פורום הורות (עמוד 349)

זה קשור להורות לא?

גם ככה הפורום הזה לא כזה עמוס אז למה לפתוח עוד אחד.

דעי שיש כאן כמה וכמה עם מתבגרים.

הם פשוט טרם הצהירו על זה ברבים

אני חושבת שהבעיה בהתייעצות כאן על מתבגרים היא שלעיתים קורה שמזהים מישהו בפורומים הפתוחים , ואז יש בעיה לפרסם שאלה לגבי המתבגר/ת שלך משום שזכותו המלאה לחסיון של המידע עליו. אין להורה זכות להתייעץ לעיני כל על בעיותיו וקשייו. תארי לך שהשכן/ה שלך גולש כאן ופתאום יודע מה עובר על המתבגר.

 ובכלל- הוא עלול להכנס ולראות את השאלה.

לכן, גם אם יהיה פורום כזה- צריך לחשוב היטב כיצד לבצע אותו.

אלא שבד"כ יותר קל הפוך- לגמול מהיום. ( הם יותר עסוקים...)

אבל אם תהיו זוג עקבי למשך זמן מה ( רק אבא בלילה... :/) זה בהחלט יכול לתפוס.

בהצלחה!

האמת שאתמול ניסינו פעם ראשונה ודווקא רק אני הייתי איתה..!!! בכתה ורצתה לינוק עד שנרגעה...

פעם ראשוני במשך חצי שעה, בכי לסירוגין, פעם שניה 20 דקות (בידיים שלי כמובן) ופעם שלישית 2 דקות... יש תקווה...

אני מציעה מים לשתייה. הרבה פעמים זה מרגיע.

מצד אחד את נותנת מענה ומתייחסת, מצד שני זה לא משהו שמתמכרים אליו.

אני חושבת שהיא בהחלט בגיל שאת יכולה להרשות לעצמך לישון כמו בן אדם.

בהצלחה! ולילה טוב...

מה עושים עם ילדה שרוצה בקבוק אבל מתעקשת רק על מתוק ולא מים??

אני מפחדת על השיניים

מדללים לאט לאט את המתוק, עד שזה נהיה ממש דומה למים. זה תהליך , כל פעם מורידים עוד קצת מהמתוק וכל פעם שמורידים זה רווח....

ואם זו ילדה גדולה אפשר להסביר לה שמתוק זה לא בריא לשיניים שלה ואפשר מתוק בכוס ביום (אם זה מתאים לך) ובבקבוק רק מים (כי הבקבוק ממש הורס את השיניים עם המתיקות כשהיא מוצצת אותו) 

והיא מסרבת להכניס לפה מה שלא מתוק וטעים...

ניסיתי אם זה הצבע עושה לה את זה...

ולא זה ממש ממש הטעם.

היא צריכה מתוק.

מה האופציה הטעימה והכי פחות מזיקה??

לבסוף- מים חמימים

עד שתתרגל למים.

כי דייסה עם חלב אין על מה לדבר. אולי חלב לבד יעניין אותה..

לקקנית קטנה הילדה הזו. וגם חכמה...

אני רק פותחת את המזווה היא כבר שם ותנסי להביא לה עוגייה או משהו טוב אחר.

היא יודעת יפה יפה שיש שם סוכריות ושוקולדים (שהאחים הגדולים שלה מקבלים רק בשבת...)

ובקושי בקושי אנחנו מתפשרים על במבה!!

זה קצת יותר בריא. במיוחד בגילאים כאלו.

אבל בהחלט מומלץ לוותר לחלוטין על מתוק. מנסיון כואב (תרתי משמע) של הבן שלי.

נראה לי האופציה הכי טובה.

זה עלים יבשים שקונים (כמו עלים של תה) וחולטים עם מים רותחים.

יש לזה טעם ממש מתוק (וצבע ירוק כזה).

לפי מה שהבנתי זה מתוק אבל לא קשור לסוכרים או משהו דומה.

אולי לתת לה לקשקש עם צבעי ידיים על הקיר, זה נשטף בקלות.

אולי היא פוחדת ממים או מהסבון שיכנס לעיניים - יש מעים כובע מצחיה שמונע מהמים לרדת לעיניים.

אם היא תקשר את המקלחת לחוויה חיובית , יהיה לה יותר קל.

לדעתי פעם ביומיים שלושה מספיק בהחלט, ואז יש פחות עימותים (גם כי יש פחות מקלחות, וגם כי זה פחות ינג'ס לה ).

ואם בן השלוש מתחיל לעשות קונצים ולא רוצה להכנס אני פשוט מודיעה לו בנחת שאם הוא לא בא עכשיו הוא לא מקבל מקלחת הערב.

בשלב הראשון כדאי לנסות להבין למה היא לא רוצה

בת שנתיים וחצי ולא רוצה  להתקלח ואין אצלנו דבר כזה כל יום מתקלחים. אז לימדתי אותה להתקלח "לבד" וזה מאוד כיף לה היא מקלחת גם את הבובות וגם אותי

ולא טלפונית.

אם תוך כדי המסרים/ שיחה אישית יתעורר צורך לשיחת טלפון אז נשקול שוב.[

בגדול- בשלב הזה ממליצה לך להמנע מגמילה, א"א לדעת מתי תלדי, אולי בעוד יום- יומים, אולי כן תצליחי להגיע עד הסוף, בכל מקרה את "תעלמי" לה לכמה ימים ואז היא תצטרך להתרגל לכך שמלבדה יש עוד מישהו שדורש תשומת לב מאמא, לא טוב להעמיס עליה עוד שינוי, במיוחד כזה שדורש ממנה מאמץ.

גמילה - תניחי בינתיים.

ויתכן גם שפיתרון הנושאים האחרים ישפיע בעקיפין גם על זה.

האם יש לך נסיון עם הגיל הזה? נראה לי שזה ממש תואם גיל. גם אם אין לך נסיון את יכולה לעזור לה אם תחזקי את הבטחון שלך שהדרך לתקשר עימה היא מילולית. גם היא ממשיכה לבכות הבטחון שלך יגרום לה לחקות את השימוש בערוץ המילולי.

זה מענין גם אותי.

בס"ד

אם את מכבסת את הלבן ממש בנפרד (גם בלי בהירים אחרים) והבד מאפשר את זה את יכולה לעשות הרתחה. (90 מעלות) בפחות משישי מעלות אף פעם לא יצא לי לבן... ויש גם אבקות כביסה שמיוחדות ללבן, (פעם הייתי משתמשת בשתי אבקות, אחת לצבעוני ואחת ללבן, אך כבר שנים הביומט שלי עושה את העבודה)

לעיתים זה קשור גם למכונה, ולכמות המיים. אצלי במכונה יש אפשרות להוסיף את כמות המיים שמשתמשים בה, ורואים את ההבדל הכללי בכביסה. בהצלחה!

וגם ג'ל קליה וחוץ מזה, השמש עוזרת מאד.

יש קליה אחר לצבעוני וללבן?

וזה עזר!!!

אמרו לי אח"כ שאפשר גם לנקות אבנית. לא ניסיתי אז אין לי מושג.

מוציא את הבגדים הלבנים לבנים כשלג

1. להפריד צבעים

2. מסיר כתמים

3. אבקת כביסה טובה (אריאל זה מעולה)

4. לתלות בשמש

5. בגופיות , מגבות וגרביים לבנים אני מוסיפה אקונומיקה לעיתים רחוקות

שבבי סבון לכביסה.

זה הלבין לי די יפה בגדים שהיו פעם לבנים. אני חושבת שזה משתפר מפעם לפעם.

צריך לכבס לפחות בשלושים מעלות, אבל הייתרון שזה אקולוגי ולא צריך אפילו מרכך.

אני הוספתי כמה טיפות שמן לבנדר, בשביל התענוג...

כן כן.. לאבקה הזו של האפיה יש סגולות רבות לנקיון וריח.

כף (+-) עם הכביסה (בנוסף לסבון כביסה) לפעמים עושה את כל ההבדל.

שווה לנסות

בהצלחה!

ניסיתי סודה לשתיה....תודה!!!!!

אפשר לשים גם במכונות בהירות? זה לא יוריד צבע?

ולא דחסתי את המכונה, שזה תמיד חשוב....

כי בכלל לא בטוח שתצמח עכשיו השן הקבועה

והרווח בשיניים עלול לגרום לשאר השיניים להתעקם

ואם שני החלב עקומות זה יכול להשפיע גם על השיניים הקבועות.

רק בריאות!

בד"כ מהסיבה הזו רופאי שיניים שמים שומר מקום.

בכלל כדאי לגשת לרופא כדי לוודא שחלילה לא נשארה חתיכת שן מהשן החלבית.

