תודה שהסבת תשומת ליבנו לנקודות השונות להם אנחנו לא מודעים.
חשוב לכל השנה, וגם אפשר לחלק פרסים משמחים שהם לא אוכל.
מצרפת:

מאמר של הרב שלמה אבינר -"בל תשחית את הילדים":
אל תרעיל ילדיהם של אחרים, אל תחלק להם סוכריות וממתקים, חטיפים ושוקולדים. אם אתה רוצה להרעיל את ילדיך, זה חשבון שלך, חשבון קשה ומורכב. אינינו מתערבים בהחלטותיך. אז, גם אתה אל תתערב בחייהם של ילדים אחרים בלי רשות הוריהם. האם אתה מחלק להם תרופות בלי רשות הוריהם?! האם אתה מכה אותם בלי רשות הוריהם?! האם את מארגן להם חוג בלי רשות הוריהם?! לא. אז גם פה, אל תתערב.
אל תחלק ממתקים, לא במעון ולא בגן, לא בצהרון ולא בבית ספר, לא בחוג תהילים ולא במסיבה, לא בחתונה ולא בבר מצוה, לא בברית מילה ולא בבת מצוה, לא בחוג ולא ביום הולדת, לא השכנה הנחמדה ולא הסבתא החמודה, וגם לא נהג האוטובוס החביב.
תגיד, אתה תלך איתם לרופא שיניים בגלל עששת? תגיד, לך יכאבו השיניים כאבי תופת?
תגיד, אתה תשמין במקומם בגלל צריכה גבוהה של סוכר ותסבול במקומם מכל מיני מחלות ובעיות: השמנת יתר, סוכרת 2, מחלות לב, דכאון, הפרעת למידה, פגיעה בזכרון, הפראקטיביות?
תגיד, אתה תרפא אותם מנזקי צבעי המאכל, E131, D150E, E171, שעדיין נחקרים, ויש טוענים שהם מסרטנים? ומנזקי חומרי הטעם כגון AZ0 המופק מפחם?
תגיד, אתה לוקח על עצמך את האחריות לעבור על סף הסוכר של 25 גרם ליום שנקבע על ידי ה-WHO, ארגון הבריאות העולמי.
ואל תגיד לי: מה אתה עושה מזבוב פיל? מסוכריה אחת לא יקרה כלום! - כי אתה לא לבד בעולם, ויש עוד נשמות טובות שחושבות כמוך, שרוצות לתת פרס לילדים, להרגיע ילדים, לשמח ילדים, ועל כולם נאמר בספר הכוזרי: כוונותיך רצויות ומעשיך אינם רצויים, כמשל הכסיל והתרופות, שריחם על החולים, חילק להם תרופות בלי שלמד רפואה והרג את כולם.
ואל תגיד: מה יש? סוכריה אחת! - כי יש אפקט של "עוד", סוג של התמכרות.
אינינו באים בטענות אל הילד שצורך ממתקים. אי אפשר לומר לו: אל תאכל, כאשר כל הילדים האחרים אוכלים בגן, בבית ספר, בבית הכנסת, במסיבה. זהו נסיון מעבר ליכולתו. אבל למה אתה מכשיל אותו?! על פי ההלכה, ילד שאוכל איסור, אין בית דין מפרישים אותו. אבל אסור לתת לו. שמא תאמר: אין זה איסור! אכן, זה חמור מאיסור. חמירא סכנתא מאיסורא. ובכלל, מי אומר שאין זה איסור. עיין ברמב"ם הלכות דעות פרק ד שאסור לאכול מזון לא בריא. וכן אנו משתדלים לחנך ילד, למידות טובות, שלא יהיה זולל וסובא, בן סורר ומורה. ואתה מסית אותו!?
ואל תגיד: אבל אני אוהב ילדים, ואז הם מחייכים לי, ואני כל כך נהנה. יפה מאוד! אגואיסט! אנוכי! נצלן! התבייש!
וגם אתם, סבא וסבתא, אל תתנו לילד סוכריות בלי רשות ההורים. זה לא ילד שלכם. זה ילד שלהם. הם טורחים ועמלים עבורו, ולא אתם. אתם רק נהנים. לכן, אנא ביקשו רשות מילדיכם. אגב, גם ילדיכם כבר אינם רכוש שלכם, הם כבר גדולים, הם שייכים לעצמם. אל תתערבו. אשריכם שילדתם אותם, אבל אין זה מקנה לכם רשות לשלוט עליהם ועל ילדיהם.
אל תגיד: מה אתה עושה ענין מסוכריה אחת? - אולי זו לא הסוכריה היחידה שלו היום והוא כבר אכל עשרה. אגב, סוכר גם נמצא במיץ, ובקורנפלקס ממותק, ובעוגת שוקולד, ובלחם עם שוקולד, ומעדן חלב, ובגלידה ועוד ועוד. ואולי ילד זה מכור לסוכר והוריו עמלים לגמול אותו. ואולי יש לו נטיה תורשתית לקולסטרול ולסוכרת. ואולי אינך יודע ש-30% מילדי גן סובלים מהשמנה ו-40% מהם יישארו שמנים כל חייהם. אולי אינך יודע שבעוד 20 שנה כ-30% בארצנו יהיו חולים בסכרת. ואולי אינך יודע שיש רופאים הממליצים לעשות בדיקות קולסטרול ילדים בגיל 7. ואולי אינך יודע מה כמות הילדים שסובלים מחורים בשיניים ומטיפולי שורש. אז עכשיו אתה יודע.
אל תגיד:
אבל מה לעשות כדי לשמח אותם בחגים? - יש עוד דרכים, אל תתעצל.
אבל הילד בוכה, עצבני, עצוב ויש להרגיעו. - יש עוד דרכים, אל תתעצל.
אבל יש לשמח ילדים. - יש עוד דרכים, אל תתעצל.
אבל אם לא ניתן לו, הוא יתאכזב, יהיה מתוסכל ויבכה. - מצא דרך אחרת לפייסו, אל תתעצל.
בסיכום, ילד אינו פה אשפה, אל תזרוק בתוכו ג'אנק, Junk באנגלית אשפה. אם יש לך סוכריות, זרוק אותם לאשפה. בל תשחית?! נכון! בל תשחית את הילד.

