כאילו מרביץ לעצמו על הפנים עם הידיים נתקלתם בזה ?
בן 3.5 כשהוא שר כועס או סתם ככהאמא במשרה+
מטפלת לילדשירה9521
שלום! הבת שלי כבת שנתיים היתה השנה במשפחתון פרטי בבית.
אמנם נגמרה לה השנה, אבל הדבר עדיין רובץ על ליבי.
מאוד אהבתי את המטפלת, ועדיין ממש אוהבת. היא אישה טובה ממש, מלאת אנרגיות ושמחת חיים, אחראית, ובעלת ניסיוו, כבר הרבה שנים עושה משפחתון.
אבל....
פעם אחת שמעתי שמועה ממישהי שהיא צועקת על הילדים, התייחסתי לזה בדיוק כמו אל שמועה והסברתי לה עד כמה אני מרוצה ואוהבת אותה.
בפעם השנייה השמועה שוב הגיעה אלינו בדרך אחרת וכשתנאי השטח היו אחרים (דרך בעלי,ממקור יותר אמין, הייתי במצב רגיש, ובדיוק שחזרו הגנים מהקורונה (שבשביל ילדים זה מרגיש כמו שנה חדשה...))
בפעם הזאת לקחתי את השמועה ממש קשה. אמרו לי שהיא צורחת על הילדים. לבת שלי באמת היו פעמים שלא רצתה ללכת לגן, אבל רוב הזמן הלכה בשמחה.
הכל בא ביחד עם קושי ההסתגלות אחרי הקורונה ובאצת היא לא רצתה ללכת לגן ..
בקיצור לא יודעת מה לחשוב.
העברנו את השנה איכשהו והיא נגמרה.
אפילו שהשנה כבר נגמרה חשוב לי לברר את העניין.
פשוט מעיב על הקשר שלי איתה .. רוצה לדעת מה היה שם.
לא חושבת שמדובר באיזה משהו התעללותי.. אולי בכיוון של חוסר התאמה לתפקיד.
מה גם חשוב לי לציין שהיא ממש מסודרת נקייה ומדויקת. ממש. הכל אצלה מתוקתק ממש מדויק מאורגן ומתוכנן. יש משמעת בגן. סדר יום. פעילויות וכו. זאת כבר בעיה מבחינתי בפני עצמה (הסדר והניקיון והדיוק בעבודה עם ילדים). לא?
אמנם נגמרה לה השנה, אבל הדבר עדיין רובץ על ליבי.
מאוד אהבתי את המטפלת, ועדיין ממש אוהבת. היא אישה טובה ממש, מלאת אנרגיות ושמחת חיים, אחראית, ובעלת ניסיוו, כבר הרבה שנים עושה משפחתון.
אבל....
פעם אחת שמעתי שמועה ממישהי שהיא צועקת על הילדים, התייחסתי לזה בדיוק כמו אל שמועה והסברתי לה עד כמה אני מרוצה ואוהבת אותה.
בפעם השנייה השמועה שוב הגיעה אלינו בדרך אחרת וכשתנאי השטח היו אחרים (דרך בעלי,ממקור יותר אמין, הייתי במצב רגיש, ובדיוק שחזרו הגנים מהקורונה (שבשביל ילדים זה מרגיש כמו שנה חדשה...))
בפעם הזאת לקחתי את השמועה ממש קשה. אמרו לי שהיא צורחת על הילדים. לבת שלי באמת היו פעמים שלא רצתה ללכת לגן, אבל רוב הזמן הלכה בשמחה.
הכל בא ביחד עם קושי ההסתגלות אחרי הקורונה ובאצת היא לא רצתה ללכת לגן ..
בקיצור לא יודעת מה לחשוב.
העברנו את השנה איכשהו והיא נגמרה.
אפילו שהשנה כבר נגמרה חשוב לי לברר את העניין.
פשוט מעיב על הקשר שלי איתה .. רוצה לדעת מה היה שם.
לא חושבת שמדובר באיזה משהו התעללותי.. אולי בכיוון של חוסר התאמה לתפקיד.
מה גם חשוב לי לציין שהיא ממש מסודרת נקייה ומדויקת. ממש. הכל אצלה מתוקתק ממש מדויק מאורגן ומתוכנן. יש משמעת בגן. סדר יום. פעילויות וכו. זאת כבר בעיה מבחינתי בפני עצמה (הסדר והניקיון והדיוק בעבודה עם ילדים). לא?
מוסיפהשירה9521
שהדבר שהכי מקשה עליי לחשוב זה העובדה השמועה לא הגיעה מתחושות שלי ונורות אדומות שהיו לי, אלא רק משמועה חיצונית. כאילו אם לא היו אומרים לי הייתי ממשיכה לאהוב אותה כרגיל ולשלוח גם את הילדים הבאים...
תלכי באמצע היום לשם,תפתיעי...ה' אלוקינו
דברי עם מי שאמר לך את השמועה ממקור ראשון שהוא שמע ..(צריך להתייעץ עם רב איך לדבר איתו שלא יהיה לשון הרע) . אל תזניחי את הנושא!!!!! זה הילדים שלך
אל תאשימי את עצמךמלאת אושר
אני רואה לפעמים נשים מדהימות וחמות ואוהבות שיכולות לצרוח על הילדים שלהם בטירוף.
זה שהיא צועקת אומר שהיא לא מתאימה למקצוע שהיא בחרה בו, ושלך בתור אמא לא כדאי להמשיך לשלוח את הילד לשם.
אבל עדיין הגיוני מאוד שלילדה שלך היה מאוד טוב שם ולכן רוב הפעמים הלכה בשמחה.
האמת אם את מרגישה מספיק קרובה כמו שנשמע מהתיאור שלך הייתי פותחת את זה איתה בסופר עדינות. (יצא לי גם להעיר למטפלת של הילד שלי על משהו רגיש שחשבתי שהיא עושה ועלול לפגוע בו, לא באותו קנה מידה כמו שלך, ועדיין- ועטפתי את זה במלא מחמאות וניסחתי בצורה הכי מעריכה ולא פוגעת-"והיא הבינה ממש! וקיבלה את זה מהממם!)
לא חושבת שללכת לשם יעזור, כי כל עוד היא אישה טובה ונורמטיבית כנראה היא צועקת רק כשהיא מגיע לקצה, ככה שלא בכל זמן שתגיעי תראי משהו... אולי לבקש מהמקור האמין להקליט?
זה שהיא צועקת אומר שהיא לא מתאימה למקצוע שהיא בחרה בו, ושלך בתור אמא לא כדאי להמשיך לשלוח את הילד לשם.
אבל עדיין הגיוני מאוד שלילדה שלך היה מאוד טוב שם ולכן רוב הפעמים הלכה בשמחה.
האמת אם את מרגישה מספיק קרובה כמו שנשמע מהתיאור שלך הייתי פותחת את זה איתה בסופר עדינות. (יצא לי גם להעיר למטפלת של הילד שלי על משהו רגיש שחשבתי שהיא עושה ועלול לפגוע בו, לא באותו קנה מידה כמו שלך, ועדיין- ועטפתי את זה במלא מחמאות וניסחתי בצורה הכי מעריכה ולא פוגעת-"והיא הבינה ממש! וקיבלה את זה מהממם!)
לא חושבת שללכת לשם יעזור, כי כל עוד היא אישה טובה ונורמטיבית כנראה היא צועקת רק כשהיא מגיע לקצה, ככה שלא בכל זמן שתגיעי תראי משהו... אולי לבקש מהמקור האמין להקליט?
זה הכיוון. חושבת ממש ללכת ולדבר איתה רק לא יודעת איך לפתוח אשירה9521אחרונה
אולי פשוט להתחיל לדבר על הכוונה מקצועית (אני בעצמי עברתי) ועל התאמת תפקידים וכו ולהתפלל שהשם יכוון את השיחה למקום הנכון.
הילדה שלי כבר לא שם.. השנה נגמרה. אבל יש עוד ילדים...וגם ילדים לא שלי...הם גם ילדים וחשוב לי שאף אחד לא 'יפגע'!
הילדה שלי כבר לא שם.. השנה נגמרה. אבל יש עוד ילדים...וגם ילדים לא שלי...הם גם ילדים וחשוב לי שאף אחד לא 'יפגע'!
לפעמים אנשים חמים ומלאי אנרגיהאמא וגם
הם חמים ומלאי אנרגיה גם כשהם כועסים 
האם זה רלוונטי בשבילך להמשך?
אם שמעת עדות מבעלך אז כנראה שיש דברים...
אם הילדים שלך עוד היו שם אפשר היה לנסות להקליט כשחוששים...
עכשיו יש אפשרות לשאול או לנסות להקשיב... במקומך לא יודעת מה הייתי עושה.
האם זה רלוונטי בשבילך להמשך?
אם שמעת עדות מבעלך אז כנראה שיש דברים...
אם הילדים שלך עוד היו שם אפשר היה לנסות להקליט כשחוששים...
עכשיו יש אפשרות לשאול או לנסות להקשיב... במקומך לא יודעת מה הייתי עושה.
שמירה חלב בשר/ עוףיעל 12
בוקר טוב.
יש ביני לבין בעלי חילוקי דעות בנושא הנ"ל.
אנחנו מסורתיים ( ספרדים) שומרים חלב / בשר.
ילד בן 7 זה בסדר שישמור בין חלב לעוף/ בשר שעתיים וחצי / 3 שעות או שצריך יותר בגיל הזה?
תודה.
יש ביני לבין בעלי חילוקי דעות בנושא הנ"ל.
אנחנו מסורתיים ( ספרדים) שומרים חלב / בשר.
ילד בן 7 זה בסדר שישמור בין חלב לעוף/ בשר שעתיים וחצי / 3 שעות או שצריך יותר בגיל הזה?
תודה.
לדעתי הוא יכול 3 שעותרינת 29
אנחנו הוספנו כל יום הולדת עוד שעה וככה זה היה הדרגתי, מותאם וסוג של גאווה וסיפוק לעמוד באתגר.
התכוונת בין בשר לחלב, נכון?יראת גאולה
כי בין חלב לבשר לא צריך לחכות...
אני מכירה בזה כמה גישות, מאיזה גיל צריך בכלל להקפיד ועל כמה זמן.
הדעה שאנחנו הולכים לפיה, היא לחכות את מספר השעות הקבוע בין ארוחת צהריים לארוחת ערב.
אני מכירה בזה כמה גישות, מאיזה גיל צריך בכלל להקפיד ועל כמה זמן.
הדעה שאנחנו הולכים לפיה, היא לחכות את מספר השעות הקבוע בין ארוחת צהריים לארוחת ערב.
הרב מלמד כתב על זה בעבר....44444
בעקרון העניין בגיל הזה פחות הלכתי ויותר חינוכי.
זה תלוי באורח חיים, בילד עצמו וגד'... .
האמת שאני מהבית שמרתי 3 שעות אחרי עוף ובקר שמרנו 6 אבל נדיר מאד שאכלנו.
ככה שמגיל מאד קטן שמרנו 3 שעות כי במילא הם נשמרו.
אצל הילדים שלי השאלה היתה לי חדשה.
בגיל 7 אני נותנת לשמור 3 שעות לפחות.
