כשבנים מבררים איתכן לגבי חברות שלכן- אתן מדווחות לה?
וכשמבררים עליכן אצל חברותיכן- הן מדווחות לכן?
אם כן, לא הבנתי למה הבנים מבררים לפני הבנות, הרי כל העניין שהבנים מבררים ראשונים זה כדי שאם הבן לא יהיה מעוניין הבחורה לא תיעלב (כך אמרו לי).
כשבנים מבררים איתכן לגבי חברות שלכן- אתן מדווחות לה?
וכשמבררים עליכן אצל חברותיכן- הן מדווחות לכן?
אם כן, לא הבנתי למה הבנים מבררים לפני הבנות, הרי כל העניין שהבנים מבררים ראשונים זה כדי שאם הבן לא יהיה מעוניין הבחורה לא תיעלב (כך אמרו לי).
)...שהתריעה: נתתי את המספר שלך, חכי לטלפון..
אז היא יודעת בכל מקרה.
העדפתי האישית היא לא לדעת כשמבררים עליי.
סתם בשביל לחסוך כאב ראש, כי מן הסתם שלא איעלב. אם לא מתאים לו, זה לא מתאים לי.
אני לא יודעת אם אתה רוצה לתת פרטים אמיתיים כאן.
אתה יכול לכתוב על עצמך בכללי
[בן...גר ב...עוסק ב....רוצה מישהי ש.....]
# שם, גיל, גובה, מגורים
# מסלול בחיים ועיסוק נוכחי
# השקפה, אישיות, תחביבים/תחומי עניין
# תכונות רצויות בן/ת הזוג
# לחשוב על חבר/ה שיכולה לספר עליך ולהמליץ.

ומעסיקה אותי המון!
הלוואי ויהיו פה תגובות מעניינות...
תפוח יונתןכגודל החיסרון כך יקרת גודל ההשלמה
![]()
כלומר, אין "גזירה" כזו...
היא גם יכולה ממש לעלות.
מסתבר שזה תלוי גם בהסתכלות של האדם ובבחירתו. מי ששמח רק ב"שטויות", סביר שזה ירד עם הזמן.
מי שמפתח שמחה גם בדברים טובים, עם ערך, בונה עולם פנימי, מידות, ענוה והוספת טוב וחיפוש טובו של ה' - מסתבר ששמחת החיים שלו תגדל עם השנים. גם תתייצב ותתיישב.
ובכלל, להתרגל להסתכל בעין טובה, סימפטיה, על העולם.
לגבי רווקים/ות - אכן יש לפעמים שהחסר גורם לתחושה כזו. אבל גם הם - אם יתמקדו במה שיש, בהוספה בבנין פנימיף וגם בציפיה אופטימית, פעילה, בנושא הזה, יוכלו להוסיף סוג של שמחה.
כך שאין לי ניסיון רבתי בעניין אבל יש לי משהו קצר....שאתה ילד ונער את תלוי תמיד ברשות ההורים הם דואגים לפנק אותך ולדאוג לך לצרכים שאתה צריך ובעיות החיים (כגון פרנסת הבית,שכנים,מדיניות,עבודה,וכו..) לא טורדות אותך כי אתה לא צריך להיכנס אליהם זה תלוי בהורים ואתה גדל עם שמחת חייים של ילד שמשחק ושמח...ואז אתה מגיע לגיל שבו יש לך אחריות עליך באופן מובנה ואתה צריך לדאוג לעצמך (ברור שיש הורים שתומכים והכל אבל שאתה גדל זה אחרת..מקווה שתבינו למה אני מתכוונת) אתה יודע יותר דברים ממה שההית קטן ועכשיו לפעמים דברים אלה טורדים את מנוחתך זהו כבר אין את השמחה כמו שההית קטן ושאתה כמו קוף אחרי ההורים זהו עכשיו זה אחרת חוץ מזה נגיד שאתה בגיל שצריך כבר להתחיל לחפש כלה אז אתה דואג למה? כי לזה כבר יש וואי לזה יש לו גם ילד ראשון ואין לך את האמונה והשמחה שפשוט לחיות בנחת בלי לדאוג ולהגיד זה חסר לי ואוי מה יהיה עם זה וכו..ולהסתובב שעות שאתה מוטרד מדברים...למה חסידי רבי נחמן שמחים כל כך עד שהם יוצאים לרחובות ורוקדים??? אם אתה מכיר פחות או יותר אתמאמרי רבי נחמן אז אתה תבין את זה......אני מאחלת שכולם ידעו שיש הצלחות ויש כשלונות יש רגעי שמחה ויש רגעי דיכאון והכל צריך לקחת באמונה שלמה שהקב"ה הוא המנהיג והוא מלווה אותי כל רגע ויודע מה טוב בישבילי וכמו ילד שיש לו הורים ושאתה לא צריך לדאוג כי הם אחראים עליך ואתה בטוח והם שומרים עליך ואיתך אז ככה צריך להרגיש שאתה גדול שבת שלום
זאת בחירה שלך
זה שבצד "שמחת הילד", אפשר להוסיף שמחה יותר עמוקה, שמשתמשת גם בחיוניות מהילדות.
יש הרבה אמת במה שאתה כותב.
רווקים בכלל, ובפרט ה"מאוחרים"
[לפחות בעיניי- אם כי מה זה נחשב "מאוחר"?- בהתחשב בעובדה ש "דברים קורים תמיד בזמן נכון...
"]
נוטים לחשוב ש-
"אם אני לא התחתנתי- אז משהו בי לא טוב / אני לא שווה/ כלום לא מספק אותי כי "מה זה שווה כשאני בניוטרל"
ומסתכלים על הסביבה שנישאת [על כנפי דמיון? על כנפי שכינה? על כנפי ציפור ברזל?...] ו- הופה.
תולעת היאוש קולטת את זה -ומתחילה לכרסם....![]()
ואז המחשבות ההרסניות שרק נזרעו כאשר החברים התחילו להתחתן או להתקדם בתחום כלשהו בחיים-
הולכות וגדלות [כי התולעת אוכלת הרבה חומר למחשבה ממה שניזונת ורואה...ממש כמו זחל אמיתי],
הולכות ותופסות את מרחב החשיבה והחיים הטבעי והשמח של הבחור/ה.
מה עושים?-
1. "שוב עולה המנגינה..."
אפשר קודם כל- להרחיק מהמחשבה ומהתודעה את הפזמונים הישנים, שמיישנים אותנו ולא נותנים לנו לראות טוב את המציאות...למשל סגנון כזה:
"אני לעומת כולם" "כולם ....ורק אני...." במבע כזה-![]()
ולהתחיל לשנות דיסק למנגינה כזו:
"כולם ככה....בתלם...אבל אני?! אני מיוחד!" "כולם...אני לעומתם...! וואוו! איזה ייחוד יש בי!" במבע כזה- 
ולפרוט לפרטים את הייחודיות - מהם תחביביי, מהי תרומתי הייחודית לעולם, במה אני טוב ואיך זה משפיע על אחרים ועליי- בהיזון חוזר...
[מה מונע מאיתנו 'להתמתק'? ההתמקדות בסביבה תוך ההרגשה הדי מדכאת שמקורה במחשבות שליליות ולא נכונות על עצמינו- "אני ...וכולם..." שהובאו לעיל ^^
עוד יותר מאפירה וממררת את המצב רוח , ככה שכמעט לא צריך לקנות שוקולד מריר- הרי הוא עשוי להיות מצוי בשפע רב אצל המתמררים![]()
/מתומררים
למיניהם...
אף אחד לא נהנה כשהוא פוגש פרצוף איכה לידו. לרוב, לא נעים לשמור על קשר עם אדם כזה.
מטבע הדברים המרירות תגדל- על רקע תופעות הלוואי שלה- שגוררות יחס סביבתי זהה וכך הלאה והלאה...במין מעגל קסמים שכזה....
איך פותרים את המעגל הנ"ל?-
סעיף 2- ![]()
2. "אני -ולא מלאך!...אני הוא!"
מי מחליט עלינו?- תשובה- אנחנו על עצמינו.
הסבר- אם אנחנו נראה את עצמינו במשקפיים מסויימים, כל מה שנשדר כלפי חוץ- ייקלט.
לכן- כשאמרו לי פעם "וואו, את ממש זורחת!" זה לא היה כי מרחתי שפכטל נוצץ... - אולי זה היה כי הועבר לסביבה שדר מסויים.
כשנבחר לא ליפול בפח של "החברה- ואני"- נצליח. כי ניצור מבט חדש- אני אל הסביבה
נביט אלינו פנימה- ונחליט מה לשדר לעולם.
נשדר טוב- נמשוך אלינו טוב.
נחליט לשמוח [וב"ה יש כל כך הרבה על מה! ללא קשר למצב האישי! לימודים, עבודה, תחומי עניין, תחביבים תרומה לסביבה...] כי כמו מגנט שמשדר שדה מסויים וקולט סיכות מתכת- מה שנשדר- ישוב אלינו כפליים בחזרה.
נשדר מרץ- אנשים יאהבו להיות לידינו- ממילא יהיה לנו יותר נחמד ומשמח- כי אנשים אוהבים ש'חיים' בקרבתם.
לים המלח אפשר ליסוע לבד- הם לא צריכים 'מלפפון חמוץ' בשביל זה....
כשנבחר להסתכל למציאות במשקפיים שמחות וטובות-
יקרה מה שקורה לילדים שמתלהבים "היי...הכל אדום!" "היי....הכל כחול!" כי מביטים מבעד לצלופן על סביבתם...
הכל ייראה לנו צבעוני, מרתק, משמח
וממילא- השדר ייקלט ואכן- המציאות שלנו "תוסיף שמחה ותאדיר "
וכאן פתרנו שתי ציפורים במכה-
גם- למדנו איך להכניע את התולעת - "אל תראי תולעת יעקב"- להשתמש בכח הכרסום שלה- לתועֶלֶת
וגם- הפצנו סביבנו אורה ושמחה שמזינות אותנו בחזרה.
שאלת המליון- האם אחרי החתונה חוזרים להיות שמחים???![]()
התשובה היא שזה תלוי בבחירה של תפיסת המציאות.
מעשיך- יקרבוך
ומעשיך- ירחיקוך.
כשאדם יהיה שמח- הוא יהיה גם נשוי שמח.
כשאדם יהיה נרגן- הוא עלול להיות נשוי נרגן.
נזכה לבחור נכון וטוב
ולהרבות אור, שמחה וטוב
ונזכה בע"ה לטוב גלוי ומתוק
ממקור הטוב.![]()
בהשתדלותי
ברוכה תהיי . תודה!נפש חיה.כשכל הסביבה החברתית שלך "מתפוררת", כשהחברה מייחסת לך בעייתיות בעצם זה שאתה רווק, כשמכניסים אותך למשבצת של מסכן, אז גם אתה מתחיל להאמין בזה.
נבנה המקדששמחת החיים תלויה בקשר עם הקב"ה, שנאמר עז וחדוה במקומו
אבל אין לי מושג אם היא חוזרת כשמתחתנים
רק מה שבטוח זה שאין שינויים דרסטים
השאלה מה אתה עם עושה עם החיים שלך, נכנס לדיכאון כי קשה או לוקח את הדברים בתור מנוף למעלה...
איך תהיה שמחה
למרות שזה לא בהכרח ככה אצל כולם
ב"ה אצלי זה לא ככה ..אולי התבגרתי מבחינת האופי
אך השמחת חיים שלי זה חלק ממני ומהאישיות שלי..וב"ה בלע"ה החיוך תמיד על פניי.
וגם כשקשה קצת לפעמים ומרגישים חזק את הבדידות ..
אני ממש עובדת על העיניין של להיות בשמחה תמיד ושהכל קורה לטובה,ואם לא התחתנתי עדיין זה רצון ה' יתברך.
אבל בהחלט מכירה רווקים שזה גורם להם לעצבות גדולה
שמשפיעה על היום יום שלהם והם לא יכולים להסתיר את זה,
זאת שחיקה של השנים ואפשר להבין לליבם ובאמת כואב לי לראות אותם ככה..
שיהיו בשורות טובות בעזרת ה' וזיווגים הגונים לכולם.
כל אדם בעולם בוחר אם להיות שמח.
אם אתה מחליט שאתה נשאר שמח- אתה תשאר. לא משנה אם אתה רווק\ה או נשוי![]()
הרווקות שמחכה להשלמה מכבידה. אם לאדם יש אופי טוב ונישואיו מוצלחים, מצב הרוח שלו בהחלט ישתפר.

יישר כוח שהסכמת לקחת חלק
רעיונות שעולים לי.
מה אנחנו מחפשים בזוגיות?
למה אנחנו מקדישים כל כך הרבה באיך שהאדם השני נראה, האם זה יעזור לנו בתוך הבית?
יש פרדוקס בין הדגש הגדול על החיצוניות לבין מה שקורה בפועל בתוך הבית שבו העיקר זה מידות טובות ואופי נוח.
והייתי מפתחת את זה. לדעתי בנקודה הזו תקועים רוב הרווקים והרווקות.
אנחנו שמים דגש גדול על מה שלא צריך.
בס"ד
אל תדאגי הדם לא עלה לי לראש ואני לא חושב שאני המרצה מספר אחת.{בהקשר לשיחה עם הרב פוטש.}
סכ"ה ביקשו ממני אז אני מכין את הדברים ששמעתי מרבנים להעלות כמה נקודות למחשבה בירור ועצות.
אבל לא חושב שאני יעוץ זוגי או משהו.
רחפת..הפנמת הנלמד ממש!
אפילו שאני עוד לא התחלתי לצאת ואני רוצה לחכות עוד קצת?
בס"ד
זה לא בדיוק הנוסח בו אמרתי אבל זה מנוסח כדיבור, ואשמח עם מישהו ששאל אותי על המפגש הגיע לשמוע יותר חוות דעת על הדבר תורה/ מפגש וכו' אפשר פה או באישי
שלום וברכה, לפני הדברים אקדים בדוגמא אישית שכן כפי שאתם יודעים עיקר הלימוד וחינוך הילדים עליו בנויה ההגדה "והגדת לבניך" הוא בדוגמה אישית.
אז נכוון למצוות ביעור חמץ ונבער את הגאווה אני עוד לא מחנך ולא יועץ זוגי אלא מעביר דברים ששמעתי מרבנים ולמדתי בספרים.
ועכשיו ניגש קצת לנושא השיחה הזו של זוגיות, מה אנו מחפשים בזוגיות? למה אנו מחפשים? וכיצד זה קשור לפסח?
אז נביא כמה נקודות ששוב כנראה אתם מכירים, באופן כללי, הרבה מחפשים חופש בזוגיות, כלומר מחפשים שהזוגיות תפתור להם קשיים, וזה טעות ששמעתי ממאמן שעוברת בתרבות הכללית, שהקשר הוא מצרך, הטעות הזו גורמת לנו לחשוב שאם לא טוב לי אז נו יש מצרכים אחרים "יש הרבה דגים בים" כפי שאומר הביטוי.
בשבילכם זה מן הסתם לא חידוש, וכולנו מגיעים לחיפוש הזוגי אם תבניות שונות של מחשבה.
אני לא ירחיב על הדברים כי הזמן יכלה והם לא יכלו, וגם כי זה לא נעים ולא העיסוק שלי כמו שהזכרתי, אבל עכשיו זה הזמן שפסח מגיע ו"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כיאלו הוא יצא ממצרים"
התקופה הזו של פסח, היא תקופה בה אנו יכולים להשתחרר להשתנות ולהוסיף עוד שלב.
רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ע"ד התחיל להגיד על הנושא ולא סיים דבריו ונביא מהם:
" "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם". סוף הפסוק: ממצרים ולא יראו פני ריקם - ראשי תבות פורים, כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ: (ופסק באמצע הענין ולא גלה יותר).
כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח, ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים. ועכשו, (ולא סים)."
"פורים הוא הדרך לפסח להזהר מחמץ", הזכרנו את החמץ ברמז שהחמץ מסמן את יצר הרע. בהקשר שלנו בפורים האדם יכול להיות הכי אמיתי עם עצמו, אף אחד לא מסתכל עלי איך אני נראה מה קורה איתי? באותה נקודה של כנות אנו יכולים לראות גם איפה אנחנו חסרים ואולי כבולים, וזה ההכנה לפסח לניקוי החמץ גם הפנימי ליציאה לחופשי.
אבל אדייק זה לא סתם חופש, טוב אשתחרר מהקיבעון או העבדות, אלא כפי ששמעתי מראש הישיבה שלי הרב יצחק נריה צריך לקחת עוד שלב מהחופש מ.. לחופש ל...
אנחנו צריכים לא רק להשתחרר מהקיבעון אלא לראות לאן אני שואף מה אני עושה עם השתחררות הזו.
אם בכל זאת נביא כדוגמה אחת את מה שציינתי לפני, אז זה לא רק שלא נראה את הדייטים כנסיון לספק, אלא ננסה לחשוב כיצד אני נותן בקשר משפר את האוויריה ומפתח את הדברים.
נסיים כבר כדי לא לשעבד אתכם ולהכביד, במעט תפילה, שנזכה להסתכל לתוך הנפש שלנו למצוא את הקשיים שלנו ובזמן הזה של חודש ניסן, חודש בו הניסים הם תכונה ואפשר להתנוסס ולעלות נזכה להשתחרר ולהוסיף בעצמו עוד חיים, אישיות, תורה, שמחה, ובקיצור להיכנס לפסח במשמעות של פסח, נכנס, שה' יכנס לביתנו.

אני כ'כ מבואסת שלא יכולתי לבוא
מה עוד היה חוץ מהדבר תורה?
ואיך היה?
פעם הבאה תעשו את זה בירושלים, טוב?
בס"ד
אלא שכמו שהיא מתנדבת לקהילה בהרבה דברים גם בזה היא התחילה לבנות, והיא גרה בפתח תקווה ולכן המפגש היה שם בבית שלה
{והגיעו גם כמה מירושלים}
אבל המפגש הזה אורגן מאנשים בקבוצה, אז אם את רוצה לארגן מפגש מהסגנון בירושלים אפשר לנסות.
אני יחשוב על זה, לארגן מפגש זה לא פשוט בכלל
גמרתי לחשוב
אני יורדת מהרעיון של לארגן
כאילו חנוק לי בפנים והבכי ולא משתחרר...
זה ממש קשה להסתובב ככה. אני רוצה כבר לרוקן את הלב...
זה קשה וזה בסדר גם לבכות ולהוציא החוצה את העצב.
אני יודעת שבמצב הזה ניחומים לא עוזרים.. אבל באמת שתנסי לחשוב על דברים חיובים וזה לא הזיווג שלך, ה' מכין לך משהו הרבה יותר טוב.
אם את רוצה עידוד אז בשמחה מוזמנת בפרטי 
מזדהה עם התחושה כבר מעל חצי שנה
לב אוהבאני מפה שולחת לך חיבוק ענק.תשמעי תשירים האלה שעוד יותר גומרים לך לבכות(מי אמר עידן רייכל) ;)
אני מבינה אותך,מבינה אותך,ומבינה אותך.
לשים מסיכה על עצמך של חיוך,ולחזק חברות,בזמן שאת בפנים,הדמעות כמו הר געש יוצאות בלי שום תמרור אזהרה לפני.
זה כל כך קשה לא "לשלוט" על עצמך.
הן יבואו להם בלי לשים לב.
וזה יצא בבום,לא נשלט.ובזמן הזה את תתפללי ותתפללי ותתפללי-והקב"ה שומע שומע שומע.
מאחלת לך שבעז"ה זה יעבור לך מהר.ואת תהיי מחייכת,ותיהיה לך שמחה אמיתית,ואטוטו בעז"ה ירדו לך דמעות של שמחה שבחיר ליבך יבוא אליך לכיסא כלה. 

)
נפש חיה.
נשפכת
נפש חיה.נשבר לי הלב ללכת לאירוסין של חברה הלכתי ביום רביעי ופשוט נשברתי לרסיסים
את בן אדם,עם המון רגשות,ובאמת קשה לך לראות כנראה שמחה של מישהי,שמחה שאת כל כך כל כך רוצה,מחכה,מתפללת,עושה אלף השתדלויות,והיא מאורסת.ואת עדין לא.
זה קשה ,כי אנחנו בני אדם,ולא מלאכים,וגם לא מחפשים להיות.
מעולה!עבודת המידות שלך,לשמוח עדלידא איתה,לחזור הביתה,ואז להישבר,זה כל כך אנושי,נורמלי,ובסדר.
וכשאת נשברת,ה' פשוט לא יכול להתעלם מזה.תמשיכי בהשתדלות שלך.בתפילה שלך,באמונה שלך.
דברי עם חברה שלך אחרי האירוסין אולי חבר שלו יכול להתאים לך ;)
אל תפסיקי להאמין,בבקשה!
שולחת חיבוק דוב מפה.
שחברות שלי חרדיות ואני בקטע דוסי מתנחל
באלי לבכות כי מבחן האמונה בהקבה קשה לי
ששמחתי אבל הדרך חזרה הייתה מלאה בעצב מחריד
עוגי פלצתאחרונהנפגשנו כמעט חודש, היה מעולה, אבל היא חתכה.
זה קשה לי. לא גומר אותי, אבל די חבל לי. מה גם שהסיבה לא נוגעת ישירות בגללי, אלא משהו חיצוני לי.
היא נימקה, אבל זה מרגיש לא פייר.
מתגברים? מנסים לחזור אליה?
איך מתגברים?
תודה!
בדידות
תקווה
התרגשות, ציפייה, חשש, פחד
שמחה, התלהבות, התאהבות, התרגשות, רצון
אכזבה, תסכול, כעס, כאב, עצבות
בדידות
געגוע
תקווה
אפשר לשלוח לך מפה חיבוק חם ואוהב?
זה ממש נשמע שיש בך כל כך הרבה חום להביא ולהפיץ.
איזה מאושר יהיה הבחורציק שלך,ואוו!
כיף לו כל כך.
את לא בודדה, יש סביבך כל כך הרבה אנשים שדואגים לך,חושבים עליך ורוצים בטובתך.
ואחד למעלה מיוחד שממש איתך,כאן כל הזמן,מסתכל עליך,תמיד,גם כשמעונן בחוץ וגשם.
את ראית בשישי איזה חום היה? היה ממש שמש, ותראי איך בשנייה הופ גשם.מדהים נכון?
איך מזג האוויר כמו הרגשות שלנו יכולים ממש להיות מערבולת אחת גדולה.
אבל תסתכלי על מזג האויר ותראי ותביני כמה שדברים יכולים להשתנות תוך שניה.
ישועת ה' כהרף עין זה לא סיסמה.זה ממש אמת! אמת שצריך להאמין בה.
חשוב ממש לדעתי להבין שכל אחד שאת נפגשת איתו כל כך מלמד אותך,ובפשוטו מקרב אותך לאחד *שלך*
כי יש אחד שם,שגם מתפלל עליך,ונפגש כנראה עם עוד בנות,,ומהן לומד הרבה דברים בשביל להיות הכי מוכן *אליך*.
כי ששניכם יחד תיפגשו בזמן הנכון לשניכם,זה יהיה מדהים וטוב.!
מבטיחה לך!
ששכחת לרשום תפילה,תתפללי תתפללי תתפללי!
שבוע מדהים שיהיה לך,ובעז"ה ממש השבוע תכירי את בחיר ליבך!למה? כי הכל יכול לקרות.
ותודה..!
חיזקת..
והתפילה, והאמונה הן לא רגשות.. מנסים ומשתדלים להאמין ולהתפלל כל הזמן
![]()
שבעזרת ה' תתעצם ותגדל.
לאידעתאחרונהתשלחי לו הודעה שכתוב בה בדיוק מה שכתבת פה.
בכלל לא,גם אני יצאתי עם מישהו בערך שלוש שעות
וחתכתי,הוא שאל למה?ואמרתי לו את הסיבה,ושאני מחפשת סגנון קצת שונה
אז הוא שמע מה אני מחפשת ובאותו היום שלח הודעה שהוא חשב שאולי
חבר שלו יכול להתאים וממש הערכתי את זה ..אין לך מה להתפדח להפך!
גם אני תמיד משתדלת לחשוב אם יש לי חברות שיכולות
להתאים לבחורים שנפגשתי איתם וכן גם אם זה אחרי פגישה אחת..
בהצלחה וכל הכבוד לך!
יש לי כמה חברים שהתחתנו וחיתנו כך.
פשוט תשלחי לו הודעה, שיש לך חברה שנראה לך מתאימה ואת רוצה להציע לו..
הצעתי לחברה... לא הזוי בכלל![]()
או כל כיסוי ראש שהוא לראשו (כלומר גם לא כובע וכו'..). האם היא תתפשר על כיפה?
*אני חובש כיפה מטעמים חברתיים
אבל אתה כיוונת פחות או יותר למה שרציתי להעלות פה - אין שום עוררין על כך שסוגיית מכנסיים מול חצאית אקוטית וחזקה הרבה יותר משאלת כיפה כן או לא - ולמרות זאת אני מאמין שהרבה בנות שילכו עם מכנסיים ויתמהו למה בנים פוסלים אותן על זה, יפסלו בעצמן בנים שהולכים בלי כיפה. על זה רציתי לשים את האצבע.
משיח בן דודאנשים פשוטים מוצאים זיווג יותר מהר
כי הם לא מנתחים כל דבר ומעלים ספקולציות ודמיונות איך ייראה הקשר אם ואם...
ופתאום משהו קטן מרגיש שלא ומשהו אחר שכן...
אין להם הרבה דרישות ובירורים עם עצמם מה מתחבר להם ומרגיש להם נכון וכו' וכו'
חושבים שזה נכון??
באלי להיות אדם פשוט ![]()
הזוגיות שלהם תשעמם אדם מורכב.
צריך גם לחשוב מהכיוון הזה..
