ילדה בת 7 שלא אוכלת שום דבר פשוטו כמשמעודי שרוט
היי

הבת שלי מתוקית כזאת נגעלת מכל מאכל שבעולם. בשר עופות ודגים ממש דוחים אותה.

כל היום היא אוכלת בבוקר לחמניה עם חומוס, בצהריים אך ורק פסטה נקיה עם שמנת ובערב ציפס (לא חטיף, ציפס אמיתי) ובשבת גם. מקסימום שהיא מוכנה זה קוסקוס נקי בלי רוטב ובלי כלום.

מישהו/י מכיר/ה דבר כזה? מה עושים? היא אוכלת לא בריא בעליל.
לנסות להציע הכל*אשתו של בעלי*
כל דבר שאתם אוכלים,להציע לה.
אני מניחה שאתם עושים זאת ממילא,אבל אולי אפשר לחשוב על מאכלים שיכולים לקרוץ לה,כמו-
לביבות תפוחי אדמה(שזה קצת כמו צ׳יפס,כי זה מטוגן וכי זה גם מתפוחי אדמה)ואז לשרבב לתערובת גם בצל קצוץ,בטטה מגורדת,גזר מגורד)
כנ"ל לגבי חביתה.
קציצות היא אוהבת? מטוגנות/מבושלות.
מה לגבי ממרחים שונים מלבד חומוס?
(אפילו מתוקים כמו ממרח חלבה,שוקולד חרובים,שוקולד טחינה וכו'...)

ואפשר גם ללכת לדיאטנית ולהתייעץ...
ניסינו הכל מהכלדי שרוט
בממרחים כמובן שהיא אוהבת שוקולד אבל לא נותנים לה כל יום שוקולד.

אי אפשר לדבר איתה בהיגיון ולהגיד לה שציפס זה בעצם תפוחי אדמה, לא מעניין אותה.

כשניסינו לעודד אותה לאכול משהו אחר בדמות הפתעות וכאלה, ממש ראינו את הפרצוף הנגעל שלה מהאוכל.

דיאטנית יודעת לגרום לילדים לאכול?
דיאטנית פוגשת כל יום ילדים בעייתיים*אשתו של בעלי*
שלא אוהבים מיני מאכלים.
היא תדע מה להציע ולחילופין להפנות לבדיקות לבדוק חוסרים בדם/בגוף(מינרלים,ויטמינים..)
חשוב שתאכל ותיפתח לסוגים שונים של מאכלים.
אם תסבירו לה היגיון,היא תבין?
ככה גובהים/גודלים..
ככה הגוף בונה את עצמו..
לויודעת עד כמה יעזור,פשוט זורקת כל מיני כיוונים.
ואיך היא באופן כללי?לב אמיץ

מתפקדת כרגיל? מרוכזת? שמחה?

 

יש ילדים כאלה והם חזקים ומה שהם בוחרים לאכול מספיק להם מבחינת ויטמינים ומינרלים שהם צריכים.

אבל אם אתם מזהים שמשהו חסר כי היא באי שקט/לא שמחה/לא מרוכזת וכו', תבקשו בדיקת דם ותשלימו את החסר - בהתחלה עם ויטמינים/מינרלים כתוסף תזונה, בתקווה שבהמשך התיאבון יתגבר והיא תחזור לאכול.

באופן כללי היא שמחה ואנרגטיתדי שרוט
פשוט אני חושש מאוד לבריאות שלה.

מצד אחד זה ממש שובר את הלב לראות אותה כל כך נגעלת (עד כדי הקאה כמעט) כשאנחנו מנסים לתת לה עופות או דגים, מצד שני היא אוכלת רק פחמימות מורכבות וזה מאוווווד לא בריא.

ואיך הבריאות שלה?לב אמיץ

תפוחי אדמה מצויינים. גם לחם. גם חומוס. גם קוסקוס.

 

אפשר לשדרג את המרכיבים האלה - לחם חצי מלא/לחם קוואקר,

חומוס בהכנה ביתית - ולהוסיף את האפשרות של חומוס מעדשים כתומות, משעועית לבנה/אדומה,

לטגן את הצ'יפס בשמן חמניות בעדיפות הנמוכה, וטוב יותר - שמן אגוזים איכותי.

וקוסקוס - אפשר להשאיר ככה.

 

חוזרת על מה שכתבתי. מניסיון, יש ילדים שמסתדרים עם התפריט הזה מצויין ולא זקוקים ליותר.

 

אפשר לנסות להוסיף אגוזים, בננות.

אולי בטטות או דלורית כצ'יפס.

