פורום הורות (עמוד 354)

אני משתדלת:

1. לא לאכול בשר יותר מפעמיים בשבוע (אבל בדרך כלל יוצא לפחות 3 פעמים בשבוע). 

2. לא להגזים עם פחמימות ריקות (יותר אורז מלא ותפוחי אדמה, פחות פסטה ופתיתים). 

3. כמה שיותר ירקות ופירות. בין הארוחות מותר אך ורק פירות וירקות - אפילו דקה לפני האוכל, אפילו באמצע הלילה. 

4. לא להיכנס לסרטים. זה הכי קשה וממש לא בריא

לא מושקע מידי בכלל.

ירקות - בד"כ טריים. סלט או סתם חתוך.

משתדלת שכל ארוחה תכיל פחממות מלאות חלבון וירקות.

לא משתמשת באורז לבן ואם רוצים פסטה אז מקמח מלא(קונה במקומות שיש מבצעים המחיר של פסטה מלאה בסופר זה שחיטה.)

משתדלת לבשל כל יום, אך לפעמים מבשלת מראש כמות כפולה ליומיים.

בשרי: קציצות/עוף/שניצל בד"כ אני מבשלת עם ירקות באותו סיר: אפונה/גזר/תפו"א/שעועית וכו'

ובסיר נפרד: אורז/פתיתים/פסטה/קוסקוס

כמובן שאם נשאר משהו מיום קודם אני רק משלימה את החסר.

גיליתי שזה לא לוקח הרבה זמן (כחצי שעה הכנה גג ובישול שעה-שעה ורבע)

כלכלית זו הוצאה, אבל אני מעדיפה לחסוך במקומות אחרים (קורנפלקס, חטיפים, שתיה מתוקה ועוד)

הילדים שלנו גם מאוד אוהבים פירות וירקות.

ירקות אני בד"כ מכינה לארוחה חלבית: בוקר בחופש/ערב. הילדים שלנו לא כ"כ אוהבים סלט, אז להם אני חותכת ירקות בנפרד: "גלגלים" מלפפונים, קולורבי, פלפל...

וכן, לפעמים כשכבר קשה לי לראות את המטבח, בעלי מכניס שניצל טבעול לתנור

כן, נראה לי שזה בעיה אצל כל בני הגיל הזה.

נשאר רק לחכות שייגמר הקיץ.....

נחשונית- אני איתך באותה הסירה.

משתדלת לשמור על שעת השינה של החורף.

הם שחקנים טובים.

אוסנת - אם את קוראת את זה זה הכל בצחוק  שום דבר לא אישי.

אצלי זה עבד ועובד מצוין.

כשבגן או בכיתה המורה מספרת סיפור ומשחקת להם את הילד העייף, כולם נשפכים מצחוק.

הם מתכננים יחד מבצע, חוזרים עם מדבקות ושעון ויש מודעות שמסייעת להיכנס לסדר.

עוד כמה דברים מוזרים שעשיתי

- שברתי מוסכמה-- התקלחו בצהריים ולא לפני השינה, חסכתי חצי שעה לפחות ובניגוד לתחזיות הם ממש לא הסריחו או העלו עובש.

- ארוחת ערב כשעוד נראה צהריים, ב6:00  עם הבמבות יש גם ירקות, פרוסה, חביטה או מה שבא לכם.

עולים לשתוף פנים, ידיים ורגליים, פיז'מות וסיפור.

וחוץ מזה--

יכול להיות שנורא משעמם לו בגן ולכן הוא נרדם

כן כן , חוזרים מוקדם מהגינה, ארוחת ערב מסתימת ב 6, מקלחות ולמיטות ב 7, חושך מצרים בבית, כמה שירים והילדים ישנים.

אני לא מסתדרת עם ילדים עיפים, זה יותר מפריע לי מזה שהחברים עוד בחוץ..

וגם נכון גם לגבי הגדול בן 8.5 שאצלו אני קצת יותר גמישה (20:00-20:30), אבל אם אני אתן לו לישון מאוחר מדי
הוא לא יקום בבוקר ויפספס ת'הסעה.

הקטנים יותר בני 6, 4.5 ושנתיים וחצי ישנים בשבע-שבע וחצי.

