גמילהתהילץ
ניסיתם "לתפוס" אותה לפני שהיא עושה ולהושיב אותה?יעל מהדרום
יש לה שעות קבועות לעשיית צרכים? אם כן, תנסו בזמן הזה להושיב בשירותים כל עשר דקות.
אולי אם פעם אחת יצא לה באסלה, ייפול לה האסימון.
בהצלחה!
אני שמתי לב שהתחתון עושה לבת שלי תחושה של נוחות לעשות בוהריוניסטית
אז הורדתי לה אותו.
זה היה כמה ימים שלא יצאנו מהבית.
הלבשנו לה שמלות והורדנו לה תחתון.
היא צ'יק צ'ק קלטה את העסק ולא חסרה לפספס.
אני יודעת שזה נשמע לא משהו, אבל לנו זה עבד יופי יופי.
בהצלחה
יש לה סיר?אמא גםאחרונה
אני מרגישה שלפעמים הם מפחדים מהאסלה וזה עובד יותר טוב
איך מרדימים שניים במקביל?טוהר ב
אני מנסה להרגיל את התינוק לישון עצמאית אז לא רוצה לשאר אצלם בחדר עד שירדמו.
אבל כשאני יוצאת, הילדונת משחקת עם הקטן הם משתוללים ואין סיכוי שיישנו ככה.
איך אצלכם?
לא ביחדבת 30
אז תרדימי קודם את הגדולה ואז אותו, אם זה אפשרי.
אצלינו אני נשארתאמא גם
לא ישנים אצלי עצמאית,גם לא בגיל 3
אז בגילאים האלה ישבתי שם איתם
אם לא הצליחו להסתדר והיו מעירים אחד את השני,אז הייתי מרדימה אחד אחרי השני,או אחד בחדר שלי ואחד בחדר ילדים
או אחד בעלי ואחד אני
מרדימה בנפרדרינת 29
להסביר לגדולה שהוא צריך לישון והיא נותנת לו דוגמה איך לישוןנפשי תערוג
לחזק אותה בכל
אפשר לשים לה במיטה ספרים כדי שתוכל להסתכל בהם ולא להשתעמם
אני חושבת שלא חובה להתעקש על הירדמות עצמאיתמתואמת
אני לפעמים (כשיש לי כוח) יושבת לידם ושרה להם שירים - זה מרגיע מגוון גילאים אצלי.
אפשר גם סתם לשבת לידם, להחשיך את החדר, ו"לשמור על השקט". מי שמדבר - מקבל תזכורת שעכשיו ישנים.
מקווה שאצלך ההרדמה הזו תיקח יותר מהר מאשר אצלי... (אבל אצלי יש גם גדולים מאוד, שמפריעים לפעמים
)
שמה את שתיהן ביחד. הן משתוללות קצת וזה לא אסון גדול.הריוניסטית
ותוך זמן קצר הן הולכות לישון, ככה שזה לא יוצר יותר מדי בעיה.
כמובן שיש תנודות.
לפעמים הן משתוללות הרבה ולפעמים כלל לא. בהתחלה זה היה המון זמן.
אבל זה בידיים שלהם. והן מבינות שהגוף שלהן עייף וצריך לישון.
וכשאני מעירה להן, הן רק משתוללות יותר. אז למדתי להרפות.
לוקח להן בד"כ בין 5-10 להירדם.
משתולליםחגהבגה
מנסיון
מהניסיון שלנו,ציפצופית
ניסינו המון.
או שמשכיבים אחד ורק אחרי שנרדם- את השני
או שמשכיבים בחדרים נפרדים
המון בהצלחה!!
להרדים כל ילד בנפרד.חיים של
אני משכיבה קודם את הקטנהחנה צוריה
אני לא נשארת בחדר, פעמים נדירות אני נשארת קצת ללטף וכו', זה היה יותר לפני שהיא הצטרפה אליהם לחדר, בד''כ מעדיפה לפנק ולחבק בסלון ושילכו לישון אחר כך במיטה.
שני כדורי שינההלוי מא
אצלי הן ישנות יחד מגיל צעיר ממש ככה שזה רגיל אצלםשישלהאחרונה
נשמע שזה משהו חדש אצלכם שישנות ביחד אז בדרך כלל בימים הראשונים מתרגשים (תחשבי על זה שזה כמו שבאה אליה חברה לישון) ואחרי כמה ימים זה כבר נהיה רגיל וחלק מהחיים יימצאו זמנים אחרים להשתולל יחד
מעוניינת ללמוד קורס הנהלת חשבונותנופרי29
במידה וכן האם הם משלמים על הכל או שחצי חצי?
איך מפתחים אסרטיביותאמא1984
מי אמר שאסרטיביות זה טוב?ד.אחרונה
אשרייך שאת "חננה"..
מה שחשוב - זה שתאמיני בטוב שיש באופי הזה.
לגבי הבן, תלוי באיזה גיל.
אשר להגיד דברים גם בשלוה גמורה, ופשוט לעמוד עליהם ("אנחנו יוצאים אחרי שהמשחקים בחזרה במקום.. גם לאמא קשה לסדר כל הזמן, אז מי שמשחק מחזיר למקום.." ופשוט לשבת בשלוה וזהו. "אמא, מתי כבר הולכים"?.. מיד, רק תגמור לסדר.. "אוף".... לא מגיבה. וכו'. בסוף יבין שיש דרישות בסיסיות גם לאמא, אפילו שהיא בכלל לא מתרגזת וטובה..)
