יצא לי כמה פעמים לנסות להסביר לאנשים בפורומים כאן (בעיקר בפורום של נשואים האמת) שצריך להזהר מאוד כשנותנים עצות. וצריך לחשוב טוב טוב לאן הצד שממול עלול לקחת את אותן עצות.
לכן אני רוצה לספר לכם סיפור, אחד מיני רבים, אמיתי לגמרי (עם שינויי פרטים, משום צנעת הפרט. הדמויות ממש לא שייכות לפורום, למקרה שמישהו רוצה לשחק משחק הניחושים), שמלמד עד כמה אדם צריך להזהר, לא משנה כמה הוא חשוב.
מעשה שהיה בבחורה שהתגרשה והתקשתה למצוא את הזיווג שלה...
תוך כדי שיחה היא גילתה לי פרט שנטע אצלה את זרע הספק שגרם לה להתגרש, מה שהיא לא סיפרה לאף אדם.
היא ובעלה דאז נסעו מעירם לעיר אחרת, ובדרך הם ראו תלמיד חכם מבוגר מאוד (שהיה מוחזק למקובל בעיניהם, אבל לא פרסם את עצמו ככה), הציעו לו הסעה לכבוד התורה והוא הצטרף אליהם.
בדרך השתלשלה שיחה בין הבעל שהיה שומר תורה ומצוות ובין הת"ח.
הבעל שאל את הת"ח שאלה כלשהי, לא משהו משמעותי, והת"ח ענה כמשיח לפי תומו.
לא זוכר בדיוק מה היו השאלה והתשובה (אין להם משמעות למסקנת הסיפור).
העניין הוא שהדבר שנאמר התפרש לאישה כרמז שיכול להיות שהיא ובעלה לא הזיווג האמיתי.
הדבר קינן בליבה ולאט לאט עם הזמן התפתח והפך לגירושים (דברי האישה עצמם), במיוחד כי הם אחזו מאותו ת"ח למקובל (אפילו שהוא לא היה אחד של קבלת קהל וכאלה ולדעתי לא חשב על עצמו שהוא מקובל).
שוב, אני לא זוכר מה היה הדבר שנאמר. אבל אני זוכר בוודאות שזאת לא הייתה כוונת הת"ח הנזכר מהדברים ששמעתי. יתרה על כך, אם הוא היה מקובל בוודאי שהוא לא היה חולק על האר"י שאמר שכל מי שתחת החופה הם בוודאי הזיווג האמיתי. אני גם מניח, לא מהיכרות אישית, שהוא בכלל לא היה מעז להגיד או לרמוז דבר כזה.
ועם כל זאת, הספק גדל והפך לוודאי.
על זה חז"ל אמרו: "חכמים היזהרו בדבריכם". ואני רוצה להוסיף וק"ו לנו האנשים הפשוטים...
רואים הרבה פעמים שאלות שלא צריכות להשאר במקום כזה, ותשובות שעלולות לעורר לשואל המון ספקות ובלבולים, והייתי שמח אם היינו לוקחים אחריות ומשתדלים לכתוב בצורה שמכבדת את הנשאל (כלומר המדוייט/ת של השואל/ת), והיינו לוקחים בחשבון את ההשלכות האפשריות של התוצאות של העצות שלנו.
כמובן שהאידאל הוא שאנשים לא יתייעצו בדברים ששייכים לאנשים מקצוע כאן, אבל זה לא מציאותי והמציאות כאן לא תשתנה בזמן הקרוב, כנראה...
אשמח אם אפילו מישהו אחד יקח את הנושא לתשומת ליבו, ולוואי שיהיה לשם שמים.