הרב שלמה אבינר

בעלי פגש אישה עניה שביקשה כסף, כששאל אותה למה אמרה לו שהיא רוצה לקנות ממתקים לבן שלה. שקשה לו שבפורים כולם מקבלים והוא לא, אז בעלי קפץ הביתה והביא לה את הממתקים שהיו הולכים אצלינו לפח בסופו של דבר...אולי אפשר לחשוב איך יותר אנשים מקבלים פחות ממתקים...

בגדול שמעתי פעם מרופא שיניים, שאת הטופים שמחלקים בבית הכנסת - לזרוק לפח!
לא לתת אותם לאף אחד!
גם לא לעניים, אין להם סיבה לקחת את הילדים לרופא שיניים!

גם את הגומים

אצלנו עובד ממש ממש טוב!
את כל הממתקים הילד מכניס לקופסא גדולה ואחרי שזה מתמלא הוא בוחר הפתעה ( וכאילו ממירים את הממתקים אבל בתכלס אנחנו זורקים אותם , קרה לנו שידענו על מישהי שרוצה לנכדים שלה ואז באמת חשבנו לתת לה...) וטוב לדעת על הטופי חחח עכשיו נזרוק

שבעלך היה בקשר ישיר עם האמא, לא עם הילדים. ממנה הוא שמע שבאמת יש רצון לקבל, ממנה הוא היה שומע אם הייתה רגישות או צליאק, וכמובן אם היה מצב של הצפת ממתקים... זה לא שהוא פנה ונתן לילדים והעמיד את האמא מול עובדה גמורה ועכשיו לכי תתמודדי אם יש לך בעיה... יפה מאוד. שמע מהאמא, נתן לאמא בלי עיני הילדים, והיא תבחר לפי שיקוליה כמה ומתי לתת.

להשאיר את הסמכות אצל ההורים!

גם בגן שעשועים כשילד בא ומתגרה מהחטיף של הילד אפשר להיות נדיב ולחלק לו, אבל רק אחרי שמוודאים עם ההורה שמותר לו (אלרגיות ועוד)

לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.

בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?

אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות