פורום הורות (עמוד 369)

בהנהלת:
שרשור חדש
מה עושים עם המכות שלהם?תיכף6
הצילו! הם הולכים מכות (כמעט)בלי סוף. ואם זה לא פיזי, אז זה מילולי, ואם לא זה ולא זה, אז זאת מילחמה קרה.
אני מנסה לחשוב עם עצמי: האם גם אני כ"כ אלימה. הרי הם מתנהגים לפי מה שהם רואים? איפה אני אלימה?
מה ואיך אני אומרת שאולי בעיני נראה בסדר, אך בעיניהם מתפרש כאלים...
 
אקיצר...
חשבתי שאולי טבלה עם מדבקות תדרבן ותעזור (הם בגילאי 10.5 ומטה). כבר הרבה זמן שלא היתה טבלה כזו בבית (בעיקר כי אני לא הייתי עיקבית).
שאלתי היא: איך להכין את הטבלה כך שתהיה אפקטיבית. שלא תגרום להם להסתובב סביבה כל היום ולהתחיל לריב:"לא מגיע לה כי..." "מגיע לי יותר כי...", וכו'...
איך לעשות את הטבלה משהו חשוב, אך לא... מעיקה?
 
אציין עניין חשוב מאוד: יש גם עיתות שלום ויחסי "מסחר" תקינים. הם כן יודעים לשחק ביחד ולשמוח ביחד. אבל נדמה לי שימי המלחמה גוברים על עיתות השלום...
לדעתי...*תות בננה*
באמת הרבה פעמים ילדים מתנהגים ומחקים את מה שהם רואים בסביבה הקרובה שלהם,
זה לא אומר שאת דווקא אלימה או שהם אלימים מטבעם, אם הם בגילאי גן או ביה"ס יכול להיות שהם רואים ילדים שרבים, ומרביצים והם רואים את זה וזה נכנס להם לתודעה,
 
באמת יכול להיות רעיון טוב לעשות טבלה עם מדבקות, פרסים וכדו',
כתבת שיש לפעמים רגעי שלום אז כדאי גם חיזוקים מילוליים: למשל: "אני רואה שהיום בלל לא הרבצת למרות שהיה לך מאוד קשה"... וכדו'. 
 
תרביצי להם ותגמרי עניין אנונימי (פותח)
 
תתני להם מכות ותגמרי עניין אנונימי (פותח)
 
רעיוןאנונימי (פותח)
אני שולחת את שניהם לחדר ומותר להם לצאת רק כשהם
א. דיברו על העניין (מה הפריע לכל אחד)
ב.פתרו את " מה עושים פעם הבאה שזה לא יקרה",
ג. הם חברים.
כמובן שקדם לזה עבודה משותפת של לימוד איתי איך מדברים על מה שמציק ואיך מסיקים מסקנות
מומלץ בחום!   
חונקולינקה- את מלכה !!אנונימי (פותח)
קודם כל היצמדי לכלל הנחרץ האומר שאין להתערביהודית פוגל
במריבות של הילדים בשום פנים ואופן, אלא אם כן נשקפת סכנה כלשהיא למישהוא מהם. אם תעמדי בזה, חצי מהקשיים שלך יפתרו. ובקשר לטבלה ולכל ענין אחר, ככל שתפגיני יותר סמכות הורית, ויהיה מובן לכולם שאתם הקברניטים של המטוס הזה ואינכם פתוחים לשום מניפולציות ולחצים, הענינים יירגעו וכל אחד ידע את מקומו ותפקידו. ברגע שיהיה ברור מי בעל הסמכות ומי המנהל והקובע הם ילמדו לקבל מרות וגם ירכשו תחושת בטחון שיש מי שאחראי כאן. כי כרגע הם אולי מרגישים שהכל פרוץ וכל דאלים גבר. אבל כשיבינו שהמבוגר האחראי דואג לאינטרסים של כולם בשוויון ובהגינות, הם יוכלו להירגע והכל יקבל צורה יותר הגיונית ונעימה. בהצלחה! 
הבעיה היאנחשונית
"במריבות של הילדים בשום פנים ואופן, אלא אם כן נשקפת סכנה כלשהיא למישהוא מהם."
הבעיה היא, שלי תמיד נדמה שנשקפת סכנה כלשהי למישהו מהם, בעיקר לקטן...  שניהם נולדו פגים, הקטן עדיין קטן, לגדול יש בעיית ויסות תחושתי, ולמרות כל ההשתדלויות וההבטחות שהבטחתי לעצמי שלא אהיה אמא כזו, דווקא כן נהייתי אמא חרדתית. יש לי סיבות טובות, האמינו לי, הבאתי אותם לעולם בשיניים. מה לעשות, מה לעשות / שאני אמא כזאת?
יהודית, קשה לי עם זהרצון הרצונותאחרונה
שמעתי על גישת "עד מצב של פיקוח נפש" וקשה לי עם זה שילדים יכולים להוציא על אחיהם את כל האגרסיביות שלהם בלי בקרה (כי אף אחד לא מת מכמה מכות חזקות בגב או מסריטות). כשהם יודעים שבשלב מסויים (כשזה כבר אלימות ולא צ'פחה) אני מתערבת הם מרסנים את עצמם מראש.
ספר מומלץאמא לשניים
"איך להקשיב לילדים כך שידברו ולדבר לילדים כך שיקשיבו" של אדל פייבר ואליין מייזליש.
 
הספר מתמודד עם כל הדברים שתיארת ועוד הרבה יותר ביחסים בין ההורים לילדים ובינם לבין עצמם.
 
יש בספר עצות מאוד מאוד מועילות וההסברים מלווים בציורים שמקלים על ההבנה.
 
ההסברים קלים וברורים ומאוד ישימים.
 
שווה שווה לנסות!! אצלי זה עשה פלאים!!! ספר עם גישה מאוזנת ובריאה.
 
אני ממליצה בחום!!
 
(אפשר לקחת מהספריה לנסות)
זהירות מטיטול בלילהAvrechit
בעקבות השאלה של אמא שבנה בן 14 ואוהב ללבוש טיטול, נראה לי שחשוב להעלות כאן את הנושא, במיוחד לאור העובדה שהיא ציינה שהיא מכירה עוד אימהות שמחתלות בלילה עד גיל מאוחר מאוד.

בעבר, כשהחיתולים היו מבד והכביסה התבצעה ביד, היו כאלה שגמלו תינוקות מוקדם מדי, ומסתמא יצרו אצלם כל מיני בעיות כתוצאה מכך.
היום, כל כך קל ומקובל לחתל ילדים ואנשים שמוגבלים מסיבות שונות, והמגמה התהפכה לכיוון השני: לא ללחוץ, לא להלחיץ, לא נורא אם הוא עדיין מרטיב, זה נורמלי... ולא חושבים על כך שלא רק גמילה מוקדמת עלולה ליצור בעיות, אלא גם גמילה מאוחרת! לכל זמן ועת. אם ילד בגיל שנתיים עוד לא בשל, צריך לחכות. אבל לא לאחר!

בנוגע לגמילת לילה, צריך להבין שילד לא ייגמל בלילה אם הוא לא ירצה להיגמל. אם הוא לא יידע שזה פסול, הוא פשוט ימשיך להרטיב - למה להפסיק אם זה לגיטימי?!
היה פה פעם שרשור שבו אמהות כתבו שיש להן ילדים שאפילו בגיל 8, בכלל לא מפריע להם שהם מרטיבים בלילה.
תפקידנו כהורים, ללמד ילדים נורמות תרבותיות! לא, לא להלחיץ, וכמובן מאוד להיזהר בנושא כה רגיש. אבל לא לתת לילד הרגשה שזה בסדר גמור שהוא מרטיב בגיל מאוחר!
יש לעשות את מירב המאמצים שזה לא יקרה: לקחת אותו בלילה לשירותים, להתייעץ עם מומחים בנושא ועם אמהות מנוסות, להבטיח לו תמריץ כלשהו אם יקום יבש.
אצלנו, היה ילד עם תקופות יבשות ותקופות רטובות. בשלב מסויים, אמרנו לו שאם זה ימשיך הוא יצטרך לישון עם טיטול (בן 6). זה כבר ממש הבהיל אותו, למרות שהצגנו את זה לא כעונש חלילה אלא שזה לטובתו, הרי לא נעים לו באמצע הלילה לקום ולהחליף הכל. והוא הפסיק.

אני לא אומרת שזה תמיד כה פשוט. לעתים הבעיה היא זמנית, למשל מצב מסויים של לחץ שלא ניתן לטפל פה (למשל מישהו חולה ח"ו וההורים בקושי מתפקדים בבית, כך שבטח אין להם אפשרות לטפל בילד). ובמקרה כזה נראה לי הגיוני לשים טיטול עד לפתרון הבעיה. אבל לא להשאיר את זה ככה ולחשוב שזה יעבור, אלא לטפל! אם זו טראומה או מצב מלחיץ, אז לטפל מהשורש.
תודה על המידע המועיל.אנונימי (פותח)
ואם כבר, אז שאלה....אנונימי (פותח)
הבת שלי בת שנתיים וחודשיים גמולה כמעט לגמרי (מפספסת פעם בהרבה זמן).
בלילה ובשנת הצהרים היא עם טיטול.
מה עושים עם זה? מתי יודעים שצריך כבר להוריד ואיך נמנעים מפספוסים רבים?
תודה
לדעתיחילזון 123
את צודקת שזו דרך בעייתית לשים טיטול בגיל מבוגר כ"כ (כמו 6 או 8)
אבל גם לאיים בלשים טיטול זה לא בדיוק גישה מכבדת ומלמדת לעצמאות לדעתי.
אם הילד מרטיב אז שידע שהוא בבוקר קם רטוב ומחליף בגדים וסדין אולי, וזה הכל. זה הפועל היוצא של העניין. לא נראה לי שאיומים יעזרו פה.
אז אולי תתנו עיצות!אנונימי (פותח)
כבר פתחתי פעם שרשור בנושא
ועכשיו אנחנו בלי טיטול, עם הליכה לשרותים באמצע הלילה ועדיין המון הרטבות!
אני בעיקר מרחמת עליו שהוא קם רטוב, מסכנצ'וק כזה. (אמא פישתנתי... )
אני לא יודעת אם זה קשור אבל, במשך היום הוא כמעט אף פעם לא הולך לשרותים מיוזמתו
אלא כשאני רואה שהוא עצבני (זה סימן שהוא צריך) אני לוקחת אותו (כמעט בכח) לשרותים.
מה יהיה ?
הכי חשוב לא להכנע!! לא להלביש טיטול!!אמהית
מהנסיון שלי, אפילו שלפעמים זה ממש אבל ממש מיאש, ומתסכל כל פעם לקום להחליף מצעים - לא להכנע ולהלביש טיטול - פעם שניה יהיה הרבה יותר קשה....
 
אצלי, מיד כשנגמלו סופית ביום - הורדתי גם לילה. יש תיסכולים אבל זה ב"ה הוכיח את עצמו.
 
עיצות:
1. להגביל שתיה לפני השינה. הילדים כבר יודעים - שותים בארוחת ערב, ואחר כך אחרי האמבטיה מי שצמא מקבל טיפטיפונת בכוס, לא יותר. והאמת שהם לא צמאים כי שותים הרבה בארוחת ערב.
2. שלא יהיה להם קר בלילה, לא להגזים עם המזגן. ואם צריך אז פיגמה ארוכה!
3. כשממש ממש לא הולך אז להעיר אחרי כמה שעות שינה.
 
אין ספק שילד שקם יבש ומקבל פידבק חיובי זה עושה לו את זה, נורא כיף לקבל חיבוקי בבקר "וואו איזה גדול אתה יבש"!!!
 
אני מסייגת את הנ"ל בידיעה שיש ילדים שאצלם זו ממש בעיה - לפעמים זה תורשתי. אבל בשביל זה יש מטפלים מוסמכים. עד כמה שאני יודעת אפשר ללכת לטיפול כבר מגיל 5.
 
תגובותAvrechit
טרייסי: פיזיולוגית, אדם לא עושה את צרכיו מתוך שינה. מי ששנתו עמוקה, ייתכן שיתעורר, יעשה ויחזור לישון בלי לזכור את זה, כמו שיש אנשים שאפשר להעיר אותם ולדבר איתם והם יענו באופן הגיוני, ואחר כך לא יזכרו את זה. זאת אומרת שילד שהוא גמול ביום, בד"כ לא יעשה מתוך שינה, ואם הוא קם עם חיתול רטוב - זה בדרך כלל מה שהוא עשה כשהוא התעורר. מיד אחרי שגמלתי ביום, שמתי לב שהם קמים עם חיתול יבש, ופשוט הורדתי אותו גם ללילה.
 
חילזון: כאמור, לא הצגנו את זה כאיום אלא כ"פתרון" לבעיה. ובמאמר מוסגר אציין שלא היתה לי כל כוונה ליישם את זה... כפי שכתבתי קודם, במקרה הזה ה"איומים" כן עזרו והילד הפסיק להרטיב. כי זה גרם לו להבין עד כמה ההרטבה היא תינוקית ולא מתאימה לו. לפני כן, היה מקרה שהוא רצה לישון אצל חבר, ושאלתי אותו: מה אם תפספס? אז הוא אמר בפשטות: מה הבעיה, אמא שלו תחליף לי את המצעים והפיג'מה...
מהאמירה הזו הבנתי שהוא לא קולט שהוא אמור לא להרטיב, שזה דבר פסול ומבייש.
 
תמר: אם הוא לא הולך מיוזמתו באמצע היום, איך הוא יילך באמצע הלילה? לא כתבת בן כמה הוא, אבל אני מבינה שרק לא מזמן הורדת לו טיטול. אני באופן אישי לא הייתי מורידה טיטול בלילה עד שהוא הולך ביום מיוזמתו.
מה הוא עושה בגן?
אני מציעה לך לבדוק איתו אם יש משהו שמרתיע אותו מללכת לשירותים. למשל, אולי הוא מתקשה לכוון, או מסתבך עם הציצית? (זה קורה להמון בנים, במיוחד אם הגמילה נעשית סמוך לזמן שהתחיל ללבוש ציצית).
 
אמהית: יישר כוח על העצות! אגב, שמעתי שרצוי לא להגביל יותר מדי את השתייה בלילה, כי אז עלול לקרות מצב שהילד יחשוב על השתיה וזה רק יחמיר את המצב. מלבד זאת להצמיא ילד זה ממש התעללות... הכי טוב לעשות כמו שכתבת שאת עושה, לתת הרבה בארוחת ערב ואחר כך טיפ טיפונת בכוס.
 
 
לשים לילד טיטול בלילה, משדר- אתה קטןאמא ל-5אחרונה
לי יש שני ילדים שעד עכשיו- 3.5 ו-6 הרטיבו בלילה, לסירוגין, לא חשבתי לרגע לשים טיטול וכששאלתי את הקטנה אם היא רוצה (סתם סיקרן אותי) היא צחקה ואמרה , מה פתאום.
 
ממש לאחרונה, שניהם נגמלו לגמרי, אולי מזג-האויר החמים, אולי כי אני מעירה את הקטנה באמצע הלילה, הבן לא משתף פעולה באמצע הלילה.
יש להם אח בן שנה, גם זה משפיע על הרצון להיות עדיין קטנים.
 
בכל יום להחליף 2 זוגות מצעים חורפיים ולכבס שמיכות, זה לא תענוג גדול, שלא נדבר על מקלחת חורף בבוקר, אבל התגובות שלי אף פעם לא היו חריפות, פשוט , קום ונחליף, אין מצב שילד עושה את זה בכוונה, נראה לי משפיל ומבלבל לשים טיטול לאחר גמילה ביום. 
מה עושים עם המכות?תיכף6
הצילו! הם הולכים מכות (כמעט)בלי סוף. ואם זה לא פיזי, אז זה מילולי, ואם לא זה ולא זה, אז זאת מילחמה קרה.
אני מנסה לחשוב עם עצמי: האם גם אני כ"כ אלימה. הרי הם מתנהגים לפי מה שהם רואים? איפה אני אלימה?
מה ואיך אני אומרת שאולי בעיני נראה בסדר, אך בעיניהם מתפרש כאלים...
 
אקיצר...
חשבתי שאולי טבלה עם מדבקות תדרבן ותעזור (הם בגילאי 10.5 ומטה). כבר הרבה זמן שלא היתה טבלה כזו בבית (בעיקר כי אני לא הייתי עיקבית).
שאלתי היא: איך להכין את הטבלה כך שתהיה אפקטיבית. שלא תגרום להם להסתובב סביבה כל היום ולהתחיל לריב:"לא מגיע לה כי..." "מגיע לי יותר כי...", וכו'...
איך לעשות את הטבלה משהו חשוב, אך לא... מעיקה?
 
אציין עניין חשוב מאוד: יש גם עיתות שלום ויחסי "מסחר" תקינים. הם כן יודעים לשחק ביחד ולשמוח ביחד. אבל נדמה לי שימי המלחמה גוברים על עיתות השלום...
נושא בוערראו כי טובאחרונה
ואצלי הם רק בני ארבע וחצי ושנתיים וחצי.
יש את החוברת "ילדות שניה" (נדמה לי) של ראש יהודי, שם מתייחסים למריבות בין אחים, מאוד חשוב!
אין לי עצה איך להתייחס או איזו טבלה לעשות, כי אצלי טבלאות לא מחזיקות מעמד הרבה זמן.
מה שכן עובד אצלי זו תעסוקה חיובית.
פשוט להעסיק אותם כל הזמן בפעילות שהם אוהבים וטובים בה.
לחפש גם פעילות שיוכלו לעשות יחד בכיף ואז לשבח על כך.
הרבה תפילות.
תתפללי על העתיד, שלמרות המריבות יגדלו להיות אחים טובים וחברים טובים.
אלימות בין אחים.תיכף6
הצילו! הם הולכים מכות (כמעט)בלי סוף. ואם זה לא פיזי, אז זה מילולי.
אני מנסה לחשוב עם עצמי: האם גם אני כ"כ אלימה. הרי הם מתנהגים לפי מה שהם רואים? איפה אני אלימה?
מה ואיך אני אומרת שאולי בעיני נראה בסדר, אך בעיניהם מתפרש כאלים...
 
אקיצר...
חשבתי שאולי טבלה עם מדבקות תדרבן ותעזור (הם בגילאי 10.5 ומטה). כבר הרבה זמן שלא היתה טבלה כזו בבית (בעיקר כי אני לא הייתי עיקבית).
שאלתי היא: איך להכין את הטבלה כך שתהיה אפקטיבית. שלא תגרום להם להסתובב סביבה כל היום ולהתחיל לריב:"לא מגיע לה כי..." או "מגיע לי יותר כי...", וכו'...
איך לעשות את הטבלה משהו חשוב, אך לא... איך לומר? מעיק?
אשמח לעצות מחכימות.
גמילה מטיטולאנונימי (פותח)
שלום וברכה,
הילד שלי בן שנתיים ותשעה פיקח ונבון (בן בכור)
ניסיתי להוריד לו את הטיטול כמה פעמים והוא מתנגד לכך בכל תוקף
הוא רק בוכה שהוא רוצה ללבוש טיטול וזהו
הוא מאוד התרגש לקנות תחתונים וישבנון ולשבת על זה עם בגדים אבל הוא בשום אופן לא מסכים להוריד את הטיטול. ניסיתי בהסברים וסיפורים, בפרסים וכו' ושום דבר לא עוזר
הוא רק מדבר על זה שהוא רוצה לעשות בטיטול וזהו.
פעם אחת הוא הסכים להוריד אותו אבל אחרי זה הוא רק בכה שהוא רוצה ללבוש אותו חזרה
מבחינה שכלית וכל הבחינות האחרות הוא בשל לגמרי (להבנתי)
אגב - בגן שלו כמעט כולם גמולים

מה לעשות איתו? לחכות שהוא יבקש להוריד? אם הוא פוחד עכשיו מלהיות בלי טיטול השאלה היא אם בהמשך הוא לא יפחד יותר...
להוריד לו למרות שהוא לא רוצה איזה יום ולבלות איתו ככה?

 

תודה מראש!


לדעתירצון הרצונות
גם לי היה ילד שבגיל שנתיים ו- 11 חוד' בכה בכי קורע לב שהוא לא רוצה להוריד את הטיטול.
חודשיים אח"כ הוא רצה ונגמל ביום אחד...
אני לא בעד ללכת נגד הילד אחרי הכל ילד בגמילה צריך הרבה רצון משלו כדי לא לפספס וללכת לשירותים כשהוא צריך.
עוד קצת סבלנות כשזה בא ממנו זה צ'יק צ'ק!אם הבנים12
מסכימה ומדגישהקיפי.
שחשוב לא לנדנד לו כל הזמן. :אולי בכל זאת?? אתה כבר נורא גדול!"
כי זה רק מכניס אותו ללחץ וליותר אנטי.
לתת לו להחליט לבד מתי מתאים לו, ורק להזכיר בעדינות שקיימת האפשרות, בלי ללחוץ.
(או להגיד דרך אגב: "כשתהיה גדול וכבר תעשה רק בשירותים ולא יהיה לך טיטול,..." שיהיה לו ברור שהוא יפרד מהטיטול מתישהו וזה רק עניין של זמן ושל החלטה שלו)
מצרפת לך שירשור מצויין בדיוק בנושא הזהקרנלהאוראחרונה
מפורום הורים באתר לייף סנטר. נראה לי שתוכלי לשאוב משם מידע והשראה. בהצלחה.
שאלה להורים לילדים בגןאמא ל-5
אני גננת
לאחרונה העלתה אחת האימהות טענה מסויימת, לגבי תשלומים בגן (לא מעון)
אשמח לשמוע מה מקובל אצלכם בגן ומהי עמדתכם בנושא.
השאלות שלי:
 
האם יש חוגים פרטיים שההורים משלמים? כמה?
האם יש גבייה נוספת מעבר לסל-תרבות(הצגות) , הוצאות כלליות (בערך-200 ש"ח לשנה)
 
מתנה לגן?צוות?סוף שנה
קבלת מתנות ביום הולדת ומתן מתנה לגן.
טיולים/הסעות?
 
מי מחליט על הסכום? במידה ויש הורה שמתנגד- מה עושים? הרוב קובע , או שפשוט אסור לגבות.?
 
עד כמה חשובות לכם מתנות מהגן?
תודה רבה, זה יעזור לי מאוד
תשובה מאמא לילד בגןs83
בני נמצא בגן-ת"ת פרטי אז אולי זה קצת שונה מגן ממ"ד עירוני
 
שילמנו השנה קופת גן - 600 ש"ח למתנות לילדים בחגים, חוגים (נראה לי 2 חוגים: טבע וג'ימבורי), מתנת יומולדת לילד ואולי עוד כמה דברים לא זוכרת בדיוק.
בנוסף שילמנו 61 ש"ח על טיול ו-35 ש"ח נוספים למסיבת סוף שנה.
 
מתנות לצוות - 30 ש"ח (גננת, סייעת, מלמד וריטמיקאית)
 
את הסכום קבעה הגננת (למעט מתנה לצוות) וכמובן שיש הורים שלא שילמו, אבל לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות בנדון.
 
מהי עמדתי? מוסדות חינוך זה עסק יקר!
 
בהצלחה!
עונהאמא מסורה
אמנם הגדול שלי רק בשנה הבאה עולה לגן, אז לא יודעת להגיד לך מה מקובל.
 
לדעתי- חוץ מהתשלום הקבוע לגן+ תשלומים לטיולים (אם זה לא כלול בתשלום השנתי), מה שמקובל במקום אחד יתכן שלא יהיה מקובל במקום אחר ולכן, לא בהכרח שזה יעזור במקרה הזה.
 
נראה לי שמה שמחוץ לתשלום הקבוע וההורים/ ועד הורים רוצים- זה צריך להיות מתוך תשלומי הורים.
אם יש חוג שמתקיים במהלך שעות הפעילות הרשמיות של הגן- יתכן שיהיו הורים שירצו, אבל כלכלית לא יכולים ואז צריך לבדוק מה עושים בכזה מצב, קשה לחייב הורה לדבר שהוא לא חלק מהמסגרת ומצריך ממנו תשלום נוסף, מצד שני חבל שהילד יפסיד רק בגלל זה.
 
אני זוכרת מאחים שלי- שילד שיש לו יום הולדת צריך להביא מתנה לגן, זה יכול להיות משחק שעולה 20-30 ש"ח, לא צריך להפריז ולא צריך לבקש משחקים/ ספרים יקרים, רק בגלל שלגן אין תקציב לקנות את זה.
 
מתנה ליום הולדת- הכוונה לתת מתנה מהגן למי שיש לו יום הולדת, או שהילד שיש לו יום הולדת מביא מתנות לילדים בגן (חוץ מהמתנה לגן)?
אם זה מתנה מהגן, צריך לדבר עם ההורים בתחילת שנה אם הם רוצים כזה דבר ואם הרוב מחליט שכן, לקבוע סכום שההורים ישלמו למטרה זו והסכום שיתקבל למטרה זו, ישמש אך ורק לזה (לחלק את הסכום שמתקבל למס' הילדים).
אם זה מתנות לילדים בגן- שכל הורה יחליט בעצמו כמה הוא מוציא לצורך זה, ויקנה את המשחקים הפשוטים שעולים כמה שקלים בודדים.
 
אולי כדאי, בתחילת שנה למנות שניים- שלושה הורים שהם יהיו הוועד ואחראיים על גביית התשלומים השונים (בעיקר מתנות לצוות, זה לא נראה לי שייך שגננת תאסוף כסף למתנות של הצוות), וכך הפנייה תבוא מהם ולא מהגננת, יתכן שברגע שזה יבוא מהצד של ההורים. תהיה פחות התנגדות מאשר אם זה בא מהצד של "הנהלת" הגן, כלומר הגננת. ואם יש התנגדות, אם ההתנגדות באה מרוב ההורים- צריך לשקול שוב, אם זה הורה ספציפי, אין מה לעשות, תמיד יהיו כאלה שמה שלא יעשו לא יתנו את הכסף או רק לחלק הדברים, גם אם זה סה"כ לטובתו של הילד שלהם ובמקרה כזה צריך לחשוב מה עושים, האם לא לתת לילד להנות כיוון שההורים שלו לא שילמו או שתהיה "קופת צדקה" שתממן מצבים כאלה, כי כמובן זה לא צריך לבוא על חשבון אחרים.
 
באופן כללי, אסור לשכוח שכמה שאת רוצה בתור גננת, לתת לילדים דברים ולצ'פר אותם, מישהו צריך לממן את זה. רוב רובם של ההורים עובדים קשה כדי להביא פרנסה הביתה ובד"כ יש להם יותר מילד אחד וככל שהילדים גדלים ההוצאות גדלות וא"א לבקש מההורים על כל תוספת תשלומי הורים.
את בתור גננת צריכה לחשוב, אם יש וועד הורים אז ביחד איתו, על מה א"א לוותר (למשל- טיול- שניים במהלך השנה/ מסיבות) מה חשוב יותר, איפה אפשר לצמצם הוצאות, כדי שלא כל דבר יצריך הוצאה כספית של ההורים, בסופו של דבר זה מצטבר לסכומי עתק שההורים מוציאים ובד"כ זה בשביל דברים שאולי יעזרו לגון השגרה אבל הם לא מאוד הכרחים.
 
אני באופן אישי, לא עובדת בשביל לממן את כל ההוצאות של הגן שהתשלום הקבוע לא מכסה ושהגננת החליטה ש"כך זה צריך להיות".
שמעתי מחברה שעבדה פעם בתור סייעת בגן ששמעה הורים שבאים בטענות לגננת למה אין יצירות מיוחדות כמו שעושים ב... אני מעדיפה שתעשו את הדברים הפשוטים בלי חוגים/ תרבות שלא מצריכים כמעט הוצאות ולא תגרמו לי לפשוט את הרגל. 
ועד הוריםחלושי
בכל מקום יש את הנורמות המקובלות. באופן כללי אני חושבת שמעבר לתשלום הכללי (תמי שכלול) שמשלמים לגן (נע לפי מה ששמעתי בין 200 ש"ח ל700 ש"ח), מן הראוי לתת לצוות העובד עם ילדינו מתנה בסוף שנה כהכרת הטוב, ואת הסכום הזה מחליט ועד ההורים, מי שיש לו השגות בנושא יכול לפנות אליהם.
הגננת של בתי בחוכמתה עשתה מחברת הוצאות לגן וכל הורה שחפץ בכך יכול לראות בדיוק לאן הלך הכסף שלו.
הבהרה לדברים שליאמא מסורה
המשפטים האחרונים שלי, לא כוונו חלילה ספציפית אליך, אמא ל-5, אלא למדיניות הכללית בחלק מהגנים שהולכת וצוברת תאוצה שצריך "לשכלל" את הפעילויות ולהשתמש בדברים יקרים/ אטרקטיביים יותר ומה שחורג מהתקציב של הגן- ההורים משלימים מכספם.
 
אני ממש בעד לחזור לתקופה שלנו- שההורים כמעט לא הוציאו כספים, מעבר לתשלום הקבוע והיתה לנו ילדות מאושרת ולא הרגשנו שחסר לנו משהו.
 
תשובה ממשפחה ברוכת ילדיםאחותו
חשוב לציין משפחה ברוכת ילדים כי לדעתי זה מאד משפיע על חישוב הוצאות הבית
1. לא , אין חוגים בגן. יש מגוון חוגים אחה"צ וההורים מחליטים על מה יוציאו כספם( ספריה פעילה/ ריתמיקה/ יצירה וכד')
2.אין גביה נוספת פרט לדמי שכלול
3. מתנת סוף שנה- השנה שילמנו לועד ההורים בין 10 ל14 ש"ח כל הורה, ( בן של 30 ילדים זה מגיע לסכום מכובד דיו ע"מ לקנות מתנה מכובדת לגננות וסייעות. לדעתי יותר חשוב הברכה שמגיעה עם המתנה מאשר המתנה עצמה).
4. מתנות יום הולדת מהגן - ערכן כ5-10 שקלים לילד להערכתי ואפשר לשמח ילד בקלות בסכום שכזה (טושים, אקדח מים, יצירות שונות וכו')
5. איזה טיולים והסעות? מדובר בגן, לא? אצלנו לא זכור לי טיול שכזה פרט לטיול אחד בשנה אולי שניים. אז שילמנו רק עבור הסעה (25 אם אני זוכרת נכון) כי זו היתה נסיעה לפעילות בהמועצה אירגנה. ובכלל יש הרבה מקומות נחמדים וזולים לקחת ילדים (פינת חי ולא גן חיות לדוג'- הוא הרבה יותר זול.
6. הסכום נקבע ע"י- גננת בהתיעצות עם ועדת חינוך (או בעצם הפוך), גם ועד הורים של הגן אומר דעתו. ואין לי מושג מה עושים עם מי שמסרב (המחירים כ"כ סבירים שכנראה אין ממש סרבנים). אני יודעת שפוטרים מי שידוע כנתמך.
7. דעתי על מתנות- כבר כתבתי: זולות ונחמדות. הלב חשוב יותר
 
אגב, נשמע גן תפרני מחריד אבל הגן שלנו מ-ד-ה-י-ם, גננות מקסימות, ילדים יוצרים יצירות מופלאות מחומרים ממוחזרים (אגב, גם חסכון, שיביאו את כ---ל הזבל היבש מהבית, מדהים מה אפשר ליצור!) הם לומדים נהדר, עושים חוברות עבודה בהתאם לגילם והכי חשוב- שמחים בצאתם וששים בבואם!
 
בהצלחה
תודה על התשובותאמא ל-5
אצלנו בגן גובים 600 ש"ח לשנה וזה כולל חוג אחד ומתנה לגן- הצוות לא מקבל -אנחנו לא מסכימות, המתנה נקנית לגן  (טיפ-500 ש"ח)
 
גם אני בגישה של פשטות, אני משדרת את זה להורים במתנות פשוטות מעשי ידיהם ממחזור כמובן.
 
הבעיה מתחילה עם ועד הורים שלא מוכן לוותר להורה שלא שילם (ויכול לשלם, כפי הנראה)
אני רוצה לוותר, הם לא. הם חוששים שזה יגרור הורים אחרים, למרות שמשרד החינוך מציין שאין חובה לשלם, אבל ההורים רוצים לשלם כדי שילדיהם יהנו מחוג, חומרים ליצירה (200 ש"ח לשנה- הרשות לא נותנת הרבה).
עכשיו אני די נקרעת בין ההורים, כיוון שהם גובים ובשנה הבאה אמנה גם גזבר שינהל את קופת הכספים, מכאן שניהול הכספים וגבייתו לא בידיי- הדילמה שלי היא האם אני יכולה לפתור הורה מלשלם? או ששוב זה נתון בידי ההורים כמשלמי התשלומים.
ועד הורים הוא גוף "חיצוני"אחותו
וטוב לך שכך, שיהיה להם גזבר משלהם אם הם רוצים.
אין שום אפשרות חוקית להכריח הורה לשלם תוספות ואין שום רשות למנוע ממנו השתתפות בפעילות השגרתית של הגן ( וגם בחוגים- אלא אם כן הם אחרי שעות הגן ולא במהלך שעות אלו). גם אם נראה לועד ההורים שיש הורה שיכול לשלם זה עדין לא מתיר להם לקבוע לאותו הורה מה סדר העדיפויות שצריכות להיות לו ביחס לכסף האישי שלו.( לא תמיד מה שנראה לעין הוא מה שנסתר ממנה...) ולא באתי לדבר כאן על הורים שממש "מופרעים" וחסרי אחריות מבחינה כלכלית. (ואם ועד הורים רוצה לחנך אותם שישלח להם את "פעמונים"...)  אל לנו לשכוח שבהרבה מועצות גם הגנים כבר לא מסובסדים ומשלמים גם כך כ700 ש"ח לחודש-חודשיים . מה קרה שנוסיף? אוניברסיטה? יש לכל משפחה בליח עין הרע מספיק הוצאות וכל אחד יחליט מה חשוב לו. לפעמים מאבדים פרופורציה ושוכחים, שעם כל הכבוד לצוציקים שלנו, את צרכי ההתפתחות שלהם ניתן להשיג די בקלות, אח"כ ישנם תשלומים לא מבוטלים לדברים מהותיים יותר להמשך החיים- ישיבות , אולפנות, מורי עזר, חוגים מחוץ לשעות הלימודים, הוצאות רפואה אם צריך, הורים זקנים שצריך לתמוך בהם (גם זה עולה הרבה כסף) וכמובן גם: ביגוד, חשמל, כביסות, לפעמים תרופות ל"ע, ועוד כהנה וכהנה. כל אחד- יפשפש בכיסו ובמעשיו ואנא, ידחוף עצמו החוצה מכיסו של השני.
 
טוב לך שועד הורים יטפל בכסף- ככה את נשארת לגמרי מחוץ לעסק הלא נעים הזה.
אמרת יפהאמא ל-5
אבל נגדת את עצמך בסוף.
אני חושבת כמוך לגבי העול הכספי שיש להורים (גם אני אמא ל-2 בגן, ועוד)
חשבתי שזה עניין ההורים ואוכל לא להתערב , אך החלטתי שלא אעמוד מנגד ואתן להם ללחוץ הורה מסויים יתר על המידה.
לכן הודעתי באופן נחרץ שאני לוקחת את הטיפול עם האמא הזאת לידיי ונראה שאצטרך להילחם על כך עם הועד, הם רוצים להיכנס לריב, לא נעים למרות שאיני מנהלת את הויכוח הזה.
לא פשוט בכלל, אבל אני מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות ואחרת זה ינגוד את אופיי ואת אופי הגן אותו אני מייצגת.
תודה, עזרתם
אצלנוראו כי טוב
גבו 430 ש"ח, כולל 30 ש"ח שועד הורים גבה למתנות לצוות בסוף שנה (ויש צוות מכובד), אך הדבר התאפשר בשל מס' גדול של ילדים בגן וזה הוזיל את הסכום לעומת שנה קודמת.
הסכום כלל תשלום לריתמיקאית, מתנת יום הולדת לכל ילד ומימון לסעודת ר"ח מידי חודש.
אני יודעת שלא כולם יכולים וגם אני לא עשירה, אך בשביל חוויה מדהימה כזו - הייתי מוכנה לשלם יותר, אפילו על חשבון לחם וחלב.
מה לגבי הורים שלא יכולים? נראה לי שכמו בבי"ס צריך לתת להם הנחה ולנסות לגייס עבורם עזרה כספית כדי לשלם מה שצריך. 
חולקת עלייך בעניין המתנות לגננותAvrechit
300 ש"ח נשמע לי מעט מאוד עבור מתנות לגננת, לסייעת, ולמחליפות - ולא ציינת אם יש בנות שירות, מלמד וכו'.
גם לי יש כמה ילדים בגן, והאמיני לי שאנחנו חיים מאוד בצמצום, מתנה ליום הולדתי מבעלי לא תעלה על 50 ש"ח (וגם זה לא כי אני אומרת לו שלא יקנה, חבל על הכסף).
ואף על פי כן אני מאוד מתרגזת על הורים שטוענים ש-15 או 20 ש"ח זה הרבה עבור מתנה לנשים (או אנשים- המלמד...) שהשקיעו את הנשמה בילדים שלנו במשך שנה שלמה, קרעו את עצמם בעבודה שהיא קשה גם פיזית וגם נפשית, הכינו המון גם בבית בזמנם ה"פנוי", ולא התעשרו מזה במיוחד.
הברכה חשובה מאוד - זה נכון. ובכל זאת, לדעתי חשובה מאוד גם המתנה, שתהיה משהו מושקע ומשמח מאוד, שכשהגננת תראה אותו עומד או תלוי בבית זה ייתן לה כוח ותזכורת שההורים ממש מעריכים, ולא קנו איזה פיצ'פקע כדי לצאת ידי חובה.


תחשבו לבד, האם באמת מתנות קטנות שימחו אתכן באותה מידה כמו מתנות גדולות, אבל גדולות כאלה שמרגישים שהנותן חיפש משהו שממש תאהבי.
15 שח כפול 35 ילדים=525שחאחותו
לחלק ל2 גננות ו2 סייעות (כמובן שגננת אם מקבלת מתנה גדולה מגננת משלימה, כנ"ל לגבי סייעות) משאיר מעל 150 ש"ח לגננת אם וכ90-100 שח לכל השאר. אם יודעים היכן לקנות זה בהחלט יכול להיות מאד מכובד   
 
 
 
אוקיי, עכשיו הגדלת את הסכום...Avrechit
קודם אמרת 10-14 ל30 ילד.
בקיצור, אני מסכימה עם הסכומים שהצעת למתנות, אבל הקוראות צריכות לקחת בחשבון שאם זה גן של פחות ילדים (35 זה המון! אמא'לה!) ו\או יותר אנשי צוות (כאמור בנות שירות, מלמד, לעתים הגננת יצאה לחופשת לידה ואז צריך לקנות גם לה וגם למחליפתה), אז מתבקש לשלם יותר מ-15.
מתנה לגן ולא לצוותאמא ל-5
אנחנו מתעקשות שיקנו מתנה לגן ולא לצוות.
 
אני לא צריכה שיתנו לי מתנה אישית, כך טענה גם הסייעת והרתמיקאית.
אצלנו גבו 25 ש"ח לילד , בגני 23 ילדים. קנינו טיפ חדש ב-500 ש"ח.
אם ההורים ממש מתעקשים אפשר לקנות משהו לצוות שישמש בגן, כמו קומקום חשמלי, כוסות, סט קפה סוכר וכד'.
כך אנחנו דוגלות.
ובאמת באמת הברכה הכי חשובה והוקרת התודה.
גם 30 ילדים יוצא סכום מכובד אצלנו יש 32 בלעה"ראחותו
וגם ב70 ש"ח יש מתנות מבוכדות. (אם הגן קטן אז ההורים "אכלו אותה" וישלמו יותר?)
חישבי מה היית רוצה לקבל,יהודית פוגל
מה ישמח אותך ואת הצוות באמת ולפי זה הכוויני את ההורים, ישירות או דרך צד שלישי.
כאמא וכגננת.....חמסה עלינו
בשנים האחרונות אני גננת משלימה כך שנחסכה ממני כל מועקת התשלומים וכו'.
דבר ראשון: לך כגננת אסור בתכלית האיסור (!!!!!) לאסוף כספים לגן, גם אם זה לחוגים וכו'- הדברים צריכים לבוא מטעם ההורים. יצירות יפות הן לא ע"ח ההורים זה מהתקציב.
אני בתחילת שנה באספת ההורים הראשונה הצגתי להורים באופן כללי מהן העלויות שצריכות להיות עבור ריתמיקה- (וההורים רוצים אז הם צריכים לשלם....) ועוד כל מיני שהסברתי להם שזה להחלטתם- למשל: מתנת יום הולדת: האם לחלק הפתעות לחברים וגם שהחברים יביאו מתנות, או לקבל מתנה (משחק קופסא) או לתת מתנה לגן- כל האופציות עמדו לנגד ההורים והם החליטו.
עכשיו, לפני אספת ההורים הודעתי עליה וכתבתי- שיתקבלו החלטות שכוללות את כולם, לכן מי שרוצה להשפיע שיגיע...
 
בסוף האספה נבחרים/ מתנדבים הורים לועד. והם אלו שעשו את החשבון כמה לגבות ועל מה בהתייעצות איתי- למשל: ריתמיקה, מתנת יום הולדת, סכום לצ'ופרים, מתנת סוף שנה לילדים,ארוחת ר"ח (וכמובן הכל נתון לשיקולם) אני הצעתי לגבות כספים מראש להכל ושלא אצטרך במהלך השנה לבקש: פרות יבשים לט"ו בשבט, משלוחי מנות, אוכל לר"ח פשוט ערכתי קניה מרוכזת. וכו'. הכל היה כלול. ובסה"כ ההורים שילמו 300 ש"ח לשנה!
בניהול נכון של הכספים וללא בזבוז נשאר בסוף השנה סכום כסף גדול שההורים השתמשו בו לפעילות חוויתית לצ'פר את הילדים (והכל בהחלטתם).
ועוד היתה שנה שהוחלט שהילדים כולם יקבלו במתנה משחק קופסא- אני בררתי אצל סוכנים והבאתי להם משחקי קופסא ב- 12 ש"ח. וההורים  בחרו איזה משחק הם רוצים.
 
כאשר הורה לא שילם הם התעסקו מולו ולא אני. אבל אני לא הוצאתי ילד מריתמיקה כי לא שילם, ולא קרה מקרה שילד לא אכל איתנו סעודת ר"ח כי לא שילם- לא אני התעסקתי ואני כאילו לא ידעתי מי לא שילם..
 
וכאמא- אני שונאת בזבוז כספים (לכן אני נזהרת גם כגננת בהוצאת הכספים) חשוב לי שלא יגבו סכו\מים גבוהים ולכן אני מגיעה לאספות, מביעה דעה.  לפעמים מצליחה להשפיע ולפעמים לא...
 
ולגבי חוגים ותקציב הגן- מי שלא מתעסק בעניינים לא יודע כמה מעט כסף מקבלים עבור ההוצאות הגדולות.
ואפילו שממחזרים ו"מתקמצנים על חומרים" עדיין-יש חומרים בסיסיים שצריך- טושים צריך. אתם יודעים כמה עולים טושים???? וזה לא חבילה אחת בשנה. צריך כמה וכמה לפעמים אפילו בחודש.פלסטלינה, גואש, צבעים, קרפים כל הדברים האלה עולים כסף והרבה!!!
ומשחקים, וספרים- עולים כסף. וחומרי ניקוי, ונייר טואלט, ונייר צץ- רץ (ולא לא קונים סוג א'..), וחשמל, ארנונה, טלפון (רק החזקת הקו עולה...)
 
אז כן כדי  שבכ"ז יהיו בגן  דברים קצת מעבר לעבודות יצירה על משטחים שגזרו מקופסאות קורנפלקס ההורים משלמים... 
 
 
אכן את נשמעת גננת מהמנייןאמא ל-5אחרונה
אנחנו לא נותנים משחק ליום הולדת הילד.
אני מכינה עם הילדם בריסטול , הילד מקשט, אני מדביקה תמונה מהוואי הגן ומניילנת, מצרפת אלבום נחמד עם ציור הילד וכמה פרטים וברכות.
 
החינוך לבזבוז כספים בא כבר מהגן, מהתרבות החזותית.
 
כמה דברים מגיעים בסוף לפח? ולפעמים בצדק, הרי עבודה של ילד היא חלק מתהליך שהוא עובר, תרגול שלו בכתיבה, ציור ושאר ביטויים. אז לא כל דבר נשמר.
 
גם אם ועד-הורים גובה את הכספים, אני לא יכולה להעמיד פנים שאינני יודעת כשעושים בהורה מסויים "לינץ'" כדי שישלם את הכסף.
 
בסוף דיברתי עם האמא והיא קיבלה הנחה ממני, הסברתי לה את סכומי התשלום מבקש משרד-החינוך ויחד עם זאת את הקושי במימון חומרים בסיסיים בלבד.
 
היא באה לקראת וגם אני, למדנו מזה המון והיא פירגנה ואפילו קיבלתי נשיקה.
 
מאוד חשובה לי דרך הארץ בה הדברים מתנהלים, וכאן העבודה של אנשי חינוך להוות דוגמא ובמיוחד אנשים דתיים שמסתכלים עליהם ומצפים להתנהגות יותר הולמת (אני עובדת עם ציבור חילוני).
 
 
גמילה ממציצהחלושי
בתי בת 4 וחצי ומוצצת אצבע, אני יודעת שגמילה מאצבע היא משימה קשה יותר מגמילה ממוצץ כיוון שאת האצבע אי אפשר לזרוק וכו'. העניין הוא שאצלה המצב מורכב יותר. היא מצצה מוצץ עד גיל שלוש ולילה אחד היא אמרה (לאחר שיחות אין ספור) שמחר היא גוזרת את המוצץ וכך היה. זה החזיק במשך כמה חודשים ואז כנראה כחיקוי של חברות בגן היא החלה למצוץ אצבע. לאחר שראינו שהיא עדיין זקוקה למציצה העדפנו להחזיר לה את המוצץ, וכך תקופה של כחצי שנה היא הלכה לישון עם מוצץ. לאחרונה היא החליטה להפסיק את המציצה, אך לאחר שבוע היא חזרה למצוץ אצבע והפעם בצורה מאוד מוגזמת. היא יודעת שאנו מרשים לה למצוץ רק בלילה וכאשר היא במצוקה אנו מעלימים עין. אך המצב היא שבכל רגע שאין לה תעסוקה בידים האצבע בפה. מה עושים?
תודה על ה"הקשבה" לאריכות.
אני לא בטוחה, אבלראו כי טוב
עם הבן שלנו זה עבד במוצץ שהבטחנו לו אופניים, אבל הוא ידע שזה צריך להיות מיידי. אפילו לא קצת.
נכון, עם אצבע זה הרבה יותר קשה וצריך כח רצון אדיר וחלופה מספיק טובה.
נסו לחשוב על משהו אחר שיכול להרגיע אותה בזמן מצוקה, ולאחר שתתרגל אליו במידה כלששהי, בטלו את האצבע לגמרי לגמרי, להוציא מהמאגר, כי לילדים יותר קשה לעשות אבחנה - מתי כן ומתי לא, להרגל יש כח עצום.
וכמובן - תפילות.
לדעתי לא כדאי בכלל להבטיח פרסים גדולים על דבר כזהחילזון 123
אם הילד מוכן ריגשית לגמילה אז אין צורך בפרסים גדולים (אפשר לספק משהו שיתן לו ביטחון ויסב את תשומת ליבו מהמציצה כמו איזה דובי שישנים איתו)
אבל אם הוא לא מוכן נפשית לגמילה זה עלול רק להזיק ולהיות מוקד לחיכוכים. מה תעשי תקחי ממנו את האופניים כי הוא הכניס פעם את האצבע לפה? אם זה צורך מאד חזק שלו לא יעזור אופניים או לא הוא ימצא את הדרך למצוץ אצבע.
מרה. קצת התעללות אבל עוזרחמסה עלינואחרונה
ותאמינו לי שאין לי כעס או קשיים בהתפתחות כי בגיל 5 מרחו לי מרה על האצבעות.
 
אם הבעיה שלה תעסוקה ביד תנסי לתת לה כדור גמיש או איזה סמרטוט למשמש.
 
אוייייייי טעטע מה מחכה לי... התינוק שלי סרבן מוצצים נולד עם האצבע בפה...
מחפשים גננת דתית תורנית לגן חדש, לא קונבנציוניונליאנונימי (פותח)

גננת חמה, יצירתית ומכילה, המעוניינת לקחת חלק בהקמתו של גן חדש שיוקם אי"ה בתשע"א באחד ממושבי הנגב המערבי, בשיתוף משרד החינוך,  ברוח אקולוגית-חסידית-תורנית, ובקצב "קצת אחר", מוזמנת לפנות בהקדם לנירית 0503252271 או למירב 0504175669.           אפשרות לסיוע במציאת דירה באזור.

הבן הבכור שלי עולה בע"ה לכיתה א'  --  הצddba
מה עושים עם זה איך מתכוננים איך מכינים אותו
כל כך הרבה שאלות

אני לא יודעת אם הוא מבין את המשמעות של הדבר? איך אפשר להסביר לו שאין יותר משחקים ומעכשיו יושבים ולומדים...

אמהות ותיקות שתפו אותי מנסיונכן

תודה מראש
כשילד בשל הוא שמחאמא ל-5
אני לא הייתי מציעה לספר על הקשיים רק לקחת אותם בחשבון ולהתחשב ולתמוך בדרך.
 
בד"כ ילד בשל, ממצה את המשחק בגן, אם כי תמיד חסרה למידה יצירתית וחווייתית כמו בגן, אבל מה לעשות ככה זה בי"ס.
 
כדאי שהילד יזהה את האותיות ותהיה לו מודעות פונולוגיות, כנ"ל לגבי חשבון- זיהוי ספרות, התאמת כמות , חיבור וחיסור בתחום העשרת הראשונה.
 
בוודאי דאגו לכך בגן, כדאי בדרך חווייתית להמשיך.
 
לחזק באופן רגשי ולהנות מההתרגשות לקראת.
כדאי לבקר בבי"ס, להתחבר עם ילדים מהכיתה אם אפשר, להכיר את המורה ולדאוג שתהיה מתאימה לבנך.
 
שיהיה בשעה טובה ומוצלחת.
לא נעים להגיד, אבלראו כי טוב
זה דומה קצת לכל דבר חדש, למשל- נישואין.
מחכים ומחכים ושמחים מאוד כשזה מגיע. עם הקשיים מתמודדים תוך כדי, ועדיף לא לדעת קודם, אחרת זה עלול לייאש ולהפחיד.
מזל-טוב
לא מתכוננים לא מכינים.ד.
אמא יקרה, אני לא אמא אלא אבא ועובד הרבה עם הגילאים האלה.
הבעיה אינה עם הילד - אלא עם ההתרגשות הטבעית המובנת שלך.
חלילה להסתכל על ביה"ס כ"אין יותר משחקים, מעכשיו לומדים"... מתכון ברור להפחדה, ואחרי זמן מה להתחמקות ממטלות...
צריך ללכת אל זה בשמחה, באמון ברצון הטבעי של הילד ללמוד.
לשמוח בקניית הילקוט החדש, המחברות.
את לא צריכה "להתכונן" כלום מראש. תרגעי.
עבדו איתו בגן, יעבדו איתו בביה"ס.
מן הסתם כבר ביקר בביה"ס. אם עוד לא - כדאי לראות את המקום מראש, בגישה של סקרנות והתענינות.
כשיתחילו בעז"ה הלימודים - תלוו אותו בתהליך ההתקדמות. הרגלי למידה מההתחלה לפי מה שנותנים בביה"ס (בהתחלה רוצים את זה - כי הכל חדש...), אך הכל ברצון, בשמחה מתונה, בענין.
כמובן, תתפללו לקב"ה שיגדל לכם ילד צדיק וחכם.
תעקבי אחרי המצב עם החברים.
אפשר כל יום, כשחוזר, להתענין בנחת (לא להציק): איך היתה התפילה, מה למדו, אם הוא שמח והבין, עם מי שיחק, אם האוכל היה לו טעים, אם הוא עזר היום למישהו (זה מכניס בראש שיש דבר כזה..).
בהצלחה, בשמחה, בביטחון.
חלק גדול ממהכנה כבר נעשתה בגן חובהיהודית פוגל
ואני נרואה המון פרסומים על כעיין סדנאות שנקראות מוכנות לכיתה א'. מעבירות אותן מורות לגיל הרך ו/או סטודנטיות להוראה לגיל הרך. הוא יפיק תועלץת גדולה מ"קורס" כזה. וחוץ מזה, נראה לי שאת מאוד חרדה ודואגת, ה ישדר את עצמו נטו לילד!, היזהרי, עליך להקרין בטחון נחרץ שהוא יעשהה ויצליח !
הורים יקרים וילד קט נחמד - מזל טוב סיימתם את הגןשיטת אלבאוםאחרונה

מוכנות לכיתה א'.

הורים יקרים וילד קט נחמד-  מזל-טוב סיימתם את הגן

 

המעבר לכתה א' הינו  אחד מהשלבים החשובים והמשמעותיים שהילד עובר במהלך חייו.

זוהי נקודת ציון אחת מני רבות אשר הילד ולימים הנער, המבוגר והקשיש חווים  ביום יום .

כל אחד מאיתנו חווה מעבר מגן לביה"ס, מביה"ס לחט"ב, מחט"ב לתיכון, תיכון צבא\שירות- לאומי וכך הלאה....

עבור הורים וילדים רבים מדובר בהליך שבשגרה.

אך עדיין  ובכל זאת יש משהו שונה וייחודי במעבר מהגן לכיתה א'.

זהו מעבר טבעי המלווה ברגשות מעורבים- בהתרגשות, שמחה, צפייה, מתח, אי-וודאות ולעיתים חששות הן לילד והן להורים.

גם במעבר זה כמו כל דבר בחיים יש טווח רחב  של תגובות, מהתרגשות יתירה ועד לאדישות .

אך, לרוב המעבר לכיתה א' יש בו מעין חגיגיות והרבה סמליות, "ברוך בואך לעולם של גדולים, אתה כבר לא ילד קטן".

 

במעבר זה מתעוררות לא מעט שאלות:

 

מצד ההורה:

מה המעבר הזה אומר להורה הטרי ואפילו הוותיק?

כיצד אני כהורה חוויתי את שנות היסודי והתיכון?

האם ביה"ס זכור לי כזכרון חיובי או ההפך?

האם אני הסתדרתי עם מסגרות?

האם גם אני חוזר לספסל הלימודים?

מה ביה"ס מסמל עבורי?

ומכאן, איך יהיה לילד: האם יהיו לו חברים, האם הגיע הזמן לעלות לכיתה א' או לא, האם יצליח לעמוד בדרישות הפורמאליות והבלתי פורמאליות  ועוד אינספור שאלות ולבטים.

 

כמאבחנת ומטפלת בקשי תפקוד ולמידה וכן כמעבירה סדנאות מוכנות לכתה א'.

לא פעם אני פוגשת בהורים אשר מתלבטים ושואלים את אותן השאלות וכל שאלה היא לגיטימית.

האם הילד בשל, האם הוא מוכן לכיתה א'?

האם הילד צריך לדעת קרא וכתוב לפני תחילת שנת הלימודים?

לא פעם נראה שגם ההורים  הם אלו שזקוקים למוכנות לכתה א',

לאותו מקום ששם הילד  עתיד לבלות חלק משמעותי משעות יומו. המקום בו יידרש הילד לשבת ליד שולחן 5 שעות ביום, להקשיב לדברי מורה, למלא את  הנחיותיה, להישמע לכללים ולחוקים.

 

אז רגע לפני בוא החופש הגדול, כשאנו עומדים בפתחו של יום ועוד רגע קט הילד נכנס בשער ביה"ס,

הנה לכם ההורים כמה טיפים אשר יסייעו לכם ללוות את הילד לביה"ס:

 

 

 

טיפים כיצד ניתן להתכונן לביה"ס על בסיס ארבע היבטים חשובים משמעותיים באדם:

ההיבט הרגשי:

  1. ליצור אווירה של רוגע , ביטחון ואמון בילד וביכולתו של הילד להתמודד עם שינויים.
  2. לתפוס את המעבר הזה כחלק טבעי האופייני במעגל החיים (דבר המעניק ביטחון ורוגע ומכניס לפרופורציות).
  3. לתת לגיטימציה להבעת רגשות ותחושות: לעודד ולתמוך בילד ולהיות קשוב לתחושותיו.  מומלץ, לספר ולחזק את הדברים החיוביים שבביה"ס.
  4. לזמן חוויות הצלחה משפחתיות, חברתיות ולימודיות.
  5. לפתח ולטפח סביבה המעודדת את דרכי השליטה של הילד כגון- הכרות מדורגת עם המסגרת החדשה: -   ללכת עם הילד את המסלול לביה"ס בחופש הגדול ולא להסתמך רק על מה שהילדים חוו במסגרת הגן. הילד ירגיש בטוח לקראת מה הוא הולך , כיצד ביה"ס נראה , היכן תהיה כיתתו, איפה השירותים, וברזי השתייה....

לברר האם ישנם ילדים בסביבת מגוריו אשר יעלו עימו לכיתה א'?

    6.     הדגשת השיפור העצמי והיכולת האישית.


ההיבט הגופני:

  1. לשחק כמה שיותר משחקי תנועה כגון- משחקי כדור,חבל, שחייה המפתחים את המוטוריקה הגסה והעדינה , תיאום עין ויד,מערכת הצלבה- כהכנה לקריאה וכתיבה בביה"ס.
  2. דרך הגוף מומלץ, לחדד את הבנת המושגים הבסיסיים כגון, ימין ושמאל, למעלה למטה, קדימה אחורה ...
  3. מטרה נוספת למשחקים- הפנמת חוקים וכללים דבר אשר הילד יידרש אליהם במסגרת ביה"ס ובכלל בחברה.
  4. יצירות- צביעה, גואש, גזירה ועוד לפיתוח המוטוריקה העדינה .
  5. פיתוח התרגעות ומנוחה.
  6. מומלץ, לבצע בדיקת ראיה לפני כיתה א'

 

ההיבט הקונטיבי:

  1. משחקי זיכרון
  2. משחקי מיון והתאמה
  3. השלמת משפטים
  4. פיתוח יכולת חריזה
  5. זיהוי והגדרת בעיות והבנת הקשר בין סיבה לתוצאה.
  6. קבלת החלטה לאחר איסוף נתונים ומציאת פתרון לבעיה.
  7. תכנון, ביצוע והשלמת משימות .

 

 

 

התחום החברתי:

  1. פיתוח היכולת לפעול כיחיד וכקבוצה
  2. . פיתוח מנהיגות ושמירה על חוקים.
  3. שיתוף של נתינה וקבלה, עזרה וכבוד לזולת.

 

טיפים אחרונים להיום...

  1. אפשר להתכונן לביה"ס חווייתית- קניית ספרי לימוד וציוד יחד עם ההורים.
    1. עטיפת ספרים משותפת.
    2. הכנת הילקוט יחד עם הילד.
    3. סידור הספרים והמחברות לפני סימונים, גדול –קטן, קודש וחול.
    4. יצירה, ציור המסלול לבית הספר והתחנות האפשריות בדרך.
    5. סימולציות –הצגות

 

 

אך, זכרו,  יותר מכל חשוב להיות קשוב אל הילד ולהיזהר שלא ללחוץ אותו

וחלילה להשיג תוצאה הפוכה.

 

שתהיה חופשה נעימה ובטוחה.

           ובשעה טובה

 

אורנה פרידמן מאבחנת ומטפלת עפ"י שיטת אלבאום ופסיכותרפיה גופנית.

מרכז סיעתא.

שאלה מה זה טיפשית על בייגלהנחשונית
נתבקשנו להביא למסיבת סיום בגן שקית בייגלה גדולה. חשבתי איך זה תמיד הולך עם הילדים: לוקחים חופן, חצי נשפך על הרצפה ונדרס. ליכלוך, ביזבוז וכו'. חשבתי אולי הפעם להביא בייגלה שמיניות גדולות. כך כל ילד לוקח 2-3 בייגלה, פחות ליכלוך, פחות ביזבוז. אלא מה? כמעט בשום מקום לא ראיתי שילדים אוכלים בייגלה גדול, או שמישהו קונה את זה לילדיו, חוץ מאבא שלי. מה לדעתכם הסיבה? לבייגלה הגדול יש הרבה יתרונות כאמור. אז מה עדיף? לקנות את הגדול כמו שאני רוצה, או את הקטן כמו כולם? כאמור, שאלה ממש טיפשית.
לקנות מה שבטוח שהילדים יאכלויהודית פוגל
ילדים לא אוהבים דברים לא מוכרים
הסיבהאנונימי (פותח)
לדעתי, שלא קונים את זה לשימוש ביתי כי זה יותר בזבזני לכאורה
אמנם לא עשיתי ממש מחקר לראות באיזה קצב נגמרת שקית,
אבל הרי בשקית של ביגלה גדולים יש מעט "חתיכות" ככה שהיא אמורה להיגמר ממש מהר, לעומת ביגלה רגיל שיש המון חתיכות בשקית.
דבר נוסף, הביגלה הגדולים יותר קשים (ללעיסה)
אבל כאשר מדובר על מסיבה נראה לי שהשיקול שלך נכון, למרות שעדיין יש חשש שיעשו ביס ויניחו...
 
(הערת אגב, אני מאד אוהבת ביגלה גדולים, אצלנו במשרד קונים כאלו...
יש לי חסכים, בעלי הוא זה שעושה את הקניות, פעם אחת הוא בטעות קנה כאלה וכל כך התלהבתי, אבל הוא החליף את זה לקטנים...)
נראה לי שזה פשוט יותר יקרחילזון 123אחרונה
בייגלה רגיל יש גם מחברות פחות מוכרות וזה עולה הרבה פחות.
גם קחי בחשבון שבייגלה גדול תצטרכי יותר חבילות כי אין בחבילה אחת 30 יחידות.
וגם יכול להיות שבמסיבה מכינים מין שולחן מרכזי של כיבוד (ככה זה אצלינו) ואז אם תשימי גדולים זה יגמר מהר יותר כי כל אחד לוקח לפחות אחד.
 
<למרות שלדעתי בייגלה גדולים זה הרבה יותר טעים>
 והילדים שלי נראה לי אוהבים את זה.
התמודדות עם שבתות ארוכות במיוחדיעלת-חן
שלום!
 
אני אמא לחמישה, הגדול בכיתה א, הקטנה בת 3 שבועות.
הגיע לו הקיץ עם השבתות האררווווווכוווווות, וממש אשמח לשמוע ממכן איך אתן מעבירות את השבת בכיף עם הילדים ועם תוכן.
בשבת האחרונה הרגשתי שאני עסוקה בלאכול (התארחנו אז לא הייתי צריכה לארגן שום דבר), לצאת החוצה לא היה נעים(חם), אז רק אחרי צהריים - בערך ב5 יצאנו עם הילדים לגן שעשועים.
כשאנו בבית אנחנו לוקחים את הילדים לאמירת תהילים.
אני מרגישה שקשה לי במיוחד עם השעות שאחרי סעודת שבת - 11 ועד 4 אחה"צ.
 
