פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 817)

אבל לפחות אני מקפיצה לך 

 

א- אין לי מושג בחיים לא שמעתי על שידוכים בהקשר של שמחת בית השואבה בישיבות ירושלים

 

ב- זה לא אני

 

מועדים לשמחה ומאחלת לך שתמצא את האחת שלך בקרוב ממש!

2 אופציות כבר ירדו!
החקירה מתקדמת

אתן נחמדות פה היום!!!

 

טוב נו,

גם לא אני

וגם לא אני😝

ימצא אותה...  

נגיד עכשיו בחזור
2 בנות שנסעו איתנו ברכב דיברו על שידוכים משם.


הצלחות? לא יודע. אני בטח לא מתעסק בזה ככה..

זה קורה, אבל אל תפתח ציפיות. סתם חבל.

זה קורה לדעתי בהמון ישיבות, אני יודע שזה ככה לפחות במרכז, הר המור, בית אל...

אבל מה שהקב"ה זימן לך...

 

בינתיים זה סתם מיותר לחשוב אולי מישהי רואה אותי ואנערף וכו' וכו' 

אני אפעם לא הבנתי את זה במיוחד בפורים
מה כלכך מרתק? ועוד שעותת
לי לא היה סבלנות אני חושבת שצריך לכסות את העזרת גברים במפה או משהוו ואז הבנות יעשו דברים יותר מועילים מאשר לחפש את הבעל שלא יהיה להן משם.

אפשר לכתוב מספר על הכיפות ולשים אינדקס בעזרת נשים

מספר סידור, לא טלפון..

אף פעם לא הלכתי לשמחת בית שואבה כדי לחפש בחור,

ולא ידעתי שיש אנשים, אה, אנשות שעושות זאת

נראה לי באים לחוות את השמחה ולשמוע את השירים ואז בגלל שאין לנשים איפה לרקוד או משהו אחר לעשות פשוט בוהים באנשים..
לא נראה לי שאשכרה אפשר "לצוד" אנשים משם כי יש אלפיםםם..
מה מישהי תצעק מהעזרת נשים היי אתה עם הלבן! פנוי??

נראה לי קצת חבל להתעסק במה שהוא לא תוכן האירוע. באים לשמחת בית השואבה וכד' כדי לשמוח , לרקוד ולהתקדש בשמחת החג... אז למה להתעסק בדברים שהם לא מן העניין? לדעתי זה קצת פספוס של הנקודה.
אז מה אם בנות מסתכלות...

לא הוצאתי אף זוג בזמן האחרון.

ואת רוצה בעצם? או לא?
איפה את עומדת?

ולגבי השאלה,

בגלל שאני עמוסה אני לא עושה אובר השתדלות,

פשוט אם יש הצעה מנסה ללכת עליה,

אבל אין הצעות, אז..

אני קצת משדך פשוט.

נשמע שתמיד היה לך מלא הצעות
תעשי סבב אזכורים למקורות ההצעות שלך

זה הכלי היעיל ביותר.

אני יודעת שאתה לא שדכן,

זה בסדר, גם אני מציעה לאנשים שאני מכירה,

 

ולא בקטע רע, אבל אני לא צריכה עצות מה לעשות,

זה קל.

צריך הצעות...

 

אבל תודה 

להציע קשור זה מורכב יותר.
אני לא מצליח בזה.
אשרייך!

'צריכה הצעות'
אפשר לחשוב שהן נושרות מהשמיים..

ואז זה לא קל כל כך ... לכן אני גם לא מציעה הרבה.. זה אחריות.

ותתפלא, יש ימים שההצעות ממש נופלות מהשמיים חח

פתאום שיחות מאנשים, פתאום נזכרים בך...

 

אז אצלי כנראה יש שמיים אחרים


הפתאומים זה אנשים שבקושי מכירים ומציעים.

לפחות תאמר לה לשלוח לך בפרטי מי היא ומה היא מחפשת. לפחות בשביל התחושה.
בנות רוצות להרגיש שיש שיתוף ולאו דווקא הצעה קונקרטית.

חצי בהלצה

אני צוחקת פה

מי אמר לך שלא שלחתי?

אני לא אחשוף ברבים,

 

רק אומר תודה למור 

 

@מור ולבונה

קבל ח"ח.. אתה בחור רציני ואיכותי!

@לב אוהב בכיף סיס! אני טיים

 

אבל כתבתי לך בפרטי

=\

רלוונטי? אם כן אשמח לפרטים נוספים בפרטי

אבל אירוסים של אחותי וזה

שיחכו עוד טיפה ויעשו את זה כבר אחרי החתונה

כן הם עשו את זה ממש מהר...

בגלל שאתה רוצה, אז בקרוב אצלך

בקרוב וכו'

ועוד בתוך חול המועד  

 

סתם 

 

@לב אוהב את תותחית זה הכל מאהבה 

העיקר שרוב הרבנים אוסרים חברה מעורבת
(כך שאין בטענות שלך בכל הדיונים על זה דברים של ממש)

העיקר לא לפחד כלל!!

הכוונה ..

אני גם לא בעד המפגשים האלה,

אפילו שהמטרה מאוד טובה,

כאן אני מכירה את המארגנים, ואני יודעת שיש כאלה שילכו...

 

אבל כן היה צפוי שיזרקו משהו בסגנון "שרשור היכרות לפני כיפור"

 

לא נורא,

שיהיה חג שמח.. 

הוא מגיב ככה תמיד...

אלא גם לא אמור להתחתן.
זו דעתי העניה מאוד...
(כמובן יש יוצאים מן הכלל וכדומה וכדומה וכל מה שעוד רבים כתבו לפני ועוד רבים אחרי יכתבו,אני משערת)
בשורה התחתונה זה
לא.

התקלה שאני לא הגורם המוסמך להגיד לו את זה,אז למעשה אין לי אלא להציע לך בתור חבר טוב שלו,ללכת להתייעץ ולפתוח את הנושא עם מישהו מוסמך כגון מחנך\רב\הורה\מדריך\אח גדול...

מועדים לשמחה וכל הכבוד על הדאגה לחבר ;)

הנוער של היום😷

לחכות חמש-שש שנים.

עכשיו ברצינות:
להתחתן זו לא חכמה, כל אחד יכול להתחתן, להיות נשוי (באושר!) זה הסיבוך. המירוץ לחופה הזה הוא לא אחראי. אתה לא יותר אידיאליסט ודוס אם אתה מתחתן לפני החברים שלך. הקביעה "אני אתחתן בגיל 16 וחצי" לכשעצמה מעידה על כך שהוא עוד לא בשל. זו לא תכנית כבקשתך, אין קביעת תאריכים. ברור שהוא רוצה, כולנו בפורום רוצים, אבל רצון זה לא מספיק.

תגיד לי אתה, אתה מדמיין את חבר שלך עם תינוק בידיים עוד שנה מעכשיו? יוצא לפרנס?

זו הזדמנות ללמוד סבלנות. לשמור על הרצון זה טוב, אבל רצון לחוד ומעשים לחוד.


לא שזה משנה, כי הוא לא יצליח להתחתן בגיל 16.

לפי מידת השכלתנות...

(נמוכה, בינונית, גבוה, גבוה מאוד...)

 

מה שכן אתה יכולה לחשוב על עוד דברים שנראים לך חשובים ולפי זה לנסות לחפש שדכנים בתחום.

לאיזה תחומים השדכנים כן מתקטלגים?

לא כל כך בקיאה למען האמת,בטח יש פה אנשים שידעו לכוון יותר ממני,קטונתי.
אבל נדמה לי שבעיקר:
גיל/מצב נוכחי בחיים(רווק בן 30 בעל 2 תארים עם עבודה מבוססת וכו לעומת בחור ישיבה בן 21 טרם צבא..)
ורמה דתית.

חוץ מזה יש לך בשרשוק הנעוץ רשימת שדכנים...
יש נגיד את הרב חיים קורץ שלפי מה ששמעתי משדך מגוון מאוד רחב ועושה חיל בתחום.

מלבד זאת,שתדע שזה ממש מוערך בעיניי שאתה כותב שאתה כבר לא חושש לפנות לשדכנים,כל מאמץ ד' רואה והלוואי וזה יעמוד לזכותך בעז"ה במהרה.

ועוד הערה קטנה,באמת כמו שהעירו כאן. לענד בלבד,אולי כן כדאי למקד דברים יותר בסיסיים מאשר שתהיה "שכלתנית ממוצעת". פשוט לא משתמע מזה מספיק לגבי הבחורה שאתה מחפש שזה תכלס לא מיטיב בראש ובראשונה איתך.

מועדים לשמחה ובהצלחה רבה

מישהי שלא איבדה את הנשיות שלה כשכל לטאה באיבוד הנשיות זה קצת שכל. בנאדם תתקדם אתה במאה ה21, נשים הן עם חכם לא פחות מגברים. ויותר חשוב, לנשיות אין קשר מחייב לiq...

קורות חשבון, רופאות ועורכות דין - שכלתניות?!
לווא דווקא..
יצא לי להכיר רופאות ועורכת דין אחת שהלכו לכיוון בגלל ההימנעות שלהן - רצון לעזור לאנשים..
ובגלל כל ההכללה הזאת..
לא כל מי שלימד מקצוע מסויים זה אומר שהראש שלו מוגדר בקטגוריה של המקצוע..

אני מכירה גם מהכיוון השני -
גננות, מרפאות בעיסוק, מורות, אחיות, ומוזיקאיות - מאד שכלתניות..

אולי השתמע מדבריי שאיבוד הנשיות הגיע כתוצאה מהשכלה, אבל זו לא הייתה כוונתי. כפי שאמרת, העולם התקדם, ולימוד של נשים איננו בגדר המלצה, אלא בגדר צורך. עם זאת, ברור לי שיש מקצועות גבריים (יותר) ויש מקצועות נשיים יותר. כלומר, לא הייתי רוצה שאשתי תהיה קבלן בניין, או נהגת של רכב פינוי אשפה, גם אם בעוד כמה שנים המקצועות הללו יאויישו בידי נשים.

אני הכללתי מקצועות בצורה גסה וסטריאוטיפית, כי לצערי גיליתי שככה הדברים יותר בכיוון - מי שהלכה לעסוק בחינוך מיוחד, יכולה להיות מאוד ריאלית, אבל על פי רוב היא יותר אישה של בית, נעימה, חביבה וכו'. ומי שהלכה ללמוד מקצוע יותר 'נחשב' היא כנראה בעלת שאיפות, פלפלית, וחכמה יותר.
שוב, זה לא מחייב, אבל זה כיוון כללי. ואני מחפש מישהי שהיא לא מכרה את נשמתה לקריירה מצד אחד, אבל מצד שני לא מאוד ביתית, שתלויה מאוד בבעל, ומהווה 'צל' שלו, כפי שהיו הנשים עד לפני 50-100 שנה. זה הכל.

(אם תרצה להרחיב את דעותיך בעניין השכלה לנשים, אתה מוזמן לשמוע שיעור של הרב שרקי במכון במאיר הנקרא 'מעמד האישה ביהדות' - מומלץ.

הדברים נכתבו בניסיון למידה מהנשים איתן יצאתי, ולצערי יצאתי עם קשת רחבה של נשים (החל מגננות ומורות ועד לרופאות ומהנדסות). לא בהכרח שהמקצוע מלמד על האישיות, אבל בהכללה גסה, הוא כן יכול לתת קריאת כיוון, ועל סמך זה, אני לא מחפש מישהי שלמדה הוראה / חינוך / עוסי"ת, אלא יותר כאלה שלמדו מקצועות שנחשבים קשים כדוגמת רפואה, הנדסה וכו'.

הצלחתי להסביר את עצמי בצורה טובה יותר?

על פי זה הוא יוכל להתאים לך מישהי כזאת. אין ממש "שדכנים מתמחים"...

תדבר על נושאים קצת יותר עמוקים,

תשתף בהתלבטויות שהיו לך (או שיש לך, אם אתה מרגיש בנוח),

אם היה לך יום רע אל תפטיר 'היה אחלה יום' כמקודם,

וכו' וכו'...

 

בהצלחה

אבל לענד חודש יוצאים ולא זורם...
תשקול ברצינות אם אתה מעוניין להמשיך.

פשוט לא נמשך אליה

האחד- תנסה להשקיע יותר בקשר- רגש, מחשבה, חשיפה. לא פחות ממה שהאישה צריכה שיחזרו אחריה, הגבר

צריך את החיזור הזה כדי להכניס את עצמו פנימה.

השני- תעלה בפניה את קושי הזה. תסביר לה בצורה הכי פשוטה איפה אתה עומד, לא לפתח לה ציפיות מיותרות.

אם אחרי עוד שלוש ארבע פגישות אתה עדיין במקום של חוסר אכפתיות- אז אין לך לאן להמשיך את הקשר.

 

חוסר אכפתיות זה לא חוסר משיכה או קשר לא חיובי. בד"כ זה מנגנון הגנה של אנשים שנפגעו- היה להם אכפת

מקשר שנגמר, וללב קשה להיפתח מחדש.

אם אתה לא מצליח לצאת משם, זה לא יעזור להמשיך לצאת.

 

שבשלב כזה אמורה להיות תחושה של משהו מעבר לרגיל, כי בסוף אתה במצב שכבר מרגיש פחות או יותר במה מדובר... 

יכול להיות שעדיין יש מה לחכות שהקליק ייפתח ואז הקשר מקבל צורה אחרת, אבל בגדול אחרי כמה פגישות אמור להיות רגש מסויים אני חושב- אני חושב גם שאם יש חיבור אמתי אז כל פעם מרגישים שהפגיש לא מספיקה ויש עוד על מה לדבר... כאילו משהו שרק הולך ומתעצם, כי באמת העולם הפנימי הוא אינסופי..- אז שווה לוודא לאן זה הולך ולצד זה יש גם הרגשה אם אני בכיוון....

האמת שהענין הוא יותר שפשוט לא ממש כיף לי בפגישות, לדוגמא כשנפגשים בתחילת הפגישה אני לא באמת שמח ואע"פ שבפועל אני משתדל לחייך...
אני מרגיש די ניתוק ולא חיבור ולמרות שבפועל זה בד"כ לא שמשעמם בפגישות...
פחות הענין של "משיכה" (לא אוהב להשתמש בביטוי הזה אבל לא מצאתי ביטוי טוב יותר...).
אם יש עוד דעות אשמח לדעת...

בנוסף לזה שסה"כ זה לא שבפגישות אני סובל אלא פשוט רק קצת נחמד [אבל לא יותר מזה... כלומר מבחינתי לפחות הכל עדיין די מלאכותי...], בנוסף שנראה שלה כן כיף בקשר, ולכן אני מקוה שאם נמשיך להיפגש הדברים כן יתפתחו...

כי אתה רוצה כבר להתחתן
או כי אתה חושב שיש סיכוי סביר שאיתה זה ילך?

לפעמים לוקח זמן לרגש ולהתלהבות להגיע.
אם אתה רואה שמבחינה שכלית אתם מתאימים, שיש בסיס משותף, ואתה חושב שתוכל לפתח איתה קשר עמוק יותר אז קדימה לעבודה.
(אפשר להרגיש אם יש עוד הרבה רבדים לגלות ולפתוח עם האדם שמולך או שזה לא הולך להתפתח רחוק.)

איך להעמיק קשר?
ברובד הפנימי- לשתף יותר מהבפנים שלך. לתת לה להכיר אותך יותר. פתיחות של האחד מביאה לפתיחות של השני הרבה פעמים.
אם יצא לך להיות בקשר חזק יותר תחשוב מה הביא אתכם להיות במקום הזה ונסה לחזור על זה עכשיו.
ברובד החיצוני- לצאת מהספסלים.
מה היא אוהבת לעשות? אולי תלכו יחד למעיין/תשבו לגלידה/תכינו פסטה בפארק..
אולי משחק דייטים יעזור לצאת משגרת הפגישות (ויש המלצות לכאלה בפורום לרוב).

ועוד המלצונת,
אם החלטת שאתה באמת מנסה להרים את הקשר הזה ולא מוותר עליו, אל תבחן כל רגע איך אתה מרגיש כלפיה.
תגדיר לעצמך זמן מסויים (תלוי באינטנסיביות של הקשר) נגיד שבוע-שבועיים, בהם אתה מנסה לתת את עצמך לקשר, מאמין בו, נפתח.. ולא חושב על זה בכלל.
אחרי הזמן שקבעת תראה איפה אתה עומד.
שום דבר לא זז?- אפשר לשקול ברצינות פרישה..
התקדמנו?- ב"ה

מבחינה שכלית אני רוצה שיצליח כי אני מעריך אותה, ונראה לי שאנו באותו ראש בהרבה דברים, והיא ממשפחה טובה וכדו'.

הבעיה שאני מרגיש ששום דבר לא זז, כלומר, אני מרגיש שהפגישה האחרונה היתה בדיוק כמו הפגישה השניה ולא השתנה שום דבר, וגם ההרגשה של הכיף בלהיות איתה ביחד לא ממש קיימת, מדברים וקצת נחמד ולא מעבר לזה...

אין לך הרבה מוטיבציה פנימית לקשר הזה (חסר הכיף הפשוט להיות איתה ותחושת התקדמות בקשר)
אתה מחליט להשקיע בו כי סיבות שכליות יש (הערכה, ראש דומה, נתונים טובים..),
או שאתה לא מנסה ומסיים.

אם החלטת לנסות לבדוק את זה עד הסוף,
אז נתנו כמה עצות טובות איך לעשות את זה.

בהצלחה!

אשה חכמה יעצה לי בעבר בנק' אחרת בקשר ועזר לי מאוד.

לא הזכרתי..כדי לא לגרום פה למהומות 

מכירה את זה, צריך המון סבלנות.
בהצלחה!!

יש תקופות כאלה שפתאום מציעים לך כמה בחורים מאותה עדה אחד אחרי השני -
ואת לא מבינה למה העדה הזאת עושה עלייך ''אמבוש'' עכשיו

כל זמן שהם מהעדה שלי

מציעים לי אותם כי הם מהעדה שלי

אצלי זה מהווה יתרון, תחשבי על זה שכל המנהגים, ההליכות והמנטליות דומה. 

 

 

1. לא מתה על המנטליות הזו

2. כשזה הקריטריון היחיד שעל פיו אנשים חושבים על התאמה אז זה מעצבן. זה שאנחנו מאותה עדה ממש לא אומר שאנחנו מתאימים

איזה מזל שצריך להתחתן רק עם בנאדם אחד 

 

אין לי אלא להיות איתך בליבי  

 

עוד דבר, אל תהססי לומר לאנשים שמציעים מה את מחפשת ומה חשוב לך.

ככה לאט לאט הם ילמדו למה את כן מתחברת. 

אולי זה קשור לחוק מרפי או משהו דומה... 

שלא התכוונתי להיות ציני...

מעצבן בצדק.

24-40 זה 16 שנה הפרש...

היי חג שמח !!
אנחנו לא מנסים סתם להכניס אנשים לאירוע העיקר למלאות את המכסה , אנחנו מחפשים לבצע כמה שיותר התאמות ככול הניתן מבחינת גילאים ,רמה דתית ,וכו , בגלל זה שווה ליצור קשר


אם יש שאלות נוספות אפשר לפנות לטלפונים נענה בשמחה , בטלפון של מאיר יש טעות אז לפנות לשאול , אני אשמח לנרשמים מהפורום הזה כי זה פורום איכותי , בהצלחה לכולם ..

כול הכבוד על היוזמה !

אם אני בלי רכב , אין לי בכלל אופצייה להגיע?.

מה הקטע כזה רחוק?.

הרעיון שזה יהיה גם לתושבי האיזור שם שהמרכז לא כזה קרוב אליהם , גם קצת לצאת מאזור המרכז זה נטו בונוס
בכול אופן יש את המספרים אם יש לך עוד שאלות אענה בשמחה
*עדיף טלפונית ולא פה בפורום כך שאוכל לענות לך ישר ובהרחבה

אנחנו פשוט מאוד קרובים לתחילת האירוע עצמו ואני לא תמיד נמצא בפורום אבל הטלפון תמיד עליי ..

שזה ממש ממש קרוב,השנה!בעז'ה

מצד אחד אני בטוח שזה קורה ממש עוד רגע, מצד שני יש פחד ממש גדול להתקע שנים בדייטים

לאחר קריאה של שנה שעברה,

מעניין שנה שעברה נתתי 10 וכמעט התחתני,

השנה בטוחים שיקרה, כנראה נתחתן...

בעז"ה.. 

למיטב ידיעתי 2 משם מצאו את בחירת ליבם
בעזה השרשור הזה יהיה אפקטיבי לא פחות

רק שבמקרה הזה היא מצאה את *בחיר* ליבה

אז עדיף שלא אשער כרגע השערות.

בע"ה הוא יפתיע אותנו!

4.

טוב, התשובה שלי לא רלוונטית לכאן.

בביאת המשיח

ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אני מאמין''-

אני מאמינה ככל שעובר הזמן שהנה הנה החתן בא!!

בעז''ה זה יקרה השנה,
מליון אחוז

סתם.
שרשור חמוד.

רשמתי 10 ואני..עדיין רוקה.
בתחושה שלי גם השנה 10 ויותר מכך
הלואי!!!

באמת שלאף אחד שלא עמד בניסיון הזה אין זכות לשפוט אותך.
קרה גם לי, בשבת האחרונה שכולם התכנסו אצלנו ביחד...
כל כך מכירה את ההרגשה, התחושה הזאת שאת בעמדת מכץגננה וצריכות להגן, כן להגן! על עצמך.. על הכבוד שלך..
כי אלו שסביבך נחלקים בדעה האם את לא מבינה מה לחפש, או שאת בכלל בל''חית חסרת הצדקה ("כאילו, את יותר מידי רוצה להתחתן, אז מה אם את מחפשת כבר שנה, זה לא מצדיק את זה שכשמציעים לך מישהו את מבקרת מהר - הלו יש זמן..")
כשהם עצמם מצאו כל כך מהר.. בתוך פחות מחצי שנה..

אבל
אני החלטתי שהם לא יהרסו לי את השמחה,
וגם לא יקררו לי את הרצון למצוא את החצי שלי,

ה' ב''ה לא ניסה אותם במה שאני עוברת,
ואני שמחה בשבילם שזה נחסך מהם..

החג הזה חשוב כל כך -אומרים שמי שמח בחג הזה - ישמח כל השנה.. ומי ששמח - ה' נותן לו סיבות לשמוח..
אז..
אני יודעת שזה קשה,
אבל את מסוגלת,
לאסוף את השברים..
לקום, ולהחליט לשמוח..

''ההרגשה שלך - היא בחירה שלך.. אנחנו בוחרים מה להרגיש - ללא קשר לדברים שקורים לנו'' (מקור - אבא שלי)




שולחת לך מפה חיבוק גדול

ומאחלת לך שה' ייתן לך רק סיבות לשמוח!!
שנזכה לשמוח פה כולם בקרוב בשמחתך...

לסבול ביקורת בעניינים אלו זה הדבר הכי קשה
במיוחד מאלו שבאמת רץ להם....
זה באמת כואב
אמרת ש'ה יאספני' זה לא מנחם -מה שאני יכולה לומר לך שאני גם בעסק הזה ובאמת אין כל כך מה לנחם.
את רוצה את התמיכה של האנשים שאת אוהבת ומקבלת ביקורת לא מוצדקת...
תנסי למצוא מישהו שיבין אותך אפילו מחוץ למשפחה זה יכול לעזור
מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את האחד שלך
ולא תעמדי במצבים כאלו יותר.

שה' יתברך ישמח את ליבך

מה הם בכלל יודעים. הם לא יודעים כלום, ולא משנה כמה הם יגידו ויחשבו שהם יודעים, זה לא ישנה את המצב. הם באמת לא יודעים כלום.
אז הם לא יודעים, אל תתני לשקר רגליים שאין לו.

צפצפי עליהם. כל עוד תתני לדברים שלהם מקום אצלך, הם ירשו לעצמם להמשיך.

המטרה של הנסיון, הוא להעלות אותך. אולי הוא רוצה שתחזרי עוד יותר את העצמאות שלך, ותחליטי שדעתיהם של אלה שלא מכירים אותך באמת באמת, והעיקר דעה שמחלישה אותך, לא מנהלת אותך.

אין מישהו בעולם שיכול לשפוט אותך
תהיי חזקה ותמשיכי לצאת ולפעול כפי שאת רואה על מנת להתחתן
אל תתני לאף אחד אף אחד להפיל אותך ולייאש!!
כשאת בוכה תדברי עם ה' ותתפללי אליו.
ובכלל-אומרים שהכוח של הבלגה על עלבון הוא כל כך עצום ומסוגל לישועות

את כל כך צודקת. בא לי לתת להם מכות!!

גם בגיזרה המשפחתית אצלי נאלצתי להציב גבולות.. אסור לדבר איתי על זה. אסור לשאול אותי על זה. אסור לרמוז או לקרוץ שום דבר! כמו בברכהמ''ז. היצר הרע של החג

תרגישי בנוח לכעוס עליהם בפניהם ולצעוק על שלך. זה פשוט לא בסדר. בשום צורה.

נשמה אהובה, החג עוד לא נגמר, את הולכת לשבור בו שיאים של שמחה!

אין דבר יותר גרוע מביקורת ותחושת שיפוטיות, ועוד מצד האנשים הכי קרובים.

סליחה שאני אומרת, אבל מה הם מבינים בכלל? איזו זכות יש להם לדבר עלייך? יש להם מושג מה את עוברת? הם עמדו בכל הניסיונות שלך, התמודדו עם אותן ההתמודדויות?  

ועוד לשמוע הערות ממישהי שהתחתנה עם הבחור הראשון... וואי וואי וואי, נשמע כל כך מעצבן!!! 

מחזקת ומנחמת אותך, וכואבת יחד איתך. זה כנראה חלק מהניסיון שאת צריכה לעבור.

יכולה להגיד לך שבכל הדברים המכאיבים שעושים לך אחרים - יש גם משהו טוב. למה? כי הם משייפים אותך. כמו נייר זכוכית שמחליקים איתו רהיטים ואבנים, ככה גם את - נהיית חלקה ורגישה בדרך הכואבת, ובבוא הרגע, אחרי שגם את תתחתני (בע"ה, עוד השנה) ותשבי בסעודת חג עם האחות הרווקה של בעלך שיחי', ותאזיני לכל העלבונות שמטיחים בה הסובבים - את תדעי יותר מכולם מה היא עוברת, תדעי לנחם אותה ותהיי האדם הכי רגיש בעולם לסיטואציה שלה.

 

את תזכי לשמחה ענקית בקרוב, את תראי! לא רחוק היום שינחת עלייך כל כך הרבה טוב, שלא תדעי מאיפה זה בא לך וכבר תתחנני מה' שיפסיק, פשוט כי את לא יכולה לקבל עוד! 

שולחת חיבוק חם מרחוק

 

זה החג שנאמר בו להיות בשמחה, 

והשמחה נמדדת בו לכל השנה...

 

אני כל כך מבינה אותך . כמה זה קשה, וכמה זה מבאס שמגיעים למצב שבוכים בחג האהוב הזה!
 

וכמה קשה לקבל ביקורות מאנשים שאפילו לא מבינים בתחום, ואין להם עניין ומושג בנסיון הזה...

 

אוהבת אותך, תהיי חזקה...

 

תתבודדי לה' לפחות כמה דקות כל יום.. והרבה תהילים

 

 

איזה מבאס

גם אם את לא מרגישה את זה

הקב"ה אוסף את הדמעות שלך
דמעה לדמעה
ואוסף אותם למים חיים
שמפתחים אותך עוד ועוד
שתהיי הכי הכי איתו. עם האיש שלך.

כל דמעה היא עוד קצת.

ואחותי, למרות הקושי,
תחשבי מה משמח אותך ותשתדלי בזה ממש.

האמת שכתבתי את זה הרבה בשביל עצמי. גם לי היה ויש עצבות מסויימת. אומנם לא בגלל שום אח, אבל גם בנושא הזה😕
קצת אנוכי. אבל אני מקווה שזה יחזק אותך גם.


נ. ב כל פעם שכותבים פה על נץ נושא הזה, אני נזהר יותר עם אחותי. לא להיות ציני מדי איתה על הנושא הזה. מקווה שהיא לא נפגעת ממני.



חג שמח!

קודם כל

ויאללה בע"ה אני מקווה שהנה באה שנה חדשה שתביא איתה בשורות טובות!!

פשוט שטויות לגמרי.

 

חבל לקלקל לך אפילו רגע בשביל זה.

 

כל הכבוד שהשתדלת לשמוח, באמת, מצד עצמך. זה העיקר - כי זה מה שאת.

 

ביחס למה שאמרו, תחשבי שזה בערך כמו מי שעוסקת במכונות תפירה שמביעה דעה "מקצועית" על רכבים. מחייכים, לא מתייחסים... אפילו אם זה נאמר ממש ב"מבינוּת" (והראיה הפשוטה שלא מבינים בכך כלום - כי מי שמבין, בחיים לא ידבר כך.... זה גם לימוד הזכות עליהם..).

 

מועדים לשמחה,

 

תחזירי את החיוך,

 

זו גם סגולה טובה למצוא מישהו מתאים...

 

 

אז אני בכיתי השבת על דברים אחרים, וניסיונות אחרים לגמרי, ממש תוך כדי העלבון והבכי הקב"ה האיר לי מחשבה שכל כך עזרה לי וכשקראתי עכשיו מה שכתבת חשבתי שאולי גם לך זה ייתן משהו...
אז מה שממש שינה את ההסתכלות שלי תוך כדי הקושי, היה שחשבתי שדווקא כשאני נמצאת בכזה מצב של קושי ועבודה קשה כל כך על המידות, זו הזדמנות לבקש מה' על משהו שממש חשוב לי, שה' יזכה אותי בזכות הצער הזה (אני התפללתי על זיווג לאחותי הגדולה והאהובה).
אחר כך היום כשהיה לי עוד עניין מתסכל מאוד עם הבת שלי, גם התפללתי לה' שבזכות העבודה שאני עובדת על עצמי להגיב בסבלנות (והיה באמת קשה...) שה' יזכה את אחותי בזיווג.
ברגע שהצער מנותב לכזו תפילה, הרבה יותר קל לשאת את הקושי,פתאום הכל תופס פרופורציות אחרות.
(אני לא יכולה לספר על זה כסגולה שעבדה, כי זה קרה רק היום, אבל אני בטוחה שהתפילה לא שבה ריקם גם אם לא נראה את התוצאות מיד...)
ושבעז"ה הקב"ה ישמח אותך וישלח לך שנה של שמחה בכל התחומים!

@חיהל'ה

@עונה חדשה

@חלל הפנוי

@סוסה אדומה

@מישהי 1

@רחפת..

@איוושה

@לב אוהב

@*צועד*

@ניצן_מ

@צריך עיון

@ד.

@שמן פשתן

@בארץ אהבתי (למה לא מתייג???)

 

תודה לכולכם!!!

עזרתם. 

עזרתם המון!!!!

 

אני יותר טוב. ב"ה.

 

רציתי להגיב לכל אחד.

כי מגיע לכם.

ויש לי יותר מה לומר.

 

אבל אני מותשת

 

אז רק אומר שוב תודה.

תדעי שכל התגובה שלך הייתה ממש שווה,

והסוף שלה בכלל.... נתן כח!!

אמנם לא כיוונת לזה, אבל השרשור הזה חיזק גם אותי. גם אני בימים האחרונים נאלצתי להתמודד (בתחום קצת אחר) עם מנה גדושה ופתאומית של הערות-האשמות-קביעות מכיוון של אנשים שלא מבינים כלום ממה שהם אומרים, והבעיה שאי אפשר להתעלם, הם דורשים התייחסות והם יותר מבטוחים באמת ובתמים שהם שווים אותה, וקשה להחליט עם עצמי שהם באמת לא מבינים כלום, כי בכל זאת מדובר באנשים שקרובים אליי, ואת דעתם של רובם אני מאוד מעריך כמעט בכל תחום אחר, דעה שקולה ועניינית - ואז פתאום לחשוב עליהם שבזה "הם טיפשים" זה בכלל לא פשוט. כמו מבוי סתום שכזה - אין מה לעשות, רק להתפלל שייגמר ולא יזיק.

בקיצור - אז ניתבתי את התגובות כאן גם אליי, וזה עזר לי.
בהזדמנות זו - מועדים לשמחה ושבוע טוב!

שמחתי לעזור

 

ואל תשים עליהם.. על כולם.

את כל המכלול, אז דבריהם כנראהיהיו פחות נכונים.

צריך לזכור שלכל אחד ואחת יש שיקולים אחרים וזווית ראיה שונה, ממילא הם פחות יבינו את הקשיים שיש לך.

בס"ד

ככ כואב לי לשמוע שבכית!
ענק!!!
וו- וואי.. באמת באמת קשה!
לשמוע ביקורת זה דבר ככ מחליש.. במיוחד בדבר שבו ממש קשה לנו..!
וזה לא משנה אם הם יודעים באמת מה ההתנהלות שלך ואם גם הם חווה דברים כאלו בדייטים, אין להם שום זכות שבעולם לבקר אותך ככה!

שתדעי- שאת בחורה מהממת ממש!!
גם חיצונית ובמיוחד בפנימיות שלך שממש מקרינה החוצה!
[ועכשיו אני מכירה אותך אז אני יודעת!]

והאחד שלך ככ יזכה בך!
ב-א-מ-ת!!
בעז"ה מאחלת לך שזה יקרה ממש בקרוב, בקלות ובשמחה גדולה! ושתרגישי איך הקב"ה מלווה אותך בטוב אמיתי ומוחשי!

ובינתיים- קומי! צאי לבלות ולשמוח! לכי עם חברות ותעשי
רק מה שאת אוהבת,
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב!


אוהבת אותך יקרה!

קראתי את התגובות שלכם,

וקראתי שוב,

ושוב.

 

וכל פעם קבלתי עוד כח,

ועוד נחמה,

ועוד יכולת לשמוח

 

לא נראה לי שאתם מבינים כמה עזרתם,

אבל פשוט המון!!!

 

אתם מדהימים.

באמת.

כולכם.

 

מודה לה' על האפשרות להיות כאן בפורום הזה

 

 

ורק אעדכן שהיתה לי אתמול שיחה עם אמא שלי,

לא פשוטה בכלל,

הרבה דמעות (שלי, כן?...)

אבל הדברים יעברו הלאה בעז"ה, ואני מקוה שהאנשים ילמדו את מקומם

 

 

 

 

המשך חג שמח שמח לכולם!!

שוב תודה רבה!!

 

ובעז"ה בקרוב הקב"ה ישמח אותנו שמחה שלימה.

את כולנ"ו.

שתהיי עם מי שמתאים לך ושאת מתאימה לו.

רק את והוא תוכלו לדעת האם זה נכון, האחים שלך פחות מבינים מה את לגמרי צריכה. לכן, תזכרי שהם לא באמת מבינים יותר טוב ממך.
אני בטוח שאת בחרת להתנהל נכון לפי מה שמתאים לך על סמך ההיכרות מכאן, שנשמע שברוך ה' יש לך שכל והבנה.

ולגבי התחושה, אנשים פעמים רבות משליכים מנסיונם על אחרים, אבל זה שלא בצדק, כי הקב"ה נותן נסיונות שונים לכל אדם ואדמה
אמנם, את יכולה לבחור מה ללמוד מאחרים, אך הם לא מסוגלים לשפוט ולהאשים.

זה ממש לא נעים כשאחרים שופטים אותנו ובעיקר בנקודות רגישות, אז העצב מובן.

יהי רצון שמכאן והלאה יהיו לך רק סיבות לחייך ושתזכי בזמן הראוי והנכון לבחור הראוי, הנכון והטוב ושיהיה לכם רק טוב יחד תמיד (ושתעופו זה על זו וזו על זה)

הצלחת להצחיק אותי, אז תודה.

וכמובן שגם מה שכתבתי לאחרים רלוונטי מאד...

 

>>>>

תודה לכולכם!!! - לקראת נישואין וזוגיות

 

שוב להגיד תודה אנשים!!! - לקראת נישואין וזוגיות

תמיד כיף לקבל מחמאות בפורום

שהסביבה שלי תהיה בעמדה מפרגנת ולא בעמדת הביקורת, במיוחד כשכל המאמצים נעשים..

 

כשמדובר בבנים/ות בוגרים ורציניים, וקל מאוד לראות את זה, אז הדבר הראשון לדעת הוא שהבחור/ה עושים הכל מצידם ומה שנשאר זה רק לחזק כי גם ככה זה לא פשוט- אני כן יכול לקבל בצורה מסוימת את התגובות מאמא או אבא כ אצלם זה מגיע ממקום דואג ואמתי וגם אז זה לא כ''כ פשוט...

 

נראה לי שבאופן כללי כשמדברים על השפעה וחינוך צריך שתהיה הבנה בסיסית איך זה עובד- מה שבטוח זה לא קורה בהטחת האשמות אלא רק מתוך חיזוק ותמיכה

בררתי על בנות בסוכות,

עשיתי טלפון ראשון בסוכות,

אבל מעולם לא יצא לי להיפגש.

 

לא יודע למה זה, זה לא היה מתוכנן,

אבל אני בהחלט משתדל להיות מהעצלנים שמשבח רבי אליעזר,

שיוצאים מהסוכה כמה שפחות במועד.

משבח אני את העצלנים...

והרב ציין את מידת העצלנות בסוכות.
בגלל זה שאלתי. לא בקיאה בגמרא 😅
תודה! ואשרייך

''ושבח אני את המתים שכבר מתו''🙄😮😯🤐
עשה לי אסוסיאציה קשה

"שהיה ר' אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל"

אבל גם אם היו,
לא הייתי רוצה לצאת בחג..

מקבלים הצעות, יוצאים פחות.. מעדיפים להישאר בסוכה

לפגישות

אבל פחות בקטע של הצעות.. 

ובבין הזמנים.

בהם, והם עוברים דרך מקומות שחרדים נפגשים, ובבין הזמנים אני רואה הרבה יותר זוגות.

הרבה חרדים לא נפגשים באלול ואז בחגים כן

בחגים יש בין הזמנים ויותר קל לבחור להיפגש

 

מעבר לזה, כמו ששריקה כתבה מאורסים נפגשים יותר בבין הזמנים,

אצל רוב החרדים יש כללים כמה להיפגש( ולדבר) בתקופת האירוסין. אצל ליטאים מקובל שמדברים פעמיים בשבוע ונפגשים פעם בשבועיים. בד"כ אין כללים בחג ואז נפגשים יותר וגם לפגישות ארוכות יותר.

לא שמעתי על הצעות שנדחו לי כי היה אלול,

אם כבר בגלל חגים שכל רגע שיש חג ואין לאנשים כח להפסקות כאלה גדולות בין דייטים.

 

(כמובן שזו חויה אישית שלי. אבל מההיכרות שלי עם העולם החרדי, מבפנים, לא ידוע לי שבאלול לא נפגשים)

לא מקבלת הצעות כבר זמן רב לצערי הרב. תקופת יובש.
ואחותי הייתה בחג ושאלה וקצת חפרה בנידון. סתם הציקה וביאסה

בדיוק המצב הזה..
חיבוק של הזדהות

בעיקר מעצים את תחושת החסר

דווקא כשכיף לי אני רוצה לשתף חבר אמיתי

וגם שכולם מגיעים זוגות זוגות....

תמיד היה לי חלום להיות מאורסת בסוכות אז עכשיו אני מברכת את עצמי שאני לא אהיה מאורסת בסוכות כי עד סוכות הבא כבר אהיה נשואה בע"ה.

 

ותשובה קונקרטית יותר-

לא יצא לי אף פעם להיפגש בסוכות.

יוצא לי לקבל יותר הצעות אחרי חג, אני חושבת שזה בגלל שמתחככים עם הרבה אנשים.

כי רציתי להיות 100% עם המשפחה...

והיום זה קצת התערער, בהקשר לשירשור שפתחתי....

בס"ד

 

אוףף.. מבאס!

 

 

ושמתי לב למשהו מעניין-

אתה (בתור בן) נשאר עם רגש של הקשר רק למישהי אחרת

בעוד שבנות ישארו עם הרגש לאותו אחד...

 

קצת מטריד אותי האמת..

וזה גרם לי לזה להיות ככה.

אבל אני לא אפתח את זה פה...

אבל מחכים לאחרי החג כדי להיפגש

משמח

אמן

מצידי הייתי נפגש מיד

בס"ד

בעז"ה שיהיה לכם בהצלחה!!

אני בכל מקרה בעד לנצל כל יום שאפשר לדבר הזה - בעיקר כי אני מהעצלנים שאין להם תוכניות גרנדיוזית לחג - בסוף בע"ה כשאהיה נשוי אני חושב שלא אתחרט על זה שבכל מצב נתתי את המקסימום כדי להתחתן

ושל המדוייטות.

השעון הפנימי, שמכוון למוכנות, שייך לך ולא להורים. עם כל הכבוד להם, ויש הרבה הרבה כבוד, תגיד להם שזה עוד לא הזמן ושיפסיקו ללחוץ. ואת ההצעות תחסום, תגיד שאתה עוד לא מעוניין לשמוע.

רק כשתרגיש בשל, תתחיל.

מה הקול של היצר הטוב ומה הקול של היצר הרע, וגם בתוכם, איזה חלק של קול הוא של היצר הטוב ואיזה של היצר הרע. ואל תפסיק לברר, כי כל יום יש לו את הנכון של אותו יום.
ותלך אחרי הטוב שמקדם אותך באמת.
ואל תשכח שרק אתה יודע מה הוא באמת, כי לכל אחד יש יצר טוב אחר. אז תאזין לו הייטב הייטב.
אחרי שתהיה בטוח שאתה הולך אחרי הטוב, ותלך אחריו באמת, אתה תהיה רגוע, ולא תישאר מתוסכל.