ושאמא שלו לא מתעמתת עם אנשים - בסופו של דבר זה הנכס הכי גדול. טוב שיש אבא, טוב שיש אמא. את אמא טובה מאד.
עזרה
מקווה שלא ארוך מידייציפקו
אז ב"ה אנחנו הורים חדשים קצת מבולבלים ומנסים להבין מה לעשות-נשמח אם תוכלו לעזור לנו מניסיון אישי.
אז המתוק שלנו בן חודש וקצת-ישן טוב במהלך היום והלילה (מתעורר בערך כל 3 שעות לאכול לפעמים קצת יותר לפעמים קצת פחות).היה אוכל ונרדם או תוך כדיי האכלה או שהיינו מניחים אותו בעגלה ונרדם ללא עזרה.
משבוע שעבר בערך כשהוא מתעורר מהשינה בסביבות 6 בערב מתחיל אותו דבר: הוא מתקלח,אוכל, שרים לו כמה שירים ומניחים אותו בעגלה.לפעמים הוא נראה כבר קצת מנומנם ולפעמים כבר ישן-וברגע שמניחים הוא מתעורר ולא נרדם למשך 4 שעות. בהתחלה הוא שקט ואחכ מתחיל לבכות,שמרימים אותו בדר"כ נרגע.אבל ברגע שמניחים שוב בוכה. בדר"כ זה נגמר בכך שהוא כבר רעב שוב כי היה ער כ"כ הרבה זמן ואז נרדם או שנרדם על הידיים.
ההתלבטות היא כזאת:מצד אחד הוא מאוד קטן וכמובן שלא ניתן לו לבכות בעגלה עד שירדם,מצד שני לא רוצים להרגיל אותו להירדם על הידיים ולא יודעים כמובן מה לעשות.
נשמח לעזרה
תודה רבה

שכחתי לצייןציפקו
שיטת הרם-הורד... כן, זה מתיש אבל להיות הורה זה לא קל...ספק
לדעתיבת 30
אם בכל זאת זה חשוב לכם, צריך לנסות כל מיני דרכים עד שדרך אחת עובדת.
אולי נדנוד עדין בעריסה,
אולי הנחת יד על הגב או על הבטן עד שנרדם
אולי לשכב לידו
קודם כל תינוקות צריכים להיות על הידייםחילזון 123
זה הדרך שלהם להרגיש טוב ועטוף ורגוע וקרוב אליכם
עד גיל 13 זה יעבור... והם כבר לא יבקשו ממכם ידיים...
חוץ מזה בשנה הקרובה הילד עוד ישנה את ההרגלים שלו בערך 10 פעמים לפחות
כל תקופה מתאים משהו אחר, ואין מה לפחד שיתרגל..., כי שוב, הם משנים את ההרגלים המון פעמים, ההתפתחות היא מאד מהירה בשנה הזאת.
אז לעניות דעתי אין מה לפחד "שיתרגל" וכו'. אם שיטה עובדת תעשו אותה וזהו בלי לחץ של "מה יהיה".
דבר אחרון, נשמע שאולי אם אתם רוצים שילך לישון אחרי כל הטקס שעושים לו ב6, אז כדאי שיהיה לפני זה ער כמה זמן
אולי הוא גדל טיפה והוא צריך טיפה פחות שינה
אז אולי איזה שעתיים קודם תדאגו שיהיה ער ואז תתארגנו לטקס שינה ולאוכל ותנסו להרדים.
ודבר אחרון אחרון-הרבה תינוקות לא ככ רגועים בשעות הערב, זה קורה ויעבור מתישהו...
תודה רבה לךציפקו
מוסיפה שלתינוק יש גם שעות שהוא ערעמקאביב
ויכול להיות גם גזים , הרבה תינוקות סובלים מגזים בערב.
תודהציפקו
תודה לכל מי שהגיב
ציפקו
כמובן שאין לנו בעיה שהוא ער במהלך היום-משחקים איתו שרים לו שירים וכו' פשוט בערב זה היה נראה מוזר,
אבל כנראה שאנחנו סתם לחוצים (בכל זאת פעם ראשונה
)
תודה רבה לכם!
הוא קטן מאד..ד.אחרונה
א. לא יקרה כלום אם בינתיים ירדם על הידיים. זה לא יימשך לנצח.
ב. אפשר לנסות דבר פשוט: בהיות שאמרת שכאשר מתעורר בהתחלה הוא שקט, אפשר מיד כאשר שמים בעגלה, להמשיך עם יד על הגב ובעדינות גם על הלחי אם צריך. רגיש את הקרבה, וימשיך לישון, עד שיהיה כבר בשינה עמוקה. מנסים כל פעם טיפה למשוך את היד, ורואים אם עדיין זז או שכבר אינו מרגיש (וכמובן, לדאוג לפני כן שאין גזים. בכללי, עד שלושה חודשים יש כאבי בטן. מערכת העיכול צריכה להתרגל).
איך אתם מודדות חום לתינוקרצוף תוכו באהבה
מפחדת למדוד בישבן ובבית שחי לא מדויק
בבית שחי. ומוסיפים חצי מעלה.חילזון 123
לקטנטנים מעדיפה בישבןבת 30
לתינוק בבית השחירויטל.
מד חום אינפרא אדוםפשוט אני..