כרגע הפשוש בן 5 ועדיין לא צמחה לו שן חלב אך לא נראה כי השיניים החסרות מפריעות לשיניים העתידיות.

בכל מקרה, הם פשושים ככה!

אלו שיניים בלי שורש לעומק.

אבל באמת צריך לפנות לרופא שיניים של ילדים. יש טיפול פשוט (כמו שכתב עקיבא) שמונע כל בעיה והכל יצמח בעז"ה כרגיל ובזמנו.

גם ממש לא יפה, וגם מזמין התעניינות מכל אחד שרואה אותו בפעם הראשונה...

אמרו לי שככל שהטיפול בסמוך לצלקת יש יותר סיכוי שזה לא ישאיר סימנים, לכן אני בלחץ.

שמעתי שהוא טוב, לא ניסיתי, הוא לא אמור להיות זול אבל קראתי עליו שהוא מיועד גם לצלקות ישנות, תנסי לברר....[בית מרקחת]

ועזר חלקית.

כעת התחלתי לנסות שמן אובליפיחה. אמרו לי שזה עושה נסים.

מחכה לראות אותם...

אנסה, ואשתף אתכם בתוצאות...

גם מתוקה,

גם עוקצנית

מ-ק-ס-י-מ-ה!

נמשלו ישראל לתפוח - שהקדימו נעשה לנשמע, כתפוח שמקדים פריו לעליו.

מה שמראה על עומק הטבע של האופי שלהם שכולו טוב, נוטה לטוב, רוצה את רצון ה' בעומק נשמתם.

סידורי הראשון - פתח אליהו

נוסח אשכנז

סידור מקסים

הוא חמוד, ומאוד צבעוני (קצת יקר- משהו כמו 70 ש"ח כולל דיסק או DVD)

היא ממש נהנית להתסכל ולעיין בו וממש גאה בו כשהיא הולכת איתו לביה"כ.

ממליצה לכולם בחום על סידור חדש

לילדים בשם "תפילותי הראשונות"

ראיתי הרבה גננות שהחליטו לקנות

לגנים שלהם את הסידור הנ"ל

פשוט יפה!

http://www.facebook.com/groups/246296722082457/

תתאפסו חבר'ה

ונסו להתחשב במי שזה דווקא יותר נוח לו

"נוח לי ככה, לא איכפת לי אם זה פוגע בכם"

תאמין לי, לא היתה לנו שום בעיה בעולם שיאריכו את יום הלימודים אלמלא הכפייה בה זה נעשה.

מצדי שאנשים ישאירו את הילדים שלהם במוסדות עד 8 בערב, זאת בעיה שלהם, אבל שיתנו לי להוציא את הבן שלי בשעה סבירה והגיונית.

זה לא 'כולה חצי שעה' כי גם לפני כן סיימו מאוחר למדי. חצי השעה הנוספת הזאת הדגישה את הסאה.

זה גם חצי שעה רק כשלב ראשון בתוכנית שיעודה הוא הארכת שעות הלימוד בגנים עד 4. ומי יודע מה מתכננים לנו אח"כ

ילד בגיל 3-4 צריך לישון כ12 שעות ביום. במצב הנוכחי זה אומר שהוא מבלה את מחצית משעות הערות שלו בגן.

ילד שמסיים ב2 זה ילד שחוזר הביתה עצבני ורעב. ולא שלא יספרו לנו סיפורי סבתא על "תוספות בריאות ומזינות" חצי פרי שהילד שלי מקבל בגן שבעה אחת ממש לא יכול להחליף ארוחת צהריים מסודרת בשעה סבירה

התוכנית הזאת רעה. היא הופכת את ילדי ישראל ילדי מוסדת מסכנים. מה שבעבר היה רק נחלתם של ילדים ממשפחות במצוקה - מקרי רווחה קשים, כאלו שמסיבות כאלו ואחרות אין להם מסגרת משפחתית תומכת, הופך היום לחלקם של של כל ילדי ישראל.

מקומם של ילדים רכים הינו עם הוריהם, ובמסגרת המשפחתית אמור להתבצע עיקר גידולם וחינוכם. הגן לא אמור להיות אלא מסגרת חברתית, לא מקום לשהות ארוכה כ"כ.

התוכנית הזאת גם מפרה באופן בוטה ביותר את זכיות האדם והאזרח הבסיסיות ביותר של הילדים ושל הוריהם. היא פוגעת בזכותם הדמוקרטית של ההורים לבחור את דרך חינוך ילדיהם. אין שונה כפיית יום הלימודים הארוך מכפיית חינוך חילוני על דתיים או להפך. היא פוגעת בזכותם הבסיסית של ההורים לגדל את ילדיהם, ובזכותם הבסיסית של הילדים לקבל יחס אישי וטיפול נאות.

בבסיס התוכנית עומדת הנחת יסוד שההורים אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם כראוי, ולכן כמה שהילדים ישהו יותר מחוץ לבית, ככה ייטב להם. הנחת היסוד הזאת מוטעית לחלוטין. הארכת שעות הגן אינה מטיבה עם הילדים היא פוגעת בהם קשות מכיוון שהיא מצמצמת את השהות שלהם במסגרת החשובה בהרבה - המשפחה.

ומי שרוצה לעבוד, שיועיל וישלח את הילד שלא לצהרון ולא יכפה עצמו על הכלל.

אבל את בעצמך אומרת שגם ב-13:30 זה מאוחר מדי. אז אולי לקחת את הילדים כבר ב-13:00 ? ב-12:00 ? אולי לא לשלוח לגן כלל? קוראים לזה הום סקולינג. זה אפשרי, חוקי ויש משפחות שזה עובד להן יופי. הביני, אני מבינה את הבעיה כמו שאת מציגה אותה. וגם לי המצב הזה הוא בעייתי.

בגן אצלנו הארוחה השנייה בוטלה! כי חלק מההורים פנו לגננת ואמרו שהילדים חוזרים הביתה שבעים עוד מארוחת ביניים בגן ולא אוכלים את ארוחת הצהריים החמה והמזינה שהכינו להם בבית בהשקעה כה רבה! ורוב ההורים תמכו בביטול. נו בטח, רובם גרים באותה שכונה של הגן, או שיש להם רכב. לנו באופן אישי הביטול הזה גרוע! אנחנו גרים במרחק שלושת רבעי שעה ברגל מהגן. אין רכב. יוצאים מהגן ב14:00 ומגיעים לאכול צהריים רק ב-15:00 ! זה נשמע לך סביר שילד יאכל רק קרקר או ביסקויט שהגננת נותנת בגן ב-12:30  וחוץ מזה כלום מ11:00 עד 15:00 ?! לי לא. כשאמרתי את זה לגננת היא אמרה: "אז ב-14:00 תתני לו כריך על הספסל ברחוב." סליחה?! זה חינוכי? זה בריא? לטווח ארוך? כפיתרון קבוע? ומה עם נטילת ידיים? ומה עם ארוחה חמה בחורף? ומה עם הרגלי אכילה ליד שולחן? על הפיתרון הזה אני אמורה לחשוב בעצמי בלית ברירה, בדיעבד גמור. אבל שגננת ותיקה וידועה לטובה תציע פיתרון כזה לכתחילה?! וגם אם כן, מה היא מציעה לעשות בחורף, בגשם, בקור? לתת לילד לאכול כריך טונה רטוב על הספסל בגשם?!

אני לא נחרצת כמוך כי בשבילי יש לאופק חדש גם יתרונות. בשבילי, לא בטוח שלילד שלי. לי באופן אישי קשה לתת לילד שלי כל מה שהוא צריך בגלל ה-ADD שלי. אז כשהבנתי שהילד שלי יהיה ב"אופק חדש" חשבתי שהילד שלי רק ירויח מזה. אחרי כמעט חודש בגן, בכלל לא בטוח. למה היום השעה 14:00 היא מקודשת? למה השעה 13:30 היתה מקודשת עד השנה? למה דווקא 13:30 ? למה כשסיימו ב-13:00 לא באת ואמרת: שלום, באתי לקחת את הילד שלי כבר ב-13:00? ב-12:00 ? מצד שני, מישהו בכל זאת צריך לעבוד כאן, במשפחה ובמדינה. אפילו אם כולנו נסתפק במועט ולא נקנה קוטג'. את מבינה מה פה לא מסתדר לי?

זאת השנה הראשונה שיש לי ילד בגן.

כן, בעיניי גם 13:30 זה מאוחר, אבל זה עוד סביל.

4-5 שעות בגן זה מספיק מעל ומעבר לילדים קטנים, כלומר עד שעה 12-13. אז אילו היו מסיימים ב13:30 לא הייתי עושה ענין גדול. במיוחד שזה עדין נכנס לתחום ההגיוני.

