פורום הורות (עמוד 339)

כולל לא רק את קריאת ההגדה, אלא גם סיפור לילדים לפי גילם ורמתם על יציאת מצרים

על המכות (כולל הצגה)

וכו'.

ואם תעייני היטב בהגדה, תראי שהסיפור דווקא כן שם.

ונראה לי שהדברים שרשומים בהגדה, זה הדברים החשובים שאנחנו אמורים להפנים מסיפור יציאת מצרים

ככה זה כשרבנים מבוגרים קובעים מה הטקסט..

וברצינות, ההגדה מבחינתי היא רק פלטפורמה ובסיס כדי להרחיב ולפרט ביציאת מצרים, כפי שכתוב במפורש: "וכל המרבה הרי זה משובח"

מבוגרת, אימא לכמה וכמה ילדים (וגם פראמדיקית) כשקיטרתי באוזניה על כך שהבן שלי לא מפסיק לפספס.

אז היא אמרה לי שכדאי לבדוק אם אין לא בעיה בדרכי השתן, דלקת או דבר מה כזה.

ובגיל כזה, אולי כבר כדאי לפנות למרפאת הרטבה

ולמה שנגיב בביקרותיות? זאת לא אשמתך, לא עשית שום דבר לא בסדר

בעזרת ה', תעברו את זה

בס"ד

גיל 6 נראה לי מספיק מבוגר.

בשורות טובות

הלכתי לרופא מיוחד לזה...והדבר שהכי עזר לי ...הוא אמר לי כל פעם שאת הולכת לעשות פיפי תתחילי 3 שניות ותעצרי 3 שניות ותמשיכי 3 שניות וחוזר...!! וזה מחזק שם את השרירים..!! וכל הדברים האחרים ממש גרועים..הצפצפה הזאת בלילה רק מבהילה בלילה ובכלל לא מונעת הרטבה..!!.. בהצלחהה.!!!

סיפור מצחיק כשקוראים אותו בפורום, אבל אני יכולה לתאר לעצמי כמה זה מרגיז כשזה קורה באמת!!!

כמובן אף אחד לא נולד הורה, וכולנו משכללים כל הזמן את עצמנו.

ספציפית מה שהייתי עושה:

1. הילד מתלונן על הסדק: הייתי אומרת לו: "אתה לא רוצה? אז אנ ימאוד רוצה את הגלידה - תודה! לא, אין עוד אחת, אבל אני יכולה לתת לך את זו עם הסדק אם אתה רוצה גלידה."

2. הגדול מנסה להחליף עם הקטן את הגלידה: אם לקטן לא אכפת, אז גם לי לא אכפת. שיחליפו! מצויין! אפילו הייתי עוזרת בנסיונות לתווך ומבקשת גם אני מהקטן שיחליף עם הגדול. לא ציינת בן כמה הקטן, אבל יש גיל שהם לא ישימו לב לחסרונות של הגלידה השניה, ולהיפך - לקבל את הגלידה של האח הגדול הכי שווה...

3. נופלת חצי גלידה: כנראה שגם אני הייתי קונה לו גלידה חדשה.

4. לא הייתי קונה עוד גלידה לקטן. הייתי מסבירה לו שוב ושוב, ו"מכילה" את הצער שלו: "לאחיך נפלה הגלידה הקודמת. אחיך קיבל רק גלידה אחת. אתה זוכר שהגלידה שלו נפלה? הוא רצה גלידה אז קנינו לו גלידה אחרת. אתה עצוב. אתה רוצה עוד גלידה. גם אני רוצה גלידה. חבל שאין לי גלידה! כמה שאני רוצה גלידה! אתה ממש עצוב!"

כמובן לא את כל הסיפור הזה בבת אחת. כל פעם משפט אחד, שהוא יוכל לעכל, לאט לאט.

ואל תקחי ללב! הכל בסדר! יש שני ילדים חמודים, יש להם בייביסיטר אוהבת, יש גלידות טעימות בעולם - הכל טוב!

הקטן שם לב שזה שבור.. הוא צרח כשהגדול רצה להחליף..

תודה רבה על השיתוף והעזרה.. זה ממש מלמד ועוזר לי!

חג שמח נשמה

אז

א. את לא צריכה לחנך אותם ובתור בייביסיטר הרבה יותר קשה להציב גבולות, כי מי את שתגידי להם מה לעשות או תתעקשי איתם על עיקרון מסוים- זו גם לא חובתך.

ב. כמו שאת יודעת שאת לא אמא שלהם, גם הם יודעים זאת, וגם אם את מרשה להם יותר ואמא לא כ"כ הם לא יעשו את ההיקש- אבל הבייביסיטר כן מרשה.

ג. גם אנו כהורים טועים לפעמים והילדים יודעים להבחין בין מעידה חד פעמית, לבין התנהלות רגילה, שגם אם יש פה ושם טעויות שלי כאמא, אך הגבולות בד"כ ברורים ו"לא כל יום מסיבה", אז אין לנפילות ולטעויות שלנו השלכות זוועתיות כמו שאת חוששת.

ילדים זוכרים את מה שחוזר על עצמו ולא אירוע חד פעמי, וגם אם בפעם הבאה שתראו אוטו גלידה והם יבקשו לא בהכרח שהם יזכרו מה בדיוק היה ומה עשית ואת יכולה להגיב אחרת, אפילו להגיד להם שהיום אין, אם לא מתאים לך לקנות (אבל אז צריך לקחת בחשבון שזה יגרור סצינות על ה-לא).

אז קחי הכל בפורפורציה.

(הערה קטנה- אני כאמא שלא אוהבת לתת לילדים שלי גלידה סתם כך באמצע השבוע ומשתדלת מאוד לא לתת להם מתוקים וכו' והמעט שכן זה פעם ב... ולרוב רק בשבת, אז עקרונית היה מפריע לי אם קונים לילדים שלי דברים כאלה בלי לבקש לפני כן את רשותי. אם את יודעת שאלו הורים שלא אכפת להם, או שהם עצמם נתנו לך כסף לקנות לילדים שלהם משהו מתוק, אז אל תתייחסי להערה הזאת)

ואיך אני בתור אמא הייתי מגיבה?

לפי העקרונות והגבולות שבהם אני מנסה לחנך ולהציב לילדים שלי, הייתי קונה רק אחד לכל אחד, מי שלא רוצה כי... גם אם נפל, לא אקנה אחד אחר, שיסתדר עם מה שיש, גם אם נפל בגלל שהוא לא רצה שבור.

זה קשה לעמוד בזה, ולכן כתבתי שזו אני ויתכן מאוד שהרבה הורים אחרים לא יתעקשו על זה.

כמובן שאני לא מצפה שבייביסיטר ששומרת כמה שעות על הילדים שלי תגיב ותציב גבולות כמוני, אני לוקחת בחשבון שכשיש בייביסיטר מעגלים פינות עם הגבולות והסדרים של הבית ושבייביסיטר תרשה דברים שאני לא מרשה כדי לא להיכנס למריבה עם הילדים ולסיטואציה אין לה את היכולת להתמודד איתה.

נקודה לשבח- אחרי מעשה, את הבנת שהתגובות שלך להתנהגות שלהם היו לא בסדר ואת מחפשת איך לתקן/ לשנות/ ללמוד איך כן צריך להגיב.

זו תכונה חשובה מאוד בחיים באופן כללי וגם כשבעז"ה תהיי אמא זה יעזור לך מאוד להיות אמא טובה. זה נקרא רפלקציה אם את יודעת מה זה...

עזרת לי ממש

הבת שלנו בת 15 חודש, ועדיין לא ישנה לילה שלם מאז שנולדה.

עד לאחרונה, היא היתה קמה באמצע הלילה 3:00-4:00 יונקת, ונשארת איתנו במיטה עד הבוקר.

כעת אנחנו מנסים לגמול אותה מהשינה המשותפת, בכל התעוררות שלה בעלי קם לתת לה מוצץ, היא נרדמת שוב, אבל רק עד הפעם הבאה. בערך 4-5 יקיצות בלילה עד שאנחנו מתייאשים ואני לוקחת אותה, ליניקה והמשך שינה איתנו במטה.

כמו כן היא חוזרת לישון רק אם תפסנו שהיא קמה מיד בהתחלה, ככה היא עוד מטושטשת ונרדמת בעצמה,

אם היא כבר קמה לגמרי, היא מיד נעמדת במיטה ולא מסכימה לחזור לישון ללא הנקה.

מה עושים?

אנחנו עם עיגולים שחורים בעיניים ורוצים סוף סוף לחזור לישון נורמלי!

שלום רב,

אני מאוד מבינה את הרצון לישון כבר, לאחר 15 חודש ללא שינה... במקביל חשוב להבין שאם הרצון הזה הוא חזק כל כך חשוב לא לוותר ולהיות עקביים בנושא, מבלי "להישבר".

מדבריך אני מבינה שאתם לא חפצים בלינה משותפת וגם לא בהנקה במהלך הלילה. חשוב להתייחס לתהליך הזה כמו לכל תהליך חינוכי. אם תרצי ללמד את ביתך שלא אוכלים בספה, אם תוותרי מדי פעם את תתמודדי עם זה יום יום אך אם תהיה עקבית וברורה ולא תוותרי בנושא זה היא תבין שלא אוכלים על הספה. כך גם בנושא השינה. העליתים כאן מספר נושאים שיש לטפל בהם, העיקריים שבהם:

א. הימנעו מלהביא אותה למיטתכם והרדימו אותה במיטתה בתחילת הלילה ובמהלך הלילה. ודאי שזה לא יהיה פשוט בהתחלה אך ככל שתהיו ברורים יותר זה רק יקל עליה להבין את המסר.

