פורום הורות (עמוד 350)

מקווה שלא נעלבת שהשיער שלך נראה מפלסטלינה 

אם היה איתך בבית לבד, נראה לי שאפשר לתת  לו עוד זמן להסתגלות.

כלומר כל חנות שיש בה את המכשיר הזה (אם כי יהיה פדיחה להכנס לחנויות כאלה כי את תצפצפי D:  )

בבית? לא יודעת..

גם אני כמוך שמתי לב לזה רק בבית.

 

בעלי רצה שאני אתן לו לנסות להסיר את זה אבל, העדפתי את המאמץ של לחזור לחנות מאשר לפגוע בבגד או משהו.

 

אז רעיונות אין לי  בהצלחה ותתחדשו!

פעם אבאב של בעלי הצליח להוציא אחד כזה עם מגנט ממש חזק

תשרי את החולצה בחלב - בע"ה זה עושה פלאי פלאים

זה יורד בשטיפה קלה.

 

מתארת לעצמי שאת לא יודעת אם זה על בסיס מים או לא, ולא יודעת איך להוריד.

 

כדי שלפחות בבית לא יקרה כזה דבר- ממליצה מאוד לקנות רק טושים שכתוב עליהם על בסיס מים.

באמת אין לי שמץ של מושג על בסיס מה הטושים...

 

אם יש עוד רעיונות אשמח לשמוע..

מכסה בערך את רב סוגי הטושים [להשרות כמובן]

והכל נעלם כלא היה...

 

(בהנחה ומדובר בטוש, ולא בלורד ארטליין שלגביו עדיין לא מצאתי פתרון...)

 

בהצלחה!

אני לא יודעת באיזה גיל הוא, אבל אם הוא קטן אז אחרי שלוש שעות הוא כבר יכול להיות רעב שוב.

הגרעפס יוצא כשהתינוק זקוף בדר"כ, ולכן שווה לנסות להחזיק אותו זקוף, (נשען אליכם כמובן).

(אם כשהוא מתעורר לוקחים אותו למצב זקוף- הגרעפס משתחרר, אך לא בטוח שזו סיבת ההתעוררות,

אם אחרי הגרעפס הוא לא רגוע, אז אולי זאת לא הסיבה)

ובנוגע להתפתלויות - ממליצה על שיטת הקסם שלי!

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

ניסיתי באומץ רב

ולא הלך לי................

וכנראה גם עובדת, כי נראה שהוא באמת סובל פחות.

לפעמים אנחנו מרימים אותו אחרי מנוחה והוא כן מוציא גרעפס, אבל נראה שזה פחות כואב.

ואחרי כמה זמן כזה, לנסות לעודד לחזור למצב התקין, בנחת, תוך המשך אותו יחס.

 

ב. אם הוא בגן או כד' - לברר היטב אם קרה/קורה שם משהו עם הצוות או החברים.

הם לא בני 8 ויכולים לקרוא את הצרפתית ולתרגם מילים לעברית.

נראה לי גם שהכי טוב ללמוד מקריאה ותרגום של סיפרונים או סרטים וכו'.

אם כבר, היא תרכוש ביטחון עצמי רב

(ולגבי רמיסת הזוחלים - זו בעיה של הגננת!)

המטפלת יכולה לתת לה "תפקידים" של "עזרה" ודווקא בזמן שהקטנים נגיד ישנים לספר לה סיפור וכו'.

ולהסביר לה איך נוהגים עם הקטנים וכו'

נשמע לי לא נורא להיות עם הקטנים. זה גם לא גיל שממש משחקים ביחד או משהו כזה. הם די משחקים אחד ליד השני.

גם אנחנו פנינו לשיטת לילה טוב וסיימנו תהליך לפני חודשיים והשיטה באמת מדהימה!! בתנו הקטנה לא ישנה יותר מרבע שעה במהלך היום מהיום שנולדה ובלילות הייתי יושבת לידה כ3 שעות עד שהייתה נרדמת, פשוט סיוט! היום אני שמה אותה במיטה, אומרת לילה טוב יוצאת מהחדר והיא ישנה 12 שעות בלילה, לא להאמין!! וגם ביום ישנה שנות יום של שעה לפחות אם לא הרבה יותר, תענוג.

את התהליך עברנו עם מיכל צור, יועצת שינה מדהימה ואני בהחלט ממליצה לפנות אליה. גם אתם עברתם את התהליך עם מיכל?

כל מי שסובלת מקשייש ינה עם הילדים שלה אני ממליצה בחום, אל תחכו, זה ממש מתנה לילדים שלכם, לזוגיות שלכם ולעצמכם!

כדאי לעשות איבחון של קלינאית תקשורת (וצריך קודם לעשות בדיקת שמיעה) ואם צריך טיפול אז עדיף לפני שהילד מגיע לביה"ס

 

 

הייתי עונה אחרת.

http://www.shirleyziv.com/site/?page_id=10

 

נכנסתי, ואכן הקלינאית תקשורת כותבת שבלבול בין צ ל-ס יתכן אפילו עד גיל 7!!!

ב"ה

 

ככה בדיוק הבת שלי. בגיל 4.5 אומרת ס' במקום צ'

 

במקום "דבש" אומרת "גבש"

"בגלל" = "בידל" ועוד כאלה

 

תודה שהארת את תשומת לבי

אצלי רק ס במקום צ:

 

"אני רוסה" (רוצה)

"הנה מישהו סדיק" - צדיק

וכו

 

אולי זו בעיה אחרת

 

אז מה?

אפשר לשמוע עוד מנסיונכם?

כבר שמחתי מהתשובה של ,אחותו, ועכשיו קצת מערערים לי את הביטחון..

איך ללמד ילדה לומר צ נכון,אולי שווה להתייעץ עם אחת כזאת.

'טן' במקום כן

'מטום' במקום מקום

ו.. 'טמץ' במקום קמץ...

(הוא עוד לא 3! אני סתם רוצה לעקוב ומבררת ליתר בטחון)

תודה

מחזקת את אחותו בכל תשובותיה.

העיצורים k,g נרכשים באופן טבעי ונורמלי עד גיל 3.5- 4 ש'.

השיבוש שהוזכר כאן- החלפת k ב-t ו/או g ב-d הוא שיבוש שמאוד נפוץ אצל ילדים צעירים.

העיצור צ' נרכש סביב גיל 6.5 ש' ועד אז רבים מהילדים מחליפים אותו ב-ס'.

כאשר מגיעים לגיל רכישת העיצור ועדיין לא רואים שינוי לטובה מבחינת צורת ההגיה- רצוי ללכת לקלינאית.

כאשר יש שיבושים מרובים עד כדי כך שהילד אינו מובן לסביבתו (לא ההורים, אלא סבים וסבתות, דודים וכדו')- מומלץ לפנות לקלינאית גם לפני גיל הרכישה שהוזכר.

הורים רבים מעדיפים לטפל ב-צ' לפני כיתה א' כדי להקל על הילד את ההבחנה בין צ' ל-ס', אך לא תמיד זה הכרחי.

בינתיים- בתור הורים אפשר לחזור על ההגה בצורה הנכונה תוך הדגשתו- אם הילד אומר "אני רוסה גבש"

אפשר לחזור בהדגשה- "אה, אתה רוצה דבש על הפרוסה"...

כמו כן אפשר לעשות כל מיני תרגילים שמחזקים את איברי ההיגוי- להזיז את הלשון לכיוונים שונים בתוך הפה ובחוץ, להפריח בועות סבון, לעשות בועות בכוס מים ע"י קשית שתיה, לכווץ ולמתוח שפתיים, לנפח לחיים, לעשות מסאז'ים ללשון בעזרת מברשת שיניים, מסאז'ים ללחיים, פרצופים מול המראה וכדומה- כדי לחזק את תנועתיות האיברים לקראת היגוי תקין. הכל צריך להיעשות בכיף ותוך כדי משחק.

בהצלחה!!

 

 

הדוגמא של הדבש מבטאת שיבוש הפוך ממה שהוזכר למעלה (העייפות...העייפות...), אבל העיקרון של חזרה על הדברים תוך הדגשת העיצור- נכון בכל מקרה.

אנונימי- לפי הדוגמאות שהבאת בו בזמן יש החלפת ג' בד' (בידל במקום בגלל) וד' בג' (גבש במקום דבש)- כלומר היא מסוגלת להגות את 2 העיצורים. יתכן שהילדה בשלב של רכישת העיצורים והיא מבלבלת ביניהם, ויתכן שיש כאן שיבושים שאינם עיקביים ובדרך כלל במצב כזה ילדים פחות מובנים לסביבה וכדאי לפנות לקלינאית.

בלי לתרגל אין הצלחות

יש כאלה שצריכים לתרגל מעט, ויש כאלה שיותר...

נכבד את הקצב האישי של כל ילד שרוצה להתקדם

(טיפ: מתחת לסדין גומי אפשר לפרוש עוד סדין ומתחתיו עוד סדין גומי, כדי לקצר תהליכים בלילה!!!)

תודה יוקטנה על הטיפ

אשמח לעוד טיפים בנושא המיזוג אויר בחדר, ואיך מתכוננים לחורף..

מה להלביש? איזה טמפרטורה היא קרה\חמה מידי?

תודה

אבל עוד טיפ: לקחת אותה לשירותים שעה-שעתיים אחרי ההשכבה (מאוחר יותר יש סבירות גבוהה יותר להרטבה, ובהמשך הלילה בדרך כלל אין שוב)

אטבים.
אבקת כביסה.
חבל כביסה.
‏
אתם ישנים באוהלים? צימרים? מקום מסודר?

איפה תיתלו את הכביסה?
‏
כשיצאנו עם ההורים שלי, קשרנו ל2 עמודים ושם ייבשנו את הבגדים.
אגב, ככה הבגדים התייבשו טוב יותר..

מברשות ומשחות שיניים.

פיג'מות

מגבות.

 

כמובן לקחת הרבה שימורים, לחם על כל מקרה של רעב פתאומי, ירקות

סכו"ם (!!) עדיף סכין מברזל ולא ח"פ, שמפו ןקןנדישינר, מפות למסלולים באזור.

אם אזכר בעוד דברים חיוניים, אכתוב לך.

תהנו!

אם יש אדמומיות למעלה, הייתי לוקחת לרופא.

גם אם הזרם דק מדי (כי אז זה אומר שהחור צר מדי, ועלולים להצטבר לכלוכים שעלולים לגרום לזיהום במקומות שונים במערכת השתן).

ואוו! באמת קשה! אני עם תאומים בני שנתיים בבית ואפשר להשתמש בכמה טריקים כשרוצים לשמור על יותר סדר חלק זה שלי חלק של אנשים אחרים:

1. למנוע מהילדים להיכנס לחדר מסוים - שמים למעלה מנעול הזזה פשוט ( לדוגמא אצל חברה שלי לשם הבטיחות יש מנעול כזה בשירותים). אין שום סיבה וצורך שהילדים יכנסו לחדר שלך (גם אצלי זה קורה וחברה נתנה לי משהו לשים על ידית שאצלנו היא עגולה כמו בארה"ב) ומנעול קטן זול ופשוט יעשה את העבודה. אפילו בחדר שלהם אפשר לשים ובעת הצורך להשתמש - לדוגמא אחרי שמסודר לשבת לא לתת להם לפזר את כל הצעצועים! להוציא כמה דברים בלבד ולשבת איתם או שישחקו לבד.

2. אצל חברה שלי המשחקים מחולקים לפי נושאים אם גם אצלך כך אז שיוציאו משהו מסוים אולי 2 נושאים ולא יותר! רוצים משהו אחר- חייבים ללמד אותם לאסוף!  הילדים שלי יותר קטנים וכבר אני מלמדת אותם לאסוף. לא כל הילדים משתפים פעולה (הבן שלי אוסף יפה הבת לא כל כך) אז אפשר לעשות מזה כיף ולאסוף איתם.  הכי חשוב - לא יתכן שכל יום/ערב הבית הפוך והם לא סידרו כלום!  הילדים שלך בגיל מספיק גדול ללמוד לאסוף וזו לא צריכה להיות מלחמה.

3. ראיתי טריק אצל חברה- מטאטאים אם כל הצעצועים לפינה אחת ואז אוספים (אצלנו לא מחולק לנושאים זה יותר מדי עבודה בשבילי) או לפי נושאים או הכל לקופסא או שתיים גדולות.