האמת יותר מרחק טבעי בין ארוחות.
מגיל 8-9 שהם יודעים לקרוא שעון ויש הבנת זמנים אני מקפידה על המנהג של בעלי 5 אחרי עוף ו-6 אחרי בקר.
האמת שמלכתחילה אני נותנת בדר"כ חלבי בהוקר ובערב ביצה. בלי קשר לעניין ההלכתי זה יותר נח לנו.
זה תלוי באורח חיים, בילד עצמו וגד'... .
האמת שאני מהבית שמרתי 3 שעות אחרי עוף ובקר שמרנו 6 אבל נדיר מאד שאכלנו.
ככה שמגיל מאד קטן שמרנו 3 שעות כי במילא הם נשמרו.
אצל הילדים שלי השאלה היתה לי חדשה.
בגיל 7 אני נותנת לשמור 3 שעות לפחות.
האמת יותר מרחק טבעי בין ארוחות.
מגיל 8-9 שהם יודעים לקרוא שעון ויש הבנת זמנים אני מקפידה על המנהג של בעלי 5 אחרי עוף ו-6 אחרי בקר.
האמת שמלכתחילה אני נותנת בדר"כ חלבי בהוקר ובערב ביצה. בלי קשר לעניין ההלכתי זה יותר נח לנו.
אצלינו עד בר בת מצווהאמא גם
מחכים 3 שעות
נראה לי הגיוני שגיל 7 3 שעות
אפשר. ותשאלו רב. בהצלחההעני ממעש
בן 7אמא וגםאחרונה
כששאלתי רב אמר שיחכה 3 שעות
גמילה- אז התחלתי גמילה עם הקטן לפני 4 חודשיםבת חוה
הוא נגמל יום ולילה אבל יש לו המון פיספוסים (פיפי) ביום. (עוד שלושה שבועות הוא חוגג 3 כך שהוא כבר לא כל כך קטן).
הוא עסוק במשחקים שלו ולא הולך בזמן לשירותים, הוא הולך לשירותים רק אחרי שקצת יוצא לו ואז צריך כמובן להחליף בגדים, אני מסבירה לו לבוא בזמן ועושה לו מבצעים, מביאה לו הפתעות אבל זה לא עוזר. אם אני לא מזכירה לו לבוא בזמן אז הוא מגיע שוב רק אחרי שיצא קצת. במעון גם מזכירים לו ואז הוא הולך אבל אם לא מזכירים לו או אומרים לו ללכת אז הוא מפספס (כמעט אין יום בלי פיספוסים).
מרגישה עובדת עצות במיוחד שעוד רגע הוא מתחיל גן עיריה שם כבר לא תהיה מטפלת שתזכיר לו (עם הגדולים שלי לא היו לי בעיות כאלה נגמלו וזהו).
אשמח לעצות מה עוד אפשר לעשות.
הוא עסוק במשחקים שלו ולא הולך בזמן לשירותים, הוא הולך לשירותים רק אחרי שקצת יוצא לו ואז צריך כמובן להחליף בגדים, אני מסבירה לו לבוא בזמן ועושה לו מבצעים, מביאה לו הפתעות אבל זה לא עוזר. אם אני לא מזכירה לו לבוא בזמן אז הוא מגיע שוב רק אחרי שיצא קצת. במעון גם מזכירים לו ואז הוא הולך אבל אם לא מזכירים לו או אומרים לו ללכת אז הוא מפספס (כמעט אין יום בלי פיספוסים).
מרגישה עובדת עצות במיוחד שעוד רגע הוא מתחיל גן עיריה שם כבר לא תהיה מטפלת שתזכיר לו (עם הגדולים שלי לא היו לי בעיות כאלה נגמלו וזהו).
אשמח לעצות מה עוד אפשר לעשות.
לדעתימופאסה
תקציבו זמן מסויים, נניח שבועיים
אתם מזכירים לו רגיל, בלי לעשות שום עניין מהפיפי. לא מבצעים ולא דבורים ולא שיחות עידוד על זה.
כמובן להוריד לחץ לגמרי לגמרי
אחרי שבועיים, לקחת אותה לשיחה ולהסביר לה שעד היום הזכרנו לך ללכת שירותים כדי להרגיל אותך ועדי להיות בטוח שהשלפוכית השתן שלך מסוגלת להחזיק את הפירות (אפשר להרחיב קצת איך עובד המערכת האיפוק ושחרור) , מעכשיו אתה הולך לשירותים כמו אבא וכמו אמא בלי יזכירו לך אלא אתה תשים לב לבד, כי אתה מסוגל.
אל תגידו לו "אתה גדול וכל מיני..." וגם אל תעשו עניין גדול מדי אם הצליח, פשוט וטבעי.
מה שהכי חשוב, זה לגמרי לגמרי לא להיות לחוץ ולא ללחוץ.
אתם מזכירים לו רגיל, בלי לעשות שום עניין מהפיפי. לא מבצעים ולא דבורים ולא שיחות עידוד על זה.
כמובן להוריד לחץ לגמרי לגמרי
אחרי שבועיים, לקחת אותה לשיחה ולהסביר לה שעד היום הזכרנו לך ללכת שירותים כדי להרגיל אותך ועדי להיות בטוח שהשלפוכית השתן שלך מסוגלת להחזיק את הפירות (אפשר להרחיב קצת איך עובד המערכת האיפוק ושחרור) , מעכשיו אתה הולך לשירותים כמו אבא וכמו אמא בלי יזכירו לך אלא אתה תשים לב לבד, כי אתה מסוגל.
אל תגידו לו "אתה גדול וכל מיני..." וגם אל תעשו עניין גדול מדי אם הצליח, פשוט וטבעי.
מה שהכי חשוב, זה לגמרי לגמרי לא להיות לחוץ ולא ללחוץ.
תמצאי דרך שיקח אחריות על זהאמא גםאחרונה
הכי בקטנה
שיוריד בגדים וילבש לבד(כמה שהוא מצליח)
שינקה את הרצפה עם נייר אחרי,כמובן יחד איתך.
שיראה את ההשלכות שיש לזה
לקחת בגד לכביסה
פעם ראשונה יהיה נחמד,אחר כך ימאס לו להיות אחראי על זה
אולי יעזור
שיוריד בגדים וילבש לבד(כמה שהוא מצליח)
שינקה את הרצפה עם נייר אחרי,כמובן יחד איתך.
שיראה את ההשלכות שיש לזה
לקחת בגד לכביסה
פעם ראשונה יהיה נחמד,אחר כך ימאס לו להיות אחראי על זה
אולי יעזור
תשומת לברמקול
שלום הורים יקרים
כותבת אליכם בלי שאני באמת קשורה לפורום הזה
רוצה רק לשתף נושא שבוער בעצמותיי
ומצאתי לנכון לכתוב דווקא פה.
מהיכרות כואבת של מציאות הורית, אני רק רוצה להאיר על העניין שיש בידיכם פקדונות יקרים של הקב''ה.
כל דקה של הקשבה, של חיבוק ונשיקה, כל דאגה וכל אוכל חם, ייבנו אותם לעד
כשילד יודע שיש מי שאוהב אותו ודואג לו, מתפתח בו חוסן נפשי, מסוגלות להתמודד עם אתגרי החיים
אני בטוחה שאתם הורים נפלאים.
ובנוסף לכך, אולי דווקא בעמדה כשלכם, אם רואים/מזהים ילד שעובר הזנחה, התעללות (וזה קורה במקומות הכי טובים, יישובים טובים, גרעינים תורניים, ב-כ-ל מקום) לא להתעלם!
"מבשרך לא תתעלם"
לבדוק, לדווח למורה, יועצת, לשכת רווחה. יש בידיכם אפשרות להציל נשמה.
סליחה אם זה לא מתאים לכאן
קחו את זה פשוט כפריקה אישית.
תבורכו בכל הטוב
מזאת שנתקלה בהם כשהם כבר ממש לא היו ילדים
וששיקום נפשם הולך להיות עבודת חייהם.
כותבת אליכם בלי שאני באמת קשורה לפורום הזה
רוצה רק לשתף נושא שבוער בעצמותיי
ומצאתי לנכון לכתוב דווקא פה.
מהיכרות כואבת של מציאות הורית, אני רק רוצה להאיר על העניין שיש בידיכם פקדונות יקרים של הקב''ה.
כל דקה של הקשבה, של חיבוק ונשיקה, כל דאגה וכל אוכל חם, ייבנו אותם לעד
כשילד יודע שיש מי שאוהב אותו ודואג לו, מתפתח בו חוסן נפשי, מסוגלות להתמודד עם אתגרי החיים
אני בטוחה שאתם הורים נפלאים.
ובנוסף לכך, אולי דווקא בעמדה כשלכם, אם רואים/מזהים ילד שעובר הזנחה, התעללות (וזה קורה במקומות הכי טובים, יישובים טובים, גרעינים תורניים, ב-כ-ל מקום) לא להתעלם!
"מבשרך לא תתעלם"
לבדוק, לדווח למורה, יועצת, לשכת רווחה. יש בידיכם אפשרות להציל נשמה.
סליחה אם זה לא מתאים לכאן
קחו את זה פשוט כפריקה אישית.
תבורכו בכל הטוב
מזאת שנתקלה בהם כשהם כבר ממש לא היו ילדים
וששיקום נפשם הולך להיות עבודת חייהם.
דברים חשובים, ישר כחמופאסהאחרונה
מי מכיר אפשרות לרכישת ספרי לימוד אונליין בירושלים?באר מרים
אם עושים משלוחים גם ליישובים מחוץ לירושלים הכי טוב.
אם לא, נוכל להסתדר גם עם משלוח בתוך ירושלים.
אם לא, נוכל להסתדר גם עם משלוח בתוך ירושלים.
להורים שבבית עם הילדים השבוע (בבידוד ולא רק בבידוד)רעיה ואם בישראל
עמלתי בשנה האחרונה על אתר עם תכנים לילדים והורים בנושא בית המקדש
מוזמנים להכנס ולמצוא תכנים לתשעת הימים ובכלל
בקישור :
(גילוי נאות - הרבה תכנים באתר הם להורדה בחינם,
יש כמה פריטים בתשלום.
אבל אפשר להפיק המון תוכן גם בלי לשלם - לכן אני לא רואה בזה פרסומת,
אלא אפשרות להנגיש למשפחות שבבית תכנים והפעלות להורים וילדים)
היי אשמח לעזרתכן...נופרי29
עבדתי חצי שנה במקום עבודה ופוטרתי עקב קיצוצים,נכון לעכשיו נרשמתי ללשכת התעסוקה וככל הנראה אקבל כסף מביטוח לאומי.
שאלתי היא,אם אני נכנסת להריון עכשיו,האם אני זכאית לדמי לידה?
הכוונה לתשלום 3 חודשים אחרי הלידה?
מתלבטת ממש לאור המצב,מאחר ואיני עובדת כרגע האם זו ההחלטה הנכונה להכנס להריון כרגע..
אשמח לעצות ותובנות
תודה!
שאלתי היא,אם אני נכנסת להריון עכשיו,האם אני זכאית לדמי לידה?
הכוונה לתשלום 3 חודשים אחרי הלידה?