לקטנים בישבן בעדינותנפשי תערוג
לגדולים יותר מרגישים אם יש חום
זה כבר פחות קריטי אם יש 38.5 או 39
חום זה חום
אפדר באקדח מודד חום- כמו שיש היום בכניסה לחנויות.44444
נראה לי ממש לא מדויקבת 30אחרונה
אלו שחוו דיכאון אחרי לידהאמא1984
כמה זמן את אחרי לידה?רינת 29
בדכאון של ממש זה לא עובר לבד לצערי... צריך לקבל טיפול. מומלץ לפנות לרופא משפחה.
לפני כמה זמן ילדת?רקלתשוהנ
9 חודשיםאמא1984
זה הרבה מאד זמןרינת 29
לא נשמע משהו הורמונלי... את זקוקה לטיפול בהקדם. מעבר לבכי את מרגישה גם תחושות/ מחשבות קשות?
תחושות קשות כןאמא1984
אוף איזה מדכא.רקלתשוהנ
אין מה לעשות צריך להתנהל בתוך הקורונה...גם להיות בדיכאון זה רע. מותר לצאת מהבית.
אני הבנתי שסורבה
באמת מומלץ שתפני לטיפול, יש פתרונות מצויינים וממש ממש חבל שתסבלי 🌷
הי יקרהבאורות
מומלץ לענות על שאלון אדינברו ולראות מה הציון שיוצא לך.
https://www.leumit.co.il/heb/Life/Pregnancy/afterpregnancy/afterpreghealth/articlegalleryitem,2487/
ויש את ארגון ניצה
רשת תמיכה שלאחר הלידה ע"ר - ניצה
שיש להם קו לתמיכה וסיוע.
אל תשארי ככה. תחפשי לעצמך עזרה❤
גם לי היהאניי!!!
היום שאני אחרי אני פשוט לא מבינה מה גרם לי להרגיש ככה... עבר לי אחרי 4 חודשים בערך
אחרי החודש הראשון היתה הקלה ואז לאט לאט
לא תמיד זה עובר מעצמו...מתואמת
אם את יותר מחודשיים ככה - ממליצה לך ללכת לטיפול. אפשר להתחיל אצל רופא משפחה, אבל עדיף לפנות ישר לטיפול פסיכולוגי מסוג כלשהו. ואפשר גם לפנות לארגון ניצ"ה - יש להם כמה דרכים לעזור.
המון כוח!
לא חוויתימיוזיקלאחרונה
אני חצי שנה אחרי לידה
הלידה היתה סמוכה לסגר וביטול המסגרות כך שחופשת הלידה שלי היתה עם כל ה4 ולא רק עם הרביעית, וען בעל עובד חיוני שבקושי מגיע. אני חוששת שזה די חיזק לי דיכאון אבל גם גיליתי שהגלולות וההתמכרות שלי לשוקולד מאד החמירו את הדיכאון הזה.
אם תרצי לדבר בפרטי בשמחה
הרטבת לילה בגיל 13אני חושבת
מחפשת עצות מניסיון. הבן שלי בן 13 עדיין סובל מבעיית הרטבה לילה. (זה לא משהו חדש. הוא אף פעם לא נגמל ללילה.) הוא בטיפול ארוך כבר עם זמזם ותרופות והיה נראה שיש שיפור משמעותי. קיבל הנחיה להתחיל להוריד במינון התרופות, אבל אז הבעיה חזרה ובגדול. הוא מאוד מאוד מיואש ולא חושב שאי פעם יגמור עם זה.
הוא כרגע עולה לכיתה ח'. כל אחיו הגדולים הלכו לישיבות תיכוניות עם פנימיות והוא גם היה מאוד רוצה. גם אנחנו רוצים את זה עבורו כי חוץ מבעיית הרטבת הלילה אני חושבת שזה יהיה המקום שבו יצמח הכי טוב. אז, זה בהחלט מוסיף לדחיפות הטיפול בביעה.
אשמח מאד לעצות מניסיון. וגם לעידוד שזה יכול לעבור גם בגיל הזה (ואם כן, איך - האם פתאום נעלם הבעיה?).
תודה רבה!
מקפיצהאני חושבת
לעצמי...
טיפול תרופתי חייב להיותggg
הבת שלי נגמלה בגיל הזה עם תרופות.
בעלי נגמל בגיל יותר מבוגר בלי טיפול והוא היה בפנימיה.
אצל איזה סוג רופאאני חושבת
הייתם במעקב? הבן במעקב אצל רופא הילדים ואני לא מרגישה שיש לי הנחיות ברורות.
תודה!
התחלנו אצלggg
צריכים ללכת למרפאת הרטבת לילה.44444
נתקלתי בזה בפייסבוקבת 30
לדעתיאו ר
גם להתייעץ אצל פיזיותרפיסט רצפת אגן לילדים.
יכולות להיות סיבות פיזיולוגיות שגורמות,
לדוגמא דרכי נשימה קצת חסומות שמונעות שינה עמוקה וכך הורמון שמבשר על מצב לילה וצורך בהתאפקות לא מופק.
גם עצירות, משפיעה מאוד. ואז צריך לעקוב תזונה יציאות...
האם מתפנה מספיק פעמים במשך היום? האם שותה מספיק לאורך היום?
יש הרבה דברים שצריך להוסיף סביב זמזם. כשלעצמו לא מספיק.
וכמובן לחזק אותו רגשית על הסבל שנגרם שלא באשמתו.
