פורום הורות (עמוד 37)

לא יודעת מה יש עכשיו. אבל בכללי גם חורף גם קיץ קונה שם את החליפות גן ב50 שח מצוין בשבילי .

יש גם בטרמינל x, אולי תאהבי.

הן זולות יותר מפיג'מות ובכיף יכולות לשמש כפיג'מות.

יד קטגוריה של חליפות גן וחליפה עולה בערך 42 ש"ח.

יש גם בקיווי אפשרות לקנות באינטרנט. שמה זה עולה 33 אני חושבת. קניתימהם לפני חודשיים והאתר היה יחסית חדש אז מצאתי 2 חסרונות:
1. קניתי לבת חליפה שתשמש כפיג'מה ולא היה להם במלאי. יאמר לזכותם שהם החזירו את הכסף.
2. יש בגדים שמצולמים רק בצבע אחד ואז לא ניתן לדעת איך הבגד נראה. באחד המכנסיים ציפיתי לצבע מסויים והגיעה צבע אחר.

הולכת לחפש איפה שהצעתן ומקווה למצוא כי חור גדול במכנסיו 😏🐥

תודה!!!

הם יחסית יקרים,אבל אולי באינטרנט לא

ואולי עליאקספרס,רק שיגיע עוד מלא זמן

הבן שלי בן שנה וחצי ונראה לי טבעי לגמרי שיקום בלילה
וכך היו כל הילדים שלי.
בגיל שנתיים ומשהו זה כבר יותר סביר שישנו במיטה שלהם ברציפות

בקשר ללול, לי זה ממש לא נשמע כבר גיל ללשבת בלול, אז די הגיוני שהיא תצרח...
וזה שבמעון היא היתה רגועה?
אז ראשית, במעון יש חוקים אחרים מהבית, היא מבינה את זה מן הסתם, ואין לה ציפיה ליחס כמו שהיא מצפה ממכם ההורים
שנית, אם הייתי יודעת שהבן שלי, בגיל כזה, נמצא במעון הרבה בלול זה ממש לא היה מוצא חן בעיני, ילדים צריכים לזחול, ללכת, לשחק ולא להיות תקועים בלול

ממליצה בחום על אורית ספאני,מומחית לשפת התינוק,ולבעיות שינה עד גיל 3.
לנו עזרה מאוד(הילדה שלנו ישנה יותר משנה לילות שלמים).
יש לה קבוצה בפייסבוק:הריון לידה והורות טבעית,עם המון חומר בנושא.ממליצה מאוד.

זה נשמע שיש לה איזה אישיוסביב המיטה שהיא לאמרגישה בטוחה בה.

לא זכור לי משהו שיכול לגרום לה למשהו כזה...כמו מה למשל

זה טראומה שקרה לה משהו שרואים.
טראומה היא הרבה פעמיםמחוייה רגשית. לדוגמא בכתה הרבה זמן במיטה ולא שמעו אותה או לא באו אליה
זה יכול לגרום תחושת נטישה וחרדה לילד שמתחברת למיטה

נראה לי סביר והרגל די השרדותי. ילד רוצה להיות עם ההורה שיגונן עליו. הוא לא מבין בשכל מה שאנחנו מבינים,שגם החדר השני בטוח,וזאב לא יבוא

אל תדאג בסוף היא תישן במיטה שלה.
עד כמה תתעקשו על זה מאיזה גיל באיזו דרך יש מלא רעיונות. זה לגמרי נישה בהורות שהיא מוכרת לכולם.
יש כאלו שבעד שהילד יהיה מחובר למיטה, ויש כאלה שעוד לפני גיל חצי שנה כבר מעבירים לחדר נפרד. תבררו עם עצמכם מה טוב לכם.
לגבי המעון זה גם מוכר, ובכללי בגן בבית ספר הילד מתנהג שונה מאשר בבית. זה מפתיע אבל מתרגלים. אני משועשעת מזה ואומרת שהעיקר שבמסגרת מתנהגים יפה ושישתוללו בבית.
אני משתמשת בזה, ואומרת לו : במעון אתה מצליח להירדם לבד במזרון אני בטוחה שגם בבית תצליח להירדם כשאני לידך ( ולא בידיים נגיד. )
כשאני חייבת שלא יזוז בגיל הזה כמדומני כבר קושרת בכסא אוכל. ומסבירה לו שעכשיו הוא צריך לחכות פה קצת ומשתדלת לעשות קוקו כמשחק או לדבר איתו תוך כדי שלא יבכה. או שמה משחק, (צ'יריוס לאכול אם זה מתאים).

ברוגע, בעדינות אבל בעקביות

ככל שהיא תגדל זה יהיה כנראה קשה יותר

לק"י

אבל אם גם בבית קשה לכם עם ההרדמות האלה, אז אני מציעה לנסות לעשות שינוי בהדרגה, בלי קשר למסגרת.

אצלי הילד שלי (שנתיים) במסגרת מניח ראש וישן על המזרון,ובבית אין מצב אני צריכה להיות איתו צמוד

להרדים בידים בגיל הזה זה ממש נשמע נורמלי. אבל נסי גם בעגלה, אצלי זה עזר עם תינוקות, הייתי מביאה את העגלה והמטפלת היתה מרדימה בעגלה.

בכל מקרה, לא נעים לי שהילד שלי ילכלך בית של מישהו אחר. אז מנקה אחריו .
כשמתארחים אצלי, יצפה גם שינקו אחרי הילד שלהם , אלא אם כן זה מישהו שיעשה טינופת יותר מהילד אז כבר עדיף שאני יעשה את זה .

זה ברור.
אם מיד או לא- תלוי מי המארח , מה הלכלוך ואיפה.

לק"י

אם זה קשר ממש קרוב, כנראה שאני ארגיש בנוח לבקש שישב במקום אחד לאכול (לא שהילדים שלי לא מסתובבים עם אוכל בבית....).

ואם פחות נעים לבקש- אני כנראה אנקה וזהו.
בעיקר אם אלו אורחים שבאים בקושי

עדיין לא יכול להסתובב חופשי בבית אבל הוא בהחלט יכול ללכלך (הקאות, פליטות..)
אני אישית מנקה מייד עם מים וניגוב או מגבונים לחים.
ניקיון יסודי יותר שכולל סבון, מנקה רצפה וכ'ו אני משאירה למארח.

כנ"ל הפוך.
אם ילד היה נכנס לבית שלי ומתחיל ללכלך הייתי מצפה מההורה שיטפל בזה.
ואין על מה לדבר בנוגע לליכלוך על רהיטים כמו ספה, להיכנס לחדרים עם ידיים מלוכלכות או אוכל ביד.. כללים בסיסיים.