מתלבטת ממש לאור המצב,מאחר ואיני עובדת כרגע האם זו ההחלטה הנכונה להכנס להריון כרגע..
אשמח לעצות ותובנות
תודה!
תקופת אכשרה לזכאות לדמי לידהקרן-הפוך
חודשים בהם מקבלים דמי אבטלהיראת גאולה
נצברים לצורך תקופת הזכאות לדמי לידה.
כך שזה אפילו יכול להיות שווה במיוחד (לא כתבת אם לפני העבודה האחרונה עבדת במקום נוסף או לא).
כך שזה אפילו יכול להיות שווה במיוחד (לא כתבת אם לפני העבודה האחרונה עבדת במקום נוסף או לא).
היי,עבדתי בערך חודשיים וחצי בעבודה אחרתנופרי29
התפטרתי,חתמתי שבוע ואז התחלתי את העבודה הנוכחית חצי שנה עד לפיטורים
אז חודשי האבטלה ייספרו לך לצורך דמי לידהיראת גאולה
שווה מאוד
את בטוחה?44444
ממה שבדקתי הבנתי שחודשים של האבטלה לא נספרים.... כי לא יובדים בהם ולא מפרישים לביטוח לאומי.
מתשלום דמי אבטלה יורד גם ביטוח לאומי (וגם מס הכנסה).קרן-הפוך
זה מופיע באתר של ביטו"ל ובכל זכותיראת גאולה
אמנם לא ניסיתי את זה, אבל בדקתי את הנושא בשביל עצמי.
גם אני קראתי והתלבטתי על מקרה שבו בעובדת לא פוטרה בהריון44444אחרונה
אלא לפניו.
זה לא היה ברור לגמרי....
זה לא היה ברור לגמרי....
ילדה דרמטית וטוטאליתנושבת באוויר!
שלום לכולם. אמנם לא מדובר בילדה פרטית שלי אך חושבת שאוכל לקבל פה מגוון רחב של נקודות מבט ועצות.
אני גננת ויש לי ילדה מקסימה בקייטנת הגן ( יש לי איתה היכרות מכל השנה ). והיא מאוד דרמטית והכל אצלה שחור הוא לבן. היא בעלת מזג מעט קשה נוטה לכעוס בקלות ושלילית לרוב.
היא אומרת משפים כמו
" אף אחד לא חבר שלי "
"הוא כל הזמן מציק לי"
" היא תמיד לא משחקת איתי"
" אני אזמין את כולםם אלי הביתה ואותך לא "
" אני תמיד לא מצליחה במשחק הזה"
" כל הזמן אני כועסת ועצובה וככה אני "
מיותר לומר שכל מכה זה צרחות, כל כעס ואי שביעות רצון דורשת זמן רב ולבד להרגע
לאחרונה הילדה עוברת משבר משפחתי אך המשפטים הללו והדרמטיות נאמרו לאורך כל השנה.
אני מחפשת דברים לעזור לה. מצד אחד להקשיב לדברים שלה להכיל אותה ולשקף את רגשותיה מצד שני ללמד אותה להיות יותר חיובית יותר שמחה. ללמד אותה שיש מגוון מצבים וגוונים בחיים וזה לא " תמיד , כל הזמן , אף פעם ".
חשוב לי לציין שהנסיון להראות לה נקודת מבט חיובית כשל ונגמר בפינגפונג לא מועיל בו אני מסבירה לה ומוכיחה לה שהעניין לא גורף והיא מתעקשת שכן.
לדוגמא
אני " היא לא כל הזמןן לא חברה שלך. מוקדם שיחקתן מאוד יפה יחד. נכון עכשיו אתן לא מסכימות וקצת כועסות וזה בסדר. נצליח להתגבר על זה יחד "
היא " לא נכון היא תמיד לא חברה שלי. זה לא בסדר שאנחנו כועסת לא נצליח להתגבר ונשאר ברוגז לעולם".
כשהיא נרגעת היא חוזרת לשחק ולהנות
אני גננת ויש לי ילדה מקסימה בקייטנת הגן ( יש לי איתה היכרות מכל השנה ). והיא מאוד דרמטית והכל אצלה שחור הוא לבן. היא בעלת מזג מעט קשה נוטה לכעוס בקלות ושלילית לרוב.
היא אומרת משפים כמו
" אף אחד לא חבר שלי "
"הוא כל הזמן מציק לי"
" היא תמיד לא משחקת איתי"
" אני אזמין את כולםם אלי הביתה ואותך לא "
" אני תמיד לא מצליחה במשחק הזה"
" כל הזמן אני כועסת ועצובה וככה אני "
מיותר לומר שכל מכה זה צרחות, כל כעס ואי שביעות רצון דורשת זמן רב ולבד להרגע
לאחרונה הילדה עוברת משבר משפחתי אך המשפטים הללו והדרמטיות נאמרו לאורך כל השנה.
אני מחפשת דברים לעזור לה. מצד אחד להקשיב לדברים שלה להכיל אותה ולשקף את רגשותיה מצד שני ללמד אותה להיות יותר חיובית יותר שמחה. ללמד אותה שיש מגוון מצבים וגוונים בחיים וזה לא " תמיד , כל הזמן , אף פעם ".
חשוב לי לציין שהנסיון להראות לה נקודת מבט חיובית כשל ונגמר בפינגפונג לא מועיל בו אני מסבירה לה ומוכיחה לה שהעניין לא גורף והיא מתעקשת שכן.
לדוגמא
אני " היא לא כל הזמןן לא חברה שלך. מוקדם שיחקתן מאוד יפה יחד. נכון עכשיו אתן לא מסכימות וקצת כועסות וזה בסדר. נצליח להתגבר על זה יחד "
היא " לא נכון היא תמיד לא חברה שלי. זה לא בסדר שאנחנו כועסת לא נצליח להתגבר ונשאר ברוגז לעולם".
כשהיא נרגעת היא חוזרת לשחק ולהנות
נראה לי..בת 30
שהנסיון להראות לה צד אחר, חיובי יותר, אולי מעצבן אותה עוד יותר.
במיוחד אם באופי שלה היא יותר שחור-לבן, אז היא רואה שחור, והיא מרגישה כ''כ חזק שזה שחור, שהיא אומרת לעצמה ''מה היא אומרת לי עכשיו לבן...זה שחור!!"
יכול להיות שזה נותן לה תחושה כאילו את מתווכחת איתה. (למרות שברור לך שלא...)
אני חושבת, שאולי שיחה בסגנון אחר תעזור.
בעיקר- לשקף רגשות, ולנסות לדובב אותה ולהבין מה גרם לה להרגשה הזאת.
את הנושא של ראיה חיובית- את יכולה לתת לה כשהיא במצב חיובי. לתפוס אותה רגע כשהיא שמחה וחברותית ולהגיד לה תראי איזה יופי- איך כיף לך ואת שמחה. כדאי לך לזכור את ההרגשה הטובה הזאת.
ומעבר להכל- לפעמים ענין של אופי ...אין יותר מידי מה לשנות באופן מהותי
במיוחד אם באופי שלה היא יותר שחור-לבן, אז היא רואה שחור, והיא מרגישה כ''כ חזק שזה שחור, שהיא אומרת לעצמה ''מה היא אומרת לי עכשיו לבן...זה שחור!!"
יכול להיות שזה נותן לה תחושה כאילו את מתווכחת איתה. (למרות שברור לך שלא...)
אני חושבת, שאולי שיחה בסגנון אחר תעזור.
בעיקר- לשקף רגשות, ולנסות לדובב אותה ולהבין מה גרם לה להרגשה הזאת.
את הנושא של ראיה חיובית- את יכולה לתת לה כשהיא במצב חיובי. לתפוס אותה רגע כשהיא שמחה וחברותית ולהגיד לה תראי איזה יופי- איך כיף לך ואת שמחה. כדאי לך לזכור את ההרגשה הטובה הזאת.
ומעבר להכל- לפעמים ענין של אופי ...אין יותר מידי מה לשנות באופן מהותי
יפהכל זמן
נשמע כמו תקשורת מקרבת (מרשאל רוזנברג)
אולי בהשראתו...בת 30
מגניב שאת מכירה!כל זמן
ידעתי!
לא ראיתי סרטונים שלובת 30
אבל קראתי ושמעתי לא מעט דברים של ''הורות מקרבת''
יפה. לא הכרתי את המונח הזהכל זמן
אבל זה הגיוני. גם הקשר של מבוגר וילד / הורה וילד קשור ליחסי אנוש.
הורות מקרבתבת 30
זה על בסיס תקשורת מקרבת. אותם עקרונות ביישום בין ילדים להורים
שמחה ששמעתי על זה דרכך 
כל זמן
יש ספראמא וגם
של ביירון קייטי לילדים. אני לא זוכרת איך הוא נשמע אבל הוא בדיוק בעניין הזה של לעבוד על אמירות גורפות ולעזור לפתוח את המחשבה ולהתגמש.
ממליצה על הספר זום לתת לילדה כלי המודדות לפפורציות.דכ
זה ספר עם תמונות בלבד שמראה בדף הראשון תמונה של חפץ אדום ובדף הבא החפץ מתברר בתמונה לתרנגולת עם כרבולת אדומה בדף הבא התרנגולת כבר בתוך חווה וכך התמונות מדף לדף יוצאות כמו בזום אאוט לעולם שלם. ובסוף לכל העולם. אני מזכירה לילדים שהאדום הזה המצב /הרגש הטוטאלי יש לו תמונה יותר רחבה. כשהילד מכיר את הספר אחרי כמה פעמים של שיקוף בזמן הקושי ושיקוף לאחר שהקושי חלף ונרגע. כבר אין צורך להוציא כל פעם את הספר אלא לקרוא למצב כרבולת אדומה. זה כבר עוזר להזכיר שיש גם תמונה יותר רחבה. זה כמו פלסטר לפצע של ילדה שברור שעוברת בבית משהו לא קל שגורם לה להביע מצוקה בהתמודדות. ברור שהיא צריכה טיפול יותר מפלסטר אבל רבי נחמן אומר שקצת זה גם טוב.
נשמע נהדר אנסה להתאים את זה לילדה. היא צעירהנושבת באוויר!
איזה נוסטלגיה אמא וגם
ספר של פעולות!!!
אפשר גם פשוט לחזור על האמירה שלה עם סימן שאלה-פלאפל
לדוגמה:
הילדה "אף אחת לא חברה שלי!"
הגננת (באינטונציה של שאלה) "אף אחת לא חברה שלך??"
עדיף במצבים כאלו לא להוכיח לאדם עם האמירות הטוטליות את המצב האובייקטיבי, כי זו לא החוויה שלו.
עדיף לא להרבות במלל ובנאומים, רק להציב סימן שאלה על האמירה ולחכות בסבלנות ובשקט לתגובה שלו עם קשר עין ומבט אוהב ואמפתי.
לא לומר שום דבר מעבר לשאלה הזו! גם אם היא מכחישה את הרעיון הזה.
זה לא עובד על הניסיון הראשון, אבל עם עקביות לאורך זמן, היא תתרגל להציב בעצמה את סימני השאלה האלו ולראות את המצב בצורה יותר מאוזנת.