ב. הנקה בלילה- לא הייתי ממליצה לגמול אותה בבת אחת, אלא להיצמד לשעת ארוחה קבועה שבה היא אוכלת בדרך כלל ולנתק את הקשר בין אוכל לשינה כדי לאפשר לה לוותר על הארוחה הזאת. בגילה היא בהחלט לא זקוקה לזה. ברגע שתרגישי שהיניקות שלה נחלשות נתקי אותה כי זה הסימן שהיא מתחילה להתנמנם וכאן נוצרת התלות שלה באוכל לצורך הירדמות, מה שמקבע אצלה את הדרישה לזה בכל יקיצה, כי היא לא יודעת להירדם בצורה אחרת.

ג. מוצץ- יש ללמד את ביתך לקחת מוצץ לבד כדי שלא תזדקק לכם במהלך הלילה לצורך זה, מה שיוצר תלות ומקבע יקיצות רבות. הרגילו אותה במהלך היום שהיא מספק לעצמה את המוצצים באופן עצמאי, כשהם מונחים בקרבתה ולא אתם שמים לה בפה. ברור לי שבגילה יש לה את היכולת המוטורית לעשות זאת ולכן ברגע שהיא תתרגל לזה במהלך היום תעשו זאת גם בלילה. הניחו מספר מוצצים בפינה קבועה במיטה והסבירו לה בתחילת הלילה היכן המוצצים נמצאים. במהלך הלילה גשו אליה רק כדי להרגיע את הבכי בעזרת מגע ותתעלמו לגמרי מהמוצצים. תסמכו עליה שיש לה את היכולת לדעת איפה הם ולקחת אותם. זה לא יהיה קל בהתחלה בגלל שתמיד עדיף לקבל שירות עד לבית הלקוח... אך ככל שתהיו עקביים בנושא זה היא תבין שהמוצץ הוא באחראיותה בלבד.

כל זאת כמובן בהתחשב בעובדה שהיא נרדמת באופן עצמאי. אם לא יש לנטרל את התלות שיש לה בתחילת הלילה, בהירדמות הראשונית וללמד אותה להירדם באופן עצמאי. רק כך היא תוכל לקבל את סך שעות השינה להן היא זקוקה, וגם אתם.

בהצלחה!

ננסה ליישם...

כל כך קשה להיות חזקים באמצע הלילה, שהעיניים נעצמות ועוד מעט כבר צריך לצאת לעבודה....

התחלנו תהליך של הרדמות עצמאית לא מזמן, כרגע אנחנו אוחזים בשלב שצריך לשבת לידה עד שנרדמת.

תודה על התמיכה! 

ערב טוב!

אני כאן לענות על שאלותכם בנושא קשיי שינה של תינוקות ופעוטות עד גיל 5. 

מיכל שלום

יש לי ילדה מקסימה בת שנה וחצי, שלא ישנה בלילות.

ניסיתי הכל: הפסקתי לתת לה מטרנה ובקבוקי חלב, היא נרדמת בעצמה במיטה, בעזרת מוצץ ובקבוק מים.

בלילה כשהיא קמה אני כל פעם נותנת לה מוצץ והיא נרגעת.

הראתי לה איפה המוצצים נמצאים, שתלמד לקחת בעצמה, אבל זה לא עוזר.

כל פעם היא מתעוררת, ואני צריכה לשים לה מוצץ בפה כדי שתירגע.

לפעמים היא מתעוררת, ואני באה אליה לתת לה מוצץ - וכבר יש לה מוצץ בפה או ביד.

במקרה כזה אני מראה לה שיש לה בקבוק מים במיטה ואז היא שותה עד שנרגעת, לוקחת מוצץ ונרדמת.

אני פשוט לא מבינה - עשיתי את כל מה שתמיד אומרים לעשות, והיא בשלה.

אשמח אם יש לך רעיון...

תודה!

שלום,

טוב עשית שלימדת את בתך לקחת מוצצים בכוחות עצמה וטוב שהיא יודעת שיש להם מקום קבוע במיטה, יחד עם זאת זה לא תמיד מספיק. חשוב גם לדרוש זאת ממנה, ואותו הדבר לגבי הבקבוק. נראה ממה שאת מתארת שהיא תלויה בך כדי לשים מוצץ בפה או לשתות מים, פעולות פשוטות שברור שיש לה את היכולת המוטורית לעשות זאת בגילה. לכן חשוב שהיא תעשה זאת ולא את. כשהיא מתעוררת גשי אליה וחשוב שתתמקדי רק בהרגעת הבכי, בעזרת ליטופים וחיבוקים או כל מגע שנעים לה. היא יודעת בוודאות היכן המוצצים שלה והיכן הבקבוק ולכן אם תחפוץ בכך היא תיקח זאת בכוחות עצמה. יש להניח שבלילות הראשונים זה קצת יאריך את היקיצות ואף ירגיז אותה מעט, תמיד כיף יותר לקבל שירות עד לבית הלקוח...  ובכל זאת חשוב שתהיי שם כדי להרגיע את הבכי, אם אכן יש כזה, וברגע שהיא נרגעת תאפשרי לה להירדם באופן עצמאי בדיוק כמו בתחילת הלילה ולבחור בעצמה אם היא אכן זקוקה למוצץ או בקבוק.

דבר נוסף- בקבוק עם פטמה מהווה תלות בפני עצמו בגלל ההירדמות תוך כדי מציצה, ממש כמו הירדמות בהנקה או עם בקבוק מטרנה. לכן אני ממליצה להחליף את הבקבוק בכוס שאינה נשפכת, ללא פטמה, מה שינטרל את התלות הזו אך יאפשר לה לשתות במהלך הלילה אם היא צמאה.

בהצלחה!

מיכל

כשאת אומרת להרגיע אותה בליטוף, למה את מתכוונת? הרי בסוף היא תתרגל להרדם עם ליטוף? כשהיא מתעוררת היא פשוט צורחת עד שאבוא אליה. לפעמים כבר אין לי כוח לקום, ואז היא יכולה לצרוח המון זמן, עד שאני אקום אליה.

לגבי הבקבוק, בהחלט אחליף לה אותו, למרות שכשהיא נרדמת יש לה מוצץ בפה, ולא בקבוק. (היא שומרת את המוצץ ביד בזמן שהיא שותה).

הכוונה ללטף ולחבק עד שהיא נרגעת ואז לצאת מהחדר, זאת בהנחה שהיא אכן נרגעת באופן עצמאי בתחילת הלילה. אם היא בוכה שוב אז גשי אליה שוב. כל עוד לא תתמהמהי בחדר או תישארי לידה ברגע שהיא רגועה היא לא תפתח תלות במגע ותבין שאת שם כשהיא זקוקה לך, אך יש דברים שחשוב שהיא תעשה בעצמה, למשל לספק לעצמה מוצץ...

אם תרצי מידע נוסף בנוגע לצורות הרגעה של בכי תוכלי למצוא באתר שלי מאמר בנושא.

נקווה שיעזור...

שלום מיכל.

קודם כל, תודה רבה על שפינית מזמנך לענות לנו.

יש לנו ילדה בת 4 חודשים שיונקת באופן מלא. היא נרדמת בעגלה בסביבות השעה 18:30 אחרי מקלחת ובעזרת נענוע ושירים. במשך כל הזמן הזה היא נמצאת איתנו בסביבה מוארת ואז כשאנחנו הולכים לישון, אנחנו מעבירים אותה למיטה שלה שבחדר שלנו. במשך הלילה היא יונקת בערך 3 פעמים. (הכוונה מתחילת הלילה שלנו 22:00-7:00).

יש לי מספר שאלות:

1. עד לפני שבועיים היא ישנה על הבטן (למרות החששות שלי), וכיום היא לא מסכימה לישון על הבטן, אלא רק על הגב. העניין הוא, שמאז השינוי, השינה שלה נעשתה קלה והיא מתעוררת המון.. מה לעשות ובאיזו צורה נכון להשכיב לישון בגילאים אלו?

2. בזמן תהליך ההרדמות, היא צריכה קשר עין איתי כל הזמן. ברגע שאני לא במרחק ראיה איתה היא מתחילה לבכות. מהו תהליך ההרדמה הנכון?

4. לאחר שהיא נרדמה ב-18:30 ועד שאנחנו הולכים לישון, היא מתעוררת פעם אחת לאוכל ולפעמים ממשיכה להיות ערה למשך זמן. האם אנחנו צריכים להמשיך איתה את שנת הלילה למרות שהיא ממש לא רוצה לישון?

5. האם מהשעה שהיא הולכת לישון (18:30) ועד הבוקר היא לא אמורה לינוק?

6. בזמן הלילה, אני מניקה אותה בשכיבה ואני נרדמת תוך כדי, ואז יוצא שהיא יונקת כל הלילה. איך נכון לנהוג במהלך הלילה?

7. האם יש דברים שנכון שהבעל יקח על עצמו ואז זה יקל את התהליך?

8. האם כבר מגיל 4 חודשים צריכות להיות שעות קבועות לאוכל, משחק ושינה (גם שנת יום וגם לילה)?

9. אשמח לדעת את ארבעת שלבי השינה.

תודה רבה ולילה טוב

שלום רב,

העלית נושאים רבים בשאלתך ואשתדל להתייחס לכולם. ראשית חשוב לי לציין שתינוקות מגיעים לבשלות פיזיולוגית לצורך הירדמות עצמאית ושינה רציפה כל הלילה בגיל 5 חודשים. מעטים עושים זאת גם לפני כן. לכן כל מה שאכתוב כאן דורש סבלנות רבה מצידכם כי יתכן שהיא עוד לא לגמרי בשלה לזה ולכן לא תראו תוצאות תוך יום-יומיים, אך בהחלט יש מקום להתחיל להקנות הרגלי שינה כבר מעכשיו. אם תרצי מידע נוסף העליתי לא מזמן לאתר שלי מאמר בנושא הרגלי שינה לתינוקות רכים שאולי יספק לך מידע נוסף.

לשאלותיך:

1. אם בתך יודעת להתהפך בכוחות עצמה יש מקום לאפשר לה לבחור את התנוחה הנכונה לה ביותר במשך הלילה, ולא לשנות זאת תאך כדי ההירדמות או במהלך הלילה.

2. אני מבינה שבתך נרדמת בעגלה באופן קבוע. טוב תעשו אם תיידדו אותה עם מיטתה ותלמדו אותה להירדם בה, בכל ההירדמויות במהלך היום וגם במהלך הלילה. אין ספק שזה יגרור מעט בכי בימים הראשונים בגלל השינוי ולכן חשוב שתהיו שם כדי לסייע לה. מה שאת מתארת בהירדמויות הוא תלות של ביתך בנוכחות שלך לצורך הירדמות, מה שמצביע על כך שחשוב שתתקדמו בנושא זה לפני שהתלות הזו תיצור יקיצות לילה חדשות. בכל פעם שאתם ניגשים להשכיב אותה עשו זאת במיטתה ולא בעגלה או במקום אחר, שבו לידה  ולטפו אותה או נענעו את המיטה- מה שנח לכם ולה עד להירמדות הסופית. ברגע שתשימו לב שההירדמויות נעשות ללא בכי, ללא התנגדות מצידה והיא פחות ופחות מחפשת אתכם, בכל ההירמדויות, תתקדמו הלאה. תשבו לידה בזמן ההירמדות מבלי מגע או ניענוע המיטה ותשתמשו במגע רק לצורך הרעגה בזמן הבכי. כשההירמדויות האלו יעשו קלות יותר תתרחקו לאט לאט מהמיטה עד ליציאה סופית מהחדר. חשוב לציין שכל שינוי נעשה רק לאחר שראיתם שהיא הטמיע את השינוי ובשלה לעבור הלאה, כדי שהלמידה להירדם באופן עצמאי תיעשה באופן הדרגתי, וכמובן שכל זמן שהיא בוכה אתם מלטפים ומחבקים ולא מתעלמים מזה.

4. היקיצה שאת מתארת היא חלון ערות, ואם היא קוראת באופן קבוע בכל לילה היא בעצם מצביעה על כך שבתכם עושה זאת כי היא מצפה למשהו שקורה ביקיצה הזאת. אם זה יציאה מהמיטה לסלון ולמשחק, טיול בעגלה בחוץ ועוד. חשוב מאוד לאחר שעשיתם טקס שינה והשכבתם לתחילת הלילה שכל ההתנהלות בלילה תיעשה בתוך החדר, כי הלילה שלה התחיל כבר. ברגע שתעשו זאת ולא תוותרו בנושא זה גם היקיצה הארוכה הזאת תיעלם.

5. בגילה היא אמורה לינוק פעמיים עד שלוש במשך הלילה.

6. מאוד חשוב לנתק כל קשר בין הנקה לשינה. כאמא אני יודעת עד כמה זה קשה ועד כמה קל להירדם בזמן הנקה ולהניק כל הלילה רצוף, אך זה יוצר קושי רב בהקניית הרגלי שינה בתחילת הלילה, בשנות היום ובמהלך הלילה. הניקי את בתך במרווחים קבועים במהלך הלילה, באותם המרווחים פחות או יותר שבהם היא אוכלת במהלך היום. נסי להיות כמה שיותר עירנית בזמן ההנקה, גם ביום וגם בלילה, וברגע שהיניקות שלה נחלשות נתקי אותה והניחי אותה במיטתה ונסי להרדים אותה בדיוק כמו בתחילת הלילה. מכיוון שמהתיאור שלך אני משערת שכבר יש לה תלות בנושא יש להניח שבלילות הראשונית זה לא יהיה פשוט אך ברגע שביתך תלמד שאוכל הוא לצורך תזונה בלילה ולא כלי להירדמות האי תדרוש אותו כשהיא באמת רעבה.

7. יש הטוענים שעדיף שהבעל יקח על עצמו את היקיצות שבהן התינוק לא אמור לינוק כדי להקל על ההירדמות. זה לא בהכרח נכון. ילד שתלוי בהנקה לצורך הירדמות לא מכיר דרך אחרת להירדם ולכן גם אם אבא ניגש אליו הקושי לחזור לשינה קיים בדיוק באותה המידה. ההבדל הוא שאבא לא "ישבר" בגגל שאין לו כיצד להרדים את הילד בניגוד לאמא שלרב בשלב מסויים תנסה להניק אותו בתקווה שזה אולי יעזור. נכון בעיניי לחלק את הלמידה בלילה באופן שווה כדי שבתכם תלמד לישון טוב גם עם אבא וגם עם אמא.

8. לא מדובר בשעות קבועות אלא בשגרת יום מסודרת. בגילה ביתך בהחלט מסוגלת ואף זקוקה לזה. אין צורך להיצמד לשעות קבועות אך חשוב לנסות לבנות סדר יום קבוע, מה שוודאי יקל עליך וגם עליה, וכמובן גם יסייע לה לישון ולהירדם טוב יותר במהלך היום.

9. שלבי ההירדמות פורטו בסעיף למעלה.

מקווה שהצלחתי להקיף את הכל...

לילה טוב!

וחצי

נרדם רק עם אמא או אבא ורק במיטה של אימאואבא

וזו הדרך היחידה להרדים אותו

אא"כ עייף עד לרמה שנרדם על הספה בסלון

בשום פנים ואופן לא מצליחים לחבר אותו למיטה שלו וברגע שהוא מתעורר וקולט שהוא שם הוא מיד בא להורים

יש לו אחים גדולים (עד גיל 9)  בחדר הוא ממש לא לבד שם אם כי אפשר ליצור כל אוירה שהיא בחדר שלהם

הוא אוהב את החדר והמיטה שלו - להתלבש עליה לשחק שם אבל לא לישון

הבחור עקשן ולא מתפתה גם לדברים שמאוד מושכים אותו בדרך כלל

נשמח לעצות מחכימות

אגב מבחינת שעות שינה וסדר יום הכל מעולה. הוא אפילו מבקש לישון לפעמים (איתנו) .. רק הבעיה הנ"ל

וכמובן תודה ענקית על כך שאת כאן

שלום רב,

העובדה שהמתוק שלכם אוהב את מיטתו, אוהב לישון ולעיתים אף מבקש לישון היא נהדרת. יחד עם זאת מה שחשוב הוא שיאהב את מיטתו בהקשר של שינה ויבקש לישון בה, ללא קשר לנוכחותכם בזמן זה.

חשוב שתלמדו אותו לאהוב את מיטתו בהקשר של שינה, ולא רק בהקשר של משחק או הלבשה. בנושא זה הייתי מציעה כצעד ראשון לקשר את המיטה שלו רק לשינה ואת שאר הפעולות לבצע מחוצה לה, כדי שיהיה לו ברור מה תפקידה. רק לאחר שהוא ילמד להירדם בה אפשר לחזור להשתמש בה גם לצרכים אחרים.

כדי ללמד אותו להירדם במיטתו כל שעליכם לעשות הוא פשוט להרדים אותו שם... נשמע פשוט אך ברור לי שזה ממש לא. ילדכם פיתח תלות בנוכחות שלכם ובעיקר במגע שלכם ובמיטתכם לצורך הירדמות ולכן בכל יקיצה בלילה או בכל הירדמות הוא נזקק לאותם התנאים, כי רק כך הוא יודע להירדם. חשוב שתחליטו שהוא ישן רק במיטתו, ללא וויתורים, ולהוציא לגמרי את המיטה שלכם מהתמונה מלכתחילה. בתחילה שבו לידו בחדר, בכיסא הסמוך למיטתו ואם יש צורך עזרו לו במגע. כשתרגישו שהוא הולך ומתרגל למיטתו ונרדם בה בקלות תתחילו להתרחק מהמיטה בהדרגה, כל לילה קצת, בהתאם לקצב ההתקדמות שלו וההטמעה של השינויים. כל זאת עד אשר תוכלו לצאת לגמרי מהחדר והוא ילמד להירדם באופן עצמאי. 

