מתי כדאי להפריד בין הבנים והבנות?
כיצד עדיף לעשות זאת?
הם משחקים הרבה אחד אצל השני.
מתי כדאי להפריד בין הבנים והבנות?
כיצד עדיף לעשות זאת?
הם משחקים הרבה אחד אצל השני.
אני יודעת שזה נשמע הזוי, אבל בערך לפני שבועיים (קצת אחרי פורים) הבת שלי התחילה מידי פעם בלי קשר לכלום לבקש "שוקולד", ואם בקשתה לא נענית (מה שקורה כמעט תמיד, כי אנחנו בכלל לא מחזיקים שוקולד בבית) היא פורצת בבכי, בכיונים, צרחות, הצגות ומה לא.
החלטתי לבדוק את העניין, והסתבר לי, שמאחר ואני תמיד מגיעה אחרונה לקחת את הבת שלי מהמעון (רבע לארבע בערך, כל השאר לוקחים בשלוש וחצי), והמטפלת שלה כבר לוקחת את הבת שלה לחדר בו נמצאת הבת שלי, התחילה המטפלת לחלק לה שוקולדים ומיני מתיקה כדי שהיא לא תהיה עצבנית ברבע שעה הזו.
כלומר, כל פעם שהבת שלי התחילה לדרוש משהו (מים, משחק או כל דבר אחר) המטפלת הגיבה בהענקת ממתק.....
עכשיו, מעבר לכך שאני בהלם מהמטפלת
אני צריכה עצות-
איך אני מפסיקה את הבכיינות הזו?
אני לא רוצה שהבת שלי תלמד להיות מניפולטיבית או בכיינית, ואני גם לא מעוניינת להאכיל אותה בזבל....
עצות בבקשה!
תגידי למטפלת שתפסיק עם זה - ותנסה לתת לה דברים אחרים: משחקים, מים, שתעסיק אותה.
ומכיוון שיש חשש (תלוי מי המטפלת) שהיא לא תגיב בסבלנות לכך שהבת תרצה להמשיך את ה"הרגל", את צריכה לדבר איתה ועם מנהלת המעון לענ"ד, ולדרוש שההחזרה אל הסדר הנורמלי תיעשה בסבלנות גמורה; כולל להגיע במפתיע מוקדם יותר - ולהקשיב מה הולך, לפני שאת נכנסת..
יתכן שכוונת המטפלת היתה לטובה.
בינתיים, חושבני שהכי טוב לחבק, לתת יחס חם (גם כשבוכה וגם בלי קשר) ומידי פעם להציע פרי מתוק.
יש להניח שאם גן במעון יפעלו בהתאם, וביחס נעים - זה יפסק תוך זמן קצר.
לדרוש באסרטיביות נעימה לחדול מהמנהג הנלוז והגרוע הזה! אחרי שהיא תתרגל שהיא לא מקבלת בגן היא תתרגל שאין, גם לא בבית.
ואפשר פֵרות יבשים, הם יותר מתוקים מסתם פרות: תמר מג'הול, צימוקים ואפילו חמוציות. הם אמנם לא משתווים לשוקולד, אבל אחרי תקופת הסתגלות עושים את העבודה.
ודרך אגב, אני בעד לתת ממתק יומי קטן, אבל כל עוד אפשר לדחות את תחילת ההרגל הזה - עדיף.
בהצלחה!
אהה, ועוד משהו: את יכולה להביא לגן משהו שאת מרשה לתת במקום שוקולד, נאמר בננה צ'יפס או קורנפלקס או מה שמקובל עלייך ולהגיד כמה בדיוק את מרשה לתת.
אוף!!! מה זה??? כבר פעם שניה שהבן שלי (בן שנה וקצת...) חוזר מהשבת עם הבנות דודות הגדולות שלו עם כינים...
מעצבן אותי נורא!!!! והוא כזה מסכן... הוא בוכה נורא כשאני מוציאה אותן... אוף.
אני צריכה עצות למניעה- שאני אשים לו בשבת\בפעם הבאה שנהיה איתם.
וגם אם יש לכן רעיון מקוריים להוציא את הכינים- אשמח לשמוע.
תודה רבה!
יש מסרק של חברת assiמוציא מעולה וגם ביצים.