אפשר גם להגיב בטון אמפתי ומכיל עם משפטים שמכניסים את האמירות השחורות לפרופורציות-
הילדה "אף אחת לא חברה שלי!"
גננת " וואו... את מתכוונת לומר שהיום בזמן החצר אף ילדה לא רצתה להשתתף במשחק שלך?"
אולי כדאי לדבר גם עם האמא ולחשוב יחד.
ולזכור שאם יש התמודדות משפחתית כיום, זה באמת יותר מורכב וקשה.
בהצלחה!
לפתח חשיבה ביקורתיתשמואל_(הי)
הי, התעסקתי עם ילדים ביסודי, נכון שזה לא גן, אבל זה קרוב, וגם שם יש את אותה גברת רק בשינוי אדרת.
ויש לי שתי הצעות.
א. אמת, פשוט בלי שקרים תהי אמתית איתה.
"אני רעבה!"... "כרגע זה לא הזמן שאוכלים, זה הזמן לפעילות". זאת דרך קשה כי את תקבלי המון אגרופים, אבל הילדים היום שוכחים שהם צריכים לשמוע מה המבוגרים אומרים, ומניסיון, אם את לא תבלבלי את המוח, תעני על הכל בכנות מלאה, לאט לאט היא תתחיל לחשוב כמוך ולהבין את הצד שלך.
ב. לפתח חשיבה ביקורתית.
זה אומר, שאתה מלמדת את הילדה לחשוב שיש עוד דרכים אבל נותנת לה להגיע לתוצאות לבד.
"עכשיו תורי לשחק בצעצועים!"... "תסתכלי על הצעצועים שניה, האם רק מישהו אחד יכול לשחק? או שאפשר כמה?"
"אבל תורי!"... "אני יודעת חמודה, אבל רק תסתכלי ותעני לי, האם יותר ממישהו אחד יכול לשחק?"
"לא!"... "אל תפסלי את מה שאמרתי בלי לחשוב, תחשבי לפני שאת עונה, האם יש אפשרות לשניים לשחק?
"אה... אולי"... "תנסי, אם תצליחי כשיהיה עוד מישהו בצעצועים, תמיד את תוכלי לשחק איתו"
כפי שאת רואה זה דרך עם המון סבלנות, ואסור! אבל אסור! להתחיל להרגיש נחותה מהילדה, אם היא מרגישה שאת פוחדת, או שאת לא באמת מעליה, היא פשוט תצעק לא ותלך, את לא צריכה לעשות מה שהיא רוצה, את צריכה ללמד אותה מה לעשות.
מקווה שתצליחי
אין לי עצה. רק-אמא12
את פשוט מקסימה!!
הלואי שכל הגננות היו ככה אכפתיות לילדים לא פשוטים. נשמע שאת ממש מכילה ומבינה אותה שזה מקסים ממש!!
אשרייך ואשרי הילדים שתחתיך
תודה רבה על התשובות המחכימות והמחמאה 😍נושבת באוויר!
הפסימיות שלהבשורות משמחות
מפריעה לך?
הייתה לי תלמידה שהייתה ככה והגבתי לה כמוך.. גם היא על רקע משפחתמ רגיש וכו'
עד שהבנתי שאני מתנגחת בה במקום להכיל אותה ולעזור לה..
שיקפתי לעצמי את מה אני רוצה ממנה, והבנתי שבעצם רציתמ ממנה 'שקט תעשייתי' בדמות של 'נו.. תהיי חיובית! תהיי חברותית, תיראי כמו הילדים בגילך את העולם בוורוד תהני!!'
באחד הפעמים שנכנסתי איתה ממש לויכוח קולני היא אומרת לי 'אף אחד לא אוהב אותי!! מה כולם רוצים ממני? את לא אוהבת אותי וכו''
זהו פה קלטתי שמה שהיא רוצה בהתנהגות הפסימית הזו זה יחס חיובי, להגיד 'אני אוהבת אותך, אני רואה אותך, בעיני את קיימת!'
וזה עזר מאווד ברגע ששיניתי כלפיה את הגישה.
מבחינתה היא חווה עולם שבור, מפורק לא תמים, לא חלומי כמו שאר הילדים בגילה וזה הגיוני להיות פסימי אבל זכותה להרגיש אהובה, קיימת ומוערכת לפחות מדמות חשובה שמלווה אותה.
הייתה לי תלמידה שהייתה ככה והגבתי לה כמוך.. גם היא על רקע משפחתמ רגיש וכו'
עד שהבנתי שאני מתנגחת בה במקום להכיל אותה ולעזור לה..
שיקפתי לעצמי את מה אני רוצה ממנה, והבנתי שבעצם רציתמ ממנה 'שקט תעשייתי' בדמות של 'נו.. תהיי חיובית! תהיי חברותית, תיראי כמו הילדים בגילך את העולם בוורוד תהני!!'
באחד הפעמים שנכנסתי איתה ממש לויכוח קולני היא אומרת לי 'אף אחד לא אוהב אותי!! מה כולם רוצים ממני? את לא אוהבת אותי וכו''
זהו פה קלטתי שמה שהיא רוצה בהתנהגות הפסימית הזו זה יחס חיובי, להגיד 'אני אוהבת אותך, אני רואה אותך, בעיני את קיימת!'
וזה עזר מאווד ברגע ששיניתי כלפיה את הגישה.
מבחינתה היא חווה עולם שבור, מפורק לא תמים, לא חלומי כמו שאר הילדים בגילה וזה הגיוני להיות פסימי אבל זכותה להרגיש אהובה, קיימת ומוערכת לפחות מדמות חשובה שמלווה אותה.
מהמםכל זמן
אז.. אצלה זה קצת שונה.נושבת באוויר!
השליליות הייתה עוד לפני המשבר המשפחתי.
טיפה קשה לי איתה לא כי היא שלילית היא גם לא פונה אלי הרבה בעקבות בעיות עם חברים.
אלא כי היא לא מקשיבה. יש לה רגעים שהיא לא סופרת אותי ומרשה לעצמה. לדוגמא אני קוראת לכל הילדים אלי. והיא לא מגיעה. רק אחרי שכולם יושבים ואני קוראת לה שוב היא מגיעה לאט בקצב שלה. וכן זה קצת מעצבן אותי שהיא מרשה לעצמה.
(זה קורה מידי פעם... יש לה גם פעמים שהיא קשובה ואני מאוד מעצימה את זה )
אני נאלצת " לוותר" לה. ולא לפעול מולה כמו כל ילד אחר שהיה מנסה. כי אני יודעת שכל תגובה שלילית מצידי תגרום לה להיכנס לפלונטר כזה של כעס וחוצפה ושתינו לא מרוויחות מיזה כלום. (כמובן שזה לעיתים פוגע במשמעת של הילדים האחרים).
אני מחבקת אותנ כל הזמן מעניקה אהבה בלי סוף מנשקת מלטפת.. פעמים רבות היא מתרפקת עלי במפגש תוך כדי שאני מדברת היא בידיים שלי ואני מאפשרת. אני אוהבת אותה באמת.
ז"א ההכלהוהאהבה הם לא מלאכותיים היא מרגידה אותם אמתייים
טיפה קשה לי איתה לא כי היא שלילית היא גם לא פונה אלי הרבה בעקבות בעיות עם חברים.
אלא כי היא לא מקשיבה. יש לה רגעים שהיא לא סופרת אותי ומרשה לעצמה. לדוגמא אני קוראת לכל הילדים אלי. והיא לא מגיעה. רק אחרי שכולם יושבים ואני קוראת לה שוב היא מגיעה לאט בקצב שלה. וכן זה קצת מעצבן אותי שהיא מרשה לעצמה.
(זה קורה מידי פעם... יש לה גם פעמים שהיא קשובה ואני מאוד מעצימה את זה )
אני נאלצת " לוותר" לה. ולא לפעול מולה כמו כל ילד אחר שהיה מנסה. כי אני יודעת שכל תגובה שלילית מצידי תגרום לה להיכנס לפלונטר כזה של כעס וחוצפה ושתינו לא מרוויחות מיזה כלום. (כמובן שזה לעיתים פוגע במשמעת של הילדים האחרים).
אני מחבקת אותנ כל הזמן מעניקה אהבה בלי סוף מנשקת מלטפת.. פעמים רבות היא מתרפקת עלי במפגש תוך כדי שאני מדברת היא בידיים שלי ואני מאפשרת. אני אוהבת אותה באמת.
ז"א ההכלהוהאהבה הם לא מלאכותיים היא מרגידה אותם אמתייים
אין ילד פסימיבשורות משמחות
יש ילד שלא טוב לו..
מי אמר שהמשבר התחיל עכשיו יכול להיות שהתגובה הפסימית הזו כי כבר תקופה ארוכת טווח שהיא לא מרגישה יציבות במקום הבטוח שלה, בבית שלה, מריבות ויכוחים וכו' שהיא הייתה עדה להם.
אני בתור ילדה חוויתי סביבה כזו בבית שיש חוסר יציבות מורגש כולם עד היום טוענים שאני פסימית, אבל אני קוראת לזה חוסר תמימות, הבנה של החיים 'האמיתיים' כבר בגיל צעיר מאוד.
מי אמר שהמשבר התחיל עכשיו יכול להיות שהתגובה הפסימית הזו כי כבר תקופה ארוכת טווח שהיא לא מרגישה יציבות במקום הבטוח שלה, בבית שלה, מריבות ויכוחים וכו' שהיא הייתה עדה להם.
אני בתור ילדה חוויתי סביבה כזו בבית שיש חוסר יציבות מורגש כולם עד היום טוענים שאני פסימית, אבל אני קוראת לזה חוסר תמימות, הבנה של החיים 'האמיתיים' כבר בגיל צעיר מאוד.
אני מסכימה שיכול להיות שהיא חשה חוסר יציבות עודנושבת באוויר!
לפני המשבר הגדול. עם באותה נשימה אני חושבת שיש ילדים/אנשים עם מזג יותר כעוס,יותר עקשן. מזג לא מרוצה נוטה לעצבנות ועצבות. וכמתברגים ומבוגרים אנו נוטים לעבוד על זה (לכל אחד יש על מה לעבוד )
לתת תליגיטימציה לרגש ולהרגיל לחשב בגמישותיש תקוה
לא קראת את כל התגובות, אז אולי אחזור על דברים שכבר כתבו,אם כן סליחה
1. לתת לגיטמציה לרגש- אני חושבת שבמקום להתווכח איתה על הפרשנות של העובדות כדאי בכלל לא לדבר עליהן אלא על איך שהיא מרגישה טלתת לגיטימציה לרגש ( משפטים כמו מאד רצית שהיא תשחק איתך? נפגעת מזה שהיא לא רצתה לשחק איתך? התאכזבת שהיא לא רצתה לשחק איתך? קינאת בהן שהן משחקות יחד וכו') הכעס הוא בד"כ הבעה חיצונית של רגש אחר וככל שיודעים לזהות את הרגש הבסיסי ולהתיייס אליו יש פחות צורך בכעס.