בגלל גילו הבוגר אני בהחלט ממליצה על שיחה לפני כל שינוי, הסבר על שעומד להתרחש ועל החשיבות שיש ללינה במיטתו במשך כל הלילה. אין ספק שזה לא יהיה קל בהתחלה אך חשוב שתהיו עקביים ומאוד ברורים בנושא וכמובן אוהבים, תומכים ומחבקים, כי גם לנו כמבוגרים קשה מאוד לשנות הרגלים ישנים

בהצלחה!

שלום מיכל!

הבן שלנו הולך לישון כל ערב בין 6 וחצי לשבע וחצי. לאחרונה הפסקנו לתת לו בקבוק במשך הלילה ובאמת הוא כמעט ולא מתעורר ב"ה. הבעיה שלנו היא יקיצה מוקדמת. באופן קבוע הוא מתעורר ב5 וחצי ולא מוכן לחזור לישון. בסביבות 8 הוא כבר שוב עייף ונרדם בעגלה בדרך למשפחתון. יש מה לעשות?

תודה!

ודאי שיש מה לעשות

ראשית חשוב שתדעי שבשעות אלו הגוף מפריש כמות מאוד קטנה של הורמון המלטונין שאחראי על השינה ולכן מבחינה פיזיולוגית קשה יותר לחזור לשינה בשעות שלפנות בוקר מאשר באמצע הלילה.

אם אכן הנושא מטריד אתכם חשוב להתייחס ליקיצה הזו כאילו בנכם התעורר ב2 לפנות בוקר ולהתעקש על החזרה לשינה כאילו אמצע הלילה ממש, גם אם כבר עלה הבוקר. זה לא פשוט מהסיבה שציינתי למעלה אך חשוב שתהיו עקביים ותעשו זאת עד שיירדם לשינה עמוקה וטובה (לא של 5 דק'...) כדי שיבין שיקיצה ב5:30 היא ממש כמו לקום באמצע הלילה. מה גםש אתם מתארים שהוא נרוא עייף אחר כך במהלך היוםא ז בהחלט יש מקום לעשות זאת במשך כמה ימים עד אשר יטמיע את המסר.

בהצלחה!

היום בעקבות תשובתך הנכונה בפשטותה - קיבלנו כח

הצלחתי להלהיב את הבחור שישן במיטה שלו ...

איתי

כי לא רציתי שזה יהפוך לטראומה ובכיות וכאלה

אז זרמתי איתו בשאיפה שעם הזמן והאומץ שלנו נחליט על השלב הבא.

עכשיו נקדים תרופה ..... מה עושים אם הוא מתעורר באמצע הלילה  וברור לו שהוא ישן איתנו?

מיכל תודה רבה על עצותייך המחכימות  והחדורות מוטיבציה (-:

ראשית- גם אם עוד לא החלטתם מה לעשות אל תכניסו גורמי תלות חדשים, כמו לינה משותפת במיטתכם, אם אתם לא חפצים בהם גם מאוחר יותר. יש להניח שבעקבות החידוש הנ"ל בשלב כל שהוא הדרישה תגיע גם לאמצע הלילה וגם לתחילתו. מה עושים? פשוט מקדימים תרופה למכה ולא עושים זאת אם אתם לא רוצים לגמול אותו גם מזה מאוחר יותר...

דבר נוסף שבולט מדבריך הוא החשש מטראומה. אני מסכימה איתך שבכי יכול ליצור טראומה, כל עוד זה בכי שלא נענה. אני ממש לא ממליצה להשאיר ילד בוכה במיטה! זה אומנם יוביל לתוצאות ועם זה אני לא מתווכחת אך בעיניי ההפסד הוא גדול ולא שווה את התוצאה, במיוחד כשיש חלופה שמועילה לא פחות...

כל עוד בנך בוכה אתם נוכחים שם בשבילו! מלטפים, מחבקים ומרימים אם יש צורך וודאי שלא משאירים ילד בוכה במיטתו, מה שיצור יחס שלילי למיטה ולשינה. בכי יהיה, וטוב שיהיה כי זו שפת התקשורת של בנך עד אשר ילמד לבטא את עצמו במילים. גם אנחנו כמבוגרים מגיבים לשינויים ואני בהחלט מצפה ממנו לתגובה בריאה בנושא, שבמקרה שלו היא בכי. בבכיו הוא לא חווה טראומה אלא מבטא את הקושי שלו בחזרה לשינה ותגובה לשינוי הפתאומי, במיוחד אם קדמו לו מסרים שונים ומבלבלים בנושא. היו קשובים לשפתו והיענו לו אך במקביל למדו אותו שאין זה הזמן להתעורר, לטובתו ולטובתכם.

בהצלחה!

יש לילות שהיא ישנה ממש יפה ורק קמה לאכול

ויש לילות שהיא לא ישנה...צורחת\לא מסכימה לרדת מהידיים..\צורחת גם על הידיים...

שייך לנסות לטפל בזה בגיל הזה?

מה אפשר לעשות?

באיזה שעה כדאי לנסות להרדים אותה כבר ללילה?

שלום הודיה לביא,

ראשית- מזל טוב!

מכיווןש ביתך עוד צעירה חשוב שתדעי שני דברים: א. לא פשוט לבוא לעולם הזה. ההתאקלמות היא לא קלה ולכן לא תמיד קל לנו לפענח את הבכי של תינוקות רכים.

ב. הורמון המלטונין שאחראי על השינה, מופרש בגוף מרגע הלידה בכמויות קטנות, מה שלא מאפשר לתינוקות קטנים להירדם באופן עצמאי ולישון לילה רצוף. ככל שהם גדלים הפרשת הורמון זה מתחזקת בגוף ומגיעה לשיאה בגיל 5 חודשים, שאז לרב התינוקות יש את היכולת להירדם באופן עצמאי ולישון לילה רצוף, ולכן זה הזמן המומלץ להתחיל בתהליך להקניית הרגלי שינה.

יחד עם זאת בהחלט יש דברים שכדאי ללמד את ילדנו כבר מההתחלה, כדי להקל עליהם בכל הקשור לשינה וללמד אותם הרגלי שינה בריאים מגיל צעיר. אני ממליצה לך להיכנס לאתר שלי, יש שם מאמר שהעליתי לא מזמן בנושא הקניית הרגלי שינה לתינוקות צעירים. אם יהיו לך שאלות בנושא אשמח לענות.

בהצלחה!

המאמר מרתק ומקסים!

בעז"ה נשתדל...

ואני מוכרחה להוסיף שעם הבן הגדול שלי (שנה ו3) עבדנו ככה וזה הלך יופי! היו חודשיים קשים לו ולי... אבל בעלי עמד על כך וזה פשוט עבד!

היום אנחנו משכיבים אותו אחרי מקלחת במיטה עם בקבוק מטרנה ו-2 מוצצים, אומרים קריאת שמע

ו.... הולכים!!

והוא ישן עד הבוקר!

ב"ה!

תודה רבה רבה!

יש לי בחורצ'יק בן שנה ושלושה.

בגיל שנה הוא עבר לחדר לבד והפסיק לינוק בלילה, רק בעלי ניגש אליו והוא למד לשתות מים במקום.

ככל שעבר הזמן הוא היה ישן יותר וכשבעלי היה הולך אליו זו הייתה פרוצדורה של 10 דק' גג,

אח"כ הוא גם למד לשתות לבד ובכלל לא היינו קמים.

בזמן האחרון (שבועיים  שלושה) הוא מתעורר פעם בלילה לפעמים פעמיים וצורח צרחות אימים

לא מסכים לישון, או שהוא נרדם על הידיים ומתעורר כשמעבירים אותו וחוזר חלילה.

מהשקורה שבעלי ישן איתו על הרצפה עד הבוקר.

יש לציין שגם השינה שלו ביום נהייתה רעועה, קצרה יותר וקשה להניח אותו.

המלצות יתקבלו בברכה.

  תודה רבה!

שלום רב,

חסר לי מידע בתיאור שלך ולכן קשה לי לומר לך בוודאות מה גרם לשינוי, בעיקר בגלל שאני לא יודעת כיצד בנך נרדם...

בכלא ופן ישנם כמה דברים שבולטים מדבריך וחשוב לנטרל אותם כדי שבנך יחזור לישון לילות רגועים וגם אתם

מים בלילה: חשוב לציין שכל שינוי שנערוך בהרגלי השינה של ילדנו יביא בתחילה לשיפור, עד אשר תתפתח תלות בזה ואז תתחיל רגרסיה. מים בלילה זהו נושא בעייתי בגלל התלות שילדים מפתחים בזה. במקרה שלכם נשמע שהחלפתם את ההנקה במים, כך שהחלפתם תלות בתלות. זאת אומרת שאם פעם בנך היה מתעורר בגלל שהיה תלוי בהנקה היום הוא מתעורר בגלל שהוא תלוי במים. אם אתם לא רוצים להוציא לגמרי את המים מהלילה מחשש לצימאון או כל דבר אחר אני ממליצה להחליף את הבקבוק שהוא ודאי בקבוק עם פטמה, לכוס שאינה נשפכת. כזו שתהיה מונחת באופן קבוע בפינה קבועה במיטה, אם בנך ירצה לשתות בגלל צמאון המים נמצאים לפניו ואם אכן יש לו תלות בזה הוא יסרב לשתות מהכוס הזאת מה שיצביע על כך שהבקבוק הייוה גורם תלות בלילות.

חסר לי מדיע על צורת ההירדמות של בנך אך מהתיאור שלך נראה שהעובדה שהוא נרדם בידיים או שבעלך ישן איתו בחדר מצביעה על רגרסיה. חשוב מאוד לנטרל את התלות הזו ולהחזיר אותו למצב הקודם. אם לא נח לכם עם זה אז אל תוותרו, היו עקביים והחליטוש לא משנה כמה זמן יקח לו לחזור לשינה אבא ישן במיטה של ההורים ולא בחדר שלו על הרצפה. בנוסף אם הוא אל היה נרםד פעם בידיים החזירו אותו למצב הקודם ואם זה אכן היה כך חשוב ללמד אותו הירדמות עצמאית. היקיצות האלו בלילה, בכי היסטרי וקושי להיכנס לשינה מצביעים על תלות בגורם חיצוני לצורך ההירדמות, וזה לא משנה אם הגורם הזה מגיע רק ביקיצות במהלך הלילה ולא בתחילת הלילה. נסו לנטרל את התלות בבקבוק, בנוכחות של אבא בלילה ובהירדמות בידיים ויש להניח שהלילות שלכם יראו יותר טוב, בהנחה שאין גורמי תלות נוספים

בהצלחה!

הוא נרדם בהנקה, יודע להרדם  עם אבא גם לא בידיים אבל לא במיטה,

המים שלו בכוס ככה שנראה לי שזה פחות תלות.

אני לא יודעת להרדים אותו אחרת, בעלי לא בבית ואלה ההנקות היחידות שהוא מקבל אז הוא

מחכה לזה כל הזמן. הוא לא יוותר לי.

חשוב שתלמדו אותו להירדם באופן עצמאי, אחרת לא תצליחו לצמצם יקיצות בלילה, מהסיבה הפשוטה שהוא תלוי בגורמי תלות לצורך ההירדמות שלו ולכן הוא יודע להירדם רק בעזרתם. בכל יקיצה שתהיה בלילה, ולא משנה אם מדובר ביקיצה כתוצאה פיזיולוגית (מה שקורה בלילה) הוא יזדקק לאותו גורם תלות כדי לחזור לשינה, מה שגורם אצל הורים לתחושה של תשישות ועייפות כי זה בדרך כלל תלוי בנו.

את לא צריכה למנוע ממנו את ההנקות האלו, פשוט לא לאפשר לו להירדם בהם. ברגע שיהיה ברור שאין שום קשר בין אוכל לשינה ושהאוכל הוא מזון בלבד, הוא יוותר על ההנקות האלו אם אין לו צורך בהם או שפשוט ישאיר אותם אך לא יזדקק להם כדי להירדם.

עייני בתשובה שכתבתי למעלה תחת הכותרת הקניית הרגלי שינה לתינוק צעיר. יש שם הסבר כיצד ליצור נתק בין אוכל לשינה וכיצד ללמד תינוק הירדמות עצמאית.

ועוד דבר חשוב- אני מכירה את התחושה כמו שאת מתארת ש"הוא לא יוותר לך" אך חשוב להבין שמתפקידך כאמא לדאוג לו. ברור לך שלא תרשי לו לחצות כביש לבד, מחשש שזה יהווה סכנה עבורו, למרות שהוא יתעקש על זה ולא יוותר סביר להניח שאת תתעקשי יותר. כך גם בנושא שינה- שינה היא הכרחית עבורו לצורך תפקוד תקין במהלך היום וחיזוק מערכת החיסון, בדיוק כמו שהיא הכרחית עבורך. יש לייחס לה את החשיבות הראויה ולהבין שאולי יהיה לו קשה להתרגל לדברים חדשים, וזה לגמרי תקען, אך כאימו את יודעת שזה קושי זמני כי ברגע שיתרגל אליהם הרווח שלו יהיה עצום, פשוט מתנה לחיים.

בהצלחה!

מתעקש להתעורר מוקדם בבוקר,

למרות שאין לו מושג אם כבר עלתה השמש למרום..

איך עוצרים את זה? אנחנו לא בקטע של שחרית בנץ

שלום רב,

כתבתי תשובה לשאלה דומה למעלה, תחת הכותרת יקיצות בוקר מוקדמות. עייני בתשובה.

אוסיף ואומר שיש להיות עקביים בנושא ללא וויתורים, אחרת המסר לא עובר לילד באופן ברור ואתם תמשיכו להתעורר בנץ.

בנוסף יש ללמד אותו הירדמות עצמאית אם הוא אינו יודע להירדם כך, אחרת אין טעם ללמידה בכל הנוגע ליקיצות בוקר מוקדמות.

בהצלחה!

שלום רב,

מדבריך מסתמן שבנך תלוי במספר גורמים לצורך הירדמותו. חשוב להבין שילד שתלוי בגורמי תלות חיצוניים כדי להירדם (ידיים, הנקה, נוכחות של הורים ועוד) יפתח אליהם עמידות, מה שיבוא לידי ביטוי בהירדמות ארוכות, יקיצות רבות במהלך הלילה ולעיתים יקיצות ארוכות מאוד בהן קשה להחזיר אותו לשינה. כדי לשפר את הרגלי השינה שלו יש ללמד אותו להירדם באופן עצמאי ובמקביל לנטרל את גורמי התלות שהוא תלוי בהם. כמובן שזה לא פשוט כלל ככל שתהיי יותר ברורה ועקבית בנך יפנים טוב יותר את המסר. אני תמיד משווה זאת לילד שרוצה סוכריית טופי ואמא שלו לא מוכנה לתת לו זאת כי זה מקלקל את השיניים. אבל בחגים כשמחלקים בבית כנסת היא מוותרת לפעמים, מסיבות שונות, ומרשה לו. הילד הזה ינסה בכל פעם שיוכל, לבקש סוכריית טופי כי הוא יודע שלפעמים אמא מסכימה ולפעמים לא, אז מה אכפת לו לנסות? יש להניח שאותה האמא מתקשה להבין למה הוא מבקש את זה כל פעם אם הוא יודע שהיא לא מרשה?... בגלל שהיא לא עקבית בנושא. בתהליך להקניית הרגלי שינה חשוב להיות עקביים ב100% מהמקרים כדי למנוע בלבול מהילד ולסייע לו להבין טוב יותר מה מצופה ממנו.

החליטו בהתאם לגישה החינוכית שלכם על תוכנית עבודה ותפעלו לפיה עד שתראו תוצאות.

גורמי התלות שניכר מדבריך שיש לנטרל:

הירדמות בהנקה: עייני בתשובה למעלה תחת הכותרת הקניית הרגלי שינה לתינוק צעיר, שם הסברתי כיצד לנתק את הקשר בין אוכל להנקה ועדיין לספק אוכל לתינוק אם הוא זקוק לזה. באותה התשובה תמצאי הסבר כיצד ללמד את בנך להירדם באופן עצמאי ללא סיוע שלכם. 

בנוסף ציינת שאת מכניסה אותו למיטה שלכם- אם טוב לך עם זה נהדר אך אני מסיקה שזה קורה בלית ברירה כי את הלילה הוא מתחיל במיטה שלו ולכן אני ממליצה לך מהלילה הראשון שבו תחליטי לעבוד על הרגלי השינה שלו להוציא את המיטה שלכם מהתמונה.

בהצלחה!

איזה עייפות!

רציתי לשאול אותך האם תינוק בן שמונה וחצי חודשים אמור לישון לילה שלם?

התינוק ברובו יונק אוכל קצת מוצקים בארוחת ערב ועוד קצת במהלך היום

הוא קם כל שעה בערך בלילה ופשוט רוצה לינוק כשהוא גומר אין לו בעייה שאני יחזיר אותו מיד למיטה והוא ממשיך לישון

הבעיה שאני לא ממש מצליחה לישון ככה. אני תוהה האם לעשות לו "סדרת חינוך" כמו שבעלי טוען, כי נראה לי שאולי הוא באמת רעב! (וניסיתי אפילו בקבוק מטרנה שיותר ישביע ולא הלך. הוא ממש לא אהב את זה)

לסיכום שאלתי היא:

תינוק שברובו על הנקה (פירות בוקר, מרק צהריים, דייבא בכפית בערב, ומהכל לא הרבה)

האם אמור להיות רעב בלילה?

אם כן אני יתאמץ 

אם לא נתחיל לחנך

ורק רציתי להדגיש שבמהלך היום וגם כשוא נרדם ללילה זה לא על ידי הנקה אלא 2-3 נידנודים

באמצע הלילה זה לא עובד לנדנד

אתם רואים מה החוסר שינה עושה לי? אני כבר לא ממש ישנה כמה לילות 

הייתי בטוחה שיום שלישי היום...

בס"ד

אם לא ממיכל אז אולי מניסיונכם.

אני במצב כבר קשה עקב חוסר בשעות שינה..

הבת שלי ברוך ה' בת כמעט 9 חודשים. יונקת ואכלת מוצקים.

עד גיל חצי שנה ישנה איתנו במיטה והיה ממש קל ונוח. אח"כ כשהתחיל להיות לא נוח העברנו אותה לעריסה משלה, וכל שעתיים שלוש הייתה מתעוררת והנקתי אותה.

בערך בגיל 7-8 חודשים כבר הרגשתי מותשת וגם קראתי בכל מיני ספרים שזה גיל ש- ל-א! אמורים לקום בו, ומאז זה נהייה קשה. שכחתי לציין שבערך בגיל הזה לימדנו אותה רק להרדם בכוחות עצמה, כלומר לשים אותה במיטה שלה לתת לה להירדם בכוחות עצמה או בעזרת מוצץ. הבעיה היתה שלא היינו עקביים וגם שנכנסו כל כמה זמן, ורק לאחרונה הבנו שעדיף דווקא לא להכנס. אז עדיין יש לה קושי בהירדמות, היא בוכה בערך רבע שעה חצי שעה עם עצמה ונרדמת. אנחנו מנסים את זה כבר בערך חודש ואין התקדמות. (שובר!!!!!).

עכשיו הבעיה בלילה- כשהיא מתעוררת אנחנו מנסים שבעלי יקום (לא תמיד הוא מצליח) ויביא לה בקבוק ואז היא אוכלת בערך 40 מל דיסת לילה טב, לפעמים יותר. כשאני קמה אז אין לי כוחות להכין לה בקבוק ובד"כ אני מניקה אותה. בגלל שאני רואה שהיא אוכלת, אני לא בטוחה שבאמת אין לה מה לקום בגיל הזה, ואני מפחדת להרעיב אותה. מצד שני, אולי זה רק מתוך הרגל.

מה לעשות עכשיו?

לתת לה מים?  מטרנה? להניק? להתעלם?

הצילו

הצילו

הצילו

מאמא עייפה וסחוטה נפשית

שבוע הבא כבר פה!!

אז על הדרך כבר העברתי את המיטה שלו לחדר שכבר הרבה שנים מיועד לחדר ילדים,וסתם נהיה למשרד/חדר אורחים /מחסן/בלאגן.. והחלטתי לישון שם גם השבוע

אז הקטן קם ב21:30 והיה לו ברור שאני ארגיע אותו לשינה חזרה עם הנקה, אך לא, הרמתי חיבקתי נתתי מוצץ

הוא: אההההההההההה! אמא מה ניראה לך שאת עושה , תני לי לינוק ולהתכרבל איתך במיטה, אני כ"כ חמוד!

אני:חיבוק שששששש.... הולכים לישון במיטה(פעם ראשונה שמתי לו גם כרית דקה במיטה עם ציפית פה הדוב, כי כשהוא ישן איתי במיטה הראש שלו על כרית).. והנחתי אותו במיטה.

הסתכלתי על השעון 2 דקות בזמן שבכה, הרמתי ליטפתי חיבקתי

הוא :אההההההההההה! אמא מה ניראה לך שאת עושה , תני לי לינוק ולהתכרבל איתך במיטה, אני כ"כ חמוד!

החזרתי למיטה הסתכלתי על השעון מהמיטה שלי 2 דקות בזמן שבכה ורק אז שוב הרמתי

הוא הצביע לכיוון הדלת כאילו אומר הושיעו אותי מהאמא הזאת.. ואז שוב השכבתי, הפעם 3 דקות בשעון, ואז שוב הרמתי, וכשהחזרתי ב"ה הוא הבין אמא עיקבית אני ישן במיטה בלי הנקה נוספת

ונרדם עד 23:55 אז כן נתתי לו הנקה והחזרתי למיטה והוא הסכים..

קם אחרי שעה, ושוב עשיתי שיטת הרם הורד לקחת אותו כמות של זמן אבל הוא הבין (ניראה לי) וכשקם שוב ב3 נתתי הנקה ונרדם חזרה במיטה

קם ברבע ל5 עשיתי הרם הורד פעמיים(!) והוא חזר לישון..

וב05:40 כשהוא דיבר לעצמו ולפה הדוב במיטה (זה הסימן שהוא קם לא בשביל הנקה דווקא אלא זהו ניגמר הלילה אני רוצה לשחק) הוצאתי אותו חיבקתי הראתי לו את החדר החדש שלו, הראתי לו איפה אני ישנתי הנקתי קצת(הוא לא אוהבת לינוק הרבה בבוקר,אולי דקה) והופ הלכנו לסלון לשחק

והוא פה לידי ולא כמו שחשבתי -הוא לא כועס עלי

סיכום:

הנקתי רק (!) פעמיים

ישנתי לבד במיטה

החלפתי חיתול רק פעם אחת ב03:00 (במקום פעמיים שלוש)

יצאנו מהחדר רק ב05:40 ולא ב05:00 כהרגלו

היום בעלי יפנק אותי וייתן לי לישון בצהריים בזמן שיצא איתו לטיול קטן

כדי שיהיה לי כוח להלילה שוב

בתוכנית עד סוף שבוע לחזור לחדר שלי

תודה לה' על הליווי ולמיכל על העיצות

גם לי היו מלא החלטות....

בהשגחה פרטית הוא אכל ארוחת ערב טובה (זה לא קורה כל פעם) מה שעזר לו לישון טבעי עד 12 בלי יקיצות הנקה הבאה הייתה ב 3 גם כמו נס (אני התעוררתי מתוך הרגל ובדקתי שהוא נושם והכל בסדר 3 שעות רצוף זה חבלז בשבילו) ואח"כ עד 5:40 (אני רואה שזה שעה אופנתית בקרב הצוציקים שלנו) הוא קם כל חצי שעה  בערך והייתי כל כך עייפה וכל כך מסוחררת שלא היה לי שום כוח לחינוך פשוט הנקתי והחזרתי למיטה ושוב ושוב....

מקווה לילה הבא...

תגידי למטפלת שתפסיק עם זה - ותנסה לתת לה דברים אחרים: משחקים, מים, שתעסיק אותה.

ומכיוון שיש חשש (תלוי מי המטפלת) שהיא לא תגיב בסבלנות לכך שהבת תרצה להמשיך את ה"הרגל", את צריכה לדבר איתה ועם מנהלת המעון לענ"ד, ולדרוש שההחזרה אל הסדר הנורמלי תיעשה בסבלנות גמורה; כולל להגיע במפתיע מוקדם יותר - ולהקשיב מה הולך, לפני שאת נכנסת..

יתכן שכוונת המטפלת היתה לטובה.

בינתיים, חושבני שהכי טוב לחבק, לתת יחס חם (גם כשבוכה וגם בלי קשר) ומידי פעם להציע פרי מתוק.

יש להניח שאם גן במעון יפעלו בהתאם, וביחס נעים - זה יפסק תוך זמן קצר.

לדרוש באסרטיביות נעימה לחדול מהמנהג הנלוז והגרוע הזה! אחרי שהיא תתרגל שהיא לא מקבלת בגן היא תתרגל שאין, גם לא בבית.

ואפשר פֵרות יבשים, הם יותר מתוקים מסתם פרות: תמר מג'הול, צימוקים ואפילו חמוציות. הם אמנם לא משתווים לשוקולד, אבל אחרי תקופת הסתגלות עושים את העבודה.

ודרך אגב, אני בעד לתת ממתק יומי קטן, אבל כל עוד אפשר לדחות את תחילת ההרגל הזה - עדיף.

בהצלחה!

אהה, ועוד משהו: את יכולה להביא לגן משהו שאת מרשה לתת במקום שוקולד, נאמר בננה צ'יפס או קורנפלקס או מה שמקובל עלייך ולהגיד כמה בדיוק את מרשה לתת.

יש מסרק של חברת assiמוציא מעולה וגם ביצים.

ניסינו המון דברים במשך חודשים,ואז מישהי המליצה לנו על המסרק .. ותוך כמה פעמים לא נשאר דבר

בס"ד

אצלנו המסרק של "אסי" לא מי-יודע-מה, המחיר שלו גם מופקע...

צריך חומר טוב נגד כינים, כמו "הדרין",

זה מה שעשה סוף לכינים אצלנו, אחרי שנתיים של מרדף אחריהן.    ברר....

נסי לשים לו שמן רוזמרין/חלטית רוזמרין (קרה) על הראש.

רק תבדקי שזה מותר בגיל הזה

גם אני קיבלתי המלצות על ASSY, אבל לא ראיתי כזה הבדל

מה שכן

אני ממליצה על החומר results (משהו כזה - "תוצאות" באנגלית)

הוא מהטבעיים, לכן מותר לגיל הזה. יקר בטירוף אבל אצל ילד הג'ונגל שלי (שיער שחור עד המותניים...) זה הדבר היחיד שעוזר.

למניעה-

שמן רוזמרין למיטב זכרוני מותר כבר,

אני חופפת עם שמפו של סרקל - מונע לי בקרוב ל 100%

הילדים שלי לא במסגרת החינוך, אבל יש קייצים שהם נדבקים

אני אך ורק מסרקת, פעם ביום, עד שלא יוצא כלום במשך שלושה ימים רצופים. בלי חומרים!

אפשר לסרק באמבטיה עם מרכך, אבל אצלנו עובד גם מחוץ לאמבטיה. אפשר גם מול סרט.

אני שמה להם בשיער שמן קוקוס, ואז כמה נגיעות של שמן רוזמרין. מומלץ לדלל את השמן הזה (אפשר גם לדלל בשמן שקדים, וכמובן שמן זית). יש ילדים ששמן הקוקוס מריח לא טוב עליהם - ראו הוזהרתם D:

והחברה שלו ממש לא משנה- העיקר צפופופופוף הכי שאת משיגה.

הסודה יוצרת קצף המפריד את היצורים מהקרקפת ועוזר לפלוט אותם החוצה.

והעיקר-- התמדה יומיומית!

אם אחר כל חפיפה - לפחות 3 פעמים בשבוע את עוברת עם מסרק סמיך- אין להן קיום.

גם אם מישהי קופצת לביקור את מקפיצה אותה החוצה.

באופן אישי אפעם לא השתמשתי בחומרים ושמפויים, די חוששת מהתערובות הבאות במגע עם הקרקפת, וכמו שאמרו- שמן רוזמרין לאחר המקלחת מאחרי האזניים ומעט על הקרקפת מסייעים מאוד.

בס"ד

כל מיני שיטות עובדות והכל טוב ויפה. הכי חשוב - במידה ומתגלות כינים אצל אחד מבני הבית, ההמלצה בד"כ להעביר את כל בין הבית טיפול כאילו לכולם יש. זאת מאחר וכולם גרים באותו המרחב וההדבקות קלה ואם לא מטפלים בכולם, בהחלט ייתכן שאחרי שיעבור אצל האחד ימשיך לאחרים.

ועוד משהו - לגבי הטיפול - נדמה לי שמדובר בתכשירים שדורשים טיפול רציף במשך מספר ימים. לכן, אולי לא כדאי להתחיל לקראת יום שישי, כי אני לא בטוח שהשימוש במסרק כל כך עדין מותר בשבת.

כל טוב והמון בריאות.

יש חומר שנקרא "כינמאס" או משהו כזה.

מורחים על השיער בסירוק או אחרי מקלחת.

עובד מצויין.

שלא יישפך קרוב לעין. 

שמים מעל האוזניים וזה ממש מעולה. אם הוא לא במסגרת שיכולה להדביק אותו באופן קבוע, שימי לו רק כשאת חוששת שיידבק.

מרגרינה! אני יודעת שזה נשמע איכס אבל זה עדיף על החומרים הרעילים שמוכרים בבתי המרקחת. למרוח את כל הראש במרגרינה, לכסות בניילון ( של מקלחת, כובע ים וכו') להשאיר ללילה או לפחות ל 4 שעות. אל תדאגי לרוב הילדים זה לא ממש מפריע פשוט לא נעים לצאת החוצה ככה אז עדיף אחרי הצהרים לקראת הלילה או במשך כל הלילה. בבוקר להוריד, לחפוף הרבה פעמים עד שיוצא. אפשר להשתמש בסבון לכלים פעם או פעמיים עד שכל השומן יוצא. אחר כך לסרק, פלא פלאים הכל יוצא כולל הביצים. השיער יהיה קצת שומני . עכשיו להמשיך לסרק כל יום במשך השבועיים הבאים יום יום, מה שנשאר מת. אז תארו לעצמכם מה עושה המרגרינה לבטן שלנו????

בהצלחה, ודרך אגב באמת עדיף לבדוק את כל האנשים בבית כל יום כולל המבוגרים במיוחד אמא!

לגבי מה עושה המרגרינה לבטן שלנו - אם היית באמת רוצה ללמוד מההשלכות של מרגרינה על כינים (נניח שיש בזה טעם בכלל, ושיש מספיק דמיון בין איך שהן בנויות לאיך שהגוף שלנו בנוי), מה שצריך זה להאכיל אותן במרגרינה ולראות איך הן מגיבות. הטיפול (המעולה) שהצעת הוא בעצם לחנוק אותן במרגרינה ולא לתת להן אוויר, זה לא אותו דבר. כן, גם אם תכסי בני אדם במרגרינה עד מעל הראש הם ייחנקו וימותו, אבל לאכול מרגרינה זה סיפור אחר

בכל אופן, גם בלי ללמוד מכינים, מרגרינה זה לא בריא.

רק בארץ זה ככה...זה כ"כ מגעיל..כמו קופים..

באמריקה האחות של ביה"ס מבצעת בכל חודש בדיקה אצל כל הילדים בביה"ס וילד שמוצאים לו חצי ביצה מושעה מבית -ספר עד שיהיה נקי!!!

משפריצים על שיער הילד רוזמרין זה קצת יקר אבל זה מונע הדבקות!

בהצלחה1

סליחה אבל אני גרה באמריקה ושום אחות לא בודקת את הילדים פעם בחודש. אנחנו ההורים משלמים לחברה שבאה אחרי כל חופשה ( קיץ, סוכות, חורף ופסח) לבדוק את הילדים מכיון שבבתי הספר בניו יורק הרבה ילדים הולכים לבקר בחופשות ב.... ארץ ישראל!  אבל זה נכון שהילד מסולק עד שהוא בא נקי עם פתק מבודקת עם רשיון וזה מונע הדבקות

אני לא יודעת לאיזה בי"ס הילדים שלך הולכים..בבי"ס שלי זה היה ככה...

בכל מקרה אני לא מבינה את ההזנחה הקשה הזאת אצל ההורים ובבי"ס מסכנים הילדים ועוד יותר האחיות שלהן הגדולות שבכיתה ט' צריכות להיסתובב עם כינים בגלל שנידבקו מאחייהם הקטנים בקיצור..

אנחנו לא קופים והגיע הזמן לטפל בבעיה זו..

אמי ספרה לי שהיתה ילדה בארץ האחות בדקה כינים בבי"ס ו

נתנה פתקים לנקות בבית אם צריך.  

אח"כ בדקה אם באמת נקי.. 

באמת זאת בעיה קשה בארץ כיום!  

אמרו לי פעם שהכינים מגיעות ולא עוזבות כאשר אוכלים סוכר לבן, וילד שנמנעים לתת לו סוכר וממתקים יש לו פחות כינים

מקווה שתוושעי במהרה ולילד החמוד שלך את יכולה להגיד את מה שאמרו לי

"את/ה כל כך מתוק שאפילו הכינים אוהבים אותך ולא רוצים לכת

שמתי את זה וסרקתי כל בוקר עם מסרק סמיך ותוך כמה ימים הכל נעלם ואני עדיין ממשיכה עם זה כדי למנוע הידבקות במעון..

נסענו לכותל ולקבל ברכה וגזיזת שיער אצל הרב נבנצאל ברובע,

ועם השני נסענו לרב שכונת גילה שאנו מאוד מעריכים לגזיזת שיער.

שניהם זוכרים את החוויה הזאת עד היום (6 ו-4)

אח"כ עשינו סעודת מצווה אצל סבא וסבתא

חשבנו לנסוע לנתיבות לבבא סאלי 

אבל בלי עיין הרע המשפחות גדולות אז השאלה איך כולנו נגיע לשם

אולי היא לא מספיק עייפה?

אולי כדאי להקדים את שנת הצהרים/ לאחר את שנת הלילה?

לקצר את שנת הצהריים?

תראי לפי מה שמתאים לבתך.

בהצלחה!

כן היא מקבלת לייעוץ6536197

קחו בחשבון שייתכן ועדיף ומשתלם כלכלית להחזיק שני רכבים קטנים במקום אחד גדול. זה תלוי בכמה וכמה שיקולים, לדוגמה באיזו תדירות נוסעת כל המשפחה הברוכה ברכב, וגם קחו בחשבון  שהרבה פעמים מוציאים על רכב גדול המון הוצאות, מעבר לדלק.

וכמו שאמר לי מוסכניק אחד, מיצובישי וסובארו אוכלות המון דלק, אבל בד"כ לא מוצאים עליהם המון כסף על טיפולים. ויש רכבים שאוכלים פחות דלק, אבל יש טיפולים יקרים הרבה יותר.

בקיצור תמשיכו לברר.

בהצלחה רבה!

וגם, היא 8 מקומות?

1 ל-10 בדלק.

לפני כן היתה לנו ג'אמפי שהיתה מאוד מאוד חסכונית בדלק, אבל הוצאנו עליה אלפי-אלפים בשנה על תיקונים, ובשנתיים האחרונות עשרות אלפים על תיקונים. חשוב מאוד להיות חסכוניים בדלק, בל הרבה יותר חשוב להיות חסכוניים בתיקונים, ואין על טויוטה מהבחינה הזו.

בהצלחה!

ברכב של 7 מותר להסיע גם 8 (אם ברשיון של הרכב כתוב 8)?

ולגבי הטיוטה הייס - האם זה נוח ליסוע איתה, זה לא כמו אוטבוס קטן? ובמה זה עדיף, אם בכלל על יונדאי h1?

הטויוטה הייס היא לא סתם אוטובוס קטן, אלא כמעט משאית, אפילו

היה לי מוזר לנסוע בה, אחרי שהתרגלתי לקלילות המפתיעה של הג'אמפי.

עם זאת, מהר מאוד התרגלתי! והתאהבתי!

הנסיעה רגועה ושלווה - אין את החיפוש המתמיד אחרי עקיפות, אין את הלחץ של המהירות. פשוט לשייט בנחת, להנות מהנסיעה! האוטו הזה לקח ממני את כל מה שהיה רע בנהיגה שלי, ונתן לי בתמורה שלווה והנאה מהדרך.

לא עושים באוטו הזה משהו רע לילדים?........

בס"ד

כושר ההסעה של הרכב אינו מספיק. עפ"י חוק צריך שתהיה חגורת בטחון לכל נוסע.

תבדוק היטב.

בהצלחה

לא מוצא ידים ורגלים...

לללכת איתו לחנות ולהציע לו מגוון מסוים שמתוכו יבחר

את יכולה להחליט על הגדה שלא נמצאת בחנות או שלא תלהיב אותו כפי שחשבת

לכן אם הוא בוחר אותה זה כבר מחבר אותו אליה

הגדה + קומיקס המתאר את יציאת מצריים בצורה מדוייקת ומותאמת למדרשים. בן ה-6 שלי מאוד נהנה.

אצלנו מזה 13 שנים אנחנו קונים הגדה חדשה לכל פסח.

יש כאן אוסף מעניין של הגדות עם תרשימים, ציורים, כתיבות, נוסחאות והמון סיפורים ומידרשים נילווים.

אנחנו מורידים אותם עם כלי הפסח ואז מתחילה החגיגה.

השתדלנו לקנות הגדות קלילות ולא מלאות מלל ותוספות  מפולפלות- בעיקר כדי שהקטנים יתחברו אליהן.

כשהחגורה יושבת עליו טוב, בישיבה על הבוסטר.

ויכול להיות שיש גם איזו מגבלת משקל, אני לא בטוחה

ואכן, כיסא בעל שילדת פלסטיק פג תוקפו (=כבר לא בטיחותי) אחרי 5-7 שנים.

בכל מקרה את יכולה להתקשר לבטרם ולשאול אותם, הם מבנים בתקנים כאלו.

שוקלת אם להחליף לילד שהוא גבול כיסא בוסטר

והם רואים מהחלון?

וגם רואים פחות טוב מהחלון.

אבל עקרונית כשהם מספיק גבוהים לבוסטר הם כבר רואים מהחלון.

אז רק הגדול יקבל בנתיים

כרגע אין לי כ"כ פנאי ל"עצות"..

אבל הגיל החמוד הזה עובר..

ילד נורמלי..

אמא נורמלית..

לא עשית לו שום טראומות...

"איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" הוצאת לייף סנטר

כמוכן כנסי לאתר שלהם http://www.lifecenter.org.il/  וכבר עכשיו תוכלי להתחיל להרגע, ולראות שאת באמת האמא הכי טובה בעולם עבור הילד שלך!!

רק מהמעט שכתבת כאן אפשר לחוש את זה., למשל: החשש שלך שעשית לו טראומה, מראה על הרגישות הגבוהה שלך אליו ולצרכים שלו. או למשל ההבנה שלך שלנהל אותו רק דרך "הפתעות" לא באמת מקדמת אותו להתפתחות בריאה, מראה שיש לך אינטואיציות אימהיות בריאות!!

את יכולה להתחיל להתפלל על החינוך שלו כמה דקות בכל יום, להדליק נר לצדיק, ולבקש שה' ישלח לך את השכל הנכון ואת התגובות המתאימות לכל סיטואציה, כך שתוכלי באמת להיות המנהיגה הטבעית של בנך, ולא חלילה רודנית ועצבנית.

(רק שיהיה לך ברור, שזה קורה לכולם, ולפעמים די הרבה, אבל החשוב ביותר, זו האוירה הכללית, ומה טיב היחסים בעיתות רגיעה)

כל טוב

בס"ד

הנה מה שאני יכול להציע:

1. ספרים שמכוונים להתנהגות נכונה (כבר המליצו למטה)

2. דוגמא אישית - לא להגיב ישר ולספק במה להצגה וקרקס - אני יודע - זה קשה

3. לערב את בן הזוג - הלא לשם זה בחרת בו - לא?

     עכשיו ברצינות - יותר קל לעבוד על ילד כזה בשניים ולא לבד

4. לא לנסות לשחד - מוביל להתנהגות פסולה

5. אני מניח שהוא ילד מאד נבון ופיקח - תנו לו אפשרות להבין ולבחור

בהצלחה

מלבד משמעות השמחה והרון, יש גם משמעות של תפילה לה' מתוך שמחה והודיה.

אני בעד שמות אמיתיים, מהתנ"ך, שמות של אמותינו הקדושות וכיו"ב, לא בעד השמות החדשים.

חבל שאחרי כמה שנים תגלו שיש בעיות עם השם...

למשל, שם שעלה פה- בתאל- הרב אליהו זצ"ל אמר לא לקרוא כך בשום פנים ואופן..

אז הצעתי:

רות

שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות (גמרא ברכות).

בהצלחה!!!

ושיהיה במזל טוב!!!

א. ילד הוא לא אנדרטה לזיכרון

ב. אח"כ הוא צריך לחיות עם השם הזה

במיוחד אם רוצים להודות  לה' אז דבר ראשון צריך לשים לב שבוחרים שם "לפי הספר"

שם עם משמעות יהודית  שתעזור לילדה בע"ה להתחבר למקורות עד 120

וזו ההודיה הגדולה ביותר לקב"ה !

אגב  אפשר לשלב ....

וזו תרומתי

יהודית   מלשון עמינו וגם  מלשון יהודה - "הפעם אודה את ה'"

אמונה 

שירה

אבל לא צריך גם לשלול שמות חדשים (גם בתנ"ך המציאו שמות...)

אגב, השורש הוא הלל

כבר אמרנו שלפעמים ההורים חושבים שנתנו את השם הכי יפה והכי טוב לילדים שלהם, ואחרי שגדלים קצת ולומדים עוד קצת מגלים דברים שונים...

לכן לא כדאי להמציא המצאות על חשבון הילדים..

וכבר הרב אליהו זצ"ל דיבר הרבה על שמות כמו בתאל, הראל, מתנאל, מתניה וכו' וכו'.

חוץ מזה ומעבר לזה צריך לקחת בחשבון מנהגים שונים שיש בהם כיבוד הורים וכו', כגון לקרוא על שמות ההורים, ואם ההורים עדיין בחיים והם אשכנזים (שלא נוהגים לקרוא ע"ש מי שבחיים, ויש גם קצת ספרדים שמקפידים בזה), יש עדיפות לקרוא ע"ש הסבים וכו' (וודאי וכמובן לא ע"ש מי שנפטר בצורה לא טבעית).

ב"ה

בימיי שני וחמישי (יכול להיות שהורידו את חמישי)
במתחם תחנת הרכבת של מלחה.

יכול להיות שזה קצת בעיה
ויש דברים שאם מתחילים לטפל בהם בשלב מוקדם זה מאוד עוזר.

בגיל שנה בערך הילד מתחיל לומר מילים, סביב גיל שנתיים נצפה לשמוע צירופים של 2 מילים (איפה אבא? מיטה אמא)

בסביבות גיל שנתיים וחצי - שלוש, הילד אמור להיות מסוגל לבנות משפטים קצרים ופשוטים, בעלי 3-4 מילים. הילד בונה גם משפטי שאלה קצרים ("מה אבא אכל?", "מי שבר את זה?"), ומשפטי שלילה ("אני לא רוצה גזר", "זה לא כלב"). בגיל שלוש הילד מתחיל להאריך את המשפט הפשוט ("מחר אנחנו נוסעים לסבא ולסבתא בחיפה"), ומתחיל לבנות משפטים מחוברים ("הוא דחף אותי והוא הרביץ לי"). היכולת משתכללת עד גיל 4 ואז מתחילים לשמוע גם משפטים מורכבים יותר.

אם יש לך חשש לגבי ההתפתחות השפתית- כדאי לפנות לקלינאית שתאבחן ותמליץ על טיפול או על המשך מעקב. אם  אכן יש בעיה- זה גיל מצויין לעלות עליה ולטפל בה. 

בינתיים- חשוב כמה שיותר לדבר, להסביר, להשתמש במשפטים ארוכים ומדוייקים ובעצם לתת לילדה מודל תקין ומורחב. בד"כ לא מומלץ שההורים ידרשו מהילד שיאריך את מבעיו או יתקן אותם על מנת שלא ליצור לילד רתיעה משיח עם ההורים ומתקשורת בכלל. להיפך- חשוב ליצור הזדמנויות לשיחה ולחזק את הילד על אמירותיו ולנסות לחזור עליהן תוך כדי הארכה ותיקון שלהן (לדוג' אם הילד אומר "מחר נוסעים לסבתא ולסבא" אפשר לומר- "נכון, מחר ניסע לסבתא ולסבא שגרים בירושלים. ניסע ברכבת ואחר כך באוטובוס. הדרך אליהם ארוכה. כדאי שנצא מוקדם כדי שנספיק להגיע לפני הערב...)

בהצלחה!!

אתם עושים משהו בנידון? יש כל מיני עצות איך לווסת ולאזן, על ידי מגע עמוק וכו'.

הייתם בטיפול או באבחון מסודר? אם לא, למה לא? אפשר לעזור לו.

כרגע ביקשתי עצה ספציפית לתספורת

יש להם את הטריקים שלהם. לדוג' כיסא בצורת אופנוע ואני יודעת שיש סרבנים שזה עובד עליהם...

כל מיני פיצפקס מהכל בשקל

אצלנו זה עובד

ומספרים קצר מאוד כדי שיספיק להרבה זמן.

http://www.michaltzur.co.il/content.aspx?id=6