פורום הורות (עמוד 79)

אני יודעת שיש גיל שבו מאפשרים את זה עם אישור של קבס וכאלה שהוא לא לומד ושזה בסדר שיעבוד.. לא זוכרת לגמרי הכל

מה זאת אומרת? פשוט פאזל גדול?

וזה יכול להסתדר עם זוחל חמוד וקטן שאוהב לפרק כל דבר שאחותו בונה...?

אבל אפשר להרכיב אותו על השולחן, הוא לא ענק כ"כ.
זוחל חמוד יהרוס כל משחק על הרצפה...

פאזל רצפה זה עם חלקים יחסית גדולים, יותר כיפי לגיל הזה.
בעיקרון 24 חלקים מתאים לגיל 3. אבל אם היא מיומנת בפאזלים, אפשר גם 48 (בן השנתיים וחצי שלי מרכיב גם 70 חלקים... מה שאחיו עשה רק בגיל 4).

מה במשבצת- משחק חשיבה עם הרבה רמות מתאים מגיל 3 בערך מאתגר גם לגילאיים יותר גדולים לדעתי הוא מעולה.
חפש את- משחק קלפים שצריך לאתר צורה או צבע בקלף עם ציורים משחק ממש חמוד.
יוגה לילדים- משחק קלפים יש כל מיני דרכים לשחק הבת שלי פשוט אוהבת להוציא קלף ולנסות לעשות את התנועה שבציור.
funny bunny- משחק לוח חמוד ממש.

קיבלנו כמתנה "משחק נהדר". כמה פעמים ניסיתי לשבת איתם (5,3 שנים) פשוט לא הלך...וגם אני לא הבנתי מה כיף בזה?! חשבון שכזה...

איך אתם משחקים בזה שנהנים? זה בטח לא לבד אלא עם הורה. איזה מהלך נהנת ממנו?

עם שני הגדולים ישבתי בהתחלה, עד שהם קלטו את הקטע. בגיל 4,5 בהחלט אפשר לשחק לבד.

אצל הקטנים - הגדולים מסבירים להם... 

 

 

מיון דברים לפי טבלה זו מיומנות מאוד חשובה, שאם מצליחים לתת להם את התפיסה החזותית בגיל צעיר, זה מאוד עוזר להם בהמשך. והוא גם מסביר מושגים כמו צבעים, כמויות, סוגי חומרים, כיוונים, גדלים.

אני גם גדלתי על המשחק הזה.. רק הבעיה היא הגודל ולהחליט להוציא אותו כל פעם

ואני לא צריכה לשבת איתה רק לארגן לה כל פעם משחק והיא יושבת לבד ומרימה את הקלפים. לא הבנתי מה חשבון בזה? יותר התאמת צורות צבעים מיון וכאלה.

משחקת איתו מגיל 3 (למרות שלדעתי בהתוויות כתוב מגיל 4) ומאוד נהנית.
אני מעריכה שהאמצעי בן הכמעט 3 שלי פחות יתחבר בשלב זה.
ככה שזה ממש תלוי ילד.

שהתלהבתי על המשחק קניתי אותו מתנה למשהו מקווה שהם לא התבאסו עלי...

שמחתי לקבל את זה כמתנה, זה מקורי וגם משחק לימודי. פשוט לא התחברתי אבל אנסה להוציא אותו שוב...

קליקס, קשיות
פליימוביל, לגו

של פוקסמיינד.
שלושתם באותו סגנון. תסתכלי באתר שלהם, יש פירטו על המשחקים, ואפילו סרטון.

חרוזי גיהוץ
חרוזים קטנים להשחלה לשרשרת
יש המון בחנויות משחקים.

לא של קטנטנים, אלא משחק קופסא עם כרטיסים. לגיל הזה כדאי את רמה 1 או 2. יש עד 4. הבן שלי בן כמעט 3 משחק בזה מלא, אבל זה צריך להיות ילד שאוהב לשבת בגיל הזה (הוא אוהב את זה יותר מאשר את מה במשבצת שעדיין קצת קשה לו.

פאזלים רגילים - של דמויות שהיא אוהבת.

 

מה יש בזה?  איזה סוג של קלפים?

כל לוח עם 12 משבצות, ויש לכל לוח 12כרטיסים מתאימים.

לכל לוח יש נושא - לדוגמא - צורה (שנמצאת בכרטיס) מול הצל שלה (על הלוח), או כמות וסידור של פריטים, או חפצים בעלי מכנה משותף (כמו נעל(בכרטיס)-מגף(בלוח), שעון מעורר-שעון יד) , צורות עם הבדלים קטנים, וצריך להתאים את הכרטיסים ללוח.

לומדים מזה הרבה נושאים, וגם לומדים "לשבת" ולדייק במיקום הכרטיסים.

 

הערסים לטוב ולרע הם בשר מבשרה ועצם מעצמותיה של ירושלים רבתי. תופעה ירושלמית קסומה של מנטליות. אולי זה מהאוויר ואולי ממי השתייה התפלים. זה הציביון האמיתי של ירושלים שניכר בכל שכונה ואזור כולל בכנסת. 

 

אם לזאטוט יש כמה אחיות גדולות הם פשוט יגמרו את כל הטישו.
אולי צריך כיס לטישו עם קודן להורים. מ

כי הוא אוהב לקנח לעצמו. אבל משום מה כל החבילה נצרכת לעניין.

תבררי לגבי איירפופר (תשאלי את הרופא א.א.ג.). לא מניסיון אישי אבל שמעתי על אנשים שעזר להם.

יש ברחובות בקופ"ח "רמז" רופא מצויין בשם ד"ר הלברטל.
הוא תותח בתחום הזה.

אימא הרבה פעמים אחראית על טיפול, אוכל, שיניים, מקלחת , שיעורים, יודעת מה קורה במסגרת...,. הרבה פעמים אימא גם אחראית על משמעת וסדר היום.
אבא משחק, מחבק ומשתובב, גם מרחיב אופקים.
כל זה תלוי כמובן באופי של ההורים ובכמות הזמן שהם נמצאים בבית.

תנו רבנן: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות; ויש אומרים: אף להשיטו במים (קידושין כט ע"א)

והסטיגמות לגבי הציבור החרדי מיותרות
על אף שאני לא מהמגזר

זה מה שברוב המקרים ילדים מחפשים אצל האב, הן כמובן מסיבות אבולוציוניות והן מסיבות אנושיות-ערכיות (ובוודאי במסגרת היהודית התורנית). להיות העומד בחזית מול אתגרי המשפחה והמנהיג בהם (החל מהובלת המשפחה בטיול ועד ההתמודדות בפרנסה וחיזוק רוח השאר, כולל כמובן בת הזוג).

גשמי רוחני נפשי

לילדים ולאישה

גבר מסמל את מידת החסד בבית. השפעה מיטיבה עם הילדים והאישה.

להשתדל בכל כוחו לא להיות עצבני ולא להיות עצוב.
העצב והרוגז של האב מונע את השפע מעצמו ומבני הבית.

זה איך שאני רואה את זה ואיך שאני משתדל לנהוג בעצמי

שמסבירים את היחס הזה.

בלתי אפשרי לי להגדיר את התפקיד בשתי מילים.

אמנם ראיתי שהמשותף לכולם הוא משפיע ומקבלת.
זה חוזר על עצמו הרבה.

מה לתת ואיך לתת וכמה לתת הם פרטים של התפקיד להיות נותן, משפיע.

אם אפשר לשאול - מה מטרת השאלה?

כמו שאמרו פה לפני בקשר למידת החסד.

לכל אדם יש שתי אונות במוח. האונה הימנית היא אונה נשית והאונה השמאלית היא אונה גברית. כל אונה מתפתחת גם פיזית וגם נפשית לפי הדגם הזכרי או הנקבי שפגש הילד בחייו. 

בערוץ האינטרנטי של מכון מאיר יש הרבה שיעורים שלו שמדברים על זה.

 

לפי הפסיכולוגיה קשר בריא עם האב מסייע לנער/ה בהתבגרותם לקבל החלטות ממקום בריא. קשר לא בריא מייצר אי יכולת לקבל החלטות (מה ללמוד/ עם מי להתחתן/איפה לעבוד/ האם להשאר בעבודה הנוכחית או לעזוב וכו')

מח אב הוא מח ימין
אולי טועה

הוא נותן את הכיוון הרוחני-חינוכי של הבית.
זה בא לידי ביטוי בשולחן שבת, פעילות משפחתית, החלטות משפחתיות, ובכלל, דוגמא אישית של מה שרוצים לחנך אליו.
מעמד זה מקבל חיזוק כשמקפידים על כבודו של אבא- לדבר בכבוד, לא לשבת במקומו, לא לסתור דבריו. (כמובן שבמקביל, ראוי שאבא יקפיד על כבודה של אמא)
כל זה לא סותר משחקים והשתוללות עם הילדים (עד גבול מסויים), ושיחות אישיות.