2. אחרי שדיברנו על מה שהיא מרגישה בצורה מכבדת ומכילה לרגש ( זה לא בהכרח לגיטימציה לתגובה ולמעשים שבאו בעקבותיו) לחשוב ביחד על 3 דברים שאפשר לעשות, אפשר אפילו להתחיל מדברים לא מציאותיים. הרעיוו החשוב הוא להתרגל שתמיד אפשר לחשוב על מספר תגובות ולבחור ביניהן.
בהצלחה
1. לתת לגיטמציה לרגש- אני חושבת שבמקום להתווכח איתה על הפרשנות של העובדות כדאי בכלל לא לדבר עליהן אלא על איך שהיא מרגישה טלתת לגיטימציה לרגש ( משפטים כמו מאד רצית שהיא תשחק איתך? נפגעת מזה שהיא לא רצתה לשחק איתך? התאכזבת שהיא לא רצתה לשחק איתך? קינאת בהן שהן משחקות יחד וכו') הכעס הוא בד"כ הבעה חיצונית של רגש אחר וככל שיודעים לזהות את הרגש הבסיסי ולהתיייס אליו יש פחות צורך בכעס.
2. אחרי שדיברנו על מה שהיא מרגישה בצורה מכבדת ומכילה לרגש ( זה לא בהכרח לגיטימציה לתגובה ולמעשים שבאו בעקבותיו) לחשוב ביחד על 3 דברים שאפשר לעשות, אפשר אפילו להתחיל מדברים לא מציאותיים. הרעיוו החשוב הוא להתרגל שתמיד אפשר לחשוב על מספר תגובות ולבחור ביניהן.
בהצלחה
אהבתי את התגובהאמא גםאחרונה
לתת לגיטימציה לרגש זה חשוב ממש
כנראה שם זה יושב הכל
לדעתישירה515
מוזר לי שאף אחת לא כתבה בכיוון-
נראה לי שכל האמירות האלה והדרמטיות מטרתן להשיג את תשומת הלב שלך, והיא עושה זאת בהצלחה! היא למדה (בתת מודע!) שככה את מתייחסת אליה, מנסה לרצות אותה, להקשיב לה, ואפילו מחפשת פתרונות באינטרנט כדי לעזור לה!
הצעתי-
להפסיק להתייחס לאמירות האלה שלה. כאילו שהיא סיפרה לך שראתה זבוב על הקיר. לתת לה תשומת לב על דברים חיוביים (התנהלות ותגובות שלה שאת מעוניינת בהן), בדיוק כמו שאת נותנת לילדות אחרות בגן.
כל עוד היא מקבלת את מה שהיא זקוקה לו ממך בדרך הזו, קטן הסיכוי שהיא תפסיק. את יכולה ללמד אותה שזו לא הדרך אל הלב שלך, ואפשר אחרת.
בהצלחה!
נראה לי שכל האמירות האלה והדרמטיות מטרתן להשיג את תשומת הלב שלך, והיא עושה זאת בהצלחה! היא למדה (בתת מודע!) שככה את מתייחסת אליה, מנסה לרצות אותה, להקשיב לה, ואפילו מחפשת פתרונות באינטרנט כדי לעזור לה!
הצעתי-
להפסיק להתייחס לאמירות האלה שלה. כאילו שהיא סיפרה לך שראתה זבוב על הקיר. לתת לה תשומת לב על דברים חיוביים (התנהלות ותגובות שלה שאת מעוניינת בהן), בדיוק כמו שאת נותנת לילדות אחרות בגן.
כל עוד היא מקבלת את מה שהיא זקוקה לו ממך בדרך הזו, קטן הסיכוי שהיא תפסיק. את יכולה ללמד אותה שזו לא הדרך אל הלב שלך, ואפשר אחרת.
בהצלחה!
אולי להיעזר בסיפור?מכחול
להמציא סיפור על ילד שקוראים לו ירחמיאל, ולספר כל פעם על דברים כאלה שקורים לו (על היום הוא משחק יפה עם הילדים, ופתאום יש רחב אז הוא אומר שאף אחד אף פעם לא משחק איתו. בארוחת צהריים יש המון מאכלים שהוא אוהב, אבל הוא לא אוהב את הפרי שמגישים לקינוח אז הוא אומר שלא היה לו מה לאכול והוא רעב. וכו' וכו', כמה שיותר בפירוט).
אפשר לספר את הסיפור לכל ילדי הגן ביום טוב שלה, לא אחרי שהייתה התפרצות כזאת.
כשיהיה אחר כך עוד מצב כזה, אפשר אולי להגיד לה "אני רואה שאת ממש כועסת. נראה לי שאת מרגישה כמו ירחמיאל"
אפשר לספר את הסיפור לכל ילדי הגן ביום טוב שלה, לא אחרי שהייתה התפרצות כזאת.
כשיהיה אחר כך עוד מצב כזה, אפשר אולי להגיד לה "אני רואה שאת ממש כועסת. נראה לי שאת מרגישה כמו ירחמיאל"
מעדכנת .. רואה שזה עניין הרבה נושבת באוויר!
אז ניסיתי פה כמה עצות.
נסיתי להחזיר לה בשאלה " אין לך חברים בכלל ? "
"כולם מעליבים אותך?"
תוך כדי ניסיתי לשתף בלבד " זו הרגשה מאוד לא נעימה להעלב". היא הסתכלה עלי בעיינים הגדולות והילדיות שלה ואחר כך חיבקה אותי (כנראה שזה היה נכון עבורה)
בנוגע לדעתך @שירה515
כשזה הגיע להתפרצויות של בכי וצרחות אני והסייעת שלי הרגשנו שזה כדי לקבל תשומת לב. היא הייתה רצה לאיזה חור נסתר בגן ושם בוכה בקולי קולות. לא היינו ניגשות. כמובן שכאשר ניסתה להחמיר את ההתנהגות על ידי הרס של חפצים עצרנו אותה מייד אך לא המשכנו לשוחח איתה כשהיא בתוך מקום המסתור בוכה ונסערת.
כשיצאה ונרגעה שוחחנו גם על המקרה וגם על ההתפרצות הלא מועילה.
זה עוזר ומפחית את ההתנהגויות השליליות.
לגבי הסיפור זה רעיון ממש טוב משתמשים בזה הרבה בגיל הרך זה נקרא האנשה וזה עוזר לילדים מאוד!
נסיתי להחזיר לה בשאלה " אין לך חברים בכלל ? "
"כולם מעליבים אותך?"
תוך כדי ניסיתי לשתף בלבד " זו הרגשה מאוד לא נעימה להעלב". היא הסתכלה עלי בעיינים הגדולות והילדיות שלה ואחר כך חיבקה אותי (כנראה שזה היה נכון עבורה)
בנוגע לדעתך @שירה515
כשזה הגיע להתפרצויות של בכי וצרחות אני והסייעת שלי הרגשנו שזה כדי לקבל תשומת לב. היא הייתה רצה לאיזה חור נסתר בגן ושם בוכה בקולי קולות. לא היינו ניגשות. כמובן שכאשר ניסתה להחמיר את ההתנהגות על ידי הרס של חפצים עצרנו אותה מייד אך לא המשכנו לשוחח איתה כשהיא בתוך מקום המסתור בוכה ונסערת.
כשיצאה ונרגעה שוחחנו גם על המקרה וגם על ההתפרצות הלא מועילה.
זה עוזר ומפחית את ההתנהגויות השליליות.
לגבי הסיפור זה רעיון ממש טוב משתמשים בזה הרבה בגיל הרך זה נקרא האנשה וזה עוזר לילדים מאוד!
מחפשת רופא עיניים לילדים ואורתופד ילדים בלאומיתכל הישועות
טובים, עם המלצה..
אני ממש אשמח לשמוע. תודה רבה.
אזור?העני ממעש
מרכז. גמישכל הישועות
עינייםהעני ממעש
באריאל, מרפאה יש שם את רפאלה סגל, ועוד אחת לא זוכר את שמה.
אורתופד, עבור מה?
אורתופד, עבור מה?
ירכייםכל הישועות
יש אורתופדיםהעני ממעש
פה ושם.
ניתן לשאול בסניף/ במוקד.
במרפאה באלעד, יש לו אולטרסאונד במקום, אם רלוונטי לבדיקה. אין בכל מרפאה..
ניתן לשאול בסניף/ במוקד.
במרפאה באלעד, יש לו אולטרסאונד במקום, אם רלוונטי לבדיקה. אין בכל מרפאה..
זהו, אני יודעת שאפשר לשאול במוקדכל הישועות
העניין הוא שאני רוצה לשמוע קצת המלצות..
תודה רבה
רפאלה סגל לא רופאת עינייםגיל העצה
היא מומחית פזילה. אורטופטיקה.
אוקיי..העני ממעש
בין היא והשנייה, מטפלים בכמה תחומים כבדים בעיניים. ניתן לשאול את המזכירה ולדעת האם ולמי להגיע
רופא עינייםאמא וגםאחרונה
רן דוד
אופ מתוסכלת מהחיים! מרגישה חוסר אונים ורעה!eoz
בס"ד
יש לי ילד אחד שיהיה בריא!
מתוק מקסים הכל מכל!
הוא בן שנה ו7 חודשיים תכף .
אבל מה... ? מוציא אותי מדעתי מלא פעמיים!
אחד הדברים שהוא עושה זה לרוץ על הספה לזרוק את עצמו אחורה וקדימה , זאת אומרת כל רגע יכול לקרות אסון עם מה שהוא עושה, ואני מנסה באסרטיביות להגיד לו להפסיק שהוא עלול לקבל מכה , והוא לא מקשיב! וממשיך וממשיך .
העניין שנתתי לו סטירה קטנה על הלחי ובא לי למותתת!
אני לא יודעת איך מתמודדים עם המצבים האלו קשה לי כל כך!
הוא הרבה פעמיים מתנגד ועושה דווקא, גם שאני מחליפה לו טיטול הוא בועט בי מלא , ויוצא לי לתת לו מכה על הרגל.
אני לא רוצה שהמצב יהיה ככה! יש לי ייסורי מצפון אני מרגישה לא ראויה להיות אמא !
עזרה מישהו/י .
יש לי ילד אחד שיהיה בריא!
מתוק מקסים הכל מכל!
הוא בן שנה ו7 חודשיים תכף .
אבל מה... ? מוציא אותי מדעתי מלא פעמיים!
אחד הדברים שהוא עושה זה לרוץ על הספה לזרוק את עצמו אחורה וקדימה , זאת אומרת כל רגע יכול לקרות אסון עם מה שהוא עושה, ואני מנסה באסרטיביות להגיד לו להפסיק שהוא עלול לקבל מכה , והוא לא מקשיב! וממשיך וממשיך .
העניין שנתתי לו סטירה קטנה על הלחי ובא לי למותתת!
אני לא יודעת איך מתמודדים עם המצבים האלו קשה לי כל כך!
הוא הרבה פעמיים מתנגד ועושה דווקא, גם שאני מחליפה לו טיטול הוא בועט בי מלא , ויוצא לי לתת לו מכה על הרגל.
אני לא רוצה שהמצב יהיה ככה! יש לי ייסורי מצפון אני מרגישה לא ראויה להיות אמא !
עזרה מישהו/י .
הי את אימא רגילה לגמרי!rivki
לדעתי, פשוט תחשבי עם עצמך בזמן רגוע, מה את יכולה לעשות במצבים כאלה. מתי להגיד לו 'לא' ולהילחם על זה. מתי ועד כמה להשתמש בכוח פיזי.
ובזמן אמת אפשר לשאול את עצמך, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות. אם זה משהו מסוכן, לפעול עד הסוף כולל בכוח. אבל לא מתוך כעס. למשל, להוריד מהספה בכוח ולקחת לחדר להירגע.
אם זה רק עיכוב, ליכלוך וכו אז אפשר פחות להתעקש.
ואל תאפשרי לו להרביץ לך, לבעוט וכו..
אני לא רואה בעיה במכה 'סימלית' ברגל. אבל שוב- לא מתוך איבוד עשתונות.
סטירה בפנים זה באמת חמור.
ובזמן אמת אפשר לשאול את עצמך, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות. אם זה משהו מסוכן, לפעול עד הסוף כולל בכוח. אבל לא מתוך כעס. למשל, להוריד מהספה בכוח ולקחת לחדר להירגע.
אם זה רק עיכוב, ליכלוך וכו אז אפשר פחות להתעקש.
ואל תאפשרי לו להרביץ לך, לבעוט וכו..
אני לא רואה בעיה במכה 'סימלית' ברגל. אבל שוב- לא מתוך איבוד עשתונות.
סטירה בפנים זה באמת חמור.
בגלל שהגעתי למצב שהבאתי לו סטירה בלחי אני מלקה את עצמיeoz
ממש קשה לי עם זה!
אני באמת משתדלת להיות הכי סבלנית כלפיי, אבל אני מרגישה שלפעמיים הוא עושה לי דווקא אפילו שהוא קטן עדיין .
איך אני מרגיעה את עצמי ?
אני באמת משתדלת להיות הכי סבלנית כלפיי, אבל אני מרגישה שלפעמיים הוא עושה לי דווקא אפילו שהוא קטן עדיין .
איך אני מרגיעה את עצמי ?
זה בדיוק זה, 'הוא עדיין קטן'rivki
ואת גדולה... והוא גילה שיכול להוציא אותך מדעתך- אז בטח הוא יעשה לך דווקא. כשהוא יגלה שאת לא מתרגשת מכלום, הוא גם פחות ימתח את הגבולות.
יש המון טכניקות איך להירגע, בספרים, ברשת, בקורסים של הנחיית הורים.
לי אישית עוזר הניסיון שיש לי בעבודה עם אנשים. שם אני מתיחסת לכל בעיה 'תכל'ס'- מנסה למצוא פתרון ולא לוקחת שום דבר אישית. כאילו אני מתבוננת על הסיטואציה מהצד ורק מחפשת פתרון בלי להיות מעורבת בה.
יש המון טכניקות איך להירגע, בספרים, ברשת, בקורסים של הנחיית הורים.
לי אישית עוזר הניסיון שיש לי בעבודה עם אנשים. שם אני מתיחסת לכל בעיה 'תכל'ס'- מנסה למצוא פתרון ולא לוקחת שום דבר אישית. כאילו אני מתבוננת על הסיטואציה מהצד ורק מחפשת פתרון בלי להיות מעורבת בה.
תודה רבה! eoz
זה גיל ממש קשהאמא גם
מאוד מאוד אינטנסיבי
יש להם את כל היכולות הפיזיות,והמון מרץ,אבל אין מעצורים, בכלל. והוא ממש לא מקשיב למילים,כי אין לו את היכולת לזה.
זה ילך וישתפר ויהיה רגוע יותר בהמשך.
בעיקרון בגיל הזה באמת עוצרים ומונעים פיזית,אין טעם לדבר ולצפות ממנו ליישם. לא לאפשר לו,אפילו ללכת שניכם לחדר אחר
ואולי,לנסות להפוך את הבית לפחות מסוכן? לא כל כך הבנתי את עניין הספה,אבל אולי לרפד מסביב איכשהו? בגיל הזה הכל צריך להרחיק ממנו,ואז יש קצת הקלה כי הוא יכול להסתובב בבית ולא צריך לעצור אותו ולהשגיח בורה היסטרית כל הזמן
העניין זה לא לרפד את הספה...eoz
הוא רץ וזורק את עצמו, וכל שנייה עלול ליפול ממנה לריצפה.
וגם שזורק את עצמו אז לפעמיים דופק את הראש בקיר.
זה באמת גיל ממש קשה!
הסבלנות שלי פוקעת !
ובכלל שהוא עושה לי הרבה פעמיים דווקא ולא מקשיב ובורח :/
וגם שזורק את עצמו אז לפעמיים דופק את הראש בקיר.
זה באמת גיל ממש קשה!
הסבלנות שלי פוקעת !
ובכלל שהוא עושה לי הרבה פעמיים דווקא ולא מקשיב ובורח :/
אפשריבשורות משמחות
למנוע ממנו לעשות את זה ע'י הסחת דעת?
אולי לעניין אותו במשחק אחר ברגע שהוא מתחיל עם ההתנהגות הזו עד שיעבור לו והוא ישכח מזה
אולי לעניין אותו במשחק אחר ברגע שהוא מתחיל עם ההתנהגות הזו עד שיעבור לו והוא ישכח מזה
ספציפית לגבי הספהשלומצ'
לא יודעת אם זו אופציה אצלך (גם טכנית וגם נפשית)- אבל כשאני רואה שהבנות רוצות לטפס על הספה (תאומות בנות שנה וחמישה חודשים) אני מורידה את כל הכריות של הספה למטה, כולל המושבים והמשענות ומסדרת להן מעין משטח רך שהן יכולות לטפס עליו. בגלל שאני מוציאה את המושבים הספה הרבה יותר נמוכה- הן לא יכולות לטפס על המשענת (מה שהן מנסות לעשות במצב רגיל) ואם הן נופלות מספה זה גם מגובה מאוד נמוך וגם לתוך הכריות שהנחתי שם.
ומצטרפת למה שאמרו-
א. להציב גבול רק במקום שזה ממש קריטי מבחינתך
ב. להגיב בנחת ולא להראות שזה מכעיס אותך (אני עוד עובדת על להצליח בזה)
לדעתישירה515
א. את ראויה להיות אמא! הקב"ה הפקיד בידייך ילד, סימן שאת ראויה. ולא, הוא לא חשב שאת מושלמת כשנתן לך את האוצר שלך.
ב. מה שהכי מושך את הקטנצ׳יק שלך להשתולל על הספה, זה הפחד שלך. הוא מוכן אפילו לקבל מכה בראש, או סטירה מאמא, רק כדי להוציא אותך מדעתך. אם תמצאי דרך להיות אדישה לזה, סביר שהוא יפסיק. (אולי לשים מזרונים ושמיכות מסביב, ופשוט להתעלם ממנו?)
ב. מה שהכי מושך את הקטנצ׳יק שלך להשתולל על הספה, זה הפחד שלך. הוא מוכן אפילו לקבל מכה בראש, או סטירה מאמא, רק כדי להוציא אותך מדעתך. אם תמצאי דרך להיות אדישה לזה, סביר שהוא יפסיק. (אולי לשים מזרונים ושמיכות מסביב, ופשוט להתעלם ממנו?)
ואי תודה, התגובה שלך שמחה אותי !eozאחרונה
הורים לילדים בטווח גדול של גילאיםבת 30
מה עושים בערב, אחרי שהקטנים הלכו לישון, הגדולים עוד ערים, אוכלים, רוצים לדבר,
ואני פשוט גמורה...
לא מסוגלת לשמוע כלום, להכיל כלום, מאגרי הסבלנות נגמרו...רק רוצה שקט
מה עושים?
ואני פשוט גמורה...
לא מסוגלת לשמוע כלום, להכיל כלום, מאגרי הסבלנות נגמרו...רק רוצה שקט
מה עושים?
א. אפשר לומר,ד.
אני עייפה מאד אחרי הטיפול בקטנים - חייבת קצת לנוח. מי לוקח לשטוף כלים? מי לפנות את השולחן?.. תודה רבה רבה..
וגם קביעת שעות להתארגנות שלהם לשינה.
ב. צריך למצוא זמנים אחרים ביום, אולי בצד זה שהקטנים משחקים, כדי להקשיב ולשמוע. לא חייבים לנקז הכל בערב.
ג. אפשר לקבוע פעם פעמיים בשבוע שאת נשארת איתם מאוחר יותר. ואז אפשר להמשיך לדבר וכו'..
ד. לפעמים - בעיקר כשהשעות לא כמו כעת, שעון קיץ - אפשר לפרוש לאיזו חצי שעה ומעלה, עם כוס שתיה, לנוח - ולחזור עם כחות מחודשים לסיום הערב..
הכל תלוי כמובן מה הגילאים השונים, מה יכולותיהם וצרכיהם.. ומה האפשרות של הבעל להשתלב בענין.
תודהבת 30
הן לא עד כדי כך גדולות, לא נשארות ערות עוד הרבה. בסה''כ שעה בערך.
זמן אחר זה כנראה הפתרון
זמן אחר זה כנראה הפתרון
קבלי את הזדהותי הכנה, קודם כול.מתואמת
אנחנו לפעמים אומרים לילדים שאבא ואמא רוצים שקט עכשיו, אז בבקשה להתפנות מהסלון. הם מוזמנים להישאר ערים בחדרים שלהם (בלי להפריע לקטנים!), אבל לא להסתובב כאן.
שנית - אני עדיין בהתלבטות אם זה בכוחותיי - אולי אפשר ליזום שיחה קצרה עם כל אחד מהגדולים, שבה שומעים מה עבר עליו היום, ושלאחריה הוא מבטיח להיות בשקט.
שלישית - לומר להם שמי שנמצא בסלון בשעה כזו אמור לסדר אותו. סד"כ זה עוזר להם להתחפף (או שהם באמת מסדרים, וגם זה רווח נקי!)
תודהבת 30
באמת לפעמים אנחנו פשוט יוצאים החוצה לדבר, ואז יש לנו שקט.
אבל הבעיה היא חוסר הסבלנות שלי בשעות האלה
אבל הבעיה היא חוסר הסבלנות שלי בשעות האלה
לפחות יש לכם "חוצה" מתואמת
(אנחנו גרים בבניין קומות בעיר...)
וכן, אני לא רואה הרבה מה אפשר לעשות עם חוסר הסבלנות... במיוחד שאצלך מדובר בכמה מתבגרות-בנות, שנראה שייעודן בחיים הוא לפטפט... (אצלנו זו רק מתבגרת אחת, ואיתה מתבגר שתקן במיוחד - שלפעמים פותח את הפה, ואז לא נעים לעצור אותו...)
נכון. חוצה שקט מלא בכוכבים...ב''ה!!בת 30
רעיון יפה הלסדראמא גם
אני אאמץ
נראה אם יעבוד
כנ"ל לגבי המטבח
נזכרים שיש אימהות שחולמות שהילדים המתבגריםrivki
שלהן ידברו איתן. במקום להסתגר בחדר .
חוץ מזה באמת אין לי עצות.
חוץ מזה באמת אין לי עצות.
וואלה, צודקת...בת 30
תמיד לראות את הצד החיובי...
בכללי,ד.