 

ואם בכל זאת רוצים לגרום לשינוי, כדאי טיפול הומאופתי. יתן מענה גם לתחושתיות, גם לבררנות ולאיסטניסטיות ורפלקס ההקאה שמתעורר בעקבותיה.

 

מה עם פירות וירקות?44444
תלכו לדיאטנית לילדים.חותמת+

אני הייתי כזו ואז אמא שלי לקחה אותי לדיאטנית והיא הפנתה למרפאה בעיסוק נראה לי וגילו שכל התסמינים ביחד זה בעית תחושה.
ואחרי שטיפלו בזה התחלתי לאכול יותר דברים.
אבל זה לא חייב לנבוע מזה ודיאטנית ילדים יכולה למפות את הכל ולראות מאיפה זה נובע ככה שאפשר לטפל בשורש.

אוקיי זה מעניין מה שאת אומרתדי שרוט
יכול להיות שריפוי בעיסוק יעזור. לא חשבתי על זה.

אבל ריפוי בעיסוק יכול באמת לעזור בענייני אוכל?
כן, כי זה עובד על המערכת התחושתית יש דיאטה סינסורית.חותמת+

ריפוי בעיסוק זה לא רק למוטוריקה וכאלה דברים.

אני חושבת שאולי לנסות לערב אותהחסויה55

בתהליך ההכנה יכול להיות נחמד.. 

ככה זה גם יבהיר לה מה *באמת* היא אוכלת ויפתח אותה אולי לעוד מאכלים מתפוח אדמה, או באמת לרצות להוסיף ולטעום דברים...

בעיניי להתעסק ממש בעצמה עם האוכל (אפילו ברמה הכי פשוטה של להכין את הלחם לחומוס או את החומוס ללחם) לגעת להריח לקלף לחתוך, להחליט מה כולם אוכלים היום או "גם אם את לא אוכלת, תעזרי לי להכין" אולי יכול לעזור עם זה..

כן ניסינו וזה היה מצחיקדי שרוט
היא כזה מכינה מכינה מכינה, שמה בתנור, יוצא והיא "איייייייכס מה זההההה"
זה לא כ"כ קצת מבחינת כמותסדר נשים

היא תסכים לשים על החומוס מלפפון/ עגבניה?

הלחם/ פסטה/ קוסקוס מקמח לבן או מלא?

הציפס קנוי או ביתי?

אם זה מקמח מלא וציפס ביתי אז מה שהיא אוכלת זה די בסדר

ונשארת רק הבעיה של מה שהיא *לא* אוכלת

יש ילדים כאלה, ואין הרבה מה לעשות בקשר לזה.מתואמת

העידוד הוא שלפעמים בגיל מבוגר יותר הם בוחרים בעצמם להיחשף למגוון גדול יותר של מאכלים.

אם אין חוסרים משמעותיים (אפשר לבדוק בבדיקת דם) והילדה נראית בריאה ומתפקדת ושמחה - אז אין סיבה (לדעתי ומניסיוני) להכריח אותה לאכול יותר מזה.

אפילו שכל מה שהיא אוכלת זה פחמימות קשות?די שרוט
פסטה בלי סוף. קוסקוס. לחם וחומוס. וזהו.

זה הרבה מידי פחמימות כבדות נראה לי.
חומוס זה חלבוןמחי
אז מצוין שהיא אוכלת גם חומוס.
ואם היא גם אוכלת לפעמים עוף ובשר אצל הסבתא אז המצב לא כל כך חמור.
גם אצלנו יש ילד כזה.מתואמת

אם היא אוכלת חומוס - זה כבר טוב.

אפשר מדי פעם לנסות להציע ירקות שיחסית נייטרליים בטעם ובמראה.

וביצים בתור חלבונים.

על בשר, עוף ודגים לוותר לגמרי. אני מבינה אותה מאוד... אני עד היום נגעלת מהדברים האלו... וב"ה חיה טוב.

מצבכם ממש טוב..אור חיי
יש לי ילד בן שבע בדיוק כזה, רק תורידי את הפסטות והקוסקוס...כי גם אוכל מבושל הוא לא אוכל. .
חי על לחמניות/פיתות / לחם....זוועה..
הרמתי ידיים,רופא גדול פעם אמר לי, עוגה כושית הוא אוכל?...
אמרתי לו , ברור...אז הוא אמר לי, אז מה את רוצה? יש שם ביצים,שמן...הכל בסדר גמור..
ככה הרופא אמר?די שרוט
מוזר קצת לא?

