פורום הורות (עמוד 68)

בהנהלת:
שרשור חדש
מיואשת!!!בתיה ש
תעזרו לי פליייייייייז! אני יוצאת מדעתי.
תאומים בני שנה, קמים בלילה המוווון, אני קמה בערך כל שעה וחצי, משתגעת כבר,
בעלי לא שומע כלום, לפעמים אני לא קמה רק בשביל שיעזור לי קצת והוא פשוט לא קם, דיברתי, ביקשתי, כמו קיר. אין עם מי לדבר!
כשאני חוזרת לישון הוא נוחר בקולי קולות ואני לא נרדמת או נרדמת עצבנית ואחרי רגע השני גם בוכה. השינה נהייתה לי סיוט. רציתי לישון במקום אחר אבל אין מקום בבית.
אני מרגישה שתכף אני חונקת אותו!!!!!
פליז רעיונות.
ניסיתי אטמי אזנים ואז לא שומעת שהם בוכים ועד שאני מרגישה שמשהו לא תקין הם שניהם ערים והלך לי הלילה לגמרי. וכמובן לבעל לא מדגדג. אין לי מושג איך הוא לא שומע.
אני עובדת משרה מלאה. מה לעזאזל אני אמורה לעשות????
פלייייייייז שמישהו יעזור לי רגע לפני שאני תולה את עצמי!!!!!!!!!!!!!!!! לא רוצה לחיות ככה- עייפה ממורמרת ומתוסכלת!!
הי יקרהאמא וגם
זה באמת נשמע ממש קשה לחיות כך!
גם תאומים, גם בלי לישון, גם משרה מלאה...
והתחושה מהתגובה של הבעל לא נעימה....

האם הוא יודע על מה שקורה בזמן שהוא ישן??

אולי הגיע הזמן לשיחה על זה...
אולי לשקול להוריד אחוזי משרה?

בחיים הכל עובר...........יוניס

עוד מעט את תזכרי בזה כזיכרון רחוק ..............ותצחקיחושף שיניים

איזה זיכרון מתוק?ה' המלך
אני נזכרת בלילות סיוטים שהיו לי עם הגדולה ונהיה לי צמרמורת. אז עם תאומים? ממש ממש קשה!
ולבתיה - זה נורמלי שהגבר לא שומע את התינוקות בלילה, אבל לא נורמלי אם שומע אותם ולא קם בכל זאת. ולכן תנסי את להעיר אותו לנענע אותו קצת. וכמובן ביום כשרגועים לשבת איתו לשיחה על קפה ועוגה ולהסביר לו את החשיבות של השינה שלך.
ממש מבינה את הקושי שלך פשוט סיוט! בהצלחה מותק הלוואי שבעלך יבין ויעזור
ואו, נשמעת סיטואציה ממש לא פשוטה!!לפניו ברננה!

יקרה, את במצב באמת קשה, כי אדם לא יכול לחיות בלי שינה. הוא פשוט יוצא מדעתו!!

יש לך אחות או אחיינית שיכולה לבוא מדי פעם לעזור לך להשלים שעות, בין אם זה אחה"צ - לשחק איתם, ואת תישני, ובין אם זה בלילה שתקום במקומך?

 

אני מנסה להציע פתרונות שיקלו עלייך,

למרות שדי ברור לי שמה שאת רוצה זה שבעלך יקום, והרצון לגיטימי. גם מבחינה רגשית - להרגיש שיש תמיכה, וגם מבחינה פיזית - תוכלי לישון קצת... לא מבינה בתחום אז לא מייעצת עצות, מקווה שיבואו בעלי ניסיון בעניין הספציפי הזה ויעזרו.

 

לגבי הנחירות, שמעתי פעם על מכשיר שמונע/מפחית נחירות. שווה לך לחפש המלצות עליו.

בכל מקרה להגביה את הראש- 2-3 כריות לפעמים עוזר.

 

אני הייתי מנסה ללכת בכיוון של הפחתת הקימות.

בגיל שנה, הם כבר אמורים לישון טוב בלילה.

 

יכול מאוד להיות שהם מעירים אחד את השני וכך מתחילה לה החגיגה. כדי לבדוק את האופציה הזאת הייתי מעבירה אחד מהם לחדר אחר לכמה לילות ורואה אם יש שיפור. (נניח לחדר שלכם או לסלון אם אין עוד חדר) ככה לפחות אחד מתעורר - הוא לא מפריע לשני ואת לא צריכה להתמודד עם שניים.

 

שנית, בגיל הזה לפעמים יש שינויים בתזונה. הם קמים לאכול בלילה? אם כן, ממש ממליצה לך לקחת כמה ימי חופש מהעבודה, לגמול אותם מהארוחות האלו בלילות ולהשלים שינה ביום. (אני ראיתי שלקום בלילה בגמילה זה מתוך בחירה וגם שזה לוקח הרבה זמן עד שהם נרדמים זה הרבה יותר קל. עשיתי את זה לבד כשבעלי היה בצבא.)

חשוב מאוד לתגבר את הארוחות ערב/להגדיל/להוסיף מנת מטרנה אם הם לוקחים.

 

מדגישה שאני לא אמא לתאומים, ושיש פה פורום נפלא להורים לתאומים. בטוחה שאם תשימי את הודעתך שם בעלות ניסיון יוכלו לייעץ לך. https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f62

בהצלחה רבה!

התיישבתי לכתוב לך בכזאת שעה כי נגעת בליבי... מקווה שעזרתי במשהו.

וואובתיה ש
וואו, הרגעת אותי ממש!
זה רעיון לנסות למצוא בייביסיטר, אולי עכשיו בימים החמים אמצא מישהי שתיקח אותם לגינה קצת.
וגם כנסה להעביר אחד לסלון. נראה אם ישפיע במשהו.
בכא הרגעת אותי קצת....
מחזקת את הנקודה של האוכלג'סיקה

מנסיון, אמנם לא של תאומים אבל של שניים כבר ברוך השם, תחכי לרגע האחרון ממש לפני שאת הולכת לישון, ותביאי להם בקבוק מטרנה עם הרבה דייסה, זה אמור להרגיע לכל הלילה... בתקווה שכך יהיה, אבל ממש ממש שווה לנסות!!!

כמובן שהם לא אמורים להתעורר מזה, אלא לאכול תוך כדי שינה, ואם הם מתעוררים מזה אז תנסי למשוך אותם ערים כמה שאת יכולה, וברגע האחרון לפני שהחלטת להרדים אותם - תתני להם את הבקבוקים.

לא להתקמצן במטרנה

מה עם ייעוץ שינה?ג'נדס
בגיל שנה אמורים בדכ לישון לילה שלם אם אין בעיית משקל.

אגב,יש פורום תאומים בערוץ
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f62
ווי מבינה אותך לגמרי!!!! אין מצב לתפקד ככה!!!!!נשימה ארוכה

שתי שאלות

 

הם אוכלים טוב בערב?

 

הם ישנים אצלכם בחדר? אצלנו זה עשה שינוי גדול. מהתעוררות כל הזמן לפעם פעמיים בלילה ולפעמים אפילו פחות

 

בייביסנס ואטמי אוזנייםסודית
עם אטמים את תשני טוב
וגם תצליחי לשמוע את הבכי דרך האטמים
המכשיר שידר את הקולות הראשונים של הבכי. לפני שמתעוררים לגמרי.
והשלמת שעות שינה אחה"צ לקחנו מטפלת 3 ימים בשבוע. היה לי בכל זאת מאד קשה עם העבודה. אם אפשרי כלכלי תצמצמי שעות אני צמצמתי 4 שנים
שיחה עם בעלך דחוף - לא באמצע הלילה כשהם בוכיםיפית8

באמצע היום לתפוס אותו לשיחה - להחליט על חלוקת תפקידים ביניכם ותסכמו מראש שאם בלילה כשמגיע תורו הוא לא שומע אותם לבד - את מעירה אותו.

 

גם יכול להיות שאם הוא יקום אליהם כמה פעמים הם יפסיקו לקום!נשימה ארוכה

את מניקה או מאכילה באמצע הלילה? לפעמים ברגע שהם קולטים שההנקה לא מגיעה כבר לא שווה להם להתעורר

מה סדר היום שלהםתאומים

בגיל שנה הם אמורים לישון 10-12 שעות ברציפות.

 

הם יונקים? מה הם רוצים כשהם קמים?

 

כמה הם ישנים במשך היום?

 

 

פשוט חמודות אתן!בתיה ש
וואו, הרגעתן אותי!!! חמודות! ידעתי שפה יבינו אותי....
באשר לשיחה עם בעלי - כבר דיברתי איתו הרבה פעמים שיחות נעימות, אמר שהוא מבין ובטח שיעזור ויקום וכו, אבל אז בלילה הוא לא קם ובבוקר מתנצל ומכל זה אני יוצאת סופר מתוסכלת.
מבטיחה לנסות את האופציות שישאירו את הילדים ישנים, אולי זה יעזור. או בייביסיטר וכו.
בכל אופן, תודה לכן, ההבנה שווה יותר מאלף לילות של שינה....
אעדכן בהמשך....
Love love love
קודם כל - כיף שהשיתוף קצת הרגיע יפית8

ולגבי בעלך - תשאלי אותו איך בדיוק להעיר אותו כך שהוא כן יקום. אין בררה, את לא יכולה לטפל בהן בעצמך כל לילה כל לילה לבד.

 

רק אומרת..מחשבות....
בעלי גם כזה.. לא מצליח להתעורר בכלל!
(ברמה שהקימה ישנה לידו והלכתי להתקלח היא צורחת!! והוא ישן.. )
כשמבינים שזה לא בכוונה באמת והם פשוט לא שומעים טיפה יותר קל לקבל את זה.. למרות שפיזי המצב עדיין קשה.. בהצלחה גדולה! שינה חשובה לאין כל
מה עם יועצת שינה?אמאשוני
לגבי הבעל, אצלנו עם הבכור גם במשך שנה וחצי בעלי לא היה מצליח להתעורר, אחרי שנה וחצי כשרצה כבר הריון נוסף אמרתי לו שאין סיכוי כל אני כמה בלילה יש גבול לכוחותי
אז הייתה לו מוטיבציה גבוהה לקום,
שבועיים ראשונים הייתי מנסה להעיר אותו בכל דרך אפשרית בלי לוותר, אחרי שבועיים התחיל שינוי לטובה,
אחרי כמה שבועות כבר היה מצב שהוא קם לילד בלי שידעתי בכלל שהקטן התעורר.

אין ספק שזה חיים אחרים.
יואו אני כבר לא יודעת מה יותר מעצבןג'סיקהאחרונה

זה שהם קמים בלילה או זה שבעלך לא קם... גם בעלי כזה - פשוט לא שומע!!!

לפעמים עולה בי חשד שהוא יודע לנחור גם כשהוא ער בשביל שאאמין שהוא באמת ישן.

אמנם הבן שלי ישן יפה בלילה אבל החורף היו לו כמה התקפי אסתמה והוא בוכה בלילה וצריך לקום לעשות לו אנהלצייה.

סיוט... אז קל וחומר אצלך שזה יומיומי...

שהוא ערני תשאלי אותו אם הוא מוכן לקום אליהם או לאנפשי תערוג
ואם הוא מוכן שיתן לך דרכים פרקטיות להעיר אותו

הכל תלוי ברצון
ואני אומר לך את זה בתור גבר שאישתו מעירה אותו בלילה כי היא שומעת ואני לא
ואני קם
בתיה, מה איתך?לפניו ברננה!
נזכרתי בך היום ושאלתי את עצמי מה עשית בסוף ואם היה שינוי כלשהו לטובה...
בעניין גמילהחלבית

שלום,

הבן שלי, בן שנתיים ותשעה חודשים התחיל תהליך גמילה.

הבעיה שכשהוא מפספס בתחתונים הוא בכלל לא אומר לי

אני לא יודעת אם זה מפריע לו או לא

 

 

למישהו היה ילד כזה? שממשיך לשחק למרות שהמכנס רטוב?

איך אפשר לעזור לו?

אשמח לשמוע מניסיונכם..

קודם כל כדאי לקחת אותו לשרותים, בתדירותאדיבות

יותר גבוהה, לא צריך שתמיד זה יבוא ממנו. יכול להיות שזה לא באמת כ"כ מפריע לו. אך אל תתייאשי הוא גדול כבר ויקלוט את הרעיון לאט לאט. ומה שחשוב זה לא לכעוס על הילד, לומר לו שיש שרותים ואפשר לצ'פר אותו במשהו קטן כמו עדשים קטנים, אם עושה בשרותים. בהצלחה!

אני מציעה לוחלבית

ללכת לשירותים אך לרוב הוא מסרב (הוא מאוד דעתן)

וכשהוא מסכים הוא יושב ולא יוצא לו.

 

יכול להיות שבאמת תמריץ מתוק יעזור כאן

 

תודה!

בגיל כזה הם יותר באים לרצות אותנו והם דעתנים יותר. קחי אותואדיבות

לשרותים ופשוט שבי איתו עם ספר מעניין והסיחי את דעתו מזה שאינו רוצה להתפנות, ויצא לו.. חשוב מאוד לא ללחוץ עליו שיעשה ושזה קורה להחמיא לו על כך. ( אני גמלתי את הבת שלי בגיל שנה ועשרה ובגיל כזה היא לא כ"כ היתה דעתנית, בגיל קטן זה לפעמים יותר קל)

וואו גם אני רוצה!ג'סיקה

הבן שלי בן שנה ותשעה ומאד נבון, אני ממש רוצה לגמול אותו אחרי פסח, אבל לא מכירה אף אחד שעשה את זה לפני גיל שנתיים וחצי!

איך עשית את זה?? יש לך כמה טיפים?

ועוד שאלה חשובה - אפשר לעשות את זה אם אני עובדת במשרה מלאה? כלומר שאני איתו רק משעה חמש עד שמונהמטורלל

קודם כל זה כח רצון חזק מצידך. אני הורדתי לה בבת אחת אתאדיבות

התחתונים, על אף שהיא עדיין לא קלטה את הרעיון. לקחתי אותה לשרותים בתדירות גבוהה וישבתי איתה עם ספר עד שיצא לה משהו בשרותים. בתחילה עשתה במקרה והתרגלה להפעיל את הסוגרים בשרותים.. בערך שבוע ברח לה כמה פעמים ביום

המשך מהודעה קודמת שלי: היה לה מאוד לא נעים והיא פשוט הבינהאדיבות

שהשרותים זה הפתרון. כל פעם שהוא מצליח לעשות תני לו משהו טעים קטן, כגון עדש שוקולד, אבל רק שהוא עושה בשרותים. חשוב מאוד שיהיה שיתוף פעולה מצד המטפלת. כדאי מאוד שתהיי איתו בבית מס' ימים ולא לצאת איתו לגינה קניות וכו'. הכי טוב שיתחבר עם שבת כמו רביעי, חמישי, שישי שבת.

תודה!ג'סיקה

אם ככה אני אתחיל כבר בפסח כשאהיה בבית (ואצל אמא...) לפחות שבוע.

ממש עשית לי חשק!

יש קבוצה בפייסבוקחלבית

של עידוד גמילה לפני גיל שנתיים

קוראים לקבוצה: "גם קטנים יכולים- להיפרד מחיתולים"

 

למרות שלא גמלתי לפני שנתיים

גם לי העקרונות שם עזרו

 

בהצלחה!

תודהג'סיקהאחרונה


לפעמים ילדים מאוד מרוכזים במישחק וצריך להזכיר להם תוך כדימענין
ללכת לשרותים ... היה לי ילד בגן שתמיד פיספס בחצר ... הוא כל כך היה עסוק בדימיון שלו שהוא לא היה שם לב או מתעצל ללכת לשרותים כדי לא להפסיק את המשחק ... ברגע שאת יודעת מתי זה קורה פשוט תזכירי לו או לקחת אותו לשרותים .... בהצלחה ...
שקד שלישי מוגדלאמת1
אהלן,
מדובר בתינוק בן שנה, הרופא אומר שמעדיף להמתין לגיל שנתיים לניתוח ולבדוק במעבדת שינה בינתיים עד כמה זה משמעותי.
מאידך אמרו לי אחיות מנוסות שאין הבדל משמעותי בין גיל שנה לשנתיים מבחינת ניתוח.
בכלל הבנתי שזו הקלה משמעותית גם להורים וגם לילד אחרי הניתוח, אפשר להבין כי אני רואה שהוא נושם בכבדות ועושה הפסקות נשימה, מה גם שהוא ישן אולי שני לילות שלמים מאז שנולד, הבנתי שגם יש קשר לזה שהם חולים יותר.
מה דעתכם ?
אם את רואה שהו ממש סובל בשינהאני חושבתאחרונה

אז אולי כדאי חוות דעת נוספת? לפחות לעשות עכשיו בדיקת שינה כדי לראות את חומרת המצב. אם את בירושלים אני ממליצה על הרופא דר בן יעקב (הוא מנהל את מחלקת אף אוזן גרון בהדסה הר הצופים). הייתי סומכת על חוות דעתו. אני גם ממליצה להסריט את התינוק כשהוא ישן כדי שתוכלי להראות לרופא את חומרת המצב. 

 

אצלי 3 עשו ניתוחים - שנים בגיל 2.5, ואחד בגיל שנה ועשרה חודשים. יש קצת יותר סכנות בניתוח בגיל צעיר יותר אז נראה לי שבדר"כ מעדיפים לחכות עד אחרי גיל שנתיים. אצלי עם הקטן היה אפניה חמורה אז עשו ניתוח מוקדם יותר.

 

בהצלחה

אבחון פסכיאטרי לילדיםמצפה להריון
הבת שלי בת 7 עם בעיות קשב צריכה לעבור גם אבחון פסכיאטרי
אני חושדת שהיא עם ocd
למישהי יש המלצה לפסיכאטר שמקבל פרטי באזור ירושלים?
משום מה בקופה התהליך והבירוקרטיה ממש מתישים
עדיף דרך הקופהgggאחרונה
גם אם צריך לחכות הרבה.
אחרי הבדיקה צריך גם מעקב של הרופא. במידה ונותנים ריטלין צריך מעקב צמוד ולראות מה המינון ע"י התנסות. לכן דרך הקופה הוא יוכל לעקוב ותוכלו להתייעץ איתו כשצריך.
קלינאית תקשורתשמיניסטית123

ואשמח לעצה נוספת.. ממי שהתנסתה.

מחכים לאישור להתחיל קלינאית.. והזמן המתנה ארוך. חודש עד שעוברים על הטפסים למילוי ומאשרים או לא.. ואז עוד המתנה לתור..

ממש רוצה להתחיל בהקדם. 

מכירות קלינאית מעולה פרטית? לגיל 2-3?

יש דרך לזרז את ההמתנה בקופה?

כל מידע יתקבל בברכה.

 

 

אצלינוסדר נשים
ברגע שהרופאה התערבה (פנתה להתפתחות הילד לזרז אותם) קיבלנו סוף סוף תור
באיזה איזור?אמא וגם
ומאיזה קופה??
עונה לשתיכן..שמיניסטית123
רעננה, הוד השרון, גבעתיים,רמת גן, גבעת שמואל, פתח תקווה, בני ברק..