בעיני תפקיד האב הוא להוביל , לנהל.
לתת בטחון לאישה ולילדים
להיות דמות סמכותית לילדים
להיות במקום של כבוד לאבא זה מאוד חשוב לילדים עצמם ולא בשבילו דווקא.
להעניק ולהשפיע במובן הגשמי והרוחני (קודש , לתת אהבה וכו')


זה נשמע אולי שובינסטי, אבל אני כבר תקופה ארוכה בוחנת את השטח, סוגי אבות שאנ מכירה מילדות ומעכשיו . וזו המסקנה שלי, שזה מה שהאבא צריך להיות.

זה שהיום העולם שלנו מבולבל ומעורבב- קצת משכיח מאיתנו את האמת...

כבודה של האם במקומה מונח, ואף אחד לא יקח את זה ממנה, ואין בזה שום פחיתות כבוד או נחיתות שהאבא הוא הדמות הסמכותית והמובילה ומתוות הדרך בבית, מתוך כבוד ואהבה, כמובן.

מעבר למה שכתבתם על חינוך והתניית ערכים ואוירה בבית

בעלי עושה ועוזר בעבודות הבית , הוא נהנה להשכיב את הילדה לישון , להאכיל אותה ולשחק איתה

קם אליה בלילה וכשהיא חולה מטפל בה

שינו מתחלקים בכל נושא הטיפול גם מבחינה לימודית וערכית וגם במטלות השונות

 

שאלו מה התרומה הייחודית של האב
זה שכולם שוטפים כלים זה ברור

תנסי להלביש אותה חם ולהפעיל גם חימום אם צריך,

בגיל הזה הרבה פעמים לא מחזירים את השמיכה ומאד קר בלי! (תנסי לישון בלי פוך..)

אני אישית ממש רואה איך שהטיטול מתמלא לפי כמות השכבות והמעלות שיש באותו לילה..

 

עוד דבר ששמעתי אבל אינני כותבת מנסיון -

לא כדאי באמצע הלילה להחליף את כל המצעים זה יוצר יותר מידי התעסקות סביב הילד ולפעמים זה נחמד לו. צריך להכין מראש מגבת בצד ותחתונים ומכנסיים להחלפה. לא לעשות סיפור ולא להדליק את האור - להחליף מה שצריך לשים מגבת איפה שרטוב ובבוקר לנקות...

 

וגם בשנת צהריים היא מרטיבה...

יכול להיות שלא נורא להחזיר טיטול רק בלילה ולהוריד שוב כשיבוא הקיץ

בגיל הזה זה עדיין ממש סביר לישון עם טיטול וכל ההתעסקות הזאת זה באמת מאד מתיש

 

הם לא מרגישים את זה מתוך שינה וזה פחות מפריע להם ככה.. ההתעסקות היומיומית עם הכביסות מתישה..

בנוסף, לבדוק תולעים.. כשיש לבנות תולעים הן חוזרות להרטיב בלילה..

קודם כל לראות אם היא מתעסקת עם הישבן.. מכניסה ידיים לתחתונים, מגרדת או סתם מתלוננת..

לפעמים הן מתלוננות הרבה ששורף להן מקדימה וישנו אודם.. תכיפות למתן שתן..

בעיקרון בלילה הן יוצאות וניתן לראות אותן בפי הטבעת (שעה-שעתיים אחרי שהלכה לישון).. הן לבנות ודקות.. רואים אותן זזות שם..

אפשר גם לבצע בדיקת צואה במעבדה..

בכל מקרה, אי הימצאות כל הנ"ל אינו שולל הימצאות תולעים.. 

הייה לנו מקרה דומה הבת שלי הייתה גמולה ביום ובלילה מגיל שנתיים ואז התחילה תקופה של פיספוס בלילה כמעט כל לילה התחלנו לקחת אותה בצורה יזומה ב11-12 בלילה (לפני שאנחנו הולכים לישון) וזה פתר את הבעיה בערך אחרי חודשיים-שלוש ראינו שלא צריך יותר לקחת אותה. (לנו הרגיש לא מתאים להחזיר חיתול לילדה שגמולה כבר שנה)

ב"ה"ל
בספר אביהם של ישראל מובא בשם הרב מרדכי אליהו
להשאיר את הילד ער כל הלילה ולתת לו להתפנות כשצריך לילה אחד

ללכת למישהו טוב/ה.

אזור ירושלים...

אז כנראה שזה היה שבועיים של צינון,ב"ה הכל עבר.

הוא יבדוק מה הבעיה. 

 

פוליפים יכולים לחזור, אבל לא בתוך חודשיים. 

 

יכול להיות שהיא אלרגית למשהו? (אולי היא התחילה ללבוש בגדים חדשים או לנסות מאכלים חדשים בזמן האחרון?)

 

גם את זה, רופא אמור לבדוק. 

הווירוסים חזרו אך לא הפוליפים (עדין בכל אופן..)..

פעמים רבות יש פוליפים בגלל שהילד חולה כל הזמן.. הגוף לא מספיק להחלים כמו שצריך.. ואז מצטברת רקמת פוליפים קבועה שחוסמת את דרכי הנשימה..

עכשיו, הילדה שוב חולה.. בלי קשר לפוליפים.. הם התוצאה של הווירוסים ולא הסיבה..  צריך לראות אם ישנה אלרגיה למשהו ולנסות לטפל בה..

בכל אופן, פעמים רבות, ישנם ילדים שצריכים ניתוח חוזר כל פרק זמן עקב גדילה חוזרת של הרקמה הסוררת.. ולפעמים כמובן לא..

בהצלחה!!

איך היא מודדת יד על המצח או מדחום?
יד על המצח זה מדד שיכול להיות מטעה, לכאן ולכאן.

כשהוא עוד הפוך וחם מהשינה

כמה גבוה החום?
וכמה זמן זה נמשך ככה?

היא לא האדם הכי חמים ואוהב.. מרגיש כאילו זה נוח לה כל המצב למרות שדיברתי איתה על זה וגם עם המנהלת והיא במגמת שיפור..

מאמינה שזה אחרי שינה , וזה עד 8.7 לטענתה

נשמע לי הזוי שאני יוצאת איתו והחום נעלם כאילו כלום

 

תבררי איך היא מודדת, ומתי.
ואולי כשאת באה לקחת אותו תביאי איתך מדחום ותמדדי לו במקום.

תינוק צריך טיפול חם ואוהב...
בהצלחה ובבריאות

אם היא לא טיפוס חם אוהב, ממליצה לך למצוא מקום אחר. גם אם היא במגמת שיפור. מה שאת אומרת לגבי החום נשמע ממש מוזר. אולי היא לא יודעת למדוד? ובכלל נראה לי סיוט בשביל תינוק שימדדו לו חום כל יום. משהו נשמע לי כאן לא תקין .

הכל תפוס... 

תמידי את כשאת לוקחת אותו. משהו פה נשמע לי מוזר. במיוחד שאת אומרת שהמטפלת לא משהו.
לא הגיוני שחום עולה אצלה ויורד אצלך באופן קבוע

(אבל גם לא ממש הפוך ב"ה)

לכן תמיד מצחיק אותי שאנשים לא מבינים איך שמים אצל

מטפלות לא חמות, ומצפים שהמטפלת כל היום תחבק ותנשק..

מי שלא חמה שתמצא עבודה אחרת . זה צורך בסיסי יותר מאוכל

אם רק מטפלות חמות יעבדו לא יהיו מספיק מטפלות, עובדה שלא מצאת,

ובעיני חובה שהיחס יהיה חיובי, שלא יצעקו ויתיחסו לא יפה לילדים

אבל לא חובה שיהיה גם חום ואהבה וחיבוקים ונשיקות כל היום

אני כן חושבת שזה חשוב.. חשוב אפילו מאוד.. שוב כמובן זה תלוי גיל, לא מצפה שבגילאי 3 יהיה יחס שווה כמו בגיל הפעוטות-תינוקות.. פעוט או תינוק חייב אהבה זה צורך נדרש

עבדתי בהרבה מעונות וזה מה שראיתי

ברור שזב חשוב אבל יש הרבה דברים חשובים שאנחנו לא יכולים

לקבל, מה לעשות? אלה החיים

את האהבה מקבלים בבית, שם זה באמת קריטי

אז האהבה הזאת לא תהיה אמיתית ונובעת מהלב, היא תחבק ותראה

אהבה אבל זה לא יהיה מבפנים, א"א לצפות ממטפלת לאהוב באמת אם

היא לא, מה שכן אולי אפשר לצפות זה שתראה יחס אוהב גם אם הוא לא

נובע מבפנים

אני רצינית. גם מורה שלא אוהב ילדים צריך לחפש מקצוע אחר, אבל כשמדובר בתינוקות זה קריטי. אהבה היא מזון רגשי לתינוק. המצאות בסביבה קרה , הרבה שעות ביום, זה נזק רגשי!

לא המציאות בשטח

ב"ה במעון של הבן שלי יש אוירה נעימה ונעימה בקבוצת התינוקות . ומטפלות שמרגישים שהן אוהבות את הילדים( לדעתי זה מתחיל מהמנהלת של המעון והמטפלת הראשית בתינוקות, ויוצר אוירה כזו).
בדברים שלך את מנסה לתת לגיטימציה למציאות שהיא מזעזעת בעיני, גם אם היתה בתיכון. כל שכן במעון של תינוקות.