ניסינו המון דברים במשך חודשים,ואז מישהי המליצה לנו על המסרק .. ותוך כמה פעמים לא נשאר דבר
בס"ד
אצלנו המסרק של "אסי" לא מי-יודע-מה, המחיר שלו גם מופקע...
צריך חומר טוב נגד כינים, כמו "הדרין",
זה מה שעשה סוף לכינים אצלנו, אחרי שנתיים של מרדף אחריהן. ברר....
נסי לשים לו שמן רוזמרין/חלטית רוזמרין (קרה) על הראש.
רק תבדקי שזה מותר בגיל הזה
גם אני קיבלתי המלצות על ASSY, אבל לא ראיתי כזה הבדל
מה שכן
אני ממליצה על החומר results (משהו כזה - "תוצאות" באנגלית)
הוא מהטבעיים, לכן מותר לגיל הזה. יקר בטירוף אבל אצל ילד הג'ונגל שלי (שיער שחור עד המותניים...) זה הדבר היחיד שעוזר.
למניעה-
שמן רוזמרין למיטב זכרוני מותר כבר,
אני חופפת עם שמפו של סרקל - מונע לי בקרוב ל 100%
הילדים שלי לא במסגרת החינוך, אבל יש קייצים שהם נדבקים
אני אך ורק מסרקת, פעם ביום, עד שלא יוצא כלום במשך שלושה ימים רצופים. בלי חומרים!
אפשר לסרק באמבטיה עם מרכך, אבל אצלנו עובד גם מחוץ לאמבטיה. אפשר גם מול סרט.
אני שמה להם בשיער שמן קוקוס, ואז כמה נגיעות של שמן רוזמרין. מומלץ לדלל את השמן הזה (אפשר גם לדלל בשמן שקדים, וכמובן שמן זית). יש ילדים ששמן הקוקוס מריח לא טוב עליהם - ראו הוזהרתם D:
והחברה שלו ממש לא משנה- העיקר צפופופופוף הכי שאת משיגה.
הסודה יוצרת קצף המפריד את היצורים מהקרקפת ועוזר לפלוט אותם החוצה.
והעיקר-- התמדה יומיומית!
אם אחר כל חפיפה - לפחות 3 פעמים בשבוע את עוברת עם מסרק סמיך- אין להן קיום.
גם אם מישהי קופצת לביקור את מקפיצה אותה החוצה.
באופן אישי אפעם לא השתמשתי בחומרים ושמפויים, די חוששת מהתערובות הבאות במגע עם הקרקפת, וכמו שאמרו- שמן רוזמרין לאחר המקלחת מאחרי האזניים ומעט על הקרקפת מסייעים מאוד.
בס"ד
כל מיני שיטות עובדות והכל טוב ויפה. הכי חשוב - במידה ומתגלות כינים אצל אחד מבני הבית, ההמלצה בד"כ להעביר את כל בין הבית טיפול כאילו לכולם יש. זאת מאחר וכולם גרים באותו המרחב וההדבקות קלה ואם לא מטפלים בכולם, בהחלט ייתכן שאחרי שיעבור אצל האחד ימשיך לאחרים.
ועוד משהו - לגבי הטיפול - נדמה לי שמדובר בתכשירים שדורשים טיפול רציף במשך מספר ימים. לכן, אולי לא כדאי להתחיל לקראת יום שישי, כי אני לא בטוח שהשימוש במסרק כל כך עדין מותר בשבת.
כל טוב והמון בריאות.
יש חומר שנקרא "כינמאס" או משהו כזה.
מורחים על השיער בסירוק או אחרי מקלחת.
עובד מצויין.
מרגרינה! אני יודעת שזה נשמע איכס אבל זה עדיף על החומרים הרעילים שמוכרים בבתי המרקחת. למרוח את כל הראש במרגרינה, לכסות בניילון ( של מקלחת, כובע ים וכו') להשאיר ללילה או לפחות ל 4 שעות. אל תדאגי לרוב הילדים זה לא ממש מפריע פשוט לא נעים לצאת החוצה ככה אז עדיף אחרי הצהרים לקראת הלילה או במשך כל הלילה. בבוקר להוריד, לחפוף הרבה פעמים עד שיוצא. אפשר להשתמש בסבון לכלים פעם או פעמיים עד שכל השומן יוצא. אחר כך לסרק, פלא פלאים הכל יוצא כולל הביצים. השיער יהיה קצת שומני . עכשיו להמשיך לסרק כל יום במשך השבועיים הבאים יום יום, מה שנשאר מת. אז תארו לעצמכם מה עושה המרגרינה לבטן שלנו????