ככה אמר ..אור חיי
והמציאות מוכיחה שהכל בסדר..כי הוא ילד ממש בריא ב"ה , ובאמת שמבחינה פיזית אין לזה השפעה חוץ מזה שהוא יחסית רזה אבל לא בתת משקל.
באותה סירה.חייצ'ו

2 מתוקים שלא מסכימים כלום. אוכלים מה שאמרת בדיוק (חוץ מחומוס וקוסקוס, אחת בנוסף מסכימה טחינה והשני מסכים זיתים אבל ככה נראה התפריט שלהם)

הם אוהבים ממרח שוקולד אז לפעמים אנחנו מביאים ממרח טחינה בטעם שוקולד. הם לא שמים לב להבדל בטעם.

אין להם בעיה לא לאכול כל היום אם אין משהו שיראה להם אכיל לטעמם..

 

אשמח גם  לרעיונות.. למרות שדי התייאשתי=)

 

כדאי להתייחס גם ליציאותאו"ר
סובלים מעצירות? אולי כדאי להוסיף סיבים לתפריט (נורמלקס). שווה לבקר אצל רופא.
דווקא אצלה אין עצירותדי שרוט
אני לא יודע מה עוד ניתן לעשות
אולי לשחרראו"ר
עבר עריכה על ידי או"ר בתאריך כ' בכסלו תשע"ט 21:29
עבר עריכה על ידי או"ר בתאריך כ' בכסלו תשע"ט 21:28
אם כבר ניסיתם את כל סוגי הביצים (קשה, מקושקשת, חביתה מקופלת עם גבינה צהובה בפנים), וכל מיני סוגי מאכלים שילדים בדכ אוהבים (אורז לבן שמן ניטרלי ומלח וזהו.תירס בקלח או בגרעינים), ומאכלים שמפיצים ריח נעים בבית (עוף? חחח אין לי דוגמא כל אחד והשריטה שלו. חלות!).ומה עם לשלוח לאכול אצל הסבתא/חברה לפעמים שם אוכלים יותר טוב..... אם ניסיתם גם את אפקט הלחץ החברתי החיובי (להזמין בני דודים לארוחה פשוטה). וכמובן שאתם ההורים משמשים דוגמא אישית וטועמים דברים חדשים, מנסים מתכונים שונים ונהנים מהחוויה (לקנות פרי טרופי חדש לשבת לחתוך חתיכות קטנות ולטעום להתנסות. לשבח את מי שטעם גם אם ירק מפיו)
עם כל זאת ואתם טרודים מזה עדין וכלום לא הולך. אולי, אולי (ואני ממש לא מבינה בזה) היא משתמשת בזה כקלף ליחס שלכם. אתם מתעסקים בה, דואגים, מנסים, משדלים. חאלס. תשחררו. אבל ממש מבפנים לא כהצגה. תרגיעו אמיתי אמיתי. ילדים מרגישים מה קורה לנו בפנים ולפי זה פועלים. תניחו סיר לארוחת ערב (כמה אפשרויות של מאכלים אבל לא כל אחד מה שהוא אוהב), צלחות לכולם ותגישו (או שיגישו לבד) זהו. בלי דיבורים שאלות. הערות. אנחות. דאגות וכו. אולי שווה לנסות שבועיים?? ואפשר להזהיר קודם בשיחה רגועה. "מתוקה שלי, השם ברא בעולם מיני מאכלים כי כל אחד מכיל משהו אחר הנחוץ לגוף כדי לגדול ולהיות בריא ((יש את הסיפור על המלחים שגילו שבלי ויטמין סי חלו במיני מרעין בישין ומאז הפליגו עם מיץ לימון), בחורף צצים הפירות המחזקים מערכת חיסונית, בקיץ פירות רוויים בנוזלים. מדהים איך השם ברא את העולם. ) עכשיו את כבר ילדה גדולה, אני לא מאכילה אותך בכפית לפה, ואת מבינה שהמזון המגוון חשוב לגוף, ואת אחראית ויודעת לטפל בעצמך. מהיום לא אעיר לך יותר על אוכל! רוצה לאכול איכלי, לא רוצה הישארי רעבה."
ניסחפתי אה?!
לא, דווקא לא נסחפת, תודה על התגובה המושקעתדי שרוט
האמת כשאנחנו אצל סבא וסבתא היא כן אוכלת חזה עוף ממולא בבשר כשאנחנו שם. העניין שכשאנחנו מכינים אותו דבר בדיוק בבית או אפילו לוקחים מהם אלינו היא לא מתקרבת אפילו.