מכירה את ההרגשה, ניסיתי להשאיר אותם עם החברים בחוץ כדי שלא ירגישו שמפסידים וגיליתי שזה יותר מפריע לי מאשר להם.

הם שמחו לאכול כמו תמיד (כי הבטן לא מוותרת גם בשעון קיץ) , הקטן נרדם באותה שעה כמו שעון חורף והילד הגדול נהנה מעוד סיפור בקלטת אם הוא לא מספיק עייף. אני מזדהה עם ההרגשה שקשה לי מאוד להתמודד עם ילדים עייפים - גם בערב וגם בבוקר, אז בהצלחה!

אהבה חביבה של אחים קטנים. מעלה חיוך.

האם סיפרתי לך כמה אני אוהב אותך?

הקטר הכחול שיכול.

הזחל הרעב ( כמובן)

האריה ספריה.( הילדים שלי המליצו , אני לא מכירה)

לגבי הצקות- יש את "האופניים החדשים של מיכאל" אני לא בטוחה שהמסר שם נכון תמיד.

ולא לרכוש את "הברוגז של ליאור" - דוגמא לא טובה על כך שגם אצל הורים יש לפעמים "ברוגז" . מי מספר דבר כזה לילד בן 4-5? ( מה גם שהגדרת ויכוח בין הורים איננה "ברוגז")

סיפורים מתוך הלב של אמא 

וגם סיפורים מתוך הלב של אורי.

עשו אצלנו עבודה מצוינת.

גם איורים מקסימים.

אבל שווה לקרוא רגע את הספר בחנות, כי אם אני זוכרת טוב אז שני ספרים נמנעתי מלקנות.

כל השאר שקניתי-מקסימים.

שלום לך אורחת

נחמד מכל ימים

הענק הכי גנדרן בעולם

חנן הגנן

יש מלא!

הספר החמוד הזה/ המתוק הזה/ החכם הזה- ספרים נהדרים לגיל הרך, כשהאחרון מתאים גם לגילאי כיתה א'-ב'.

יש ספר שנקרא "חוויה משפחתית" כמדומני, גם כן מומלץ ביותר.

גלי הגל פגש מעגל- מושגי יסוד לילדים

מה ומי בעולמי- ישנם כמה חלקים - מפריע לי שאין שם בכלל תמונות של בנות.

מי גר שם? כנ"ל.

נרשם ובע"ה חלקם יהפכו להיות חלק מאיתנו

לפי התיאור שלך את ילדייך נראה לי יותר מתאים משחקים כמו קפלה, חיות משחק, חיילים, משחקי הרכבה למיניהם (לגו, קליקס וכו').

כדאי גם לפתח את הכישרון היצירתי ע"י עבודות יצירה פשוטות כל אחד לפי רמתו.

מקווה שעזרתי. אם יהיו לי עוד רעיונות אכתוב בעז"ה מאוחר יותר.

מה במשבצת

הוא לא תחרותי, אם כי מבוגר צריך לשחק עם הילד, אבל בהחלט מאפשר לילד לשחק לפי הכללים שלו, ומכיל המון רמות קושי, כך שמתאים לטווח רחב למדי של גילאים.

ודרך אגב, הפיקולינו זה גירסא יקרה למשחק ותיק וידוע בשם מלחמה מצרית שמשחקים עם קלפי משחק רגילים בהחלט.

דומינו, טנטריקס או משחקים דומים. לא חייבים לשחק בתור תחרות. אפשר שכל אחד בתור ו שם חלק מתוך קופה משותפת.

ליצנים. (ולא אין לי מושג איפה אפשר להשיג את זה, היה לי בתור ילדה) משחק נהדר של שווי משקל. גם הוא כעיקרון תחרותי, אבל גם אותו אפשר לשחק בלי תחרות.

חמש אבנים - לא בדיוק משחק קופסא, וגם לא בדיוק בטוח שהילדים שלך גדולים מספיק, אבל כמה פשוט, ככה טוב.

קפלה (לא חייב מקורי) ו/או מפולת.

דומינו ראלי. אפשר להשתמש גם באבני דומינו רגילות. אני זוכרת אותנו בתור ילדים משחקים שעות, בונים מסלולים שונים ומשונים, כולל פעם אחת שעשינו מסלול דומינו ראלי לאורך כל המדרגות. היינו גדולים יותר, אבל 6 נראה לי בהחלט יכול ללמוד להעמיד את האבנים.

כמה שזה ישמע מצחיק - רמיקוב, רמיקוב אותיות, שבץ נא. הם ממש לא חייבים לשחק לפי הכללים, אבל יכולים סתם להתאים אותיות, מספרים וצבעים. וכבונוס יהיה גם לך ולבעלך משחק נחמד למבוגרים.

ואפשר ללכת לחנות צעצועים גדולה, משהו כמו כפר השעשועים או הפיראט האדום, ולשאול אותם מה הם ממליצים. לא כדאי לקחת את הילדים איתך. חנות ענקית מלאה בצעצועים עשויה לגרום לילדים ליותר מידי התרגשות. (מנסיון)

ממליצה מאוד לפנות לחברה המייצרת ולומר שיש לך שני ילדים בגילאים שונים ואת רוצה לשחק עם שניהם במקביל ולכן את רוצה לרכוש רק לוח נוסף.

לי הם שלחו בחינם (לפני כ-11 שנה)

וזה מעולה!

אין תחרות, כל אחד לפי הרמה שלו מעולה!

או פינגוונים... פשוט משחק של שיווי משקל. חמוד ממש.

אוניברסיטה לגן, פעם היה נקרא קומבינציה.

לא יודעת אם עדיין מוכרים בגירסא הישנה (מה שאני מכירה מילדותי).

בגירסא הנוכחית- מחולק ל-4 רמות, כל רמה קופסא בפני עצמה, בכל קופסא 9 לוחות שונים עם כרטיסים תואמים.

מפתח אסטרטגיות חשיבה בתחומים שונים והתאמות.

כל אחד יכול לקבל לוח אחר עם הכרטיסים המתאימים, לפעמים צריך לתווך לילד, אבל זה לא לשחק את התור שלהם.

שעון קיר עם שילוב תמונות משפחתיות-- שתראו עוד ועוד שעות יפות

מגבות עם רקמת שם- מחבקת אתכם תמיד

שובר לארוחה זוגית- שתמשיכו ביחד בכיף בשביל כולנו

וגם אפשר דברים הזויים כמו שטיחון לכניסה לבית, שני בקבוקי יין, מובייל או קישוט מתאים לחדר שינה, פעמוני רוח וכל מני קשקושים מתוקים.

המשמעותי כאן זו הברכה ועצם הנתינה , הורה יתרגש מכל דבר.

בני כמה הילדים?

מה היה טיב הקשר עם הסבא?

הם ידעו  שהוא לקראת הסוף?

כשאבא שלי נפטר- הודענו טלפונית לילדים, (כי כולנו היינו לידו כשאושפז), ולא הערכנו נכונה את הטראומה שתהיה מכך.

אבא שלי היה מחובר לילדים כמו אבא, הם נפגשו כמעט על בסיס יומיומי, היו חברים איתו, שיתפו אותו בסיפורים וכד'- והיו צריכים הכנה הרבה יותר משמעותית ממה שנתנו להם!!

לדעתי- חשוב לספר בהדרגה, הם יכולים לראות את המבוגרים בוכים יחד איתם, זה טוב וחשוב, עצם האבל והפרידה. עודדנו את הילדים לדבר ולכתוב על סבא ואליו- וזה מאוד עזר.

לדעתי- אין טעם שיהיו שם כל השבעה,כדאי  שיחזרו למסלול- ומידי פעם אפשר להביא אותם לבקר בבית האבלים.

שלא תדעו עוד צער!!

שנהגו לא להביא ילדים לבית אבלים. אינני יודעת אם מדובר במנהג, בדין ממש, במנהג של חלק מהעדות וכו'.

אבל זה תלוי כמובן במידת האפשר, כי נראה לי חשוב מאוד, שאת, גיזרה כאישתו צריכה להיות עם בעלך כמה שאפשר בזמן השבעה.

שהמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

לשבת יחד ולספר, כל ילד לפי יכולת תפיסה.

ולא, אין עניין שיהיו בבית האבל כל השבוע, ממש לא אוירה בריאה לילדים. מה גם שלא מביאים תינוקות לבית האבל. אם הם כבר גדולים יותר- ראוי שיבואו לנחםם , כך גם יראו שאנשים, מעבר לכאב שלהם ממשיכים לחיות, לדבר, להתעניין באחרים.