מה הייתי עושה?
באותו רגע מעירה בעדינות לילד בסגנון 'בבית הזה אוכלים רק בשולחן' או 'בבית הזה צריך לשטוף ידיים לפני שהולכים לשחק'. אם מדובר בתינוק ממש הייתי אומרת את זה בקול לילדים *שלי* כך שהאמא תשמע מה הציפיות ממה.
אם זה לא עובד - לא מזמינים אותם על בסיס קבוע. ולפני שמזמינים לוקחים בחשבון סדרת ניקיונות בסוף הערב.

בדיוק מהסיבה הזאת. אוכלים, קמים, שותפים ידיים, הולכים לשחק.
אם במקרה הם מלכלכים, אני מנקה מיד.
כמובן, לא התכוונתי לליכלוך סביר כמו פירורים על השולחן או מתחתיו. את זה עוזרים לנקות בסוף הארוחה.

ואם קרה והסתובב מנקה מיד.

ממש לא אמור להיות "כלול באירוח"
יש כסא אוכל (ואם לא מאכילים כשהוא חגור בעגלה)
מרחיקים ממקום שעלול להתלכלך (קיר) אם אפשר מוציאים לחצר/ דשא
מקסימום מתלכלכת הרצפה, בוודאי שמנקים אותה ואת כסא האוכל.

עם אוכל בבית של אחרים...
ואם קרה אז מתנצלת ומנקה.

אם זה אצל אחרים, ברור שאנקה אחרי הבן שלי מייד, למה שמישהו אחר ינקה אחריו?
אם זה אצלי בבית, לא מעירה להורים , פשוט מנקה אחרי התינוק מייד, בדרך כלל הם קולטים ובאים לנקות אחריו.
אם ילדים של אחרים ישבו אצלי על הספה/ כורסאות עם אוכל, אבקש שלא יאכלו שם. גם הילדים שלי לא אוכלים בספה( ואין לי ספות יוקרתיות ואני לא חולת נקיון, פשוט כשאוכלים על הספות הן נהיות גועל נפש מהר מאוד)

בכלל. כך נהגתי. ואם הילד בגמילה לדאוג שהמיטה תהיה מכוסה בניילון ושלא יהיה מצב של נזילה חלילה.

אני אנקה ישר אחרי.
אירוח של שבת שלמה את החדר שלנו אנקה לפני שהולכים.
את שאר הבית אשתדל לנקות מיד אבל לא בלחץ. אם בדיוק אני עם ילד אחר או משכיבה לישון אבוא אח"כ לנקות.
בלאגן של משחקים אני אשתדל לסדר במהלך השבת. בכל מקרה נצא רק שהכל אסוף.

כשזה אחיינים שלי
יש לי רק 2 אז הם אהובים מאד והקשר הוא קרוב מאד
לא קריטי לי שאחותי תנקה אחריהם.
אני יכולה גם לנקות בעצמי.
אבל בד"כ הם לא מסתובבים עם אוכל בבית

כשזה ילדים של שכנים אני ממש מצפה שהאמא שלהם תנקה מיד אחריהם

בדרך כלל 1 או 2

אירחתי חברה טובה בשבת, והילד שלה בדיוק למד ללכת, הוא לא מתיישב לאכול במקום אחד. הוא גם לא מבין כל כך... הוא בן 14 חודש...
בקיצור, במהלך השבת היא נתנה לו אוכל כשהוא מתרוצץ ממקום למקום.
ראיתי שהיא לא מנקה אחריו, אז ניקיתי אני.
ציפיתי שהיא תנקה אחריו או לפחות בצאת שבת, או שלפחות לא יסתובבו לי בין הרגליים במוצש כשאני מנסה לנקות את הטינופת, ושהיא לא תשלים עם הלכלוך על חשבוני. במיוחד לא כשהיא יודעת שבלאגן ולכלוך בעיקר באמת מפריעים לי.

בקיצור, לא הייתי בטוחה שהציפיה שלי לגיטימית,
לא הערתי לה בכלל, כי מרגיש לי שבהכנסת אורחים יש עניין לתת לאורח להרגיש בבית ובנוח.
אבל כן קצת ציפיתי והתעצבנתי בלב, במיוחד כי בעלה התחיל לעשות סעודת מלווה מלכה כשאני מנסה לנקות.

וכחשבון נפש היה חשוב לי לבדוק שהציפיה שלי לגיטימית וזה לא כי אני פסיכית חסרת גמישות.
אבל עדיין מרגיש לי שאולי כמארחת אני צריכה לעבוד יותר על המידות שלי ולא להתעצבן בכלל גם לא בלב. מה אומרים?

ותןדה על התשובות

שיהיה בפעם הבאה רק בעוד 30 שנה
שווה לשתוק ולשמור בלב.
אבל אם זו חברה שתבוא עוד כמה פעמים כדאי להגיד.
אני לדוגמא מבקשת שלמרות שהרגע עשו הבדלה שיחכה כל אחד עם הקפה שלו עד שאני מסיימת לשטוף.

העניין הוא שהיא מרגישה בנח ללכלך, ואני לא מרגישה מספיק בנח להעיר...

אם לא אמרתי לה בפעם הקודמת זה חסר סיכוי?
מרגיש לי שאם אומר לה על זה משהו בפעם הבאה, היא תיפגע על הפעם הקודמת.
בכללי התחושה שאני מקבלת זה שאני פדנטית מידי...

לק"י

אולי לבקש כזה בנחמדות, שיאכל במקום אחד?

היא תיעלב אם תגידי לה שמפריע לך הליכלוך?

לא קורה כלום מזה!
גמני כזו ושאנשים יקפצו לי
זה הבית שלי (של ההורים כרגע) ואני אוהבת שנקי ומסודר ולא מסוגלת אחרת.

אם כן את יכולה לסדר אותו בסמיכות לשולחן בצורה כזאת שיהיה ברור שאמורים להשתמש בו.

את גם יכולה להגיד לה וואי מה את כל יום מנקה את כל הבית?? אני מפעם אחת הספיק לי.

ואורחים שחושבים לעשות לי בבית סעודת מלווה מלכה בשבת הכי ארוכה בשנה............
מה אגיד לך אשרייך.

הכי טוב.
תקנו כסא לתינוק ותבקשי ממנה שתושיב אותו שם.

אם אתן חברות באמת, לא יפריע לה שתעירי לה אם משהו מפריע לך.
יכול להיות שהיא באמת לא שמה לב.
ולכלוך של אוכל, כמובן שצריך לנקות מיד, אם תחכי לסוף השבת זה יהיה מגעיל (אולי לא נורא אם זה פירורי ביסקוויטים אבל כן נורא אם זה פרי או אוכל מבושל). ובכללי תרבותי לאכול ליד השולחן, בטח כשמתארחים.
מצטרפת להמלצה להביא לה כיסא תינוק, אפילו אחד כזה ששמים על כיסא רגיל ולא תופס לך מקום בבית.