לא משנה קופה כי עד שהקופה תאשר..
ואיזה רופאה זרזה? רופאת משפחה?
אם כבר הספקתם לחכות לתור מספיק זמןצביה22
אז כדאי שתדעו שמי שמחכה לטיפול יותר משלושה חודשים מהפנייה הראשונית להתפתחות הילד, רשאי לפנות לקלינאית פרטית לקבל החזרים מהקופסה (180 ש"ח לטיפול).
פה מצאתי יותר מידע מפורט- danaslp - החזר על טיפולים פרטיים

ואני קלינאית תקשורת. לא מכירה קלינאיות מהאזור שלך, אבל אם תרצי אוכל לשאול בקבוצה של קלינאיות מי יכולה לקבל ולהעביר לך מספרים. רק כדאי שתפרטי קצת על הקושי (לאיזה גיל, מה מוקד הקושי) ואז אשאל בצורה יותר ממוקדת.
מוזמנת לפנות גם בפרטי אם תרצי.
וואו תןדה על המידע! זה רלוונטי לכל תחום של התפתחות הילד?מיואשת******
תודה רבה!מיואשת******
במכבי אחרי 3 חודשי המתנה אפשר להגיש בקשה לקלינאית פרטית.מוריהאחרונה
ולקבל החזר.
מעבר מאזור משופע בחברה לאזור שקטשיר.ש.

 

הוצעה לנו דירה באזור שקט, עם כניסה פרטית.

כעת אנחנו גרים בבנין מלא בילדים ויש לילדים המון חברה.

הדירה מתאימה לנו ואנחנו אוהבים את הפרטיות והשקט אבל אנחנו חוששים לגבי הילדים, איך הם יחוו את השינוי.

מישהו שעשה שינוי כזה יכול לייעץ מנסיונו?

 

מה שטוב לכם טוב גם לילדיםאו"ר
חוץ מזה כניסה פרטית אומר חצר? זה בהחלט כיף לילדים
החברה רק מהבניין?אמא וגםאחרונה
זה אזור קרוב לחברים?
אם יש חברים בסביבה והילדים חברותיים יכולים להזמין חברים וגם ללכת בעצמם...
באיזה גילאים הם?
רעיונות לקנייה מעלי אקספרסרק להודות
יש לכם רעיונות לדברים וכל מיני גאדג'טים (לבית, לפלאפון, לעצמי... דברים קטנים וזולים) שאפשר להזמין מעלי אקספרס? יש להם הרבה הנחות עכשיו...
בעיקר שטיות לפלאפון1דודי
כמו מגני ספר וכאלה זה פחות מעשירית מחיר מהארץ
כן מגן כבר הוספתי לעגלת הקניות..רק להודות
בארץ משלמים מחירים הזויים על מגנים
גם מטען אלחוטי1דודי
בארץ זה עולה באיזור ה100 ושם קניתי של סמסונג ב16
(רק אם הטלפון תומך כמובן)
גם כרטיסי זיכרון זולים יותר מהרגיל
ומחזיקי מפתחות עם דמות אהובה (לדוגמה קניתי נשקים של pubg)
אני קונה הרבהאני חושבת

חומרי יצירה לילדים מעלי אקספרס...

א. אין להם באמת הנחות עכשיוש.א הלוי

יש קופונים שווים, זה כן 

אבל הם מעלים את המחירים לפני כל "חג הנחות " שהוא . 

ב. אני קונה שם מלא, בגדים, כבלים לפלאפון, מדבקות לילידם, חומרי יצירה, כל מיני קישוטים וכאלה לבית (מנורת לילה למשל) , 
צריך לדעת אייך לקנות מהם ולא כל דבר שהוא זול כדאי לקנות, לפעמים עדיף להוסיף כמה שקלים ולקבל מוצר טוב יותר ומהר יותר. 

ג. לא בהכרח שמשלוח ייקח חודשיים, יש לי דברים שהגיעו תוך שבועיים ויש שחודש וחצי - חודשיים, הכל תלוי במוכר , במוצר ובמתי הזמנת . 

^^ על א. אל תתפתי, קני מה שאת צריכהבינלבין
קנינו מלא דברים לתינוק משם.טארקו
דברים מצוינים:
מנשא, משאבת הנקה, מוצץ טעימות, צעצועים ועוד.
גיסתי קנתה תיק החתלה מהמם.
דברים פצצה וזולים.

עוד דברים שיצא לנו להזמין:
מטען נייד, סיליקון שמתלבש על הקצה של הקערה למזיגה נוחה, מדבקות קיר, עכבר, מקלדת בלוטוס, רמקול בלוטוס, מגן לפלאפון, מגן זכוכית, ארנק, תיק מחשב, תיק צד, תיק גב פשוט, מדבקות קיר מעלפות, תכשיטים.
היאמא וגםאחרונה
יש בבלוג שלי בקישור למטה
ובקרוב אני מעלה כמה פוסטים לגבי עיצוב בבית וגאדג'טים קטנים ..


רק שתדעי לגבי יום השנה הזה שאני נוכלתי שסתם העלו את המחירים אליו לאחר מעשה...
לא תמיד כדאי להשתכנע מטריקים שיווקיים...

בהצלחה רבה
מה עושים שיש חילוקי דעות עם הגננת?מעורב
והיא מתעקשת על דרך מסויימת שלא מאמינים בה?
היא גננת נפלאה והקטנצ'יק אוהב אותה מאוד.
פשוט קרה משהו ואנחנו לא מגיעים לפשרה..
יש צד אחר שיכול להתערב ולגשר? שייך לערב את פסיכולוגית הגן?
כמה העניין קריטי?אמא ל6 מקסימים
בעיקרון הגן הוא שלה והיא מחליטה איך הגן מתנהל. אפשר לבקש, לדבר, להסביר, אבל בסופו של דבר היא מחליטה. זה מאוד קשה לקבל את זה, במיוחד שיש גננות שלא יודעות להקשיב ולשמוע דעות של אחרים, אבל אין כ"כ מה לעשות.
אבל אם היא טועה?מעורב
זה עדיין הגן שלה והיא המחליטהאמא ל6 מקסימים
מעצבן, אני יודעת, אבל ככה זה.
מוסיפהאמא ל6 מקסימים
את יכולה לבחור להשלים עם המצב, או להוציא את הילד ולשים אותו בגן אחר. אני עשיתי את זה במעון כשהמנהלת הרגיזה אותי וכל פעם קבעה כללים חדשים, ניסיתי לשנות, לדבר, וכו', כשהבנתי שהיא רוצה לנהל את החיים שלי ולא רק את המעון, מצאתי מקום אחר לילדים שלי. אולי פחות טוב מבחינות מסוימות, אבל מבחינתי והשקט והשלווה שלי, יותר טוב.
לא רלוונטי למקרה הזה..מעורבאחרונה
יש רק את הגן הזה בסביבה..
וגם זה לא מקרה קיצון כזה שצריך לשבור את הכלים עליו
לאימהות הטובות והיקרות שדואגות לבריאות ילדיהןהצללפוני
עבר עריכה על ידי הצללפוני בתאריך ט"ז באדר ב תשע"ט 21:25
עבר עריכה על ידי הצללפוני בתאריך ט"ז באדר ב תשע"ט 21:23

שהסתכלו בחרדה בהררי הממתקים שנערמו בבית, ונבעתו מהרעיון שכל הג'אנק הזה ימצא את דרכו לקיבה המסכנה של ילדון החמד שלהן, ומצאו פתרון יצירתי ומשמח להיפטר מהערימה המלבבת הזאת - ללכת לחלק את הממתקים לילדים בבית חולים.

יקרות שלי, כוונותיכן רצויות, אבל מעשיכן אינם רצויים.

אם ילד בריא קיבל ערימות של משלוחי מנות - ילד חולה לא קיבל פחות. להפך. כ---ל העמותות כבר עשו עלינו סיבוב מצוות, תאמינו לי. עמך ישראל קדושים, כולם צדיקים, כולם רוצים לעשות מצוות ולשמח את החולים (אגב, יש בקהל אימהות לקומונריות? דברו גם איתן, OK?)

אם לילד בריא זה גרוע מאוד להכניס כל כך הרבה סוכר וצבעי מאכל ומייצבים והשד יודע מה עוד לתוך הגוף - לילד חולה זה לא יותר טוב, ממש לא.

אם לילד בריא זה סותם תיאבון - לילד חולה שהתיאבון שלו מלכתחילה מופחת, זה לא פחות סותם תיאבון.

אם לילד בריא סתימת התיאבון הזאת תגרום לו לקבל פחות מדי ויטמינים, מינרלים, חומרים חיוניים לגוף - לילד שהגוף שלו מתמודד עכשיו עם מחלה החומרים האלה לא פחות חיוניים, ממש לא.

אם לילדים הבריאים שלכם קשה לכן לומר לא ולמנוע מהם ממתקים שקיבלו, לילדים החולים שלנו לא קל יותר לסרב. גם ככה עם המחלה יש לנו ולילדים מספיק התמודדות. זה לא בדיוק הרגע שבו אנחנו מחפשות לעצמנו אתגרים חינוכיים.

ויודעות מה? חלק מהילדים המאושפזים נמצאים, בכל רגע נתון, בהמתנה לפרוצדורה רפואית שדורשת צום. ולילדים האלה זה ממש עינוי לראות את כל משלוחי הממתקים האלה חולפים מול העיניים. ולנו האימהות זה ממש מייגע לעמוד בפתח החדר ולחסום את כל הצדיקים לפני שהילד יראה ותתחיל סצנה.

אנא אימהות יקרות, אימהות צדיקות, אימהות שוחרות בריאות - אל נא תאכילו את ילדינו במה שאתן לא רוצות שהילד שלכן יאכל.

רוב תודה. בריאות ושמחה.