4. העסקת הילדים - לנסות לראות מה הבת אוהבת לעשות לבד. לחשוב על עוד דברים שאפשר לבד ובנוסף דברים שאפשר ביחד או ביחד שלא מצריך ממך יותר מדי.  אני שותה קפה ליד השולחן והם אוהבים להיות לידי ולהרכיב פאזלים.

יש אמהות ששמות את הילד/ה על כיסא (עומדים) לידם בזמן שטיפת כלים או הכנת אוכל והילדים יכולים מאוד להנות מזה - כמובן שטיגון או משהו מסוכן אי אפשר.  לדוגמא- בעלי חתך ירקות ושם את הבן לידו ונתן לו חתיכות לאכול והבן קצת התעסק בכלים בייבוש.  קצת לשים שירים קצת לשחק איתם - לפעמים מספיק כמה דקות והם ממשיכים לשחק לבד. לקרוא ספר ה\ביחד לתת לה ל"הקריא" לך בזמן ז\שאת עושה משהו.  יש לי חברה שנותנת לבת את הבצק ילדים (לא זוכרת את השם) והיא מאוד נהנית.

 

המון הצלחה!  גם אני אשמח לקרוא רעיוונות מאימהות אחרות.

צריך לדלת מבחוץ לשים וו פשוט שנכנס לעיגול בצד השני, מנעול הזזה מתאים כשנועלים מתוך החדר.

כשהייתי עם שני ילדים בבית (1.5,3 מבחירה)
קודם כל - אל תנסי לחכות את סדר היום של המעון - תעשי שיגרה גמישה יותר
סדר יום יכול להיות כזה: קמים בבוקר, מתלבשים, אוכלים. בצהרים אוכלים ארוחת צהריים (אם או בלי שינת צהריים) בערב אוכלים, מתקלחים והולכים לישון.
סדר יום קפדני ומפורט כ"כ כמו שיש במעון לא מתאים לבית, כי לא נורמלי לאנשים מבוגרים לחיות ככה.
הסדר יום של הקטן לא חייב להתאים לגדולה, אבל אם היא ישנה שנת צהריים, כדי לנסות להרגיל אותם לישון ביחד. הנסיון שלי שעם הזמן הם הסתכרנו יפה ביחד, וגם הקטן שישן פעמיים ביום, וגם הגדול שישן רק פעם אחת ביום היו ישנים ביחד.
עבודות בית - שתפי אותה בעבודת הבית! זה נפלא, זה מציע שפע של הזדמנויות לפיתוח מיומנויות שונות, ובלי שתשימי לב היא כבר ממש תעזור לך. רק צריך ללמוד לעשות את הכל לאט יותר כדי להתאים לקצב שלהם
לשטוף כלים - תעמידי אותה לידך על כיסא, תני לה סקווצשט' קטן וכלי פלסטיק לסבן. בהתחלה צריך לסבן אחריהם הכל, היום אפילו אחרי בן השנתיים אני לא תמיד צריכה לסבן. רק כלים שיש עליהם ליכלוכים קשים. אבל אפילו אם מסבנים אחריהם, זה כיף לילדים (במיוחד כשחם) וזה יופי של תעסוקה שמאפשרת לך לשטוף כלים תוך כדי
כביסה - ילדה בגיל הזה יכולה להכניס כביסה למכונה (אם יש לכם פתח בצד) כמובן שאת מביאה לה והיא רק מכניסה, להחזיק את סלסילת האטבים, להוריד כביסה ממתקן מתקפל, ולשבת איתך ולהרגיש כאילו היא מקפלת כביסה בזמן שאת מקפלת. ובגיל שלה, אוטוטו אפשר לתת לה לקפל את הבגדים שלה ושל התינוק.
בישול - ילדים אוהבים כ"כ לבשל עם אימא. אפשר לתת להם לשפוך מצרכים לקערה, לערבב, להביא דברים מהארון וכו'. ברירת אורז זאת הזדמנות נפלא לפיתוח המוטוריקה העדינה. תושיבי אותה לידך, ותצביעי לה על גרגירים שצריך להוציא. ואת צריכה רק סבלנות... את יכולה גם להסתכל בפורום מתכונים - בהודעה הנעוצה בראש יש קישור לשרשור של מתכוני הפעלה.
נקיון וסדר - טוב לזה לא צריך להוסיף. בשביל הילדים שלי להשתתף בשטיפת הבית זה צ'ופר גדול. קניתי להם מטאטא קטן ומגב קטן, והם משתתפים איתו בשישו ושימחו (שוב, סבלנות, הם לא תמיד מטאטאים לכיוון הנכון)
ולגבי הבלאגן שהם עושים. את כל המשחקים שיש בהם הרבה חלקים (פאזלים, לגו, סברס, מפתח להתפתחות וכו') שמי מחוץ להשג ידם! הם צריכים לבקש, מקבלים אותם רק בתנאי שאין משחקים אחרים מפוזרים, ורק אחרי שמזכירים להם שיאספו אחרי שהם מסיימים. זה לא קורה מיד, אבל לאט לאט הם לומדים. אה, צריך גם לאסוף איתם בגיל הזה. זה פשוט גדול עליהם.
חוץ מזה כדי לבנות את היום כך שיוצאים כמה שיותר, וכך שבכל יום את עושה משהו מיוחד איתה, ולא רק שהיא מצטרפת אלייך לדברים שלה.דוגמא ליציאה - מכולת, ספרייה, מרפאה, גן שעשועים, פינת חי
דוגמא למשהו מיוחד - יצירה, בישול של משהו מיוחד (כמו ארוחת ערב לאפות תוצרת בית ושיפודים, אצלנו זה תופס אחה"צ שלם) נגינה, משחק דידקטי שאת משחקת איתה (כמו מה במשבצת) וכו'.
הדבר הבא - חברים למשחק. חפשי נשים נוספות באזורך שנמצאות בבית עם הילדים, ותפגשו בבקרים. חברה לילדים, חברה לאמהות. ואולי תוכלי למצוא אפילו מישהו שתעשה איתך סבב אימהות, אפילו יום אחד שהילד שלה יהיה אצלך, ושהילדה שלך תהיה אצלה, וכבר יש לך בוקר שקט אחד בשבוע. (אולי את גרה בישוב שלי? אני מחפשת מישהי כזאת)
חוץ מזה כדאי לחפש כמה שיותר שתיפגש עם ילדים אחרים. אבל אני מזהירה אותך, בחורף זה קשה מאוד. בקיץ מספיק בדר"כ ללכת לגן שעשועים אחה"צ, אבל בחורף זה קשה יותר.
ועוד דבר אחד חשוב שברגע שאני הבנתי אותו נהיה לי הרבה יותר קל. הילדים, היחס לילדים במקום ראשון. עבודות הבית, סדר בבית וכו' רק במקום שני. עדיף שהילדה שלך תהיה שמחה, מאשר שהבית יהיה מסודר
עדיף לתת תשומת לב לילדה מאשר לשטוף את הכלים. הכלים יחכו, הילדה לא.
ואז הכל נהיה רגוע יותר, וגם מספיקים את הכל בסופו של דבר, מנסיון.
את יכולה לפנות אלי גם באישי לעוד הרחבות בנושא. בשמחה

לתינוק - מנשא על הגב. פתאום אפשר לעשות הרבה יותר

ירושלים- 1. זה בעייתי לי לסגור את החדר, כי הקטן עדיין ישן בחדר שלנו וכשהוא מתחיל לבכות אין לי סבלנות להתחיל להתעסק עם פתיחות וסגירות למינהם, או שכשהוא נרדם לי בידיים מסובך לפתוח את הדלת עם מפתח ולשמור שהוא לא יתעורר (לפני הלידה סגרתי את הדלת, חשבתי שזה עבר להם ומסתבר שלא).

2. רוב המשחקים שלהם נמצאים בארון סגור- מה שקורה זה שבאותם משחקים אנחנו כמעט לא מגיעים לשחק כי אני לא מוצאת זמן לשבת איתם, מעט המשחקים שבחוץ זה גם מחוסר מקום בארון משחקים וגם כדי שבכל זאת יהיה להם במה לשחק, בכל זאת אני לא רוצה שכ-ל המשחקים שלהם יהיו נעולים ואז עוד יותר הם ימצאו להם תחליפים בעייתיים יותר בבית (מבחינת הבלאגן שזה יוצר).

