ילדה בת 7 שלא אוכלת שום דבר פשוטו כמשמעודי שרוט
היי

הבת שלי מתוקית כזאת נגעלת מכל מאכל שבעולם. בשר עופות ודגים ממש דוחים אותה.

כל היום היא אוכלת בבוקר לחמניה עם חומוס, בצהריים אך ורק פסטה נקיה עם שמנת ובערב ציפס (לא חטיף, ציפס אמיתי) ובשבת גם. מקסימום שהיא מוכנה זה קוסקוס נקי בלי רוטב ובלי כלום.

מישהו/י מכיר/ה דבר כזה? מה עושים? היא אוכלת לא בריא בעליל.
לנסות להציע הכל*אשתו של בעלי*
כל דבר שאתם אוכלים,להציע לה.
אני מניחה שאתם עושים זאת ממילא,אבל אולי אפשר לחשוב על מאכלים שיכולים לקרוץ לה,כמו-
לביבות תפוחי אדמה(שזה קצת כמו צ׳יפס,כי זה מטוגן וכי זה גם מתפוחי אדמה)ואז לשרבב לתערובת גם בצל קצוץ,בטטה מגורדת,גזר מגורד)
כנ"ל לגבי חביתה.
קציצות היא אוהבת? מטוגנות/מבושלות.
מה לגבי ממרחים שונים מלבד חומוס?
(אפילו מתוקים כמו ממרח חלבה,שוקולד חרובים,שוקולד טחינה וכו'...)

ואפשר גם ללכת לדיאטנית ולהתייעץ...
ניסינו הכל מהכלדי שרוט
בממרחים כמובן שהיא אוהבת שוקולד אבל לא נותנים לה כל יום שוקולד.

אי אפשר לדבר איתה בהיגיון ולהגיד לה שציפס זה בעצם תפוחי אדמה, לא מעניין אותה.

כשניסינו לעודד אותה לאכול משהו אחר בדמות הפתעות וכאלה, ממש ראינו את הפרצוף הנגעל שלה מהאוכל.

דיאטנית יודעת לגרום לילדים לאכול?
דיאטנית פוגשת כל יום ילדים בעייתיים*אשתו של בעלי*
שלא אוהבים מיני מאכלים.
היא תדע מה להציע ולחילופין להפנות לבדיקות לבדוק חוסרים בדם/בגוף(מינרלים,ויטמינים..)
חשוב שתאכל ותיפתח לסוגים שונים של מאכלים.
אם תסבירו לה היגיון,היא תבין?
ככה גובהים/גודלים..
ככה הגוף בונה את עצמו..
לויודעת עד כמה יעזור,פשוט זורקת כל מיני כיוונים.
ואיך היא באופן כללי?לב אמיץ

מתפקדת כרגיל? מרוכזת? שמחה?

 

יש ילדים כאלה והם חזקים ומה שהם בוחרים לאכול מספיק להם מבחינת ויטמינים ומינרלים שהם צריכים.

אבל אם אתם מזהים שמשהו חסר כי היא באי שקט/לא שמחה/לא מרוכזת וכו', תבקשו בדיקת דם ותשלימו את החסר - בהתחלה עם ויטמינים/מינרלים כתוסף תזונה, בתקווה שבהמשך התיאבון יתגבר והיא תחזור לאכול.

באופן כללי היא שמחה ואנרגטיתדי שרוט
פשוט אני חושש מאוד לבריאות שלה.

מצד אחד זה ממש שובר את הלב לראות אותה כל כך נגעלת (עד כדי הקאה כמעט) כשאנחנו מנסים לתת לה עופות או דגים, מצד שני היא אוכלת רק פחמימות מורכבות וזה מאוווווד לא בריא.

ואיך הבריאות שלה?לב אמיץ

תפוחי אדמה מצויינים. גם לחם. גם חומוס. גם קוסקוס.

 

אפשר לשדרג את המרכיבים האלה - לחם חצי מלא/לחם קוואקר,

חומוס בהכנה ביתית - ולהוסיף את האפשרות של חומוס מעדשים כתומות, משעועית לבנה/אדומה,

לטגן את הצ'יפס בשמן חמניות בעדיפות הנמוכה, וטוב יותר - שמן אגוזים איכותי.

וקוסקוס - אפשר להשאיר ככה.

 

חוזרת על מה שכתבתי. מניסיון, יש ילדים שמסתדרים עם התפריט הזה מצויין ולא זקוקים ליותר.

 

אפשר לנסות להוסיף אגוזים, בננות.

אולי בטטות או דלורית כצ'יפס.

 

ואם בכל זאת רוצים לגרום לשינוי, כדאי טיפול הומאופתי. יתן מענה גם לתחושתיות, גם לבררנות ולאיסטניסטיות ורפלקס ההקאה שמתעורר בעקבותיה.

 

מה עם פירות וירקות?44444
תלכו לדיאטנית לילדים.חותמת+

אני הייתי כזו ואז אמא שלי לקחה אותי לדיאטנית והיא הפנתה למרפאה בעיסוק נראה לי וגילו שכל התסמינים ביחד זה בעית תחושה.
ואחרי שטיפלו בזה התחלתי לאכול יותר דברים.
אבל זה לא חייב לנבוע מזה ודיאטנית ילדים יכולה למפות את הכל ולראות מאיפה זה נובע ככה שאפשר לטפל בשורש.

אוקיי זה מעניין מה שאת אומרתדי שרוט
יכול להיות שריפוי בעיסוק יעזור. לא חשבתי על זה.

אבל ריפוי בעיסוק יכול באמת לעזור בענייני אוכל?
כן, כי זה עובד על המערכת התחושתית יש דיאטה סינסורית.חותמת+

ריפוי בעיסוק זה לא רק למוטוריקה וכאלה דברים.

אני חושבת שאולי לנסות לערב אותהחסויה55

בתהליך ההכנה יכול להיות נחמד.. 

ככה זה גם יבהיר לה מה *באמת* היא אוכלת ויפתח אותה אולי לעוד מאכלים מתפוח אדמה, או באמת לרצות להוסיף ולטעום דברים...

בעיניי להתעסק ממש בעצמה עם האוכל (אפילו ברמה הכי פשוטה של להכין את הלחם לחומוס או את החומוס ללחם) לגעת להריח לקלף לחתוך, להחליט מה כולם אוכלים היום או "גם אם את לא אוכלת, תעזרי לי להכין" אולי יכול לעזור עם זה..

כן ניסינו וזה היה מצחיקדי שרוט
היא כזה מכינה מכינה מכינה, שמה בתנור, יוצא והיא "איייייייכס מה זההההה"
זה לא כ"כ קצת מבחינת כמותסדר נשים

היא תסכים לשים על החומוס מלפפון/ עגבניה?

הלחם/ פסטה/ קוסקוס מקמח לבן או מלא?

הציפס קנוי או ביתי?

אם זה מקמח מלא וציפס ביתי אז מה שהיא אוכלת זה די בסדר

ונשארת רק הבעיה של מה שהיא *לא* אוכלת

יש ילדים כאלה, ואין הרבה מה לעשות בקשר לזה.מתואמת

העידוד הוא שלפעמים בגיל מבוגר יותר הם בוחרים בעצמם להיחשף למגוון גדול יותר של מאכלים.

אם אין חוסרים משמעותיים (אפשר לבדוק בבדיקת דם) והילדה נראית בריאה ומתפקדת ושמחה - אז אין סיבה (לדעתי ומניסיוני) להכריח אותה לאכול יותר מזה.

אפילו שכל מה שהיא אוכלת זה פחמימות קשות?די שרוט
פסטה בלי סוף. קוסקוס. לחם וחומוס. וזהו.

זה הרבה מידי פחמימות כבדות נראה לי.
חומוס זה חלבוןמחי
אז מצוין שהיא אוכלת גם חומוס.
ואם היא גם אוכלת לפעמים עוף ובשר אצל הסבתא אז המצב לא כל כך חמור.
גם אצלנו יש ילד כזה.מתואמת

אם היא אוכלת חומוס - זה כבר טוב.

אפשר מדי פעם לנסות להציע ירקות שיחסית נייטרליים בטעם ובמראה.

וביצים בתור חלבונים.

על בשר, עוף ודגים לוותר לגמרי. אני מבינה אותה מאוד... אני עד היום נגעלת מהדברים האלו... וב"ה חיה טוב.

מצבכם ממש טוב..אור חיי
יש לי ילד בן שבע בדיוק כזה, רק תורידי את הפסטות והקוסקוס...כי גם אוכל מבושל הוא לא אוכל. .
חי על לחמניות/פיתות / לחם....זוועה..
הרמתי ידיים,רופא גדול פעם אמר לי, עוגה כושית הוא אוכל?...
אמרתי לו , ברור...אז הוא אמר לי, אז מה את רוצה? יש שם ביצים,שמן...הכל בסדר גמור..
ככה הרופא אמר?די שרוט
מוזר קצת לא?