בריאות איתנה במהרהאו"ר
תודה שהסבת תשומת ליבנו לנקודות השונות להם אנחנו לא מודעים.
חשוב לכל השנה, וגם אפשר לחלק פרסים משמחים שהם לא אוכל.
מצרפת:

מאמר של הרב שלמה אבינר -"בל תשחית את הילדים":
אל תרעיל ילדיהם של אחרים, אל תחלק להם סוכריות וממתקים, חטיפים ושוקולדים. אם אתה רוצה להרעיל את ילדיך, זה חשבון שלך, חשבון קשה ומורכב. אינינו מתערבים בהחלטותיך. אז, גם אתה אל תתערב בחייהם של ילדים אחרים בלי רשות הוריהם. האם אתה מחלק להם תרופות בלי רשות הוריהם?! האם אתה מכה אותם בלי רשות הוריהם?! האם את מארגן להם חוג בלי רשות הוריהם?! לא. אז גם פה, אל תתערב.
אל תחלק ממתקים, לא במעון ולא בגן, לא בצהרון ולא בבית ספר, לא בחוג תהילים ולא במסיבה, לא בחתונה ולא בבר מצוה, לא בברית מילה ולא בבת מצוה, לא בחוג ולא ביום הולדת, לא השכנה הנחמדה ולא הסבתא החמודה, וגם לא נהג האוטובוס החביב.
תגיד, אתה תלך איתם לרופא שיניים בגלל עששת? תגיד, לך יכאבו השיניים כאבי תופת?
תגיד, אתה תשמין במקומם בגלל צריכה גבוהה של סוכר ותסבול במקומם מכל מיני מחלות ובעיות: השמנת יתר, סוכרת 2, מחלות לב, דכאון, הפרעת למידה, פגיעה בזכרון, הפראקטיביות?
תגיד, אתה תרפא אותם מנזקי צבעי המאכל, E131, D150E, E171, שעדיין נחקרים, ויש טוענים שהם מסרטנים? ומנזקי חומרי הטעם כגון AZ0 המופק מפחם?
תגיד, אתה לוקח על עצמך את האחריות לעבור על סף הסוכר של 25 גרם ליום שנקבע על ידי ה-WHO, ארגון הבריאות העולמי.
ואל תגיד לי: מה אתה עושה מזבוב פיל? מסוכריה אחת לא יקרה כלום! - כי אתה לא לבד בעולם, ויש עוד נשמות טובות שחושבות כמוך, שרוצות לתת פרס לילדים, להרגיע ילדים, לשמח ילדים, ועל כולם נאמר בספר הכוזרי: כוונותיך רצויות ומעשיך אינם רצויים, כמשל הכסיל והתרופות, שריחם על החולים, חילק להם תרופות בלי שלמד רפואה והרג את כולם.
ואל תגיד: מה יש? סוכריה אחת! - כי יש אפקט של "עוד", סוג של התמכרות.
אינינו באים בטענות אל הילד שצורך ממתקים. אי אפשר לומר לו: אל תאכל, כאשר כל הילדים האחרים אוכלים בגן, בבית ספר, בבית הכנסת, במסיבה. זהו נסיון מעבר ליכולתו. אבל למה אתה מכשיל אותו?! על פי ההלכה, ילד שאוכל איסור, אין בית דין מפרישים אותו. אבל אסור לתת לו. שמא תאמר: אין זה איסור! אכן, זה חמור מאיסור. חמירא סכנתא מאיסורא. ובכלל, מי אומר שאין זה איסור. עיין ברמב"ם הלכות דעות פרק ד שאסור לאכול מזון לא בריא. וכן אנו משתדלים לחנך ילד, למידות טובות, שלא יהיה זולל וסובא, בן סורר ומורה. ואתה מסית אותו!?
ואל תגיד: אבל אני אוהב ילדים, ואז הם מחייכים לי, ואני כל כך נהנה. יפה מאוד! אגואיסט! אנוכי! נצלן! התבייש!
וגם אתם, סבא וסבתא, אל תתנו לילד סוכריות בלי רשות ההורים. זה לא ילד שלכם. זה ילד שלהם. הם טורחים ועמלים עבורו, ולא אתם. אתם רק נהנים. לכן, אנא ביקשו רשות מילדיכם. אגב, גם ילדיכם כבר אינם רכוש שלכם, הם כבר גדולים, הם שייכים לעצמם. אל תתערבו. אשריכם שילדתם אותם, אבל אין זה מקנה לכם רשות לשלוט עליהם ועל ילדיהם.
אל תגיד: מה אתה עושה ענין מסוכריה אחת? - אולי זו לא הסוכריה היחידה שלו היום והוא כבר אכל עשרה. אגב, סוכר גם נמצא במיץ, ובקורנפלקס ממותק, ובעוגת שוקולד, ובלחם עם שוקולד, ומעדן חלב, ובגלידה ועוד ועוד. ואולי ילד זה מכור לסוכר והוריו עמלים לגמול אותו. ואולי יש לו נטיה תורשתית לקולסטרול ולסוכרת. ואולי אינך יודע ש-30% מילדי גן סובלים מהשמנה ו-40% מהם יישארו שמנים כל חייהם. אולי אינך יודע שבעוד 20 שנה כ-30% בארצנו יהיו חולים בסכרת. ואולי אינך יודע שיש רופאים הממליצים לעשות בדיקות קולסטרול ילדים בגיל 7. ואולי אינך יודע מה כמות הילדים שסובלים מחורים בשיניים ומטיפולי שורש. אז עכשיו אתה יודע.
אל תגיד:
אבל מה לעשות כדי לשמח אותם בחגים? - יש עוד דרכים, אל תתעצל.
אבל הילד בוכה, עצבני, עצוב ויש להרגיעו. - יש עוד דרכים, אל תתעצל.
אבל יש לשמח ילדים. - יש עוד דרכים, אל תתעצל.
אבל אם לא ניתן לו, הוא יתאכזב, יהיה מתוסכל ויבכה. - מצא דרך אחרת לפייסו, אל תתעצל.
בסיכום, ילד אינו פה אשפה, אל תזרוק בתוכו ג'אנק, Junk באנגלית אשפה. אם יש לך סוכריות, זרוק אותם לאשפה. בל תשחית?! נכון! בל תשחית את הילד.

הרב שלמה אבינר
זה צריך להופיע בראשי הקריאה הכנה שלך...או"ר
מתייגת לךזבח תודה
מוסיפה רעיוןמישהי11
בעלי פגש אישה עניה שביקשה כסף, כששאל אותה למה אמרה לו שהיא רוצה לקנות ממתקים לבן שלה. שקשה לו שבפורים כולם מקבלים והוא לא, אז בעלי קפץ הביתה והביא לה את הממתקים שהיו הולכים אצלינו לפח בסופו של דבר...אולי אפשר לחשוב איך יותר אנשים מקבלים פחות ממתקים...
במקרה הזה אוליהסטורי
בגדול שמעתי פעם מרופא שיניים, שאת הטופים שמחלקים בבית הכנסת - לזרוק לפח!
לא לתת אותם לאף אחד!
גם לא לעניים, אין להם סיבה לקחת את הילדים לרופא שיניים!
אה חח את זה כבר זרקנו ברגע שקיבלנומישהי11
גם את הגומים
יש גם את הרעיון של ״קופסאת התגברות״שירקיאחרונה
אצלנו עובד ממש ממש טוב!
את כל הממתקים הילד מכניס לקופסא גדולה ואחרי שזה מתמלא הוא בוחר הפתעה ( וכאילו ממירים את הממתקים אבל בתכלס אנחנו זורקים אותם , קרה לנו שידענו על מישהי שרוצה לנכדים שלה ואז באמת חשבנו לתת לה...) וטוב לדעת על הטופי חחח עכשיו נזרוק

מה שיפה בסיפור הזה -הצללפוני

שבעלך היה בקשר ישיר עם האמא, לא עם הילדים. ממנה הוא שמע שבאמת יש רצון לקבל, ממנה הוא היה שומע אם הייתה רגישות או צליאק, וכמובן אם היה מצב של הצפת ממתקים... זה לא שהוא פנה ונתן לילדים והעמיד את האמא מול עובדה גמורה ועכשיו לכי תתמודדי אם יש לך בעיה... יפה מאוד. שמע מהאמא, נתן לאמא בלי עיני הילדים, והיא תבחר לפי שיקוליה כמה ומתי לתת.

להשאיר את הסמכות אצל ההורים!

נקודה משמעותיתאו"ר
גם בגן שעשועים כשילד בא ומתגרה מהחטיף של הילד אפשר להיות נדיב ולחלק לו, אבל רק אחרי שמוודאים עם ההורה שמותר לו (אלרגיות ועוד)
תינוקת מאתגרתאורגימן

שלום לכולם. ב"ה יש לנו תינוקת(ראשונה) מקסימה כבת 11 חודשים. בכל שעות היום היא צוחקת ושמחה ואנחנו רווים ממנה רק נחת ב"ה תודה לה'. הבעיה שלנו שאנחנו לא מצליחים להכניס אותה למשמעת. יש לה עקרונות והיא בוכה בצורה מטורפת(מתפתלת בכל הגוף) עד שלא מקבלת את מבוקשה. לדוגמא לגבי שינה בהתחלה היתה נרדמת תוך כדי הנקה ולכן לא היינו צריכים להרדים אתה. ואולם לאט לאט קרו מקרים שלא היתה נרדמת ופשוט לא היינו מצליחים להרדים אותה בצורה יזומה(אלא רק היתה נרדמתם מעצמה, ולפעמים נרדמת בידיים). היום ב"ה היא כבר ממש חכמה ומתי שאנחנו רק חושבים להתחיל להרדים אותה היא צורחת את חייה ואנחנו נאלצים להיכנע לה.. אפילו להחזיק אותה בחדר קצת חשוך על הידיים היא מתחילה ממש לבכות. היא פשוט קולטת שאנחנו מנסים להרדים אותה ומתחילה להשתגע. דוגמא נוספת במקלחת אנחנו מקלחים אותה ישובה. כשאנחנו רוצים להעביר אותה למצב שכיבה על הכיסא שלה היא פשוט משתגעת.. בבקשה נשמח לעצות איך אפשר להתנהג עם התינוקת המתוקה והמאתגרת שלנו.

 

תודה!

בגיל 11 חודשים פחות שייך לדבר על משמעת.בת 30
אני חושבת שיש שתי אפשרויות.
או שאתם הולכים איתה ''ראש בראש'', לא נכנעים לצעקות ומכריחים אותה להרדם או להתקלח כפי שהחלטתם,
או שאתם משחררים, ו מאפשרים לה להרדם בצורה שלא מכניסה למאבק. (אולי שתהיה לידכם בעגלה?, אולי לשים במנשא, אולי לשכב לידה עד שתרדם)יכול להיות שהיא לא רוצה שתיפרדו ממנה? ואם תרגיש שהיא נרדמת איתכם אז יחסכו כל הצעקות?