כן, את צודקתאני חושבת
היינו לפני כמה שנים מספר פעמים אצל אורולוג ועשינו את כל הבדיקות - יומן שתן, יומן צואה, אולטרה סאונד כליות וכו. (בזמנו היינו בעיקר מוטרדים מבעיות הרטבה ביום שנגמרו בגיל מבוגר יחסית, אבל ב"ה נגמרו.) אני מתלבטת אם לחזור לזה עכשיו. האמת שזה כל כך מביך אותו בגיל הזה שאני הולכת לרופא ילדים עבודו בלעדיו. אבל אולי כדאי ללכת לאורולוג שוב, אם אצליח לשכנע את הבן לשתף פעולה איתי. אם יש לך המלצה על אורולוג טוב במכבי בירושלים אשמח לשמוע.
אין לי המלצהאו ר
אני לא מכירה את עולם הפיזיותרפיסטיםאני חושבת
זה דרך הקופה? או מחפשים בצורה פרטית?
(בזמנו היינו תקופה במרפאת ההרטבה של שערי צדק ונתנו לו תרגילים לעשות, אבל עברו הרבה שנים מאז ואני לא רוצה לחזור לשערי צדק.)
תודה
אמממאו ר
אם את רוצה אני מכירה מישהו בירושלים נחמד אוכל לתת לך המספר בפרטי.
אפשר לשאול למה את לא רוצה לחזור לשע"צ?
אשמח למספר בפרטי. תודהאני חושבת
הוא כהן, ולכן זה בעיה לטפל בוך בית חולים.
תבדקו את זה אבל לדעתי דווקא בשע"צ זה פחות בעייתי.44444אחרונה
מיינדפולנסרינת 29
יש לכם ניסיון עם זהאני חושבת
להרטבת לילה? כי זה נשמע לי יותר מתאים לבעיות בשעות היום.
כןרינת 29
עזרה, ילדה שלא אוכלתחולית
בחודשיים האחרונים היא פשוט לא מוכנה להכניס שום דבר מהמאכלים (שאהבה!) לפה, הרצפה וכל הבית אוכל ולפה שלה נכנס רק אחרי מלחמות (ספרים, הצגות, שירים, משחקים) שניים שלושה ביסים במקרה הטוב.
היינו צריכים להביא לה יותר בקבוקים.. וכעת רוב התזונה שלה שוב על תחליף חלב 🙁 מה עושים עם בררנית שכזאת? לא אוהבת כמעט כלום, וגם שאוהבת - זה ליום יומיים ואחר כך לא מוכנה להכניס את זה שוב לפה. כמובן מדברת על מאכלים פשוטים שמתאימים לגיל וכו׳
מתסכל כל כך להכין ולזרוק ובעיקר שוב באמצע הלילה להכין בקבוקים
וגם.. להתנהל במשך היום היא ילד רעב שיותר עצבני 
ממליצה לך לשאול בפורום הריון ולידה. בהצלחה!!יעל מהדרום
אפשר לשאול מה את נותנת לה לאכול?ספק
אולי פשוט לא טעים לה?
אם נניח תתני לה שוקולד, במבה או גלידה היא תאכל?
היא בכורה? יושבת לאכול איתכם יחד? רואה אנשים אחרים אוכליםחילזון 123
סביבה?
אולי במקום שירים וסיפורים ולחץ של מה וכמה היא תאכל
תנסו ליצור אוירה נעימה סביב האןכל
שתהיה לה דוגמא אישית ממי שסביבה
בד"כ כשילד רואה את אמא אוכלת משהו הוא די מהר ירצה לטעום לה מהצלחת...
וגם במקום למדוד כמויות לתת לה להתסק עם האוכל, להחזיק לבד, להתלכלך קצת
אולי יש בעיהחגהבגה
נראה לי שגם חוסר ברזל משפיע על התאבוןחילזון 123אחרונה
מה אתם חושבים?נופת צוף
(לדעתי ברור שכן, אני מהבוקר עם בחילות וצמרמורות כל פעם שנזכרת בזה,אך לאחר שיחה עם מנהלת המעון בו התחלתי לעבוד, והמפקחת שלה, קצת התבלבלתי, אולי אני רגישה מדי?)
ברור שכן!!בת 30
התיאור שלך נשמע די נורא. לא חושבת שאמא סבירה היתה מתנהלת ככה. אז בטח שלא מטפלת.
שלא לדבר על הנזק שנעשה לילד, במקום שאכילה תהיה בעיניו חוויה נעימה וחיובית היא הופכת אצלו לחוויה טראומתית
לגמרי מזעזע, אחת הילדות כמעט נחנקהנופת צוף
ועזבתי בהרגשה שאני פה הבעייתית שעוזבת עבודה כשרק התחילה כי לא רלוונטי מבחינתי ומבחינתם שאמשיך לעבוד עם אותה מטפלת "מומחית"
משם הייתי הולך ישר למשטרה.ספק
רופאת משפחה שאני מכיר היטב (זה לא סתם "סיפור") סיפרה לי על תינוקת שהגיעה לאשפוז ונאלצו להאכיל אותה דרך הוריד בגלל שהיא סירבה לאכול אחרי שעשו לה מה שאת מתארת וניסו להכריח אותה לאכול.
הייתי מיד מיידע את ההורים ומגיש תלונה במשטרה על התעללות.
מזעזענופת צוף
זה לא נושא לעיריה או לרווחה - זה ענין למשטרה.ספק
גם את המשטרה אני לא כזה מספטת, לצערינופת צוף
אבל אולי...
בסדר. יש מחלקות שונות במשטרה שחלקן בסדרספק
אני גם לא הכי מסמפט את המשטרה אבל זה מקרה שבו חובה להגיש תלונה.
העירייה לא תעשה עם זה כלום וסיכוי טוב שהם ינסו לטייח את הענין.