ובעיני זה בסדר גמור שבוכים ליד הילדים. מה יותר טבעי מזה? ילד ידע שהוריו אהבו את סבו והם כואבים עכשיו. מי אמר שמבוגרים לא בוכים?

בשורות טובות.

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

לענ"ד:

א. להגיד לילדים שסבא נפטר והוא עכשיו קרוב לה'. וה' עושה לו טוב בגלל מעשיו הטובים. סבא מלמד עלינו זכות אצל ה', וגם אנחנו יכולים להרבות לו זכויות ע"י שנלמד לזכותו, ניתן צדקה, נעשה מעשים טובים מתוך שאנחנו לומדים מהטוב שלו.   להציע לילדים שזה שייך לגביהם לצייר את סבא, וכן - לצייר בשביל אבא כדי לעודד אותו.  זה גם עוזר ל"עיכול" של הענין.

ב. להחזיר את הילדים לשיגרה של גן/ בי"ס, עם אפשרות לביקור/ים נוסף/ים.

ג. בעלך שיחי': לשמוע אותו, להיות איתו, להשתתף. זה שאשתו קרובה, קשובה שותפה בצער,נאמנה, רוצה לעזור - זו התמיכה הכי גדולה.

ד. זה "בסדר" שהילדים יראו אתכם בוכים.. אך עם זה, בצד זה,להסביר: אוהבים את סבא - אז מצטערים שהוא לא איתנו. אבל בעז"ה נתגבר על הצער נעשה דברים טובים לזכותו, וגם הוא ילמד עלינו זכות אצל ה'. כלומר, בסדר שהילדים רואים את הצער, את הבעת החסר הטבעית, אבל עם זה הם צריכים לראות שההורים גם "בשליטה", גם ביכולת לחזק אותם ולעודד אותם - תוך כדי שהם מצטערים.

את לא צריכה להיות "טובה" בדברים האלה...

ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

שבוע טוב ובשורות טובות.

ללכת לקבל טיפול רפואי ומיד.

יש גם ילדים שמתפחים יותר גוע מגרון או אזניים אז לטפל בזמן.

רפואה שלימה וכל הכבוד על תשומת הלב.

הולכות? הרבה פעמים במתנסים יש קייטנה.

יצא לי שילוב של 14 חודשים - ושנה וחודשיים

אבל גם כשהיא הולכת לישון מאוחר היא מתעוררת באותה שעה, והיא כבר עייפה ממש ב6:30...

וגם היא חוזרת לישון ישר, שותה קצת ומניחה את הראש....

מישי היום הציעה לי לא לתת לה את המים, רק לשבת לידה, אבל אז כואב לי עליה כי היא ממש בוכה....

אישית גם לא הייתי ניגשת אלא נותנת לבכות קצת כי היא מתרגלת לקום גם בשביל תשומת הלב.

אם את רוצה את יכולה לשבת לידה אבל לא לתת יחס.

א. את עושה לה טובה שהיא תישן לילה רצוף, בשביל הבריאות שלה.

ב. צריך להבדיל בין קימה באמצע לילה למוקדם בבוקר. בלילה ישנים. אבל אם היא מתחילה את היום מוקדם אין כ"כ מה לעשות. אולי את לא חייבת לגשת אליה ב5:30. שהיא תראה שעדיף לחכות קצת אבל אצלי הילדים מתעוררים בין 5 ל6 בפרט בקיץ. כשהם קמים בשש אני מרגישה שהיה לי לילה ארוך.

והכי חשוב את צריכה ללכת לישון מוקדם יותר. אם היא קמה ב5:30 את צריכה ללכת לישון 8 שעות קודם(כלומר ב9:30)

אם את מדברת על זה שהילדה שלך קמה מוקדם-(5:30 )

אני שמחה לבשר לך שזה לא נראה לי מוזר שהילדה קמה ב5:30,

הילדה הולכת לישון ב7,7:30  זה בסדר גמור שתקום ב5:30. (10 שעות שינה מספיקות לה)

את יכולה לשאול עוד המון הורים מבחוץ מתי הילד שלהם מתעורר והם יגידו לך בשעות הדומות..

-לגבי הבקבוק מים שאת נותנת לה,היא לא יודעת להחזיק אותו לבד?או שהיא בכוונה מחכה שאת תקומי?

אם היא מחכה שאת תשקי אותה,אז תקומי,תראי לה שהבקבוק ליידה,ותילכי לרגע..תאמיני לי שהיא ראתה את הבקבוק,ואם היא באמת צמאה היא תישתה לבד.

שנה וחודשיים זה גיל שיבין את זה .

המון הצלחה,ורק טוב.

אני אישית ממליצה על Elephenten או פפאיה ויש גם של נמרוד.

אם חשוב לכם האיכות אז Elephenten, אבל הן יקרות, מחירן נע בסביבות ה-250 באמצע עונה.

HUSH PUPPIES  -היא חברה מצויינת,אבל כמו ש-שירשור ציינה,

החברות הללו-

papaya,nimrod,ו-Elephenten -מצויינות לצעד ראשון-(הייתי משקיע עליהם)

ב"הצלחה =)

ב"ה התחילה ללכת (איזו בובית).... והלכתי לקנות והמוכרת אמרה לי אל תקני.....(ושכנעה אותי שלא)

בבית ברור שלא לשים, אבל בחוץ? ואם זה רק לבחוץ אז למה צריך נעל איכותית לשעה ביום?

כמה שיותר להתעכב - יותר טוב! ועכשיו קיץ, אז בכלל יצא לכם יופי תחסכו 200 ש"ח ותקנו רק בחורף  

זה לא דוקר לדרוך על מדרכה שיש לפעמים קוצים?

שזה כמו גרב עבה

או כמו נעלי בית כאלה.

ואם את ממש מתעקשת, יש נעלי בית מבד- עדיף לקנות כמה זוגות כי זה מתקלקל ונקרע, וכמובן שצריך לכבס אחרי כל שימוש.

אחרי חצי שנת הליכה אני קונה נעל רגילה.

רק לאחד הילדים שלי הייתה בעיה אז קניתי ניו-באלאנס

המוכרת התעקשה שלא תיקני ותנעלי לבת שלך נעליים כי כנראה היא עדיין לא יציבה במידה הנכונה,

אני ממליצה לך לחכות עד שהבת שלך תלך ממש טוב,ואפילו תתחיל לרוץ קצת,שכך תוכלי לראות בוודאות שהיא הולכת טוב.

יש נעלי טרום הליכה..שהם ממש מצויינות.

ממליצה לך בחום..הן חזקות,ונשארות לאורך זמן..

http://www.google.co.il/search?um=1&hl=iw&biw=1259&bih=630&tbm=isch&sa=1&q=%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94&oq=%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94&aq=f&aqi=g1&aql=&gs_sm=e&gs_upl=14445l19094l0l15l14l0l8l8l0l266l733l2-3 

המון ב"הצלחה,מקווה שעשזרתי.

עם גרביים? או נעלי טרום הליכה כמו שכתבו כאן?

תודה

בלי גרביים ונעליים, והוא היה רץ על אבנים וזה לא הפריע לו בכלל!

ענתה לי לשאלה זוף מתי לקנות נעל צעד ראשון?

כאשר את כבר לא יכולה יותר.

ז"א למשוך כמה שיותר, אני ממש נהנת לראות אותה הולכת יחפה, זה ממש נראה לי בריאות חיים.

וכבר לא ברור לי אם כדאי לא לקנות לנ נעליים

דורך לפעמים על קוץ

מתי נהיתי אמא לחוצה?

שיש פורום "תרומת חלב אם" באתר תפוז אולי הפיתרון הזה יתאים גם לכם  

יש נוזל שנקרא "חלב רב" מצויין . כדאי לאכול גם דברים שמגבירים את החלב כמו: שומר, חילבה, שומשום ותוצריו: חלבה, טחינה.., חשוב מאוד לשתות לשתות לשתות, כדאי לנוח אם אפשר, ולתת לתינוקת לינוק על ריק, כלומר גם כשנראה שכבר אין חלב---, בד"כ הם אוהבים את זה.

בהצלחה ובכיף.

כדורי חילבה ממש עוזרים (זה קצת יקר) או לאכול חילבה אמיתי.. יש כדורים בלי ריח...

אבל חשוב לשתות, לנוח (עד כמה שאפשר) ולאכול מסודר.

