פורום הורות (עמוד 367)

בהנהלת:
שרשור חדש
התייעצות בענייני השכבהאנונימי (פותח)

שלום לכולן!

אני מתארת לעצמי שאני ממש לא היחידה שמתלבטת בנושא..

המתוק שלנו בן 10 חודשים, ויש לו בעיות שינה לא קלות. ממש, אבל ממש קשה להרדים אותו, והשינה שלו קלה מאוד. הוא מתעורר בלילה, לדעתי בגלל השיניים, וקשה לו לחזור לישון.

רציתי להתייעץ לגבי ההשכבה:

עד לא מזמן, באמת בגלל שכאב לו וכו', הייתי מרדימה אותו בהנקה או בעגלה (רק מאז שהכאבים האלה התחילו).

עכשיו די- אני רוצה שהוא יתרגל למיטה שלו (הוא לא מכיר אותה) ויאהב אותה.

בלילות האחרונים אני עושה הכל כדי שהוא יירדם במיטה: אני נותנת לו בקבוק, יושבת לידו, שרה לו ומנדנדת.

הבעיה היא שהוא פשוט- לא משנה כמה הוא עייף- נעמד מייד במיטה ומתגלגל מצחוק, גם (במיוחד) כשאני עושה פרצוף כועס ואומרת לו "לא". ניסיתי לאיים עליו ביציאה מהחדר כל פעם שהוא נעמד, אבל זה לא מועיל- אמנם הוא בוכה בהיסטריה כשאני יוצאת, אך כשאני חוזרת ומשכיבה אותו- הוא כמו טיל קופץ לעמידה.

מה שאני עושה זה- יושבת לידו וקוראת, ומחכה שיהיה אפשר לנדנד אותו (כשהוא מפסיק לעמוד). זה מאוד מתיש- יכול לקחת למעלה משעה.

אני יודעת שאחרי תקופה של פינוק יהיה קשה להחזיר אותו לתלם, ומוכנה לסבול קצת לשם כך. אני פשוט מתלבטת אם זה יעיל. הוא יכול לעמוד במיטה ולבכות שעות (כי אני מסרבת לשחק איתו), ואני יודעת שעל הידיים או בעגלה- הוא יירדם תוך שנייה.

אם יש מישהי שחוותה משהו דומה, אני אשמח לשיתוף וטיפים.

תודה לכל מי שקראה בסבלנות עד הסוף!

מורי'ה

סליחה נשלח לי פעמייםאנונימי (פותח)
מחזקת אותךדידי

לעניות דעתי את פועלת ממש נכון- גם מצד הרצון שלך שהוא יישן במיטה שלו בצורה מסודרת, וגם דרך ההשכבה- יושבת לידו וכו'. זה יכול לקחת זמן ויש ילדים ממש עקשניים, אבל חשוב להתמיד ולפעול כל ערב בצורה כזאת ותראי שמערב לערב הזמן ילך ויקטן. איומים וכו' זה לא מה שיעזור, לדעתי. אפשר (ואני בטוחה שאת עושה זאת ) לומר לו לפני כן- אין משחקים, סיימנו. עכשיו הולכים לישון במיטה. אמא פה איתך עד שתירדם...וכדו'.

שוב- מחזקת אותך. בזמן המתסכל הזה תשנני לעצמך שבטווח הארוך- זה לטובתו!!!

למה שלא תכניסי אותו למיטהיהודית פוגל

כמובן כשהוא עייף מאוד וצריך לישון, תגידי לילה טוב חמודי, ותצאי מהחדר?? האמיני אחרי יום יומיים הוא יתרווח במיטה באנחת רווחה ויילך לישון ללא שום ענינים. כמו מבוגר ששמח ללכת לישון אחרי יום מפרך.  בהצלחה

השאלה היא מה יקרה באותם יום-יומיים Avrechit

מוריה, אני מחזקת אותך גם. אני ממש לא חושבת שהפתרון הוא לתת לילד לצרוח שעות עד שיירדם.

לא מדובר על שעות של צווחות אלאאחותו

לגשת מדי כמה דקות, להרגיע אותו במיטתו או סמוך לה ושוב להשכיב במילים בוטחות ורגועות, שעכשיו זמן לישון ושהוא באמת עייף.

יתכן בהחלט שיבכה שוב, אחרי כ10 דק' ניגש שוב ונרגיע, נבהיר לו שאנחנו כאן והוא לא לבד אבל הוא הולך לישון.

תהליך זה לוקח מס' ימים, זמן הבכי הולך ומתקצר עם הזמן והוא מאפשר לילד לפתח מנגנוני הרדמה אישיים שהוא פשוט לא פיתח , מה שעלול להקשות עליו להרדם גם בעתיד. הוא יפתח עם הזמן שיטות הרגעה והרדמה עצמית. בד"כ לא תהליך של יותר מכמה ימים.

זה ממש לא מה שיהודית אמרה.Avrechit

אולי לא הבנת אותי - חיזקתי את מוריה והסתייגתי מהדרך של יהודית.

יש שיגידו טל שחר

ששיטת ה 5\ 10 דק', גורמת לתינוק לפתח מנגנוני אטימות רגשיים- ללמוד להדחיק את הרגשות שלו, כי בל מקרה הם לא מקבלים התייחסות, אגב-יש לנו חברה סבתא- בת אחת שלה ניגשת תמיד לבכי של התינוקות ( יש לה כבר 8 ילדים) והשניה- נוקטת בשיטות כמו זאת- שיטת ה5 דק' ( לה יש כבר 10 ילדים)- הסבתא טוענת שאצל הניגשת ( 8 ילדים) מתחצפים הרה פחות בבית, מעניין איך אנחנו היינו מרגישים אם היינו במצוקה, והאנשים הקרובים לנו ביותר היו ממדרים את תשומת הלב אלינו...

קשר בין חוצפה להשכבה? קשה לי.יש הרבה גורמים נוספיםאחותו

בבית שעלולים להשפיע על חוצפה. מישהו הקשיב פעם לסגנון הדיבור של ההורים או לגבולות האחרים שהם מציבים לילדיהם?

אם לשניכם כל הטקס הזה כ"כ מתישחילזון 123

למה שלא תרדימי אותו תוך שניה (כמו שכתבת) על הידיים ותשכיבי אחרי זה במיטה?

לא נראה לי שאם תתני לו לבכות במיטה זה יגרום לו לאהוב אותה ולהרגיש בה יותר בטוח.

אם את רוצה שיתרגל למיטה תני לו לשחק בה במהלך היום כשלשניכם יש כח לשחק.

אם לשניכם כל הטקס הזה כ"כ מתישחילזון 123

למה שלא תרדימי אותו תוך שניה (כמו שכתבת) על הידיים ותשכיבי אחרי זה במיטה?

לא נראה לי שאם תתני לו לבכות במיטה זה יגרום לו לאהוב אותה ולהרגיש בה יותר בטוח.

אם את רוצה שיתרגל למיטה תני לו לשחק בה במהלך היום כשלשניכם יש כח לשחק.

אם לשניכם כל הטקס הזה כ"כ מתישחילזון 123

למה שלא תרדימי אותו תוך שניה (כמו שכתבת) על הידיים ותשכיבי אחרי זה במיטה?

לא נראה לי שאם תתני לו לבכות במיטה זה יגרום לו לאהוב אותה ולהרגיש בה יותר בטוח.

אם את רוצה שיתרגל למיטה תני לו לשחק בה במהלך היום כשלשניכם יש כח לשחק.

אוופס... סליחה על הכפילות. המחשב שלי קצת השתגע...חילזון 123
גבר אחד אני יכול להגיד על השכבה ועל חינוך ילדיםshilo30אחרונה

אני יודע שקשה יותר מדי ליישם אבל.............

 

אם רוצים להצליח זה כמה שיותר להיות עקביים ולעשות את כל ההחלטות שלך בלי שינויים

 

אם החלטת שהוא צריך להיות במיטה הוא יהיה במיטה

אם אמרת לו אני יוצאת מהחדר , צאי מהחדר, אל תשברי ..........מצוקות , נטישה, כבר מהגיל הזה?- לא נראה לי שבני בן ה-5 זוכר מה קרה לפני חצי שנה............