לדעתי אימהות חייבות להשתדל שיהיה להן זמן לנוח ביום.
לפעמים שעת שינה בצהריים, אחה"צ, כשהגדולים יותר מעסיקים את הקטנים, יכולה לשנות את כל "מאזן הכחות" הפנימי..
אני באמת מאוד משתדלתבת 30
לפעמים עוזר לפעמים לא...
חח.. זה סרט שממש ראיתי במציאות.ד.
אבל אצל כל אחד המציאות שונה.
לפעמים - כשיש יכולת - שווה אפילו לקחת איזו בייביסטר בשביל הזמן הזה.
סרט לא מעשי אצל אשה שעובדת משרה מלאהמיואשת******
זה לא קשור לשלם או לא. בזבוז הזמן שלי עם הילדים על שינה??מיואשת******
זה לא שיש לי כזה הרבה זמן עם הקטנה. היא הולכת
לישון בשמונה. אין סיכוי שאני מבזבזת זמן איתה על לישון
לישון בשמונה. אין סיכוי שאני מבזבזת זמן איתה על לישון
זה כבר משהו אחר..ד.
לא דיברתי דווקא על מישהי שחוזרת אחרי הצהריים מהעבודה.
מי שבצהריים כבר בבית, יכולה.
ועיקר הענין היה הדגשת הערך של המנוחה הפיזית בתוך היממה...
בלי להחסיר שמץ מההערכה הגדולה לאימהות שמוותרות על זה כדי לא להפסיד זמן עם הילדים..
תודיעי נבצרות ושיהיו בשקטהעני ממעש
להגדיר שעהאמא וגם
למשל משכיבים את הקטנים ב7-8
יושבים עם הגדולים עד 9 (אפשר אפילו ליזום וכך זה מספק אותם יותר לפעמים)
או לחילופין תעשי לך הפסקה של זמן שקט חצי שעה שעה ואז עוד זמן.
אחרי זה תגדירי לילדים שאת זקוקה לשקט או זמן שלך
בחדר או בחצר או עם אבא במטבח...
יושבים עם הגדולים עד 9 (אפשר אפילו ליזום וכך זה מספק אותם יותר לפעמים)
או לחילופין תעשי לך הפסקה של זמן שקט חצי שעה שעה ואז עוד זמן.
אחרי זה תגדירי לילדים שאת זקוקה לשקט או זמן שלך
בחדר או בחצר או עם אבא במטבח...
מזדהה ועוקבת...מנסה לעזור
לחלק לעצמך את הערבגתיתא
קודם כל את אלופה שיש לך בכלל דבר כזה שקוראים לו ערב,
אחרי שהקטנים ישנים,
ושאין לך סלט ירקות של כולם ערים עד מאוחר,
כי הגדולים ערים.
תחלקי לך את הערב-
זמן לעצמך/ לך ולבעלך,
וזמן לילדים.
אתמול למשל, ב19 קבעתי עם בעלי לדבר
ב20 יצאתי עם המתבגרות לסיבוב
ב21 לימדתי את המתבגר איך לצייר באקריליק
ב22 קניתי עם המתבגר השני קורס במחשב לשיפור האנגלית
וב23 הלכתי לישון
זה נראה עמוס,
אבל בגלל שזה מחולק,
זה לא כמו שזה נשמע,
אני כל פעם מתייחסת לילד אחד/ שניים,
ורוב הדברים שאני עושה איתם זה דברים שגם לי כיף לעשות
זה מה ששוה במתבגרים
תנצלי את זה
הסוף!!אמא וגם
ממש חשוב...
לנצל באמת להליכות, לשבת על עוגה ללכת להופעות לפעמים, שופינג ועוד
לנצל באמת להליכות, לשבת על עוגה ללכת להופעות לפעמים, שופינג ועוד
וואו כל הכבודבת 30
אני לא רואה את עצמי עושה ככה
אני צריכה שקט, שקט, שקט...
אני צריכה שקט, שקט, שקט...
ומה עושים כשיש גם קטנים שצריכים לישון מוקדם??מנסה לעזור
ולא ישנים כי הגדולים ערים/ פעילים/ מרעישים
(והבית קטן אז ממש קשה לשמור על אש נמוכה.
למרות שאני מחשיכה את רוב הבית וכו')
משקיטים את כ ולםאמא גם
עכשו קוראים ספר, נמצאים בשקט בחדר/סלון
ולוקחים את הקטנים לישון
יש משהו בתכונה הזו שהבית מרגיש פעיל,אני מבינה מה את אומרת ואז לקטנים קשה להרגיע את עצמם ולישון
הולכים לחדר לחצי שעה שקט וחוזריםמיואשת******
אתר מומלץ לאלבום דיגיטאליהריון4
הלכתי כבר לאיבוד מהמבחר, משהו יכול להמליץ על אתר נוח ויפה ומקצועי עם תנאים טובים?
תודה!
אני אוהבת את wow1הריון
איכות טובה, מחירים נוחים וממש ידידותי.
אני עשיתי בסיבוק במבצעיםאמא גם
היה בסדר גמור
גם את wow ניסיתי והיה בסדר
נראה לי כל האתרים כנראה עובדים באותה שיטה מבחינת לצרף תמונות ולעצב אלבום
אז לא היה קשה כל כך לעבוד בין האתרים
תחפשי מבצע טוב שתאריך היעד שלו מתאים לך (אני חייבת לפחות חודש,אם לא יותר)
גוגלבינייש פתוח
יש לגוגלאמא גם
כזאת אפשרות?
כמובןבינייש פתוח
והנה האטרקציות שלובינייש פתוח
אם את לוחצת על "אנשים" את תראי משבצת לכל פרצוף שנפוץ בתמונות שהעלת אליו, אם את לוחצת עליו תראי את כל התמונות שהעלית והוא מופיע, ואת יכולה גם להגדיר לו שם, ובכל פעם שתחפשי (יש למעלה מנוע חיפוש) את השם תמצאי תמונות שלו שהעלת.
אם תלחצי על "דברים" תראי את זה:
ובאופן כללי את יכולה במנוע חיפוש לכתוב תחנת דלק, חוף הים, זריחה או צילום מסך/ווצאפ ותמצאי תמונות שלך משם.
אצלי בפלאפון כל תמונה שאני מצלם מגובה בזה כך שאני אפילו לא צריך לשמור אותה בפלאפון שלי. מה גם שלפלאפון שלי יש GPS והוא יודע את המיקום של התמונה לכן גם גוגל יודע ואני יכול לכתוב חיפה או ירושלים והוא יראה את כל התמונות שלי משם, ואפילו אני יכול לכתוב את שם המכללה שלי והוא יראה לי את כל החומר הלימודי שאני צילמתי כשהייתי שם.
למעלה הוא גם מראה דברים שקרו באותו תאריך לפני כמה שנים. בברית מילה של אחיין שלי גוגל תמונות הראה למעלה תמונות מלפני 3 שנים, וכך גילינו שלפני 3 שנים היה בר מצווה של בן דוד עם אותו שם שני של הרך הנולד
ועוד משהו. הוא בחינםבינייש פתוח
עיצבתי ממש לאחרונהבשורות משמחותאחרונה
באתר myalbum
נוח, יש מבחר גדול ומגוון של רקעים איורים ותוספות..
פחות היה נוח שזה נתקע לי יחסית אבל זה נשמר דיי הרבה באופן אוטומטי כל זמן מסויים (גם מבלי שאעדכן שמירה) אולי זה בגלל שהאינטרנט מהפלא' בכללי אני חושבת שאתרים כאלה צריך לעצב במחשב נייח שמחובר בכבל או ראוטר קרוב ועוצמת האינטרנט טובה..
נוח, יש מבחר גדול ומגוון של רקעים איורים ותוספות..
פחות היה נוח שזה נתקע לי יחסית אבל זה נשמר דיי הרבה באופן אוטומטי כל זמן מסויים (גם מבלי שאעדכן שמירה) אולי זה בגלל שהאינטרנט מהפלא' בכללי אני חושבת שאתרים כאלה צריך לעצב במחשב נייח שמחובר בכבל או ראוטר קרוב ועוצמת האינטרנט טובה..
תינוק בן ארבע חודשים מסרב לישוןאמא טרייה וחדשה
בן שלי בן ארבע חודשים ומסרב לישון .
היה לו סדר יום כל יום היה עושה מקלחת אוכל ולישון והיה נרדם בקלות בשבוע האחרון מסרב לישון . אני ובעלי מנסים הכל : להוציא לו גראפס שאולי תקוע , מנשא , ידיים , נותנים לו לנסות לישון לבד ומה לא . שום דבר לא עוזר הוא מסרב לישון וממש עייף . חשוב להדגיש שבסימנים הראשונים
היה לו סדר יום כל יום היה עושה מקלחת אוכל ולישון והיה נרדם בקלות בשבוע האחרון מסרב לישון . אני ובעלי מנסים הכל : להוציא לו גראפס שאולי תקוע , מנשא , ידיים , נותנים לו לנסות לישון לבד ומה לא . שום דבר לא עוזר הוא מסרב לישון וממש עייף . חשוב להדגיש שבסימנים הראשונים
ילד שכוסס ציפורנייםתופחת
בטוח תדעו להחכים אותי:
יש לי ילד בן שלוש, מתוק מדבש, שכל הזמן עם יד בפה, עובד ציפורניים. גם בבית וגם בסרטונים שאני רואה מהמעון. כל הזמן היד בפה. כמובן שאנחנו לא מכירים לו על זה שום דבר אבל איך אפשר כן להפסיק את ההרגל הנוראי הזה?
יש לי ילד בן שלוש, מתוק מדבש, שכל הזמן עם יד בפה, עובד ציפורניים. גם בבית וגם בסרטונים שאני רואה מהמעון. כל הזמן היד בפה. כמובן שאנחנו לא מכירים לו על זה שום דבר אבל איך אפשר כן להפסיק את ההרגל הנוראי הזה?
לשים לב לגזור לו צפרניים לעיתים קרובותגתיתא
לפעמים זה מציק להם ולכן הם כוססים בהתחלה.
אוליאו ר
יש את הלק מרה הזה ... ממש לא בטוחה אם כדאי ואם זה פתרון.
יש מצב שהוא תחושתי שכזה, צריך משהו בפה? יש נשכנים מיוחדים לילדים כאלה.
אשמח שתשתפי בהמשך מה ניסיתם בסוף מכל העצות שתשיגו ומה עזר...
יש מצב שהוא תחושתי שכזה, צריך משהו בפה? יש נשכנים מיוחדים לילדים כאלה.
אשמח שתשתפי בהמשך מה ניסיתם בסוף מכל העצות שתשיגו ומה עזר...
לק מרההעני ממעשאחרונה
היי, קניתי את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כךeoz
שהילדים ידבר"
השאלה שלי, לאיזה גיל הספר הזה
הילד שלי בן שנה ו7 חודשים
זה גם מתאים ?
תודה
השאלה שלי, לאיזה גיל הספר הזה
הילד שלי בן שנה ו7 חודשים
זה גם מתאים ?
תודה
מתחיל להתאיםבת 30
תתחילי לקרוא, להפנים.
בהחלט יש דברים שאולי את יכולה קצת להתחיל ליישם.