אישית, אני לא הייתי רוצה להיכנס למאבק בגיל הזה. גם ככה בגיל העשרה יהיו מאבקים אז למה להתחיל עכשיו...
גם בגיל העשרה אפשר להתנהל בחכמהיפית8

ולא להכנס למאבקים. אפשר ועדיף.

 

רק את זה הייתי חיבת לאמר

 

מסכימה איתך מאד, לא להכנס למאבקים בטח לא בגיל כזה

ברור...בת 30אחרונה
זה לא שייך למשמעתאני אוהב מלך
כותבת תחת השם של בעלי..
היא תינוקת קטנה, היא לא עושה שום דבר במטרה להכעיס. היא חושבת רק על עצמה, התחושות שלה והנוחות שלה. היא מאוד אנוכית מהבחינה שהיא לא לוקחת אתכם בתור שיקול, וזה מעולה כי היא לא עושה דברים דווקא. אם היא לא רוצה לשכב המקלחת אז אין סיבה להתעקש. אפשר ללמד אותה להטות טיפה את הראש כדי לשטוף את הסבון. מבחינת שינה לא מרדימים על הידיים. שימו אותה במיטה, שבו לידה, חבקו ונשקו אותה עד שתירדם. אל תצאו ותתעלמו מהבכי שלה. ואל תוותרו ותרימו.. פשוט תהיו איתה, תנחמו אותה, באמת הרגשות שעולים בה בסיטואציה הזו קשים. בלילה הראשון יהיה שעתיים, אחרי שבוע יקח חמש דקות. בהצלחה!
נראה לי שכל התינוקות כאלו...חרות
לפחות שלי...
בפרספקטיבה של כמה ילדים אני יכולה להגיד ש11 חודשים זה גיל ממש קטן... לפחות לדעתי.
מצטרפת לדעה של לא להתחיל מאבקים בגיל הזה, לנסות למצוא פתרונות אחרים שהתינוקתלא מתנגדת.
את התינוק שלי אני מרדימה רק כשהוא עייף ומראה סימני עייפות, ומרדימה בדרך שנוחה לו, על הידיים, או בעגלה או במיטה שלי...
יהיו גילאים שאתעקש על שינה במיטה בזמנים קבועים, אבל לא כשהם תינוקות...

המון בהצלחה!!
מצטרפת לקודמותיי הצללפוני


זה בגלל שהיא תינוקת ראשונה יפית8

יש דברים שלומדים עם הזמן...

זה לא עניין של משמעת וגם אין לה עקרונות.

היא תינוקת וסיגלה לעצמה הרגלים והעדפות - זה נורמלי, זה בסדר, זה בריא

אני מציעה לא ללכת איתה ראש בראש זה לא בריא.

היא לא רוצה להשכב על הכסא באמבטיה אז לא, תהיו יצירתיים, תמצאו דרכים אחרות לשטוף אותה והכל בדרך של צחוק ומשחק, לא בכח

היא צורחת כשאתם מנסים להרדים כי הפכתם את זה לטקס שעושה לה רע, אני לא אומרת בהאשמה אלא שתביני את הסיטואציה - עד כמה שאפשר צריך להמנע מלכפות על הילד דברים בכח, צריך לדבר ולהסביר תוך כדי. 

עכשיו כדי לשחרר אותה ממה שהיה תעזבו את הדרכים שניסיתם יש לה כבר התניה שלילית לזה. תמצאו דרכים אחרות להרדים אותה, תזרמו עם סימני העיפות שהיא מראה עד שבדרך של ניסוי וטעיה תגיעו לשגרה שטובה לכם.

בת שנה וחצי עדיין לא הולכתנוברינג

שלום לכם!

בתנו בת שנה וחצי. ילדה מתוקה, חכמה ותקשורתית מעל הממוצע.

היא יודעת להיעמד לבד מישיבה (בלי להיאחז בשום דבר), ויודעת ללכת כשהיא מחזיקה את קצה האצבע שלנו...

היא הולכת סביב הספה, ונהנית מדי פעם להסתובב בבית כשהיא דוחפת אתה את העגלה שלה.

(זה כבר כמה חודשים טובים שהיא יודעת ללכת סביב חפצים ולדחוף את העגלה)

אבל לא מראה שהיא בכיוון של ללכת לבד.

 

אני חושבת שנלך להתייעץ בקרוב עם הרופא, אבל האם יש בינתיים עצות איך לעודד אותה לנסות ללכת לבד?

אשמח לשמוע מנסיונכם.

 

תודה!

אנחנו עברנו כמעט את אותו הדברבוריס
הבת שלנו בגדול ידעה ללכת אבל היא סרבה לעשות זאת לבד לפי דעתנו מפחד.
אישתי ואחותה לקחו אותה שבת אחת ושיחדו אותה ללכת בינהם בהתחלה במרחק ממש קטן וכל פעם הן התרחקו אחת מהשניה.
כמה ימים אחר כך היא כבר הלכה חופשי
תודה רבה!נוברינג

אנחנו גם חושבים שזה מפחד.

שמחתי לשמוע על הניסיון שלכם. נשמע שבאמת כדאי לנסות לעבוד על זה באופן ממוקד. ננסה בע"ה עוד השבת.

אנחנו שמנו לב לקצב איטיג'נדס

בהתפתחות המוטורית כבר בשלב הזחילה. לקח לה המון זמן להתקדם קדימה, אולי בגיל שנה רק...

הפזיוטרפיסטית בטיפת חלב ראתה אותה והראתה לנו כמה תרגילים וזה ממש עזר. אח"כ לשלב הזחילה על 6 גם נעזרנו בפזיו' ובהמשך לשלב העמידה וההליכה כבר נשלחנו למכון להתפתחות הילד ששם היינו פעמיים בקבוצה כזאת וזה ממממש הקפיץ אותה. האבחנה היתה גמישות יתר... (בסוף התחילה ללכת לבד בגיל שנה ו7)

נשמע שהיא הולכת מצוין, אבל חוששת מהליכה עצמאיתיראת גאולה
ראיתי סביבי הרבה ילדים ש"משכו" את התקופה הזו לאורך כמה חודשים.
אפשר לתת לה להחזיק חפצים בשתי הידיים (זה יתן לה אשליה של ביטחון) ולהושיט לעברה ידיים / משהו אהוב, במרחק פסיעה וחצי.
אפשראני חושבת

לנסות להעמיד אותה עם הגב לקיר, לעמוד צעד או שתיים במרחק ממנה מקדימה ולהושיט משהו מפתה. אצלנו במבה עשה את העבודה. אח"כ לאט לאט לעשות אותו דבר במרחק קצת יותר גדול. 

 

 

אחת הבנות שליאמא ל6 מקסימים
גם פחדה ללכת לבד, למרות שהיתה מוכנה לכך.
יום אחד הלכה עם בקבוק ריק בגודל של ליטר וחצי, והשתמשה בו כמו מקל הליכה, ובשלב מסוים היא הזדקפה ולא שמה לב שהיא בעצם לא נשענת עליו, אלא הולכת לבד. ברגע שקלטה שהיא הצליחה ללכת לבד היא רצה בכל הבית.
שנה וחצי זה מאוחר אבל לא מדי..כי הנני בידך
מכירה כמה וכמה ילדים, גם שלנו, שהתחילו ללכת בשנה ו7 או 8 ואפילו קרוב יותר לשנתיים.
אם היא כבר הולכת עם חפצים ועזרה קטנה, אני הייתי נותנת לה עוד קצת זמן לפני הרופא. יש ילדים שמתחילים יותר מאוחר לדבר או ללכת וזה בסדר.
תמשיכו לעודד אותה ללכת עם עזרה וסביר שעוד מעט היא תתחיל מעצמה ללכת לבד.
הבן שלי התחיל ללכת בגיל שנה ו10צביה22אחרונה
גם אצלו היה ברור לגמרי שהוא מסוגל אבל פשוט מפחד.
כשהלכנו איתו לאבחון בהתפתחות הילד אצל פיזיותרפיסט (זה כבר היה בערך בגיל שנה ו9) הוא אמר שבאמת אין שום צורך בטיפול כי הוא לגמרי מסוגל לזה, זה רק עניין של פחד.
מה שהוא המליץ לנו ובאמת עזר זה לעשות משחקים שהוא צריך ללכת בין שני כיסאות, בהתחלה לשים במרחק שהוא לא צריך לעשות ממש צעד ויכול לעבור בבטחה מכסא לכסא, ובהדרגה להרחיק טיפה. בהתחלה כשהייתי מרחיקה הוא היה כל פעם יורד לרצפה, אבל בשלב מסויים כן היה עושה את הצעד הזה בלי להחזיק. בהמשך הרחקתי עוד עד שיום אחד הוא קלט שהוא הולך בלי להחזיק ופתאום זה כבר לא הפחיד אותו והוא
התחיל ללכת מעצמו...
רעיונות למשחקים מתאימים- הייתי שמה על כסא אחד פאזל כזה של תינוקות (חלקים שמכניסים לתוך הצורה שלהם) והוא היה כל פעם צריך לקחת צורה מהכסא השני ולהכניס לפאזל. גם כשהיינו אוספים משחקים של הרבה חלקים הייתי שמה את הקופסה על הכסא, עוד כסא במרחק קטן ליד, ואז אני הייתי אוספת מהרצפה לכסא, והוא היה מעביר ממנו לתוך הקופסה.
בהצלחה!
אשמח לעצה בענין גמילה מטיטול..שמיניסטית123

הגיע הזמן להגמל.. היא בשלה מזמן..ואני עד עתה לא הייתי בשלה לזה

אשמח לטיפים!

בעיקר תוהה.. מתחילים אחהצ? ואז לא יוצאים החוצה באחה"צ הראשונים?

נשמע מאתגר מהבחינה הזו..

 

ורק בהמשך גם בבוקר לגן, נכון?

 

תודה מראש

למה לא יוצאים?אנונימית לרגע1
גם אם פיספסה, הבגד נרטב מחליפים וממשיכים הלאה
להפך. אם את גומלת אז בכל מצב שהוא, היא הולכת ללא טיטול. אם תחזירי לה אותו, זה יחזיר אותה אחורה..
לגן לא הייתי מורידה טיטול בהתחלהאנונימית לרגע1

כשיש את הפיספוסים הרציניים..זה עלול לתסכל אותה

אומנם הייתי שמה טיטול, ומעל תחתונים. כך במודעות היא עדיין בגמילה..  (כדאי להסביר גם לגננת)

 

בשאר הזמן- ללא טיטול

ככה אני עושהאמא ל6 מקסימים
אני מתחילה אחה"צ. מורידה טיטול כשחוזרים הביתה מהגן/מעון. ובאמת לא יוצאת איתה בלי טיטול כל עוד היא לא גמולה לגמרי. לא מתאים לי פספוסים בגינה או בכל מקום אחר (גם בבית לא מתאים לי, אבל אין ברירה )
אחרי שבוע שלם שהיא בבית ולא מרטיבה בכלל, אני מתחילה לשלוח לגן בלי טיטול, עם בגדי החלפה, ומדגישה לגננת שהיא כבר שבוע שלם יבשה בבית אחה"צ. בדר"כ הם מפספסים בימים הראשונים ואז קולטים את העניין...
היו לי גם מקרים שהחלטתי יחד עם הגננת שעדיין מוקדם (לדוג' ילדה שהיתה לגמרי מוכנה לגמילה, אבל עוד לא דיברה, אז בבית יכולתי לשים לב ולקחת אותה, אבל לא יכולתי לצפות מהגננת לנחש בכל פעם ולשים לב כשהיא צריכה שירותים, כל עוד היא לא מדברת ולא מבקשת)
כדאי להתחיל בשישי-שבתבת של השם


גמלתי את הבן שלי לא מזמן.אמא לנסיך קטן
אבל רק כשראיתי שהוא בשל לזה ואז זה היה ממש קל.
הורדתי לו במשך השבוע אחר הצהריים. היו פספוסים בקטנה ממש.. ויצאתי איתו. פשוט הייתי לוקחת כמה סטים של בגדי החלפה ומחילפה מתי שפיספס.
אחרי זה הורדתי לו גם בשישי שבת. אבל כשהורדתי בשישי שבת הורדתי גם בלילה.ואז אחרי שבועיים ראיתי שהוא מבין שלחתי אותו לגן בלי. ב"ה פספס רק פעם אחת.
איך הוא מסתובב בבית?מנורה*
עם תחתונים? רק עם מכנסיים? בלי כלום?
תודה לכולן!שמיניסטית123

חשבתי שיציאה החוצה רק תסרבל.. ופתאום זה קורה בנדנדה וזה.. מצב פחות נח.

אולי נתחיל באמת בשישי שבת.. והרבה מהדרמה אצלי.. אז להרגע קודם בעצמי..

את וכולה לעשות את זה בחופש שלפני פסחמיואשת******
ממילא כל הזמן בבית וגם כל המן מנקים 😁
אצלי זה היה כמה שבועות של פיספוסים בעיקר כי היא לא הילה בשלה אבל התעקשה להוריד את
הטיטול , הורידה אותו לבד ולא היה מה לעשות חוץ מלזרום
לא יצאנו מהבית כמעט (בטח לא לאנשים כמו ההורים שלנו שיש להם שטיחים בבית)
היו שלוליות אבל בסוף זה נגמר
את חייבת להיות שלימה עם זהניקיתושאחרונה
זה תהליך. ואם עושים אותו בצורה נכונה הוא מהיר וקל.
באופן אישי עברתי אותו רק עם בנים עד עתה.
מתחילה בגיל 3 כשהקרקע (תרתי משמע😆) ממש מוכנה.
מעדיפה אביב, קיץ פחות שכבות ופחות החלפות בלילה.
בערך יומיים שלושה רק צהריים ומיד מצרפת לילות.
זה קצת לחץ, שואלים הרבה ומציעים.
מפספסים קצת.
והופ, עולים על הגל
בהצלחה רבה!
מחפשת רעיונות ליום נישואים..אשמח לשמועאילתית


צריכה עצה מאמהות לילדים קטניםדקה לפניי
עבר עריכה על ידי דקה לפניי בתאריך י"ז באדר ב תשע"ט 15:38
הילד שלי נכנס לגן חדש לפני חודשיים
יש 2 גננות בגן . אחת הוא אוהב השנייה הוא שונא, ויוצא שכל פעם שהגננת שהוא שונא פותחת את השער בבוקר הוא לא רוצה להיכנס ממש בוכה ונדבק אליי וכשהשניהה פותחת הוא רץ בשמחה

הגננת שהוא לא אוהב , זאת אישה בסביבות גיל 35 בהריון מתקדם יש לה 7 ילדים והיא בנאדם נורא עייף מהחיים היא טרוטת עיניים תמיד, סימנים שחורים של עייפות מתחת לעיניים, והיא קבוע מעירה לי על דברים שטותיים כמו בקבוק שוקו שנתתי לילד להיכנס עם זה לגן, אבל ההערות שלה צורמניות בקול גבוה שגם לי מפריע
אין עוד גן דתי באזור ואני ממש מתחילה להרגיש לא טוב בקשר לגננת הזאת , הילד אומר לי שהיא צועקת כל היום אבל אני נוטה להאמין שהוא מגזים , אבל עדיין, זה לא בריא לילד להיות עם מישהי שהוא פוחד ממנה חצי יום
כל יום מה עושים
כנראה באמת לחפש גן אחרl666
תשאלי את אמהות בגינה. אולי בשכונה אחרת. בדרך כלל אמור להיות ממלכתי דתי, כתבת שיש חילוני באזור כך שאתם לא שכונה חרדית אלא מעורבת.
יכול להיות שקשה לבן שלך עם מעבר והוא מתנהג פחות טוב בגן הנוכחי אבל מפה עד לרווחה! נשמע מוזר מאוד.
בנוסף רב הגננות לא אוהבות שוקו בגן, הוא נשפך או מגרה ילדים אחרים. בגן טרום באמת עדיף לא לשלוח שוקו או קורנפלקס.
זהו..דקה לפניי
שזה מורכב..
היא ביקורתית מאד, אבל האמהות אוהבות אותה לפי מה שאני רואה ואין לי רצון ללכלך עליה או לדבר עליה כשאני חדשה ומי אני בכלל שאדבר עליה
אין כרגע מקום פנוי בגן הדתי השני וגם לא בחילוני......
אולי אני צריכה לעשות כל מה שהיא רוצה
ולדבר איתה, להכיר אותה יותר,
הבעיה אצלה אליי זה שאני גרושה והיא חרדית מהזרם של הרב *** וקרובת משפחה שלו ממש
היא אישה מכובדת בקהילה וגרה פה שנים
ומי אני בכלל שאבדוק אותה אם היא שנים גננת פה כנראה שהיא בסדר
אז למה הילד שלי פוחד ממנה ? לא רוצה להיכנס לגן כשהיא בשער? ולמה היא אומרת לי עליו שהוא " מסתובב סביב עצמו ולא מרוכז" כשאני מכירה את הנסיך שלי ילד שיכול לשחק שעות עם עצמו וגם עם חברים יודע להתנהג מעולה עם ילדים ובגן הקודם הוא היה אחד הילדים האהובים
עברנו לכאן כדי שיהיה עם אבא שלו יותר למרות שאני אישית מעדיפה לא לראות בחיים את הגרוש שלי ( צחוק הגורל.. אבא שלו מגיע עכשיו הרבה הרבה פחות ממה שהיה מגיע כשגרנו רחוק יותר)
טוב..
אז אני קצת בבעיה..
את יכולה לבקש (מבלי שהגננת הזאת תדע )מענין
מהגננת שהוא אוהב שהיא תקבל אותו ... ואם היא לא יכולה כי היא עם הילדים בתוך הגן, תיכנסי איתו לגן כך שהוא לא ירגיש לבד ליד מי שהוא לא מחבב ... וגם אם היתה לי הזדמנות, ההיתי ניכנסת באמצע היום לבקר ולגשש מה קורה...
תודהדקה לפניי
זה מה שאני עושה אני נכנסת איתו לגן אבל הגננת לא מסכימה שאשאר איתו שם יותר מ10 שניות ( כשאני סופרת 10 שניותה כבר נשמע הרבה לעומת החוסר סבלנות שלה...)
לפעמים אני מסתכלת בחלון אם הוא פתוח ומחכה שהוא ירגע ואז אני הולכת
היא אף פעם לא מחבקת אותו אם הוא בוכה היא הולכת ברגע שהוא נכנס בקושי אומרת בוקר טוב
כנראה זה ההריון והילדים בבית זה קשה להיות נחמדה כשאת בחודש מתקדם עם ילדים קטנים זה ממש מעצבן לראות את זה שהיא עובדת רק בשביל המשכורת זה ממש בולט
הגננת השנייה חייכנית מאירת פנים תמיד מחמיאה לי עליו בצהריים מה הפלא שהוא אוהב אותה
הילד לא מגזים. תשארי יןם אחד בגן ותשמעירפואה שלמה
ואז תעבירי אותו לממלכתי דתי אחר
תודהדקה לפניי
כנראה שבאמת הוא לא מגזים כי גם לי יש רתיעה ממנה עקב ביקורתיות יתר אליי
אם היא תכף אמורה ללדת לדעתי לא שווה להעביר גןקשת
היא לא תספיק לחזור עד סוף השנה
נשמע בהחלט לא טובאמא וגםאחרונה
גם אם היא לא באמת צועקת כל היום, התחושה הרעה והבכי מעידים שלא טוב לו.
איך הוא נראה בסוף היום? האם מספר בכללית שהיה לו טוב?

איפה הילד היה עד לפני חודשיים?
אלו שיקולים צריך לקחת לדעתכם לפני שנכנסים להריון ראשון?בנגקוק


לימודים, פרנסהסדר נשים
רצון ויכולת לגדל ילד, מצב זוגי, וכמובן את השיקול ההלכתי
אם יש שיקולים כנראה שזה עוד לא בשלאנונימית לרגע1
נישואים...מתואמת
כלומר - בעיקרון ברגע שמתחתנים זה אומר שכבר נעשו השיקולים להבאת ילדים.