 

ובכל מקרה תהיה חזקה ועקבית שלנו היתה בעיה בהשכבה שמנו אותו במיטה ודברנו איתו כמו ילד גדול אמרנו לו :

אתה ישן כאן אמא ואבא ישנים בחדר שלהם וזהו ותאמיני שאצלי הבעיה היתה הרבה יותר קשה .........מגיל 10 חודשים הוא כבר קפץ מהלול...............ומה שעשינו ...........החזרנו אותו בעקשנות ללול ...............פעם ........ועוד פעם........בסוף הוא קלט ונשאר שם

 

בהצלחה..........ולא לשכוח הרבה תפילות

 

 

אגב לגבי השניים........קצת קשה לשפוט אותם אבל זה תקופה מאוד קשה........מה שכן אפשר לעזור יש ג'לים בכל סופר פארם של כאבי שניים -אצלנו זה עזר פלאים.

לא ממש קשור לכאן, אבל..רוני ושמחי

אני לא יודעת באיזה פורום להתייעץ (אשמח אם מישהו יפנה אותי)

רק שאלה קטנה וחביבה:

בעלי מתחיל ללמד בעז"ה עוד כמה ימים, להיות ר"מ.

הייתי מאוד רוצה להביא לו מתנה, משהו נחמד וגם יעיל, או משהו מקורי ומפתיע.

הוא לא אדם שאוהב מתנות והייתי רוצה לתת לו משהו שבאמת ישמח אותו.

למישהו יש רעיון???

תודה מראש!

ספר טובפפריקה--

עט עם שם,

יומן לשנה החדשהשירילי

עם הקדשה כמובן..

ארנק?

משהו שיעזור לו לארגן את עצמו בעבודה- קלסר עם חוצצים

גרביים נעימות

בעלי לא בקטעים של מתנות

ואני כל פעם מחדש שוברת תראש

בסוף מה שתמיד משמח - ארוחה מושקעת.

בהצלחה...

מה התקציב?אנונימי (פותח)

אם הוא זקוק חליפה יפה ומכובדת יכולה להיות מתנה נפלאה אם יש צורך בכזאת..

אולי תיק?תיכף6אחרונה

כשבעלי התחיל בהוראה, הוא מצא באחד הארונות בבית תיק צד כזה למורים עם הרבה כיסים בכל מיני גדלים שקנו לי כשאני התחלתי עם ההוראה.

אני לא השתמשתי בו-אך הוא ממש התלהב.

שרשור רעיונות לא. בוקר לתלמיד המתחיל.....אנונימי (פותח)
בתור אמא חדשה לילד שהולך לכיתה א':
מה נותנים לו לאכול בבוקר לפני שהוא יוצא ללימודים?
הבנתי שדגני בוקר לא טובים בתור א. בוקר וכן עוגות וכו' 
אז מה כן??????????????
(אגב הילד מסרב בתוקף לכל דייסה וכד' בגלל המרקם...)
יש למישהי רעיונות שהיא מחביאה??
למה דגני בוקר לא?אנונימי (פותח)
יש כאלו ממש טעימים וללא סוכר,או צבעי מאכל!הקורנפלקס צהוב,ברנפלקס.ציריוס,ועוד...
מה עם כריך מרוח במשהו שהילד אוהב..[ולא התכוונתי לשוקולד או ריבה אעפ שגם את זה אפשר לפעמים*)
ביחד עם הכריך שוקו או חלב חם.
לחמניות הפתעה- מכירות?פפריקה--
פשוט מכינים 2 ק"ג בצק שמרים על בסיס מיץ שיהיו מזונות, כמובן כדאי מקמח מלא (של רובינפלד לא נהיה בכלל שחור והוא מאוד אוורירי), לאחר 2 התפחות אני לוקחת חתיכות קטנות, מכניסה "הפתעה" (קוביית שוקולד מריר, כפית חמאת בוטנים, תערובת גבינות קשות וכד') סוגרת ללחמניות קטנות  ואופה.
כדאי לעשות סימן היכר מעל הלחמניות כדי לדעת מה ממולא במה- (שומשום, פרג, רק ביצה, חמניות...)
להקפיא ולהוציא בכל לילה לפני שאת נכנסת לישון- ארוחת בוקר סופר מזינה- כשלא מספיקים אוכלים אותה ברכב תוך כדי נסיעה.
 
 
אפשר מתכון בבקשהאנונימי (פותח)
בשמחה- הנה הוא:פפריקה--
ק"ג קמח
כף וחצי שמרים יבשים
סוכר (תלוי במילוי, מתוק- 3/4 כוס, מלוח- שליש כוס)
כפית מלח
ו ביצה
1/2 כוס שמן
2 כוסות מיץ תפוזים (בקיץ אפשר מקופסאות)
בקמח מלא לעיתים צריך עוד נוזלים לפחות עוד חצי כוס אבל תבדקי שהבצק יצא גמיש ונעים.
 
לערבב יבשים, להוסיף נוזלים, ללשו היטב היטב היטב.
להתפיח- כשעה וחצי, ללוש שוב ולהתפיח חצי שעה.
 
(אפשר להתפיח התפחה ראשונה במקרר ולהשאיר לילה שלם בלי בעיה, על הבוקר להוציא וללוש לאחר רבע שעה כשהבצק מתחמם קצת, ולהתפיח שוב בחוץ.)
 
לקחת חתיכת בצק קטנה- אגרוף ואפשר קטן יותר- תלוי בגודל הלחמניות שאת רוצה.
לפתוח אותו ביד, להכניס הפתעה כאוות נפשך, לסגור הייטב, למרוח בתערובת בחצה (ביצה, כף שמן וכפית סוכר) לזרות שושום/ חמניות/ פרג ולאפות בחום בינוני עד שמזהיב נוטה לשחום- לא ליבש מידי.
 
רעיונות למילוי:
- חצי קובית שוקולד מריר- להיט, השוקולד הופך לנוזל והילדים ממש מתלהבים.
- כפית חמאת בוטנים- אפשר להמתיק עם דבש.
- גבינה מלוחה/ צהובה מגורדת ומעורבת עם ביצה ותבלינים- כמון, פלפל ומעט מלח.
- טונה עם זיתים.
 
ועוד כאוות ליבך וכרוח היצירתיות.
 
אני מכינה 2 קילו, מפרישה חלה, מכינה 2 פיצות גדולות ומהנותר- כ2 תבניות לחמניות.
 
ל ב ר י א ו ת!!
 
תודה רבה וישר כוחאנונימי (פותח)
באמת מה רע (חוץ מהמחיר) בדגני בקר?אחותו
גם לא חייבים כל יום קורנפלקס,אפשר לגוון,בכריך,אנונימי (פותח)
ופעם בלחמנית הפתעה שפפריקה הציעה,אפשר קרקרים,או איזה פרי,מה עם יוגורט?אני מודה שאצלי זה גם שוקו חם שטובלים בו בסקוויטים....לא חייבים להינעל על אופציה אחת יקרה...למי שיקר לו קורנפלקס,למרות שהצהוב לא יקר כמו כל העוגי תריקס וחברהם...שהם גם לא  בריאים וגם באים בכמויות קטנות יותר באריזות.
בחורף אני מכינה סלט פירות. כולם טורפיםאחותו
בוקר אחד הכנתי לכולם ואכלתי אותו לבד במהלך היוםפפריקה--
לבעלי נשארה בערב הקערה.
רעיונות פצצה -אלף תודותאנונימי (פותח)
מתכון לגרנולה נפלאהטל שחר
 3 כוסות שיבולת שועל ( סיבים לניקוי המעיים + ניקוי מתכות כבדות מהגוף) 2 כוסות מיקס אגוזים - אפשר חצי כוס גרעיני חמניה, חצי כוס אגוזי מלך, חצי כוס שקדים פרוסים וחצי כוס שומשום ( שמנים איכותיים, סידן ועוד ועוד) , וכוס נוזל שמורכבת מ רבע מים רבע שמן וחצי סילאן - אפשר לקנות סילאן ללא תוספת סוכר- טיפה יותר יקר- אבל יותר בריא ( תמרים- ברזל), בוחשים הכל יחד, וקולים בתנור על 130 מעלות  כ45-60 דק'- וצריך לבחוש מדי 10-15 דק', את הגרנולה הזאת אפשר לאכול עם יוגורט ( חיידקים פרוביוטיים לשיפור הספיגה במעיים וחיזוק מע' החיסון) והנה לך דגני בוקר בריאים  וטעימים, כדאי להוסיפ קצת פירות יבשים להמתקה ותוספת ויטמינים, וניתן להוסיף גם פירות אם רוצים- בננה תותים ועוד כיד הדמיון הובה . בתיאבון
וואי תודה, חיפשתי מתכון טוב לגרנולהאממהאחרונה

נראה לי שמצאתי! תבורכי טל

לא יודעת אם זה המקום המתאים אבל-אנונימי (פותח)
 יש לי ילדה בת 5.
שכל יצירה שהיא עושה היא אומרת שזה לא יפה וזורקת לפח/ קורעת/ שוברת וכו'....
זה יכול ליות סתם ציור בצבעים וזה יכול להיות דברים ממש מושקעים (חרוזי גיהוץ וכו')
חשבתי פשוט לא לתת לה דברים מיוחדים ושאם היא רוצה שתעשה רק מצבעים וניירות טיוטא.
אבל- אח שלה (בן 7)  מאוד אוהב את הדברים האלה והוא גם מאוד מוכשר ואני לא רוצה למנוע את זה ממנו וכשהיא רואה אותו עושה היא רוצה גם.
 