כי אם נניח,עוד חודשיים היא תתקשר ותציע שוב לבוא. אז מה תרגישי?
אם תרגישי ''יאללה, בכיף, מקסימום ננקה, אבל כיף שהיא באה''- אז זה בסדר.
אבל אם תרגישי ''אוף, לא בא לי לנקות כל השבת'' אז זה חבל. וזה לא נקרא להעביר על המידות אלא לשמור את המידות בפנים...
אם היית יכולה להגיד לה משהו כמו ''אני ממש רוצה שתבואו, אבל חשוב לי כל הקטע של הסדר והנקיון''- כמובן בצורה נעימה, אבל מדוייקת, זה יהיה הכי טוב

או משהו בסגנון?
אפשר לבקש לאכול רק במטבח. ככה לפחות זה תוחם את הלכלוך....

רק פרכיות אורז!פעם הבאה הם בטוח כבר לא ירצו להתארח😅

אני אתאמץ שישב ויאכל עליי או בעגלה. 

גם בבית שלי אני לא אוהבת את ההסתובבות הזו עם אוכל ביד

מניסיון אצלי גם מתפרעים, אני כבר יודעת לחתל בכל מנח אפשרי....
ויש סיכוי שהקפדה על שגרת טקס החלפה (מקום קבוע!, דיבור, הפשטה תוך כדי שיר, צעצוע שיחזיק) יעשו את שלהם...

לק"י

וגם איך שוטפים במים?
צריך זרם חזק....

אין לי בעיה לשטוף אותו במים באמבטיה או בכיור (שהיה קטן יותר) הבעיה במקלחת היא שגם הגדולה רוצה להצטרך

ואין צורך בזרם חזק. זרם מים, משפשף קצת ביד ועם מגבון עושה פיניש

לק"י

הקטנה שלי באמת היתה רגישה, אז נראה לי שנעזרתי בנייר כדי לנקות לה.
וגם שטפתי בכיור, אולי באמת בגיל הפיצי ניקיתי עם היד או עם חיתול בד.

החומרים הצורבים שבצואה נשארים לכן כדאי לסבן. ואח"כ מסבנים גם את הידיים האישיות היטב.

האמת שזה רק בגלל שהילד הוא שלי, לאחיינים שלי בחיים לא החלפתי טיטול ולא נראה שאני מסוגל

לק"י

אבל אולי אצל פיצים זה באמת פחות מפריע לי.

ואני החלפתי לתינוקות שלא רק שלי....לא מפריע לי.
(ויוצא לי גם לנגב לתלמידים שלי, חנ"מ, התרגלתי).

ובקיץ זה חם ולא נעים

במקום היד שלך

(מאמינה שצחקת בקטע של לקשור .. כי זה בגדר התעללות)

אם היו הרבה הורים שהיו רוצים גן אנתרופוסופי זה היה פוגע?
יש קבוצת הורים, שחשוב להם משהו שלא קיים, אז כם רוצים להקים.

יש תרעומת למה אי אפשר להיות ביחד ומה הבעיה וכולנו יהודים וכו' וכו'...

בכל אופן אם יש לך רעיון איך להציג את הצורך בלי לפגוע אשמח לשמוע

זה נכון עקרונית.
יש צד אמיתי מאוד שכולם ביחד באותה קהילה, אותו גן.
הענין הוא שכדי להיות באמת ביחד, כל צד צריך קצת לוותר.
האם הורים ''לייט'' מוכנים לוותר על משהו? לבוא לקראת ה''דוסים''?
האם אמהות שבאות עם גופיה ושורטס מוכנות להגיע בלבוש צנוע יותר כי הן מאמינות בערך של להיות ביחד?.
כי אם כן- אולי יש על מה לדבר. להחליט החלטות של ההורים לגבי נושאים כאלה ששני הצדדים באים אחד לקראת השני.
אם לא- אז אין כיסוי אמיתי לאמירה של ''למה לא כולם ביחד'' ..

לייטים שכמוני כל יום מוותרים.
אם זה על בתי ספר שהפכו נפרדים בניגוד לחינוך שקיבלנו בבית או שאר הנפצות חדשות..

למה זה צריך להפריע למישהו איך האמא מתלבשת? הילד לא רואה אנשים ברחוב? זאת לא הגננת שמתלבשת ככה..

ואם זאת הדוגמא הראשונה והמרכזית כנראה שזה סתם התנשאות מעצבנת.
(על עצם התכנים יש מה לדבר)

ואח"כ בנושא התרבות.

ב"ה במקום מגורי אפשר לסמוך על כשרות אצל הרוב אבל לא כולם ואין לי עניין להיות משגיחת כשרות.
זה הכי משגע אותי. כי זה משהו שקל מאד לפתור.
יש לזה המון השלכות חברתיות.
אני גדלתי בסביבה מסורתית הרבה יותר משל ילדי והיה לזה השלכות חברתיות קשות שאי אפשר לאכול אצל רוב הבנות.
ממש התחמקתי מלבוא אליהן הביתה.
בגיל גן זה יחסית קל. בגיל חטיבה- תיכון זה כבר ממש מסובך ומלכתחילה נמנעים מקשרים חברתיים כדי לא להגיע למצב לא נעים.
ברור שיש קשרי שלום- שלום ושיחת סמול- טוק אבל משתדלים לא להגיע מעבר ולא ללמוד למבחן אצל חברה בבית.
אבל לפחות בתוך מוסד הלימודים יש לזה פתרון ממש פשוט.

לגבי תרבות- הויתור ענק. בבתי הספר של הילדים שלי אין סינון לאינטרנט מעבר להכי בסיסי. וזה שבאחד הצהרונים הילדים קיבלו פעמיים בשבוע אינטרנט חופשי לשעתיים. בפועל זה המינימום של השעות.
בקייטנות שהיו בבתי ספר לא היתה מינימום אוירה דתית. בעיני המינימום לא להזמין אותה להופעה מוזיקלית יומיים לפני ט' באב. שיחה- משהו על 3 השבועות.
אבל זה לא העיקר.
העיקר הוא כל החשיפה התרבותית שאסור לך להגיד עליה כלום.
וזה לגמרי מחמיר עם הגיל.
שהיתה לי בת מצווה לא הסכמתי לחגוג.
הפער התרבותי היה מטורף (הרבה יותר מהיום). ב"ה ההורים שלי הציעו טיול. העניין נפתר.
אבל יש לזה השפעות חברתיות.
למשל- כל החברות הולכות לים מעורב.
שהייתי בתיכון רוב החברות שלו היו במסיבות ומעדונים- זה לגמרי משפיע חברתית.
ובכלל אתה רוצה שילד יהיה חשוף לתרבות מסוימת. זה תלוי בהורה עד גיל מאד מסויים. בגיל חטיבה- תיכון זה כבר לא עובד....
אתה גם לא יכול למנוע ממנו חברה.

אז במקום להכנס ללמה משהו מפריע לנו, אשמח אם תוכל לענות לשאלה, איך אפשר להציג את הצורך בהפרדה מבלי שמישהו יפגע?

לא נכנסת לאם זה בסדר או לא. לי זה לא מתאים.

ההבנה מה מפריע היא זאת שמשפיעה על היכולת לשנות.

אם זה משהו שהוא תלוי גן אז אפשר לומר שהתכנים לא מתאימים לך.
אם זה תלוי בדברים לא קשורים אז יפתחו גן חדש כולם יהו צדיקים מושלמים ואז יבוא ילד שאבא שלו רוצה שיקבל חינוך דתי יותר ואמא שלו הולכת עם גופיה רח"ל אז תסלקו אותו מהגן?

בקיצור.
אם תדברו על מהות אמיתית ולא תכנסו לאחרים לחיים יהיה יותר פשוט לקבל את מה שאתם רוצים..

לא מבינה למה אימא עם גופיה תרצה לשלוח את הילד לגן חרדלי או להפך
ילדים בגיל ארבע כן שמים לב. גם על כיסוי ראש ובטח על גופיה.
גן זה לא רק תכנים, זה גם אינטראקציה חברתית, גם רקע שילדים מביאים מהבית.
ומה נגיד גננת יכולה ללמד על צניעות אם חצי אמהות עם גופיה או על שבת אם חלק מהמשפחות לא באמת שומרים שבת.
ואבא מדוגמא שלך צריך להבין שזה לא מתאים להם כמשפחה.

ולא תוכלי למנוע מהם לראות. זה לא משנה איפה זה יהיה.

אם הגן דתי הגננת יכולה ללמד על צניעות. (לא שאני מבין מה יש לילדים בגיל הזה לדעת על צניעות אבל נגיד.. )
שבת? זה גן דתי אז כן. מלמדים על שבת.

ולומר לאבא מהדוגמא שלי שהילד שלו יקבל חינוך חילוני רק כי אשתו חילונית. זה לא רק מתנשא. זה נוגד את ישראל ערבים זה לזה..

אבל הם יודעים להפריד בין מי שהם לבין אחרים.
ילד דתי שרואה רכב נוסע בשבת מבין שזה משהו שאחרים עושים, והוא לא.
אבל יש הבדל בין משהו שרואים, אפילו אצל השכנים, אבל הוא לא אני, לבין אווירה ותכנים ומסרים בגן-שם הילד לגמרי מרגיש שזה חלק ממעגל ההזדהות וה''אני'' שלו.

לכן אני אומר שיש הבדל בין התכנים של הגן.
לבין איך שהאמהות מתלבשות..

זה הבדל מהותי.

לגמרי רוחני אפילו כשהוא בא בעיקר לידי ביטוי באופן חיצוני.
אני לא חושבת שצריך לעניין מישהו מאיםה הילד בא ואיך נוהגים בבית כל עוד מתקיימים 2 תנאים:
1. ההנהגה של המוסד מספיק יציבה בדעתה ותדע להגיד שכך לא ראוי ולתת השפעה נגדית ברוח הערכים של המוסד כדי לאזן את ההשפעה החיצונית. אדרבה זה מאוד מוסיף לילד לראות התמודדות של אדם בוגר ומוערך כמו גננת או מחנך עם התנהגות שנוגדת את הערכים שהוא גדל עליהם.

2. שבשער המוסד לא נכנסת התרבות החיצונית שנוגדת את הערכים שהמוסד מקדם. נגיד, אמא שתלך בשמחה בבגד ים כל היום אבל בתוך גדרי ההלכה כשהיא מגיעה למוסד. אין עם זה שום בעיה.

כך, כל אחד מקבל את האפשרות לגדל את ילדיו בערכים שהוא תומך בהם בלי לנדות ולגרש אף אחד.

כי זו עסקת חבילה של תרבות ,מנטליות ותחומי ענין

למרות שממה שקרה בעיר הולדתי אני יכולה להגיד שמהר מאד ה"מתנשאים" התחלפו.
בהתחלה נעם היה לסגנון חרד"לי אבל פא"יניקי של פעם.
הם מהר מאד עברו לבית- יעקב.
ל"נעם" נכנסו משפחות דת"ליות לגמרי. סגנון תורני יותר אבל מאד מאד פתוח.
הם לאט- לאט עזבו את העיר.
ל"נעם" מהר מאד נכנסו המשפחות הדתיות שומרות שבת וכשרות כי בממ"ד המקביל כבר שומרי שבת במלואה ממש התמעטו....
העניין מאד מורכב מלכתחילה בגלל שאתה רוצה שכולם יקבלו חינוך דתי- גם חילונים שרוצים. פה בדיוק המורכבות.

היום אגב, בעיר מגורי יש המון לייטים בנועם. בממ"ד המקביל כבר הרבה לא שומרים שבת. הם נהפכו להיות ה"מתנשאים" שרוצים שלילדים שלהם תהיה חברה שומרת שבת.
בנוסף, זה תלוי תקופות אבל מבחינת ביה"ס עצמו היום אין הבדל ענק בין הממ"ד ל"נעם". ככה שלפעמים ההחלטה של ההורים בכלל לא מגיעה ממקום דתי אלא דרכי הלימוד, היחס לחריג וההתנהלות.

בפתח תקווה יש עוד כמה "דרגות ביניים" בין נעם לבית יעקב......

ש"סינון טבעי" מחזיק שנים בודדות.
אולי בירושלים ופ"ת המצב שונה בגלל גודל האוכלוסיה הדתית.
בשאר המקומות "נעם" זה ביה"ס שאליו נרשמים רב הדתיים באזור אבל לא תמיד הם מגיעים לחצי כיתה.....
ובגן זה יהיה עוד יותר נכון.
להרבה מסורתיים לא אכפת מה הכותרת. אם בגן התורני תהיה גננת טובה יותר או שבגן המקביל יתפסו את הגננת בהריון יהיו רישום של הרבה מסורתיים/ לייטים מאד.
בנעם בעיר בה גדלתי היו המון מסורתיים. לדעתי לרובם אין שמץ של מושג עד היום שנעם היא רשת תורנית.
מבחינתם יש הרבה "נעם" בארץ כמו "יבנה" ו-"רמב"ם" שהם שמות ממ"דים נפוצים מאד. הם אפילו לא חושבים שזו רשת. את רובם זה לא ממש עניין.
גם ככה גם בינם לבין הממ"ד הרגיל היו פערים. זה כבר לא היה להם משנה.

והאמת גם ממש לא מרגיש לי נוח להגיד לה איך להתלבש. מבחינתי (בצער) יש לה זכות ללכת גם בלי כלום ואין לי חצי אמירה של שליטה עליה.
אם הם היו רוצים את הביחד ממקום של הידברות כמו שהצעת אני מאמינה שזה היה קורה, אבל זה לא המצב.

אני אנסה אולי את הזרם החינוכי בתוך הממ"ד שהוא יותר חרד"ל ונקווה לטוב

ריבונות  סקר תענו ותיפרסמו

בנוסף (וזה שמעתי מגורם במערכת) ברגע שפתיחת ביה"ס (אני מניחה אותו עקרון לגן) תביא ילדים מהחרדי לממ"ד יש סיכוי גבוה להצלחה. החמ"ד היום היום מאד פלורליסטי לכל הכיוונים וכן משתדל לתת מענה לכולם- ללייטי ביותר ולחרד"לי ביותר. יש להם ממש "מלחמה" מול המוכר שאינו רשמי (החרדי). לכן אם פתיחת מוסד תעביר מספיק ילדים משם לממ"ד סיכויי הפתיחה עולים.

זה לגבי הטכני.

בפועל אני לא מאמינה שאפשר לעשות דבר כזה בלי ויכוחים ומריבות אלא רק בדרכי שלום. בכל מקרה אם רוב הילדים לא הולכים לגן הנוכחי אז זה "קל" יותר.

אגב, במה מתבטא הגן ה"מסורתי" יותר?
כי בגילאי גן אני לא רואה הבדל אם הילד רואה את אמא של חבר שלו עם גופיה ושורטס שמוציאה מהגן או שרואה אותה בגן שעשועים במושב.
זה לא נראה לי מהותי בגיל הזה.
גם הרקע הדתי של שאר הילדים פחות משמעותי.
ואם בביה"ס הם ממשיכים עם אותה חברה אז בכלל כבר לא רואה עניין....
בגן בעיני משנה האוירה הכללית פחות הפרטים.
ביה"ס זה משהו אחר....

בעצם אני יכולה להשאר בזרם הממ"ד שזה בגדול הזרם של המועצה ופשוט לקחת מסלול חרד"ל נגיד. זאת אומרת שזה לא ניתוק ממש אלא יותר לשים דגש על דברים אחרים.
צריכה לבדוק את זה, תודה

בתוך זרם הממ"ד שהם מאד שונים אחד מהשני.
יש היום בתוך זרם הממ"ד גם גנים ובתי ספר ממש בסגנון חרד"ליומצד שני ממש לייטי שלא התקבל בעבר (הבנתי שבירושלים זה מאד בולט).
למשל רשת נעם היא רשת תורנית שפועלת בתוך הממ"ד. בתי הספר שלה הם ממ"דים.
אני יודעת על מקומות בהם פתחו גנים תורנים שהם ממ"דים.
אבל, ברגע שזה ממ"ד אין אפשרות לסנן.
בדר"כ הסינון הוא טבעי אבל הוא ממש לא 100% וגם ממה שרואים בהרבה בתי ספר של נעם שסינון טבעי לא מחזיק המון שנים. ובגן לדעתי לא יחזיק יותר מידי.
יש אפשרות בתור גן תורני לגננת בסגנון מסויים אבל על האוכלוסיה לא ממש אפשר לשלוט.
במיוחד שאת גרה במקום קטן.

לכן במקרה שנתת אני לא רואה עניין "להתחיל" עם זה. לא בטוח שהתוצאה תהיה שווה את זה.
ביה"ס זה כבר שונה לדעתי.

נגיד שכל ההורים שמגיעים חתומים עליו, כמו נגיד החתימה על איסוף בזמן של הילד ומי שמאחר משלם קנס. לאסוף מקבץ ערכים מוסכמים ושיהיה תאום ציפיות ברור בכתב בתחילת שנה

משהו בסגנון. בתכל'ס, לא ניתן לאכוף את זה.
גם אף אחת לא תתלבש במיוחד כדי להוציא ילד מהגן.
אני גם לא רואה עניין אם דקה אח"כ יראו אותה עם גופיה בגן שעשועים.
ברמת העקרון הממ"ד חייב לקבל את כולם גם מי שההורים של רוצחים.

את צריכה לגבש קבוצת הורים

תתקשרי באופן אישי לכל הורה שנראה לך מתאים ותבקשי תמיכה

למנהלים תגידי שרוצים גן חדש מסיבה X

הסיבה יכולה להיות גם משהו שולי שאינו לב העניין

למשל רוצים ארוחות מהדרין וזה יקר לדרוש מכלל ההורים לשלם על כך

תתפסי למשהו שאין בגן הקיים והוא מסמרות שאי אפשר להזיז

(עשיתי כך רבות בחיי בכל מיני עינינים שהתקשתי להסביר סיבה אמיתית)

 

והעיקר אל תראי מפני איש (גם לא מפני הנחמדים שאינם טורחים להתלבש צנוע למשל עבורך ורק רוצים שאת תוותרי עבורם)

חיילך לאוריתא!!!

עדין יותר קטן .. לא מפריע לו . אבל שמתי לב שזה כשהוא באמת צריך פיפי . יכול להיות שזה קורה כשהוא מתאפק?🙄🤔

כששלפוחית השתן מלאה היא משפיעה על זרימת הדם לפין ולוחצת על העצב הסקלרי, מה שבתורו יכול לגרום לזקפה (וזאת כנראה הסיבה לזקפת בוקר לפי חלק מהתיאוריות).

גם אנשים מבוגרים שמתאפקים הרבה מאוד זמן (עד מצב שבו צריך באופן אקטיבי למנוע מהשתן לצאת) יכולים להרגיש בקשיות מסוימת, שתעלם מיד אחרי מתן השתן.

 

זה לא קורה בהתאפקות "רגילה", אלא רק אם השלפוחית כבר מלאה ממש, כלומר את צריכה להסביר לילד שלך שאסור לו להתאפק והוא צריך ללכת לשירותים עוד לפני שזה קורה לו.

ולמה לענות בכזאת צורה?

ומבחינת צניעות לא אמורים לשתף דברים כאלה חוץ ממי שיכול לעזור כלומר רופא. אם יהיו לך כאבי מחזור תספרי את זה לכולם? אם יהיה לי טחורים אני אשתף את זה בפורום?

סליחה על הבוטות, אבל אם את לא מבינה מה אני יכול לעשות חוץ מלהסביר ישר ולעניין?

זה פורום להורים. הורים מדברים על דברים כאלה, וזה לגיטימי.

אולי המלצת לה ללכת לרופא,

אבל זה נראה יותר בכיוון של צעקת עליה מה היא שואלת פה כזה דבר 

תלוי בפורום

בהיריון ולידה בטח שמשתפים בכאבי מחזור וכל מה שלא תרצה

אתה מוזמן לא להיכנס לשם כמובן.

 

בטח שבהורות ישאלו שאלות על ילדים, כן גם כאלה זה חלק מהגידול של הילדים מסתבר. 

זה לא התיעעצות על חינוך

ופורום הריון ולידה נועד לדברים האלה (למרות שגניקולוג יכול לפתור את הפורום)

היא התייעצה על תופעה פיזיולוגית בילד קטן , לא בבעיה רפואית.

באותה מידה יכולה להישאל שאלת בירור כמו:
- לבן שלי יש חום והעיניים מבריקות - האם קשור? [כן]
- לתינוק בן חודש שלי רואים את הדופק במרפס בראש, זה תקין? [כן]


מקווה שהקונספט ברור.