אשמח לרעיונות.
שיעורון פרשת שבוע עם אבא מלווה כיבוד משמח לילדים.אחותו
טיול, כשהחום מתחיל להתפוגג.
פאזלים, כל המשפחה סביב השולחן...
החלפת משחקי קופסא עם השכנים.
סניף (אבל זה לגדולים יותר)
ו...מנוחת צהרים חובה בביתנו בערך מ1:30  או 2:00 עד שמתעוררים ( הם ממילא עייפים מערב שבת המאוחרת.)
 
אגב,הקטנה בת 3 שבועות ? אז מזל טוב!!!אחותו
אני גם מרגישהראו כי טוב
שזו ממש חובה להרגיל למנוחת צהריים, כי כולם חייבים לצבור כוחות להמשך היום בכיף. איך עושים זאת? שאלה טובה.
אנחנו מנצלים את הצל שהעצים ליד הבניין נותנים לנו ומזמינים חברים לשחק איתנו במשחקי הרכבה וכו'.
 
מנוחת צהרים חובה!אם הבנים12
שינה בשבת תענוג הילדים מתרגלים לכל מה שמרגילים אותם.

אחרי שקמים יש מספיק זמן למשחקי קופסא, משחקי אבאמא "אמא אפשר מטפחות" וכו'

מזל-טובאמא ל-5
אחרי ארוחת בוקר, יש אצלנו תהילים ביישוב, אח"כ אנחנו הולכים לישון , מי שרוצה מצטרף ומי שלא משחק בתוך הבית בשקט.
אח"כ קמים, שותים קר/חם, מנשנשים, הם הולכי לבי"כ, אני עם הקטנים - משחקים בחצר ואיתי, מטפלים בתינוק, אפשר גן-שעשועים.
במצב שלך- מנוחה והרבה.
תודה רבה! ברוכות תהיינהיעלת-חן
הלוואי ונצליח ללכת לישון ונוכל לסמוך על הגדולים...
מקווה שזה עוד יקרה.
חחח... יום אחד זה יקרה. גם אצלנואחותו
הגדולים לא נולדו גדולים
ואת הקטנים לפחות יותר קל להרגיל לישן בצהרים
ובינתיים - נתפלל עליך שגם בלילה תזכי לישון....
תגדלו בנחת ובשמחה!
ללמד ילדים לתת לאבא ואמא לנוח....אמהית
שלום ומזל טוב!!
 
קודם כל אני ממש מזדהה...
 
מכיון שאני מאמינה שכשאבא ואמא נחים זה מתנה גם לילדים אז הנה רעיון מבריק ששמעתי -
אבא ואמא הולכים לנוח ומשאירים לילדים (כמובן שמדובר על הגדולים יותר, נגיד מגיל 3 , את הפיצקלך אפשר להשכיב) כמה ממתקים על השלחן.
והילדים לוקחים כל חצי שעה ממתק.
למשל ב 1 אוכלים ביסלי, ב 1.30 סוכריה, ב 2 קרטיב , וכו' וכו'
זה שובר להם את הזמן הארוך הזה ויעיל מאד... מנסיון עם אחינים שלי שכבר בגיל ונורא מתלהבים מהעסק.
שלי עוד קטנים מדי
נשמע טוב...יעלת-חןאחרונה
רעיון ששווה לנסות.
תודה!
עזרה של הילדים הגדולים בטיפול באחיהם הקטניםיוקטנה
אנ ימתלבטת ביני לביני הרבה בנושא הזה, ורציתי לשמוע עוד דעות, חוץ מאשר של עצמי
אני תמיד מאוד משתדלת שלא לבקש עזרה מהילדים בטיפול באחיהם. אני מצפה מהילדים שיעזרו במשימות הבית (שמירה על הסדר והנקיון, התארגנות, בישול...), אבל בטיפול בקטנים אני משתדלת שלא לדרוש.
אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן!
אני בעדאנונימי (פותח)
אני חושבת שזה מחנך לאחריות ואיכפתיות, ויותר מחבר ומקשר בין האחים. בנוסף שזה תורם הרבה בחינוך - עזרה לאחים זה גם כיבוד הורים גם חסד עם האחים וגם ואהבת לרעך כמוך. אני מסתכלת על החרדים שאצלם זה בסיסי ורואה כמה קל לאמא וכמה טוב לילדים.
 
במידהיהודיה מא"י
ראיתי הרבה משפחות שבהן האחיות הגדולות מגדלות את הילדים הקטנים במקום אימא, ולפי דעתי זה איום ונורא!
ראיתי גם משפחות בהן האחים מנסים לחנך זה את זה, שום טוב לא יוצא מזה.
מצד שני צריך לחנך את הילדים לסולדריות משפחתית, לדאוג אחד לשני וכו'. חוץ מזה אני לא רואה שוני של ממש בין לעזור בבישול ולעזור עם האחים הקטנים. אז צריך לעשות את זה במידה, כדי להשאר האימא (וגם עקרת=עיקר הבית), לא לקחת מהילדים את התפקיד שלהם (להיות ילדים...) אבל מצד שני שכן תהיה בניהם אחווה.

(חוץ מזה שאני חושבת שהחלפת טיטול זאת משימה בלעדית של ההורים, נראה לי לא יפה לבקש מאנשים אחרים לעשות בשבילך את העבודות השחורות...)
תלוי מה מבקשים ותלוי בילדאמא מסורה
רק את מכירה את ילדייך, את יודעת איזו דרישות הן בגדר של עזרה כדי להקל עליך קצת, אבל עדיין האחריות עליך ומתי הדרישות עוברות את הגבול ואת "מפילה" את הטיפול בקטנים יותר על הגדולים.
 
אתן לך דוגמאות לשני המצבים שתיארתי כדי להסביר:
מצב א'- עזרה כדי להקל- הגדול שלי בן 3 כשאני מחליפה חיתול לקטנה, אני מבקשת ממנו דברים קטנים שהוא יכול לעשות, כמו להביא שקית לשים את החיתול המלוכלך, אם נגמרו לי המגבונים באמצע ויש במקום שנגיש לו, אני מבקשת ממנו וכו', אם אני רואה שהוא ממש לא מוכן אני שואלת אותו אם הוא רוצה או לא. אם לא אני רק אומרת משהו בסגנון: "חבל, רציתי שתעזור לי" אבל לא מכריחה אותו.
 
מצב ב'- להפיל את הטיפול בקטן- אני הגדולה במשפחה, שני אחיי הקטנים נולדו כשהייתי בתיכון, אני זוכרת שתמיד כשחזרתי מהלימודים אמא שלי הייתה מבקשת ממני לטפל/ להחליף חיתולים/ לקלח/ לקחת לגן שעשועים וכו', וכל זה בתחושה ש"אני חייבת לעזור לה", לא הייתה לי אפשרות להגיד לא מתאים לי כי... אחרת אני לא מכבדת אותה.
בקיצור, זה הפך לעול, שאני היית צריכה להיות אחראית עליהם אחה"צ. זה לא היה כל הזמן, אבל רוב הזכרונות שנשארו לי מהתקופה הזאת הם אלה- שמכריחים אותי לעזור ולטפל באחים הקטנים.
 
אני חושבת שכל עוד הבקשות הן בגדר הסביר ולא כדי להשתחרר לזמן מה מהאחריות (בשביל זה יש בעל/ בייביסיטר)- זה אפילו מומלץ, כי הם נהנים מזה- נותן להם תחושת אחריות במקום נוסף, מלבד הדברים שהם כבר אחראיים עליהם. 
בעד ונגדveredd
כמו שאמרו פה- צריך להבדיל בין מצבים, ולראות גם איך הילדים מגיבים לזה.
אני חושבת שעזרות קטנות לאחים (תביא לו כוס חלב בבקשה, תביא לי מגבון וכו') זה ממש לגיטימי. גם בגן השעשועים לגיטימי לתת לגדול יותר לעזור קצת לקטן, והכל בתחושה של כיף.
גם פעם ב- ממש נחמד שהם עוזרים בדברים יותר גדולים- בשבת בצהריים לשעה- שעתיים מדי פעם, סתם לשעה מדי פעם לתת להם לשמור קצת. 
אני אישית לא הייתי שולחת את האחים הקטנים עם הגדולים החוצה. החברות שלי שנאו את זה (לי אין אחים קטנים) כשההורים שלהם דחפו אותם איתם.
וגם- לא הייתי נותנת להם להכין אותם לגן וכו', אא"כ יש קשר מאוד מיוחד ביניהם (יש מקרים כאלה, ראיתי).
בכל מקרה, להיות קשובים ולנסות לבדוק איפה הגבול בין נתינת אחריות לבין ניצול של ממש. זה קו דק מאוד, אבל אם עוברים אותו, יש השלכות הרות אסון לפעמים.
אני בעד-אבל במידה נכונה.raka
כדי שזה לא יהיה להם למעמסה. הגדולים מאוד עוזרים לי ואני תמיד דואגת לומר להם תודה ושאיזה כיף לי שיש לי כאלה ילדים גדולים שיכולים לעזור וזה עושה להם חשק לעוד...
עזרה של הילדים הגדולים עם הקטנים- הסברה שליאנונימי (פותח)
אני חושבת שלתת לגדולים לטפל בקטנים "בקטנה", זה מעולה, נותן להם הרגשה של גדולים,
הרגשת חשיבות וגם גורם להם לאהוב את הקטנים ולקטנים לאהוב אותם, אך כמו כבר שהזכירו כאן,
במידה, רק במידה, לא להפוך את הילדים להורים, תנו להם את הילדות שלהם, מנוקדת במעשים
בעלי חשיבות.
לא קראתי את כל התגובותאסופית
אז יכול להיות שאני חוזרת על דברים שנכתבו לפני. סליחה מראש.
לעניות דעתי צריך לחנך ילדים לעזור בעבודות הבית מתוך תחושה שזה הבית של כולנו ואמא היא לא המשרתת/המנקה/העוזרת של המשפחה. ברור לי שהתפקידים של ניהול הבית הם באחריות הבלעדית של אמא (ולפעמים גם אבא).
מבחינה חינוכית אני חושבת כן להרגיל ילדים לעזור (אני מדגישה את זה כי אני מתכוונת לעזרה ולא לעשות במקום) בבית, כמובן תלוי בגיל הילד וביכולות שלו.
חשוב לא להעמיס בבקשות ולעשות את זה בצורה נעימה ובזמנים מתאימים כדי לא ליצור אנטי. אני זוכרת שאמא שלי היתה מבקשת ממני עזרה בדיוק כשרציתי ללכת לשחק עם חברות וזה היה כ"כ מרגיז!!!!!
לגבי טיפול באחים קטנים: יש דברים שממש לא ראוי לבקש כמו החלפת טיטול, להלביש, להאכיל, לקלח וכד'. אבל אם זה דברים כמו לשחק יחד, לשים מוצץ, לנדנד עגלה/עריסה ועוד אני חושבת שאין בעיה וזה דווקא חשוב, מעודד, מקשר וגורם לאחוות אחים.
 
בהצלחה וגידול קל לכולנו!
אני לא הייתישירק
מטילה עליהם עבודות קשות.
אבל אחריות דווקא כן מדי פעם. גם אחריות לחינוך של הקטנים, לא במקום ההורים אבל בנוסף. לדעתי זה מאד מבגר, נותן לגדולים להתנסות להיות באותה סירה עם ההורים ולכן גם להתחנך בעצמם - לא רק מתוך ציות אלא מתוך הבנה בוגרת. 
תודה לכולן על החומר למחשבה יוקטנה
אפשר לבקש עזרה, אבל הכל במידה ובשיקול נכוןיהודית פוגלאחרונה
לא הייתי מבקשת מילדה צעירה לחתל תינוק עם טיטול מלא, אבל לרדת לשעה עם הקטן כדי לתת לך קצת מנוחה, למה לא? אבל שוב, תמיד בתיאום עם הלו"ז שלהם ועם הרבה תודה והחמאה.
התגייסות לישועהראו כי טוב
אני מנצלת במה חשובה זו לאירגון סבב שמירת הלשון לרפואת הילד בן ה-4 דוד בן מזל,
שאובחן עם סרטן הדם.
מי שיכולה לקבל על עצמה שעה ביום או כמה שעות בלילה
שתציין את השעה בנושא של התגובה כדי שנשים אחרות תוכלנה לראות בבירור ולהשלים שעות.
 