אני לא יודעת אם להתעלם וזה סתם
או שזה מביע משו.
יש לכם רעיון מה לעשות?
מנסה לענותמים רבים
 

אני לומדת גיל הרך וטיפה ממה שלמדנו.....

הילד עובר תהליך מאוד חשוב תוך כדי שהוא פעיל ביצירה.

גם מבחינת תהליך נפשי הילד יכול [והוא עושה את זה..] לבטא רגשות דרך היצירה, הוא יכול להתמודד עם משברים,מריבות, רגעי אושר,וכו'...

מעבר לזה כל תחום של יצירה מחזק מוטוריקה שונה ועוד הרבה דברים חיוביים אצל הילד [החרוזים עם הגיהוץ יכולים לעבוד גם על חשבון]

 

בגיל חמש פחות מעניין את הילד התוצאה הסופית אלא התהליך זה מה שחשוב!

ולכן מאוד חשוב (במיוחד בחופש כשאין את הגן שייתן מענה לזה) לתת לילדים לעבוד ביצירות שונות!!

 

לגבי התגובה לתוצר הסופי שלה-

יכול להיות שהיא רואה את התוצר שלה ושל האח הגדול ומשווה ולכן היא חושבת שהם לא יפות.

יכול להיות שזה צורה שלה לבקש צומי...

נראה לי שווה לשבת איתה במהלך היצירה ולהצביע על דברים יפים שהיא עושה (שילוב צבעים, דיוק, דוגמא, וכל העולה על רוחך...)

אולי זה יעזור.

וכדי גם להכין אולי ארגז של היצירות שלה ולהגיד לה שאם היא לא אוהבת היא יכולה לשים בארגז אבל לא לקרוע ולשבור או לשים בפח הגדול (ואז בלילה את יכולה להוציא את החומרים שניתנים לשימוש חוזר.

 

אגב- יצירות לא חייבות להיות מחומרים יקרים ו"שווים".

אפשר יום אחד לצאת החוצה ולאסוף דברים, לשים בריסטול ודבק, והילדים כבר יצרו דברים מיוחדים.

ציור בכל מיני סוגי צבעים,

הדבקה של גרוטאות/ פיצ'פקס שאת רוצה לזרוק....

 

יצא לי ארוך.......אבל אני מקווה שעזרתי!

בהצלחה!

 

 

מנסיון...דידי
 גיל 5 הוא גיל שבו ממש אפשר לשוחח עם הילדה על כך שלא הכל חייב להיות מושלם ושאמא אוהבת את כל העבודות והיצירות, גם אם הן לא מושלמות. אצל הבן שלי זה לא עזר מיד, אבל חזרתי על כך שוב ושוב וזה חילחל (חבל שזרקת...דווקא אהבתי את זה... שיחות לפני השינה ככה בכיף וברוגע במיטה על היצירה האחרונה שנזרקה וכמה שזה עצוב לי שהוא זרק וכו'). אולי היא פרפקציוניסטית, ואולי את, ואת משדרת לה את זה?
אפשר תוך כדי העבודה לעזור לילדה במציאת פתרונות לפאשלות שקורות לה. לדוגמא- אם התקשקש לה קצת על הדף אפשר להפוך את זה לפרפר וכו', ולבקש ממנה שלפני שהיא זורקת- תיגש אליך כדי לבדוק אם באמת אין ליצירה תקנה...
אני חושבת שיהיה חבל לא לתת לה להתנסות גם בחומרים ובתהליכים יצירתיים שהם יותר מצבעים וניירות, במיוחד אם היא תרגיש מקופחת ליד אחיה הגדול והמוכשר... אבל אולי היא זקוקה ממך ליותר ליווי, הערכה וכו' כדי שתדע לאהוב את מה שהיא יוצרת.
אפשר גם להראות לה שלפעמים לך דברים לא כל כך מצליחים (תבשיל שנחרך, בגד שהתלכלך לך, טעות בכתיבה של משהו וכו') ולהראות לה איך את מתמודדת בלי לזרוק...
עבודות יצירה למיניהןאמא ל-5
אמרתן דברים יפים מאוד ואוסיף גם כגננת.
 
בעבודה בגן, הנמטרה היא ההתנסות בחומרים שונים.
החומרים בד"כ מאוד פשוטים.
דרך העבודה מעודדת התנסות חוזרת, ככל שהילד חוזר על ההתנסות הוא משפר את ביצועיו ולומד על אותו החומר.
בעבודות היצירה שאת מדברת וכמו שאימהות אחרות עושות, שונה דרך העבודה כיוון שיש מוצר מוגמר וזאת המטרה העיקרית, אין דגש על התהליך כמו בגן.
לכן, ילדה בת 5 שדורשת מעצמה , תקנא באחיה על תוצריו הסופיים.
בעבודות יצירה כאלו יש גם תמונה סופית יפה וצבעונית על האריזה, שוב, אם הילד לא מגיע לתוצאה הזאת הוא מרגיש נכשל.
 
מעבר לזה , כדאי לעודד את הילדה שעבודתה יפה ומיוחדת, לעודד בזמן התהליך. אני רואה שעשית כאן מסגרת, איזה יפה צבע הרקע שבחרת, מאוד מיוחד שמילאת את השטח של הענן.. וכאן בחרת בקו מתאר שונה. הילדה צריכה להרגיש חיזוק מהיכן שהיא ולא בהשוואה לאחיה.
אולי הפוקוס הנכון שלך כאימא יגרום לה להבין שעבודה יפה ומיוחדת לא פחות.
כנראה שהיא בתחרות רצחנית עם אחיהיהודית פוגל

בקטע של עבודות יצירה, וחוששת שלעולם לא תגיע לביצועים שלו, (היא גם יותר צעירה קצת) הייתי מציעה שתקחי אותה לשיחה מחוץ לבית, ותבקשי ממנה ל"יעץ" לך כיצד לנהוג, ומה היתה שמחה לעשות בשעות הפנאי ו/או במקום עבודות יצירה. האם בשעות אחרות היא ילדה שמחה?  

גם הבן שלי הגדול בן 6 מתנהג כךאנונימי (פותח)

הוא ממש פרפקציוניסט- ואם משהו טיפה נראה לו שלא טוב הוא ממש מקמט זורק וכד..

אני מאד מנסה להכיל אותו וללמד אותו שיש אפשרויות לתיקון- אז כבר ב"ה הוא כבר משתמש במחק/טיפקס בשביל לתקן או בנייר דבק.

אבל עדיין לפעמים הוא "מאיים" עלי שהוא יזרוק לפח ולא יתקן  וכאילן הופך להיות שהוא מתקן רק בשבילי

לכל ילד חוזקות אחרות, להתפעל מהחוזקות האחרות שלהאחותו
מסכימה עם כל הנאמר ומוסיפה:רק טוב!אחרונה



איך את מגיבה על מה שהיא עושה לפני/כשהיא לא זורקת? אולי זאת הדרך היחידה לקבל יחס לעבודה שהיא עשתה.

 

אולי כדאי לתלות/לשים במקום מרכזי בבית את הציורים והיצירות שלה. זה יתן לה הרגשת חשיבות.

 

וכמו שאמרו לפני- להחמיא לה תוך כדי עבודה. ושהמחמאות יהיו ממוקדות: לא "ציור יפה", "את עובדת מקסים" וכו'

 

אלא-  "המסגרת...", "הפרח...", "הפרפר..", "הצבעים...", "הרעיון..." וכו'.