אפשר גם אגוזים, שקדים וכל מיני דברים טובים מהסוג הזה...

הנקות מוגברות גם אם היא יונקת על "ריק" ממש עוזר להגביר את החלב. הגוף מקבל איתותים שצריך עוד חלב..

שיהיה חג שמח ורגוע!

בהצלחה!

תבקשי מהרופאה כדורי מוטיליום. תשיגי משאבה טובה ושאבי אחרי כל הנקה עד סוף החלב, +2 דקות משני הצדדים. ואגב, בסוף היא תאכל את זה. לא תהיה לה ברירה. יצר ההישרדות טבוע בנו מהלידה

להתחיל לתת טעימות של פירות וירקות. כדי שבגיל חצי שנה היא כבר תוכל לאכול ארוחה זה יקל עלייך ויחסוך לך נוטרימיגן

אגב.. מה זה בדיוק כדורי מוטיליום?

יש צורך במרשם רופא		סיכון ממנת יתר: בינוני		סיכון מפיתוח תלות: נמוך		שייך לקבוצת: ,נוגדי הקאה

(מתוך אינפומד)

לפני כמה שנים היתה כתבה באחד העיתונים לגבי התרופה שניתנת לעידוד הנקה (יש יועצות הנקה שממליצות על זה). המסקנה שזכורה לי היתה שלא לקחת יותר מחודש-חודשיים, ופרט חשוב: אין כל תופעות לוואי או נזק לתינוק (תיתכן בעיית עצירות לאם)

יש לי הצעה "לא מקצועית", אך עליי זה עובד - בירה שחורה (אצלי לפחות) מגבירה חלב בצורה משמעותית. אז אם את אוהבת - שווה לנסות.

כמו כן, אם היא בכל זאת אוכלת מידי פעם משהו אחר, נסי להרחיק קצת בין ההנקות כדי שייווצר לך חלב משמעותי כמותית, זה גם יגביר לך את הביטחון שיש לך מספיק חלב לתת לה וזה ישפיע רגשית ומעשית על היווצרות החלב (גם מניסיון).

שפע ברכה והצלחה!

של יצירת חלב מספיק לילד.

וכן אכילת שקדים מאוד עוזרת,

במקרה ונגמר החלב בכל אופן או רוצים לתת משהו כתחליף חד פעמי או רב פעמי ניתן לעתת מי תמרים (להשרות תמרים במים ואותם לתת) או ליצור חלב שקדים:במעבד מזון לטחון כוס שקדים טבעיים קלופים עם כוס מים.ולסנן דרך חיתול בד.

רוב האלרגים לחלב, לא אלרגיים לסויה ואז אפשר להשתמש בפורמולה צמחית, זה נחשב ליותר טעים. בהצלחה! 

שבלי לחץ אבל

הייתי מתייעצת עם האחות טיפת חלב או הרופא כמה זה תקין.

בדיוק ככה!

בקבוק זה ה- דבר שמרגיע אותה

והיא שותה המון!

גם אנחנו התחלנו לחשוב שיש בזה משו לא טוב

אפילו רק מהבחינה של ה"התמכרות" לבקבוק...

אשמח גם לשמוע תובנות!

זה אצלם סוג של מוצץ- והם בד"כ מבקשים מיד עוד שתיה....

אז קודם כל- לתת בעיקר מים ולא שתיה מתוקה,

דבר שני- התחלתי למלא רק חצאי בקבוקים כל פעם, והרבה פעמים הם פשוט מוצצים בקבוק ריק.

היום הם כבר בני 3 ו-4 ועדיין מכורים, והרבה פעמים אני פשוט מסרבת למלא להם שוב את הבקבוק.

השתיה היא הצורך המשני, זה סוג של מוצץ, בעיני. (יש לה מוצץ? אצבע בפה? כי להם אין, וזה סוג של....)

אם זה מיץ- תתחילי לדלל אותו לאט לאט. ,

כשזה מים- רק לבדוק סוכר בדם ותפדוקי כליה ( בדיקת דם פשוטה ). אם שם הכל תקין- אז זה עניין של הרגל. בגיל שלה זה בהחלט די הרבה.

בדיקת דם לסוכר ותפקודי כליה. אם הכל תקין- תשתו בסבבה.

