עבר עריכה על ידי או"ר בתאריך כ' בכסלו תשע"ט 21:29
עבר עריכה על ידי או"ר בתאריך כ' בכסלו תשע"ט 21:28
אם כבר ניסיתם את כל סוגי הביצים (קשה, מקושקשת, חביתה מקופלת עם גבינה צהובה בפנים), וכל מיני סוגי מאכלים שילדים בדכ אוהבים (אורז לבן שמן ניטרלי ומלח וזהו.תירס בקלח או בגרעינים), ומאכלים שמפיצים ריח נעים בבית (עוף? חחח אין לי דוגמא כל אחד והשריטה שלו. חלות!).ומה עם לשלוח לאכול אצל הסבתא/חברה לפעמים שם אוכלים יותר טוב..... אם ניסיתם גם את אפקט הלחץ החברתי החיובי (להזמין בני דודים לארוחה פשוטה). וכמובן שאתם ההורים משמשים דוגמא אישית וטועמים דברים חדשים, מנסים מתכונים שונים ונהנים מהחוויה (לקנות פרי טרופי חדש לשבת לחתוך חתיכות קטנות ולטעום להתנסות. לשבח את מי שטעם גם אם ירק מפיו)
עם כל זאת ואתם טרודים מזה עדין וכלום לא הולך. אולי, אולי (ואני ממש לא מבינה בזה) היא משתמשת בזה כקלף ליחס שלכם. אתם מתעסקים בה, דואגים, מנסים, משדלים. חאלס. תשחררו. אבל ממש מבפנים לא כהצגה. תרגיעו אמיתי אמיתי. ילדים מרגישים מה קורה לנו בפנים ולפי זה פועלים. תניחו סיר לארוחת ערב (כמה אפשרויות של מאכלים אבל לא כל אחד מה שהוא אוהב), צלחות לכולם ותגישו (או שיגישו לבד) זהו. בלי דיבורים שאלות. הערות. אנחות. דאגות וכו. אולי שווה לנסות שבועיים?? ואפשר להזהיר קודם בשיחה רגועה. "מתוקה שלי, השם ברא בעולם מיני מאכלים כי כל אחד מכיל משהו אחר הנחוץ לגוף כדי לגדול ולהיות בריא ((יש את הסיפור על המלחים שגילו שבלי ויטמין סי חלו במיני מרעין בישין ומאז הפליגו עם מיץ לימון), בחורף צצים הפירות המחזקים מערכת חיסונית, בקיץ פירות רוויים בנוזלים. מדהים איך השם ברא את העולם. ) עכשיו את כבר ילדה גדולה, אני לא מאכילה אותך בכפית לפה, ואת מבינה שהמזון המגוון חשוב לגוף, ואת אחראית ויודעת לטפל בעצמך. מהיום לא אעיר לך יותר על אוכל! רוצה לאכול איכלי, לא רוצה הישארי רעבה."
ניסחפתי אה?!
) אנחם אותך שזה עובר מתישהוא.. לי אחרי החתונה..