 

חררה , פריחה, - מה עושים?mp4

בת השנתיים מלאה בפריחה על הפנים ובזרועות, 

אפשר לעשות משהוא

חוץ מלחכות לחורף?

לחכות לחורףאנונימי (פותח)

להתקלח הרבה ולהיות במזגן

יש לך מושג מה הסיבה?נחשונית

אלרגיה? למה? אטופיק דרמטיטיס? מה אמר הרופא? ורפואה טבעית? אם תדעי מה הסיבה, אולי ימצא גם פיתרון.

קפץ לי..ח.צ.גנט

אמרו לי שכדאי לעשות אמבטיה עם קורנפלור להשים בערך 3 כפיות עד שהמים הופכים ללבנים.. 

זה מאוד עוזר!!

סנו אוקס'גן עושה פריחה..אולי??אז
אם זו אלרגיה-דידיאחרונה

טיפות פניסטיל- טיפה לכל ק"ג במשקל של הילדה.

אם זה סתם בגלל שחם וכו'- אפשר למרוח משהו להרגעה ולהשאיר אותה כמה שיותר וכמה שאפשר בלי בגדים בחדר ממוזג

מה אתם עושים אחה"צ עם הילדים?אנונימי (פותח)

נשמע בנאלי?  אבל בכל זאת תרשמו הצעות

לא בנאלי בכללרעיה ואם

זה הנושא הלוהט...לשון אדומה

פעם ידענו שבחורף אי אפשר לצאת כי קר

היום גם בקיץ אי אפשר לצאת כי חם...

 

תכלס גם אני שואלת את עצמי את אותה שאלה

רעיונות פשוטים יתקבלו בברכה, אתמול נסענו לסבתא לעשות בגג בריכה.

 

אחה"צ ? -כל היום!!!mp4

אפשר לצאת מוקדם בבקר או לפנות ערב לפארק.

גם לשחק וגם לעשות פיקניק.

 

אישית התחלתי להכין  את הילדים לקראת ר"ה

ציורים , סמלי החג, שירים, כרטיסי שנה טובה

כל אחד לפי רמתו

יש לי דפי עבודה /צביעה

 

אני מכניסה לאמבטיה - פעילות של שעה:

אני נותנת צבעי ידיים , והם צובעים את הקירות האמבטיה ואת עצמם

ואח"כ מנקים הכול כולל אותם.

 

מכניסה אותם למטבח, להכין עוגיות- הם קרצו את הצורות

 

והיום גיליתי בערוץ 7 משהוא מבורך ביותר

שעת סיפור עם הרב שלומי

מאוד חינוכי

 

בהצלחה

ובנות

תכתבו עוד רעיונות.. 

תודה!

וואו!נשמע מגניב הקטע של האמבטיה והצבעים...אני ירושלמית

אבל זה באמת מתנקה לגמרי? ובקלות?

 

כי אם כן, נראה לי שהילדים שלי יברכו אותך...מוציא לשון

בעיקרון יורד אבל...אדמונית החורשאחרונה

פעם עשיתי את זה עם החברה' שלי וכשרציתי לשטוף אותם ואת החרסינות מהצבע היתה בדיוק הפסקת מים ובקושי הצלחתי להוריד את הצבע עם המים הג'יפיים.  עד היום נדמה לי שנשאר קצת גוון ירוק-כחול לחרסינות ולעור של הילדים...מוציא לשון

הם נורא אוהבים את זה וזו אחת הפעילויות המועדפות בימים חמים וארוכים.  רק כדאי שתכינו לכם מים נקיים בדליים ליתר ביטחון! קורץ

צובעים דפים מקפלים לסירות ומשיטים אותם...פפריקה--

- מכיירים בפלסטלינה- בוחרים נושא ויוצרים הרבה פריטים, כולם מתחברים.

- מנקים ארונות מטבח.

- מכינים "הפתעות" וכרטיסי ברכה לשנה חדשה.

- משחקים בקשים וצמר גפן, פרה עיוורת, פינוקיו, ארבע פינות וחמש אבנים.

- עורכים ביחד רשימה, יוצאים לקניות ברגל (ולא באוטו), קונים רק מהרשימה (מדהים לראות איך כולם שומרים על כולם) ומזמינים את אבא להחזיר אותנו הביתה.

- משתכלים באלבומים ומנסים קצת לסדר. (עם דגש על מנסים)

 

זה השלל מהשבוע, לשבוע הבא יש קצת תוכניות:

- לכתוב את ספר החופש- כותבים סיפור מה עשינו- מעט מילים והרבה תמונות.

- להכין בצק גדול וממנו לחמניות.

- לנקות את האוטו.

צחצוח שיניים...טוזי

מאיזה גיל צריך להתחיל לצחצח שיניים לילדים? מהרגע שיוצאת השן הראשונה כבר

 

תודה!!

אני שאלתי רופאת שינייםמימונה

והיא אמרה שגם לפני שיוצאת השן הראשונה לצחצח כי זה חשוב לבריאות של החניכיים.

וחוץ מזה- לא לתת מטרנה באמצע הלילה כי זה ממש הורס את השיניים.

ואם מישהי מניקה באמצע הלילה (אחרי הצחצוח שיניים), לנקות את החניכיים עם גזה, שלא ישאר שם חלב כי זה ממש לא בריא לשיניים שיצאו.

בתכלס'...מאושרת!

זה ידוע שחלב אם ומטרנה מאוד לא בריאים לשיניים.

במציאות, אני לא רואה את עצמי קמה באמצע הלילה מנקה לקטן עם גזה... ועוד כמה פעמים...

 

אני שמעתי שמבקיעת השן הראשונה מומלץ לצחצח לקטנטנים, ועד גיל שנה וחצי אין צורך במשחה.

 

לצחצח לפני בקיעת השיניים כי זה מרגיע להם את החניכיים.

חלב אם-טל שחר

עשיר בנוגדנים וחמרים חיסוניים, החשש מהאכלות לילה- כי הן מאפשרות לרובד של חיידקי השיניים להתפתח- ולכן- חלב אם אינו גורם לעששת, להיפך- אם כבר- בביכלתו לימנוע אותה, מטרנה לעומת זאת= מכילה סוכר, ולא מכילה חמרים חיסוניים- ולכן באמת יכולה לפגוע בבריאות השיניים

גם חלב אם מכיל סוכריםאחותו

והרבה. אמנם באמת בזכות הרכיבים החיסוניים שלו הוא גורם פחות עששת מתמ"ל אבל עדיין- שינניות אמרו לי שיש המלצה לתת מים לפני שינה, אחרי הבקבוק או ההנקה של הלילה.

ברגע שבוקעות שיניים- לשפשף בעדינות עם גזה לחה שיניים וחניכיים לפחות לפני השינה או אחרי מזון ממותק.

משחה לא צריך גם עד גיל 3 , ובכלל יותר חשוב השפשוף מהמשחה. אם רוצים את הפלואוריד- אפשר לתת בתכשיר נפרד, קודם לברר אם המים באזורכם אינם מפלוארים ע"מ למנוע מינון יתר של פלואור

אח"כ שמים משחה בכמות מזערית ומרגילים ילד לירוק את מי השטיפה. גם ע"מ למנוע מינוני יתר של פלואור ( במשחות המיועדות לילדים יש בד"כ מינון נמוך)

 

תודה!טוזי

תודה על התשובות...

 

אני רצה עכשיו לקנות מברשת שיניים לקטנטנה שלנו...

 

אני בקושי מספיק מאופסת אחרי הנקה כדי להחזיר אותה למיטה שלה אז הסיכויים שאני אתחיל לנקות לה את החניכיים עם פד גזה נמוכים מאוד... תודה טל שחר, הרגעת אותי בקשר לעניין....

 

יום מקסים!

לגבי פלואור...טל שחר

סליחה שאני מוסיפה כאלה מידעים לא נעימים , אבל- פלואור הוא המרכיב העיקרי בתרופות פסיכיאטריות מסויימות, תפקידו לדכא אינהיביציות- שאפתנות ותוקפנות, יש מחקרים רבים  שמעידים שפלואור לא רק שלא מועיל לשיניים אלא פוגע בשכבת האמייל ומגביר בעיות ודלקות בהן. סתם צד נוסף של המטבע- למחקרכן ולשיקולכן...