אבל החצי שעה הזאת מ13:30 ל14:00 מעבירה את שעת הסיום של הגן מתחום המאוחר-אך-הגיוני לתחום הבלתי סביר. וכאשר זאת רק חלק מתוכנית הדרגתית שמטרה להביא את שעת סיום הגן לבלתי-סביר-בעליל. (16:00)

אז חכם עיניו בראשו - אני לא מחכה שיאריכו את שעת הסיום של הגן ל16:00, ואני לא הולכת אחרי אחיזת העיניים של הארכה ההדרגתית. עוד שנה-שנתיים יאריכו בעוד "רק חצי שעה" ואח"כ שוב ושוב.

ולגבי חינוך ביתי - מצטערת זה ממש לא פתרון. אם אני אחזור לדוגמא הקודמת שלי - זה כמו שהממשלה תודיע שמהיום יש רק גני ילדים חילונים ומי שלא מוצא חן בעיניו שלא ישלח לגן.

זאת זכותי לקבל חינוך עבור ילדי מהממשלה. זאת גם זכותי לקבל זאת מבלי לוותר על זכותי האלמנטרית שלי ושל ילדיי לכך שאני אהיה המחנכת העיקרית שלהם.

גן הוא בהחלט דבר חשוב, הוא מספק חברה לילדים בצורה שהם לא יכולים לקבל אחרת. אינני רוצה לגזור על ילדי בידוד חברתי. וזה לא סותר את זכותי לקבל חינוך מהמדינה.

מדובר פה בכפייה אידאולוגית.

ולגבי שיקוליים כלכליים. בטווח הקצר אולי יציאה של שני בני הזוג משפרת את המצב הכלכלי, אבל בטווח הארוך יציאה של האמהות על חשבון הילדים רק פוגעת במצב הכלכלי.

במישור האישי - יש פה ענין של היצע וביקוש. הביקוש בשוק הוא הוא לכלכלת משפחה משתי משכורות, ולכן זהו גם ההיצע. אילו ברוב משקי הבית היה מפרנס יחיד, ניתן היה להתקיים בהחלט בכבוד ממשכורת אחת, השוק היה מתאים עצמו לביקוש החדש.

מעבר לכך לעובדה שהילדים מבלים את רוב יומם במוסדות יש השלכות ארוכות טווח שאלו בסופו של דבר עולות לכולנו הרבה מאוד כסף.

מה גם שלמעשה לרוב הנשים שהן אמהות לילדים קטנים לא באמת משתלם לצאת לעבודה, אלא שהמימון הגבוה למעונות וצהרונים הופך זאת לכאילו משתלם.

וזה מביא למישור השני - המישור הכללי. יותר אנשים עובדים לא בהכרח אומר משק עשיר יותר.

ונשים שעובדות, ולא משלמות מכס הכנסה (כי הן לא מרוויחות מספיק) אבל עולות המון כסף לא משפרות את המצב הכלכלי של המשק אלא מרעות אותו. זאת מתמטיקה פשוטה של רווחים מול הוצאות. וכך בטווח הרחוק למדינה נשאר פחות כסף להשקיע בביטחון, בבריאות, בדיור וכו'.

וכל האמור לא משנה, משום שגם אם זכותה של המדינה לעודד נשים לצאת לעבודה (וזאת אכן זכותה, גם אם יש מתנגדים לכך) אבל זאת לא זכותה לכפות זאת.

וכרגע זה מה שקורה - כפייה של מציאות חיים שבה נשים יוצאות לעבודה, ומלחמה בנשים שבחרו להצטמצם על מנת לגדל את ילדיהן טוב יותר.

אני די בטוחה שזה לא תקין שביטלו את הארוחה השנייה, ולפי דעתי את צריכה להתעקש שהוא כן יקבל, גם אם שאר הילדים לא.

אמרת רוב ההורים רצו לבטל. תאספי את כל ההורים שלא רצו לבטל, ותפנו בדרישה מנומסת לגננת שהילדים שלכם יקבלו ארוחה נוספת. וחלק מהרעיון של התוכנית הזאת היא עבודה בקבוצות קטנות.

אז אם אפשר שרק קבוצת ילדים אחת קטנה תעשה פעילות כזאת או אחרת אז אפשר גם שרק קבוצת ילדים אחת תאכל ארוחת ביניים

כדי להשיג את זה.
בהצלחה

שאח"כ לא נשאר בבטן מקום לארוחת צהריים נורמלית?

אצלנו כל ילד מביא פרי שלם נוסף ומניח בבוקר בקערה משותפת.

ב12:30 הגננת חותכת את כל הפירות לכל הילדים וכ"א אוכל כמה ומה שהוא רוצה.

הילדים שלי לא חוזרים רעבים יותר ממה שהיה כשחזרו ב13:30,

ואוכלים יופי צהריים..

מה שאני הייתי אומר, זה שרוב האנשים הם אנשים טובים ונחמדים - וגם אם הם מציעים משהו טוב, הם באמת רוצים לעשות טוב.

אבל בגלל שיש לצערנו גם אנשים שהם לא כ"כ בסדר, לכן - אם מישהו מציע לנו לבוא איתו, לתת לנו משהו - אפילו ממתק - אנחנו אומרים בנימוס תודה, אבל ההורים שלנו לא מרשים לנו, והולכים משם. למרות שבאמת יכול להיות שזה סתם איש טוב שרוצה לתת לנו משהו טוב, כמו רוב האנשים; אבל בגלל הקצת, צריך בכל זאת להיזהר אם זה לא מישהו שאבא ואמא אמרו שמותר.  וזה נכון לגבי כל מי שרוצה להתעסק איתנו: אנחנו הולכים משם מיד כי אבא ואמא לא אמרו שמותר. אפילו שבאמת רוב האנשים הם טובים ואין מה לחשוש. אבל בשביל לא להיתקל במישהו שהוא לא כל כך בסדר, אנחנו בכל זאת נזהרים או שואלים את ההורים.

אפילו מילדים (לצערי לאחרונה שמעתי גל של פגיעות בין ילדים..גם בישובים התמימים שלנו) איך מכינים ילד להתמודדות כזאת,שספק עם מבוגר ידע לעמוד בה..לצערי הולכת וגוברת בי ההרגשה שהעיקר הוא לנסות לתת לילד להבין שמה שלא יהיה ואיך שלא יגיב,העיקר הוא שידע שאין עליו שום אשמה,כי זאת הצלקת העיקרית מזוועה שכזאת.ושלא נדע לעולם..

"מוטב להיזהר ולא להצטער" מאת ד"ר גורדון סול.

מוסיפה שם חשוב לתפילה

לרפואת הרב ישראל בן אסתר. (השם המלא לא לפרסום ,אבל זה רב חשוב שראוי שכל העם יתפלל עליו בהחלט)

יש שם כמה אלופות שתדענה לעזור לך.

בהצלחה!

מן הסתם כדאי לפנות לרופא ילדים טוב או מומחה להרטבה (לדוג' ד"ר ברוך קושניר)

שלא יהיה לו אי נעימות, שיעזרו לו בבי"ס.

אני בתור מורה הייתי רוצה שיידעו אותי בדבר כזה, לפעמים גם המורים חושבים שהוא עשה בבית ולא ניקו אותו/ החליפו לו וזה יוצר תחושה לא נעימה כלפי ההורים.

בע"ה שיהיה בהצלחה, חשוב להראות לילד שמקבלים אותו כמו שהוא, לא כועסים עליו ולא ח"ו מיואשים ממנו, אלא המון המון אהבה ואמון בו שהוא מסוגל לשלוט!

תני בידיו את האחריות! ברגע הוא יבין שהאחריות עלייך הוא לא ייקח אחריות על עצמו, אתה אחראי ואמא תשמח לעזור לך.

יש לי ילדה שבגיל 5 שינוי הגישה הזאת עבד מצוין והיא מיד נגמלה.

אבל ידוע לי שיש חומר בשם "זיץ", שמיועד להלבנת ציציות צמר, מן הסתם הוא יכול להתאים גם לטלית...

ובמכונה ממש לא נשמע לי כדאי...

בהצלחה!

מזל שקראתי את זה, תכננתי להכניס את הטלית של בעלי למכונה מיד אחרי המכונה העכשווית.

תודה קרמבו.

גם אם מייבשים בצל

אז עדיף ניקוי יבש (אם כי אצלינו גם הם פישלו קצת )

כי חוץ מהלכלוכים הטלית גם מצהיבה.

זו קופסא בערך בגודל של פודינג בצבע לבן עם כיתוב כחול,

ויש אותה בעיקר בסופרים חרדיים (היא עולה בערך 6 שח)
מערבבים את החומר עם מים, ומטבילים את הטלית בערך לחצי שעה - יוצא לבן!

פעמיים קניתי את החומר והעברתי לחברות....

אני אזכה לפגוש אותך...

http://www.atzuma.co.il/chovrot

לגיל הרך חובה לקנות חוברות חד-פעמיות שכותבים בהן אם אינך רוצה שהילד ישב שעות להעתיק את השאלות. כך בחשבון ובעברית.

בכיתות הגבוהות יותר, אפשר לבקש מבי"ס רכישת ספרים להשאלה, וכמובן להתנות שלא ישנו את הספרים למשך כמה שנים (יש כללים במשרד החינוך לגבי שינוי ספרי לימוד). כל תלמיד משלם סכום מסויים סמלי ובסוף השנה מחזירים את הספרים להשאלה לכיתה הבאה.

http://www.kipa.co.il/family/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A/45147.html

יתכן שההגבלות תהיינה יותר כבדות. בכל מקרה , כעת זה חינם אז פשוט תנסי לבדוק (רק תבררי איך את "מקפיאה" את הספק הקודם כדי שלא יהיה צינזור כפול ואיטי...)

לי יש ADD ואני לא לוקחת ריטלין. כשביתי (בת 10) אובחנה לפני חודשיים החלטתי לקחת כדור ממנה בשביל לראות איך זה יגרום לה להרגיש ולמה לצפות. היא אמורה לקחת 15 מג, אז אני לקחתי לעצמי 30 מג,   הניסיון הזה היה רע מאוד. כל תופעת לוואי שרשומה בכדור היתה לי.

השמיעה שלי התגברה ולא יכולתי לסבור כל רעש הכי קטן(אפילו את הדיבור של עצמי). דפיקות לב מואצות, ההרגשה היתה כאילו לקחתי סמים(אף פעם לא התנסתי...)כאילו משהו שולט לי על המח. חוסר תאבון מוחלט, לא אכלתי כלום עד למחרת בבוקר,היתה לי גם סבלנות בלי סוף, ממש סבלנות.

אחרי 4 שעות בדיוק הכדור יצא מהמערכת ואני חזרתי לעצמי.

יכול ליהיות שלקחתי מינון גבוה מידי למרות שהוא נראה לי הגיוני, ויכול להיות שהכדור פשוט לא טוב בשבילי. כי אני יכולה להעיד שהכדור שינה לביתי את החיים( לפחות בשעות הבוקר) והיא הפכה לילדה אחראית, רצינית ,למדנית. ברגע שהכדור יוצא מהמערכת אחרי 4 שעות הכל חוזר לקדמותו, מלבד חוסר התאבון.

אגב יש גם כדור ל7 שעות.

בהצלחה

ישלי ADD בלי זה לא היה לי תעודת בגרותת!!! גאון מי שהמציא את זה!......זה משפיע על התיאבון..ל]עמים כאב ראש..אבל אם מקפידים לאכול לפני ולשתות המוןןןןן לאורך הזמן של ההשפעה, אין כאב ראש..!!!!1 

כשאני נותנת לבן שלי ....עשינו לו כמה איבחונים, ניסינו עוד דברים, ורק זה עושה לו טוב, אפילו תופעות לוואי אין לו....ואני עדיין מרגישה רע....

כי חושבים "מה, אני מרדים אותו ע"י כדור...".  אך הורה צריך לעשות את השיקול הכולל: אם רואים שזה ממש עוזר, ואין תופעות לוואי למיניהן, כולל חוסר פעילות בבי"ס וכד' - הרי יש גם את הצד השני למטבע - מה היה קורה בלי זה...  הורה צריך לקחת אחריות, לעקוב בערנות, וגם לדעת לשמוח כשהוא עוזר לבנו..

ולא מרדימה. זו לא תרופה סדטיבית (כמו תרופו לשינה או להפרעות חרדה) המעניין הוא שהאפקט שנוצר הוא מרגיע אבל היא דווקא מעוררת את המח ולא מרדימה. הסבר היגיוני אולי (ככה שמעתי מפסיכיאטר ומנוירופסיכולוגית) שכמו שילד עייף מדי הוא מתחיל להתבלגן, ככה הריטלין עם העוררות שלו עוזר להתארגן

ריטלין לילד עם קשיי ריכוז

זה כמו משקפיים לילד עם ליקוי ראיה.

זה משקפים ומקובל בחברה

ואילו ריטלין זה כדור ופחות מקובל.

את כאמא עושה את הטוב ביותר למען הילד שלך,

במיוחד שהנתונים בשטח מוכיחים שזה הכי טוב לו.

תצליחו!!

לי נתנו רטלין בחטיבת ביניים. אין מה לאמר הציונים השתפרו משמעותית. השגתי תעודה שמאפשרת קבלה לישיבה תיכונית "מכובדת". את הישיבה הזאת עזבתי אחרי שלושה חודשים בערך, לטובת מקום שהתאים לי יותר, גם בלי כימיקלים.

מנסיוני, אני מחלק את מקבלי הכדורים לשניים: אלה שמקבלים כי הם ממש צריכים שיש להם קצרים רציניים במוח, והכדור אכן עוזר להם לקיים חיים נורמאלים.

הסוג השני הוא ילדים שמקבלים את הכדור ע"מ להשיג "שקט תעשייתי" למורה בכיתה. תלמידים שהבעיה שלהם מינורית, אולי אפילו חברתית בכלל, וכדי שישבו כמו זומבים בכיתה ולא יפריעו מלעיטים אותם ברעלים.

לא כתבת על הבן שלך כלום, אז את יכולה לענות רק לעצמך- האם טיפול פרטני יצליח למצוא את הנקודה הבעייתית של הבן שלך ובכך לפתור גם את הצורך בכדור או שאכן מדובר בבעיה תיפקודית של המוח.

יכול להיות שהבן צריך קצת יותר גמישות מהמערכת שבה הוא לומד. לדוגמא- שיעורים שבהם קשה לו לשבת, יומרו ע"י המוסד לעבודות אישיות שהבן שלך יכין בהכוונת המורה.

אולי הוא צריך קצת הכוונה חברתית? או תיגבור וצימצום פערים (לעיתים, פיגור בחומר יוצר פערים שגורמים לחוסר ריכוז, והנה מעגל שלא נשבר- אז אולי ניתן כימיקלים?).

בקיצור- כל מקרה לגופו. אני סבור שזה צריך להיות מפלט אחרון אחרי שמוצו כל האפשרויות האחרות.

דבר אחרון- יש תאוריה שנקראת 8 האינטלגנציות (מאסלו), לפיה לאנשים שונים יש יכולות שונות בכל אחד מהתחומים, בחלקם חזק יותר ובחלקם פחות. אולי הבן שלך לא פגש את התחום בו בוא חזק ויכול ללמוד בלי עזרה של כדורים? הרי את לא באמת מאמינה שאלוקים נתן לך בן שאין יכולת למידה בשום תחום, נכון?

בברכה

ארלה

בן דוד שלי לא למד בתיכון בגלל בעיות קשב וריכוז. הוא גם לא הסכים לחשוב על לימודים מתקדמים. יום אחד הוא החליט מעצמו להשלים בגרויות. הוא הלך מיוזמתו לנוירולוג ולוקח יום יום ריטלין. זה ממש שינה הכל אצלו. הוא מסוגל לשבת וללמוד. וגם להצליח!

כל הכבוד לריטלין!

(דרך אגב הוא עבר לקונצרטה בגלל ששיטת הפעילות קצת שונה, אבל זו אותה משפחה)

שבוע שהוא  מקבל את המינון המינימלי...זה נראה שזה רק עושה לו טוב...אין תופעות לוואי ואין תופעות מפחידות...בכוונה שאלתי על מבוגרים, רציתי לדעת אם יש כאלה שבמבט לאחור חושבים שהריטאלין גרם להם לנזק....

את ב"ה אשה נשואה, בוגרת שיכולה להסתכל על כל הענין במבט עצמאי ולאו דוקא כפי שרואים זאת בבית הורייך.

אמנם בבית ההורים נחשב הענין ל"סוד" אך נסי לבדוק עם עצמך: (ולפי הצורך העזרי גם בחומר מקצועי כתוב וכדו')

האם הצורך של אחותך למסגרת יותר טיפולית הוא סיבה מוצדקת לסוד, פדיחה וכו' ?אחרי הברור העצמי הזה אני מאמינה שיהיה לך יותר כח ובטחון עצמי להסתכל למציאות הזאת בעיניים. ועוד משהו- זה גם יעזור לך בע"ה להתמודד נכון עם חינוך הילדים שלך שישנם או שיהיו בע"ה, לעשות מה שטוב ונכון ולהתעלם מסטיגמות.