פורום הורות (עמוד 69)

הוצעה לנו דירה באזור שקט, עם כניסה פרטית.

כעת אנחנו גרים בבנין מלא בילדים ויש לילדים המון חברה.

הדירה מתאימה לנו ואנחנו אוהבים את הפרטיות והשקט אבל אנחנו חוששים לגבי הילדים, איך הם יחוו את השינוי.

מישהו שעשה שינוי כזה יכול לייעץ מנסיונו?

שהסתכלו בחרדה בהררי הממתקים שנערמו בבית, ונבעתו מהרעיון שכל הג'אנק הזה ימצא את דרכו לקיבה המסכנה של ילדון החמד שלהן, ומצאו פתרון יצירתי ומשמח להיפטר מהערימה המלבבת הזאת - ללכת לחלק את הממתקים לילדים בבית חולים.

יקרות שלי, כוונותיכן רצויות, אבל מעשיכן אינם רצויים.

אם ילד בריא קיבל ערימות של משלוחי מנות - ילד חולה לא קיבל פחות. להפך. כ---ל העמותות כבר עשו עלינו סיבוב מצוות, תאמינו לי. עמך ישראל קדושים, כולם צדיקים, כולם רוצים לעשות מצוות ולשמח את החולים (אגב, יש בקהל אימהות לקומונריות? דברו גם איתן, OK?)

אם לילד בריא זה גרוע מאוד להכניס כל כך הרבה סוכר וצבעי מאכל ומייצבים והשד יודע מה עוד לתוך הגוף - לילד חולה זה לא יותר טוב, ממש לא.

אם לילד בריא זה סותם תיאבון - לילד חולה שהתיאבון שלו מלכתחילה מופחת, זה לא פחות סותם תיאבון.

אם לילד בריא סתימת התיאבון הזאת תגרום לו לקבל פחות מדי ויטמינים, מינרלים, חומרים חיוניים לגוף - לילד שהגוף שלו מתמודד עכשיו עם מחלה החומרים האלה לא פחות חיוניים, ממש לא.

אם לילדים הבריאים שלכם קשה לכן לומר לא ולמנוע מהם ממתקים שקיבלו, לילדים החולים שלנו לא קל יותר לסרב. גם ככה עם המחלה יש לנו ולילדים מספיק התמודדות. זה לא בדיוק הרגע שבו אנחנו מחפשות לעצמנו אתגרים חינוכיים.

ויודעות מה? חלק מהילדים המאושפזים נמצאים, בכל רגע נתון, בהמתנה לפרוצדורה רפואית שדורשת צום. ולילדים האלה זה ממש עינוי לראות את כל משלוחי הממתקים האלה חולפים מול העיניים. ולנו האימהות זה ממש מייגע לעמוד בפתח החדר ולחסום את כל הצדיקים לפני שהילד יראה ותתחיל סצנה.

אנא אימהות יקרות, אימהות צדיקות, אימהות שוחרות בריאות - אל נא תאכילו את ילדינו במה שאתן לא רוצות שהילד שלכן יאכל.

רוב תודה. בריאות ושמחה.

שלום לכולם. ב"ה יש לנו תינוקת(ראשונה) מקסימה כבת 11 חודשים. בכל שעות היום היא צוחקת ושמחה ואנחנו רווים ממנה רק נחת ב"ה תודה לה'. הבעיה שלנו שאנחנו לא מצליחים להכניס אותה למשמעת. יש לה עקרונות והיא בוכה בצורה מטורפת(מתפתלת בכל הגוף) עד שלא מקבלת את מבוקשה. לדוגמא לגבי שינה בהתחלה היתה נרדמת תוך כדי הנקה ולכן לא היינו צריכים להרדים אתה. ואולם לאט לאט קרו מקרים שלא היתה נרדמת ופשוט לא היינו מצליחים להרדים אותה בצורה יזומה(אלא רק היתה נרדמתם מעצמה, ולפעמים נרדמת בידיים). היום ב"ה היא כבר ממש חכמה ומתי שאנחנו רק חושבים להתחיל להרדים אותה היא צורחת את חייה ואנחנו נאלצים להיכנע לה.. אפילו להחזיק אותה בחדר קצת חשוך על הידיים היא מתחילה ממש לבכות. היא פשוט קולטת שאנחנו מנסים להרדים אותה ומתחילה להשתגע. דוגמא נוספת במקלחת אנחנו מקלחים אותה ישובה. כשאנחנו רוצים להעביר אותה למצב שכיבה על הכיסא שלה היא פשוט משתגעת.. בבקשה נשמח לעצות איך אפשר להתנהג עם התינוקת המתוקה והמאתגרת שלנו.

תודה!

שלום לכם!

בתנו בת שנה וחצי. ילדה מתוקה, חכמה ותקשורתית מעל הממוצע.

היא יודעת להיעמד לבד מישיבה (בלי להיאחז בשום דבר), ויודעת ללכת כשהיא מחזיקה את קצה האצבע שלנו...

היא הולכת סביב הספה, ונהנית מדי פעם להסתובב בבית כשהיא דוחפת אתה את העגלה שלה.

(זה כבר כמה חודשים טובים שהיא יודעת ללכת סביב חפצים ולדחוף את העגלה)

אבל לא מראה שהיא בכיוון של ללכת לבד.

אני חושבת שנלך להתייעץ בקרוב עם הרופא, אבל האם יש בינתיים עצות איך לעודד אותה לנסות ללכת לבד?

אשמח לשמוע מנסיונכם.

תודה!

הגיע הזמן להגמל.. היא בשלה מזמן..ואני עד עתה לא הייתי בשלה לזה

אשמח לטיפים!

בעיקר תוהה.. מתחילים אחהצ? ואז לא יוצאים החוצה באחה"צ הראשונים?

נשמע מאתגר מהבחינה הזו..

ורק בהמשך גם בבוקר לגן, נכון?

תודה מראש

שלום

יש לי אחיינית מקסימה בת ארבע וחצי, יש סיטואציות שהיא בוכה בהן ללא הפסקה ואפילו שמדברים איתה היא לא מפסיקה למשל אם היא רוצה ללכת למקום מסויים ולא נותנים לה.

בנוסף בתקופה האחרונה היא גם בוכה אם משאירים את האחות שלה אצל הסבתא, היא לא מרשה ובוכה באופן מוגזם, מה הסיבה? 

תודה

לבן שלנו ימלאו 3 בעוד כשבועיים.

אני כל הזמן שואלת אותו מה ירצה והוא אמר לי "אני רוצה הרבה מתנות".

פתאום עלתה בי מחשבה, אולי במקום לקנות לו מתנה "גדולה" כמו מטבח שעולה הרבה כסף או משהו דומה, לקנות כמה מתנות "קטנות" כמו שהוא דורש - פאזל, לוח ודברים נוספים.

התלבטות ראשונה, מבחינה חינוכית, אני לא רוצה שייקח מובן מאליו ויקבל "הרבה" מבחינה כמותית, ומצד שני זאת יום הולדת וזה לא יום רגיל.

לא יודעת מה נכון. מתנה אחת או כמה מתנות.

התלבטות שניה, יש לו הרבה משחקים, משחקי פאזל, לגו, לוח, קלפים. הוא כן מקבל באופן די שגרתי מדי כמה זמן. 

ומשחק יותר גדול (גם מבחינה פיזית) הוא לא מקבל כל יום.

אשמח לשמוע את דעתכם. 

לא רק ליום הולדת ספציפית, אלא לרעיון הכללי של "כמות" מול "איכות" מבחינה חינוכית.

תודה לעונים/ות!

שלום.

בבדיקה שגרתית שעושים לכל ילדי כיתה א' התגלה שהבת שלי, בת 7, לא רואה כ"כ טוב. לאחר הביקור אצל רופא עיניים המתמחה בילדים הרופא קבע שהיא זקוקה למשקפיים כדי לעבוד במחשב ולראות את הלוח בכיתה. רציתי כבר ללכת לאופטומיטריסט ולהזמין לה משקפיים, אך בעלי התחיל להתייעץ עם כל מיני "יודעים הכל" ועכשיו הוא טוען שאומרים שלא כדי להתחיל מגיל כזה עם משקפיים, כי זה רק יחמיר וכדי לתת לילדה לאמץ את העיניים. אשמח אם מישהו יכול להגיד לי האם יש בזה הגיון.