שאלות טריוויאליות שכל הורה נתקל בהן בגידול הילדים ורוצים לברר האם תקין והאם מוכר.

והיא שאלה האם יש בעיה רפואית

לרכישת ידע ובירור שאלות.

שיתוף מידע בהתבסס על ניסיון שנרכש על ידי רבים.

אף אחד לא חושב שזה תחליף לתשובות רפואיות מוסמכות.

אין אנשים שהפורום יבוא במקום התייעצות עם רופא?

מה יתרון הפורום על התייעצות עם רופא?

שחוסכות טרחה להזמין תור אצל רופא, או עזרה ראשונה לפני שמגיעים לרופא.
- למשל איך להרגיע כאבי צמיחת שיניים אצל תינוקות.
- למשל עיניינים שיגרתיים של נשים (בעיות נפוצות של פטריה, הנקות)

יש הרבה דברים שהפורום ממליץ לפנות לבירור רפואי רציני. עונים מה שעונים אך כותבים במפורש לפנות
לרופא, לאחות, למוקד הרפואי של הקופה.

ויש נושאים שאנשים מתייעצים על ממצאים רפואיים, להבין תוצאות של בדיקות.
- למשל בהבנת בדיקות דם הקשורות לפוריות.


יתרון הפורום הוא הזמינות והניסיון הרב בדברים מצויים ושגרתיים.

ואם אני רוצה להזמין תור זה לוקח לי 5 דקות

היא שאלה שאלה, מי שרוצה לענות מוזמן, מי שלא - אפשר לדלג לשרשורים אחרים.

נכנסתי מלכתחילה לפורום הזה בגלל שבראשי הראו את המקרה על הילדה שלמדה להחזיר מכות לאח שלה

כנראה שמה שאתה רואה וחושב כרווק, נראים אחרת כאשר אתה נשוי והורה לילדים.

זו דיון בנושא מערכת הבריאות בסוף היום, איך היא עובדת ומה יתרונות שלה על פורום. אין כל קשר בין ניסיון הורי לבין זה

מה הבעיה להתייעץ ולקבל מידע רפואי בפורום? מתייעצים כאן המון.
על בעיות הרטבה, על כאבי צמיחת שיניים, דלקות גרון חוזרות, אמצעים להורדת חום, טיפול בתולעים ועוד המון.

לגיטימי לגמרי.

דבר ראשון תקראי מה כתוב בקישור המצורף
https://www.israelhayom.co.il/article/534387
דבר שני, אם יהיה לי טחורים, אתייעץ עם רופא *בלבד בלי לספר כלום לאף אחד!!!*
(אם את לא מבינה למה ומה הדמיון, לא יכול להסביר)
אם גם הפורום לא תחליף לרופא, למה לשתף את כולם בנוסף?? ועוד בימינו שלדברים קלים אפשר לקבוע תור טלפוני, כמו שעשיתי בעצמי די לאחרונה...

זה לא אותו דבר.
התיעצות עם אנשים בפורום, כדי לשמוע טווח של דיעות ורעיונות זה לא כמו לקרוא מאמר .
חוצמזה, רופא לא תמיד יתן פתרון. ואם יתן- לא תמיד זה יעזור או שלא תמיד הפתרון יתאים לי .
ויש לי שלל דוגמאות לדבר הזה.
מי שיש לילד שלה תולעים, תשמע רק 'ורמוקס' מהרופא.
אם היא תשאל כאן יתנו לה עוד רעיונות. היא תחליט מה היא רוצה ומה לא.
אם יהיו לך טחורים- תעשה מה שתרצה.
אבל אם אישה אחרי לידה סובלת מטחורים (שזה דבר נפוץ) היא בהחלט תרגיש בנוח לכתוב כאן בפורום המתאים ולקבל רעיונות איך לטפל בעצמה.

כשתיהיה נשוי עם ילד - תבין.

והם מנסים כבר שנים (כמובן ללא שום גרם הצלחה) לגרום לי לעזוב את הפורום.

ללמוד ולהפיק מזה דברים טובים

תודה לעונים על ההרגעה והמידע
הוכחתם בדיוק את מה שהויכוח (אם הבנתי נכון) היה עליו
כמה הפורום פשוט ויעיל
למה להסתבך?

לומר לו שכשירגיש שהוא צריך לשירותים, ילך מיד ולא יתאפק.

 

יתכן שהשירותים יעזרו לו גם לפני כן.

5686954@GMAIL.COM
הם ישלחו לך קטלוג מחולק לפי אזורים, של צימרים/וילות עם בריכות פרטיות לגמרי. בהצלחה🙂

בדרום רמת הגולן יש צימרים יפים וטובים
בחיספין/ נוב/ אבני איתן

יש מצב שזה עדיין חינם

שבמשך השנה אפשר לצפות בו בשיעורים ב8 שקלים בערך לחודש, ובקורונה הוא נפתח בחינם.
שווה מאד

בערוץ מאיר

רפואה שלמה שתהיה לך

קצת יותר רגישות, הרבה פחות סקרנות, והרבה יותר סתם אמפתיה.

 

מכל מקום, רפואה שלמה, תרגישי טוב, שהכל יעבור לשלום.

כל כך הרבה אנרגיות יכולות ללכת על אנשים חסרי רגישות/נדחפים/רכלנים

והאמת שגם הפתיל הרבה יותר חשוף ופגוע

 

הלוואי שתמצאי דרך להעביר את זה - כלומר אחרי שכעסת והתעצבנת לנסות לשכוח, שלא ילכו לך הכוחות על אנשים לא חשובים

 

רפואה שלמה!!!

איזה חוסר טקט!
יקרה תשתדלי לסנן אנשים לא יודעים מה לומר ואולי לא יודעים איך להביע דאגה והתעניינות נכון.
תאמצי לך משפט שאת מעדיפה לא לשתף בפרטים וזהו.

נרגעתי מיום שישי. היה לי מקרה לא נעים שהשכנה צעקה בחדר מדרגות (בניין בלי מעלית, כל השכנים שומעים המדרגות ליד הדלתות) איזה ניתוח אני עושה (היא הייתה בקומה שלישית ואני ברביעית). זה היה מזעזע . אבל נרגעתי . לא עניתי לה בכלל רק אמרתי "מתנצלת אני חייבת להיכנס הביתה עכשיו". הכל בסדר תודה לכולם על האיחולים מחממי הלב

תשמרי את האנרגיות שלך לעצמך ולהחלמה שלך 3>
בשורות טובות!

את גם יכולה לענות ככה- זה נורא רגיש וה לא נעים לי ששואלים שאלות חודרניות כאלו.

מככב אצלנו על שולחן השבת

סיפורים יפיופים עולה 300 שח מגיע שש ספרים בכריכה קשה מחולק סיפור ליום ככה למשך שנה שלמה. סיפורי צדיקים עם מסרים מחזקים מתאים מגיל שלוש.
קיימות גם סדרות של נ"ך ופרשת שבוע.
תרשמי בגוגל חמש דקות תורה ביום.

