עבר עריכה על ידי מור ולבונה בתאריך כ"ט בסיון תשע"ז 11:27
מצד אחד אני ממש מבינה את הרצון הזה להגיע לשלב שכבר מרגישים קצת יותר בנוח,
מצד שני, אני חושבת שפגישה ראשונה נועדה להיות פגישה ראשונה.
אל תאיצי ואל תדלגי על שלבים.
הביישנות של ההתחלה היא קסומה והתהליך שלאט לאט מגלים עוד רבדים באישיות שמולנו הוא תהליך הכרחי.
נחשפים טיפין טיפין לתכונות ולמאפיינים.
כמו הלבנה- יש משהו מיוחד בהדרגתיות שלה. כל יום מוסיפה מעט יותר אור ממה שהיית אתמול.
אני חושבת שזה גם גורם לרצון להיפגש שוב ושוב להתגבר- אנחנו מעוניינים להכיר עוד, רוצים להבין יותר
מי הבחור.
הרעיון הוא פשוט (או שאולי לא פשוט) להפוך את הפגישה הראשונה למשהו נינוח.
איך?
א. עבודה על התודעה- זה לא ראיון עבודה . אין מטרה ליחצן.
אתם שני אנשים שונים עם מטרה אחת.
שבי עם עצמך לפני כן בבית ותאמרי לעצמך בקול שהיום בערב את הולכת להנות. את הולכת להכיר עוד בריאה של הקב"ה ובטוח יש מה ללמוד ממנה או מהסיטואציה.
ב. תקבעו במקום שירגיש לכם נוח (המלצה שלי- מקום פתוח. יש משהו באווירה של המרחבים שפותחת משהו בנו)
תחייכי בפגישה. תתמקדי בדברים הטובים שבו.
תתעסקי בלחוות ואל תתעסקי בלנתח.
ג. אם יש מקום אז לפרגן על משהו (בקטנה כזה.. רק כדי ליצור אווירה חיובית).
ד. תהיי את על הצד הטוב ביותר שלך.
זוכרת את הטסט שלך? ניסית לדמיין שאת בשיעור נהיגה ומי שיושב לצידך הוא המורה? (אני כן

)
אולי זה חלק מהפתרון...
אני ממש מאמינה ש"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".
מחשבה יוצרת מציאות.הצלחות.
ובקשר להצעה עם השוקולד-
אם לאחד מכם יש נטייה להיפר' אז השוקולד פחות מומלץ (בפגישות ראשונות לפחות) 😅