יש גורם של "לחץ חברתי" כשאנחנו אצל סבא וסבתא אבל קשה ליצור לחץ חברתי ביום יום באופן שוטף.
אז אולי להזמין הביתה חברה שלהrivki
או אפילו כמה חברות פעם בשבוע ולהציע ארוחה מושקעת? אם היא תראה אותן אוכלות אולי הלחץ החברתי יעבוד גם בבית..
אני הייתי כזאתאמא ל6 מקסימים
ובסוף גדלתי ועבר לי.

אין ילד שמת מרעב בבית שהיה בו אוכל!
מסכים. אבל.....די שרוט
מודה שאני חושש גם לבריאות אבל גם למימדי הגוף.

לאורך זמן, כשמתבססים רק על פחמימות קשות כאלה זה גורם להשמנה אצל ילדים ואז הם עלולים לסחוב את זה כל החיים.

אבל הלוואי וזה דבר שעובר. נתת לי קצת קרן אור כי חשבתי שזה דבר חריג ולא מוכר.
צודקאמא ל6 מקסימים
באמת אני די מלאה.
אבל גם הבת שלי שאוכלת מאוד בריא מלאה. נראה לי שזה יותר גנטי מאשר קשור למה שאוכלים
מענייןדי שרוט
בינתיים דווקא הגדולה שאוכלת הכל היא בעודף משקל בעוד שהאמצעית הבעייתית באוכל דווקא יחסית רזה.
אז אולי תתרכזו בספורטאו"ר
ותרגיעו מבחינת הדאגות לאוכל
גם אחרי פעילות נהיים רעבים. לא?! אחרי בריכה טורפים מה שיש...חחח
אז לא, זה לא גורם להשמנה בעיקרון. לפחות מהניסיון שלנו...מתואמת


אז דווקא הבן שלי ממש רזהאור חיי
ורק עכשיו קצת התרחק מתת משקל למרות שכל מה שהוא אוכל זה רק פחמימות..
אז אין קשר כאמור..
אני הייתי ככה. ואולי יותר גרוע..אמא לנסיך קטן
את האמת? לא יודעת עד כמה יועיל לכם לנסות. אם היא נגעלת אז היא נגעלת(אולי יש לה בעיה בוויסות חושי? אותי שלחו גילו שאני מגעלת סתם) אנחם אותך שזה עובר מתישהוא.. לי אחרי החתונה..
אחותי היתה בעייתית באוכלאנונימיות

לא ברמה כזו ב"ה

אבל הרבה דברים היא לא אהבה ונגעלה ממש משל גבינה...

ובאמת זו היתה בעיה תחושתית של מרקמים ומגע ולא טעם.

מה לגבי תותיםרפואה שלמה
בננות, תפוחי עץ, מיץ תפוזים?
פחמימות עם ויטמינים

עגבניות שרי אדומות, צהובות , כתומות.
מלפפונים ביבי
יש לי 2 בנים כאלוצמאה
אחד בישיבה אוכל בעיקר לחם ולחם כי נגעל מכל במבושל שם גם בבית אכל בעיקר פחממה בלי ירקות ותוספות . באיזה שהוא שלב נתנו לו ויטמינים כתרופה לבלוע בערך שנה וחצי בלע כדורים כתוסף
אצלו הולך חזק קורנפלקס וחלב וזה תחליף לפחממה. השני בן שבע גם נגעל ממלא מאכלים ומפירות וירקות ומרקים.
ואצלי יש שפע של סלטים בכל ארוחה ומני תבשילים. ואינו נוגע בכמעט כלום. הוא אוהב אורז, ופסטה ופרכיות ולחם בלי כלום.
ועוגיות כמובן.....
זה מדאיג ובעיקר מעצבן
אבל לא ראיתי שיש לי יכולת שינוי
הוא קבוע - הקטן- חותך את הירקות לסלט בארוחת ערב ולא טועם מזה בכלל.
בהצלחה!!!!
בעלי היה כזה(ועדיין חלקית)באורות
אכל רוב שנות חייו בעיקר טוסט בלי קטשופ, ציפס, מלוואחים ושניצלים. משהו מזעזע. היום אוכל קצת יותר מגוון אבל עדיין יש המון דברים(בעיקר הבריאים שבהם) שלא מוכן להתקרב.
וואלה הוא בריא כמו שור כל החיים(טפו טפו) ובלי שום בעית השמנה שנראית לעין.
וואלה? הוא מתאמן?די שרוט
לצערו לא ממשבאורותאחרונה
הוא תמיד היה ילד רזה מאוד.
אגב גם הבדיקות דם שלו תמיד היו מצוינות ובלי חוסרים
ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך