צורך במשהו שיכריח אותך להתקדם, וזה יפה...
רק שכשאנחנו מצפים שיהיה מישהו שהוא "יותר" מאיתנו בשביל המטרה הזאת, זה מעין הכרח חיצוני.

אולי דווקא אם הוא ברמה שלך (ואין דבר כזה... כי לכל אחד יש את החולשות והחזקות שלו) יהיה לך הכרח פנימי.
זה יכריח אותך להתקדם מצד הרצון ולא מצד ההכרח, ולצעוד יחד איתו, להיות לו לחברה, להיות לו לעזר, לקדם אותו גם את. ולא תהי פסיבית שרק מקבלת ממנו רוחניות, אלא תהיה לכם בעניין השפעה הדדית.

זה נכון גם לגברים שמחפשים מישהי יותר מהן, אני לא נגד... אבל חושבת שיש לזה שני צדדים.

תבדקי אם הקשר מקדם אותך בעבודת ה' או מרחיק אותך, אני חושבת שזה המדד.

אם לשניכם יש את אותו רצון להקים בית בסגנון מסוים, ואתם באותו הראש מבחינת חינוך ילדים וכו, למה את מוטרדת ממה יצא כשיהיו לכם ילדים?

נכון שזה נחמד שבן הזוג קצת יותר חזק ברוחניות ממך, אבל גם אם לא, זה ממש לא סותר את העובדה שהוא עדיין יכול להיות זה שיוביל את הבית שלכם מבחינה רוחנית (אם לשם את שואפת).

גם אם אתם כביכול באותה רמה מבחינה רוחנית, זה לא אומר שלא תוכלי להיות מושפעת ממנו וללמוד ממנו דברים חדשים. לדעתי יש משהו יפה בקשר כזה, שגם את יכולה לתת מעצמך ולחזק אותו, ועל הדרך לחזק גם את עצמך.

מעריכה אותו?
אני חושבת שאם כיף לך ואת אוהבת אותו, תבדקי שאת מעריכה אותו, ומזל טוב.

על לדבר איתה על זה?

הרבה שרשורים פה מדברים על זה שאין שיחות עומק.

נכון שזה הרבה יותר כיף ששיחות עומק פשוט מתקיימות בטבעי.

אבל כל שיחת עומק מתחילה ממישהו"אמיץ" ששואל שאלת עומק, או מתלבט ביחד איתה על משהו עמוק.

או משתף במשהו אישי וכ'ו

נניח לך מאוד חשוב עם ישראל ולהתחבר אליו.

 

אז

:" רבקה, את יודעת, משהו שהתלטבתי עליו בזמן האחרון, שמעתי על כל מיני גרעינים תורניים שיש בכל מיני ערים בישראל, ואני ממש חושב שזה חשוב, זה מחבר את העם, את האנשים, להפיץ את אור התורה וכ'ו,

מצד שני,לא יודע- החלום שלי (בהנחה וזה החלום שלך!) לגדול ביישוב דתי, תורני - חלוצה\בני נצרים(סתם אני מביאה דוגמאות) כי אין, אני מרגיש שככה אני רוצה שהילדים שלי יגדלו, בחינוך תורני, שכולם מסביבם ככה וכ'ו וכ'ו.

שניהם מאוד חשובים, כל אחד והפרמטמר שלו והאידאלים שלו..

מה את אומרת?"יצא לך לחשוב על זה פעם?

נניח היא הייתה בגרעין בשירות לאומי בעיר פיתוח, ואז היא תתחיל לדבר על זה, וכמה שזה חשוב, או לחילופין היא מישוב דתי, ואז היא תתחיל לדבר על כמה זה חשוב.

כל העניין שבסוגיה ההיא לעיל- אתה מדבר מהלב שלך, ממה אתה חושב, מה ההתלבטויות שלך.

אגב, לא צריכה להיות לך תשובה בסוף, זה בסדר ללכת עם סוגיה פתוחה.

יכול להיות שהיא גם תגיד שיש לה חלום לגור בבני נצרים אבל היא לומדת באורות באלקנה וזה לא ריאלי וכ'ו וכ'ו.

לוקחים דברים במישור רגיל, ומדברים עליהם בפן האישי.

אם אתה בייניש- לספר לה מנק' מבט שלך איך היה כיפור,איך נהנית בתפילה,איזה חלק בתפילה אתה ממש מתחבר אליו,ולמה.

בקיצור

רגש. זה לא אומר כלפיה,בכללי.

מקווה שאיכשהו עזרתי.

אותו עיקרון, תשני תמילים ;)

בסיסי יותר.. תתחיל מהבסיס ואל תדחק את עצמך להגיע להיי מטורף.
זה לא בריא ועם ההורמונים של הגיל הזה זה יכול להיות גם הרסני.

אתה מבין שאנחנו לא יכולים לומר לך אם לחתוך או לא, נכון?
ההחלטה היא שלך ואנחנו אולי יכולים לתת עצות או כיווני מחשבה איך אפשר לסייע לרגש להופיע.
(ממליצה לך אם התחלת לצאת, לקחת לך מנטור שיהיה האוזן הקשבת ויתן לך כיווני מחשבה מתוך ניסיון החיים).

*זאת הבחורה הראשונה שאתה יוצא איתה? אם לא, האם זה חדש לך המצב הזה (לא שזה תמיד מעיד על משהו אבל יכול להיות)?
אם כן, אולי זה נורמטיבי אצלך לא להרגיש "קליק" ישר.. עולם הדייטים לא תמיד דומה להוליווד
*בסוף הכרת דרך שדכנית? אם כן, לעיתים התחושה יותר מאולצת מאשר היכרות בלי צד ג'.
*איך הדייטים שלכם מתנהלים? אתה יוזם? משקיע?
מה התדירות ומה הקשר בניכם בין כל דייט לדייט?
(תענה לעצמך כמובן..)

יתכן שזה לא מתאים בניכם ויתכן שאתה פשוט חוסם את עצמך מלהרגיש...
תנסה להוריד מחיצות, להוביל את השיח שיהיה עמוק ומשמעותי, כזה שמשתף בדברים היותר פנימים שבך.
לעשות דברים מגוונים שמחליפים אווירה ויוצרים חוויות משותפות.
"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"- גבר לרוב צריך להיות משפיע/ נותן על מנת ליצור חיבור.

בהצלחה.

נשמע שאין בינכם קליק, קורה. לא מתחתנים רק עם השכל...

מסכים עם זוהרת בטורקיז. בדו-שיח יש שני צדדים.

התאמה שכלית היא לא ערובה להתאמה זוגית. אנחנו לא מתחתנים עם כל מי שמסכים איתנו ובסגנון שלנו. זו נקודת פתיחה טובה, אבל זו לא הסיבה.

השאלה היא האם אתה באמת חושב שיש פוטנציאל ואם אפשר לשפר את השיחות ביניכם?