וזה באמת מושך ילדים לשמוע?

חוברות מעולותתתת
כתובות מתוק ומותאם לילדים
כולל לפעמים טיפים בסוגריים מה לשאול כדי לדובב את הילד

יש שם מלא סיפורים
עם מסרים מתוקים של אמונה וקדושה ושמחה

הבת שלי מממשש אוהבת

בגיל 3 זה קצת צעיר בעיני כי זה בלי תמונות..

מגיל 4 בעיני מושלם

אצלי בן השלוש מאוד אוהב..
התמונות יפות והוא זוכר ממש טוב דברים בעזרת זה..

למשל של הרב ארוש. כדאי לעבור לראות אם אתם מתחברים לתכנים...
יש נחמן הקטן ויש גם של בנות, שכחתי איך קוראים לקטנה

ומתי נותנים לילד להקשיב לדיסק? זה מן הסתם לא תוך כדי משחק..

יש גם בארוחת ערב..
יש סביב נושאים כמו כיבוד הורים, שמחה, צניעות, תפילה.
תנסי לגגל אולי תעלה לך דגימה.
רני לא מחסידי הרב ארוש אבל כבר כשהייתי רווקה יצא לי לשמוע את הדיסק הזה בטרמפ
ולאהוב אותו... יש בו משהו מאד פשוט ותמים.

ניגונים, כל הזמן יהיו בבית ניגונים
יש מאות ניגוני חב''ד
דבר שני, סיפורי צדיקים.
כה עשו חכמינו, סיפורי תנ''ך, חז''ל, סיפורי בעש''ט וכדו'
מה שלא סיפור, לא רלוונטי

בקורס תורת הנפש ע''פ החסידות של הרב גינזבורג
יש להם הרבה הרצאות מבוא ביוטיוב, חלק מהם בנושא הזה

תקני ספרים עם תמונות גדולות וברורות (יש סדרה יפה של אברהם אוחיון על מליון צדיקים בערך..)
תספרי על ר' שמעון שברח למערה, תוך כדי שאת מראה תמונה של מערה עם חרובים ומעיין, וכד-.

את יכולה גם לספר לה תוך כדי ציור, זה נהדר בגיל הזה
כלומר- קחי ערימת דפים והרבה טושים צבעוניים ופשוט תציירי מה שאת מספרת.
נניח- ר' עקיבא רועה את הצאן- מלא כבשים על ההרים, אח''כ ר' עקיבא מתחתן עם רחל- חתן וכלה, אח''כ לומד תורה עם כל הילדים הקטנים וכד'.

אם את רוצה- יש ביוטיוב הרבה דברים שיכולים להתאים לא יודעת אם את רוצה.

זה באמת עבד, עד שנהרס והעניין הזה דעך..

בעז"ה שנזכה באמת לגדל אותם לעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב

ספרים עם ציורים נפלאים ודיסקים שמקריאים את זה

הילדים שלי (3 ו5) מרותקים לזה ממש

זה יקר אז תבדקי טוב לפני האם היא מתחברת

 

אגב היא מתחברת לקריאת ספרים סתם?

כלומר חשוב קודם לבנות ריכוז בכללי

 

בלי קשר תבדקי טוב כמה מרתק את מספרת

בתלמוד תורה של הבן שלי הרב פשוט מציג עם כל הגוף (לאו דווקא עם אביזרים) - אז קל להבין שהילדים מרותקים

התורה חייבת להיות יותר אטרקטיבית מכל דבר אחר, וזה דורש ממך השקעה אישית

ראשית - כמובן שילדים זה לא משחק בשביל שיהיה לנו כיף.... זו משימה. גדולה ועצומה.

 

דבר שני - נכון שלפעמים למשימה הזו מתלווים קשיים.. ולעיתים יכולים לגרום לאימהות לפרוק כמו שפרקת כעת... אפשר להבין, לבטא הזדהות עם תחושת הקושי, ולעודד.

 

אבל באמת - וחלק מהעידוד קשור לכך - צריך מידי פעם לפנות קצת זמן לסדר את המבט הכולל. לצאת רגע מלטבוע בים של מטלות, ויכוחים וכו'.. - ולהסתכל בנינוחות מבפנים, כמה זה דבר גדול. וכמה הם נחמדים באמת. ואיך כחותיהם נבנים מתוך כל הדברים הללו. ואיזה דבר גדול זה, לגדל ילדים מישראל, משפחה...

 

ולאידך... צריך לומר את האמת, שזה לא בהכרח נכון "כשהם גדולים ולא צריכים מאיתנו כלום"...  ילדים של אדם נשארים ילדיו, ולעיתים הקושי כשהם גדולים, גדול מאשר כשהם קטנים. כמובן, באופנים אחרים מאשר לריב איתם שיסדרו את החדר...

 

אבל אחרי הכל ולפני הכל - ילדים זה דבר גדול ונפלא.

 

שווה לפעמים לחשוב, מלבד איך להתבונן, גם איך לייצר סדרים שיקלו על הטיפול. שיקלו על נתינת תשומת הלב, ותחושת הפידבק מתוך שיח קרוב.

לחשוב - או/ו להתייעץ עם בעלי נסיון.

אבל אני רוצה להוסיף שמעבר לזכות לגדל ילדים יהודיים

הרי בכל העולם אוהבים ומגדלים ילדים (אומנם מעט, אבל מגדלים)

מה שאומר שבנורמלי ילדים הם בהחלט דבר טבעי נעים ומקסים

הם אומנם מצריכים השקעה רבה, אבל גם נישואין וחברות טובה וקריירה ואוכל טוב ודירה גדולה מצריכים השקעה

כל דבר שמהנה אותנו דורש השקעה

מה שמייחד ילדים הוא ש"הנתינה מולידה אהבה", כלומר שככל שאנו משקיעים בהם ככה אנחנו אוהבים אותם יותר ונהנים מהזמן ומהכח שהקדשנו להם

ולכן אני חוששת שמי שחשה שילדים אינם דבר כיף (במידה ויש לה ילדים, ולא כשסתם מפריחים דעות מצפייה בהורים אחרים)

צריכה עזרה מהמשפחה או עזרה מקצועית

כי משהו בהסתכלות או בהתמודדות שלה שגוי

(למשל שיש לה ילד מאתגר במיוחד והיא בטעות חושבת שכל הילדים ככה ולא פונה לסיוע מקצועי איתו,

או למשל שראתה דוגמה לא טובה בבית של אמא שלא אוהבת ולא מטפלת כראוי בילדיה ובטעות חשבה שילדים גדלים מעצם ומתקשה להתמודד עם השינוי,

או למשל שהיא חודש אחרי לידה וחושבת שיהיה עמוס ככה כל החיים)

לא באשמתה אבל בהחלט מצריך סיוע

 

מה פותחת השירשור חושבת על דברי? אשמח ממש לשמוע ממך ישירות, כי מעניין אותי האם אני טועה (מניחה מראש שזו אופציה סבירה בהחלט)

אני אוהבת את הילדים שלי.
אין קשר בין אהבה לבין סבלנות שצריך שתהיה .
או שקט שמידי פעם אני רוצה.
או שהבית ישאר נקי ליותר מרבע שעה אחרי שסיימתי לשטוף (ולא אני לא חולת ניקיון)

וברור שיש רגעים של הנאה אמיתית !ואושר!