עצם המציאות שתינוק נמצא במעון מזעזעת הרבה יותר מהיחס שהוא מקבל או

לא מקבל שם, אז למה זה כן "לגיטימי"?

 

באותה מידה זה שרוב המטפלות לא מביעות הרבה אהבה זה "לגיטימי" 

אני לא מכירה הרבה נשים שמסוגלות לאהוב באמת ילדים שאינם שלהן,

זה גם לא משנה אם זה לגיטימי או לא, בתכלס זאת המציאות בשטח ולא נוכל לשנות אותה

רק לקוות שיתמזל מזלינו ונמצא מישהי שכן אוהבת

 

וגם אם המטפלת כן מביעה אהבה זה לא כזה משמעותי לילד בעיני כי זאת

אהבה ממטפלת ולא מאמא, אם הוא מקבל בבית אהבה- זה מה שמשנה באמת

שה' לא יעמיד אותי בניסיון
תמיד שמתי אצל מטפלת שידעתי שפשוט אוהבת ילדים ואוהבת את הילד שלי וחמה ומפגינה אהבה מאוד..
ושילמתי הרבה פעמים ביוקר, לא תמיד זה אפשרי אבל מעדיפה לשלם כמעט את כל המשכורת שלי אם יש צורך
תינוק צריך המון אהבה
לא רק שלא יצעקו עליו
במיוחד אם מדובר בהרבה שעות ולא יומיים בשבוע

נניח נמצאת בבית עם ילד שלה ורוצה לשמור על עוד ילד?
יש לי כמה חברות כאלו. מדהימות ממש.
אוהבות ילדים והשליחות מבחינתן להיות בבית
לפעמים יש פתרונות קצת יצירתיים..
לא תמיד מצליח, אפשר לנסות
לגשש בסביבה
אולי לקחת מטפלת שתיים שלוש אמהות יחד

למה אסור?

היא חייבת.

חמים כששמים עליהם יד. אז הם ישארו עם חום גבוה כי אסןר לה למדוד? לא נראלי.
הבן שלי במעון תמת וביקשו שאביא לו מדחום..

בחיים לא שמעתי על מנהג כזה
אם ילד חם מודדים, אם הוא לא חם אז למה למדוד?

בימים שהוא בבית גם מדדת לו חום בשעה הזו?
אם כן תלכי לרופא יותר מומחה.
רפואה שלמה

האמת שכשהוא היה איתי בבית היה לו, אבל זה לפני שהתחיל השגעון היומיומי הזה..הוא היה מטופל עם אנטיביוטיקה  לפני שבועיים

יצא לו שן קטנה!! כנראה זה הסיבה לכל החום הלא מוסבר הזה...

ברוך השם חזר לאיתנו

אבל אני עדיין חושבת שזה מוזר שכל יום באותה שעה המטפלת מדווחת על חום ובבית זה נעלם.
יכול להיות חום ליום יומיים לפני בקיעת שן אבל מה שאת מתארת זה לא רגיל בכלל.

זה בגלל שהוא בפיגור בחומר לעומת שאר הכיתה? כדאי לברר עם המורה מה הרמה שלו.

אם הוא לא קורא\כותב כמו שצריך אולי הוא צריך לימוד של הבסיס מחדש בצורה מסודרת אצל מורה פרטי?

אם העניין הוא שפשוט חסר לו אוצר מילים וזה נראה לו "סינית" אז צריך לפתח את הקטע הזה... יש אתרים ותוכנות במחשב שאפשר לתרגל את האוצר מילים בדרך שהיא קצת יותר חוויתית מאשר סתם לשנן. אפשר לצפר אותו אחרי כמה זמן של התמדה...

כדאי גם לראות סרטונים באנגלית, אולי בשפה קלה יחסית כדי להתרגל לשמוע את השפה

כמה עצות לא יודעת מה האידיאלים שלכם והרמה הכלכלית וכו' יכול להיות שחלק לא יתאימו...

1. אפשר להבטיח לו פרסים על יעדים, אם הוא מקבל בהכתבות ציונים טובים אז כל חודש של הכתבות טובות משהו קטן. כמה חודשים- משהו גדול יותר.

