נשמע בנאלי? אבל בכל זאת תרשמו הצעות
לא בנאלי בכללרעיה ואם
זה הנושא הלוהט...
פעם ידענו שבחורף אי אפשר לצאת כי קר
היום גם בקיץ אי אפשר לצאת כי חם...
תכלס גם אני שואלת את עצמי את אותה שאלה
רעיונות פשוטים יתקבלו בברכה, אתמול נסענו לסבתא לעשות בגג בריכה.
אחה"צ ? -כל היום!!!mp4
אפשר לצאת מוקדם בבקר או לפנות ערב לפארק.
גם לשחק וגם לעשות פיקניק.
אישית התחלתי להכין את הילדים לקראת ר"ה
ציורים , סמלי החג, שירים, כרטיסי שנה טובה
כל אחד לפי רמתו
יש לי דפי עבודה /צביעה
אני מכניסה לאמבטיה - פעילות של שעה:
אני נותנת צבעי ידיים , והם צובעים את הקירות האמבטיה ואת עצמם
ואח"כ מנקים הכול כולל אותם.
מכניסה אותם למטבח, להכין עוגיות- הם קרצו את הצורות
והיום גיליתי בערוץ 7 משהוא מבורך ביותר
שעת סיפור עם הרב שלומי
מאוד חינוכי
בהצלחה
ובנות
תכתבו עוד רעיונות..
תודה!
וואו!נשמע מגניב הקטע של האמבטיה והצבעים...אני ירושלמית
אבל זה באמת מתנקה לגמרי? ובקלות?
כי אם כן, נראה לי שהילדים שלי יברכו אותך...
בעיקרון יורד אבל...אדמונית החורשאחרונה
פעם עשיתי את זה עם החברה' שלי וכשרציתי לשטוף אותם ואת החרסינות מהצבע היתה בדיוק הפסקת מים ובקושי הצלחתי להוריד את הצבע עם המים הג'יפיים. עד היום נדמה לי שנשאר קצת גוון ירוק-כחול לחרסינות ולעור של הילדים...
הם נורא אוהבים את זה וזו אחת הפעילויות המועדפות בימים חמים וארוכים. רק כדאי שתכינו לכם מים נקיים בדליים ליתר ביטחון! 
צובעים דפים מקפלים לסירות ומשיטים אותם...פפריקה--
- מכיירים בפלסטלינה- בוחרים נושא ויוצרים הרבה פריטים, כולם מתחברים.
- מנקים ארונות מטבח.
- מכינים "הפתעות" וכרטיסי ברכה לשנה חדשה.
- משחקים בקשים וצמר גפן, פרה עיוורת, פינוקיו, ארבע פינות וחמש אבנים.
- עורכים ביחד רשימה, יוצאים לקניות ברגל (ולא באוטו), קונים רק מהרשימה (מדהים לראות איך כולם שומרים על כולם) ומזמינים את אבא להחזיר אותנו הביתה.
- משתכלים באלבומים ומנסים קצת לסדר. (עם דגש על מנסים)
זה השלל מהשבוע, לשבוע הבא יש קצת תוכניות:
- לכתוב את ספר החופש- כותבים סיפור מה עשינו- מעט מילים והרבה תמונות.
- להכין בצק גדול וממנו לחמניות.
- לנקות את האוטו.
צחצוח שיניים...טוזי
מאיזה גיל צריך להתחיל לצחצח שיניים לילדים? מהרגע שיוצאת השן הראשונה כבר
תודה!!
אני שאלתי רופאת שינייםמימונה
והיא אמרה שגם לפני שיוצאת השן הראשונה לצחצח כי זה חשוב לבריאות של החניכיים.
וחוץ מזה- לא לתת מטרנה באמצע הלילה כי זה ממש הורס את השיניים.
ואם מישהי מניקה באמצע הלילה (אחרי הצחצוח שיניים), לנקות את החניכיים עם גזה, שלא ישאר שם חלב כי זה ממש לא בריא לשיניים שיצאו.
בתכלס'...מאושרת!
זה ידוע שחלב אם ומטרנה מאוד לא בריאים לשיניים.
במציאות, אני לא רואה את עצמי קמה באמצע הלילה מנקה לקטן עם גזה... ועוד כמה פעמים...
אני שמעתי שמבקיעת השן הראשונה מומלץ לצחצח לקטנטנים, ועד גיל שנה וחצי אין צורך במשחה.
לצחצח לפני בקיעת השיניים כי זה מרגיע להם את החניכיים.
חלב אם-טל שחר
עשיר בנוגדנים וחמרים חיסוניים, החשש מהאכלות לילה- כי הן מאפשרות לרובד של חיידקי השיניים להתפתח- ולכן- חלב אם אינו גורם לעששת, להיפך- אם כבר- בביכלתו לימנוע אותה, מטרנה לעומת זאת= מכילה סוכר, ולא מכילה חמרים חיסוניים- ולכן באמת יכולה לפגוע בבריאות השיניים
גם חלב אם מכיל סוכריםאחותו
והרבה. אמנם באמת בזכות הרכיבים החיסוניים שלו הוא גורם פחות עששת מתמ"ל אבל עדיין- שינניות אמרו לי שיש המלצה לתת מים לפני שינה, אחרי הבקבוק או ההנקה של הלילה.
ברגע שבוקעות שיניים- לשפשף בעדינות עם גזה לחה שיניים וחניכיים לפחות לפני השינה או אחרי מזון ממותק.
משחה לא צריך גם עד גיל 3 , ובכלל יותר חשוב השפשוף מהמשחה. אם רוצים את הפלואוריד- אפשר לתת בתכשיר נפרד, קודם לברר אם המים באזורכם אינם מפלוארים ע"מ למנוע מינון יתר של פלואור
אח"כ שמים משחה בכמות מזערית ומרגילים ילד לירוק את מי השטיפה. גם ע"מ למנוע מינוני יתר של פלואור ( במשחות המיועדות לילדים יש בד"כ מינון נמוך)
תודה!טוזי
תודה על התשובות...
אני רצה עכשיו לקנות מברשת שיניים לקטנטנה שלנו...
אני בקושי מספיק מאופסת אחרי הנקה כדי להחזיר אותה למיטה שלה אז הסיכויים שאני אתחיל לנקות לה את החניכיים עם פד גזה נמוכים מאוד... תודה טל שחר, הרגעת אותי בקשר לעניין....
יום מקסים!
לגבי פלואור...טל שחר
סליחה שאני מוסיפה כאלה מידעים לא נעימים , אבל- פלואור הוא המרכיב העיקרי בתרופות פסיכיאטריות מסויימות, תפקידו לדכא אינהיביציות- שאפתנות ותוקפנות, יש מחקרים רבים שמעידים שפלואור לא רק שלא מועיל לשיניים אלא פוגע בשכבת האמייל ומגביר בעיות ודלקות בהן. סתם צד נוסף של המטבע- למחקרכן ולשיקולכן...
יוהו, הפלת תיק רציני בתגובתך.. נפשי ישובבאחרונה
אז בבקשה תביאי גם מקור אמין ורציני לדברייך. זה בסיס לכל אמירה מהפכנית שכזו. למה להלחיץ בלי להסביר לעומק?
תודה
קודם כל אני מציעהאנונימי (פותח)
לגבי רעיונות כדאי לך לשבת עם הילד ולחשוב על הדברים שהוא אוהב לאכול בכריך....ואז תכינו טבלה לכל יום מה את מכינה לו לב"ס
זה תלוי לך על המקרר ואת יודעת בדיוק מה את הולכת להכין והוא יודע מה הוא מקבל....פשוט אצלי היה שלב שהיה לי קטסטרופה אחרי שהייתי מכינה לכל הילדים 6 ב"ה ויותר מזה היינו בדלת...אחד מהם שואל מה הכנת?וכשהו שמע היה אומר אז אני לא אוכל את זה בגן....ואז כמה דקות של או החלפת כריכים עם האחרים או פשוט הייתי מוותרת ומכינה אחר...למה לי יסורי מצפון שבגללי הוא לא אכל?[ובאמת כשניסיתי להתעקש הוא לא היה אוכל]
מי אמר שצריך סנדוויצים?פפריקה--
אצלי הגדולים (11,12) אוהבים קופסאות עם ספגטי, מג'דרה, שאריות ציפס מהלילה, ירקות חתוכים, קציצות, אבטיח ופרות חתוכים. אני מצרפת קרקרים, פריכיות אורז, ביגלה, שלווה, ברנפלקס גרנולה וכל מני שטויות בריאות. הם עושים לי טובה ולוקחים גם פרוסת לחם (ריקה כמובן) שבדר"כ חוזרת הביתה אחה"צ. ממש לפעמים מתפשרים על סנדוויץ עם טונה.
אז לקח לי זמן לעשות סוויץ' במוח והארוחות בדר"כ כבר מוכנות בקופסאות בערב.
מה שכן- ארוחת צהריים מזינה במיוחד ובערב סלט גדול ענק עם מלא רוטב וממרחים- כדי שיאכלו קצת לחם- או הפוך.
לבריאות.
קפץ...להסחבאנונימי (פותח)
עם קופסאות...לי נראה יותר מדי...כבר קרה לנו שנפתח בתיק,ואוי למחברות ולספרים,לפעם ב.. זה בסדר אבל קבוע ,לא יודעת?!קציצות ספגטי וכו,אז מה נשאר לגוון בצהרים?וחוץ מזה לדעתי זה יכול למשוך יותר מדי תשומת לב מהחברים אכולי הקינאה...אז למה לא להסתפק בכריך טעים ומשביע...שגם את מרוצה ממנו וגם הילד? ודבר נוסף מה עם מזג האויר החם הזה,לא נראה לי שייך אוכל רציני שכזה, מבלה לפחות שעתיים ,מחוץ למקרר..........
זאת רק דעתי האישית...ולא יותר מזה.
כמה רעיונותmp4
חמאת בוטנים +ריבה/דבש
גבינה+זיתים/גמבה
חומוס+גמבה/מלפפון
טונה +תירס/מלפפון חמוץ
ביצה קשה ומיונז
טחינה +דבש
מטבוחה+חומוס
הכי טעים לצרף
ירקות חתוכים(מלפפון וגמבה בעיקר)
ופרי!
ניסיתם פעם פלפל ממולא בגבינה או קוטג'?אחותו
לשלוח לביה"ס בתוך קופסת הגבינה המרוקנת...
טעיםםםםםםםםםם
מצטרפת לסיוטאמא ל-5
הילדים שלי לא אוהבים כלום.
מה לעשות? זה כ"כ מתסכל.
היום הכנתי בלי ויכוח 3 כריכים עם ממרח חרובים, פשוט ויתרתי להם, פעם בשבוע, לא נורא ואז בא בן ה-9 ואומר לי, אני לא אוהב זה יעשה לי חורים בשיניים... אז מה אתה כן אוהב?
אתמול שלחתי לשלושתם קופסא מחולקת ובה כריך עם חביתה ובצדדים ירקות חתוכיםפ שלא יתערבבו חלילה.
אבל כל יום?
מה עוד אפשר לשלוח בקופסא?
לא בשרי
אם אני שולחת קורנפלקס ועוגיות, הם אוכלים רק את זה ומשאירים את האוכל, אז ויתרתי.
למה לא לשלוח כל יום כריך עם חביתה וירקות?Avrechitאחרונה
זה נשמע מצויין.
ואם בשבילכם כריך עם ממרח חרובים פעם בשבוע זה ויתור - אז אתם ממש אוכלים בריא...
אני נותנת טחינה עם דבש, או טחינה גולמית, או אבוקדו בעונה. ואם הם לא אוהבים מזה שום דבר - אז לחם בלי כלום פלוס פרי או ירק.
מסגרת כשאמא נאלצת חוזרת לעבודה....אור77
על אלו מסגרות אתן/ם ממליצות/ים? ועל מה צריך לשים לב כשבוחרים מסגרת מתאימה לילד ולאמא, ושתהיה משתלמת גם במחיר. גם טיפים בנושא יתקבלו בברכה... מהאמא הדואגת... 
*לחזוראור77
מסגרתאנונימי (פותח)
אפשר לותר על הרבה דברים כמו על תוספת במחיר, ציוד לא מספק וכו' - אל תוותרי על יחס חם!
הגיעי לשיחה עם המטפלת המיועדת עם הילד ותראי כיצד היא מתיחסת אליו, בהסתיגות? בחום? מבררת רק אם הוא לא בכין כי "בשנה שעברה היה לי נודניק אחד וזה הספיק לי"?
אל תהססי לברר עליה אצל אמהות אחרות. גם אם לא עונים במפורש - הקשיבי למנגינה ולמילים שבין המילים.
האם את חוזרת בשעה קבועה? יתכן שכדאי לסכם מראש על גמישות למקרה שתתעקבי בעבודה וכו' - שלא תקבלי כל חמש דקות שיחה לפלאפון בנוסח של "היית כבר צריכה להיות כאן".
כדאי לסכם מראש על החופשים, ערבי חגים וכו'.
בכלל סיכומים מראש חוסכים הרבה עוגמת נפש בהמשך.
בהצלחה!
תודה רבה! אשמח לשמוע עוד עצות ותובנות של מנוסותאור77
בהחלט נקודות חשובות.אור77
תמיד לברר אצל הורים לפני כןמימונהאחרונה
ולא להסתפק רק שאחד שהמטפלת נתנה לך את הטלפון שלו.
וכמו שאמרו לפני- לראות את התגובות שלה לילד- גם בפעם הראשונה שהיא רואה אותו.
אני רואה שאצלנו יש ילדים מלפני שנים שמגיעים אליה לבקר בתדירות די גבוהה.
זה מבחינתי גם סימן מצוין לזה שקורים שם דברים טובים.
בכללי- נראה לי שחשוב גם שזו תהיה מישהי שגם את זורמת איתה. שלא תתביישי לשאול שאלות, שלא תרגישי קרציה להתקשר באמצע היום כשאת לא רגועה, שאת בטוחה שהיא נותנת לך את כל האינפורמציה.
אם היא נותנת להם שם אוכל- לברר מה בדיוק ואם יש דברים שלא מקובלים עלייך, לא להתבייש לבקש שהילד שלך יקבל משהו אחר. (אצלנו לדוגמא היא הייתה נותנת להם לשתות מיץ ואני ביקשתי שלילדה שלי תתן מים)
לגבי מחירים, אין לי עצות בעניין. אני רק יודעת שככל שיש פחות ילדים המחיר עולה. וגם תלוי באיזה שעה את חוזרת.
וכמו שאמרו לפני- לסכם דברים מראש! זה עוזר אח"כ ופותר הרבה מאוד אי נעימויות.
שיהיה בהצלחה!
התייעצות בענייני השכבהאנונימי (פותח)
שלום לכולן!
אני מתארת לעצמי שאני ממש לא היחידה שמתלבטת בנושא..
המתוק שלנו בן 10 חודשים, ויש לו בעיות שינה לא קלות. ממש, אבל ממש קשה להרדים אותו, והשינה שלו קלה מאוד. הוא מתעורר בלילה, לדעתי בגלל השיניים, וקשה לו לחזור לישון.
רציתי להתייעץ לגבי ההשכבה:
עד לא מזמן, באמת בגלל שכאב לו וכו', הייתי מרדימה אותו בהנקה או בעגלה (רק מאז שהכאבים האלה התחילו).
עכשיו די- אני רוצה שהוא יתרגל למיטה שלו (הוא לא מכיר אותה) ויאהב אותה.
בלילות האחרונים אני עושה הכל כדי שהוא יירדם במיטה: אני נותנת לו בקבוק, יושבת לידו, שרה לו ומנדנדת.
הבעיה היא שהוא פשוט- לא משנה כמה הוא עייף- נעמד מייד במיטה ומתגלגל מצחוק, גם (במיוחד) כשאני עושה פרצוף כועס ואומרת לו "לא". ניסיתי לאיים עליו ביציאה מהחדר כל פעם שהוא נעמד, אבל זה לא מועיל- אמנם הוא בוכה בהיסטריה כשאני יוצאת, אך כשאני חוזרת ומשכיבה אותו- הוא כמו טיל קופץ לעמידה.
מה שאני עושה זה- יושבת לידו וקוראת, ומחכה שיהיה אפשר לנדנד אותו (כשהוא מפסיק לעמוד). זה מאוד מתיש- יכול לקחת למעלה משעה.
אני יודעת שאחרי תקופה של פינוק יהיה קשה להחזיר אותו לתלם, ומוכנה לסבול קצת לשם כך. אני פשוט מתלבטת אם זה יעיל. הוא יכול לעמוד במיטה ולבכות שעות (כי אני מסרבת לשחק איתו), ואני יודעת שעל הידיים או בעגלה- הוא יירדם תוך שנייה.
אם יש מישהי שחוותה משהו דומה, אני אשמח לשיתוף וטיפים.
תודה לכל מי שקראה בסבלנות עד הסוף!
מורי'ה
חדשה כאן!אנונימי (פותח)
שלום לכולן!
כבר הרבה פעמים יצא לי לקרוא בפורום המאוד מעניין הזה ועכשיו אני נכנסת לראשונה גם בתור כותבת....
נכתב כאן הרבה על ניצול הזמן בחופש הגדול, הועלו פעילויות יפות לילדים, הבלאגן בבית בחופש ולי יש שאלה קצת אחרת:
כיצד משלבים בפעילויות שני ילדים בגילאים שונים? (3 וקצת ושנה ו-7).
שני הילדים שלי מקסימים אבל בכל הנוגע לאותה פעילות תמיד יתחילו לריב....
הקטן רוצה לעשות מה שהגדול עושה ואילו הגדול נהנה לעשות לבד...
בקיצור, אשמח לעזרתכן, החופש גדול עלי!!!
ברוכה הבאהאמא מסורהאחרונה
גם הילדים שלי בגילאים האלה, קשה מאוד ליצור מצב בו הם משחקים ביחד מסיבות שונות ובעיקר כי מבחינה מוטורית וקוגנטיבית הם ברמות שונות, יש רק משחקים בודדים שראיתי ששניהם יכולים לשחק יחד וגם כי אצל הגדול יש הרבה התנהגויות שליליות כשהם משחקים יחד.
וזה כמובן כשאני נמצאת איתם על הרצפה, אם אני עוסקה בדברים אחרים ולא איתם,שניהם בשיתוף פעולה מלא הופכים כל דבר שיכולים ומגיעים אליו.
אני לרוב מפרידה ביניהם, נותנת לאחד לשחק לבד ואני עם השני, ואח"כ מתחלפים.
גם ככה זה גיל שבהם הצרכים שלהם שונים ואני יודעת שבעוד שנה בערך, אולי קצת יותר, כשהקטנה תהיה קרובה יותר לגיל 3 הפערים ביניהם יצטמצמו יותר (ואני מקווה שגם ההתנהגיות השליליות יעלמו) והם יוכלו לשחק ביחד.
בחוץ הם לפעמים משחקים ביחד בחול/במתקנים ולפעמים כל אחד לעצמו, בכל מקרה במשחק בחוץ- הפערים ביניהם כמעט לא בולטים.
מתכננים לצאת לשלושה ימים הילדיםפפריקה--
בני 12 ו5 לאזור הצפון.
1. משהו מכיר מקום בו נוכל לנטות אוהל ולישון?
2. מסלולים למשפחה לא כבדים מידי?
3. המלצות של עשה ולא תעשה?
תודה
שבוע שעבר יצאנואיזה טוב ה'!!!!
בלילה הראשון הקמנו את האוהל ביער עין זיתים לא רחוק מהמחנה של בני עקיבא - זו היתה טעות!!!! אם המחנה כבר נגמר זה יכול להיות מקום נחמד.
יש חניון לילה ליד מירון (בכביש לכיוון תל אביב ממש איפה שיש עיקול מאד חד בכביש)
אפשר ליד הכנרת מקום לדוגמה - החניון שמול קבר רבי מאיר בעל הנס וישנם עוד מקומות רבים.
הכי טוב ליד ערוצי הנחלים אבל בדר"כ המקומות המועטים האלו תפוסים אולי עכשיו כשנגמר בין הזמנים יהיה שם יותר פנוי.
בכל מקרה, חם מאד (לפחות כך היה שבוע שעבר) ולכן בשני הלילות הנוספים שהינו אצל משפחה מהאיזור שאנחנו מכירים.
חוף ברניקיאמא ל-5
על הכינרת
תודה לכםפפריקה--אחרונה
אז החלטנו על שפת הכינרת- מקווים שאוכלוסיית הנופשים דלילה יותר עכשיו.
פורום לאנשים בעלי מחלות כרוניות.אנונימי (פותח)
ברצוני לפתוח פורום חדש שיהוה מקור תמיכה לאנשים נשואים החולים במחלות כרוניות.
אנשים המתמודדים עם גידול ילדים יחד עם הקושי שהמחלה גורמת.
על מנת לפתוח את הפורום המנהל ביקש שאבדוק האם יש מספיק ביקוש בשביל פורום שכזה.
אשמח לתגובות בהקדם.
(השירשור הנ''ל באישור המנהל)
?מה עםאנונימי (פותח)
שיעורי בית,והכנת מערכת ליום שאחרי?זה דבר ראשון ,אפשר לשחק איתו משחק שהוא אוהב....אצלינו יש גם מחשב...נו טוב צריך לא להגזים עם המחשב..אצלי לילדים יש תור...של בן חצי שעה +,תלוי למי יש מבחן או עבודה להגיש,או לפעמים חוג..אפשר גם קצת תוכניות בטלוזיה...לנו יש רק ערוץ 1 , מה עם להכין עוגיות או עוגה ביחד?לקרוא ספר ביחד...בכיתה א זה כיף כשהוא כבר גדול ויכול להראות לך שהו יודע.......עזרתי לך?בטח ,יתנו לך עוד רעיונות........בהצלחה
בהמשך לפלפלת- מאד חשובאחותואחרונה
לשבת לידם כשעושים שיעורי בית ( אני לא אוהבת את הגישה של:זה משימה שלהם. אמנם היא שלהם אבל למה לא להנעים אותה ולהיות שם עבורם אם הם יצטרכו עזרה?למה לא לעזור להם עם אחזקת עפרון נכונה וכתיבה בתוך הגבולות?מי מדמיין שמורה יכול להספיק להגיע לכל תלמידי הכיתה בנושאים האלו?) ויותר חשוב- לארגן איתם את התיק. לא מה שברור לנו ברור להם- איך מסדרים קלמר. מה נחוץ ומה אפשר לזרוק. איך והיכן מניחים מחברות וספרים. מה עושים עם כל מליוני הדפים שהם מקבלים מבית ספר? ואז- כל השאר: משחק משותף, הכנת ארוחת ערב יחד וכיד הדמיון הטובה עליכם.
לכל מי ש"נגמר לה הסוס" מהחופש הגגגגדולאממה
מוכרת את מה שהצליח לנו מעבר למצופה:
ארחנו כאן 3 אחיינים למשך 3 ימים והוריהם נסעו לנפוש.
אתמול היינו שוב בהרכב מצומצם (5 שובבים חמודים 8-1.3) והיה כ"כ נינוח ורגוע
שיטת העז לא מאכזבת...
מה זה נגמר! הוא קורס כמעט! אבל אצלנואחותו
איך נביא עוד בני דודים??? אמא עובדת! ששה בלעה"ר בבית. רחמנות עליהם ,רחמנות על הוריהם. משתדלים מאד להפעיל וכאלה אבל כמה כח וכמה זמן כבר יש אחרי יום עבודה ומה עם שאר הדברים שבית זקוק להם? ואיך מנחמים את הילדים שעיניהם רואות חברים מבלים...? (נפלת עלי ביום מה- זה- רע אני על סף דמעות באמת) בקיצור- עוד עז אחת ואבדתי!!!לפעמים עדיף לא להכניס אותה.
במילים אחרות: כל מילות העידוד וחיזוק יתקבלו בברכה!אחותו
אוף, סליחה!אממה
לא הייתי רגישה מספיק. הנחמה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא ספירת הגומר. ד"א אצלינו מבלים בבית- יצירות, בריכה , סרטים וממתקים...
איך באמת את מסתדרת? מי שומר על הילדים?
אני דווקא חווה את הקושי הגדול בשנת הלימודים, כשאני חוזרת מאוחר או יוצאת להשתלמויות וישיבות, ואצלינו ביישוב אין הרבה פתרונות ורק להתחנן כל פעם לבייביסיטר אחרת ולהתפלל שהיא תסתדר, אז אני לפחות קצת מבינה אותך. חיבוק, אין לי הרבה יותר להציע לצערי...
טוב, רגע, קצת איזוןאחותואחרונה
באמת תפסת אותי ביום גרוע מאאאאד.
מצד שני אני עדין לא רוצה עוד עז.... אפילו אפרוחים שגידלנו מתו בחום הזה (מסכנים הילדים )
למרות כל הקושי (והוא רציני מאד) אנחנו יושבים בתחילת החופש לישיבה משפחתית , מעלים רעיונות כיצד לבלות את החופש,ומתכננים "קיטנת אבאמא" יום בשבוע סבתא באה, יום אבא, יומיים אמא ( ימים חופשיים) ושמרטף. סדר היום שלנו מאד מסודר מתפילה וסידור מיטות בבקר ועד עזרה בבית (מובנה בסדר היום) עושים יצירות, אופים, בריכות,מקימים מאהל, "על האש" ועוד. גם אצלנו רב הבילוי הוא בבית. אבל כולם רוצים קצת " חופשה משפחתית" ( וזה נורא נורא כואב שאי אפשר...) המושג הזה פשוט לא קיים אצלנו , כי חלק מהשיטה של " להסתדר" בחופש כוללת חופשות מהעבודב שאינן חופפות בין 2 ההורים כך שיהיו כמה שיותר זמן עם הילדים מבלי להוציא הון על שמרטף. בעלי לוקח אותם ביום החופשי שייצר לעצמו לכבוד אוגוסט לטיולים. אבל אז זה בלעדי, וגם הקטנים נשארים בבית עם שמרטף. הילדים בסה"כ נהנים. ההורים הם בעיקר הסובלים כי זו מעמסה מאד לא קטנה גם לעבוד, גם להפעיל ולרתק את הילדים, גם לדאוג שסדר היום שלהם ישמר פחות או יותר, גם לדעת ב"שלט רחוק" מה הם עושים ועם מי הם מבלים ( או משוטטים...) וגם להמשיך להחזיק בית פחות או יותר סביר.
אני נשמעת קצת מתכיינת... אבל זה לא כך. זה לא ניכר עלי בימי החופשה כי אני מתארגנת הרבה מראש לחופש הזה. אבל להגיד שזו חוויה בשבילי??? אולי במידה מסוימת כן ( היצירתיות שלי גואה בתק' זו של השנה) אבל חוויה שהייתי מוותרת עליה בשמחה או לפחות מקצצת בה...
יש לי שאלה בנושא הטרדה ופגיעה בילדיםraka
הנושא מאוד חשוב והוא עלה בזמן האחרון למודעות גם בציבור שלנו.
יש לי ב"ה ילדים מקסימים, חמודים ומאווווד תמימים ואני מודאגת.למה? כי אני חוששת שמשהו כזה עלול לקרות להם בגלל שהם כאלה תמימים וטובי לב. ברור שזה לא חייב לקרות אבל אני מתה מפחד.
דיברתי איתם (עם הגדולים-עולים לו' ולה') על מה צריך לעשות במקרה של חו"ח הטרדה ושצריך וטוב לדבר וב"ה הבית שלנו הוא בית שמדברים בו ויש תקשורת מצוינת בין כולם. יש גם זמנים של שיחה אישית עם כל ילד כך שאפשר לבוא ולדבר בלי להתבייש. אבל-אני ממש מפחדת. מה עושים??? אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל אני בעיקר מפחדת ממורה אצל הבנים שהוא מקסים וטוב ומאוווד אוהב אותם ומצ'פר אותם כל הזמן אבל מפריע לי שהוא רווק מבוגר ונכנס לי לראש שאולי משהו אצלו לא בסדר ושאולי הבנים לא מספרים כי הוא רב בבית הספר ואולי הם לא רוצים לספר עליו לשון הרע... בעלי אומר שאני סתם מכניסה לעצמי פחדים והוא צודק, אני יודעת. אבל מה עוד אני יכולה לעשות ו/או לומר לילדים כדי שאם חו"ח ייקרה משהו הם יידעו להתנגד ולבוא לספר לנו מבלי להתבייש???
תודה מראש
אני בדיוק עסוקה בנושא הזה..שירילי
אבל אני אפילו יותר היסטרית ממך.
אני מרגישה שמרב שאני במודעות לסטטיסטיקות הגבוהות של הטרדות אני לא נותנת אמון באף אחד (כמעט...)
הילדים שלי עוד בשלב שאני יחסית בשליטה על איפה ועם מי הם נמצאים.
אני מאוד מאוד מבינה את החרדה שלך...
העקרון לפי דעתי, הוא מצד אחד לא להעביר לילדים את הלחץ סביב הנושא אבל מצד שני לדבר איתם בצורה הכי ברורה שאפשר מה לגיטימי ומה לא. ואיך עוצרים באופן מיידי את מה שלא לגיטימי.
הרב עמוס נתנאל העביר שיחה בנושא הזה (לא זוכרת את השם של השיחה אבל מאוד מומלץ) תבקשי מבנין שלם שישלחו לך את הדיסק.
בהצלחה ואם יהיו לך תובנות בנושא אשמח לשמוע...
הייתי בשיחה שלו בבניין שלם והיה מעולהraka
בעקבות השיחה שלו עשיתי שיחה עם הילדים והיה מצוין אבל אני עדיין הסטרית.
תודה
וכהרגלי בקודש-אני מתפללת על הילדים כל הזמן ומבקשת מהקב"ה שיישמור עליהם ויעזור לי לשמור עליהם...
נראה שפרט למה שכבר עשית , אכן , להתפלל זהאחותו
הפתרון האולטמיטיבי. גם אני טרודה בנושא.
הבן שלי חזר מהמכולת בלי לחםAvrechit
בני בן השבע חזר מהמכולת ואמר שהמטבע שנתתי לו נפל מתחת לאיזה ארון. שאלתי אותו אם הוא ביקש ממישהו שיעזור לו לחפש, והוא אמר בשיא הרצינות והתמימות: "אבל את אמרת שאסור לי לדבר עם זרים..."
הסברתי לו שכל עוד זה בתוך המכולת אז זה כנראה בסדר. אבל שמחתי שהוא כל כך מקפיד. אני משננת להם פעם ועוד פעם שבשום אופן הם לא מדברים עם אף אחד, גם אם הוא מאוד צריך עזרה. אם מישהו ממש במצוקה - שיזעיקו מבוגר.
אני גם לא מרשה להם לבקש מזרים שיעבירו אותם את הכביש, אלא רק ממישהו שמכירים.
אני מבהירה לילדים שלאף אחד אסור לגעת בגוף שלהם בצורה שלא נעימה להם, ושאם זה קורה הם צריכים להתנגד ואח"כ להגיד לי. צריך שילדים יבינו שזה כולל מגע של חיבה - אם זה לא נעים, זה רע!
בנוגע לילדייך והמורה, אני מאמינה שאין סיבה שהם לא יספרו לך, אם את אומרת שהתקשורת מצויינת ואת מבהירה להם את הכללים של לשון הרע - כלומר, שהם חייבים לספר אם הם או מישהו אחר נפגע.
אני חושבת שאת עושה את המקסימוםיהודית פוגל
מבחינת היערכות והכנת הילדים לכל מקרה שלא יקרה ח"ו. אם עדיין נשארו לך פחדים וחששות זה מפני שפחדים וחששות הולכים ביחד עם אמהות, צמודות ובלתי נפרדות מיום שנולד לך הילד הראשון ועד 120. מה עושים? לומדים לחיות עם הפחדים, מתפללים ומקוים לטוב. בשו"ט
תודה רבה לכל המגיבותraka
הצלחתן להרגיע אותי.
בע"ה יהיה טוב.
הטרדות לא דווקא מזריםחלושיאחרונה
צר לי לעורר חששות ופחדים נוספים, אך במציאות העגומה שלנו רוב ההטרדות הם ע"י אנשים קרובים ומוכרים, לכן חשוב להיות כל הזמן עם היד על הדופק לגבי ההתנהגות של הילד לאחר כל השיחות בנושא ונתינת האפשרות לילד להיות גלוי וכנה. כמו כן שמעתי מפסיכולוגית שעוסקת בנושא להדגיש לילדים שהדברים הללו לא קורים באשמתם, כיוון שילד שיזהירו אותו וח"ו יפגע, ירגיש אשם/ יפחד לצער את אימו שלו נזהר וכדו' ומתוך כך ינסה להסתיר את מה שקרה.
איך ילדים לומדים לאכול ירקותאנונימי (פותח)
שלום, אני אמא לילד מתוק בן שנה ו8, ואני לא יודעת איך להרגיל אותו לאכול ירקות...
הבעיה כמובן לא מתחילה אצל הילד, אלא אצל האמא שלו (יענו אצלי...)- אני שונאת ירקות, ואוכלת אותם רק כשאני מכריחה את עצמי בכוח. כך שבאופן טבעי מגעיל אותי להגיש לו משהו שנראה לי עצמי לא טעים, ומסר סמוי עובר, גם אם אני לא מכריזה לידו שמה שנתתי לו מגעיל בעיני...
חוץ מזה, גם כשהוא מקבל ירקות חיים (אני משתדלת) הוא לא מצליח ללעוס אותם, הוא מוצץ, נוגס, ואז יורק מהפה בחתיכות קטנות. -אציין שיש לו רק 6 שיניים משום מה, לא יודעת אם זה קשור. 4 מקדימה, ו2 טוחנות.
יש למישהי רעיון מה לעשות? הרגלי אכילה זה דבר שנבנה עכשו, ואני מפחדת שבסוף הוא יהיה כמוני בקטע הזה...
לא כ"כ בריא...
אולי בסלט? או בצורה יותר מזמינה? ואיך מלמדים אותו ללעוס גם דברים קשים?(כשזה מבושל ורך, הוא אוכל)
תודה!
תנסי להפוך את זה למשחקאנונימי (פותח)
לעשות פרצופים עם ירקות על מצע של גבינה / קוטג' (חצי פרוסת עגבניה שתהיה הפה, רצועות קטנות של פלפל לאוזניים וכו'),
אולי גם קילוף הקליפה למשל של המלפפון תעזור (זה מה שעזר לבן שלי..) גם אפשר לרסק את העגבניה (החורים הקטנים במגרדת..) ואז הוא בולע בלי ללעוס (אפשר להוסיף טיפונת סוכר חום, אם זה יעזור)
בכל מקרה, אם את חושבת שעיקר הבעיה היא הקושי ללעוס, אני מאמינה שזה יעבור עם הזמן ככל שיצמחו לו עוד שיניים..
יכול להיות שהמסר שלך בכ"ז עובר, אז תנסי אולי לשחק אותה הרבה יותר טוב, או שלחילופין, אם זה אפשרי שבעלך
יאכיל אותו (אם הוא כן אוהב), זה מה שאני עושה עם כל מיני מאכלים בריאים שאני לא אוהבת ורוצה שהוא יאכל..
בהצלחה!
קפץ, סליחהאנונימי (פותח)
אין ספק שאת גם מהווה דוגמה לילד אבל לא רק...אצלי יש ילדים שלא מתקרבים לסוגים מסוימים של פרות או ירקות
והגדולים פתאום רוצים לנסות דברים שפעם לא העזו....ואני ובעלי מאוד אוהבים פרות וירקות...כך שזה משתנה מאחד לשני...תנסי מה שהציעה קודמתי...להגיש את הירקות בצורה מעניינת.אולי זה יעזור........בהצלחה
לזה את מתכוונת- "בצורה מעניינת?" אצלי זה עובדאחותו
יש שרשור כזה בפורום מתכוניםאחותו
פשוט מושיבים אותו בארוחה משפחתיתפפריקה--
על כיסא גבוהה שיראה הכל. נותנים לו את מה שמבקש, מנגבים, צוחקים וכך הוא מתרגל.
שום מילה על שילוב מוזר (שוקולד עם מלפפון, עגבניה שנכנסת לדני) ועם יש עוד ילדים0- המלאכה תעשה מאליה.
לבריאות
ילד עם ריח זיעה חריףרקריקי
שלום, בני בן שבע מזיע המון (כל השנה ובקיץ עוד יותר) הוא כל הזמן רטוב מזיעה. ובנוסף יש לו ריח חריף מאד של זיעה עד שאני מתקשה להתקרב אליו. ניסינו את חלבין לנוער וגם דאורדרנט של בעלי אך יש עדין ריח מאד לא נעים.
אשמח אם למישהו יש עצות נוספות או מידע על התופעה. תודה.
כדאי לדעתיאנונימי (פותח)
ללכת לרופא ילדים,לא נשמע משהו חמור אבל שווה בדיקה,אני משערת שהוא יתן לכם לעשות בדיקת דם,לפעמים זה קשור לחילוף חומרים בגוף,תבקשו לבדוק את בלוטת המגן...אחת התופעות כשהיא לא מאוזנת היא הזעת יתר,אבל זה לא המדד היחיד,יש עוד סימנים לכך..לפעמים גם עודף משקל גורם להזעה מוגברת ...(עודף משקל ואי יכולת להורידו גם אחד מסמני אי תפקוד בלוטת המגן..)אל תלחצו,פשוט לכו לבדוק.
בנוסף לפלפלת: להרבות בשתיה, מפחית את חריפות הריחאחותואחרונה
בלאגן!!!!!!!!!!!!!!אנונימי (פותח)
הי, אני חדשה כאן בפורום, מנסה לוודא שאני לא היחידה שהבית שלה, מאז תחילת החופש, כל הזמן מבולגן!!, האמת היא שיש לי שמונה ילדים כשהקטן הוא תינוק מקסים ומתוק ויונק בלבד בן 7 חודשים שבאופן ברור מעדיף את השהייה על הידיים שלי ולא של אף אחד אחר. הכביסה, נערמת, הכלים כמעט תמיד במדיח,עד שאני מגיעה לסדר חדרים כבר מגיע הזמן שוב לישון..... ואני כבר לא מכירה את עצמי,לא ממש מוצאת את הרצפה ואני רגילה לבית מסודר ונקי. אין ספק שכל ילד שנולד הוא משהו מיוחד, אבל הקטנצי'יק שלי מיוחד כפליים. האם אני חיה בכוכב משלי או שיש לי עוד כמה שכנות על הפלנטה הזאת??
בלאגן בכיףאנונימי (פותח)
ליולי היקרה... בחרת תקופה נחמדה להתלונן על הבלאגן.... גם חם בחוץ גם חם בפנים הילדים בחופשה {של המורים}.... זה לא בדיוק הזמן שבו הבית אמור להיות מוזיאון. יש לי שתי הצעות בשבילך. הראשונה- זה לשמוח במה שיש ב"ה יש ילדים בריאים וחמודים שמחים ומבלגנים.... דבר שני- מעבר לתפקידים שיש לכל אחד מהם בחיי היום יום לתת לכל אחד תפקיד לימי החופש העליזים על מנת שיהיה אפשר לזוז בבית. אחד אחראי על הנעליים והסנדלים שיהיו במקום. אחד, על המגבות {מהבריכה } שיהיו פרושות ויתיבשו למחר בקיצור כיד הדימיון הטובה. המון בהצלחה תהני נשאר רק עוד חודש וקצת תנסי לנצל אותו בדרך השמחה ביותר שיש. למשל לאסוף את הצעצועים לפי צבעים/ אותיות/ בקפיצות וכ'ו.....
בלאגן בכיף-אבל.....אנונימי (פותח)
בד"כ אין לי בעיה עם בלאגן, הבית שלי לא היה וגם לא יהיה מוזיאון.אבל התחושה הזאת שאני לא מצליחה להספיק גם דברים רגילים היא מתסכלת משהו.... אני יודעת שאני צריכה לעשות איזשהו שינוי מערכתי כמו להרגיל את הקטן לישון לבד,כמובן שבילד שמיני מעמידים אותי בנסיון והוא לא מוכן לקחת מוצץ/בקבוק/אוכל שלא כמו אחים שלו.
נחשוב טוב.... יהיה טוב..... בעזרת ה'!!!!!!!!!!!
אוקי, לא 8 אבל בדרך...אחותו
וגם אצלי יש קטנה בת שנה שמאד מחבבת באופן אישי דוקא את אמא שלה.
איני יודעת מי הגדול אצלך ומה גילו, אבל אצלי כבר מגיל צעיר מאד משתתפים בעזרה בבית.
לקראת כל חופש גדול אנו יובים יחד לתכנן "קיטנת אמא" לימים החופשיים שלי או לשמרטף שנשארת איתם, השנה ננסה קצת גם את הבת ה"גדולה"
לאחר שמתכנני מה נעשה כל יום : יום בישול, הקמת אוהל בחצר, יצירות שונות, יום סרט (במחשב) ,יום מים ( בגיגיות ובריכה קטנה) חפש-את-המטמון (אני מכינה עם צילומים של מקומות בישוב לטובת אלו שאינם יודעים לקרוא) וכן הלאה... ( רק דברים פשוטים!!!) אני כותבת סדר יום מאד מסודר ותולה על המקרר ליד לוח ה"קיטנה" והוא כולל- שעת קימה, ארוחת בקר ותפילה ואח"כ- משימות בבית, רק לאחר מכן הפעילות הכיפית. כל ילד מקבל לפי צורך של אותו היום רק משימה או 2 זה יכול להיות- לפנות זבל, להוריד כביסה או להעביר למייבש, לשטוף כלים של ארוחת הבקר ( כך לא מצטברים) לעזור לאמא בקיפול כביסה, סדר בחדר, סדר בסלון וכד'. במצב כזה- אין הרבה עומב על אף אחד, כולם עובדים יחד וזה יותר נעים וזה מאד מובן לכול---ם שזה חלק מובנה של סדר היום. הבית נהיה "אנושי" ברמה סבירה אחרי כרבע שעה ולא יותר! ואז אפשר להתחיל פעילות. בסדר יום שלנו יש גם שעה וחצי של פעילות שקטה מאד בשעת הצהרים (שיבחרו לבד- סרט, מחשב, חוברות עבודה, לצייר) ככה אני והתינוקת יכולות קצת לישון. בערב- כולם מוזמנים על ידי לפני השינה לסלון וכל אחד מפנה "רק" את חפציו ועוד 3-5 פריטים (תלוי ברמת הברדק...) את חפציהם הם מקבלים בהבנה שהם צריכים ל]פנות ו3 פריטים נוספים זה לא נורא- צעד קטן לילדים, צעד גדול לאנושות וצעד ענקי לאמא שלהם... אנחנו גם אוכלים יותר בחד פעמי בתקופות שכאלה. או בחצר (שהנמלים יטאטו...)
בהלצחה רבה, נשימה עמוקה עמוקה, עוד מעט זה יעבור... (ואז יבואו החגים חחח)
חחח כתבתי בהלצחה,זה נראה כמו הלחצה אבל צ"ל בהצלחה!אחותו
גם אני לא הייתי שמה לב/מתעצבנת על הבאלגןיהודית פוגל
עבר עריכה על ידי יהודית פוגל בתאריך י"ז אב תש"ע 20:55
ודואגת שכולם יהיו שמחים, שבעים, עד כמה שניתן לא רבים וכו'. יעברו יולי-אוגוסט שוב תתפני לבית ולשיגרה. כ"ט
אשרייך! אשרייך שאת מסוגלת. עם זאת אני עדין חושבתאחותו
שיש את "גבול הטעם הטוב" גם בחופש הגדול. ושילדים יכולים לקבל אחריות גם על המראה הכללי של הבית והחדר שלהם.
שיחה מהרבנית קנייבסקי: כשרבקה שלחה את יעקב מפני עשו נתנה בידיו רק לחם לאכול ובגד ללבוש, וכך ניחמה אותנו הרבנית: בימים "קשים" ראוי לזכור את סדר העדיפויות. אוכל וביגוד אלו הדברים הבסיסיים שחייבים להיות (וכאוכל נאמר:לחם. לא סעודות גורמה...) כל השאר- מותרות 
אחחח כמה מנחם...
אחחח כמה מנחם...יולי: נחמת רבים :אחותו
אצלי: 6 כ"י בבית. אמא עובדת (להלן:אני). ו.....שיפוצים!!!
את מתארת לעצמך מה הולך פה???? ( אין מספיק סמיילים כדי לתאר...)
( אין מספיק סמיילים כדי לתאר...) אל תשאלי למה קבעתי שיפוצים לקיץ כי זה לא מה שעשיתי....זה פשוט נמשך ונמשך ונמשך...
עם זאת- ה"קיטנה "שלנו מתאמצת מאד להמשיך לפעול, הילדים ממשיכים לקבל אוכל ( יותר פשוט, יותר קנוי, יותר כלים ח"פ) אנחנו עדין דבקים בסידור הבית באופן משותף למצב סביר כל ערב ( סביר יחסית לשיפוצים- כן?) ו... מתעלמים מהמוווווווווווווווון דברים שלא היינו מתעלמים מהם בעבר. ואמא שלהם? אה... היא עייפה יותר מאי פעם, אהל מאמינה שאלו ייסורים של גאולה כי כנראה שבסוף יהיה כאן בית משופץ
בהצלחה בחופש!
היכן אפשר לרכוש נרות הופי?פפריקה--
התאריכים בפורום רפואה טבעית מעידים על זליגת משתתפים, מישהו/יא כאן תוכל לעזור?
הצילו תולעיםאמא ל-5
האם יש מאכלים שגורמים לתולעים ?
הן חוזרות וחוזרות גם עם השימוש בתרופה
תשובות שתולעים ישנאו:אחותו
1. ישנן 2 שיטות למתן התרופה: הראשונה והמקובלת יותר היא מתן של מנה אחת ועוד מנה לאחר 10 ימים. יש תולעים שצריכות את השיטה השניה והיא מתן של 2 מנות ליום ( בקר-ערב) למשך 3 ימים
2. כשיש ילד חולה בבית כל המשפחה צריכה לקבל טיפול כי יש סבירות גבוהה מאד להניח שזה דוגר במעיים של אחרים והם לא מתפתחות שם אבל בהחלט מעבירות ביצים וכד' . כל המשפחה כוללת הורים וילדים מעל גיל שנתיים.
3. לאכול והרבה- גרעיני דלעת לא קלויים ( הוראתו של דוד קפאח- נטורופט הכותב במקור ראשון - הוא אמר לי את זה אישית כשאצלנו היו חולים)
4. אם את מנסה נר משן שום אז: שינים קטנות, לקלף רק ביד ע"מ לא לפצוע את שן השום עצמה , דבר שעלול לגרום לצריבה חזה בפי הטבעת. אם מציק לילד- לצפות בשמן לפני ההחדרה.
5.לאכול והרבה שום. טוב, לא צריך ככה שן שלמה, אפשר לרסק לכל סלט או מזון
שאוכלים.
הרבה בריאות!
הומאופטיה!! זה סוד הקסם...קיפי.
לכי לסופרפארם.
זה נקרא china או משהו כזה.
סיוט לזכור לת את זה, אבל אצלנו עבד כמו קסם,
ואחרי 3 נגלות של ורמוקס-כפול-2 בהפרש של חודש זו מזו (כי כל פעם חזר)
העלים לנו את התולעים למשך כשנה!!
עכשיו חזר שוב,
והתחלנו שוב תהומאופטיה (ועזר בלי ורמוקס בכלל).
מה הסיוט?
במשך חודש לתת 3 פעמים ביום (ריכוז מסויים)
ואח"כ במשך 3 חודשים נוספים- (מניעה, ריכוז אחר) - פעם ביום (ואסור לחפף, כי אז זה יחזור)
היתרון:
זה בסוכריות קטנות כאלה, אז גם הילד שמח לקבל וגם הוא דואג להזכיר לך לפעמים..
ואגב,
לגבי טיפול בכל המשפחה- יש ילדים שרגישים לזה (יש להם נטיה לקבל) וזה יחזור אצלם שוב ושוב במשך שנים,
וכאלה שפשוט לא רגישים לזה, וגם אם דבוקים לאחים שלהם כל הזמן פשוט לא מקבלים תולעים.
ועוד אגב,
לגבי ההומאופטיה של סופר פארם-
בררתי פעם ורוקחת שם אמרה לי שהסוכריות ההומאופטיות של כל הרשת כשרות, חלביות- אב. חלב נכרי (תלוי אם זה מפריע לך בתרופה, ועוד לילד), ושאם ממסים את זה במים זה בטל ב60...
תולעים חדשות או ותיקותאדם כל שהוא
מגיעות תולעים חדשות, או חוזרות מיד תולעים שלא הצליחו למות/ בוקעות מביצים?
איך יודעים שיש תולעים?רק תפילה
איך יודעים שיש תולעים?
הבת שלי מתעוררת בצרחות כמה פעמים בלילה כבר כמה לילות, זה קשור? אולי יש תולעים????
איך בודקים?
תודה מראש.
כן!אחותו
עלולה להופיע גם בריחת שתן שנסגה.
מס' אפשרויות לבדיקה: כשהיא צורחת פשוט קחי אותה לאור והסתכלי!
לשים בערב לפני השינה וזלין באזור פי הטבעת- גם ימנע קצת את הגירוי וגם יחליקו או ידבקו לשמנוניות של הוזלין
לשים נייר דבק הפוך על התחתון או טיטול כך שכשילד לובש את זה הנייר דבק נצמד בעדינות לישבנו (נייר רק נייר דבק לא מסקינטייפ או סלוטייפ) אם תולעים מטיילות שך בלילה - ידבקו
שיטה אחרונה: בדיקות צואה למעבדה. הבעיה העקרית איתן היא שלא בכל בדיקה חייבות להגיע תולעים ואז יש בדיקה תקינה אך היא אינה מעידה על חוסר תולעים (false negative) לכן בדיקות צואה יש לעשות 3 מצואה הכי מוקדמת בבקר.... מה שלוקח הרבה זמן בד"כ
אגב - תסמינים כמו שאת מתארת לעיתים קרובות הן עילה מספקת לטיפול גם ללא בדיקת מעבדה חיובית.
תודהרק תפילהאחרונה
היא בת שנה וחצי, אז לא אוכל לראות בריחת שתן בחיתול...
והתסמינים של צרחות לא חייבים להעיד אצלה... היא אמנם הילדה הכי מתוקה בעולם () אך די מפונקת וכשהיא בוכה, תמיד זה בא בצרחות(תשאלי את כל השכונה שלי.....).
) אך די מפונקת וכשהיא בוכה, תמיד זה בא בצרחות(תשאלי את כל השכונה שלי.....).במקרה (או שלא במקרה!!) בדיוק הבוקר עשו לה בדיקת צואה, (ללא קשר), אז אולי ייגלו משהו.
תודה רבה, אנסה בע"ה את כל מה שכתבת!!
שלום לכל הבנות,צריכה עזרה במיון גרבייםריבק
מזמן לא הייתי כאן,שלום לחברות הישנות. (דבי חיה ,יוקטנה,והעורכת דין ששכחתי את שמה...הלואי, ועוד ועוד)
אני נתקלת מידי שבוע בבעיה.
ילדי גורבים גרבים בכל ימות השנה, עלי למיין קרוב ל60 גרבים ממידות 23 ועד 38 מידי שבוע!!!!!
מעבר לעובדה שזה המון זמן,
לא פעם אינני מוצאת זוג וכך ישנה מגירה עמוסה בגרבים ללא זוג.
שאלתי- היכן קונים מין פטנט פלטיק שמחבר בין כל זוג במהלך הכביסה?
והאם יש למישהי ניסיון עם זה?
אודה לכן מאוד!
עזרה מביתתיכף6
אצלי יש בבית תורנויות לכל החבר'ה.
ומי שזה תורו באותו יום שאני מחליטה להסתער על הררי הכביסה (תורנות שנקראת: "עזרה עם כביסה נקיה". יש גם תורנות "כביסה מלוכלכת" שזה להכניס למכונה בימים שהבטן היתה משמינה וכו'...), יושב לידי וממיין גרביים (בגיגית מיוחדת שלשם נאספים הזוגיים וה"רווקים)....
ומנסיון? אוספים את ה"רווקים" לתוך שקית מיוחדת ובערך אחת לכמה שבועות-ממיינים שוב.
לפעמים מוצאים ולפעמים... חוזרים לשקית...
אצלנויהודיה מא"י
אני שמה בסל הכביסה את הגרביים מקופלות לזוג. פותחת כשאני מכבסת, תולה כל זוג ביחד, עם אטב אחד, ואז מצמידה אותם כבר כשאני מורידה מהחבל.
החלק הקשה כמובן זה ללמד את הילדים לשים את הגרביים בכביסה ביחד, ולא בבודדים.
הפסקתי להילחם בזהאמא ל-5
קודם כל לגבי הקליפס, לא מוכר לי, נשמע נחמד אבל להתחיל להרגיל את הילדים לשים קליפס על כלזוג, נראה לי מתיש.
מה שאני עושה:
תולה באותו אטב ומיד מורידה ומקפלת לזוג.
הבודדים נשלחים למגירה נפרדת ומידי שבוע עוברת ומסדרת.
יש סלסילה ובה כל הגרביים (במידה ולא הספקתי לקפל והם צריכים) הם הולכים ומוציאים להם את הזוגות שלהם יום לפני או בבוקר, כפי שאמרת יש המון גרביים לכל אחד.
אפשר לאסוף אותם יום אחד לפזר את כל הסלסילה על הרצפה ולעשות תחרות , מי צובר הכי הרבה זוגות וקולע לסלסילה.
אפשר שכל אחד צריך לאסוף רק את שלו וסיים את המשימה.
העניין הוא להעביר אחריות אליהם.
ופשוט לזרוק את הבודדים ללא זוגות ולא לסחוב אותם לאורך זמן, כי זה ממש מתסכל.
ישבמרכולים שקיות רשת עם רוכסן,יהודית פוגל
עולות כמה שקלים בודדים. כל ילד מקבל שקית כזו ומניח בה את גרביו המלוכלכות, את מכניסה את השקיות על תכולתן למכונת הכביסה, הגרביים מתכבסות וגם מתייבשות שם, ועכשיו נשאר רק לך או לילדים לשלוף משם את הגרביים שאת צריכה באותו רגע. זה גם מבטל לגמרי את הצורך במיון כי כל הגרביים של כל ילד נמצאות בשקית הזו. וכך גם ה"זוגות" לא הולכים לאיבוד. מדובר על שקית רשת לבנה בגודל של בערך 30 על 40 ס"מ.
רעיון מצוין,רק שאני מתעצלת לעמוד על כך שהכל ידפוקריבק
חלושעס רק לחשוב על הנאומים שיצאו מפי במשך ימים....
התגעגעתי לתשובות שלך, יהודית!
אולי תני להם שקל לשבוע אם הם עומדים בזהשירק
שקיות גרביים עזרו לי מאוד!!אם הבנים12
אני משתדלת להכניס זוגות יחיד ומיד לקפל ולשים אבל שמצטברים הרבה בודדים אז עושים
"מבצע גרבים" - כולם יחד מחפשים זוגות בכיף. ואח"כ מקבלים פרס אבל העיקר זה הכיף ולא הפרס.
"מבצע גרבים" - כולם יחד מחפשים זוגות בכיף. ואח"כ מקבלים פרס אבל העיקר זה הכיף ולא הפרס.
אצל אמא שליאביגיליאחרונה
לכל אחד יש צבע מיוחד לו, שמסמן כל דבר שדורש סימון.
בגרביים- יש לכ"א סיכות ביטחון עם חוט בצבע היחודי קשור בקצה (ולהשאיר אורך מהחוט כדי שיראו.)
כל זוג גרביים שמורידים- מחברים למעלה בסיכות, ורק כך הוא נכנס לסל.
מי שמצעצל- יכול להשקיע מראש ולהכניס כמה תפרים בצבע שלו לכל גרב בצד הפנימי. ח"כ כל הגרביים מגיעות אליו והוא צרילל להתמודד עם הזיווג.
זה עובד!
בגרביים- יש לכ"א סיכות ביטחון עם חוט בצבע היחודי קשור בקצה (ולהשאיר אורך מהחוט כדי שיראו.)
כל זוג גרביים שמורידים- מחברים למעלה בסיכות, ורק כך הוא נכנס לסל.
מי שמצעצל- יכול להשקיע מראש ולהכניס כמה תפרים בצבע שלו לכל גרב בצד הפנימי. ח"כ כל הגרביים מגיעות אליו והוא צרילל להתמודד עם הזיווג.
זה עובד!