לדעתי זו חובה לפנות למשטרה במקרה הזה - זה יכול להגיע לסכנת נפשות ממש.
העניין הוא גם שחוץ מהמצלמות והעדות שלינופת צוף
זה לא נכון.ד.
א. מצלמות ועדות שלך, זה הרבה מאד.
ב. את צריכה לומר בין לרווחה בין למשטרה (אני הייתי פונה קודם לרווחה, דחוף) שבהיו ששומעים לאחרונה על דברים כאלה, ומה שראית ממש מזעזע, אז את לא מתכוונת להשאיר את זה אצלך. אפילו מתו דאגה לשמם, הם יטפלו מיד..
תחשבי על התינוקות, שלא יכולים לומר כלום..
למשטרה יש את הכלים שלה לחקורספק
עדות שלך זה כבר משהו בעל משקל ובנוסף, זה יהיה מאוד מחשיד אם פתאום ייעלמו ההקלטות. (מה גם, שהרבה פעמים ניתן לשחזר סרטוני וידאו שנמחקו).
יש הבדל...ד.
נכון שיש לנו לעיתים תלונות לחלק מהמשטרה (דומני שהרבה שוטרים שכנראה הגונים, יוצאים נפגעים בגלל התנהלות חבריהם) -
אבל כאן, הענין הוא עצם הפניה. ודווקא בגלל החיסרון שיש במשטרה לא פעם, שהיא רגישה למה שאומרים בתקשורת.. הרי כיום, שהנושא הזה "חם", יש להניח שהם לא ירצו להתמהמה.
את יכולה גם לדווח להורים שזה מה שקורה. אני מניח שהם ימשיכו כבר לבד..
אבל, תפני במקביל למש' הממונה. מיידית. תגידי שזה בגיבוי המנהלת והפיקוח שלה - ובהיות שזו התעללות בקטנטנים, את תצטרכי להוציא את זה החוצה.... דיו ה"איום" הזה כדי שהם יתייצבו על המקום, אופי אפלו טרם דיווח למשטרה. וזה יוכל לחסוך את זה.
רק אל תתני ש"יפתרו" את הבעיה ע"י הרחקתך. תעמדי על כך שהנושא מתוקן.
אני יעשה אתזהנופת צוף
שד' יעזור לי!!
את צודקת...ד.
תמיד אנשים טובים מעדיפים איכשהו לא להתעסק עם דברים כאלה...
אבל אם ה' זימן לך - תראי בזה זכות. תצילי את הקטנטנים הללו.
אל תכניסי את עצמך לענין מבחינת ההרגשה מבפנים. כלומר, מותר לך להישאר במהות עם התמימות. זה טוב מאד ואמיתי. אבל באופן "טכני", תעשי מדויק וזריז מה שצריך. כמו שאם היית רואה תאונת דרכים בגלל נהיגה רשלנית, היית מזמינה אמבולנס, אע"פ שזה ממש לא השטח שלך להתעסק עם נהגים שיכורים.... את לא מתעסקת עם העברייניות. את רק מדווחת למי שאמור לטפל בענין כזה, כי איכפת לך מהתינוקות.
זה נשמע קשה.ספק
אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לזה שתהיי חזקה, תדווחי על מה שראית ותני למי שזו העבודה שלו לטפל בענין.
את לא הבעייתית. את הנורמלית.ד.
את צריכה לשאול את עצמך...ד.
האם בבית היית מאכילה תינוק כך?
תינוק שלא רוצה לאכול - מפייסים אותו, מרגיעים, נותנים אוכל טעים.
"בכח" יחסי - זה משהו שיכול לקרות עם כפית אקאמולי כשלילד יש חום גבוה מאד, ואין ברירה לחצי רגע... וגם זה תוך דיבור מרַצה..
אז ה"הגדרה" לא כ"כ משנה. זה פשוט לא בא בחשבון.
את צריכה לדעתי לדווח על כך מיד. תפני למשרד הרווחה שאחראי על המעונות. לדעתי גם למשטרה, לצערי..
ברוך ד' מעדכנת שהמקרה דווח למשטרהנופת צוף
כל הכבוד!!בת 30
כל הכבוד. עשית את הדבר הנכון.ספק
כל הכבוד! אמיצה וערכית. תעדכני בבקשה על ההמשך..ד.
בעזרת ד', הם אמרו שיעדכנו, מקווה באמת.נופת צוף
הרבה מזה זה בזכותכם(במיוחד שהיא מטפלת מאד מבוגרת, כבר הרבה שנים והבת שלה מכירה אותי ואת המשפחה שלי אישית, זה לא היה לי נעים בכלל.)
זה באמת כואב,ד.אחרונה
שמטפלת מבוגרת צריכה לקבל תלונה.
ואם היה ניתן למנוע את זה באופן אחר - הפיקוח, מש' הרווחה - היה עדיף.
אבל כאשר הניהול והפיקוח שלה מחפים על זה - בלתי אפשרי שילדים קטנים יסבלו כך בקביעות. ח"ו.
מזעזע טוב שאכפת לך.רויטל.
מחפשת רעיונות לסרטים לגילאי 10-12בת 30
מרי פופינס, לסי שובי הביתה זה קלאסי...
דברים בסגנון הזה
ראינו לאחרונה. ממש חמוד-חילזון 123
ג'ים ונהג הקטר סרטים וסדרות בדרייב איילת השחר.avi
צרלי בממלכת השוקולד גם נחמד, ואם אתם בקטע של הקלאסיקות אז יש את הסרט הישן, שהוא יפה יותר לדעתי...
זה נקרא Willy Wonka & the Chocolate Factory , משנת 1971
אין לי עכשיו קישור לצערי, פעם ראינו בצפיה ישירה באיזה אתר
הדוב פדינגטון
מרי פופינס חוזרת (החדש שיצא לא מזמן)
ראינובת 30
ג'ים ונהג הקטר- יש בו כמה קטעים קצת אלימים, לא?
תודה!
אממ לא יודעת, עדיף שתסתכלי בעצמךחילזון 123
פשוט בעקרון ישנתי חצי סרט כשראינו...
אבל לא זכור לי משהו דרמתי, יש איזה קטע קצת של לחימה
אבל סהכ סרט חביב לדעתי
אבדוק שובבת 30
אם כבר הזכרת את 'לסי'rivkiאחרונה
איך מפסיקים להתייסר?מישי2
עבדתי כסייעת במעון והיה ילד (בן 10 חודשים) שהיה איזה יום שהוא היה לא רגוע בכלל ובכה המון כמובן שהחלפתי לו והוא אכל והחדר היה בטמפרטורה נעימה. הוא עדיין המשיך לצרוח והעיר את כל את הקטנטנים. בסוף מחוסר אונים ניסיתי להצמיד את ראשו לכרית כי הוא התרומם ובכה ואחרי זה נדנדתי את העריסה שיהיה לו יותר קל לישון ואכן הוא נרדם. אבל אני עדייו מרגישה נורא עם זה שהוא התנגד ובכל זאת ניסיתי. לא עשיתי את זה בחוזקה חס ושלום הכוונה לא לחצתי על הראש שלו ודחפתי, פשוט כשהוא התרומם ניסיתי שישים ראש אז הנחתי את היד שלי על הראש שלו וניסיתי להצמיד את ראשו לכרית(מקווה שהתיאור מובן),אבל אז הוא התנגד ופשוט הנחתי לזה. ועדיין אני מרגישה נורא עם זה, מרגישה שהייתה יכולה להיות אלטרנטיבה אחרת. אני עשיתי ממש טעות. למרות שזה היה מקרה חד פעמי.איך משחררים מהאשמה הנוראיים האלה? מרגישה אחריות גדולה וכואב לי שעשיתי את זה אפילו שכאלה יראו בזה משהו לא נורא בכלל בשבילי זה קשה!!! המקרה הזה היה לפני 7 שנים!! ולא יוצא לי מהראש.היום אני כבר לא עובדת בגן ילדים, אבל כשעבדתי אני למדתי מהמקרה הזה וגם מאז לא נתתי לילדים לבכות רבע שנייה, תמיד מרגיעה על הידיים(זה מה שהייתי צריכה לעשות והחרטה היא על זה שלא עשיתי את זה), שרה שירים, מלטפת את הראש, מעסה להם את הגב ועוד כל מיני דברים שיעזרו למי שמתקשה להרדם. איך משחררים מהמקרה הזה? יש לי נקיפות מצפון נוראיות. יש לציין שאני לא אמא, אבל לא יודעת מה יהיה כשאהיה אמא, כי יש לי נקיפות מצפון חזקות מידי פוחדת שאם אעשה טעויות עם הילדים שלי ולו הכי קטנות אני לא אשן בלילה.
להרגיעהעני ממעש
קורה
ואת יודעת גבולות ולא רעה
ללכת לטיפול בחרדות מחשבות טורדניות-מוש השור...
יש משהו שמרגיע תינוקרקלתשוהנ
כמובן לא צריך לשים עליו דברים, אבל למשל להניח יד על הגב זה עוזר להם להתכנס ולהירגע.
צריך ללמוד להתמודד עם זה שעושים טעויות עם תינוקות.
לפעמים מחוסר ידע, או חוסר הבנה, או דברים שבאמת דורשים ממנו לעבוד על המידות.
כל הורה עושה טעויות אין אף אחד יוצא מן הכלל, וגם כל סייעת.
תניחי לזה..ד.אחרונה
הרי לא דחפת לו את הראש "בכח".. ניסית כך להשכיב אותו, לגרום שישן. גם הורים מנסים כך לפעמים. ראית שלא מסכים, לא המשכת.
הכל בסדר. את יכולה להירגע.
איך שאת מתארת שטיפלת אח"כ בילדים, נוגע ללב.
את מתחרטת שלא הרמת אז על הידיים - יש דברים שלומדים מהנסיון..
וכנראה שאת תהיי אמא מאד טובה.
מה שאת אומרת לגבי ה"מצפון", אני מבין מדברייך שזה לא קשור למקרה הזה. אלא בכללי.
מצפון, זה דבר טוב בשביל לשים לב להתנהל כראוי, וגם לתקן למפרע. אבל אסור שהוא יהפוך למשהו משתק.
תרגילי את עצמך, לא לתת "למצפון" לייסר אותך בדברים שאת יודעת שאינם משמעותיים. להתרגל לעשות הפקת לקחים קצרה, ולשפר לפעם הבאה. זהו. תתרגלי להבחין מתי זה בא לא בגלל האירוע האובייקטיבי, אלא בגלל התכונה שלך - ואז פשוט תתעלמי. אם תעשי כך, יש סיכוי שהראש יתרגל לזה, ויהיה לך יותר קל לא להיתפס למה שלא צריך.
בילוי משפחתי בירושלים - זקוקים לרעיונות בדחיפות
נתנאל וייס
הבעיה שמסתבר שספונטיניות וקורונה לא זורמים יחד....
בכל המקומות צריך להזמין מראש ואין מצב למצוא מקום מהיום למחר.....
אז נשמח מאוד לרעיונות שניתן לעשות עם ילדים קטנים (6, 4 ו10 חודשים). קדימה, תפתיעו אותנו!
כמהבת 30
עמק צורים (אולי צריך להזמין מראש)
סתם לטייל בעיר העתיקה ולהראות להם דברים יפים ומעניינים
אחה''צ- טיול מהמם ממרכז בגין, דרך גיא בן הנום. חלק משביל ירושלים והוא פשוט יפה. רק לחשוב איך מתארגנים לחזור למרכז בגין אח''כ אל הרכב.
טיול לטחנת הקמח, משכנות שאננים, פארק התחנה (ליד תחנת הרכבת הישנה, מקום חביב בהחלט)
פארק גילה- אחלה מקום להפסקת אוכל ומנוחה קצרה.
שוק מחנה יהודה- הילדים יעופו על זה...דוכני פירות, דגים, חלבה, שווה!! ובסוף לקנות פלאפל טוב ולקפוץ לנחלאות מעבר לרח' אגריפס לאיזה מקום שקט ומוצל ולאכול בנחת.
גן סאקר- פשוט להביא כדור ולהשתולל שם איזה שעה וחצי...יש גם שירותים ומתקנים לילדים.
טוב, סגרתי לכם שלושה ימים כבר...
תהנו!!
אם רוצים בכל זאת משהו בתשלוםבארץ אהבתיאחרונה
לוח ארועים לפי מופע: גן החיות התנכי | אקווריום ישראל
המלצה לנופש ששומר על התו הסגול באוכל ובמקום בכלל..דורית
רוצים בצפון. אבל נשמע גם הצעות על ירושלים ואיזורים אחרים רק לא דרום..
מעדיפה שיהיה קרוב לכינרת, ושיהיה אוכל במידה וזה רק בוקר שתהיה אופציה לקנות בסביבה..
או לחלופין איך מסתדרים עם ילדה בגיל כזה וארוחות במידה וזה צימר
מניחה שכל מקום שנפתח צריך לעמוד בתור הסגולבת 30
לצערי רשום ככה אבל למשל יש בתי מלון שהתגובות עליהם לא משהודורית
בצפת מומלץרויטל.אחרונה
פורום סגור למתמודדים נפשיתפורום סגור
בצירוף ניק שמכיר אתכם.
מוזמנים להשתתף ולשתף, לחזק ולהתחזק.
החלפת לילה ביום לתינוק פצפוןהמגניב מירושלים
ביום שישי האחרון עשינו פדיון לילדנו הקטן כלומר הוא בן ראשון בן חודש.
הוא בריא והכל ב"ה! אבל הבעיה שמחליף לילה ביום: בתחילת הערב הוא מתחיל להתעורר וכשהולכים לישון הוא ממש עירני
הוא שוכב בעיניים פקוחות משמיע קולות סך הכל נראה די משועמם במיטה שלו. אבל כשמגיע הבוקר והשמש חודרת לחדר הוא מתעייף ונכנס לשינה עמוקה לסירוגין עד הצהריים בערך.
יש למישהו כאן עצה איך לגרום לו לישון בלילה ולהיות יותר עירני ביום?
תודה
זה יכול לקחת קצת זמןספק
אצלנו הראשון התנהג בצורה דומה ואז התחלנו לעשות לו "טקס שינה" - סוג של רוטינה שבשעה קבועה בערב עשינו לו אמבטיה, האכלנו אותו, שמנו אותו בפיג'מה ובמיטה (ושרנו לו "המלאך הגואל אותי").
במהלך היום, השתדלנו שהוא לא יישן כל היום. (לא השארנו אותו ער בכח כשהוא צורח ורוצה לישון... אלא ניסינו לדאוג שיהיו לו מספיק גירויים כדי להישאר ער מספיק שעות במהלך היום).
שני הדברים האלה סידרו אצלו את היום והלילה אחרי כמה ימים.
להשכיב ביום בחדר מואר,גם כשישן. וכשמגיע הערב להחשיךמיקי מאוס
מתסכל אבל נפוץ
מזל טוב!
תודההמגניב מירושליםאחרונה
ילד מיובשאניי!!!
ללכת לרופאש.א הלויאחרונה
הבת שלי עם כאבי בטן וחוסר תאבוןאמא מאוהבת ל2
ביצעתי לה בדיקת שתן ויצא תקין, והיום ביצעתי לה בדיקות דם. יצא לה כולסטרול גבוה מחוץ לנורמה, ורמת alk מחוץ לנורמה.
בתוך הנורמה אבל גבוה היה גלוקוז עם 92.
רציתי לדעת אם מישהי פה חוותה כולסטרול גבוה בילדים? מה עושים עם זה?
והאם גלוקוז 92 אמור להדאיג אותי?( כי הטווח הוא עד 100)
בדקת צליאק?בת 30
חשבתי על זה באמתאמא מאוהבת ל2
סתם להוריד בתזונה? גם ככה לא נוגעת כמעט בלחם אז איך זה יהיה מדד?
נראה לי שמתחילים בבדיקת דם יעודיתבת 30
אם הכולסטרול גובה חייבת תזונה להורדת הכולסטרולרויטל.
כמה זה גבוה האם מחוץ למסגרת?
בקשר לסוכר, להוריד כמה ימים פחמימות ריקות,
כמו אורז לבן,קמח לבן,תפוחי אדמה,
מומלץ להתייעץ עם תזונאית מהקופה שלך,
הרבה בריאות שיהיה לה אמן.