יוהו, הפלת תיק רציני בתגובתך.. נפשי ישובבאחרונה

אז בבקשה תביאי גם מקור אמין ורציני לדברייך. זה בסיס לכל אמירה מהפכנית שכזו. למה להלחיץ בלי להסביר לעומק?

 

תודה

שרשור נוסף:  -רעיונות לסנדוויצים לבי"סאנונימי (פותח)
הושיעו הושיעו!!
קודם כל אני מציעהאנונימי (פותח)
לגבי רעיונות כדאי   לך לשבת עם הילד ולחשוב על הדברים שהוא אוהב לאכול בכריך....ואז תכינו טבלה לכל יום מה את מכינה לו לב"ס
זה תלוי  לך על המקרר ואת יודעת בדיוק מה את הולכת להכין והוא יודע מה הוא מקבל....פשוט אצלי היה שלב שהיה לי קטסטרופה אחרי שהייתי מכינה לכל הילדים 6 ב"ה ויותר מזה היינו בדלת...אחד מהם שואל מה הכנת?וכשהו שמע היה אומר אז אני לא אוכל את זה בגן....ואז כמה דקות של או החלפת כריכים עם האחרים או פשוט הייתי מוותרת ומכינה אחר...למה לי יסורי מצפון שבגללי הוא לא אכל?[ובאמת כשניסיתי להתעקש הוא לא היה אוכל]
 
מי אמר שצריך סנדוויצים?פפריקה--
אצלי הגדולים (11,12) אוהבים קופסאות עם ספגטי, מג'דרה, שאריות ציפס מהלילה, ירקות חתוכים, קציצות, אבטיח ופרות חתוכים. אני מצרפת קרקרים, פריכיות אורז, ביגלה, שלווה, ברנפלקס גרנולה וכל מני שטויות בריאות.  הם עושים לי טובה ולוקחים גם פרוסת לחם (ריקה כמובן) שבדר"כ חוזרת הביתה אחה"צ. ממש לפעמים מתפשרים על סנדוויץ עם טונה.
אז לקח לי זמן לעשות סוויץ'  במוח והארוחות בדר"כ כבר מוכנות בקופסאות בערב.
 
מה שכן- ארוחת צהריים  מזינה במיוחד ובערב סלט גדול ענק עם מלא רוטב וממרחים- כדי שיאכלו קצת לחם- או הפוך.
 
לבריאות.
 
 
נשמע מעניין....אבל להסחב עםאנונימי (פותח)
קפץ...להסחבאנונימי (פותח)
עם קופסאות...לי נראה יותר מדי...כבר קרה לנו שנפתח בתיק,ואוי למחברות ולספרים,לפעם ב.. זה בסדר אבל קבוע ,לא יודעת?!קציצות ספגטי וכו,אז מה נשאר לגוון בצהרים?וחוץ מזה לדעתי זה יכול למשוך יותר מדי תשומת לב מהחברים אכולי הקינאה...אז למה לא להסתפק בכריך טעים ומשביע...שגם את מרוצה ממנו וגם הילד?  ודבר נוסף מה עם מזג האויר החם הזה,לא נראה לי שייך אוכל רציני שכזה, מבלה לפחות שעתיים ,מחוץ למקרר..........
זאת רק דעתי האישית...ולא יותר מזה.
כמה רעיונותmp4
חמאת בוטנים +ריבה/דבש
גבינה+זיתים/גמבה
חומוס+גמבה/מלפפון
טונה +תירס/מלפפון חמוץ
ביצה קשה ומיונז
טחינה +דבש
מטבוחה+חומוס

הכי טעים לצרף
 ירקות חתוכים(מלפפון וגמבה בעיקר)
ופרי!

ניסיתם פעם פלפל ממולא בגבינה או קוטג'?אחותו
לשלוח לביה"ס בתוך קופסת הגבינה המרוקנת...
טעיםםםםםםםםםם
מצטרפת לסיוטאמא ל-5
הילדים שלי לא אוהבים כלום.
מה לעשות? זה כ"כ מתסכל.
היום הכנתי בלי ויכוח 3 כריכים עם ממרח חרובים, פשוט ויתרתי להם, פעם בשבוע, לא נורא ואז בא בן ה-9 ואומר  לי, אני לא אוהב זה יעשה לי חורים בשיניים... אז מה אתה כן אוהב?
אתמול שלחתי לשלושתם קופסא מחולקת ובה כריך עם חביתה ובצדדים ירקות חתוכיםפ שלא יתערבבו חלילה.
אבל כל יום?
מה עוד אפשר לשלוח בקופסא?
לא בשרי
אם אני שולחת קורנפלקס ועוגיות, הם אוכלים רק את זה ומשאירים את האוכל, אז ויתרתי.
למה לא לשלוח כל יום כריך עם חביתה וירקות?Avrechitאחרונה

זה נשמע מצויין.

ואם בשבילכם כריך עם ממרח חרובים פעם בשבוע זה ויתור - אז אתם ממש אוכלים בריא...

 

אני נותנת טחינה עם דבש, או טחינה גולמית, או אבוקדו בעונה. ואם הם לא אוהבים מזה שום דבר - אז לחם בלי כלום פלוס פרי או ירק.

מסגרת כשאמא נאלצת חוזרת לעבודה....אור77
על אלו מסגרות אתן/ם ממליצות/ים? ועל מה צריך לשים לב כשבוחרים מסגרת מתאימה לילד ולאמא, ושתהיה משתלמת גם במחיר. גם טיפים בנושא יתקבלו בברכה... מהאמא הדואגת...
*לחזוראור77
מסגרתאנונימי (פותח)

אפשר לותר על הרבה דברים כמו על תוספת במחיר, ציוד לא מספק וכו' - אל תוותרי על יחס חם!

הגיעי לשיחה עם המטפלת המיועדת עם הילד ותראי כיצד היא מתיחסת אליו, בהסתיגות? בחום? מבררת רק אם הוא לא בכין כי "בשנה שעברה היה לי נודניק אחד וזה הספיק לי"?

אל תהססי לברר עליה אצל אמהות אחרות. גם אם לא עונים במפורש - הקשיבי למנגינה ולמילים שבין המילים.

האם את חוזרת בשעה קבועה? יתכן שכדאי לסכם מראש על גמישות למקרה שתתעקבי בעבודה וכו' - שלא תקבלי כל חמש דקות שיחה לפלאפון בנוסח של "היית כבר צריכה להיות כאן".

כדאי לסכם מראש על החופשים, ערבי חגים וכו'.

בכלל סיכומים מראש חוסכים הרבה עוגמת נפש בהמשך.

 

בהצלחה!

תודה רבה! אשמח לשמוע עוד עצות ותובנות של מנוסותאור77
בהחלט נקודות חשובות.אור77
תמיד לברר אצל הורים לפני כןמימונהאחרונה

ולא להסתפק רק שאחד שהמטפלת נתנה לך את הטלפון שלו.

וכמו שאמרו לפני- לראות את התגובות שלה לילד- גם בפעם הראשונה שהיא רואה אותו.

 

אני רואה שאצלנו יש ילדים מלפני שנים שמגיעים אליה לבקר בתדירות די גבוהה.

זה מבחינתי גם סימן מצוין לזה שקורים שם דברים טובים.

 

בכללי- נראה לי שחשוב גם שזו תהיה מישהי שגם את זורמת איתה. שלא תתביישי לשאול שאלות, שלא תרגישי קרציה להתקשר באמצע היום כשאת לא רגועה, שאת בטוחה שהיא נותנת לך את כל האינפורמציה.

 

אם היא נותנת להם שם אוכל- לברר מה בדיוק ואם יש דברים שלא מקובלים עלייך, לא להתבייש לבקש שהילד שלך יקבל משהו אחר. (אצלנו לדוגמא היא הייתה נותנת להם לשתות מיץ ואני ביקשתי שלילדה שלי תתן מים)

 

לגבי מחירים, אין לי עצות בעניין. אני רק יודעת שככל שיש פחות ילדים המחיר עולה. וגם תלוי באיזה שעה את חוזרת.

 

וכמו שאמרו לפני- לסכם דברים מראש! זה עוזר אח"כ ופותר הרבה מאוד אי נעימויות.

 

שיהיה בהצלחה!

התייעצות בענייני השכבהאנונימי (פותח)

שלום לכולן!

אני מתארת לעצמי שאני ממש לא היחידה שמתלבטת בנושא..