בהצלחה, ודרך אגב באמת עדיף לבדוק את כל האנשים בבית כל יום כולל המבוגרים במיוחד אמא!
לגבי מה עושה המרגרינה לבטן שלנו - אם היית באמת רוצה ללמוד מההשלכות של מרגרינה על כינים (נניח שיש בזה טעם בכלל, ושיש מספיק דמיון בין איך שהן בנויות לאיך שהגוף שלנו בנוי), מה שצריך זה להאכיל אותן במרגרינה ולראות איך הן מגיבות. הטיפול (המעולה) שהצעת הוא בעצם לחנוק אותן במרגרינה ולא לתת להן אוויר, זה לא אותו דבר. כן, גם אם תכסי בני אדם במרגרינה עד מעל הראש הם ייחנקו וימותו, אבל לאכול מרגרינה זה סיפור אחר 
בכל אופן, גם בלי ללמוד מכינים, מרגרינה זה לא בריא.
רק בארץ זה ככה...זה כ"כ מגעיל..כמו קופים..
באמריקה האחות של ביה"ס מבצעת בכל חודש בדיקה אצל כל הילדים בביה"ס וילד שמוצאים לו חצי ביצה מושעה מבית -ספר עד שיהיה נקי!!!
משפריצים על שיער הילד רוזמרין זה קצת יקר אבל זה מונע הדבקות!
בהצלחה1
סליחה אבל אני גרה באמריקה ושום אחות לא בודקת את הילדים פעם בחודש. אנחנו ההורים משלמים לחברה שבאה אחרי כל חופשה ( קיץ, סוכות, חורף ופסח) לבדוק את הילדים מכיון שבבתי הספר בניו יורק הרבה ילדים הולכים לבקר בחופשות ב.... ארץ ישראל! אבל זה נכון שהילד מסולק עד שהוא בא נקי עם פתק מבודקת עם רשיון וזה מונע הדבקות
אני לא יודעת לאיזה בי"ס הילדים שלך הולכים..בבי"ס שלי זה היה ככה...
בכל מקרה אני לא מבינה את ההזנחה הקשה הזאת אצל ההורים ובבי"ס מסכנים הילדים ועוד יותר האחיות שלהן הגדולות שבכיתה ט' צריכות להיסתובב עם כינים בגלל שנידבקו מאחייהם הקטנים בקיצור..
אנחנו לא קופים והגיע הזמן לטפל בבעיה זו..
אמי ספרה לי שהיתה ילדה בארץ האחות בדקה כינים בבי"ס ו
נתנה פתקים לנקות בבית אם צריך.
אח"כ בדקה אם באמת נקי..
באמת זאת בעיה קשה בארץ כיום!
אמרו לי פעם שהכינים מגיעות ולא עוזבות כאשר אוכלים סוכר לבן, וילד שנמנעים לתת לו סוכר וממתקים יש לו פחות כינים
מקווה שתוושעי במהרה ולילד החמוד שלך את יכולה להגיד את מה שאמרו לי
"את/ה כל כך מתוק שאפילו הכינים אוהבים אותך ולא רוצים לכת 
שמתי את זה וסרקתי כל בוקר עם מסרק סמיך ותוך כמה ימים הכל נעלם ואני עדיין ממשיכה עם זה כדי למנוע הידבקות במעון..
הבכור שלי עוד מעט בן 3
ורציתי לדעת אם יש רעיונות לחלאקה שנזכור הרבה זמן...
תודה רבה
יום טוב ושמח
נסענו לכותל ולקבל ברכה וגזיזת שיער אצל הרב נבנצאל ברובע,
ועם השני נסענו לרב שכונת גילה שאנו מאוד מעריכים לגזיזת שיער.