(הבת השניה שלי שתתה גם המון, וזה מה שהרופא אמר לעשות. הכל היה תקין ואנחנו נרגענו והשתיה התמתנה עם הזמן.

טיטולים- תעברו להאגיס.

בבקבוק היא מקבלת רק מים. מיץ/ חלב/ שוקו וכו אני נותנת לה רק בכוס. מבחינתה בקבוק זה אך ורק מים.

לגבי בקבוק ריק- זה לא עובד, היא לא מוכנה ברגע שהבקבוק מתרוקן היא מבקשת מיד עוד ואם אני לא ממלאת לה אותו ומחזירה אותו ריק היא ממש בוכה והיסטריה

ויכול להיות שזה סוג של מוצץ, היא לא לוקחת מוצץ ועד לא מזמן היא ינקה...

תודה!

בעז"ה אני אקבע תור לבדיקת דם. צריך הפניה מרופא?

גם אצלנו זה היה, וזה מאוד מאוד לא בריא! למרות שזה מים, זה מעמיס מאוד על הכליות ועלול לפגוע בהם.

אין מנוס חוץ מלהגביל....

אין דרך אחת שנכונה לככולם, ובטח שלא: "הלך עלי" - למה הכוונה? שעד הצבא היא עם חיתול?  איזה קשקוש... אצלנו כל ילד נגמל אחרת. 

לעניין - הרבה ילדים צריכים שיעירו אותם לשירותים משך זמן רב. 

אפשר להתעקש שתלך בעצמה, אחרי שאת מעירה אותה, עם ליווי שלך, כמובן. ככה היא תתרגל אולי לקום בעצמה, ולא תישאר ישנה ולא מודעת, בזמן שאת לוקחת אותה. 

תמיד הלילה לוקח זמן ארוך יותר מהיום.

אין שום כללים, ובטח לא כדאי להלחיץ אותה עם ההערה הלילית.

מניסיון עם ........ ילדודס, כל אחד הוא שונה. הסקלה נעה בין בת אחת שנגמלה בגיל שנתיים בבת אחת גם בלילה וגם ביום ובת אחרת שבגיל שנתיים נגמלה בקלות ביום, ועד גיל חמש לא נגמלה בלילה, וממש ביום הולדת חמש הגמילה התרחשה. צריך נשימה ארוכה ושלווה, ולא לשוחח על המתרחש עם הסביבה, בטח שלא ליד הילד המדובר כי זה רק מכביד עליו נפשית. בהצלחה! 

אחת הבנות, נגמלה עצמאית בגיל שנה ועשרה חודשים ביום, ואז לאחר כששה שבועות, היא פספסה באמצע הסלון על השטיח וכל החבר'ה צעקו ולמרות שניסיתי להרגיע, כלום לא עזר, והיא חזרה להרטיב, וכמובן לטיטול לעוד חמישה חודשים. לכן, חשוב לשמור על רוגע וראש פתוח!

למה את צריכה לדעת? מה בדיוק השאלה?

אני  מחר מתחילה עבטדה,ולא יודעת כמה חלב שאוב להשאיר לה....

היום היא אכלה רק 75 מ"ל ...וזה נראה לי קצת.

ובאמת תמיד שמעתי שאוכלים יותר אני זוכרת שבגיל שנה הייתי נותנת להם 120 והם היו מחזירים לי עודף. 

תכלס מה שיוצא בשאיבה קבועה (אותה שעה בכל יום בה את אך ורק שואבת), אמור להיות שווה לארוחה שלה. 

עם זאת, תינוקות נוהגים לקחת יותר מהבקבוק מאשר ביניקה (כי זה הולך הרבה יותר מהר וקל מאשר יניקה). את יכולה להתחשב בזה ולשאוב ולהשאיר יותר, או לא

שיהיה בהצלחה גם בעבודה! 

150 כפול משקל הגוף בק"ג לחלק במספר הארוחות ביום.

זה אמור להיות הגודל של מנה.

אישית נעזרתי בזה לאומדן כללי. הילדונת בחרה לבד כמויות מדוייקות יותר

והכי חשוב - להקשיב לקטנה. גם אם זה לא נראה נכון לפי הכללים, אם היא רגועה כנראה שרעבה היא לא.

בהצלחה בעבודה!
 

מוזמנים להיכנס ולשאול.

בין 20:00-22:30