*אבל !*

יש רגעים גם שאין אושר ואין הנאה רק כעס ותיסכול .
וברגע כזה נפתח השירשור הנ''ל.

אם את יודעת שזה לא רוב הזמן ושגם העבודה סביבם היא תענוג וזכות אז הכול טוב וכולנו מרוצות

האמת שבבית הורי חינכו שלא כל דבר שחושבים אומרים ולא כל דבר שאומרים כותבים וכו

כלומר שיערתי שאם כתבת לא יתכן שכתבת בשעת חידלון אישים קיצוני ויומיים אחר כך היית מהלם שככה כתבת

אני שמחה שזה כל העניין וזהו

הרבה נחת

אם את אמא צעירה אז דעי שגם יקח קצת זמן ובהמשך תלמדי להתייעל יותר ולא יתלכלך לך הריצפה פעם ברבע שעה ממש

בנוסף אם את עקרת בית דעי שיש מקום לשקול את ההחלטה שוב, יתכן שאם תעבדי בעבודה קטנה שרק תכסה את הוצאות המטפלת וזהו, זה יתן לך טיפונת אויר במצב בו הקטנים כ-א-ל-ו קטנים

העניין הוא שזה לשקר לעצמך הרבה פעמים.

אנשים מפחדים להתלונן שהם לא ישמעו כפויי טובה.. ואז חלילה במוות פתאומי יקחו להם את הילדים או העבודה או כל דבר בחיים שיכול לההרס לנו.

פעם לא הייתי חושבת ככה.
היום אני חושבת ומשתדלת גם לכתוב את זה.

כי אם אני חושבת את זה. למה למרוח חיוך ולהגיד ''הכל בסדר.. ברוך השם'' .

ואולי גם את קצת משקרת על עצמך.
ילדים הרבה פעמים עושים בלאגן. וליכלוך וטירחה וחא מקשיבים לפעמים ומעצבנים. ורבים ולא נותנים שקט .
ואני לא היחידה שיש ימים שרק מחכה לרגע שיחזור השקט לבית כשכולם ישנים כבר.

תוסיפי לזה שאת מותשת כל ערב . ועכשיו גם לסדר בית . כביסות .

תוסיפי לזה שאת צריכה לישון מוקדם . כדי לקום למוקדם לעבודה (וכמו שאמרנו עם ילדים את לא יכולה לישון מוקדם. לא כשהם קטנים ולא כשהם גדולים ויש שיחות נפש בערב) .

בקיצור לא להיט הרבה פעמים 😅.

עדיין . יש אושר רוחני אפשר לקרוא לזה
אושר פנימי .
בהרגשה אני שמחה שיש לי את הילדים האלה . לפעמים יש רגעים שהלב ממש מתמלא בנחת כזה שאיזה נססס שיש לי אותם.

ולפעמים ההפך 😕

לא יודעת מה זה אמא צעירה .
צעירה זה הגיל שלי ? הגיל של הילדים? מספר הילדים שיש לי ?



חוץ מזה . זה מגניב שאנחנו מתכתבית פעם בשבוע וחצי על אותו ענין 😆

אני רק לא כותבת כשאני בדאון

אני בהחלט יחלוק (למשל יילל לאמא או בעל בטלפון כמה מתיש היה היום)

אבל לעולם לא יחליט שזה אומר שרוב הזמן קשה לי

וזה לא מתוך פחדים בכלל

זה מתוך אחריות ורצינות לחיים ופחות פינוק ממה שאנחנו (תודי שאנחנו יותר מפונקות מהסבתות שלנו!)

 

אח'כ קשה יותר

אולי משהו מציק לו? או סתם עובר עייפות

אבל אם יתעורר בצרחות, או יצרח בלי קשר לעייפות קשה, כדאי לבדוק גם שלא שורף לו בטיטול - ואם לא יוצאות שיניים..

ממליצה בחום על אורית ספאני,מומחית לשפת התינוק,ולבעיות שינה עד גיל 3.
לנו עזרה מאוד(הילדה שלנו ישנה יותר משנה לילות שלמים).
יש לה קבוצה בפייסבוק:הריון לידה והורות טבעית,עם המון חומר בנושא.ממליצה מאוד.

ולנסות להשכיב לפני שהוא מגיע לצרחות.

בגדול אם הם שומרים את התלושים באינטרנט אז צריכה להיות לך גישה בלי להצטרך אותם אבל כן תצטרכי סיסמא אישית, אולי את זה יש לך באיזשהו מסמך שקיבלת בעבר?

ולגבי הליצור קשר עם מקום העבודה, לא צריך ליצור קשר עם המנהל הישיר אלא עם מי שאחראית על מדור שכר

אם עבדת דרך חברה שהתלושים שלה מופקים דרך תוכנת שכר שיש לה תלוש אונליין אין צורך להתקשר..

התינוק לקח לה חלק מה'צומי ' והיא מנסה להחזיר אותו בכל מיני דרכים.
אצלי היו תקופות כשנולד תינוק חדש והגדולים פתאום רצו לישון איתי במיטה. האמת שפשוט נתתי להם וככה היה לכולנו לילה שקט יותר.
לגבי האוכל, אפשר לחתוך פירות וירקות שלא נרקבים מהר ולהשאיר קופסא על השולחן, שתאכל מתי שהיא רוצה.
לנסות לתת לה קצת זמן אישי, אם את לא יכולה, אז אולי בעלך.
לשתף אותה בטיפול בתינוק: לבקש ממנה להביא בקבוק, טיטול, מגבונים, לדבר איתו, לנדנד בעגלה וכו. לשבח אותה ולחזור כל הזמן שהיא 'אחות גדולה'.

ממליצה בחום על אורית ספאני,מומחית לשפת התינוק,ולבעיות שינה עד גיל 3.
לנו עזרה מאוד(הילדה שלנו ישנה יותר משנה לילות שלמים).
יש לה קבוצה בפייסבוק:הריון לידה והורות טבעית,עם המון חומר בנושא.ממליצה מאוד.

אני אוהבת להגיד לתינוק משפטים כמו - "אתה לא יכול את זה, רק כשיהיו לך שיניים" או "המשחק הזה לא מתאים לגיל שלך, בעז"ה כשתהיה יותר גדול תשחק איתנו"
ככה היא תרגיש שהיא מרוויחה מלהיות גדולה.

לקו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה 118.

למרכז לטיפול באלימות במשפחה במקום המגורים.

ומוסיפה שיש חובת דיווח על מקרי אלימות נגד ילדים.