אמ.. פחות בעייתי השומןשירוש16
את רואה את הבעיה כנקודתית.
אני רואה את המצב בצורה אחרת:
כאבי בטן, חוסר תיאבון, (ירידה במשקל?), עליה באנזימי כבד.
זה לא נשמע לי משהו נקודתי.
עדיף שתקבעי תור לרופא משפחה ותמשיכו לעשות בדיקות:
בדיקות דם לאנזימי כבד, לבלב, בלוטת התריס, תפקודי כיליה (כימיה מורחבת), ספירת דם. סוכר בצום.
ולהמשיך משם הלאה.
בהצלחה!
לבדוק צליאקלבי ובשריאחרונה
אשמח לעצהמיוזיקל
לא מכירה פה ולא מוכרת כי בעיקר קוראת. אבל הפעם מנסה את חוכמת ההמונים.
אז ככה, כבר אמא ל4 ועדיין הקטנים עושים לי בית ספר. אומרים השלישי/הרביעי מגדל את עצמו. חכיתי יותר מדי זה לא קורה.
1. צריכה שוב את סדר הטעימות של תינוקות בחיפושיי אונליין מצאתי חצאי דברים לא משהו מסודר .... נתתי קישוט בטטה תפו"א בנתיים איך ממשיכים.
2. בן 3 וחצי שובב, כל שנה החלפנו מסגרת
היה אצל מטפלת מהממת , עלה למעון היה זוועה.לא הסתדרתי איתם. עלה בגיל רבע ל3 לטרום חובה היה מצוין אבל ההנהלה שם החליטה לכפות שינויים מעצבנים עוברים לשנה שניה בטרום במקום אחר. מיותר לומר אבל הבקרים קשים איתו בגלל שבשנה האחרונה היו המון שינויים מסגרת חדשה,לידה, תספורת ופתאום קורונה אין מסגרת יש מסגרת, בידוד פעמיים
זוועה
לא מצליחה ללמד אותו להחזיק עיפרון נכון, לא מוכן לשבת שאלמד אותו צבעים מספרים או חוברת לגיל שלו מה יוצא דופן לצייר עיגול או למתוח קו וכאלה.
הוא לא מוכן להפרד מהמוצץ, קם רטוב בבקרים, כשמעירים לו לא לגעת בראש של התינוקת או לא לשפוך את השתיה או מבקשים שייגש לשטוף ידיים כי היה בשירותים מתעצבן צורח ושורט את עצמו בפנים ובגוף.
זה הגיוני?!
אתייחס רק לעניין הלמידהאו ר
רק לגבי הענין שלא רוצה לשבת ללמוד. זה בסדר, אפשר ללמוד גם בעמידה. תקפוץ לחישוק הכחול. ועכשיו תעמוד על רגל אחת על הדף הצהוב. תביא לי מהמטבח משהו ירוק עד עשר. תקפוץ שלוש פעמים. תצייר עם מקל בחול קווים ועיגול לשמש. נשתמש במכחול וגואש. נצייר עם גירים במדרכה. נדביק דף מלמטה של שולחן תשכב על הגב על הרצפה ותצייר למעלה בדף. תגזור במספריים תמונות מהעיתון. נתרגל אחיזות שונות עם פינצטה ולתפוס פונפונים, עם מטבעות להשחיל בקופה,, עם ליצור כדורונים לזחל בברבצק, עם לאכול ציריוס אחד אחד, עם שירי אצבעות ידיים, עם הכף הגשה של פסטה בצורת צבט. מי אמר שצריך להחזיק נכון עיפרון עכשיו? כשיהיה לו כיף לצבוע נדגים לו עיגולים וקווים זה ממש מספיק.
^^^^ איזה רעיונות יפים!rivki
נכון שאחרי לידה כל שאר הילדים נראים גדולים פתאום?rivki
מותר בגילו לקחת מוצץ , לפספס מדי פעם בלילה ובטח שמותר לא לרצות לשבת ללמוד כמו בבי'ס ולא לדעת להחזיק עפרון (אצלי בשום גיל לא מחזיקים אותו נכון. גם אני הייתי כזאת ושרדתי כדי לספר

נראה שהוא יצא מהשגרה בגלל הבלגן של הקורונה וגם יש לו קצת רגרסיה בגלל הלידה- נורמלי לגמרי. נראה שמה שצריך עכשיו זה ה מ ו ן סבלנות והכלה כלפיו, קצת תשומת לב אישית וסדר יום (לאו דווקא לימוד, גם גינה או סיפור או יצירה חופשית בשעות קבועות זה סדר).
תודה רבה לשתיכןמיוזיקל
באמת תודה לכן מהממות
אני ממש לא כועסת עליו כשהוא מרטיב
ומשום מה זכרתי שעם הבכור הצלחתי לשבת ללמד אותו צבעים צורות גם עם השנייה
כל ילד הוא שונהrivkiאחרונה
הכי הגיוני בעולם!אמאשוני
תורידו ממנו ציפיות ומהר.
לחבק, לעטוף ולתמוך כמה שיותר, לא להתחשבן ולא למדוד לו...
ולא לצפות ממנו למה שהוא לא מסוגל כרגע במצבו.
ידוע שאחרי לידה יש רגרסיה אצל ילדים אז אצלו בכלל...
לדעתי כדאי לשקול גם טיפול רגשי תומך יחד איתך אצל מטפלת עם כל מה שעבר עליו.