ככה אמר ..אור חיי
והמציאות מוכיחה שהכל בסדר..כי הוא ילד ממש בריא ב"ה , ובאמת שמבחינה פיזית אין לזה השפעה חוץ מזה שהוא יחסית רזה אבל לא בתת משקל.
באותה סירה.חייצ'ו

2 מתוקים שלא מסכימים כלום. אוכלים מה שאמרת בדיוק (חוץ מחומוס וקוסקוס, אחת בנוסף מסכימה טחינה והשני מסכים זיתים אבל ככה נראה התפריט שלהם)

הם אוהבים ממרח שוקולד אז לפעמים אנחנו מביאים ממרח טחינה בטעם שוקולד. הם לא שמים לב להבדל בטעם.

אין להם בעיה לא לאכול כל היום אם אין משהו שיראה להם אכיל לטעמם..

 

אשמח גם  לרעיונות.. למרות שדי התייאשתי=)

 

כדאי להתייחס גם ליציאותאו"ר
סובלים מעצירות? אולי כדאי להוסיף סיבים לתפריט (נורמלקס). שווה לבקר אצל רופא.
דווקא אצלה אין עצירותדי שרוט
אני לא יודע מה עוד ניתן לעשות
אולי לשחרראו"ר
עבר עריכה על ידי או"ר בתאריך כ' בכסלו תשע"ט 21:29
עבר עריכה על ידי או"ר בתאריך כ' בכסלו תשע"ט 21:28
אם כבר ניסיתם את כל סוגי הביצים (קשה, מקושקשת, חביתה מקופלת עם גבינה צהובה בפנים), וכל מיני סוגי מאכלים שילדים בדכ אוהבים (אורז לבן שמן ניטרלי ומלח וזהו.תירס בקלח או בגרעינים), ומאכלים שמפיצים ריח נעים בבית (עוף? חחח אין לי דוגמא כל אחד והשריטה שלו. חלות!).ומה עם לשלוח לאכול אצל הסבתא/חברה לפעמים שם אוכלים יותר טוב..... אם ניסיתם גם את אפקט הלחץ החברתי החיובי (להזמין בני דודים לארוחה פשוטה). וכמובן שאתם ההורים משמשים דוגמא אישית וטועמים דברים חדשים, מנסים מתכונים שונים ונהנים מהחוויה (לקנות פרי טרופי חדש לשבת לחתוך חתיכות קטנות ולטעום להתנסות. לשבח את מי שטעם גם אם ירק מפיו)
עם כל זאת ואתם טרודים מזה עדין וכלום לא הולך. אולי, אולי (ואני ממש לא מבינה בזה) היא משתמשת בזה כקלף ליחס שלכם. אתם מתעסקים בה, דואגים, מנסים, משדלים. חאלס. תשחררו. אבל ממש מבפנים לא כהצגה. תרגיעו אמיתי אמיתי. ילדים מרגישים מה קורה לנו בפנים ולפי זה פועלים. תניחו סיר לארוחת ערב (כמה אפשרויות של מאכלים אבל לא כל אחד מה שהוא אוהב), צלחות לכולם ותגישו (או שיגישו לבד) זהו. בלי דיבורים שאלות. הערות. אנחות. דאגות וכו. אולי שווה לנסות שבועיים?? ואפשר להזהיר קודם בשיחה רגועה. "מתוקה שלי, השם ברא בעולם מיני מאכלים כי כל אחד מכיל משהו אחר הנחוץ לגוף כדי לגדול ולהיות בריא ((יש את הסיפור על המלחים שגילו שבלי ויטמין סי חלו במיני מרעין בישין ומאז הפליגו עם מיץ לימון), בחורף צצים הפירות המחזקים מערכת חיסונית, בקיץ פירות רוויים בנוזלים. מדהים איך השם ברא את העולם. ) עכשיו את כבר ילדה גדולה, אני לא מאכילה אותך בכפית לפה, ואת מבינה שהמזון המגוון חשוב לגוף, ואת אחראית ויודעת לטפל בעצמך. מהיום לא אעיר לך יותר על אוכל! רוצה לאכול איכלי, לא רוצה הישארי רעבה."
ניסחפתי אה?!
לא, דווקא לא נסחפת, תודה על התגובה המושקעתדי שרוט
האמת כשאנחנו אצל סבא וסבתא היא כן אוכלת חזה עוף ממולא בבשר כשאנחנו שם. העניין שכשאנחנו מכינים אותו דבר בדיוק בבית או אפילו לוקחים מהם אלינו היא לא מתקרבת אפילו.

יש גורם של "לחץ חברתי" כשאנחנו אצל סבא וסבתא אבל קשה ליצור לחץ חברתי ביום יום באופן שוטף.
אז אולי להזמין הביתה חברה שלהrivki
או אפילו כמה חברות פעם בשבוע ולהציע ארוחה מושקעת? אם היא תראה אותן אוכלות אולי הלחץ החברתי יעבוד גם בבית..
אני הייתי כזאתאמא ל6 מקסימים
ובסוף גדלתי ועבר לי.

אין ילד שמת מרעב בבית שהיה בו אוכל!
מסכים. אבל.....די שרוט
מודה שאני חושש גם לבריאות אבל גם למימדי הגוף.

לאורך זמן, כשמתבססים רק על פחמימות קשות כאלה זה גורם להשמנה אצל ילדים ואז הם עלולים לסחוב את זה כל החיים.

אבל הלוואי וזה דבר שעובר. נתת לי קצת קרן אור כי חשבתי שזה דבר חריג ולא מוכר.
צודקאמא ל6 מקסימים
באמת אני די מלאה.
אבל גם הבת שלי שאוכלת מאוד בריא מלאה. נראה לי שזה יותר גנטי מאשר קשור למה שאוכלים
מענייןדי שרוט
בינתיים דווקא הגדולה שאוכלת הכל היא בעודף משקל בעוד שהאמצעית הבעייתית באוכל דווקא יחסית רזה.
אז אולי תתרכזו בספורטאו"ר
ותרגיעו מבחינת הדאגות לאוכל
גם אחרי פעילות נהיים רעבים. לא?! אחרי בריכה טורפים מה שיש...חחח
אז לא, זה לא גורם להשמנה בעיקרון. לפחות מהניסיון שלנו...מתואמת


אז דווקא הבן שלי ממש רזהאור חיי
ורק עכשיו קצת התרחק מתת משקל למרות שכל מה שהוא אוכל זה רק פחמימות..
אז אין קשר כאמור..
אני הייתי ככה. ואולי יותר גרוע..אמא לנסיך קטן
את האמת? לא יודעת עד כמה יועיל לכם לנסות. אם היא נגעלת אז היא נגעלת(אולי יש לה בעיה בוויסות חושי? אותי שלחו גילו שאני מגעלת סתם) אנחם אותך שזה עובר מתישהוא.. לי אחרי החתונה..
אחותי היתה בעייתית באוכלאנונימיות

לא ברמה כזו ב"ה

אבל הרבה דברים היא לא אהבה ונגעלה ממש משל גבינה...

ובאמת זו היתה בעיה תחושתית של מרקמים ומגע ולא טעם.

מה לגבי תותיםרפואה שלמה
בננות, תפוחי עץ, מיץ תפוזים?
פחמימות עם ויטמינים

עגבניות שרי אדומות, צהובות , כתומות.
מלפפונים ביבי
יש לי 2 בנים כאלוצמאה
אחד בישיבה אוכל בעיקר לחם ולחם כי נגעל מכל במבושל שם גם בבית אכל בעיקר פחממה בלי ירקות ותוספות . באיזה שהוא שלב נתנו לו ויטמינים כתרופה לבלוע בערך שנה וחצי בלע כדורים כתוסף
אצלו הולך חזק קורנפלקס וחלב וזה תחליף לפחממה. השני בן שבע גם נגעל ממלא מאכלים ומפירות וירקות ומרקים.
ואצלי יש שפע של סלטים בכל ארוחה ומני תבשילים. ואינו נוגע בכמעט כלום. הוא אוהב אורז, ופסטה ופרכיות ולחם בלי כלום.
ועוגיות כמובן.....
זה מדאיג ובעיקר מעצבן
אבל לא ראיתי שיש לי יכולת שינוי
הוא קבוע - הקטן- חותך את הירקות לסלט בארוחת ערב ולא טועם מזה בכלל.
בהצלחה!!!!
בעלי היה כזה(ועדיין חלקית)באורות
אכל רוב שנות חייו בעיקר טוסט בלי קטשופ, ציפס, מלוואחים ושניצלים. משהו מזעזע. היום אוכל קצת יותר מגוון אבל עדיין יש המון דברים(בעיקר הבריאים שבהם) שלא מוכן להתקרב.
וואלה הוא בריא כמו שור כל החיים(טפו טפו) ובלי שום בעית השמנה שנראית לעין.
וואלה? הוא מתאמן?די שרוט
לצערו לא ממשבאורותאחרונה
הוא תמיד היה ילד רזה מאוד.
אגב גם הבדיקות דם שלו תמיד היו מצוינות ובלי חוסרים
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...