מבחנים עם ציון של מעל 90- משהו כיף עם אבאמא

ואם כל המבחנים השנה טובים וכו' טיסה לארץ דוברת אנגלית. (אם לא רוצים טיסה אפשר משהו כיף אחר... ממליצה מאוד זה יהיה פרס שהאנגלית תעזור בו)

 

2. לשבת איתו כל יום חצי שעה על אנגלית ולהתחיל מהתחלה. אחי הקטן שנא שיעורי אנגלית פשוטו כמשמעו ופשוט פיגר בחומר. אמא שלי התחילה כל יום ללמוד איתו מהתחלה ממש השקיעה בזה והקפידה על זה ואז כשהתחיל להבין ולהצליח הגיעה המוטיבציה והיום למרות שקשה לו הוא מתאמץ ומצליח.

 

3. להמחיש לו למה אנגלית זה חשוב ואיזה כיף יהיה לו לדעת אנגלית

 

4. לדבר עם המורה, לנסות לראות אולי היא יכולה לשתף אותו יותר בשיעור

אמנם יקר, אבל ייתכן שזה יעזור לו לעלות על דרך המלך, עם מורה טוב/ה שקיבלת המלצות.
שיישבו איתו ויראו מה הוא יודע, ומאיפה צריך לקדם אותו, ולהביא אותו לרמה הנדרשת בכיתה.

מאיזה כיתה הם לומדים אנגלית?בדקתם אם זו לקות שפתית שמתבטאת באנגלית.(יש לקות כזו)
אם זה בית ספר של משרד החינוך (אופק חדש)יש להם שעות פרטניות ללימוד אנגלית למתקשים.יש בתי ספר שיש מורה שמלמדת את המתקשים.
יש ילדים שלומדים טוב יותר משמיעה להאזין לסיפורים.(צד שמיעתי חזק יותר)יש ילדים שהצד החזותי חזק יותר הם לומדים חזותי:סרטים באנגלית.
קודם כל צריך לבדוק אם זו לקות אני נגד לאבחן בגיל הזה(גילוי נאות אני מורה לחינוך מיוחד)
זה לא יתן שום שעות או הקלות.רק בתיכון הם מחוייבים לבגרות מותאמת והקלות בבחינה.
לדבר עם מורה מנוסה לאנגלית ולבנות תוכנית בבית,ברורה עם יעדים למשל עד פסח הוא צריך להגיע לרמה של הכיתה.להקדיש לזה זמן ולשדר לילד שהוא יצליח.אני מדברת גם מניסיון כאמא יש לי בת ים לקות למידה באנגלית.הקשיים היו מהעבודה.בכתה ז' מורה מנוסה אמרה לנו שזו לקות.
האבחון נעשה לפני יא' היא עשתה 4 יחידות באנגלית הוציאה ציון ממש יפה.
אבל הקדשתי לזה לפחות 3 שעות בשבוע ללמוד איתה.בהצלחה רבה.

כתובת כך כי אני לא יודעת לערוך מהנייד.
עם ולא ים...
הקשיים (לא עבודה) היו מהיסודי הם למדו אנגלית מכיתה א' כשבכיתה ה היו טקסטים ארוכים התחילו להתבטא הקשיים.

בכיתה ה', צריכה ללמוד הרבה כדי להצליח..

התחלתי אתה ברבע שעה כל יום ואח"כ העלנו לחצי שעה..

צריכה ללמוד לבד משהו מהחומר של הכתה ואח"כ אני בוחנת (אוצר מילים, קריאת טקסט, כתיבה.. מה שהיא בוחרת..)..

אחרי חמישה ימי לימודים (אפשר לסיים את זה בשבוע..) היא ביקשה לאכול שווארמה (יש לנו ליד הבית והיא יורדת, קונה לבד ואוכלת בבית, בתור ארוחת צהריים או ערב..)..

זה ממש פתר אצלנו את בעיית השינון.. זה כמובן דועך עם הזמן... אבל החזיק חודש והיא ממש עלתה על הגל.. ברמה של הכתה.. הצליחה במבחן.. וזה נהיה קל וכך יש פחות מניעה באופן טבעי לגשת לחומר גם בלי חיזוק.

בהצלחה.

 

אם הילד מתקשה בקריאה/כתיבה  יש סרטונים (אמנם ילדותי בשבילו אבל ממש מלמד)   alfablocks

 

אחרת - כשהיינו ילדים היו סדרות בטלויזיה החינוכית- סדרות נהדרות וממש מלמדות

גבי ודבי

dr halfbacked

here we are

 

גם מהנה וגם מלמד ואולי זה יפיג את המתח.   כשמבינים יותר קל יותר.

 

בהצלחה

- אם אחד ההורים מדבר אנגלית, שיעבור לשפה זו 24 שעות ביממה. 