ממה שראיתי יש זוגיות שהיא סטטית כלומר לא עולה ולא יורדת...
מכירה זוגות שלא טוב להם אבל הם לא עושים שום דבר בנידון ומצד שני גם לא מתגרשים...
אולי משעמם זה לא הגדרה מדוייקת, יותר בכיוון של חוסר בהתקדמות ושיפור...
שהחיים עוברים עליהם ולא הם עוברים על החיים...
מין חוסר מודעות שנגררת לנצח...
אנשים מורכבים הם בד"כ אנשים שמודעים לעצמם, אנשים שמתבוננים פנימה הרבה, עמוקים וכו'
או להעביר את החיים במצב הנוכחי...
אני מדברת מתוך צפיה בכמה זוגות כאלה לצערי...
השתדלתי לכתוב מדוייק, כדי למנוע מראש את ההבנה המוטעית של דבריי - ולא הצלחתי 
"הזוגיות שלהם תשעמם אדם מורכב."
כמו שפיזיקה תשעמם אדם הומני ותעניין אדם ריאלי,
ושספרות תעניין אדם הומני ותשעמם למוות אדם ריאלי.
(כמובן שזה בכלליות)
כך גם זוגיות של אנשים פשוטים תשעמם אדם מורכב,
וזוגיות של אנשים מורכבים, האדם הפשוט לא יבין למה להסתבך..
החיים שלהם בכללי ישעממו אדם מורכב...
אבל מי אמר שזאת הדרך...
נכון שהתם שם בסופו של דבר "מנצח",
אבל לא לכולם מתאימה הדרך הזאת.
באמת אני לא חושב שיש כאן דרך נכונה..
יש דרך שהיא מתאימה לזה ולא לזה.
לא מאמינה שר' נחמן הביא את זה בשביל אנשים מסויימים
אני חושבת שזה מתאים דווקא במיוחד לאנשים שמגדירים את עצמם כמורכבים
בנקודה הזאתי יותר קל להם, אבל יכולהיות שיש להם דברים אחרים שמקשים עליהם למצוא...
ככל שאתה מודע לעצמך יותר, אתה יודע יותר מה אתה רוצה, מצד שני אין הרבה אנשים כאלה מן הסתם...
אז פוסלים הרבה...
מתחתנים מהר יותר.
כולנו צריכים להיות בעצם אנשים 'פשוטים'.
אדם לא צריך לעבוד עם תוכניות עתידיות "איך יראה הקשר כשנתחתן?" "איך היא תהיה בגיל 70?" אדם צריך להתבונן מתוך מחשבה על ההווה- שניכם שואפים לאותו מקום? נעים לך בחברתה? זהו!
אולי צריך איזה קורס "איך להיות פשוט"
אני לא רוצה להיות אדם פשוט כדי להתחתן עם פשוט
אני רוצה להיות פשוט כי מרגיש לי יותר פשוט (ולפעמים נכון) להיות פשוט חח
יכול להיות שיש זוגות שהם שילוב, אבל נראה לי יותר סביר שמורכב ייקח מורכבת וכו'...


Talp01פשוט כי הוא טוב
הייתה שבת כיפית במיוחד עם הרבה אנשים טובים
וחברה מהממת שהכרתי
והרבה פרופורציות לחיים.
יש לי 2 שמלות חדשות לחג
וגם ספר חדש שקניתי
שבוע טוב ומבורך!!!
לב טהור:)בס"ד
הייתה שבת טובה ממש! אחי וגיסתי היו איתנו והם חזרו השבוע מחו"ל והגיעו עם המון סיפורים מעניינים ממש!
הייתה לי שיחה ממש טובה עם גיסתי...
בעקבות השיחה הגעתי לכמה תובנות והחלטות די רציניות עם עצמי שאני שמחה בהן(ומקווה שימשיך כך!)
אחת מההחלטות שלי היא יאללה להמשיך לצאת בשמחה ובכייף!!! ואני שמחה שזה יושב אצלי ממש טוב ובא לי ככה בשמחה!
היה בשבת קידוש עם כל בית הכנסת שלנו והיה ממש כייף לראות מלא אנשים (ונשים
) שלא ראיתי הרבה זמן....
אמא שלי הכינה הרבה הרבה אוכל טעים ממש!!!!

נחתי הרבה וזה נתן לי הרבה כוח!

לב טהור:)
אני במצב רוח טוב הערב....
לב טהור:)
לב טהור:)בס"ד
תודה רבה!!
ריגשת אותי מאוד!
מוטיבציהאחרונה
לב טהור:)בס"ד
טוב.. אז אנחנו נמצאים בפורום כזה, שהרבה פעמים אנחנו פורקים פה את חיינו- כמה אנחנו רוצים כבר להכיר את האחד/אחת שלנו ולהתחתן, וכמה שהדרך הזו קשה... זה בהחלט המקום לפרוק! וכן.. גם אני פורקת כאן....
אבל ב"ה עם כמה שלפעמים יש קשיים- אני רואה גם הרבה טוב במציאות הזו שעדיין לא התחתנתי.. וב"ה אני משתדלת ממש כשאני מדברת או מתפללת לקב"ה להגיד לו כמה אני מודה לו על כך שעדיין לא התחתנתי- כי אני רואה הרבה דברים טובים, וגם הוא יודע מה הכי טוב בשבילי, וכנראה שאם היה טוב שאני אהיה נשואה אז כבר הייתי נשואה... וזה שאני עדיין לא נשואה כנראה אומר שהקב"ה יודע שזו לא המציאות שהכי טובה לי כרגע....
ובעז"ה אני מאמינה שזה יגיע במועד שיהיה לי הכי טוב!!!
אז חשבתי לעצמי- בואו נעשה שרשור של תודה לקב"ה!
בואו נסתכל על המציאות שלנו וננסה למצוא את הנקודות הטובות והחיוביות גם (ובמיוחד) בתוך הקושי שעדיין לא התחתנו...
בואו נרשום כאן- איזה דברים טובים כל אחד רואה מכך שהוא עדיין בדרך ולא התחתן...
יאלהה???
אז אני אתחיל:
ב"ה אני מודה לקב"ה שעדיין לא התחתנתי כי בתוך כל התהליך הארוך הזה זכיתי ב"ה להתחזק ממש מבחינה תורנית, ולעצב את הדרך שלי מתוך רצון אמתי שלי ואהבה לקב"ה! זכיתי ממש להתקרב לה' יתברך ולהרגיש שהוא ממש הולך איתי פה בתוך המציאות ומשפיע עלי הרבה טוב!
וגם זכיתי להכיר את עצמי ממש מבחינת האישיות שלי ולראות כמה דברים טובים ב"ה יש בי... וב"ה אני אוהבת את עצמי הרבה יותר היום... בנוסף, זכיתי להכיר הרבה כוחות נפשיים שיש בי וב"ה אני יודעת שהיום אני אגיע לנישואים שלי ממקום יותר חזק ובטוח בעצמו..!
וגם אני מרגישה שהיה לי קשה לשלב בית עם הלימודים.. וב"ה בגלל שאני לא נשואה יש לי יותר זמן להשקיע בלימודים(וזה כמובן לא סותר בעיני חתונה...!) וגם יש לי יותר זמן ופנאי לצאת עם חברות ולעשות דברים בשביל עצמי..!
אז תודה לך הקב"ה גם על כך שעדיין לא התחתנתי -על אף הרצון הגדול- כי פשוט רק צמחתי מכך!

על אנשים כמוך בעולם הזה ועל התגובה שלך ועל הכח לקרוא אותה.
מדהים!dora
לב טהור:)ואם זה ״וקי״ שאני אענה פה-
בינתים מחזקת (מנסה?) את הקשר עם ההורים והאחים.
מתפקדת בתור דודה פעילה יחסית.
עובדת על הקינאה.
חשוב להדגיש שאפשרלהמשיך להתחזק ולהתקרב לקב"ה גם אחרי החתונה...
(לא רוצה להרוס לאנשים את ההתמקדות בטוב עכשיו, אבל חשוב שלא יחשבו אח"כ שזה "Game Over")
ירתיע נשואים מלהתמודד
לב טהור:)בס"ד
ויחד עם זאת- לפני החתונה יש התקרבות שלך עם עצמך לקב"ה.. אתה בוחר את הדרך שלך, מהי עבודת ה' שלך וכו'...
אחרי החתונה מרגיש לי שזה קצת משתנה בגלל הקשר הזוגי... פתאום יש לי בעל שהוא מגיע עם ידע הלכתי כזה או אחר, או כל מיני מנהגים ודברים שדורשים ממני לשנות קצת את עבודת ה' שהייתי רגילה אליה תמיד...
קשה לי להסביר את עצמי... ולא יודעת אם אני צודקת.. אבל ככה נראה לי....