המתוק שלנו בן 10 חודשים, ויש לו בעיות שינה לא קלות. ממש, אבל ממש קשה להרדים אותו, והשינה שלו קלה מאוד. הוא מתעורר בלילה, לדעתי בגלל השיניים, וקשה לו לחזור לישון.

רציתי להתייעץ לגבי ההשכבה:

עד לא מזמן, באמת בגלל שכאב לו וכו', הייתי מרדימה אותו בהנקה או בעגלה (רק מאז שהכאבים האלה התחילו).

עכשיו די- אני רוצה שהוא יתרגל למיטה שלו (הוא לא מכיר אותה) ויאהב אותה.

בלילות האחרונים אני עושה הכל כדי שהוא יירדם במיטה: אני נותנת לו בקבוק, יושבת לידו, שרה לו ומנדנדת.

הבעיה היא שהוא פשוט- לא משנה כמה הוא עייף- נעמד מייד במיטה ומתגלגל מצחוק, גם (במיוחד) כשאני עושה פרצוף כועס ואומרת לו "לא". ניסיתי לאיים עליו ביציאה מהחדר כל פעם שהוא נעמד, אבל זה לא מועיל- אמנם הוא בוכה בהיסטריה כשאני יוצאת, אך כשאני חוזרת ומשכיבה אותו- הוא כמו טיל קופץ לעמידה.

מה שאני עושה זה- יושבת לידו וקוראת, ומחכה שיהיה אפשר לנדנד אותו (כשהוא מפסיק לעמוד). זה מאוד מתיש- יכול לקחת למעלה משעה.

אני יודעת שאחרי תקופה של פינוק יהיה קשה להחזיר אותו לתלם, ומוכנה לסבול קצת לשם כך. אני פשוט מתלבטת אם זה יעיל. הוא יכול לעמוד במיטה ולבכות שעות (כי אני מסרבת לשחק איתו), ואני יודעת שעל הידיים או בעגלה- הוא יירדם תוך שנייה.

אם יש מישהי שחוותה משהו דומה, אני אשמח לשיתוף וטיפים.

תודה לכל מי שקראה בסבלנות עד הסוף!

מורי'ה

מחפשת דחוףraka

מקום ללינה עם אפשרות להקמת אוהל בחצר (צימר וכד') ללילה שבין חמישי ושישי הקרוב...

תודה!!!

בירושלים מתאים לך?אנונימי (פותח)
אזור הצפון ומטה-אבל לא ירושליםrakaאחרונה

תודהנשיקה

חדשה כאן!אנונימי (פותח)

שלום לכולן!

כבר הרבה פעמים יצא לי לקרוא בפורום המאוד מעניין הזה ועכשיו אני נכנסת לראשונה גם בתור כותבת....

נכתב כאן הרבה על ניצול הזמן בחופש הגדול, הועלו פעילויות יפות לילדים, הבלאגן בבית בחופש ולי יש שאלה קצת אחרת:

כיצד משלבים בפעילויות שני ילדים בגילאים שונים? (3 וקצת ושנה ו-7).

שני הילדים שלי מקסימים אבל בכל הנוגע לאותה פעילות תמיד יתחילו לריב....

הקטן רוצה לעשות מה שהגדול עושה ואילו הגדול נהנה לעשות לבד...

בקיצור, אשמח לעזרתכן, החופש גדול עלי!!!

ברוכה הבאהאמא מסורהאחרונה

גם הילדים שלי בגילאים האלה, קשה מאוד ליצור מצב בו הם משחקים ביחד מסיבות שונות ובעיקר כי מבחינה מוטורית וקוגנטיבית הם ברמות שונות, יש רק משחקים בודדים שראיתי ששניהם יכולים לשחק יחד וגם כי אצל הגדול יש הרבה התנהגויות שליליות כשהם משחקים יחד.

וזה כמובן כשאני נמצאת איתם על הרצפה, אם אני עוסקה בדברים אחרים ולא איתם,שניהם בשיתוף פעולה מלא הופכים כל דבר שיכולים ומגיעים אליו.צוחק

 

אני לרוב מפרידה ביניהם, נותנת לאחד לשחק לבד ואני עם השני, ואח"כ מתחלפים.

גם ככה זה גיל שבהם הצרכים שלהם שונים ואני יודעת שבעוד שנה בערך, אולי קצת יותר, כשהקטנה תהיה קרובה יותר לגיל 3 הפערים ביניהם יצטמצמו יותר (ואני מקווה שגם ההתנהגיות השליליות יעלמו) והם יוכלו לשחק ביחד.

 

בחוץ הם לפעמים משחקים ביחד בחול/במתקנים ולפעמים כל אחד לעצמו, בכל מקרה במשחק בחוץ- הפערים ביניהם כמעט לא בולטים.

מתכננים לצאת לשלושה ימים הילדיםפפריקה--
בני 12 ו5 לאזור הצפון.
1.  משהו מכיר מקום בו נוכל לנטות אוהל ולישון?
2.  מסלולים למשפחה לא כבדים מידי?
3. המלצות של עשה ולא תעשה?
 
תודה
 
שבוע שעבר יצאנואיזה טוב ה'!!!!
בלילה הראשון הקמנו את האוהל ביער עין זיתים לא רחוק מהמחנה של בני עקיבא - זו היתה טעות!!!! אם המחנה כבר נגמר זה יכול להיות מקום נחמד.
יש חניון לילה ליד מירון (בכביש לכיוון תל אביב ממש איפה שיש עיקול מאד חד בכביש)
אפשר ליד הכנרת מקום לדוגמה - החניון שמול קבר רבי מאיר בעל הנס וישנם עוד מקומות רבים.
הכי טוב ליד ערוצי הנחלים אבל בדר"כ המקומות המועטים האלו תפוסים אולי עכשיו כשנגמר בין הזמנים יהיה שם יותר פנוי.

בכל מקרה, חם מאד (לפחות כך היה שבוע שעבר) ולכן בשני הלילות הנוספים שהינו אצל משפחה מהאיזור שאנחנו מכירים.

חוף ברניקיאמא ל-5
על הכינרת 
תודה לכםפפריקה--אחרונה

אז החלטנו על שפת הכינרת- מקווים שאוכלוסיית הנופשים דלילה יותר עכשיו.

פורום לאנשים בעלי מחלות כרוניות.אנונימי (פותח)
ברצוני לפתוח פורום חדש שיהוה מקור תמיכה לאנשים נשואים החולים במחלות כרוניות.
אנשים המתמודדים עם גידול ילדים יחד עם הקושי שהמחלה גורמת. 
על מנת לפתוח את הפורום המנהל ביקש שאבדוק האם יש מספיק ביקוש בשביל פורום שכזה.
אשמח לתגובות בהקדם.
 
(השירשור הנ''ל באישור המנהל)
לוח שנה מתנהבצ
מישהי עשתה לוח שנה עם התתמונות של הילדים בתוכו ויכולה להמליץ על אתר מתאים? 
יש אתר מדהים שאת מעצבת בו והם שולחים לךאנונימי (פותח)
היה על זה פרסום בבשבע. קוראיםם לאתר לופה. 
כןתרצהאחרונה
היום המליצו לי ב-10 ש"ח בוואלה שופ מעוצב עם איזה תמונה שאת רוצה של מי שאת רוצה תעייני בהצלחה. 
לא יודעת אם זה המקום המתאים-אנונימי (פותח)
מחפשת  המלצה לצימר לשתי משפחות עם 4 ילדים ס"האנונימי (פותח)
לא משהו יקר, לא צריך ארוחת בוקר, אני מחפשת ללילה אחד לנו זוג עם 3 ילדים קטנים (אחד תינוק), ולזוג נוסף עם בתם  הנערה.
 
תודה!!!!
נופשומרון- יש פרסום ב"בשבע".אחותו
נופשומרון זה לא ברמה של צימר.. עד כאןאלעד
צימר ברמה??? עם ילדים??? מה קרה לך?אחותו
דווקא יש לי רעיונותאנונימי (פותח)אחרונה
 יש צימר מקסים בחד נס של מישהי בשם שוש
ויש צימר חמוד בכחל. כדאי לבדוק..
אם את רוצה משהו באזור יותר מרכזי בארץ- במושב תרום או תעוז
היינו בצימר ממש חמוד, וזה ליד בית שמש.
כל מה שהזכרתי בלי ארוחות
ועוד שרשור לסיום: איך מנצלים לטובה את השעות שאחריאנונימי (פותח)
ז"א נגיד שהם חוזרים באחת?
וכמובן בארבע אפס אפס מתעופפים החוצה?
להוריד א.צהריים וכו' נשאר שעתיים "זמן איכות" (איך אני לא אוהבת את הביטוי הזה),
אז איך מבלים אותם בצורה נעימה?
כמה יש להם כוח ולמה?
מה אתם עושים ביחד??
תודה תודה
מה עםאנונימי (פותח)
שיעורי בית,והכנת מערכת ליום שאחרי?זה דבר ראשון ,אפשר לשחק איתו משחק שהוא אוהב....אצלינו יש גם מחשב...נו טוב צריך לא להגזים עם המחשב..אצלי לילדים יש תור...של בן חצי שעה +,תלוי למי יש מבחן או עבודה להגיש,או לפעמים חוג..אפשר גם קצת תוכניות  בטלוזיה...לנו יש רק ערוץ 1 , מה עם להכין עוגיות או עוגה ביחד?לקרוא ספר ביחד...בכיתה א זה כיף כשהוא כבר גדול ויכול להראות לך שהו יודע.......עזרתי לך?בטח ,יתנו לך עוד רעיונות........בהצלחה
בהמשך לפלפלת- מאד חשובאחותואחרונה
לשבת לידם כשעושים שיעורי בית ( אני לא אוהבת את הגישה של:זה משימה שלהם. אמנם היא שלהם אבל למה לא להנעים אותה ולהיות שם עבורם אם הם יצטרכו עזרה?למה לא לעזור להם עם אחזקת עפרון נכונה וכתיבה בתוך הגבולות?מי מדמיין שמורה יכול להספיק להגיע לכל תלמידי הכיתה בנושאים האלו?) ויותר חשוב- לארגן איתם את התיק. לא מה שברור לנו ברור להם- איך מסדרים קלמר. מה נחוץ ומה אפשר לזרוק. איך והיכן מניחים מחברות וספרים. מה עושים עם כל מליוני הדפים שהם מקבלים מבית ספר? ואז- כל השאר: משחק משותף, הכנת ארוחת ערב יחד וכיד הדמיון הטובה עליכם.
לכל מי ש"נגמר לה הסוס" מהחופש הגגגגדולאממה
מוכרת את מה שהצליח לנו מעבר למצופה:
ארחנו כאן 3 אחיינים למשך 3 ימים והוריהם נסעו לנפוש.
אתמול היינו שוב בהרכב מצומצם (5 שובבים חמודים 8-1.3) והיה כ"כ נינוח ורגוע
שיטת העז לא מאכזבת...
מה זה נגמר! הוא קורס כמעט! אבל אצלנואחותו
איך נביא עוד בני דודים??? אמא עובדת! ששה בלעה"ר בבית. רחמנות עליהם ,רחמנות על הוריהם. משתדלים מאד להפעיל וכאלה אבל כמה כח וכמה זמן כבר יש אחרי יום עבודה ומה עם שאר הדברים שבית זקוק להם? ואיך מנחמים את הילדים שעיניהם רואות חברים מבלים...? (נפלת עלי ביום מה- זה- רע אני על סף דמעות באמת) בקיצור- עוד עז אחת ואבדתי!!!לפעמים עדיף לא להכניס אותה.
 
במילים אחרות: כל מילות העידוד וחיזוק יתקבלו בברכה!אחותו
אוף, סליחה!אממה
לא הייתי רגישה מספיק. הנחמה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא ספירת הגומר. ד"א אצלינו מבלים בבית- יצירות, בריכה , סרטים וממתקים...
איך באמת את מסתדרת? מי שומר על הילדים?
אני דווקא חווה את הקושי הגדול בשנת הלימודים, כשאני חוזרת מאוחר או יוצאת להשתלמויות וישיבות, ואצלינו ביישוב אין הרבה פתרונות ורק להתחנן כל פעם לבייביסיטר אחרת ולהתפלל שהיא תסתדר, אז אני לפחות קצת מבינה אותך. חיבוק, אין לי הרבה יותר להציע לצערי...
 
טוב, רגע, קצת איזוןאחותואחרונה
באמת תפסת אותי ביום גרוע מאאאאד.
מצד שני אני עדין לא רוצה עוד עז.... אפילו אפרוחים שגידלנו מתו בחום הזה  (מסכנים הילדים )
למרות כל הקושי (והוא רציני מאד) אנחנו יושבים בתחילת החופש לישיבה משפחתית , מעלים רעיונות כיצד לבלות את החופש,ומתכננים "קיטנת אבאמא" יום בשבוע סבתא באה, יום אבא, יומיים אמא ( ימים חופשיים) ושמרטף. סדר היום שלנו מאד מסודר מתפילה וסידור מיטות בבקר ועד עזרה בבית (מובנה בסדר היום)  עושים יצירות, אופים, בריכות,מקימים מאהל, "על האש" ועוד.  גם אצלנו רב הבילוי הוא בבית. אבל כולם רוצים קצת " חופשה משפחתית" ( וזה נורא נורא כואב שאי אפשר...) המושג הזה פשוט לא קיים אצלנו , כי חלק מהשיטה של " להסתדר" בחופש כוללת חופשות מהעבודב שאינן חופפות בין 2 ההורים כך שיהיו כמה שיותר זמן עם הילדים מבלי להוציא הון על שמרטף. בעלי לוקח אותם ביום החופשי שייצר לעצמו לכבוד אוגוסט לטיולים. אבל אז זה בלעדי, וגם הקטנים נשארים בבית עם שמרטף. הילדים בסה"כ נהנים. ההורים הם בעיקר הסובלים כי זו מעמסה מאד לא קטנה גם לעבוד, גם להפעיל ולרתק את הילדים, גם לדאוג שסדר היום שלהם ישמר פחות או יותר, גם לדעת ב"שלט רחוק" מה הם עושים ועם מי הם מבלים ( או משוטטים...) וגם להמשיך להחזיק בית פחות או יותר סביר.
אני נשמעת קצת מתכיינת... אבל זה לא כך. זה לא ניכר עלי בימי החופשה כי אני מתארגנת הרבה מראש לחופש הזה. אבל להגיד שזו חוויה בשבילי??? אולי במידה מסוימת כן ( היצירתיות שלי גואה בתק' זו של השנה) אבל חוויה שהייתי מוותרת עליה בשמחה או לפחות מקצצת בה...
יש לי שאלה בנושא הטרדה ופגיעה בילדיםraka
הנושא מאוד חשוב והוא עלה בזמן האחרון למודעות גם בציבור שלנו.
יש לי ב"ה ילדים מקסימים, חמודים ומאווווד תמימים ואני מודאגת.למה? כי אני חוששת שמשהו כזה עלול לקרות להם בגלל שהם כאלה תמימים וטובי לב. ברור שזה לא חייב לקרות אבל אני מתה מפחד.
דיברתי איתם (עם הגדולים-עולים לו' ולה') על מה צריך לעשות במקרה של חו"ח הטרדה ושצריך וטוב לדבר וב"ה הבית שלנו הוא בית שמדברים בו ויש תקשורת מצוינת בין כולם. יש גם זמנים של שיחה אישית עם כל ילד כך שאפשר לבוא ולדבר בלי להתבייש. אבל-אני ממש מפחדת. מה עושים??? אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל אני בעיקר מפחדת ממורה אצל הבנים שהוא מקסים וטוב ומאוווד אוהב אותם ומצ'פר אותם כל הזמן אבל מפריע לי שהוא רווק מבוגר ונכנס לי לראש שאולי משהו אצלו לא בסדר ושאולי הבנים לא מספרים כי הוא רב בבית הספר ואולי הם לא רוצים לספר עליו לשון הרע... בעלי אומר שאני סתם מכניסה לעצמי פחדים והוא צודק, אני יודעת. אבל מה עוד אני יכולה לעשות ו/או לומר לילדים כדי שאם חו"ח ייקרה משהו הם יידעו להתנגד ולבוא לספר לנו מבלי להתבייש???
תודה מראש
אני בדיוק עסוקה בנושא הזה..שירילי
אבל אני אפילו יותר היסטרית ממך.
אני מרגישה שמרב שאני במודעות לסטטיסטיקות הגבוהות של הטרדות  אני לא נותנת אמון באף אחד (כמעט...)
 
הילדים שלי עוד בשלב שאני יחסית בשליטה על איפה ועם מי הם נמצאים.
אני מאוד  מאוד מבינה את החרדה שלך...
 
העקרון לפי דעתי, הוא מצד אחד לא להעביר לילדים את הלחץ סביב הנושא אבל מצד שני לדבר איתם בצורה הכי ברורה שאפשר מה  לגיטימי ומה לא. ואיך עוצרים באופן מיידי את מה שלא לגיטימי.
 
הרב עמוס נתנאל העביר שיחה בנושא הזה (לא זוכרת את השם של השיחה אבל מאוד מומלץ) תבקשי מבנין שלם שישלחו לך את הדיסק.
בהצלחה ואם יהיו לך תובנות בנושא אשמח לשמוע...
הייתי בשיחה שלו בבניין שלם והיה מעולהraka
בעקבות השיחה שלו עשיתי שיחה עם הילדים והיה מצוין אבל אני עדיין הסטרית.
תודה
וכהרגלי בקודש-אני מתפללת על הילדים כל הזמן ומבקשת מהקב"ה שיישמור עליהם ויעזור לי לשמור עליהם...
 
נראה שפרט למה שכבר עשית , אכן , להתפלל זהאחותו
הפתרון האולטמיטיבי. גם אני טרודה בנושא.
הבן שלי חזר מהמכולת בלי לחםAvrechit
בני בן השבע חזר מהמכולת ואמר שהמטבע שנתתי לו נפל מתחת לאיזה ארון. שאלתי אותו אם הוא ביקש ממישהו שיעזור לו לחפש, והוא אמר בשיא הרצינות והתמימות: "אבל את אמרת שאסור לי לדבר עם זרים..."
 
הסברתי לו שכל עוד זה בתוך המכולת אז זה כנראה בסדר. אבל שמחתי שהוא כל כך מקפיד. אני משננת להם פעם ועוד פעם שבשום אופן הם לא מדברים עם אף אחד, גם אם הוא מאוד צריך עזרה. אם מישהו ממש במצוקה - שיזעיקו מבוגר.
אני גם לא מרשה להם לבקש מזרים שיעבירו אותם את הכביש, אלא רק ממישהו שמכירים.
אני מבהירה לילדים שלאף אחד אסור לגעת בגוף שלהם בצורה שלא נעימה להם, ושאם זה קורה הם צריכים להתנגד ואח"כ להגיד לי. צריך שילדים יבינו שזה כולל מגע של חיבה - אם זה לא נעים, זה רע!
 
בנוגע לילדייך והמורה, אני מאמינה שאין סיבה שהם לא יספרו לך, אם את אומרת שהתקשורת מצויינת ואת מבהירה להם את הכללים של לשון הרע - כלומר, שהם חייבים לספר אם הם או מישהו אחר נפגע.
אני חושבת שאת עושה את המקסימוםיהודית פוגל
מבחינת היערכות והכנת הילדים לכל מקרה שלא יקרה ח"ו. אם עדיין נשארו לך פחדים וחששות זה מפני שפחדים וחששות הולכים ביחד עם אמהות, צמודות ובלתי נפרדות מיום שנולד לך הילד הראשון ועד 120. מה עושים? לומדים לחיות עם הפחדים, מתפללים ומקוים לטוב. בשו"ט
תודה רבה לכל המגיבותraka
הצלחתן להרגיע אותי.
בע"ה יהיה טוב.
הטרדות לא דווקא מזריםחלושיאחרונה
צר לי לעורר חששות ופחדים נוספים, אך במציאות העגומה שלנו רוב ההטרדות הם ע"י אנשים קרובים ומוכרים, לכן חשוב להיות כל הזמן עם היד על הדופק לגבי ההתנהגות של הילד לאחר כל השיחות בנושא ונתינת האפשרות לילד להיות גלוי וכנה. כמו כן שמעתי מפסיכולוגית שעוסקת בנושא להדגיש לילדים שהדברים הללו לא קורים באשמתם, כיוון שילד שיזהירו אותו וח"ו יפגע, ירגיש אשם/ יפחד לצער את אימו שלו נזהר וכדו' ומתוך כך ינסה להסתיר את מה שקרה.  
איך ילדים לומדים לאכול ירקותאנונימי (פותח)
שלום, אני אמא לילד מתוק בן שנה ו8, ואני לא יודעת איך להרגיל אותו לאכול ירקות...
הבעיה כמובן לא מתחילה אצל הילד, אלא אצל האמא שלו (יענו אצלי...)- אני שונאת ירקות, ואוכלת אותם רק כשאני מכריחה את עצמי בכוח. כך שבאופן טבעי מגעיל אותי להגיש לו משהו שנראה לי עצמי לא טעים, ומסר סמוי עובר, גם אם אני לא מכריזה לידו שמה שנתתי לו מגעיל בעיני...
חוץ מזה, גם כשהוא מקבל ירקות חיים (אני משתדלת) הוא לא מצליח ללעוס אותם, הוא מוצץ, נוגס, ואז יורק מהפה בחתיכות קטנות. -אציין שיש לו רק 6 שיניים משום מה, לא יודעת אם זה קשור. 4 מקדימה, ו2 טוחנות.
יש למישהי רעיון מה לעשות? הרגלי אכילה זה דבר שנבנה עכשו, ואני מפחדת שבסוף הוא יהיה כמוני בקטע הזה...
לא כ"כ בריא...
אולי בסלט? או בצורה יותר מזמינה? ואיך מלמדים אותו ללעוס גם דברים קשים?(כשזה מבושל ורך, הוא אוכל)
תודה!
תנסי להפוך את זה למשחקאנונימי (פותח)
לעשות פרצופים עם ירקות על מצע של גבינה / קוטג' (חצי פרוסת עגבניה שתהיה הפה, רצועות קטנות של פלפל לאוזניים וכו'),
אולי גם קילוף הקליפה למשל של המלפפון תעזור (זה מה שעזר לבן שלי..) גם אפשר לרסק את העגבניה (החורים הקטנים במגרדת..) ואז הוא בולע בלי ללעוס (אפשר להוסיף טיפונת סוכר חום, אם זה יעזור)
בכל מקרה, אם את חושבת שעיקר הבעיה היא הקושי ללעוס, אני מאמינה שזה יעבור עם הזמן ככל שיצמחו לו עוד שיניים..
יכול להיות שהמסר שלך בכ"ז עובר, אז תנסי אולי לשחק אותה הרבה יותר טוב, או שלחילופין, אם זה אפשרי שבעלך
יאכיל אותו (אם הוא כן אוהב), זה מה שאני עושה עם כל מיני מאכלים בריאים שאני לא אוהבת ורוצה שהוא יאכל..
 
בהצלחה!
אין ספקאנונימי (פותח)
קפץ, סליחהאנונימי (פותח)
אין ספק שאת גם מהווה דוגמה לילד אבל לא רק...אצלי יש ילדים שלא מתקרבים לסוגים מסוימים של פרות או ירקות
והגדולים פתאום רוצים לנסות דברים שפעם לא העזו....ואני ובעלי מאוד אוהבים פרות וירקות...כך שזה משתנה מאחד לשני...תנסי מה שהציעה קודמתי...להגיש את הירקות בצורה מעניינת.אולי זה יעזור........בהצלחה 
לזה את מתכוונת- "בצורה מעניינת?" אצלי זה עובדאחותו
אכן לזה אני מתכוונת.תמונה יפה מאודאנונימי (פותח)
ועודאנונימי (פותח)
היד נטויה...למה שלא נעשה שרשור של תמונות יצירתיות ממזון?כדי שכולנו נוכל לקבל רעיונות...
ובסוף אפשר להכריז על התמונה היצירתית  והמנצחת,והטעימה .........אז הנה עוד רעיון להעביר את הזמן...ואשרי הילדים שיאכלו ויהנו.................
יש שרשור כזה בפורום מתכוניםאחותו
לא ידעתי שיש.אנסה להכנס אליואנונימי (פותח)אחרונה
האמת לא חשבתי שיש למשהו כוח לטרוח   ו להכין ולצלם ולהאכיל....גם ככה כולנו עסוקות בשמירת השפיות בימים
החמים האלה....
פשוט מושיבים אותו בארוחה משפחתיתפפריקה--
על כיסא גבוהה שיראה הכל. נותנים לו את מה שמבקש, מנגבים, צוחקים וכך הוא מתרגל.
שום מילה על שילוב מוזר (שוקולד עם מלפפון, עגבניה שנכנסת לדני) ועם יש עוד ילדים0- המלאכה תעשה מאליה.
 
לבריאות