בהחלט יש דברים שאולי את יכולה קצת להתחיל ליישם.
זו גישהאמא וגם
והיא מתאימה מגיל 0 לדעתי.
הכי חשוב זה להפנים את העניין המהותי
הכי חשוב זה להפנים את העניין המהותי
כן. בקטע של התמלולאמא גם
מתאים גם לקטנים
האמת שהספר די טכני כזה,אני הרגשתי שחסרה לו רוח שאיתה מבינים את השיטה
מאחורי הכל אמור להיות לב
יש בזה משהובת 30אחרונה
זה ספר שנותן הרבה כלים טכניים.
אבל יחד עם זה אני מרגישה שיש שם משהו מאחורי השיטה. בעצם השיטה נובעת מכבוד כלפי הצרכים והרצונות של האחר- גם אם האחר הוא הילד בן השנתיים שלי.
אבל יחד עם זה אני מרגישה שיש שם משהו מאחורי השיטה. בעצם השיטה נובעת מכבוד כלפי הצרכים והרצונות של האחר- גם אם האחר הוא הילד בן השנתיים שלי.
ילד בן שנתיים שלא אוהב את הסבתאאש בליבי
היי לכולן,
הילד שלי בן שנתיים+ לא אוהב את אמא שלי, זה מתבטא בכך שאנחנו רוצים ללכת אליה, הוא מתנגד בכל תוקף, לא רוצה ללכת לסבתא X, מבחינתו להישאר עם בעלי בבית.
וגם שהוא אצלה, כל פעם שהיא מנסה לתקשר איתו הוא צועק, סבתא לכי מפה. ורק רוצה שנלך הביתה.
לא יודעת ממה נובע הקצר, היא משוגעת עליו, היא קונה לו משחקים מטורפים, בגדים, צעצועים, ספרים הכל... וגם מבינתה לתת לו הרבה יחס ואהבה רק שהוא לא מוכן לקבל.
משהי נתקלה במקרה דומה?
מה ניתן לעשות?
אני לפעמים חושבת שהוא מרגיש שאני נמצאת אצל ההורים שלי, זה לוקח לו את אמא שלו, אבל לא יודעת מה באמת.
אחיין שלי היה כזה, ועבר לו עם הזמןבינייש פתוח
תשאלי את הילד עצמוrivki
אולי היה איזשהו מקרה שמפחיד אותו או משהו אחר
הילד שלי היה כזה כלפי סבא שלוggg
אבל ידעתי את הסיבה. באותה תק' הוא ממש פחד ממכשירים וכדו'. באחת השמחות המשפחתיות סבא שלו ניסה הרבה לצלם אותו עם צמצלמה ענקית ופלאשים והילד פשוט נבהל. מאז הוא לא הסכים להתקרב לסבא, לא לדבר איתו ולא לנסוע אליהם. היינו באים אליהם והוא היה נצמד אלי ולא עוזב. למזלי סבא שלו בכלל לא נלחץ מזה ולא הלחיץ אותו. הוא היה אומר לו מרחוק, 'אתה ואני עוד נהיה חברים טובים' ופשוט לא ניסה בכח. מידי פעם היה שולח לו איזה חיוך או פרצוף מצחיק. ולאט לאט, לקח כמה חודשים, הוא הסכים להתקרב אליו. והיום הוא ממש בסדר איתו.
נראה לי שצריך פשוט להתעלם מהלחץ שלו. אם את יודעת על משהו מסויים שמלחיץ בסבתא כדאי לראות מה אפשר לעשות אבל אם לא, להשאר רגועה, שהסבתא תשאר רגועה ולא תלחץ או תעלב. ולא להלחיץ את הילד. אפשר לעניין אותו יותר במשחקים שיש אצל סבתא למשל וסבתא בצד. אולי להציע שאת והסבתא תלכו ביחד עם הילד לגן שעשועים. להציע שסבתא תספר סיפור... ככה לאט לאט שיתרגל ויתחבר. פחות לקנות לו דברים יותר לבלות ביחד.
בהצלחה
נראה לי שצריך פשוט להתעלם מהלחץ שלו. אם את יודעת על משהו מסויים שמלחיץ בסבתא כדאי לראות מה אפשר לעשות אבל אם לא, להשאר רגועה, שהסבתא תשאר רגועה ולא תלחץ או תעלב. ולא להלחיץ את הילד. אפשר לעניין אותו יותר במשחקים שיש אצל סבתא למשל וסבתא בצד. אולי להציע שאת והסבתא תלכו ביחד עם הילד לגן שעשועים. להציע שסבתא תספר סיפור... ככה לאט לאט שיתרגל ויתחבר. פחות לקנות לו דברים יותר לבלות ביחד.
בהצלחה
מישהובשורות משמחותאחרונה
דיבר על סבתא לידו דברים לא נעימים עליה?
תנסי לדבב אותו למה הוא חושב ומרגיש כלפיה ככה, איפה הוא שמע או ראה שסבתא לא טובה
תנסי לדבב אותו למה הוא חושב ומרגיש כלפיה ככה, איפה הוא שמע או ראה שסבתא לא טובה
מישהי יודעת איפה אוכל למצוא שמלות לילדות במחיר הוגן?הצלחה
מישהי יודעת איפה אוכל למצוא שמלות לילדות במחיר הוגן?
באתרים בחו''לפשוט אני..
למשל נקסט, להיט אצלנו
ישנה חנות הירושלים בשם partyפומפוי
ישנה חנות הירושלים בשם party קונה שם הרבה מותגים המחירים 10 20 שח קניתי מלא עודפים של נקסט ממש שווים! שמעתי שיש אתר להם אתר.
גם ממליצה על partyבת 30
יש שם שמלות נהדרות עד מידה 10 בערך.
יש גם חנות בירושלים בשם ''פטרול''. אני לא יודעת אם יש בעוד מקומות.
יש שם שמלות לילדות ונערות צעירות, עד מידה 20.
יש גם חנות בירושלים בשם ''פטרול''. אני לא יודעת אם יש בעוד מקומות.
יש שם שמלות לילדות ונערות צעירות, עד מידה 20.
פטרול אפשר למצוא גם בהרבה חנויות בקו צנוע במרכזי ערים.44444
מה זה מחיר הוגן?ggg
כששמלה עולה 20 ש' זה לא מחיר הוגן לסיני/הודי שתפר אותה ואחריו יש גם שורה של אנשים שעוד מרוויחים עליה בדרך...
מצד שני אם קניתי בחנות מותגים ושילמתי הרבה גם אז מי שתפר אותה מקבל שכר מינימום או פחות מזה...
אז אין מחיר הוגן. 🙄
באיזה גילאים מדובר? מלבד מה שהציעו כבר ראיתי שמלות בחצאית המנשה, קמליון, מותגי ילדים למינהם, פוקס, תמנון, אצל הלל ועוד...
הרוב בירושלים.
מצד שני אם קניתי בחנות מותגים ושילמתי הרבה גם אז מי שתפר אותה מקבל שכר מינימום או פחות מזה...
אז אין מחיר הוגן. 🙄
באיזה גילאים מדובר? מלבד מה שהציעו כבר ראיתי שמלות בחצאית המנשה, קמליון, מותגי ילדים למינהם, פוקס, תמנון, אצל הלל ועוד...
הרוב בירושלים.
הוגן לכיס שלי. זו הכוונהבת 30
זה שהעולם מושחת? זה נכון.
אבל לא בגלל זה אני אוציא מאתיים ש''ח על כל שמלה לילדה,.
אבל לא בגלל זה אני אוציא מאתיים ש''ח על כל שמלה לילדה,.
תנסי באתר הזהאם ל3+
בג'ינהמאוהבת בילדי
ליומיום
כןבשורות משמחותאחרונה
לידר
קידישיק
וכאלה
קידישיק
וכאלה
התייעצות לגבי משהו שהילד שלי החל לעשות,בן שנה ו7 חודשיםeoz
עבר עריכה על ידי eoz בתאריך כ"ד בתמוז תש"פ 09:47
בס"דזה לא משהו נחרץ ולא קיצוני
אבל שמתי לב שמידי פעם הוא דוחף את האצבע- אצבעות שלו עמוק לפה (כמו שרוצים להקיא)
הוא עושה את זה בדרך כלל שאני מסתכלת עליו .
קצת חוששת שהוא ימשיך עם זה, זה מלחיץ אותי.
מישהו יודע מבין בזה ?
תודה
תנסי לא להתרגש מזהאמא וגם
וכן להתייחס אליו ולתת לו חום ואהבה יותר כי אולי הוא מרכיש
צורך ביותר יחס (לאאומרת שאת לא נותנת יש ילדים שצריכים עוד יותר...
ולפעמים מוצאים דרכים משונות לקבל)
צורך ביותר יחס (לאאומרת שאת לא נותנת יש ילדים שצריכים עוד יותר...
ולפעמים מוצאים דרכים משונות לקבל)
תודה ♡eoz
אל תתרגשיבשורות משמחות
הילד מחפש יחס, תבררי ממה נובע הרגש הזה.
הבן שלי עושה את זה כי הוא ראה את אחותו התינוקת עטשה ככה (כחלק משלב התפתחותי) ומאז כשהוא כועס הוא עושה את זה עד שכמעט מקיא..
אני מכילה אותו ומסבירה לו שמותר לו לכעוס אבל זה לא נעים לעשות ככה..
הבן שלי עושה את זה כי הוא ראה את אחותו התינוקת עטשה ככה (כחלק משלב התפתחותי) ומאז כשהוא כועס הוא עושה את זה עד שכמעט מקיא..
אני מכילה אותו ומסבירה לו שמותר לו לכעוס אבל זה לא נעים לעשות ככה..
זו בדיוק ההרגשה שלי, שהוא מחפש תשומת לבeoz
נכוןבשורות משמחותאחרונה
כשהתינוקת עושה את זה אז אומרים לה אסור בפה או שמוציאים לה את הידיים כשזה לעצמו תגובה של יחס אליה (ודווקא אני לא מעירה לה, אז לא ברור לי איך הוא הבין שככה היא מקבלת יחס ממני באופן הזה), וזה מה שהבן שלי חיפש.
אין לי כ'כ פתרון, כי לפעמים אין מנוס מלכעוס עליו כשהוא עושה דברים מאוד מסוכנים, אבל גם מיד לאחר מכן לקרב אותו, לחבק ולנשק ולתת לו הרגשה שלמרות מה שהוא עשה אני אוהבת אולו מאוד.
ולפעמים הוא באמת 'זוכה' ליחס עצבני כשהוא עושה את זה בעיקר כשאין לי סבלנות או כשאני ממש מותשת מה לעשות אנחנו סבה בנא'
אין לי כ'כ פתרון, כי לפעמים אין מנוס מלכעוס עליו כשהוא עושה דברים מאוד מסוכנים, אבל גם מיד לאחר מכן לקרב אותו, לחבק ולנשק ולתת לו הרגשה שלמרות מה שהוא עשה אני אוהבת אולו מאוד.
ולפעמים הוא באמת 'זוכה' ליחס עצבני כשהוא עושה את זה בעיקר כשאין לי סבלנות או כשאני ממש מותשת מה לעשות אנחנו סבה בנא'