למעשה אין לי מושג מה באמת נכון לעשות, רק אתה יודע.

ההרגשה שסה''כ אתה יודע מי אתה, מה אתה רוצה, שאתה מכיר את עצמך מספיק טוב כדי להביא את זה לבת אדם שמולך.

גם אם הסביבה לוחצת, זה לא חשוב. אל תצא כי ההורים רוצים. תרגיש ש*אתה* רוצה את זה באמת.
חשוב לשים לב שאתה לא נמרח עם זה יותר מידי כי אתה אף פעם לא תשאר מי שאתה, תמיד תצמח, תשתנה, ותמיד תהיה בתהליך פנימי עם עצמך. גם בגיל 80 ולכן כשאתה מרגיש שאיכשהו נסגרת על עצמך (גם אם לא 100%) תוכל להתחיל לשמוע ולצאת..

*היתה לי רבנית במדרשה שאמרה שמגיל מסויים להתחיל לשמוע הצעות גם אם לא ממש מוכנים כי זו יכולה להיות הצעה טובה ממש, ואז אפשר לנסות.
אני לא מסכימה איתה בזה.
ויכולה לתת דוגמא על עצמי- התחלתי לצאת יחסית מאוחר מכל החברות שלי (קצת לפני 22) והשתדלתי לא לתת לסביבה להשפיע עליי למרות שהתחתנו/התארסו/ילדו מסביבי. נתתי לעצמי להיבנות בקצב שלי. (עם יד על הדופק שאני לא מתמהמת מידיי, כי שוב, תמיד מתפתחים ומשתנים)
אם הייתי מתחילה כשאני לא באמת מוכנה אז יכול להיות שהייתי לוקחת הרבה הפסקות בין לבין או לא יודעת מה..

בקיצור לדעתי האישית, תן לעצמך זמן ותתפתח, תבנה את האישיות שלך ובעז''ה כשתרגיש כמעט מוכן (אל תחכה ל100% וגם לא ל90%) תתחיל.
בעז''ה בקלות ובשמחה!

לא אהבתי שכתבת על ''העצמאות והבניה של עצמי''
זה נשמע לי כמו ההשקפה החילונית של למצות את החיים ולממש את עצמך וכו' ולהתבסס לפני שמתמסדים..
השקפה קצת אגוצנטרית בעיני.

ההתבגרות של אדם נשוי לא נעצרת - להפך..
הוא מתבגר חבוננ את עצמו, אבל בצורה שונה. כי סגנון החיים שלו שונה..
חיי נישואין טובים מלווים בעבודה עצמית ובבניה משותפת..


אבל,
אם אתה מרגיש שמשהו הם לא טוב עדיין ולא בשל לחיי נישואין -
ואתה יודע על מה לשים את האצבע כגורם מעכב,
ובאמת לעבוד עליו - או על התחומים האלה -
כדי להכין את עצמך לחיים..

וכן,
יש מצב של ''שמא יקדימנו אחר''
ולכן כדאי שתבדוק עם עצמך,
האם ההרגשה הזאת היא משהו ממשי,
או סתם חשש - או רצון ל''עצמאות'' למימוש עצמי מזוייף

זה תלוי גם בגיל שלך כמובן -
שאני לא יודעת מהו..

תנסה לחשוב עם עצמך בן כמה אתה ומה הגיל שנראה לך רצוי בעיניך לנישואין והאם עד אז תסיים'' לבנות את עצמך..

פשוט מחדדת כי יצא לי להכיר מקרים של אנשים שפירושו לא נכון את התחושות שלהם..

אם אתה מרגיש שאתה לא מוכן בגלל משהו מחייב ( תפקיד בצבא/ הרגע התחלת ישיבה וכ"ו) אז אולי עדיף לחכות  קצת, מצד בנייה עצמית- על זה רק אתה יכול לענות לעצמך (אבל תזכור שאף אחד לא מגיע לנישואין וזוגיות כשהוא מושלם, תמיד יש על מה לעבוד) לפי מה שראיתי אתה די צעיר, אתה צריך להאמין שאם אתה מחליט שאתה לא בשל להתחיל להפגש עכשיו אז ה' דואג שלא תפספס את האחת שלך בינתיים( מצד שני לא חושבת שנכון לחכות יותר מדי זמן) ולגבי עצמאות-לכאורה נישואים, נראים מבחוץ כאילו אין לאף אחד מבני הזוג זמן לכלום (להשקיע בעצמו) זה נכון בראייה מבחוץ  אבל היתרון בזה עצום-אתה ואישתך בונים בית משותף ואתם קובעים  איך הוא ייראה ומה שייכנס בו (מבחינה חומרית ורוחנית)ומתוך השלמות של היחד- אתה מביא את עצמך הכי נכון,הכי שלם.

כמובן זה רק אחרי שתחליט שאתה בשל לכל מה שזה כולל,

 מצד אחדלהיות מציאותי, אבל לא להרבות בפחדים מצד שני.

והכי חשוב, תזכור שה' איתך לאורך כל הדרך.     

 

ממש לא צריך להתחיל לצאת לפני שאתה מוכן , הכל חיצוני ביחס לזה.
מצד שני זו יכולה להיות קריאה לבירור עצמי בעניין המוכנות וכ'ו, אולי קריאה ליציאה משאננות כלפי הנושא וכלפי החיים בכלל (לא אומר שאתה כזה) , ואפילו דחיפה להתקדמות מהירה ואיכותית יותר.

של אנשים נשואים כוויתור על העצמאות שלך. אין לך מה לצאת.

אין דבר כזה "לפספס הצעות מתאימות" . את ההצעה האמיתית ה' ישלח לך כשתהיה מוכן, ורק אז. אתה מצידך צריך רק לעשות את החשבון אם אתה מוכן, ולא לקבוע ע"פ שום שיקול חיצוני. קח את הזמן, להיבנות ולהתייצב, לבסס את האישיות. להתחתן זה לא משחק ואי אפשר לגשת אליו כשלא מוכנים.

הגמרא בסוף ברכות מתמצתת את זה במשפט אחד- "כל הדוחק את השעה - שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה - שעה נדחית מפניו"- מי שדוחק את השעה, המציאות תתנקם בו, ומי שמתאזר בסבלנות ולוקח את הזמן בנחת, מה שמוכן לו לא יברח לשום מקום. הכל בהשגחה

בהצלחה אחי!

בהחלט יש אנשים טובים

אתמול אחיינית שלי שאלה אותי אם אני עדיין מחפש כלה (במבט של דודה לחוצה)

שאלתי אותה- למה כמה זמן את חושבת שאני מחפש?

- לא יודעת.. מאז שאני תינוקת..

- את יודעת בן כמה אני?

- 25

נרגעתי.. היא סתם הוסיפה לי כמה שנים

בת כמה היא?

"בהשתדלותי מתי את תתחתני?"
"כשאני אמצא את החתן שלי. רוצה לעזור לי לחפש?"
חושבת רגע...
"אז תתחתי עם ***!"
עניים בורקות מהרעיון המבריק
"אבל אני לא יכולה הוא אח שלי.. אולי אנחנו נתחתן?!"
"טוב אני יהיה החתן!"

מאחיין שלי😍😘
מתוק שכמוהו:
חיהל'ה, את כבר מחותנת?
אני: לא, עדיין לא, מתוק שלי
הוא: אז את מחפשת חתן?
אני: כן
הוא: איזה חתן את רוצה? מה את מחפשת?
אני: (זרמתי איתו) אני רוצה בחור חכם, ירא שמים, שומר מצוות..
הוא: אה את רוצה דתי? אז זה יכול להיות אפילו אני?🙂
אני: אני חושבת שאני מעדיפה מישהו שיותר קרוב לגיל שלי..
הוא: (מברר בקור רוח) ובת כמה את?
אני: 20..
הוא: (בקול מאוכזב), אהה.. אני רק בן חמש.. זה ייקח עוד מלא שנים..

האמת שיש לי פה כשאני עונה לכל החכמים שיש להם פתרונות לכל בעיה ובטח לבעיה זו

ותודה שהארת לי להסתכל על האנשים הטובים בדרך,
שנראה לי שאני לא מפספסת, אבל מעכשיו אקפיד יותר
תודה

אולי אני דווקא צריכה ללמוד לענות כמו שצריך,
במקום להתגונן😐

מספיק פעם אחת בצורה תקיפה אבל גם מכבדת
וזה לא חוזר שוב
מניסיון

המון הצלחה צריך אומץ💪

שתביני שהדעות נחלקות אצלנו
גיסה חפרנית אחת טוענת שהיא ''פוחדת'' עליי ומגוננת עליי שאולי אני לא מספיק בשלה - עובדה שהתארסתי וביטלתי מיד - כי התגלה שלבחור יש בעיה נפשית.. - אז היא טוענת שזאת הוכחה שאני לא מסוגלת עדיין לבחור חתן!
עובדה שהפילו אותי בפח פעם אחת..
(סוג של מאשימה אותי בדבר שלא היה לי איך לדעת.. וזה קשה לי, גם זה שהיא טוענת שזה נובע מ''חוסר בגרות'' כביכול.. וגם עצם האשמה הזאת..)

וגיסה שניה - טוענת שאני בל''חית וזה לא בסדר, ואני צריכה לנשום ולא לחפש ככה..

וכן הלאה..

טיסה אחת, נשמה טהורה, בתוספת חיזוק משני אחים שעדיין לא ''בעסק'' - טוענים שאני נורמטיבית לגמרי ושהם פשוט מעולם לא עמדו במקום שלי..

מבינה?

תקשיבי טוב,
כל אחד יכול ליפול בפח זה לא קשור אישית אליך
אני גם מכירה סיפור של משהי מהממת שגילתה דברים אחרי החתונה!!! בא לבכות שאני נזכרת
ככה שאל תחשבי לרגע שיש בך בעיה
את יכולה רק לקחת מסקנות לפעם הבאה
לגבי האומץ והתקיפות - את אישה וזה בא לך בטיפה יותר מאמץ מאחרים וזה מעולה כי זה מה שאת
תאהבי את עממך ואל תחשבי שיש לך בעיה
מבינה אותך ומנסה לחזק...

אבל כשבאים ומטיחים לי בפנים בקול מתחנחן ובוגר ו''דואג''
שאולי כדאי שאתבגר לי עוד שנה שנתיים
וזה התירוץ -
אני פשוט קצת מתאבנת..
לא עברתי מספיק עד עכשיו?
למה לזרות לי מלח על הפצעים..?!
אני ב''ה שמחה שגיליתי מיד אחרי שהחלטנו וסגרנו,
ולא אחרי החתונה..

הבחור כבר נשוי,
עם בחורה מאד חכמה ומוצלחת והכל..
שנפלה בפח בדיוק כמוני..
רק שלא היה מי שיעזור לה לצאת כמו שהיה אצלי..

(מקוה שזה בסדר מצידך שאני אומרת ככה על גיסות שלך)

 

את פשוט גיבורה שאת מתמודדת מולן,

 

ואם את שומרת על קשרים תקינים ומסבירי פנים,

אז את בכלל אלופה!!!

 

לפעמים הם באמת מעצבנות..

זה הקטע,
שאני לא מתמודדת..
אני יותר התגוננתי עד היום..
במקום להגיב קונקרטית - ''אני שמחה שאני מעניינת אותך, אבל החיים שלי הם ענייני הפרטי ולא העסק שלך..''

אולי בפעם הבאה אקבל אומץ..

להתחתן גם,
ולעשות את אותו קטע מעצבן לאחרים!!
>צ<

אתה מבטיח לעצמך שאתה לא תהיה כזה..

ולכן הם כבר לא איתך..

בסופו של דבר,
נפגשים בחתונה של חברות משותפות,
והנשואות מדברות ביניהם על הריונות, ועל הבעלים.. ועל קטעים מצחיקים שקרו במשפחה,

פתחו לעצמן מין מעגל סגור כזה של חברות שנמצאות בשלב שלהן - ולרווקות אין כל כך כניסה..

הם פשוט עברו שלב..

פגשתי חבר, שהפעם האחרונה שפגשתי אותו היה לפני חצי שנה, בחתונה שלו ולפני 3 שנים לא פגשתי אותו..
ואנחנו בקשר ממש טוב, אבל הדיבור לא היה כיף..

חידשתי לעצמי מלאי של חברות רווקות...

טבע אכזר.

 

אמממ בעצם.

זה ממש מעולה שזה לוקח אותך לכיוון הזה. 

(אותי זה לקח למקומות אחרים לגמרי...

הגעתי למסקנה... - לקראת נישואין וזוגיות)

בעז"ה יהיה לך בקרוב ממש בית משלך וחום, אהבה ושמחה...

ואולי אבל רק אולי, לא תשכח את החברים 

 

 

ששואלים אותך: איפה את?? למה את לא בקשר??
נראה שאת השתנית מהחתונה שלי, לא אני....

חוץ מחברה נשואה אחת כולן רווקות...

אני מצטער שהעליתי את זה כאן, פשוט ניסיתי לדבר עם חבר אחר והוא לא ענה..
בואו ננסה להבין אותם! הם באמת בשלב של החיים! ולחיות עם בעל/אישה זה דורש הרבה..
לכן הם פחות איתנו!

דווקא היה אחלה נושא

פשוט אני פשוט מרגיש שהפורום הזה יותר מדי פסימי!
ובאמת מאחורי כל דבר אם קצת חושבים-יש סיבה..

אולי באמת יש סיבה...

אבל אם חושבים הרבה המממ, אפשר להגיע למסקנות קשות יותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

כמו שהובהר מהמעשה של ר' נחמן...

@כי בשמחה תצאו. וכו' וכו'

 

 

ברמת העיקרון אתה צודק, נק' לשיפור, במיוחד אצלי

אנשים עייפים מידי בשעות האלה..