(אני יודעת שיש מקרים חריגים, שבהם עדיף להתחתן ולהמתין עם הבאת הילדים, אבל היה לי חשוב להביא את הגישה הבסיסית בנושא הזה...)
מסכימה גםזבח תודהאחרונה
באופן כללי השיקולים אצלנו מתבססים על למה לא, ולא על למה כן...
ילדה בת 4 שבוכה בלי הפסקהnihaln

שלום

יש לי אחיינית מקסימה בת ארבע וחצי, יש סיטואציות שהיא בוכה בהן ללא הפסקה ואפילו שמדברים איתה היא לא מפסיקה למשל אם היא רוצה ללכת למקום מסויים ולא נותנים לה.

בנוסף בתקופה האחרונה היא גם בוכה אם משאירים את האחות שלה אצל הסבתא, היא לא מרשה ובוכה באופן מוגזם, מה הסיבה? 

תודה

אחות חדשה? כלומר האמא אחרי לידה?אנונימית לרגע1
אם כן זה מאוד הגיוני היא מרגישה שתשומת הלב כבר לא רק שלה ולכן דורשת אותה בדרכים אחרות.

גם אם האמא לא אחרי לידי כנראה שהילדה מחפשת תשומת לב אלא שהיא בוחרת לעשות זאת בדרכים כאלה.
הייתי ממליצה לחבק הרבה, כשבוכה
להיות סבלניים כלפיה
ולנסות להבין איפה חסר לה תשומת לב, ומדוע
ייתכן שזה מהרגל לקבל דברים ע"י בכי,בת של השםאחרונה

אולי רגישות באופי, אולי משהו מציק לה מבחינה רגשית

מישהו מכיר את שיטת כח התודעה של אליהו שירי?בת של השם


תינוקת נרדמת רק כשאני לידהAvirana
ערב טוב
אנחנו הורים לתינוקת בת 11 חודשים. עד כה אני (האבא) הרדמתי אותה. אשתי מנסה קצת להיכנס לתמונה והילדה עושה לה בי"ס, נעמדת במיטה, צורחת, צוחקת לה בפנים. סאגה של חצי שעה פלוס. איך שאני נכנס לחדר ולוקח את המושכות, 10 דקות הילדה ישנה. מדוע זה קורה? אשמח לתובנות והצעות. תודה
כי היא האמא ואתה האבאסדר נשים
מוכר מאוד
כנראה שאיתך יותר משעמם 😜ggg
חחח תכלסAvirana
כי עם האבא בדכ הם מבינים שאין מה לשחק משחקים;)אנונימית לרגע1
בכל אופן כן הייתי ממליצה שתרגילו אותה גם לאמא. זה בסדר אם היא בוכה כל עוד מישהו לידה
לומר: אבא לא יכול עכשיו, עכשיו אמא פה ונלך יחד לישון
בדכ אלו יומיים שלושה קשים, ועובר.. בהצלחה!!
תראה...בלדרית
קושי בשעות השכבה זה משהו מאוד נפוץ בגיל הזה, אך היו כמה מילים בשאלה שלך שקצת צרמו לי ודורשים בירור שלכם, אולי אפילו עם איש מקצוע.
צוחקת לה בפנים- זה לא מתאים בכלל לגיל הזה, מה זאת אומרת? מנסה לשחק במקום לישון? מאיפה באה התפיסה הזו של התנהגות הילדה?
האימא לא השכיבה אותה לישון מעולם? אולי כדאי להתחיל עם השכבה בשעות הצהריים שהן קלות יותר ללמידת הרגלים.
נשמע שאולי יש חרדה מסויימת של הילדה מהאימא? או שהיא פשוט ילדה שקשה לה מאוד עם שינויים? בשלב הזה כבר אפשר להתחיל ללמד לישון לבד, או לפחות עם מבוגר בחדר אבל לא באינטרקציה בזמן ההשכבה. מה אתה עושה בהרדמה? אשתך עושה אותם דברים ולא עובד לה?
הכי חשוב עם בעיות שינה זה לא להילחץ. מדובר בתהליך הדרגתי מאוד שלוקח זמן.
תשובהAvirana
צוחקת לה בפנים, רואה בהשכבה זמן משחק (רק עם אשתי). אבל גם בוכה. האמא לא השכיבה אותה הרבה, בעיקר אני ואצלי נרדמת תוך דקות. לאחרונה אשתי מנסה להרדים אותה וזו סאגה של שעה. לא חושב שאני עושה משהו מיוחד, לדעתי היא פשוט מבינה שאיתי לא משחקים
אוקי אז שיקח שעהאמאשוני
אם החלטתם שניכם שאתם מעוניינים להקנות הרגל בבית שאמא משכיבה אותה לישון תהיו החלטיים ב100% עם זה.
האמא תמצא לבד את השיטה שעובדת אצלה ואתה תהיה שם בשבילה לתמוך בתהליך, לא לפקח עליו...
להיכנס רק אם אשתך מבקשת. לא משנה כמה צרחות יהיו...
פעם ראשונה, שניה שלישית... בסוף הילדה תתרגל וילך חלק.
זה בגלל השינוי. אם היה הפוך - שהילדה היתה רגילה שהאמא משכיבהיפית8

אותה לישון והייתם עושים שינוי שאבא ישכיב אותה לישון גם הייתם חווים קושי.

זה הרגל חדש בשבילה שהיא צריכה ללמוד אותו

היא היתה רגילה שעם אמא מסחקים וצוחקים ועכשיו צריכה ללמוד שעם אמא גם הולכים לישון. זה ממש הקניית הרגל חדש וזה תהליך

העצה הכי חשובה לדעתי - כשאשתך משכיבה אותה לישון אתה צריך לשחרר ולתת לה את כל המרחב.

לא להפריע לה עם עצות או ביקורת.

תבין שייקח קצת זמן לשתיהן להכנס לשגרה חדשה ותן להן את הזמן.

אם אשתך תרגיש שאתה כל הזמן "בודק" אותה או לא מרוצה מ"חוסר ההצלחה" שלה יהיה לה קשה מאד להרגיל את הילדה.

תן אמון באשתך.

 

אותי זה מאוד הצחיק התאור הזה..חדשה ישנה
איך הגעת לחרדה מהאמא?
את יודעת כמה פעמים ניסיתי להרדים תינוק בגיל הזה והוא התחיל לצחוק... חשבו שזה הזמן לצחוקים או שבחכמתם ניסו ''להעביר לי נושא''... ולגרום לי לא להרדים אותם.
מסכימה שיש פה בעיה שהאמא לא מצליחה והאבא כן. אבל לי זה לא נראה טראגי כ''כ.. גם לנו יש תקופות שבעלי מרדים יותר בקלות או שאני מרדימה יותר בקלות. צריך לברר ביניהם מה השוני באופן ההרדמה, מה השוני ב*רגש* של האבא והאמא -כן, זה עובר לקטנציק. מה השוני בתפיסה ובמחשבה. ומכאן להמשיך הלאה.
אצלינו זה הפוךבוריס
אם היא מתעוררת בלילה ואני אגיע זה שעת משחק אם אישתי באה אליה תוך כמה דקות הילדה חורפת
אצלינו דומה ועשינו עבודההחיים תותים=)
עם בעלי היא יודעת שאין משחקים..
אני יותר רחמנית ומאפשרת והיא מנצלת את זה..
למדתי, והרבה בעזרת בעלי, להיות קצת כמוהו, קשוחה יותר...
מהרגע שהולכים לישון אין לצאת מהמיטה, אין צחוקים וכו. אני משכיבה אותה עם קריאת שמע, קצת שירה וליטופים ואז יוצאת, לפני שהיא נרדמת בדר"כ.
אם היא בוכה לפעמים מלטפת עוד קצת ויוצאת. חוזרת רק אחרי כמה דקות.
לפעמים היא בוכה במשך שעה כשכל כמה דקות אני באה והיא נרגעת וחוזרת לבכות כשאני יוצאת. אבל אחרי כמה ימים כאלה כשאני התעקשתי היא כנראה הבינה שהיא מפסידה והפסיקה עם זה.
הכי חשוב זה הביטחון והשלווה הפנימית של האמא.
כשאני יודעת שנתתי לה את כל היחס במשך היום ועכשיו זמן לשינה, ולאמא זמן לעיסוקיה, אפשר לנקות את המצפון ולתת לה קצת לבכות ולהבין לבד...
ברגע שהאמא שלמה עם זה זה בדר"כ עובד.
(ככה בכל דבר אגב..)