 

3. אני עושה את זה ועדיין לוקח לי קרוב לשעתיים לסדר את הרצפה של הסלון, איכשהו כל מיני חפצים, לאו דוקא משחקים, מוצאים את דרכם לרצפה וזה שעות לסדר בסופו של יום.

ומרוב בלאגן אין לי כוח כל יום לסדר יחד איתם את הכל.

4. נגעת בנקודה הכי קשה אצלי- הילדים שלי (כאמור בן 4 ובת 2.8) לא מסוגלים לשבת שניה!!! אחת בלעדיי, היום למשל בזמן שהאכלתי את הקטן, נתתי לבת שלי פאזל שהיא מאוד רצתה הושבתי אותה ברצפה מאוד קרוב אלי, תוך דקה שתיים, למרות שהייתי לידה אבל לא ממש לגמרי איתה, היא קמה ורוקנה לי את המגירה של כל הסכום במטבח לא יכולתי לקום (רק במצבים קיצוניים ביותר אני קמה עם הקטן באמצע שהוא אוכל, מקפידה לא לעשות את זה על כל דבר שהם מבלגנים) וכמובן היא התעלמה מה-לא שלי.

 

יהודיה- תודה, אני שמתי לב שאם אין לילדים שלי משהו מסודר מעבר ל- קמים, מתלבשים אוכלים כל ארוחה בזמנה, מתקלחים לפני השינה, הם בשלב מסוים מתחילים להתעסק עם כל הדברים שאני לא רוצה. בקשר לחברים נוספים- קצת קשה למצוא דבר כזה בישוב שרובו ככולו הנשים עובדות ולא נראה לי שאנחנו גרות באותו ישוב.

מנשא גב- אני יודעת שזה יותר משחרר אצלי אין סיכוי, אני בקושי משתמשת במנשא קדמי בגלל כאבי גב (שהתגברו לי לאחורנה אחרי המעבר דירה) אם אשים אותו על הגב באופן קבוע בכלל לא ישאר מהגב משהו... והבן שלי ממש לא שוקל הרבה, בן 5 חודשים ושוקל בערך 5 ק"ג.

 

היום, כשלקחתי את הגדול לגן שלו שמתי לב שבשעות הבוקר "מתבזבזת" לי לפחות שעה על לקחת אותו לגן, היום הלכנו כל כיוון 1/4 שעה, זאת אומרת- חצי שעה הליכה בבוקר (הלוך-חזור) כמה דק' של שהיה עם הגדול בגן לפני שנפרדים, צהריים שוב כחצי שעה הליכה של הלוך חזור ועוד כמה דק' עיכוב בגן לשמוע איך היה. מקווה שזה ישתנה בקרוב, אחרי שארענן את הנהיגה שלי ואז ההליכה לגן לא תהיה לי סיוטית כמו שהייתה היום.

מה שכן, כשהגעתי לגן ראיתי שיש שם גן שעשועים צמוד אליו- אני הולכת לנצל את זה במקום לצאת עם הבת במיוחד בהמשך הבוקר.

 

אפשר ליצור פורום ויטואלי או עדיף כמובן להפגש. יש עוד כמוך (וכמוני) שחיות את זה מאידיאל או שלא...

כרגע אין לי זמן לפרט אבל אשמח להשאר בקשר ולדסקס על זה...

בהצלחה ובהנאה!

א. זה לא נועד רק לעולים

ב. עלויות החינוך הן לא שפויות, וזה קצת עוזר

ג. באמת יש להם קריטריונים שלהם ואל תדאג, הם לא ייתנו לאף אחד יותר מדי.

 

כשאני הייתי נערה ההורים שלי לא ידעו בכלל על מוסד העליית הנוער למרות שהיינו עולים חדשים,

ואני בתמימותי חשבתי שעליית הנוער משלמת על פנימיה רק לכאלה ממוצא מזרחי.

 

ההורים שלי שאח"כ שקעו בחובות כבדים סתם הפסידו משהו שללא ספק היה עוזר להם.

(גם אני באה מבית עם 6 ילדים)

כיום כשיש לי שמונה ילדים משלי זו בכלל לא שאלה, אם יש במוסד עליית הנוער אני נרשמת לזה ואם אין אני מבקשת הנחה.