מי שרוצה בהמשך להחליף שעה או בכלל, שתיצור איתי קשר במייל: maem@inn.co.il
תזכו למצוות ובשורות טובות.
מגוייסת. בין 9:00 ל-11:00 בבוקר.  רפואה שלמה!!אמא לשניים
יישר כח. חסרות השעות 6-7,7-8 ערב וגםראו כי טוב
9-10,10-11,11-12 לילה.
מי שמוכנה לקבל על עצמה - תבורך.
אשמח אם תעדכנו במייל : maem@inn.co.il
 
אני אקח 7-8 בערבשחרחורתאחרונה
בעז"ה רפואה שלמה
תפילות בבקשהטל שחר
אנא- תינוקת בת 7 חוד' שנתגלה גידול בבטנה, הגיעה לטיפול נמרץ, מצבה לא יציב
אנא- התפללו לרפואתה השלמה- מאיה בת טלי. תודה
מתפללת לרפואתה...אנונימי (פותח)
חיזקו ואמצו! שתבריא במהרה ותגרום רק נחת ואושר לסובבים אותה
אמ ואמן תודהטל שחר
רפואה שלמה. ישועת ה' כהרף עין.ד.
התפילות עוזרות!!! הנה דיווחטל שחראחרונה
תודה  לכולכן על התפילות, מצבה של מאיה התייצב מספיק כדי לקבל טיפולי כימותרפיה,  ועכשיו היא עומדת מול שלב קשה ארוך ומתיש- אודה מאוד על תפילות נוספות עם תוכלו- תודה- מי ייתן ונזכה כולנו לישועות לניסים ולגאולה שלמה!!!
למסירהאנונימי (פותח)
שלום לכולם,
מצטערת על אי הרלוונטיות של הודעה זו לפורום.
אני מעוניינת למסור ארגז שיש בו המון כרכים (סביבות ה30) של פירושים לספר הזהר. זה חדש וארוז.
מי שמעוניין- נא ליצור קשר לכתובת המיי dalit.schles@gmail.com
תדירות הליכה לשירותים אצל בנים קטניםאסופית
בננו הגדול בן שנתיים פלוס, ב"ה כבר גמול.
מישהו/מישהי יודע/ת האם זה נורמלי ללכת רק פעמיים-שלוש לשירותים במשך יום שלם? יש לציין שהוא שותה כמות של בערך שלוש כוסות מים ביום.
זה נורמלי או מעט מידי?
אני תוהה אם הוא מתאפק יותר מידי (כי כשהוא צריך לשירותים, יש הרבה) או שזה סביר?
אשמח לשמוע מניסיונכם!
המממביקור
סליחה שאני לא עונה באופן ישיר לשאלה אבל...
חשוב מאוד כבר מעכשיו להרגיל אותו לשתות יותר מזה
שלוש כוסות מים ביום זה ממש לא מספיק, גם לא לילד קטן, בטח שלא בארצינו הצחיחה.
 
ויש סיכוי טוב שאם הוא שותה מעט-יהיה לו רק מעט נוזלים להוציא
מקפיצהאסופית
יש עוד מישהו שיכול לענות בבקשה?
בגיל הזה לא נראה לי שמתאפקים הרבהאמא מסורה
בלי לשחרר. אם הוא מתאפק הרבה, ולא הולך לשירותים, זה בסוף יצא ולא בשירותים.
 
התדירות אכן מראה על כמות השתיה, במיוחד בימים אלו. בימים חמים חשוב לשתות הרבה, לא יודעת מה הכמות המומלצת, אבל לשם השוואה, תינוק בגיל חצי שנה- שנה אמור לשתות כ חצי ליטר מים ביום (חוץ מחלב אם/ מטרנה)- כמובן שביחס לכמות ארוחות המוצקים שאוכל.
3 כוסות זה מעט מאודעוד כינוי
ובודאי שלא יהיה לו צורך ללכת לשירותים.
התחילי להרגיל אותו לשתות יותר.
בהצלחה
התייעצתי עם אורולוג ילדים בדיוק בעניין הזהיוקטנה
והוא אמר שהרבה ילדים סביב הגמילה מתאפקים ומתאפקים כמה שהם רק יכולים. צריך לעודד אותם לעשות, כי התאפקות רבה מדי עלולה לפגוע בקולטנים שבשלפוחית השתן, עד כדי אובדן התחושה והשליטה באופן קבוע. כמובן שמדובר במקרים מאוד קיצוניים.
אני לא יודעת לגבי כמויות הנוזלים, אגב. אולי שלוש כוסות זה מספיק לגיל הזה ולמשקל הזה ולתזונה של הילד? כדאי להסתכן על צבע השתן שלו, במקום לספור כוסות.
לגבי כמות המים -נקדש את שמך..
אפשר להסתכל על צבע השתן: ככל שזה יותר כהה = יותר מרוכז, זה אומר שצריך להעלות את כמות הנוזלים שנכנסים לגופו. אם זה יחסית דיי בהיר, כנראה שזה מספיק לגופו (אא"כ יש ח"ו בעיה במערכת ההפרשה).
שאלתי רופא ילדים לגבי כמות המיםאסופיתאחרונה
לגיל של הבן שלי (שנתיים) 3 כוסות מים זה מספיק.
הבעיה היא שצבע השתן כהה יחסית ובאמת נראה לי שהוא פשוט מתאפק יותר מידי.
בכל מקרה, תודה לכל המגיבות!
השקר הגס של אפליה עדתית בעמנואל‎אנונימי (פותח)
מעבר דירהאנונימי (פותח)
ערב טוב לכולם
 
אני חדשה כאן ומאוד נהנית מהפורומים פה.
 
אני רוצה לההתייעץ איתכם.
בעוד כחודש וחצי אנו עוברים דירה לדירה אחרת באותו ישוב בו אנו גרים כיום (עדיין בשכירות..)
יש לי ילד בן שנתיים וחצי שאני קצת חוששת איך הוא יגיב למעבר.
 
תנו לי עצות לנחיתה רכה בע"ה בשבילו
 
יש לציין שיש לי עוד שלושה ילדים גדולים יותר (5,7,8) שהם כבר מבינים ושמחים למעבר.
 
מצפה לתגובות 
היי,לא מנסיוןיפעת1
אבל לדעתי ללכת איתו ולהראות לו את הבית החדש..
כאן אנחנו הולכים לגור,ואתה תישן כאן
במיטה של ילד גדול וכו'..
לשתף אותה במעבר,ואיפה הוא רוצה לתלות ציור שלו או משהו..ויהיה לו אותו מצעים על המיטה וכו'.. בהצלחה! מקווה שעזרתי.
חששות לפני מעבר דירהיעלת-חן
שלום חני,
לא נראה לי שאת צריכה כל כך לחשוש. אנחנו המבוגרים עושים את הבעיות... הילדים יותר זורמים.
המעבר באותו ישוב כך שהם ימשיכו לפגוש את אותם חברים, ילכו לאותו גן, בית כנסת וכו'.
 
לפני כשנה עברנו מעיר אחת לאחרת - וזה דרש שינוי גנים לילדים, וכל הזמן חששתי - האם אנחנו עושים להם עוול בזה שאנחנו עוברים בשנת הלימודים ולא בחופש הגדול... אבל אחרי כמה ימי הסתגלות הם כבר השתלבו בגנים.
 
לגבי הדירה עצמה - דיברנו על זה בבית שעוברים לבית החדש.
 
השתדלתי להביא את הילדים לבית רגע לפני שההובלה עזבה - כדי להראות להם את המשאית עם כל הדברים. ואחר כך הראתי להם את הדירה הריקה. כדי שיבינו שסיימנו לגור בדירה הישנה.
 
אולי בגלל שאני כל כך חיכית למעבר הזה ושמחתי בו - הם קיבלו את המעבר ברוח טובה. כמה ימים אחרי המעבר הבן שלי צייר בניין גבוה וציבעוני, ציור מלא שמחה והוא אמר לי שזה הבית החדש. (עברנו מיחידת דיור בחצר לדירה בבניין)
 
שיהיה לכם ישוב קל!
גם אני כמו שאמרו לפניחילזון 123
הראיתי להם לפני המעבר את הבית הריק והראיתי איפה יהיה החדר שלהם והמיטה וכו'.
מניסיון, ילדים אוהבים לעבור דירהאנונימי (פותח)אחרונה
זה מרגש אותם והם מצפים לזה בהתלהבות.
שדרי לו שמחה וציפייה והכל יעבור לשלום בעז"ה.
שיהיה לכם יישוב טוב.
שאלה על אופנים למומחים:אני ירושלמית
הבן שלי בן השמונה, החליט שהוא רצה אופנים מסוג 'ראלי'.
חיפשתי קצת באתרים של יד שניה, והתבלבלתי מההצע.
 
מישהו יכול להסביר לי מה זה אופני ראלי? האם זה אופני הרים? פעלולים?
בקיצ' אני רוצה את הסוג הכי פשוט כדי שיתאים לילד בן 8. לא הילוכים ולא שום דבר מדי מסובך.
 
איזה דגם אני צריכה לחפש?? (הוא די גבוה לגילו והוא ניסה על אופנים של חבר ואמר שהגודל התאים לו. כמדומני שזה היה הדגם הכי נמוך).
 
אנא!! עזרה לעמת הארץ!
במקרה קניתי לבני גםאמא ל-5
כשהיה בן 8 קנינו לו אופני ראלי לבקשתו.
המחיר היה 800 ש"ח , יש גם יותר, הוא מרוצה עד כה, אוטוטו חוגג 9 בע"ה
אלה אופני פעלולים, מראה יפה וגדלות עם הילד , גם בעלי יכול לרכב עליהם
אנחנו נהנים עד כה.
מה פירוש אופני פעלולים?אני ירושלמית
איך הם גדלות עם הילד?
איזה דגם זה?
 
תודה!!
 
ואגב למה החלטתם על אופני ראלי דוקא? הילד שלי רוצה בגלל שלחבריו יש... אבל אני לא בטוחה שזה הכי כדאי.
 
תודה לך שוב!!!
אופני פעלוליםאמא ל-5אחרונה
במקרה אתמול בעלי הביא עוד זוג גם לבן ה-10.
אופני פעלולים:
יש אפשרות לסובב את ההגה 180 מעלות, בצידי האפניים יש שני מוטות יוצאות מגוף האופניים שעליהם ניתן להעמיד ילד נוסף או הרוכב בעצמו
מבחינת הגודל , אמר לנו המוכר שהן מתאימות עד גיל מבוגר( כאמור אני ובעלי יכולים לרכב עליהן) כיוון שיש מרחק בין ההגה לכיסא.
מקווה שהובנתי
 הלכנו לחנות האפניים והראו לנו את הדגם הזה, הילדים אח"כ סיפרו שיש לחברם שלהם גם.
זה לא מחייב, במיוחד בגלל המחיר..
גמילה מטיטולים - ניסתם את שיטת הסמכות ההוריתאנונימי (פותח)
המיטיבה? התחלתי היום גמילה לבתי בת ה-2.8. זו הפעם הראשונה שלי ואני מבולבלת מכל השיטות. השיטה הזו נשמעת לי הכי לעניין. יש למישהי פה ניסיון בזה?
 
אולי תספרי לנו מה זאת השיטה הזאת?חילזון 123אחרונה
עזרה בבקשה - בעיקר מהורים לבניםאם הבנים12
מה אפשר לעשות עם השירותים?

כל הזמן יש ריח לא נעים ואני שוטפת כל יום וזה לא עוזר

כשהם גדלים המצב יותר טוב אני מאמינה, אבל עד אז...

אשמח לטיפים ...
שותפתי לצרה...raka
כשתמצאי פיתרון תגידי לי כי אני יוצאת מדעתי!!! אני מנקה והם... שיהיו בריאים... והריח??? למוווווות.
אז כשתמצאי פיתרון -אנא-הושיעי גם אותי
מצטרפת... אין פיתרון נראה לי...אני ירושלמית
פעם מישהי כתבה פה שהיא רוקנה את האסלה ממים (כן!כן!) והדביקה בתוך האסלה סימון של 'מטרה' והילד יודע שהוא צריך לכוון ל'מטרה'...ממש 'קליעה למטרה'.. היא טענה שזה הועיל...
 
אני בינתים עוד נגעלת ומתעצלת לרוקן את האסלה.. כך שאינני יכולה לומר אם השיטה עובדת...
 
בכל אופן כאמא לשלושה בנים קטנים כ"י וכאשה לבן קצת יותר גדול... מצטרפת למתוסכלות...
 
ותגידו, אצלכן לא באים איזה 4-5 פעמים ביום להגיד לכן 'אמא נרטבו לי התחתונים כשעשיתי ותביאי לי אחר???'
אין לנו צרות כנראהאמא ל-5
אצלי ארבעה בנים
 
הבת מרטיבה בתחתונים, אז אין ישועה משם.
אני מכירה מישהי שיש לה שני בנים- יש משמעת ברזל לנקות את האסלה לאחר שימוש, זה מוריד את רמת הלכלוך וזה עובד לה.
פשוט צריך לעקוב אחריהם ולארוב לאחר כל ביקור בשירותים.
מזדהה ומצטרפתשחרחורת
אני לא מאמינה!!! אני בדיוק נכנסת לפורום לכתוב הודעה בנושא זה ורואה את השרשור הזה!
 
אני כבר שבוע רוצה למות מהריח בשירותים. שי לי 2 בנים ואני מנקה עם אקונומיקה ומים לפחות 3 פעמים בשבוע, כבר אין לי כוח לזה!!
 
הבאעסה זה שמיום חמישינ דבק לי ריח של שתן לשירותים, אני לא יודעת איפה הקטן השתין שזה קרה, אבל הריח לא יוצא!! עשיתי כבר הכל, ניקיתי אלף פעם. מה לעשות???
 
אני פריקית בקטעים האלה, כשהתחתנו הודעתי לבעלי שלי לא יהיה ריח של שתן בשירותים.
 
הצילו!! מה עושים?? איך מלמדים אותם לכוון??
בנים ואסלהשורי 1
אמנם ישלי בן אחד,אבל
 
פעם אחת שמעתי מאמא של בנים איך היא מסבירה לקבוצה גדולה של בנים ,בנחת ,כאילו לאחר יד:איך מכוונים לאסלה,כי זה מונע,ריחות וכו" .כיוון שהם היו צעירים היא אפילו הוסיפה -מי שצריך עזרה שלא יתבייש אני פה,גם לי יש  בנים.
 
אני חושבת שאי הכעס עושה את ההבדל. אין מה להפסיד חוץ מלנסות
שירותים נקייםרבקה למפרט
כאמא ל-4 בנים ב"ה, (וגם 2 בנות) גם אני התמודדתי עם הבעיה. מה גם שה' חנן אותי ברדר ריח חזק במיוחד (טוב לגילוי אוכל בתחילת החריכה שלו... ועוד)
עצותי
1. לנקות יום יום את האסלה (ואפילו כמה פעמעם ביום, בעזרת חומרים שאכתוב בהמשך) וזרם מים חזק במתז שמחובר לברז האסלה. זרם המים שוטף את גורם הריח גם בלי חומרים. המתז גם נכנס לכל החרכים של האסלה וגם הקיר שאחריה!!!!! (מקום מועד לקליטת ריח שאם לא ינקו אותו - לא עשינו כלום). אם תקפידו יום יום הריח לא יספג באסלה ובקירות.
2. לא להרבות בשימוש באקונומיקה. זה מאוד לא בריא!!!! אם מנקים כל יום אפשר להסתפק בפעם בשבוע. אקונומיקה היא חומר בסיסי רעיל שלא רצוי לנשום את האדים שלו.
3. לשים ז'ל אסלות (לא סבון כי יש איתו בעיה בשבת. הג'ל אולי יותר יקר אך מנקה בכל שטיפה) לא מספיק אבל מועיל.
3. לנקות עם ממרח שמכינים עם חומץ סינטטי הכי זול וסודה לשתיה. החומץ ממיס את החומרים האורגנים (גם מנתק ביצי כינים מהשערה) הסודה לשתיה היא נתרן בי קרבונט שמנטרל ריחות. מומלץ לנקות איתו את המקרר. גם באבקות הכביסה שלנו מכניסים סודה לשתיה.
4. אם אין חשק לתערובת זו ניתן להשתמש בנוזל כלים. הוא מיועד לניקוי אותם חומרים  אורגנים, אך לפני עיכולם בגוף.
5. כדי לשים בקבוקון של ריח לימון. אפשר הזול ביותר. אף הוא מנטרל ריחות. כמובן שלא יעזור אם לא ננקה.
6. אפשר ללמד את הילדים (גם בנות) לשטוף אחריהם. יש להסביר להם כי זה חשוב מבחינה הגינית. הם משתפים פעולה לכך. גם ברחיצת כלים הלכתי על הרעיון הזה. תורנויות לא הצליחו כי חלק מהילדים שטפו וחלק התחמקו ואז אני רחצתי. כשקבעתי כי כל אחד רוחץ רק את צלחתו, הם לא מתלוננים. ברור שזה מתאים רק לילדים מגיל מסוים (אחרי הקטנים אפשר לשטוף שוב כשלא יראו).
גילוי נאות: עצותי הם מ-23 שנות גידול ילדים. הן לא הצליחו מיד, אך בטווח של זמן נחלתי הצלחות כל שהן. העיקר לא להתייאש. ושהבעלים לא יקשקשו. גם הם נדרשים לשמירת הנקיון. בית נקי מונע מחלות זיהומיות!!!! זה לא גחמה של הבנות בלבד. יש להסביר מגיל אפס. זה מדין ונשמרתם לנפשותיכם מאוד!!!!!
בהצלחה לכולן ואל יאוש. ילדים לא גדלים מעצמם.
רבקה
היה פה פעם שרשור על זהנווה מדבר
היו שם רעיונות נחמדים...
אולי מישהו יצליח למצוא אותו????
 
וואי וואי עד שמצאתי, הפעם זה היה קשה!נחשונית
נחשונית- כל הכבוד!!!נווה מדבר
אגב, הרעיונות לא עזרו ב-100% אבל בהחלט יש שיפור רציני...
תודה רבה!!אם הבנים12
לכולם על ההזדהות, הרעיונות המקוריים, על השרשור הקודם - שכוייח נחשונית!!
רעיונות מקורייםאלעד
1. לצייר "בול קליעה" בתחתית האסלה
2. לחבר סטיקלייטים סביב הניאגרה
3. להציע פרסים לקולעים
4. להניח/לתלות חומר מבשם
5. לערוך טבלה נושאת פרסים
6. ולהמשיך לנקות..
 
סליחה על הבורות...נווה מדבר
בעברית פשוטה, מה זה : "לחבר סטיקלייטים סביב הניאגרה" ??? ומה המטרה?
נשמע כמו מופע אורקולינחשונית
או כמו להבדיל המזרקה של יעקב אגם בכיכר דיזינגוף, למי שכבר נולד אז וזוכר... 
ountain_in_Dizengof_square.jpg">http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5ountain_in_Dizengof_square.jpg
אם הבנים 12 יקרהעוד כינוי
מנסיון שלנו (4 בנים 3 בנות...) זה עניין שצריך כל הזמן להביא אותו למודעות.
אני זוכרת את הימים שהבנים אהבו להיכנס דווקא לשירותים שבכניסה לבית וכל מי שנכנס הביתה קודם ב"משב רוח רענן...".
אני לא יודעת אם זה מרגיע אבל היום ב"ה הריחות התפוגגו והם ממש מקפידים, הכל עניין של חינוך ומודעות והמון המון סבלנות.
בהצלחה.
(סתם שאלה סקרנית: אם הבנים 12 זה אומר 12 בנים???)
בינתיים ב"ה 4 מתוקים  אם הבנים12
חחח.....אחותו
 להסתיר אותם מאורחים
ללמד את הקטנים לשמוע שהם "קולעים" למים
לנקות כל יום ולדעת שזה ממש מיותר
לשמוח! יש לך בנים ב"ה
ללמד עוד כמה מבני הבית לנקות שירותים...
ולקוות לטוב...
אה!... תסתירי את השירותים גם מחמותך, אלא אם היא, כמו חמותי, היתה אמא של בנים בלבד...
עוד משהו- תבנו יחידת הורים  (דחוף, בקרוב אצלי , אמן כן יהי רצון)
אני באה מבית של בנות, וגם אמא שלי+mp8
בימי בחרותי העליזים התארחתי אצל מישהי וביקשתי להיכנס לשירותים.
היא אמרה לי: לא, לשם אל תיכנסי, זה השירותים של הבנים....
כשזקפתי עיניים נדהמות, היא הפטירה בסלחנות: טוב, רואים שאין לכם בנים......
היום כשאני מגיעה לאמא שלי עם הבן שלי- היא לא מבינה איך אני לא מלמדת אותו, ואיזה ילד לא מחונך וכן הלאה......
מאוד עוזר להגיד להםאמא ל-5
ולהסביר שאנחנו יושבות על האסלה, ולא נעים לשבת על אסלה מלוכלכת.
 
אני לא מבינה מה לא בסדר לבקש מילד לנקות אחריו, לא משנה למה זה קורה.
 
לפתוח חלון עוזר, אצלי אין בעיית ריח, זה יותר מראה, מגבון אכן עוזר בכל פעם שנכנסים.
 
אבל אני אוהבת אותם גם כך, שכחתי לומר.
נראה ליחילזון 123
שגם הם יושבים על האסלה לפעמים ככה שזה לא כ"כ מסובך להסביר.
הם לא מרימים את המושב??אנונימי (פותח)
חמותי גם אמא של בנים אבל אצלה זה לא היהאם הבנים12
אולי היא כבר שכחה???עוד כינוי
אוי כמה שאני מבינה אותך...אני אם לחמישה בניםיהודית פוגל
שיהיו בריאים, וסבלתי מהשירותים רבות. כל חברותי עדיין צוחקות ממה שאמרתי פעם: אני הולכת להוציא את האסלה, ממילא הם עושים על הריצפה אז בשביל מה אני צריכה את האסלה היא רק מפריעה לנקות טוב. לצערי אין לי פתרונות רק לשפוך אקונומיקה שתספוג את הריחות...עכשיו כולם כבר נשואים ב"ה ואני לפעמים מתגעגעת אפילו לזה....עכשיו הכל יבש וריחני...חיזקי ואימצי
איזה פורום חמוד!אנונימי (פותח)
סובלים וסולחים. מקבלים באהבה ומחנכים.
פשוט מתיקות לקרוא!
Use open backing soda powderאנונימי (פותח)

Use open backing soda powder (kofsat avkat afia ptoha) and it will cancel the small

רק אקונומיקה. כל השאר זה לעקוף את הבעיהזמן אם
מניסיון רב: אקונומיקה, פעם ביום, פעם ביומיים, לפי הצורך. שום חומר אחר, לא 'אנטי קאלק', ולא 'סנט מוריץ' , ולא 'פנטסטיק' כל אלה אולי משאירים אריחים מבריקים אבל לא פותרים את בעיית הריח. תשימי לב כשאת מנקה באקונומיקה: אם נהיה קצף על האסלה או על הרצפה, זה סימן ודאי לכך שהיה שתן במקום, והאקונומיקה ניקתה אותו. 
בהצלחה!
ממש לא מומלץיהודיה מא"י
אקונמיקה זה רעל מסוכן ונדיף ביותר, וממש לא מומלץ לשימוש בצורה כללית שכזאת באופן קבוע. במיוחד לא בחדרי שירותים שמידת האיוורור שלהם מוגבלת בדר"כ.
ומהריח אפשר באותה קלות בדיוק להפטר בעזרת חומץ סינטטי פשוט, מנסיון.
תגידו, הנשים המציאו את השירותים?מירושלים
הבן הגדול שלי נגמל עכשיו, וכשאני רואה את כל הבלגן שזה עושה אני לא מבינה למה לא יכלו ליצור את המבנה הזה בצורה יותר פרקטית למשתמשים הבנים. באמת כל כך קשה? לא יכלו לדאוג לצורה קלטנית יותר,למשל שהצד האחורי יהיה גבוה ויירד למטה כמו מגלשה עם קצת קירות בצדדים או משהו?
איך זה שעדיין לא המציאו אסלות מעוצבות קצת אחרת, שיפתרו את הבעיה הטיפשית הזו?
אני יכולה לשרטט את ההמצאה, אם מישהו מתנדב לייצר.
יש לי אפילו רעיון לתוספת ניידת שמתלבשת על האסלה, ופותרת את הבעיה בשעת הצורך.
מי לוקח?
זה כבר קייםנחשונית
אבל רק בשירותים ציבוריים. חבל שבבתים פרטיים לא בונים ככה. אבל אני משערת, שאם אפשר לבנות רק שירותים אחד לבית, טכנית וכלכלית, אז יבחרו במה שכאילו מתאים לכולם, גברים נשים וילדים. היום, כשמראש בונים כל בית עם שני ישורתים, אין סיבה שלא יבנו אחד שמתאים במיוחד לבנים.
בנות, גם מרכך כביסה!אנונימי (פותח)
אחרי האקונומיקה- לשפוך קצת מרכך כביסה ואז תורך להיכנס- בערב, כשכולם ישנים והשירותים מבושמים....
 
לנקות עם סודה לשתיה. מונע ומנטרל ריחות לא נעימיםז'וז'ואית
ניסיתי על משהו אחר בחוסר אמון...
והאמת, הופתעתי מאד!!!!
הריח נעלם ברגע!!!
תנסי..
עצהאנונימי (פותח)
כאם ל5 בנים- לשטוף כל יום עם אוקונומיקה
ולאחר מכן לשפוך מעט מרכך כביסה מאחורי השירותים
רק משכל ישראנונימי (פותח)
לא לשכוח שלא כל שתן מסריח
אם הילד שותה מספיק מים (!!!) ואוכל נכון לא יהיה כמעט ריח לשתן
 
כמובן צריך גם חינוך לנקיון
 
והעיקר בהרבה בעיות, אלה ודומות להן, לתפוס פרופורציה ולשמוח באתגר
יש כאלה שאין להם...
הייתי ממליץ להשתמש בתרסיס ריחני למייבש.איציק הג'ינג'יאחרונה