בהצלחה רבה!
וזה שכתבת שהיא יודעת שאצלך אין משחקיםהחיים תותים=)
זאת בדיוק הנקודה.
הכל בראש שלנו, ההורים, והילדים קולטים מיד.
יש איזה שיטה של מישהי שנקראת אמונה דדוןשמחונהאחרונה

בהצלחה

שאלה בנוגע למשחקי ילדים.רחלוש1
הבת שלי כמעט בת חמש ויש לנו שכנים שהבן שלהם בן 4. הם ביחד בגן ומשחקים המוןןןן ביחד. הרבה פעמים אני שמה לב שהמשחק שלהם זה אבא ואמא . אחד האבא \האמא והשני התינוק וכמעט בכל משחק צריך להחליף חצי וקצת טיטולים... הסברתי לה מלא פעמים על הגוף שלי שלא נוגעים באחרים וכו וכו. אבל משום מה במשחק הזה הם רוצים להחליף טיטולים... הם כמובן לא מורידים את המכנסים אבל כאילו מנהגים מעל המכנס... אני מלא פעמים מעירה להם בזמן אמת ואומרת להם שאני לא מרשה משחקים כאלו..בשבת הם הגדילו לעשות ששיחקו שאחד התינוק ואחד המוהל.... את זה עצרתי מיד ואמרתי שאני לא מרשה!
עכשיו לשאלה- אני יודעת שזה טבעי ושהם מגלים את ההבדלים בינהם אבל אני רוצה להשריש לה שלא משחקים כאלו דברים ולא נותנים לאף אחד לגעת במקומות כאלו...
אגב אני מאד מדברת איתה על זה שיש לנו מקומות פרטיים שלא מראים לאף אחד... והיא יודעת שזה אסור כי מיד שאני מגיעה הם מחליפים משחק....
מה דעתכם?
אולי להציע להםאמא וגם
שהתינוק יהיה בובה?
שאלה- האם המשחקים הללוחדשה ישנה
חוזרים על עצמם עם עוד חברים או רק עם החבר הספציפי?
בעיקר עם החבר הזה כי הם משחקים המון ביחד...רחלוש1
נראלכם שזה בעייתי? איך אני אמורה לעצור את זה?
זה נושא מורכב.חדשה ישנהאחרונה
מצד אחד זה טבעי ונורמאלי כ''כ. צריך להעיר בעדינות ולא לעשות מזה הסטריה כי זה עלול להשפיע בעתיד . זה נושא כ''כ רגיש ומורכב. שלא יווצר מצב חלילה שהילדים מבינים שזה מקום אסור או מקום איחס או לא יפה וכל מיני מילים שמכניסים לילדים לראש.
מצד שני , הילדים צריכים ללמוד שבמקומות פרטיים לא נוגעים כי הוא רק שלי. (הישבן הוא רק שלך. אסור לאף אחד לגעת לך בו. זה לא מכובד להראות לאחרים את המקומות הפרטיים שלך..) ילדים שמכניסים להם את זה לראש יפה יפה (למשל במקלחת זאת הזדמנות מצוינת להזכיר את זה) לא אמורים לנסות כ''כ הרבה פעמים. אם זה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב למרות האזהרות וההסברים זה כבר מדליק נורה אדומה.
נולד אח קטן לא מזמן? הם רגילים שטיפולl666
בתינוק זה החלפת טיטול? אולי לתת רעיונות אחרים למשחק? לשיר לתינוק, להביא לו משחק, בקבוק?
מתנה אחת גדולה או מתנות מרובות?נשואה מאושרת.

לבן שלנו ימלאו 3 בעוד כשבועיים.

 

אני כל הזמן שואלת אותו מה ירצה והוא אמר לי "אני רוצה הרבה מתנות".

 

פתאום עלתה בי מחשבה, אולי במקום לקנות לו מתנה "גדולה" כמו מטבח שעולה הרבה כסף או משהו דומה, לקנות כמה מתנות "קטנות" כמו שהוא דורש - פאזל, לוח ודברים נוספים.

 

התלבטות ראשונה, מבחינה חינוכית, אני לא רוצה שייקח מובן מאליו ויקבל "הרבה" מבחינה כמותית, ומצד שני זאת יום הולדת וזה לא יום רגיל.

לא יודעת מה נכון. מתנה אחת או כמה מתנות.

התלבטות שניה, יש לו הרבה משחקים, משחקי פאזל, לגו, לוח, קלפים. הוא כן מקבל באופן די שגרתי מדי כמה זמן. 

ומשחק יותר גדול (גם מבחינה פיזית) הוא לא מקבל כל יום.

 

אשמח לשמוע את דעתכם. 

לא רק ליום הולדת ספציפית, אלא לרעיון הכללי של "כמות" מול "איכות" מבחינה חינוכית.

 

תודה לעונים/ות!

אני ההיתי נותנת לו מה שהוא רוצה ...מענין
זה שלו, וזה מה שהוא יזכור ... לא ההיתי רוצה שהוא יזכור שקניתי לו מה שאני רוצה ולא משהוא ביקש ...
לא יודעת מבחינה חינוכית, אבל זה מה שאני ההיתי עושה ..
לא יודעת מה עדיףחילזון 123

נראה לי לא נורא לתת כמה מתנות
אבל בכללי לדעתי עדיף לא לשאול "כל הזמן" מה הוא רוצה
הוא עוד קטן, ואם אין משהו מסויים שאת יודעת שהוא מאד רוצה אז לא רואה סיבה לסבך אותו עם שאלות כאלה, נראה לי שזה סתם "גדול עליו" להגיד מה הוארוצה.
מקסימום לתת בחירה בין שתי אפשריוות של משחקים שאת חושבת שיהיו טובות בישבילו

תודה נשואה מאושרת.

רעיון טוב, אתן לו אופציות של משחקים מסוימים

להמעיט במתנותשירה515
לדעתי ילדים בימינו זקוקים להפחתה דרמטית בכמות הצעצועים שהם מקבלים.
רק ככה הם ילמדו להעריך את מה שיש להם.
וילד בן 3 יכול להנות מכדור ב5 שקלים הרבה יותר מאשר ממטבח מושקע ב500...
לדעתי משחקים איכותיים ומושקעים זה בעיקר השקעה משפחתית לטווח ארוך.
מסכימה ...נשואה מאושרת.

ללא ספק קיים בי איזשהוא מקום לריצוי ולפיצוי...אז הרבה מגיע מהבטן ולא מהראש.

 

 

תודה לך

**ggg
לתת לו משחק אחד. לא קשור כמה עולה, אותו זה בטוח לא מעניין ובטוח עוד יותר שלא צריך להכניס לו את זה לראש.
אנחנו לפעמים משקיעים יותר במתנות למועדים, שיש להם גם עניין הלכתי ופחות במתנות ליום הולדת.
לדעתי בגיל כזה יותר ממשחק אחד חדש זה מבלבל
ומיותר. אפשר לתת עוד דברים בהזדמנויות שונות.
אישית אני לא שואלת בגיל כזה מה רוצים. קונה מה שנראה לי. מקסימום נותנת לו לבחור צבע של המשחק וכדו'

מסכימה... רק בשביל האנקדוטה סיפור קטן-חדשה ישנה
הבן שלי החמוד בן 3 וחצי. אנחנו בדרכ לא מתפרעים ונותנים לו המון ממתקים ושטויות...לבעלי יש צורך כזה לתת לו כל מה שבא לו, ואם הוא ביקש משהו שאין לנו לבעלי נקרע הלב שלא יהיו לילד חוסרים... למשל אנחנו בדרכ לא קונים תותים וכמה פעמים הילד ביקש כי ראה בגן ילד עם תותים. בעלי רצה לנסוע במיוחד לשוק בשביל זה..חח
אבל אני חושבת שילד צריך לדעת שהוא לא מקבל *כל* מה שהוא רוצה ורואה. אחכ כשיגדל איך הוא יוכל לעמוד ולהתמודד מול הקושי הזה שלהוא יש 4על4 ולהיא יש בית מהמם וכו'.
בקיצור, הילד החמוד שלנו פעם קיבל סוכריה על מקל מימשהו ודיבר עליה חודשים אח'כ כי אנחנו לא קונים את זה בבית. ואם הבאנו לו איזה פרי מעניין הוא מבסוט כאילו מה.. חמוד. יום אחד הסבתא היקרה מגיעה עם עוגת שכבות קצפת , שוקולד וכל טוב עליה. חתכנו לו חתיכה והוא לא הפסיק לבכות שהוא רצה שיהיה לו בחתיכה גם קצפת וגם שוקולד וגם עוד איזה קישוט שהיה שם... והוא משתולל וצורח ברצפה.. אמרתי לבעלי -תראה איזה ילד תפנוקים נהיה... עד עכשיו התלהב מחצי ענב שהבאנו לו ועכשיו עם עוגה מטורפת משתגע.
לגמרי..נשואה מאושרת.אחרונה

חווה את הסיפור שלך באופן שבועי לצערי חח

 

אצלנו בעלי בדרך כלל מאפס אותי. כי הוא באמת גדל בצורה שונה ממני. 

 

עצה לגבי ציור על תחפושת...באר מרים
לא יודעת האם זה פורום מתאים..
אני רוצה לצייר משהו על שמלה של תחפושת.

עם מה אפשר לצייר כדי שזה יחזיק ליום של התחפושות אבל בטוח ירד אחכ בכביסה כדי שהשמלה תחזור למצב הראשוני שלה?

חשבתי אולי על איפור: צבעי איפור של פנים (השפתונים האלה שמציירים איתם לילדים על הפנים)
או עפרונות לאיפור עיניים?
האם מישהו יודע האם אחד מהשניים מתאים או שיש לכם רעיון אחר?
תודה!
לדעתי איפור לא ירדאו"ר
אולי טושים של ילדים שמגדירים את עצמם כ"שטיפים"
צבעי גואש. יורדים במים. ובמקרה ניסיון טוב בשנה שעברה....קרן-הפוך
אצלי צבעי גואש ממש לא יורדים מבגדים..באר מרים
אולי באמת הרעיון של טושים רחיצים...
אבל איך אני יכולה לוודא מראש שהם באמת רחיצים?
מעניין. לפני שנה הבן התחפש לצייר. לכלכנו עם צבעי גואש חולצהקרן-הפוך
, ואחכ הורדתי את כל הצבעים בשפשוף ביד. עם מברשת וסינטבון.
אולי אפשר להדביק?חרדית צעירה
מנסיון שלי גם טושים רחיצים לא תמיד יורדים.
אפשר להדביק טפטים/מדבקות/לבד עם דבק חם
נשמע לי כמו שתי דרישות סותרות...חילזון 123

עדיף לחשוב על רעיון אחר
להוסיף איזה סרט בד או אלבד שתציירי עליו או משהו כזה

חשבתי על זה..באר מרים
נראה לי המון עבודה לגזור ולהדביק, ושתי דקות לצייר ישר על התחפושת..
אם אין ברירה זה מה שאעשה...
זכור לי ששמעתי המלצהחרותיק
לערבב סבון כלים בגואש ואז לצבוע.
תנסי קודם על בגד שלא אכפת לך שייהרס.
אם יורד- תעשי את התחפושת..
מאוחר מידי.. אבל לשנה הבאה- ציור עם גיר.חדשה ישנהאחרונה