 

- קחו סמארטפון, תחברו אליו רמקול בלוטות', תשמיעו במשך כל היום אגדות וסיפורים באנגלית פשוטה

 

גילוי נאות: אשתי צברית, אני יוצא בריה"מ, מדבר עם ילדיי רוסית בלבד, מלמד את בתי אנגלית החל מגיל 6 (בהתחלה תוך שימוש ב-Duolingo, היום אנחנו קוראים ספרים פשוטים באנגלית מתוך אלה שהיא כבר קראה ברוסית).

כדאי לשבת איתו, לבדוק מה הרמה שלו כרגע, להיות בקשר הדוק עם המורה, לברר מה בדיוק הפער שלו מהכיתה ולתת לו תגבור עד שהוא ישלים את הפער ואז יהיה לו קל יותר להמשיך עם כולם בקצב של הכיתה.

 

 

מעולם לא למדתי אנגלית בכיתה כילדה(שנאתי מאוד הכתבות ודקדוק), אבל יש לי אנגלית דיי טובה. פשוט הייתי חשופה כל הזמן לאנגלית מסביב- ראיתי הרבה סרטי דיסני, שיחקתי משחקי מחשב, שמעתי מוזיקה. וזה מה שלימד. ואין לי נטיה חזקה ללימודי שפות.
לחץ כלפי לימוד מקצוע רק הופך אותו לשנוא על התלמיד. עדיף להפוך את זה למשהו כיפי ומשעשע(גם אם זה מחוץ למסגרת הרשמית של הלימודים)
לראות סרטונים מעניינים לילדים באנגלית ביחד עם הילד ולהסביר מידי פעם מילים. אפשר כל פעם לבחור סרט שבו רושמים 5 מילים חדשות שהופיעו בסרט שהילד לא הכיר ולראות אם מצליח לזכור אותן שבוע אחר כך עבור פרס קטן כלשהו.
לקנות משחקי קופסא באנגלית או להכין לבד(משחק זכרון למשל, מונופול ועוד)
לקחת שיר שילד אוהב וללמוד אותו באנגלית(קצת מאתגר, אפשר גם להתחיל רק מהפזמון). בכללי שירים זה דרך מאוד טובה לזכור דברים.

עושה פלאים ללימוד אנגלית, תחפשי מורה פרטית שמלמדת בשיטה הזאת ותראי ישועות.

תני לי סיבה אחת טובה לאהוב ללמוד אנגלית ...

מי שרוצה להיות מהנדס/מתכנת, צריך לדעת אנגלית. סיבה נוספת: זמינות של ספרים, שירים, סרטים וכו'. רק פרומיל מתורגם לעברית.

אני כבר לא מדבר על כך שאין שום "דרך נכונה". עוד לא הומצאה וגם לא תומצא שיטת הוראה שתבטיח שליטה בשפה זרה תוך זמן קצר ועם מינימום של מאמץ מצד התלמיד.

 

ולראיה, דיפלומטים אמריקאיים לומדים כ-1100 שעות כדי ללמוד עברית. קרי, היקף זהה יידרש לדובר עברית שירצה ללמוד אנגלית:

Language Difficulty Ranking | Effective Language Learning

מה סה השאלה הזו?
שתי הדרכים מובילות לאבדון

אגב לא כ"כ מהר מתים ודאי לא מהשמנה

אבל אני מעדיפה לא להתמודד עם אף בעיה תודה רבה

זה לא שאנחנו בוחרים עם מה להתמודד...יש מציאות וזהו.

אצלנו, כהשתינוק נרדם על הידיים, אני משאיר אותו עוד שתי דקות על הידיים כשהוא ישן כדי שהוא ייכנס לשינה עמוקה, ואז כשאני מניח אותו, בד"כ הוא כבר ימשיך לישון ואם אני רואה שהוא מתחיל לעשות רעשים של התעוררות, אני שם לו מוצץ.

בד"כ זה עובד...

 

 

 

 

תנו לזה צ'אנס במשך כל ההרדמות של משל יומיים...

יעזור בהמשך

 

בהצלחה ובהנאה..

וגם לנשום נשימות עמוקות בקול בזמן שמניחים אותו וקצת אחר כך.כמה פעמים התינוק כמעט התעורר כשהתחלתי להניח אותו אבל הדברים האלו עזרו לו להירדם בחזרה. את היד להוריד בעדינות אחרי שנראה ששקע בשינה עמוקה (רגע לפני שמרימים ללחוץ בלחץ עדין על גוף התינוק, זה נותן לו תחושה שהיד עוד שם לעוד כמה רגעים והוא פחות מרגיש את העזיבה).

עם אחת מהילדות, הייתי טופחת על הגב כדי להרדים. בהדרגה הייתי יורדת לקצב איטי יותר ו יותר, עד שהפסקתי והיד נחה על הגב. ואז אצבע אחרי אצבע הייתי מרימה ובסוף את כרית כף היד...ו היא נשארה לישון...
מוצאים הרבה דרכים יצירתיות להשכיב תינוקות לישון!

או שתיתן לאישתך להעביר אותה

היה לנו בדיוק אותו הדבר וזה עזר לנו ממש.

פשוט הציל אותי. לצערי גיליתי רק חודש אחרי הלידה, חודש שלם בו כל פעם שהעברתי אותה היא התעוררה לי וכל הסרט התחיל מחדש.
כשיש עריסה מחוברת פשוט מסיימים את ההרדמה בשכיבה במיטה שלך כשהתינוק עליך ולאט מגלגלים אותו למיטה שלו וממשיכים לשכב קרוב אליו, ככה הוא מרגיש את הנשימות וחום הגוף שלך ולא נבהל ומתעורר.

.

אם כן אז זה ממש מוקדם להרדים אותו ב6 וחצי. פשוט תאחרו את שעת ההרדמה. בגיל כזה עם שנת צהריים לפעמים גם קשה להרדים ב8 הם פשוט לא עייפים כל כך מוקדם.

כבר גמור מעייפות בשעה הזאת...

הוא כן מראה סימני עייפות כבר ב6 וחצי זה לא השתנה, רק ההשכבה עצמה הוא כאילו מפחד לפספס דברים ומחפש כל תעסוקה חוץ מלישון , אם זה תלוי בו יכול להישאר ככה גם עד 9 בערב למרות שגמור! זה קורה גם כשלא ישן צהריים

לא הגיוני שאם מתעורר ב2 וחצי נגיד כבר ב6 וחצי הוא עייף... זה לא מספיק זמן. הוא מראה לכם סימני עייפות? אצלנו התאומות בנות שנתיים וחצי ומלאאא זמן הן הולכות לישון "רק" ב8... והן ישנות במעון כמובן...

קיצר לדעתי זה מוקדם מדי 6 וחצי... ואותי זה יפתור את עניין ההתעוררויות ולמצוא איך להקים אתכם (לדעתי זה צורך בצומי)

ילד בגיל שנתיים לא צריך לישון 14 שעות בלילה.. לא מוזר שהשינה שלו לא רציפה וטובה

הילד עייף, אני מכירה את הילד שלי.. זה יותר מרדנות מעייפות. אחרת איך תסבירי שהוא יכול להיות ככה גם עד 10 בלילה? לא עייף? הוא גמור. הוא קם גמור הוא קם עצבני ומרביץ לילדים בגלל זה...

אשמח לטיפים מי שמבינה את מה שאני שואלת

עייפות זה לא 

הבן שלי גם עייף בשעה הזאת ואם אנחנו במקום עם אנשים הוא לא מצליח להירדם בגלל סקרנות.. אין לי איך לעזור אבל מבינה איתך לגמרי .

תודה בובה , שנזכה לנחת!

למה?
את חוששת שעד גיל 18 הוא ימשיך לקפוץ עליו בלילה אם לא תחנכי אותו עכשיו?

גם לי עם הבכור היו הרבה תפישות כאלו שרק הקשו עלי את החיים... בשלישית הם התפוגגו להם והנחת חזר למחוזותינו...

תינוק קטן זקוק להגנה, ופעוט בן שנתיים זקוק לאהבה.
מפה אפשר לחשוב יצירתי על פתרונות:
1. אחד ההורים יעבור קבוע באמצע הלילה לישון בחדר הילדים
2. לסדר מזרון קטן לבן השנתיים אצלכם בחדר ( יש ספות נפתחות קטנות שיכולות להתאים) ולהגיד לו כשהוא מתעורר הוא מוזמן אליכם
3. להעביר קבוע את התינוק אליכם
4. להעביר באמצע הלילה את התינוק אליכם

מנסיוני, כמה שיותר אהבה וכמה שפחות " חינוך" התופעה תיעלם מאליה בפרק זמן קצר יותר.

רשמתי חינוך במרכאות כי תמיד צריך לחנך, הכוונה היא שככל שמדברים על זה/ מתייחסים/ מענישים וכו' הילד מקבל את תשומת הלב דרך ההתנהגות הזאת ולכן כדי להמשיך לקבל הוא ימשיך בהתנהגות.
כדי להפסיק את התופעה לדעתי צריך:
1. לא להתייחס אליה ישירות
2. לתת את תשומת הלב שהוא זקוק לה באותו זמן- בדרך אחרת

בהצלחה!