שניהם זוכרים את החוויה הזאת עד היום (6 ו-4)
אח"כ עשינו סעודת מצווה אצל סבא וסבתא
חשבנו לנסוע לנתיבות לבבא סאלי
אבל בלי עיין הרע המשפחות גדולות אז השאלה איך כולנו נגיע לשם
ביתי בת שנתיים ישנה שנת צהריים של כשעה- שעה וחצי, והולכת לישון בשעה 7 או 7 וחצי ובזמן האחרון קמה ב5 בבוקר... האם שנת הצהריים מיותרת לה? בשעה 7 היא כבר עייפה גם לאחר שינת הצהריים, היא לא מוכנה לבוא לישון איתי במיטה- היא מגיעה מעירה אותי אבל רוצה שאקום בעצמי, אני גוררת אותה קצת עד שנמאס, קמה ומתחילה לארגן לגן... מה עושים עם זה. איך משנים?
תודה לכולם! אמא עייפה...
אולי היא לא מספיק עייפה?
אולי כדאי להקדים את שנת הצהרים/ לאחר את שנת הלילה?
לקצר את שנת הצהריים?
תראי לפי מה שמתאים לבתך.
בהצלחה!
קחו בחשבון שייתכן ועדיף ומשתלם כלכלית להחזיק שני רכבים קטנים במקום אחד גדול. זה תלוי בכמה וכמה שיקולים, לדוגמה באיזו תדירות נוסעת כל המשפחה הברוכה ברכב, וגם קחו בחשבון שהרבה פעמים מוציאים על רכב גדול המון הוצאות, מעבר לדלק.
וכמו שאמר לי מוסכניק אחד, מיצובישי וסובארו אוכלות המון דלק, אבל בד"כ לא מוצאים עליהם המון כסף על טיפולים. ויש רכבים שאוכלים פחות דלק, אבל יש טיפולים יקרים הרבה יותר.
בקיצור תמשיכו לברר.
בהצלחה רבה!
1 ל-10 בדלק.
לפני כן היתה לנו ג'אמפי שהיתה מאוד מאוד חסכונית בדלק, אבל הוצאנו עליה אלפי-אלפים בשנה על תיקונים, ובשנתיים האחרונות עשרות אלפים על תיקונים. חשוב מאוד להיות חסכוניים בדלק, בל הרבה יותר חשוב להיות חסכוניים בתיקונים, ואין על טויוטה מהבחינה הזו.
בהצלחה!
הטויוטה הייס היא לא סתם אוטובוס קטן, אלא כמעט משאית, אפילו
היה לי מוזר לנסוע בה, אחרי שהתרגלתי לקלילות המפתיעה של הג'אמפי.
עם זאת, מהר מאוד התרגלתי! והתאהבתי!
הנסיעה רגועה ושלווה - אין את החיפוש המתמיד אחרי עקיפות, אין את הלחץ של המהירות. פשוט לשייט בנחת, להנות מהנסיעה! האוטו הזה לקח ממני את כל מה שהיה רע בנהיגה שלי, ונתן לי בתמורה שלווה והנאה מהדרך.
לא עושים באוטו הזה משהו רע לילדים?........
חשוב לנו כתב ברור ובגודל קריא ותמונות יפות ונעימות (לא תמונות מזעזעות).
תודה
הגדה + קומיקס המתאר את יציאת מצריים בצורה מדוייקת ומותאמת למדרשים. בן ה-6 שלי מאוד נהנה.
אצלנו מזה 13 שנים אנחנו קונים הגדה חדשה לכל פסח.
יש כאן אוסף מעניין של הגדות עם תרשימים, ציורים, כתיבות, נוסחאות והמון סיפורים ומידרשים נילווים.
אנחנו מורידים אותם עם כלי הפסח ואז מתחילה החגיגה
.
השתדלנו לקנות הגדות קלילות ולא מלאות מלל ותוספות מפולפלות- בעיקר כדי שהקטנים יתחברו אליהן.
אלעד
הבן שלי בן שנתיים ו9 חודשים. גבוה מאוד ושוקל ב"ה יפה לגילו.
נראה לכם שמותר כבר להעביר אותו לבוסטר? יש לי איזו תחושה שהכיסא שלו לא בטיחותי... הוא קצת מפורק מהבן הבכור שלי וכל פעם שאני קושרת אותו אני אומרת לעצמי לברר כי זה נראה לי מסוכן.
ובהקשר זה- זה נכון שכיסאות בטיחות כבר אינם בטיחותיים אחרי 6 שנים?
כואב לי הלב לזרוק את הכיסא לפח (כפי שאמרתי הוא מרגיש לי לא בטיחותי..) אז אשמח אם יהיה לי תירוץ טוב לעשות זאת 
כשהחגורה יושבת עליו טוב, בישיבה על הבוסטר.
ויכול להיות שיש גם איזו מגבלת משקל, אני לא בטוחה
ואכן, כיסא בעל שילדת פלסטיק פג תוקפו (=כבר לא בטיחותי) אחרי 5-7 שנים.
בכל מקרה את יכולה להתקשר לבטרם ולשאול אותם, הם מבנים בתקנים כאלו.
שוקלת אם להחליף לילד שהוא גבול כיסא בוסטר
והם רואים מהחלון?
וגם רואים פחות טוב מהחלון.
אבל עקרונית כשהם מספיק גבוהים לבוסטר הם כבר רואים מהחלון.
אז רק הגדול יקבל בנתיים
הבן שלי היקר בן שנתיים הוא פשוט לא מוכן לקבל לא , הוא צורח המון מצד שני הוא באמת מתוק...
אבל אני אתמול פעם ראשונה יצאתי מדעתי וממש צעקתי עליו, ובחיים אני לא צועקת עליו והוא עוד יותר צרח והרגשתי מהאמהות הרעות האלה... ושעשיתי לו טראומה... אוף אין לי כוחות כבר.. כל דבר הוא אומר "לא רוצה"!!! זה גיל פשוט קשה שלא נדבר על שינה מזמן הוא לא נירדם במיטה שלו, חחח אין סיכוי בעולם רק על בעלי או בסלון...
אני צריכה רעיונות לחינוך... אני רוצה לציין שהוא ילד ממש מפותח מכל הבחינות, במיוחד מבחינה מוטורית הוא קופץ מגבהים... רק הפתעות עוזרות לי לשכנע אותו לעשות דברים אבל זה פשוט לא הדרך... אנני מרגישה את זה... אני חייבת עצות ובבקשה כמה שיותר מהפן הדתי...
כרגע אין לי כ"כ פנאי ל"עצות"..
אבל הגיל החמוד הזה עובר..
ילד נורמלי..
אמא נורמלית..
לא עשית לו שום טראומות...
"איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" הוצאת לייף סנטר
כמוכן כנסי לאתר שלהם http://www.lifecenter.org.il/ וכבר עכשיו תוכלי להתחיל להרגע, ולראות שאת באמת האמא הכי טובה בעולם עבור הילד שלך!!
רק מהמעט שכתבת כאן אפשר לחוש את זה., למשל: החשש שלך שעשית לו טראומה, מראה על הרגישות הגבוהה שלך אליו ולצרכים שלו. או למשל ההבנה שלך שלנהל אותו רק דרך "הפתעות" לא באמת מקדמת אותו להתפתחות בריאה, מראה שיש לך אינטואיציות אימהיות בריאות!!
את יכולה להתחיל להתפלל על החינוך שלו כמה דקות בכל יום, להדליק נר לצדיק, ולבקש שה' ישלח לך את השכל הנכון ואת התגובות המתאימות לכל סיטואציה, כך שתוכלי באמת להיות המנהיגה הטבעית של בנך, ולא חלילה רודנית ועצבנית.
(רק שיהיה לך ברור, שזה קורה לכולם, ולפעמים די הרבה, אבל החשוב ביותר, זו האוירה הכללית, ומה טיב היחסים בעיתות רגיעה)
כל טוב
בס"ד
הנה מה שאני יכול להציע:
1. ספרים שמכוונים להתנהגות נכונה (כבר המליצו למטה)
2. דוגמא אישית - לא להגיב ישר ולספק במה להצגה וקרקס - אני יודע - זה קשה
3. לערב את בן הזוג - הלא לשם זה בחרת בו - לא? 
עכשיו ברצינות - יותר קל לעבוד על ילד כזה בשניים ולא לבד
4. לא לנסות לשחד - מוביל להתנהגות פסולה
5. אני מניח שהוא ילד מאד נבון ופיקח - תנו לו אפשרות להבין ולבחור
בהצלחה
מלבד משמעות השמחה והרון, יש גם משמעות של תפילה לה' מתוך שמחה והודיה.
אני בעד שמות אמיתיים, מהתנ"ך, שמות של אמותינו הקדושות וכיו"ב, לא בעד השמות החדשים.
חבל שאחרי כמה שנים תגלו שיש בעיות עם השם...
למשל, שם שעלה פה- בתאל- הרב אליהו זצ"ל אמר לא לקרוא כך בשום פנים ואופן..
אז הצעתי:
רות
שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות (גמרא ברכות).
בהצלחה!!!
ושיהיה במזל טוב!!!
א. ילד הוא לא אנדרטה לזיכרון
ב. אח"כ הוא צריך לחיות עם השם הזה
במיוחד אם רוצים להודות לה' אז דבר ראשון צריך לשים לב שבוחרים שם "לפי הספר"
שם עם משמעות יהודית שתעזור לילדה בע"ה להתחבר למקורות עד 120
וזו ההודיה הגדולה ביותר לקב"ה !
אגב אפשר לשלב ....
וזו תרומתי
יהודית מלשון עמינו וגם מלשון יהודה - "הפעם אודה את ה'"
אמונה
שירה
אבל לא צריך גם לשלול שמות חדשים (גם בתנ"ך המציאו שמות...)
כבר אמרנו שלפעמים ההורים חושבים שנתנו את השם הכי יפה והכי טוב לילדים שלהם, ואחרי שגדלים קצת ולומדים עוד קצת מגלים דברים שונים...
לכן לא כדאי להמציא המצאות על חשבון הילדים..
וכבר הרב אליהו זצ"ל דיבר הרבה על שמות כמו בתאל, הראל, מתנאל, מתניה וכו' וכו'.
חוץ מזה ומעבר לזה צריך לקחת בחשבון מנהגים שונים שיש בהם כיבוד הורים וכו', כגון לקרוא על שמות ההורים, ואם ההורים עדיין בחיים והם אשכנזים (שלא נוהגים לקרוא ע"ש מי שבחיים, ויש גם קצת ספרדים שמקפידים בזה), יש עדיפות לקרוא ע"ש הסבים וכו' (וודאי וכמובן לא ע"ש מי שנפטר בצורה לא טבעית).
אולי זה לא המקום המתאים אבל מה יש לי להפסיד...
אני מחפשת (להתחדש לכבוד פסח) לקנות תמונות יפות
לא מקובעת דווקא על סגנון מסוים
מחפשת עצות למקום שאתן מכירות, שמוכרים שם תמונות יפות (לטעמכן) והכי חשוב- לא יקרות...
בירושלים.
תודה רבה!
ב"ה
בימיי שני וחמישי (יכול להיות שהורידו את חמישי)
במתחם תחנת הרכבת של מלחה.
יכול להיות שזה קצת בעיה
ויש דברים שאם מתחילים לטפל בהם בשלב מוקדם זה מאוד עוזר.
בגיל שנה בערך הילד מתחיל לומר מילים, סביב גיל שנתיים נצפה לשמוע צירופים של 2 מילים (איפה אבא? מיטה אמא)
בסביבות גיל שנתיים וחצי - שלוש, הילד אמור להיות מסוגל לבנות משפטים קצרים ופשוטים, בעלי 3-4 מילים. הילד בונה גם משפטי שאלה קצרים ("מה אבא אכל?", "מי שבר את זה?"), ומשפטי שלילה ("אני לא רוצה גזר", "זה לא כלב"). בגיל שלוש הילד מתחיל להאריך את המשפט הפשוט ("מחר אנחנו נוסעים לסבא ולסבתא בחיפה"), ומתחיל לבנות משפטים מחוברים ("הוא דחף אותי והוא הרביץ לי"). היכולת משתכללת עד גיל 4 ואז מתחילים לשמוע גם משפטים מורכבים יותר.
אם יש לך חשש לגבי ההתפתחות השפתית- כדאי לפנות לקלינאית שתאבחן ותמליץ על טיפול או על המשך מעקב. אם אכן יש בעיה- זה גיל מצויין לעלות עליה ולטפל בה.
בינתיים- חשוב כמה שיותר לדבר, להסביר, להשתמש במשפטים ארוכים ומדוייקים ובעצם לתת לילדה מודל תקין ומורחב. בד"כ לא מומלץ שההורים ידרשו מהילד שיאריך את מבעיו או יתקן אותם על מנת שלא ליצור לילד רתיעה משיח עם ההורים ומתקשורת בכלל. להיפך- חשוב ליצור הזדמנויות לשיחה ולחזק את הילד על אמירותיו ולנסות לחזור עליהן תוך כדי הארכה ותיקון שלהן (לדוג' אם הילד אומר "מחר נוסעים לסבתא ולסבא" אפשר לומר- "נכון, מחר ניסע לסבתא ולסבא שגרים בירושלים. ניסע ברכבת ואחר כך באוטובוס. הדרך אליהם ארוכה. כדאי שנצא מוקדם כדי שנספיק להגיע לפני הערב...)
בהצלחה!!
יש לי בן בגיל 4.5 שנים שמסרב בתוקף להסתפר. לטענתו התספורת מכאיבה לו, דבר שמתקבל על דעתי כיוון שהוא ילד עם קושי בויסות תחושתי (לפי אבחון שלי כאמא). בעבר עזרו לנו לספר אותו צ'ופרים קטנים (ממתק לאחר התספורת) היום כבר מספר חודשים הוא לא הסתפר, ולא מראה שום נכונות לוותר על "עקרונותיו"ניסינו לספר גם בעזרת מכונה וגם ע"י מספרים.. אשמח לקבל עצות. תודה ופורים שמח.
אתם עושים משהו בנידון? יש כל מיני עצות איך לווסת ולאזן, על ידי מגע עמוק וכו'.
הייתם בטיפול או באבחון מסודר? אם לא, למה לא? אפשר לעזור לו.
כרגע ביקשתי עצה ספציפית לתספורת
יש להם את הטריקים שלהם. לדוג' כיסא בצורת אופנוע ואני יודעת שיש סרבנים שזה עובד עליהם...
כל מיני פיצפקס מהכל בשקל
אצלנו זה עובד
ומספרים קצר מאוד כדי שיספיק להרבה זמן.
משתפת פה בלימוד שלי עם הילדים לקראת פסח של שנה שעברה, אולי יתאים לעוד הורים:
הקדשתי ללימוד הזה חמישה ימים (בחופשת פסח) כל יום כחצי שעה.
ראשית הסברתי להם שחוץ מכל סימני הסדר (שעליהם הם עשו יצירות להציג בליל הסדר) אפשר לחלק את ליל הסדר בפשטות לארבעה חלקים, ולכל חלק מוקדשת אחת מארבעת הכוסות: קידוש, הגדה, סעודה, הלל.
בכל יום הייתי דבר ראשון מוזגת להם מיץ ענבים בגביעים הקטנים שלהם, וכשהכוסות מלאות היינו מדברים על חלק נבחר מהסדר - ביום הראשון עברנו על נוסח הקידוש והסברנו, ביום השני בחרתי קטע מהמגיד, ביום השלישי עברנו על המאכלים החשובים בסעודה (קערת הסדר וכו') ומה משמעותם, ביום הרביעי קטע מההלל, וביום החמישי סיפרתי להם על אליהו הנביא.
כמובן שבכל יום כשגמרנו ללמוד בירכנו ושתינו מהגביעים.
היה ממש כיף והתרשמתי שעשה להם סדר בראש לקראת החג.
נראה לי שהשנה אחזור על זה (אבל אבחר קטעים אחרים, כמובן). אשמח גם לשמוע עוד רעיונות 
בלי נדר, אעלה קישור לתכנית לימוד הורים וילדים לקראת פסח (אבל זה "כבד"... אפשר לקחת משם גם חלק מהתכנים).
בהרבה מקהילות ישראל נהגו לומר את סדר ההגדה בניגון מיוחד, כל עדה והניגון שלה. בימי קדם, הילדים בתתי"ם (חדר/כותאב) היו לומדים לקרוא את ההגדה מפי המלמד שלהם. לצערנו היום ברוב המקומות אין את זה.
הצעתי, שהאבא ישקיע קצת, וילמד את ילדיו את הניגון של ההגדה, כל יום קטע אחד קטן, וקובץ ע"י ירבה (כי בליל הסדר א"א ללמוד הכל..).
הניגון מוסיף המון לקריאת ההגדה בליל הסדר, ומי שרגיל לקרוא בניגון, ושומע ההגדה שלא בניגון, זה נדמה בעיניו כגוף ללא נשמה.
יש בזה עוד הרבה תועליות שונות.
יישר כח!!
האמת שהשנה מה זה בא לי ברגוע.... כל יום קצת וככה נגיע אל היעד...
מתי מתחיל החופש של הילדים?
אני ממש לא מעודכנת.
כתבתי קצת על זה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96%D7%9C
מוזמנים להכנס...
אני מאד מתבלטת לגבי קניית עגלה לקטן..ואשמח לשמוע גם אתכן
א.איזו עגלה יש לכן והאם אתן מרוצות?
ב.כמה זמן העגלה החזיקה\מחזיקה לכן במצב שמור טוב יחסית?
ג.האם משתלם לקנות עגלה משולבת עם טיולון או לקנות בנפרד?הבנתי שעגלה+טיולון נשחקת מהר ואז צריך בכל מקרה לקנות טיולון נוסף.......
ד.עוד הערות או דברים שחשוב שאדע
תודה רבה !!
מרוצים ממנה ממש!!
עברה 3 ילדים ועדיין במצב טוב!
עלתה 700 ש"ח.
הפרויקט שלנו עוזר למשפחות שלא יכולות לעזור לעצמן מחמת מחלות, נכויות, תאונות וכדו'. מדובר באנשים שלא יכולים לצאת לעבוד ולא יכולים לפרנס את עצמם ואף קורעים תחת העומס של הטיפולים הרפואיים.
הפרוייקט שלנו צמח על בסיס עמותת עזר מציון. את המשפחות, על ילדיהם והוריהם, אנו מכירים באופן אישי ואנו עומדים איתם בקשר יום יומי ועוזרים להם בתחומים שונים. מתוך כך אנו מודעים לצרכים הייחודיים של כל משפחה ושל כל ילד וילדה.
פעמיים בשנה, בפסח ובראש השנה, הפרוייקט שלנו פורס את כנפיו ודואג שמשפחות אלו, החיות בטירוף מתמיד, יזכו לרגעים של שפיות וירגישו שהינן חלק שווה בהוויה של החברה הישראלית. לכן, סלי המזון מספקים להם יותר מאשר פת במלח כאשר הרעיון הוא שהמשפחות יסעדו את סעודת החג בדומה לאופן שבו אתם ואנחנו חוגגים אותו. בנוסף, ההיכרות הפרטנית עם כל אדם מאפשרת לנו לחלק לכל משפחה ולכל ילד וילדה מתנות שמתאימות בדיוק לחוסר המסוים שלהם.
למעלה מ-270 משפחות חוסות תחת כנפינו כאשר 'סל' למשפחה עומד על סכום של כ-1000 ₪.
בפרוייקט שלנו כל הכסף והעזרה עוברים במלואם למשפחות. אין משכורות או 'גזירת קופונים' בדרך. אין אצלנו עובדים בשכר. אנו כולנו מתנדבים מתוך רצון טוב לעזור לקהילה, לאנשים שחיים בתוכנו.
אנו מקווים מאוד שאכן נוכל להיענות לבקשתן של המשפחות הרבות הללו ולאפשר לכל אותם ילדים, קשישים ואנשים המתמודדים יום-יום עם קשיים ומצוקות, לחוש את החירות בחג הפסח.
המשימה הכספית היא הגדולה והמאתגרת מכולם (אפשר לעזור גם באריזה וחלוקה של הסלים).
אנו פונים אליך בבקשה להיות חלק ממבצע זה. שהפרויקט שלנו יהיה גם שלך באותה מידה שהוא 'שלנו'.
אפשר להעביר גם צ'קים, גם מוזמן ואפשר גם באשראי!!
*ניתן לקבל קבלה המוכרת לצרכי מס.
בברכת חיים יפים לכולנו,
פסח כשר ושמח.
עזר מציון~
לתרומות ופרטים נוספים- ניתן לפנות אלי (עדיף במסר"ש)..
תזכו למצוות!!!!!